נחל דרגה

ירידה בחבל כ-10 מ'

נחל דרגה או דָרַגֵ'ה הוא נחל אכזב, השוכן בצפון מדבר יהודה. בחלקו התיכון, בקטע הנקרא נחל משאש-מורבעת, נתגלו מערות מפלט מימי מרד בר כוכבא.

שם הנחל

שם הנחל המקובל מתורגם מהשם הערבי 'ואדי דרג'ה', שפירושו 'נחל המדרגה'. שם זה מתייחס למפלים הרבים, המעניקים לנחל מבנה מדורג.

הבדווים יושבי מדבר יהודה מחלקים את הנחל לשלושה קטעים על פי המבנה הטופוגרפי של הנחל (להלן), ומכנים כל קטע בשם אחר: הקטע העליון נקרא בפיהם ואדי תאעמרה, על שם השבט הבדווי השוכן בסמוך לו; הקטע התיכון מכונה ואדי משאש - מחשוף מי התהום בבור רדוד בקרקע, על שם מחשופי מי התהום שבו, או ואדי מורבעת - נחל הריבועים, על שם פתחיהן המרובעים של המערות שעל מצוקיו; הקטע התחתון מכונה בפשטות ואדי דרגה, בשל המפלים הגבוהים המאפיינים אותו.

גאוגרפיה וטופוגרפיה

נחל דרגה נחשב לארוך בנחלי מדבר יהודה; אורכו מגיע לכ-43 קילומטרים, ושטח אגן הניקוז שלו משתרע על פני שטח של למעלה מ-230 קמ"ר. יובליו הרחוקים ביותר מתחילים בהרי הרי חברון ובאזור הכפר זעתרה, שבפרברי בית לחם). יובלו העיקרי של הנחל הוא נחל תקוע, היורד מאזור היישוב תקוע, סמוך להרודיון, ומתחבר לקטע התיכון של נחל דרגה, סמוך למערות המפלט.

נחל דרגה נשפך לים המלח סמוך לקיבוץ מצפה שלם, בין נחל קדרון מצפון לנחל חצצון מדרום.

חלוקת נחל דרגה לשלושה קטעים שונים מתבססת על הבדלים טופוגרפיים ביניהם:

הקטע העליון כולל יובלים רבים, המשתלבים במסלע הרך של רום מדבר יהודה.

שני הקטעים הנמוכים יותר מאופיינים כקניונים בעלי אופי שונה:

הקניון העליון, המכונה 'משאש-מורבעת' חוצה את קמר תקוע במסלע קשה. אורכו כקילומטר וחצי, והוא מאופיין במדרגות נמוכות ובגבים גדולים, המתמלאים ממי השיטפונות.
הקניון התחתון, המכונה 'ואדי דרג'ה' חוצה את במת השוליים המזרחיים של מדבר יהודה, ויורד במצוק ההעתקים. קניון עמוק זה מתחיל שפך נחל תקוע לנחל דרגה, כארבעה קילומטרים בקו אווירי מחוף ים המלח. עקב הפיתולים הרבים המאפיינים קטע זה של הנחל, אורכו בפועל עולה על 12 קילומטרים. קטע קניון זה הוא העמוק ביותר בקניוני מדבר יהודה, והפרש הגובה בין תחילתו לסופו עולה על 500 מטרים. קניון זה הוא גם היחיד בקניוני מצוק ההעתקים, שאינו מאופיין במפלים גבוהים, אלא במדרגות יחסית נמוכות, עד כעשרה מטרים כל אחת. התחתרות נחל דרגה בקניון הצר של מצוק ההעתקים מאופיינת בשיטפונות עזים, עד כי לעתים מגיעים המים לגובה של 20 מטרים ויותר. מי השיטפונות יצרו בנחל נקיקים צרים ועמוקים, וצנירים גדולים.

מערות מורבעת

ערך מורחב – מערות מורבעת

הממצאים הארכאולוגים החשובים ביותר שנתגלו בתוואי הנחל, נמצאו במערות מורבעת. זהו כינויין של שלוש מערות קארסטיות בעלות פתחים מרובעים, השוכנות ברום מצוקי קניון משאש, בחלקו התיכון של נחל דרגה.

בשנת 1951 מצאו בדווים תושבי האזור חפצים וכלים עתיקים במערות. למקום הוזעק הארכאולוג הצרפתי רולאן דה וו, שחפר במערות ובסביבתן במשך כשנה. הוא חשף ממצאים שלימדו על מגורים במערות החל מהתקופה הכלכוליתית עד להתקופה הערבית. הממצאים המשמעותיים ביותר היו אגרות וכלים מימי מרד בר כוכבא, שלימדו שהמערות היו מערות מפלט מתקופת מרד בר כוכבא.

האגרות הועברו למוזיאון רוקפלר בירושלים, וב1967 הועברו למוזיאון ישראל.

צומח

צמחיית הנחל אופיינית לקניוני מדבר יהודה, וכוללת בין היתר אזוביון, שכרון המדבר, צלף, מציץ סורי, כתלה חריפה, זוגן, קזוח עקום ואספרג. בקניון העליון צומח גם שרביטן מצוי, האופייני לבתי גידול בחבל הים תיכוני. בתקופת הסתיו מלא ערוץ הנחל בחצבים, שפקעותיהם ועליהם נותרים ירוקים ורעננים כמה חודשים לאחר התייבשות הגבעול.

תצורת משאש

הקטע התיכון של נחל דרגה העניק את שמו לתצורה הגאולוגית 'משאש' הנפוצה מאד במדבר יהודה, ומרכיבה את רוב מסלע נחל דרגה. תצורת משאש הורבדה בתקופת הפלאוקן והיא מאופיינת בשכבות סלעי קירטון שביניהן כמה רובדי צור כהים וקשים.

רוב שטחו של מדבר יהודה בנוי מסלע קירטון, שהוא המרכיב העיקרי בשלוש התצורות הגאולוגיות הבולטות בו: העליונה מביניהן היא תצורת ע'רב-טאקיה (חתרורים); השנייה היא תצורת משאש, והתחתונה היא תצורת מנוחה. התצורה העליונה מעורבת מסלעים שונים; תצורת משאש כוללת כאמור קירטון וצור, ותצורת מנוחה בנויה מקירטון בלבד. השילוב בין הקירטון הרך והצור הקשה הוא שהקנה לנחל דרגה את המראה המעורב, המורכב מגבעות עגולות מחד, ומקניונים צרים מאידך.

טיול בנחל

נחל דרגה הוא אחד הנחלים המטוילים ביותר במדבר יהודה. חלקו התחתון של הנחל, בקטע הנקרא 'ואדי דרג'ה', נחשב למסלול אתגרי במיוחד: בין מדרגות הנחל הגבוהות ישנן עשרות מכתשות צרות וארוכות, המתמלאות במי השיטפונות לגובה רב, ומחייבות טבילה ושחייה במשך רוב ימות השנה. במבצע שערך בית ספר שדה עין גדי בסיוע חיל ההנדסה בשנת 1973, נקבעו לאורך הנחל יתדות ברזל שאפשרו את הירידה במפלים. השיטפונות החזקים עקרו פעם אחר פעם את היתדות, עד כי הוחלט שלא לקבען עוד, אלא לשמר את הטבעות לקשירת חבלים בלבד. בשל כך ניתן לעבור את המסלול רק בירידה, ואי אפשר לטייל בו ללא הצטיידות בחבלים מראש.

הטיול בנחל מחייב התייחסות למזג האוויר ולסכנת השטפונות, כמו גם לאורך המסלול ולדרגת הקושי הגבוהה שבו, כאמור. לא פעם אירע שמטיילים שלא העריכו נכון את משך ההליכה מצאו עצמם בקניון בשעת ערב, מצב המחייב עצירה במקום עד לזריחה למחרת^[1]. ב-30 בספטמבר 1975 נספו בנחל ששה בני נוער מקיבוץ חפץ חיים, שנלכדו בשיטפון פתאומי.