לדלג לתוכן

הבחינה הפסיכומטרית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הבחינה הפסיכומטרית (ידועה באנגלית בתור Psychometric Entrance Test או בראשי התיבות PET) היא בחינה פסיכומטרית הנערכת בישראל החל משנת 1981 ומשמשת ככלי מיון לכניסה לאוניברסיטאות ולמכללות השונות. בחינה זו ידועה בכינוי העממי פסיכומטרי. את הבחינה עורך המרכז הארצי לבחינות ולהערכה, מיסודן של האוניברסיטאות בישראל. ציון משוקלל המשלב את ציון הבחינה הפסיכומטרית של המועמד עם ציוני הבגרות שלו הינו המנבא הטוב ביותר שנמצא עד כה להצלחת המועמד בשנת הלימודים הראשונה שלו באקדמיה - כלומר, בממוצע, ככל שציוני הפסיכומטרי והבגרויות של המועמד גבוהים יותר, כך הוא ייטה לקבל ציונים גבוהים יותר גם בלימודיו באוניברסיטה[1].

הבחינה מתקיימת בשפות הבאות: עברית, ערבית, רוסית, צרפתית, ספרדית ונוסח משולב אנגלית/עברית. בעברית הבחינה מתקיימת חמש פעמים בשנה, בערבית ארבע פעמים בשנה, ברוסית, צרפתית ובנוסח המשולב פעמיים בשנה, ובספרדית במועד אחד בלבד. בשל חזרה מכוונת על שאלות, קבע המרכז הארצי לבחינות "תקופת צינון", שמשמעותה שנבחן אינו יכול להיבחן בשתי בחינות רצופות.

מטרת הבחינה

הבחינה הפסיכומטרית משמשת לסינון מועמדים ללימודים גבוהים. ברוב הפקולטות באוניברסיטאות בארץ ניתן לציון הפסיכומטרי משקל שווה, בקירוב, לזה של בחינת הבגרות, והציון המשוקלל משמש לשתי מטרות: במחלקות שבהן הביקוש ללימודים עולה על ההיצע, בחירת המועמדים בעלי הציון הגבוה יותר, מתוך הנחה שלהם סיכוי טוב יותר להצליח בלימודים; ובכל המחלקות, הצבת רף מינימלי מתוך הנחה שמי שאינו מגיע אליו יתקשה ממילא לסיים את הלימודים.

ההצדקה לשיטה זו נעוצה במתאם הגבוה, יחסית, שיש בין הציון הפסיכומטרי להישגי התלמידים במקצועות הלימוד האקדמיים. אף על פי כן, היא שנויה במחלוקת מסוימת, והוצעו לה כמה תחליפים.

יש מוסדות להשכלה גבוהה, וביניהם האוניברסיטה הפתוחה ומכללות רבות, שאינם דורשים מן המועמדים בחינה פסיכומטרית. אחרים אינם דורשים בחינה זו אם למועמד הישגים גבוהים בבחינות הבגרות.

מבנה הבחינה

הבחינה הפסיכומטרית בודקת את יכולות המועמד בשלושה תחומים: חשיבה מילולית, חשיבה כמותית ואנגלית. היא מורכבת משישה פרקים - שניים בכל נושא, שלכל אחד מהם מוקצבות 20 דקות - ומשני פרקים נוספים המכונים "פרקי פיילוט", בדרך כלל בנושאים שונים, אשר נראים כפרקי בחינה לכל דבר, אך אינם נכנסים לציון המשוקלל ומשמשים לצורכי מחקר והשוואה סטטיסטית. לנבחן אין כל דרך לדעת מה הם "פרקי הפיילוט", ולכן הוא חייב להתייחס לכל הפרקים כאל "פרקי אמת" שציונם ייחשב בציון המשוקלל. כל השאלות ניתנות בצורת מבחן רב ברירתי ("שאלות אמריקאיות"). בנוסף, ממועד אוקטובר 2012 נוסף לבחינה פרק החיבור, לו מוקצב זמן של חצי שעה, כאשר הציון עליו מהווה רבע מהציון בתחום המילולי (כלומר 10% מכלל הבחינה).

חשיבה כמותית

פרק החשיבה הכמותית מכיל 20 שאלות (על פי התוכנית החדשה) המכסות בעיות מתמטיות בתחומים שונים, כמו גאומטריה, אלגברה, אחוזים, ממוצעים, שאלות יחס, הסקת מסקנות מתוך גרף וכדומה. על פי רוב, רמת השאלות בפרק עולה - בתחילתו מופיעות השאלות הקלות ובסופו השאלות הקשות. רמת הידע המתמטי הנדרשת מנבחן היא של עד כ-3 יח"ל בבחינת הבגרות. הסיבה לכך שהרמה נמוכה יחסית היא כי מטרת המבחן הפסיכומטרי והפרק הכמותי בפרט, היא לבדוק חשיבה ולא ידע. כלומר, נבחן לא נדרש להוכיח את ידיעתו המתמטית אלא את היכולת להשתמש בידע זה לטובת פתרון שאלות לא שגרתיות.

חשיבה מילולית

פרק החשיבה המילולית מכיל 23 שאלות (על פי התוכנית החדשה). סוגי השאלות השונים בפרק המילולי הם:

  • אנלוגיות - חלק זה בוחן את יכולת הנבחן להשוות בין יחסים שונים ואת אוצר המילים של הנבחן.
  • השלמת משפטים - חלק זה מכיל שאלות המציעות לנבחן מספר אפשרויות לקשרים הלוגיים המתאימים למשפט, ועליו לבחור את האפשרות המתאימה ביותר. שאלות אלה בוחנות כושר לוגי-שפתי.
  • שאלות היגיון - שאלות היגיון נוגעות בנושאים שונים, החל מלוגיקה, שאלות הסקת מסקנות, שאלות "אמת ושקר" וכן שאלות על ביטויים, שהנבחן אמור להבין מה משתמע מהם.
  • הבנת הנקרא - חלק זה מכיל קטע ברמה גבוהה, בדרך כלל מאמר מדעי, שאחריו ניתנות שאלות הבנה.

אנגלית

פרק האנגלית מכיל 22 שאלות (על פי התוכנית החדשה) הבוחנות את הידע והשליטה של הנבחן בשפה האנגלית. סוגי השאלות השונים בפרק האנגלית:

  • השלמת משפטים - חלק זה בוחן את אוצר המילים של הנבחן.
  • ניסוח מחדש - נתון משפט ואחריו ארבעה משפטים שונים, ועל הנבחן לבחור את המשפט שמשמעותו היא הדומה ביותר למשמעות המשפט המקורי.
  • הבנת הנקרא - בפרק האנגלית שני קטעי הבנת הנקרא ואחריהם מספר שאלות שבוחנות את טיב הבנת הקטע על ידי הנבחן.

בישראל מקובלים גם מבחני אמי"ר ואמיר"ם, הבוחנים ידע באנגלית באופן ישיר.

הציון בבחינה

הציונים בבחינה הפסיכומטרית נעים בין 200 ל-800, והם מהווים שקלול של הציונים בכל אחד מהתחומים, כאשר התחום הכמותי והתחום המילולי מקבלים 40% כל אחד מהציון, ותחום האנגלית מקבל 20% מהציון. הציונים בכל תחום נעים בין 50 ל-150, ותלויים במספר הטעויות של הנבחן באותו תחום, וכן בחישובים סטטיסטיים נוספים. מטרתם של חישובים אלו היא לדאוג לכך שציונו של נבחן לא יושפע ממועד הבחינה.

החל ממועד אוקטובר 2012 מקבל כל נבחן שני ציונים נוספים, מלבד הציון שהיה נהוג עד כה. ציון בדגש כמותי- ציון זה מחושב בדרך הבאה : 60% לחלק הכמותי, ואילו החלק המילולי והאנגלית בעלי משקל של 20% כל אחד. ציון בדגש מילולי- ציון זה מחושב בדרך הבאה : 60% לחלק המילולי, ואילו החלק הכמותי והאנגלית בעלי משקל של 20% כל אחד. עד כה לא ידוע באיזה מן הציונים יתחשבו המוסדות האקדמאים בתהליך הקבלה לכל מקצוע.

הציון הסופי הוא יחסי, כלומר משקף את מיקומו של הנבחן ביחס ליתר הנבחנים. התפלגות הציונים היא התפלגות נורמלית, בעלת ממוצע 533, וסטיית תקן 109.1 (כך ב-2013)[2] כרגיל בהתפלגות נורמלית, ככל שמתרחקים מן הממוצע, הציון נעשה פחות שכיח: על פי נתוני המרכז הארצי לבחינות ולהערכה, בשנת 2013, רק כ-5.6% מהנבחנים צברו 701 נקודות או יותר ורק 8 נבחנים מתוכם קבלו 791 ומעלה. באותו אופן, באותה שנה, כ-4.9% מהנבחנים קבלו 350 או פחות.

הכנה לבחינה

ידוע שחוסר היכרות עם מבנה הבחינה ואופי השאלות עשוי להיות בעוכריו של הנבחן. לכן ממליץ המרכז הארצי לבחינות, לכל הנבחנים, לתרגל בעצמם בחינה לדוגמה מבעוד מועד, ובארץ פועלים מכונים רבים המספקים קורסי הכנה ותרגול לקראת הבחינה. על-פי מחקר שערך המרכז הארצי לבחינות, נבחנים שהתכוננו לבחינה בעזרת קורסי הכנה, שיפרו את ציונם בנקודות בודדות בלבד מעבר לשיפור ששיפרו נבחנים שלמדו ללא קורס.[3]

ציוניהם של אלו הניגשים לבחינה פעמיים ויותר גבוהים מעט משל אלו שניגשו בפעם הראשונה[4], אך לתופעה זו יש כמה הסברים אפשריים, והיא אינה מוכיחה שהבחינה החוזרת משפרת את ציוניו של נבחן מסוים.

החל ממועד פברואר 2009 המרכז הארצי מחויב לפרסם את אחד מנוסחי הבחינה יחד עם פרסום הציונים.

טענות כנגד הבחינה

כנגד הבחינה הפסיכומטרית (כמו נגד מבחני משכל אחרים) נטען שאנשים בעלי רקע תרבותי מסוים נוטים להצליח בה יותר מאחרים.[דרוש מקור]

קיימים שירותי הכנה לבחינה במסגרת מאורגנת תמורת תשלום. אם ההשתתפות בהכנה כזו מניבה תועלת משמעותית, מדובר באפליה של מחוסרי אמצעים. סוגיית תרומתה של ההכנה בתשלום להצלחה בבחינה שנויה במחלוקת. לדברי המרכז הארצי לבחינות ולהערכה תרומה זו קטנה מאוד.[5] כמו כן, ניתן לשלם עבור קורסי ההכנה מתוך כספי הפקדון לחיילים משוחררים, עובדה המסלקת את גורם העלות מן המשוואה עבור רבים (אך לא עבור אזרחים שמסיבות בריאותיות או אחרות לא יכלו או שלא הותר להם לשרת בצבא).[6]

בינואר 2014 הצהיר שר החינוך, שי פירון, על כוונתו לבטל של הבחינה הפסיכומטרית, כך שניתן יהיה להתקבל ללימודים במוסד להשכלה גבוהה על בסיס תעודת בגרות בלבד; אך בשל התנגדות ראשי האוניברסיטאות (בשל ספקות לגבי טוהר בחינות הבגרות ורמתן), נראה כי הבחינה תמשיך לשמש כלי מיון מרכזי בקבלה ללימודים, ורק מועמדים עם תוצאות יוצאות דופן בבחינות הבגרות יוכלו להתקבל ללא בחינה פסיכומטרית.[7]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מהי הבחינה הפסיכומטרית, באתר המרכז הארצי לבחינות ולהערכה
  2. ^ הממוצע נכון לנתוני שנת 2013, https://www.nite.org.il/files/statistics/graphs_2013.pdf.
  3. ^ בחינת הכניסה הפסיכומטרית לאוניברסיטאות - חוברת הדרכה של המרכז הארצי לבחינות ולהערכה, עמודים 6-7
  4. ^ ציוני מכפ"ל לפי מספר היבחנות, נתוני בחינת הכניסה הפסיכומטרית לאוניברסיטאות לשנת 2006
  5. ^ תומר ולמר, 30 שנה לפסיכומטרי: כל השאלות נכונות?, ynet, ‏13.5.2011
  6. ^ ראו טופס בקשה לשימוש בפקדון. באתר משרד הביטחון
  7. ^ אתר למנויים בלבד ירדן סקופ, למרות הבטחות שר החינוך, הפסיכומטרי לא יבוטל בשנים הקרובות, באתר הארץ, 2 בספטמבר 2014