M81
 | |
| הגלקסיה M81 כפי שצולמה על ידי טלסקופ החלל האבל | |
| נתוני תצפית | |
|---|---|
| קבוצת כוכבים | הדובה הגדולה |
| שמות נוספים | NGC3031, גלקסיית בודה |
| מגלה | יוהאן אלרט בודה |
| תאריך גילוי | 1774 |
| סוג | גלקסיה ספירלית |
| בהירות נראית | 6.9+ |
| סיווג מורפולוגי | SA(s)ab |
| עלייה ישרה | 09ʰ 55ᵐ 33.2ˢ |
| נטייה | 55″ 03′ 69°+ |
| מאפיינים פיזיים | |
| בהירות מוחלטת | 20.9- |
| מרחק |
400,000 ± 11,800,000 שנות אור 122,639.2±3,617,856.27 פארסק |
| קוטר | 90,000 שנות אור |
| מסה | 0.22 (1.31x1011)[1] ☉M |
| הסחה לאדום |
3.9 ± 33.9 ק"מ/שנייה −0.00010 |
M81, או בשמה האחר NGC-3031, היא גלקסיה ספירלית גדולה בעלת בהירות של כ-6.9 הנמצאת במרחק של כ-12 מיליון שנות אור מהשמש. הגלקסיה נמצאת בקבוצת הכוכבים הדובה הגדולה. היא נתגלתה ב-1774 על ידי יוהאן אלרט בודה וגילוי זה אושר ב-1779 על ידי אסטרונומים נוספים ובאותה שנה החליט שארל מסיה להוסיף אותה לקטלוג מסיה תחת הכינוי M81.
המבנה של M81 מציג דוגמה מרשימה למבנה של גלקסיה ספירלית, עם זרועות מרהיבות שמתעקלות לתוך מרכז הגלקסיה. בשל עובדה זו, וכן קרבתה היחסית, הגרעין הגלקטי הפעיל שלה (שייתכן וקיים בו חור שחור על-מסיבי) ובהירותה, היא משמשת כיעד מועדף למחקר.
סופרנובה SN-1993J
סופרנובה SN-1993J, אשר נתגלתה ב-28 במרץ 1993 בספרד, נמצאת ב-M81. בזמן הגילוי, הייתה זו הסופרנובה השנייה הכי בהירה שנצפתה במאה ה-20. המאפיינים הספקטרליים של הסופרנובה השתנו לאורך זמן: בתחילה, היא אובחנה כסופרנובה מסוג II (אשר נגרמת על ידי פיצוץ כוכב ענק) עם קווי פליטה חזקים של מימן. אך מאוחר יותר, קווי המימן נמוגו והופיעו קווי הליום חזקים, מה שגרם לסופרנובה להיראות כסוג Ib. יותר מכך, השינויים בבהירות SN-1993J לאורך זמן היו שונים מאלה שנצפים בסופרנובות מסוג II אך גם לא דמו לשינויים הנראים בסוג Ib. כתוצאה מכך, בסופו של דבר, היא סווגה כ-IIb – מחלקת מעבר בין הסוגים II ו-Ib. המסקנות המדעיות מתצפיות באירוע זה הציעו כי סופרנובות מסוגים Ib ו-Ic נוצרות למעשה מפיצוף כוכבים ענקיים, בתהליך דומה לאלה שמתרחשות בסוג II.
פליטת קרינה מאבק
רוב פליטת הקרינה מ-M81 בתחום התת-אדום מקורה באבק הבין-כוכבי, אשר מצוי בעיקר בזרועות הספירליות של הגלקסיה וקשור גם לאזורי יצירת כוכבים חדשים. ההסבר הכללי הוא שכוכבים כחולים חמים וקצרי חיים שמצויים באזורי יצירת כוכבים מחממים את האבק ומגבירים את פליטות התת-אדום מאזורים אלה.
סביבה גלקטית
M81 היא הגלקסיה הכי גדולה בצביר שקרוי על שמה, שכולל גם את M82 ו-NGC-3077 ו-31 גלקסיות נוספות. המרחק בין השמש לצביר זה הוא כ-11.7 מיליון שונות אור, מה שהופך אותו לאחד הצבירים הקרובים לקבוצה המקומית (שכולל את גלקסיית שביל החלב).M81 ו-M82 הן שתיים מתוך 12 גלקסיות גדולות אשר מקיפות את הקבוצה המקומית ומכונות "מועצת הענקים", ביניהן גם גלקסיית המחוגה, M64, M83, M94 וקנטאורוס A.[2] בין M81 לשכניה M82 ו-NGC-3077 יש אינטראקציות כבידה, אשר גרמו ליצירת מבני גז בתוך הקבוצה על ידי 'גזילת' מימן מתוך הגלקסיות. יותר מכך, אינטראקציות אלה גם גרמו לחלק מהגז הבין-כוכבי ליפול לתוך M81 ו-NGC-3077, מה שהוביל ליצירת כוכבים רבים במרכזי גלקסיות אלה.
הצביר M81, צביר הקבוצה המקומית ועוד צבירים אחרים נמצאים בצביר העל המקומי שנקרא צביר-על הבתולה.
תצפית
M81, M82 וכמה גלקסיות אחרות בצביר M81 ממוקמות כ-10° צפון-מערבה מדובהה (α בדובה הגדולה) וניתן לראות את שני האובייקטים באמצעות משקפת או טלסקופ קטן, אף על פי שצופה לא מיומן יתקשה למצוא אותן בתנאי תצפית לא אידאליים. כדי להבחין במבנה הפנימי של M81, דרוש טלסקופ של 20 ס"מ או יותר.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Yeuk-Kwan E. Cheung & Feng Xu: CONSTRAINING THE STRING GAUGE FIELD BY GALAXY ROTATION CURVES AND PERIHELION PRECESSION OF PLANETS, The Astrophysical Journal, 2013 September 1, p. 19
- ^ Marshall L. McCall - A Council of Giants, Monthly Notices of the Royal Astronomical Society, March 2014, p.405