גבריאל טורק
גבריאל טוֹרק (15 באוגוסט 1917 - 4 בפברואר 1991) היה רופא אורתופד ישראלי, מייסד ומנהלה הראשון של המחלקה האורתורפדית במרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה. ממייסדי בית הספר לרפואה באוניברסיטת בן-גוריון.
ביוגרפיה
טורק נישא לוויולה, אף היא רופאה במקצועה לאחר שאיבדה את בעלה ומשפחתה בשואה. השניים הצליחו להימלט מסלובקיה ועלו לארץ ישראל. בשנת 1959 עבר עם משפחתו לבאר שבע והתגורר בשכונה ד'. ב-26 באוקטובר 1960 הקים וניהל את המחלקה האורתופדית בבית חולים סורוקה.[1] המחלקה נפתחה עם 25 מיטות, ונחשבה למחלקה גדולה גם בקנה מידה ארצי של אותם ימים. זו הייתה המחלקה שקיבלה את המאושפז הראשון שנרשם בבית החולים החדש, ילד, שאושפז עם שבר ביד.
טורק שימש גם כיושב ראש ועד רופאי בית החולים סורוקה[2].
יחד עם רעייתו היה בין מייסדי בית הספר לרפואה באוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע.
לטורק שני ילדים, ירום וחנה, ושישה נכדים. בתו, פרופ' חנה יבלונקה, היא היסטוריונית, חוקרת השואה, ראש המחלקה ללימודי מדינת ישראל באוניברסיטת בן-גוריון.
על שמו רחוב בשכונת רמות באר שבע.
קישורים חיצוניים
- גבריאל טורק השנים הראשונות - המחלקה האורתופדית באתר המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה
- שלמה גבעון, בביה"ח המרכזי בבאר שבע, בימי המערכה - "דוקטור, עזוב, אני אסתדר - תיגש מיד לחבר שלי...", מעריב, 6 ביולי 1967.
- כינוסי כירורגים ומרדימים יערכו בבאר שבע, דבר, 26 במרץ 1973.
- גבריאל טורק, קוראים כותבים - שר הבריאות עשה זאת שוב, מעריב, 31 באוקטובר 1976.
הערות שוליים
- ^ אליהו אגרס, בית-החולים המרכזי של קופת-חולים בבירת הנגב - מוכן לפתיחתו, דבר, 15 באוקטובר 1959
- ^ הסכסוך בקופ"ח התלקח מחדש, מעריב, 7 באפריל 1966
