רות נבו

רות נבו

אין תמונה חופשית
לידה	1924 יוהנסבורג, דרום אפריקה
פטירה	17 באוגוסט 2021 (בגיל 97 בערך)
שם לידה	Ruth Weinbren
מדינה	ישראל

רות נבו (1924 – 17 באוגוסט 2021) הייתה חוקרת ומבקרת ספרות, פרופסור לספרות אנגלית באוניברסיטה העברית בירושלים, חברת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, מתרגמת וציירת ישראלית.

קורות חיים

רות נבו נולדה ב-1924 ביוהנסבורג, דרום אפריקה. בת למשפחת ויינברן (Weinbren), לאב יליד ליטא שהיגר ליוהנסבורג בשנת 1902 והיה רופא מרדים ומייסד אגודת המרדימים בעיר, ולאם ילידת דרום אפריקה שמשפחתה הייתה ממוצא אוקראיני.

את התואר הראשון למדה ביוהנסבורג באוניברסיטת ויטווטרסראנד, אוניברסיטה ליברלית פרו-שוויונית ומעורבת. בשנת 1947 עזבה לאנגליה במטרה לסיים את לימודי התואר השני, תחילה באוניברסיטת לונדון ולאחר מכן אוניברסיטת קיימברידג'.

השואה ומאורעות מלחמת העולם השנייה עוררו בה את יהדותה, ובשנת 1950 עלתה לישראל ואת עבודת המחקר שלה סיימה, תוך לימוד שפת המקום באולפן עברית בקיבוץ משמרות.

בשנת 1952 נישאה לנתן נבו, מורה לעברית באליאנס.

נפטרה ב-17 באוגוסט 2021.

קריירה אקדמית

פרופ' נבו הייתה שנים רבות חוקרת ומרצה לספרות אנגלית באוניברסיטה העברית, במהלכן יצאה ללימודי דוקטורט באנגליה ומהמחקר שעשתה בספריית המוזיאון הבריטי, נולד ספרה הראשון "שירים של ענייני דיומא", שנושאו היה התפתחות הסגנון הסאטירי אצל משוררים ליריים שבעתות מלחמה כתבו שירה פוליטית.

במהלך השנים התמקדה בחקר שירתו של שייקספיר ובשירת המאה ה-17 והמאה ה-20. כן השתייכה לאסכולת הביקורת החדשה. הייתה לחוקרת בעלת שם עולמי ביצירתו של שייקספיר, וספריה ופרסומיה בחקר הספרות האנגלית בכלל ויצירת שייקספיר בפרט, מאוזכרים ומצוטטים רבות במסגרת המחקר והספרות בתחום בארץ ובעולם.

תרגמה את ספר השירה "שירים נבחרים" של חיים נחמן ביאליק, שיצא לאור בשנת 1981, ואת "מסעות בנימין האחרון מטודלה" של יהודה עמיחי, שהיה ידידה וסטודנט שלה. במשך 15 שנה שמשה עורכת בכתב העת Hebrew University studies in literature and the arts (HSLA) של האוניברסיטה העברית.

בשנת 1986 נבחרה לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, והייתה אחת משתי הנשים הראשונות (ובמשך שנים רבות גם היחידות) שהיו חברות בה.

העיסוק בציור

רות נבו העידה על עצמה שהמשיכה שלה לעיסוק בציור החלה עוד בימי ילדותה ביוהנסבורג, וכי מאז לא עזבה אותה "הכמיהה לאחוז ביפי העולם ולרשום אותו". היא שאפה ללמוד ציור עוד בצעירותה, והחלה לפעול כציירת חובבת, אך רק לאחר פרישתה המוקדמת מהקריירה האקדמית, עברה לעסוק בציור בעיסוק מלא. תחילה למדה אצל יצחק ימין ויוסף הירש ובהמשך ב-The Art Students League בניו יורק. יחד עם זאת, מקום מיוחד בהתפתחות התפיסה האומנותית שלה ייחסה נבו לידידתה, הציירת רות לוין, עליה כתבה נבו: "בהשראת עבודתה למדתי שהציור איננו תיעוד אלא פירוש של המציאות".

נבו הציגה במשך השנים כמה וכמה תערוכות יחיד וחלק מעבודותיה נמצאות במשכני האקדמיה למדעים ובאוניברסיטה העברית.

ספרים

• הטראגדיות של שקספיר, (תרגם: ארי אבנר, ירושלים : י"ל מאגנס, 1976 תשל"ו.
• הקומדיה השקספירית, (עברית: תמר עמית) ירושלים : כתר, (1984).
• נופי קדם : ימים שעל לוח ליבנו, (אקוורלים ורישומים) ירושלים : ר. נבו, 2001
• שפתו האחרת של שקספיר, ירושלים : מוסד ביאליק, תשס"ב 2002

• Poems on affairs of state; panegyric and philippic in the political poem of the seventeenth century, 1640-1688 :‎ a study in the heroic and the mock heroic, Jerusalem,‎ ‪ 1960.

תרגום

• חיים נחמן ביאליק, שירים נבחרים, (מהדורה דו-לשונית), [תל אביב] : דביר, (תשמ"א 1981) [ירושלים] ‪ ג’רוסלם פוסט

• יהודה עמיחי, Travels of a latter-day Benjamin of Tudela, St. Louis :‎ ‪ Cauldron Press,‎ ‪ 1977
• Travels ,Yehuda Amicha, New York City :‎ ‪ Sheep Meadow Press,‎ ‪ 1986.

עריכה

• Essays in honour of A.A. Mendilow presented by his students and colleagues in appreciation of all they have learnt from him, Jerusalem :‎ ‪ Magnes Press,‎ ‪ 1982‎

קישורים חיצוניים

• משקספיר לנופי קדם - רות נבו - גיליון מס' 23 של איגרת - ביטאון האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
• רות נבו, באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל
• רשימת הפרסומים של רות נבו, בקטלוג הספרייה הלאומית
• כרטיס אישי ומידע אודותיה, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים