לדלג לתוכן

ועדת האתיקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ועדת האתיקה
גוף פרלמנטרי הכנסת
ייסוד הוועדה 1981
יו"ר יוראי להב-הרצנו (יש עתיד)
תחומי שיפוט הנחיות אתיות לחברי הכנסת, שפיטת חברי הכנסת שהפרו את ההנחיות ואישור נסיעות לחו"ל
חברים
הליכוד: גילה גמליאל
תקווה חדשה: צבי האוזר
הרשימה המשותפת: אוסאמה סעדי (ממלא מקום)
ישראל ביתנו: שרון רופא-אופיר (ממלאת מקום)
אתר רשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ועדת האתיקה של הכנסת היא ועדה העוסקת בשיפוט חברי הכנסת בשל עבירות אתיות כגון התבטאות בלתי פרלמנטרית. מעמדה של הוועדה שונה ממעמדן של יתר ועדות הכנסת. הקמתה אינה מוסדרת בתקנון הכנסת, כי אם בחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, התשי"א-1951. עוד בניגוד לשאר הוועדות, היא אינה עוסקת בחקיקה ובדיונים בנושאים כלליים, אלא מהווה ועדה מעין-שיפוטית העוסקת בנושאים שיועדו לה בחוק החסינות ובתקנון. בעקבות התפטרותם של שני חברי הכנסת מסיעות האופוזיציה בכנסת ה-24 שהתמנו על ידי יו"ר הכנסת לועדת האתיקה מחברותם בודה[1][2], נותר רק חבר כנסת אחד מהאופוזיציה בתפקיד ממלא מקום. בישיבות ועדה שיתקיימו בהעדר ממלא המקום לא יהיה ניתן לקבל החלטות בהתאם לסעיף 12(ג) בנוהל אתיקה לחברי הכנסת בתקנון הכנסת.

הרכב הוועדה

בניגוד ליתר הוועדות, שהרכבן נקבע על ידי ועדה מסדרת, ושינויים בהן נערכים בוועדת הכנסת, קביעת הרכב ועדת האתיקה מסורה ליושב ראש הכנסת. בוועדה ארבעה חברים, מהם שניים מהאופוזיציה ושניים מהקואליציה. בדרך כלל נהוג כי חבר הקואליציה הוא יו"ר הוועדה.

לפי תקנון הכנסת, אין למנות לוועדה מי שהוגש נגדו כתב אישום, מי שמתנהלים נגדו הליכים פליליים ומי שהורשע במהלך כהונתה של אותה כנסת בעבירה פלילית. יושב ראש הכנסת רשאי להשעות מהוועדה חבר שהוגש נגדו כתב אישום או שנפתחו נגדו הליכים פליליים במהלך כהונתו בה. אם הורשע חבר ועדת האתיקה בפלילים במהלך כהונתו, חייב יושב ראש הכנסת להחליפו.

יושבי ראש הוועדה

כנסת שנות פעילות יושב ראש תמונה סיעה
1 הכנסת העשירית 1984-1981 איתן לבני הליכוד
2 הכנסת האחת עשרה 1988-1984 מיכאל דקל הליכוד
3 אמנון רובינשטיין שינוי
4 ויקטור שם-טוב המערך, מפ"ם
5 הכנסת השתים עשרה 1992-1988 אברהם ורדיגר אגודת ישראל
6 יצחק לוי מפד"ל
7 הכנסת השלוש עשרה 1996-1992 חיים אורון מרצ
8 הכנסת הארבע עשרה 1999-1996 יהודה לנקרי הליכוד-גשר-צומת
9 הכנסת החמש עשרה 1999-2003 קולט אביטל ישראל אחת, העבודה-מימד
10 דליה רבין מפלגת המרכז, הדרך החדשה, ישראל אחת, העבודה-מימד
11 הכנסת השש עשרה 2003-2006 אריה אלדד האיחוד הלאומי
(7) הכנסת השבע עשרה 2006-2009 חיים אורון מרצ
12 הכנסת השמונה עשרה 2013-2009 שלי יחימוביץ' מפלגת העבודה הישראלית
13 יצחק וקנין ש"ס
14 הכנסת התשע עשרה 2015-2013 יצחק כהן ש"ס
(13) הכנסת העשרים 2015-2019 יצחק וקנין ש"ס
15 2019 איל בן ראובן התנועה
16 הכנסת העשרים ושלוש 2020-2021 טלי פלוסקוב הליכוד
17 הכנסת העשרים וארבע 2021- יוראי להב-הרצנו קובץ:יוראי להב-הרצנו.jpg יש עתיד

סמכויות ועדת האתיקה

עבירות אתיקה

חוק החסינות עצמו קובע מספר עבירות אתיקה שבהן מוסמכת לדון הוועדה: עבירה על סעיפים 13א ו-13א1, האוסרים על חברי הכנסת לעסוק בעיסוקים נוספים ולכהן בתפקידים בגופים ציבוריים במקביל לעבודתם בכנסת; אי הגשה, או הגשה באיחור של הצהרת הון; היעדרות ממושכת מישיבות הכנסת.

החוק קובע גם כי עבירות על כללי האתיקה נמצאות אף הן בסמכות השיפוט של ועדת האתיקה. כללי האתיקה, שהותקנו על ידי ועדת האתיקה עצמה, קובעים בין היתר חובה לשמור על כבוד הכנסת וחבריה, איסור על ניגוד עניינים וחובת גילוי נאות באשר לאפשרות של ניגוד עניינים, איסור על ניצול ידיעות למטרות אישיות, וכיוצא בזה.

סדרי הדיון בוועדה

החוק מסמיך את ועדת האתיקה לקבוע לעצמה את סדרי הדיון בה.

בנוהל אתיקה לחברי הכנסת (קובלנות), קבעה הוועדה כי כל אדם רשאי להגיש קובלנה נגד חבר הכנסת. יושב ראש הוועדה רשאי להעביר העתק מהקובלנה לחבר הכנסת הנקבל. הוועדה רשאית לדחות קובלנה על הסף אם אין לה בסיס סביר בעובדות או בראיות, אם היא קנטרנית או אם אין בה עניין לציבור. הקובל רשאי לחזור בו מהקובלנה בכל עת, ואולם הוועדה רשאית להמשיך בבירורה גם במקרה כזה, אם מצאה כי יש פגיעה לכאורה בכללי האתיקה וכי יש עניין לציבור.

עוד נקבע בנוהל, כי הוועדה לא תקבל החלטה אלא לאחר שנתנה לנקבל הזדמנות נאותה להופיע בפניה ולהציג את עמדתו. הוועדה רשאית להכריע בלעדיו אם סירב להופיע בפניה ללא צידוק סביר, או אם הגיעה למסקנה שמן הראוי לדחות את הקובלנה.

בדומה לגופים דומים אחרים, הוועדה אינה כפופה לדיני הראיות, אף שההליכים המתקיימים בה הם מעין-שיפוטיים.

ככלל, ישיבותיה של הוועדה חסויות, והפרוטוקולים שלה אינם מתפרסמים.

ענישה

ועדת האתיקה מוסמכת להטיל על חברי הכנסת שמצאה אשמים בעבירות אתיות את העונשים הבאים:

  • הערה, אזהרה, נזיפה או נזיפה חמורה.
  • שלילת רשות הדיבור בוועדות או במליאה למשך 10 ימים.
  • הגבלה על פעילות פרלמנטרית, לרבות איסור על הגשת הצעות חוק, הצעות לסדר היום ושאילתות. הוועדה אינה מוסמכת לאסור על חבר הכנסת להצביע, ובכל מקרה, הגבלה כזו יכולה לעמוד בתוקף רק עד לסיומו של כנס.
  • הרחקה מישיבות המליאה והוועדות לתקופה של עד שישה חודשים (גם כאן, הוועדה אינה מוסמכת לפגוע בזכות ההצבעה).
  • בעבירות מסוימות - שלילת שכר. אם מדובר בעבירה של היעדרות ממושכת מישיבות הכנסת, השלילה יכולה להיות למשך תקופת ההיעדרות, ואם מדובר בעבירה של עיסוק נוסף, תקופת השלילה היא עד שנה.

הטלת עונש טעונה את אישורם של לפחות שלושה מבין ארבעת חברי הוועדה.

בתקנון הכנסת נקבע כי אם הטילה הוועדה עונש של הרחקה מהישיבות או של שלילת זכות הדיבור למשך ארבעה ימים לפחות, או אם הטילה עונש של איסור על הגשת שאילתות, הצעות לסדר או הצעות חוק למשך 14 ימים, רשאי חבר הכנסת לערער על החלטתה בפני הכנסת.

כללי אתיקה וחוות דעת

בנוסף לסמכות השיפוט של ועדת האתיקה, מוסמכת הוועדה לכתוב כללי אתיקה לחברי הכנסת וחוות דעת בענייני אתיקה. כך, למשל, פרסמה ועדת האתיקה החלטות בדבר התבטאויות של חברי הכנסת[3], משלוח דואר פטור מתשלום[4], מימון נסיעות לחו"ל[5], קבלת מתנות[5] ועוד.

החלטות ידועות של ועדת האתיקה

  • חבר הכנסת צחי הנגבי נדון לנזיפה ולשלילת שכר לחודשיים בשל עבירה של ניגוד עניינים. הנגבי כיהן כמנכ"ל עמותת "דרך צלחה" בעת שכיהן כיושב ראש ועדת הכלכלה ועסק בקידום חקיקה שעניינה המאבק בתאונות הדרכים.
  • בשנת 2003 הרחיקה ועדת האתיקה את חבר הכנסת מיכאל גורלובסקי מדיוני הכנסת למשך ארבעה חודשים וחצי בשל חלקו בפרשת ההצבעות הכפולות. מאוחר יותר, סירבה ועדת הכנסת להסיר את חסינותו של גורלובסקי, בנימוק שמאחר וכבר נענש על ידי ועדת הכנסת, אין להעמידו לדין פלילי. משהועמד לבסוף לדין, לאחר תום כהונתו, התחשב בית המשפט בגזר דינו בעניין זה[6].
  • בשנת 2004 דנה ועדת האתיקה בעניינו של חבר הכנסת עיסאם מח'ול, שבזמן נאום במליאה כינה את הממשלה "ממשלת דמים". הוועדה קבעה כי מדובר בפגיעה בכבוד הכנסת, אסרה עליו להשתתף בישיבות הכנסת למשך עשרה ימים, ושללה את זכות הדיבור שלו לשלושה ימים. לאחר שהכנסת דחתה את ערעורו, עתר מח'ול לבג"ץ. בעתירתו טען כי חסינותו מגנה עליו מפני פעולות משפטיות עקב מעשים שעשה במסגרת מילוי תפקידו, ועל כן החלטת ועדת האתיקה בטלה. בג"ץ דחה את העתירה, וקבע שהחסינות נועדה להגן מפני התעמרות הרשות המבצעת, ולא מפני הליכים פנים-פרלמנטריים. עוד נקבע, כי אם תתקבל עתירתו של מח'ול, המשמעות היא שמוסד ועדת האתיקה ירוקן מתוכן[7].
  • בשנת 2007 הגיש חבר הכנסת יורם מרציאנו קובלנה נגד עצמו, לאחר שהתעמת עם מאבטח במועדון לילה. ועדת האתיקה קבעה כי פגע בכבודה של הכנסת, וגזרה עליו נזיפה חמורה והגבלת פעילות למשך מספר שבועות.
  • ביולי 2011 החליטה ועדת האתיקה להרחיק את חברת הכנסת חנין זועבי מהמליאה ומהוועדות עד לתום מושב הקיץ, כשבועיים לאחר מכן, בעקבות השתתפותה במשט לעזה בשנת 2010. הוועדה קבעה כי בעצם השתתפותה של זועבי במשט "פגעה פגיעה חמורה בכבוד הכנסת ובאמון הציבור בכנסת" וכי פעולותיה של חברת הכנסת "חורגת מפעולת מחאה לגיטימית של חבר כנסת כנגד מדיניות הממשלה"[8].
  • בינואר 2012 הרחיקה ועדת הכנסת את חברת הכנסת אנסטסיה מיכאלי מדיוני המליאה והוועדות למשך חודש, לאחר ששפכה מים על חבר הכנסת ראלב מג'אדלה, במהלך דיון של ועדת החינוך, התרבות והספורט[9]. בהמשך הרחיקה לשבוע את חבר הכנסת אחמד טיבי, לאחר שנאום שנשא במליאת הכנסת בעניינה של מיכאלי, כלל תכנים שחברי הוועדה מצאו שהם כוללים "שפה נמוכה ודברי עלבון בעלי קונוטציות מיניות, משפילות ושוביניסטיות"[10].
  • ביולי 2014 הרחיקה ועדת האתיקה את חברת הכנסת חנין זועבי לתקופה בת שישה חודשים מדיוני המליאה בכנסת, בעקבות התבטאויות שונות של זועבי, בין היתר על כך שרוצחי שלושת הנערים "אינם טרוריסטים", בהם ראתה הוועדה "עידוד אויבי המדינה, קריאה לפגיעה בישראל ומתן לגיטימציה למעשי טרור נגד אזרחי המדינה."[11].
  • בינואר 2018 הרחיקה ועדת האתיקה את חבר הכנסת אורן חזן לתקופה בת שישה חודשים מדיוני המליאה והוועדות בכנסת וכמו כן לשלול את שכרו לשבוע, בעקבות התבטאויות פוגעניות שלו, ביניהן לחברות הכנסת חנין זועבי ומיכל בירן, חברי הכנסת אחמד טיבי ומיקי רוזנטל ואירועים אחרים[12].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ חדשות (2021-11-17). "ח"כ מרגי שמונה לוועדת האתיקה ליו"ר הכנסת: מסרב לכהן בתפקיד". Ynet. נבדק ב-2021-11-18.
  2. ^ "לבקשת הליכוד, ח"כ גמליאל ויתרה על מינויה לחברה בוועדת האתיקה". הארץ. נבדק ב-2021-11-18.
  3. ^ החלטת ועדת האתיקה מיום 24.6.2002
  4. ^ החלטת ועדת האתיקה מיום 22.10.1987
  5. ^ 1 2 החלטת ועדת האתיקה מיום 12.2.2002
  6. ^ ת"פ (י-ם) 2214/06 מדינת ישראל נ' מיכאל גורלובסקי
  7. ^ בג"ץ 12002/04 ח"כ עיסאם מח'ול נ' הכנסת
  8. ^ החלטת ועדת האתיקה מיום 18.7.2011
  9. ^ החלטת ועדת האתיקה מיום 10.1.2012
  10. ^ החלטת ועדת האתיקה מיום 17 בינואר 2012
  11. ^ החלטת ועדת האתיקה בעניין קובלנות נגד חברת הכנסת חנין זועבי, אתר הכנסת
  12. ^ החלטת ועדת האתיקה בקובלנות נגד חבר הכנסת אורן חזן בשל התבטאויות פוגניות, אתר הכנסת