תהילים קמ"ח

ספר תהילים, פרק קמ"ח הַלְלוּ אֶת ה' מִן הַשָּׁמַיִם
א הַלְלוּ יָהּ הַלְלוּ אֶת ה' מִן הַשָּׁמַיִם הַלְלוּהוּ בַּמְּרוֹמִים. ב הַלְלוּהוּ כָל מַלְאָכָיו הַלְלוּהוּ כָּל צבאו [צְבָאָיו]. ג הַלְלוּהוּ שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ הַלְלוּהוּ כָּל כּוֹכְבֵי אוֹר. ד הַלְלוּהוּ שְׁמֵי הַשָּׁמָיִם וְהַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל הַשָּׁמָיִם. ה יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם יְהוָה כִּי הוּא צִוָּה וְנִבְרָאוּ. ו וַיַּעֲמִידֵם לָעַד לְעוֹלָם חָק נָתַן וְלֹא יַעֲבוֹר. ז הַלְלוּ אֶת יְהוָה מִן הָאָרֶץ תַּנִּינִים וְכָל תְּהֹמוֹת. ח אֵשׁ וּבָרָד שֶׁלֶג וְקִיטוֹר רוּחַ סְעָרָה עֹשָׂה דְבָרוֹ. ט הֶהָרִים וְכָל גְּבָעוֹת עֵץ פְּרִי וְכָל אֲרָזִים. י הַחַיָּה וְכָל בְּהֵמָה רֶמֶשׂ וְצִפּוֹר כָּנָף. יא מַלְכֵי אֶרֶץ וְכָל לְאֻמִּים שָׂרִים וְכָל שֹׁפְטֵי אָרֶץ. יב בַּחוּרִים וְגַם בְּתוּלוֹת זְקֵנִים עִם נְעָרִים. יג יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם ה' כִּי נִשְׂגָּב שְׁמוֹ לְבַדּוֹ הוֹדוֹ עַל אֶרֶץ וְשָׁמָיִם. יד וַיָּרֶם קֶרֶן לְעַמּוֹ תְּהִלָּה לְכָל חֲסִידָיו לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַם קְרֹבוֹ הַלְלוּ יָהּ.

הללו את ה' מן השמים הוא המזמור ה-148 בספר תהילים. אחד מחמשת מזמורי התהילה החותמים את ספר תהילים, ומשמשים כעיקרם של פסוקי דזמרא. במזמור מונה המשורר את כל הנבראים בשמים ובארץ, וקורא להם, תוך האנשתם, להלל את שם ה'.

הקריאה: "הַלְלוּ" (לרבות בסיומת "הַלְלוּהוּ" או "הללויה") מופיעה בפרק עשר פעמים. המזמור הוא אחד מעשרה מזמורים הפותחים בקריאה להלל את ה', 'הַלְלוּ-יָהּ'.

תוכן המזמור

במזמור שני בתים. הבית הראשון (פסוקים א'–ו') מונה את ברואי השמיים, ובאנאפורה – חזרה על הביטוי "הַלְלוּהוּ" בראש כל ביטוי – קורא להם להלל את ה' על שברא אותם נצחיים ולא ישתנו. הבית השני (פסוקים ז'–י"ד) קורא לברואים שבארץ – מהים אל הדומם הצומח והחי והאדם, על ריבויים ועל הניגודים שביניהם – להלל את ה' על נשגבותו הבלעדית.

קישורו של הסיום – ”וַיָּרֶם קֶרֶן לְעַמּוֹ תְּהִלָּה לְכָל חֲסִידָיו לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַם קְרֹבוֹ” – אל המזמור – קשה, והמפרשים ביארו אותו בדרכים שונות:

• חלק מהחוקרים ראו בפסוק זה הוספה מאוחרת למזמור
• יש שפירשו שעל כל ברואי הארץ להלל את ה' על שברך את ישראל, וברכתם של ישראל היא ברכה לכל העולם
• יש שפרשו שבניגוד לשאר הנבראים, ישראל יכולים להלל את ה' כמו גרמי השמיים - על שעשה אותם נצחיים.
• פירוש נוסף הוא שהמזמור מכוון לעת הגאולה, אז יתברר שנשגב שמו של ה' לבדו על ידי גאולת עמו והרמת קרנם

המזמור חותם כעין הפתיחה - ”הללויה”.

מקורות השראה

ישנו קשר בין המזמור לבין תיאור בריאת העולם בספר בראשית. החל בביטוי ”כִּי הוּא צִוָּה וְנִבְרָאוּ”, וכן בתיאור בריות כמו ”הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל הַשָּׁמָיִם”, ”תַּנִּינִים”, ”בְּהֵמָה, רֶמֶשׂ וְצִפּוֹר כָּנָף”. חוקרים רבים השוו את רשימת כל הברואים ביקום ליצירות אחרות של המזרח הקדום, למשל האונומסטיקון של אמנופה.

בליטורגיה

ביהדות

המזמור נאמר בכל יום כחלק מפסוקי דזמרא. לדעת רש"י, מזמור זה, יחד עם תהילים ק"נ, הם ה"הלל שבכל יום" שבפסוקי דזמרא. עקב דברי רש"י אלו, נפסק כי המאחר לבית הכנסת ואינו יכול להספיק לומר את כל פסוקי דזמרא, יאמר מזמורים אלה לפני שיוסיף את שאר המזמורים.

פסוקים י"ג–י"ד נאמרים בעת החזרת ספר התורה לארון. זאת כדי לומר שאנחנו משבחים את הקב"ה לבדו, ולא משתחווים לתורה מצד עצמה. ומשבחים את הקב"ה על שהוא הרים קרן לעמו כשנתן להם תורה.

חציו הראשון של המזמור, העוסק בקריאה למצויים בשמים להלל את ה', נאמר בעת שמתבוננים בשמים, לפני ברכת לבנה וברכת החמה.

בתרבות

• על המילים בפסוק "הללו את השם מן השמים, הללהו במרומים, הללהו כל מלאכיו, הללהו כל צבאיו" - שיר של זאנוויל ויינבגר באלבומו מן השמים (2021).
• לבדו - שיר של אוהד מושקוביץ באלבום בשעה טובה, לחן עיבוד והפקה מוזיקלית של אלי קליין ואיצי ברי.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תהילים קמ"ח בוויקישיתוף

• תהילים קמ"ח כשירת ימי הביניים, YouTube
• תהילים קמ"ח מאת גוסטב הולסט, YouTube
• תהילים קמ"ח מאת ליאונרד ברנשטיין, YouTube