משתמשת:יעל/טיוטה

הרפורמה המשפטית של יתרו היא רפורמה שהנהיג יתרו במערכת המשפט היהודית, לפניו, היה בעם ישראל רק שופט אחד, יתרו הציע מערכת משפט גדולה.

לפני הרפורמה

לפני בא יתרו, משה ישב ושפט את העם בצורה שמשה ישב ודן ולפניו עמדו עם ישראל, כך בכל יום, חלק מהעם פנו לדרישה בנשואים תורניים, לשאלות ברוח הקודש, ולדיונים בנושאים ממוניים.

החסרונות במערכת משפט זו רבים, א. מערכת זו מטילה עומס גודל ומעייפת את העם ואת השופט, ב. לא יעיל מבחינת הטיפול בצורכי העם, ג. מעמדו של משה נפגע מפני שהוא נתפס טועה במקרים שבהם נראית פסיקה לא נכונה, ד. המנהיגות של משה נפגמת בשל חוסר הבידול שלו עם העם.

מערכת שיטור הייתה קיימת עוד לפני יתרו.

הרפורמה

יתרו הציע למשה להעמיד מערכת של שופטים שתהיה מדורגת בצורה של שרי אלפים, שרי מאות, שרי חמישים ושרי עשרות, שרי אלפים אחראים על אלף איש, שרי מאות אחראים על מאה איש וכן הלאה, בכל קבוצה הממונה פונה למי שאליו בהתאם לקושי השאלה, לפי שיטה זו יש 78,601 שופטים.

הרב אברהם אבן עזרא סבר שזה מספר מוגזם ולכן טען למשל ששרי האלף הם אנשים שבכל מקרה ממונים על אלף אנשים (מסיבות אחרות) והום מונו לתפקיד זה, כמוהם יש 12 אנשים, וכן הלאה.

יתרו התנה את דבריו באישורו של אלוהים, ”אם את הדבר הזה תעשה וצייוך אלוהים ויכלת עמוד”, רשב"ם הבין שכוונת הכתוב היא שאם יהיה ציווי אלוהי לדון אז משה ידון בצורה כזו, אך לא נדרש אישור אלוהי למהלך.

המועמדים לשופטים

יתרו הציע לתפקיד השופטים ”אנשי חיל, יראי אלוהים, אנשי אמת שונאי בצע” לדבריו אלו ניתנו פירושים רבים:

תאריך ההצעה

הפסוקים מתארים

גירסת ספר דברים

בספר דברים נשתנה פרשה זו שוב אך עם שינויים.

בגירסה של ספר דברים משה מספר שאין לו כוח לשפוט את העם, ועל כן הוא חשב על ההצעה לשפוט את העם בצורה של מערכת שופטים, והוא מיישם את ההצעה, בכך הוא משמיט את חלקו של יתרו בהצעה, רמב"ן בביאורו לפרשה זו מסביר שמשה לא רצה להזכיר לעם את נישואיו לציפורה או שעצת יתרו התקיימה בשל ציווי האל, או מפני ענוותנותו של יתרו.

למה משה לא חשב על כך לבד

יתרו, אדם חיצוני

קישורים חיצוניים

• גד אלדד, "רבות מחשבות בלב איש" – לגלגוליה של עצת יתרו, מגדים מו (תמוז תשס"ז), עמ' 81 - 90
• יהונתן אורן, ויבא יתרו, בירור זמן הגעת יתרו ומשמעותו, מכלול, חוברת כ"ז תשע"א 2010, עמ' 33 - 68
• מנחם רצון, שני פירוש ר' אברהם אבן עזרא על הצעת יתרו ומשמעותם המדינית, בית מקרא, באתר JSTOR

שרי האלפים ושבעים הזקנים, תבנית:טקסט מוקטן

חיפוש גוגל - עצת יתרו למשה

אונס וירטואלי (או אינוס וירטואלי, באנגלית: Virtual rape) הוא כפיית מעשים מיניים במרחב הוירטואלי, האונס הוא לרוב על קטינים או קטינות, אך אפשרי גם על בגירים ובגירות באמצעות סחיטה ואיומים שונים.

”	"... מגע וחדירה פיזית נתחלפו בחדירה אל תוך המרחב האינטרנטי הפרטי-אינטימי של הגולש בצד השני. מגע שנותר בין שניים בחדר סגור נתחלף לו בחשש לחשיפה ולפרסום פומבי בפייסבוק וביוטיוב, מה שעשוי להעצים את הפגיעה בנפגע העבירה..."	“
– יצחק עמית, בש״פ 13/2065 פלוני נ׳ מדינת ישראל

היסטוריה

עבירת מין היא עבירה הקשורה במיניות האדם, במעשים, בדיבורים ועוד, עם התפשטות האינטרנט והרשתות החברתיות חדרו העבירות המיניות גם לרשת באמצעות הטרדות מיניות על ידי שליחת סרטוני עירום, דיק פיק ועוד.

אחת העבירות המיניות ברשת היא "אונס וירטואלי", הפוגע יוצר קשר עם נפגע או נפגעת ויוצר איתם קשר חזק, לאחר ששורר ביניהם יחסי אימון הוא משכנע אותו או אותה לבצע פעולות מיניות תוך כדי שהוא צופה בהם, הפעולות על הרוב כוללות החדרת אצבעות, או חפצים לאיברי מינה.

במקרים מסוימים הפוגע גורם לנפגע או הנפגעת לבצע את פעולות אלו באמצעות סחיטה באיומים, או שקרים.

על פי משרד המשפטים 70 אחוז מהנפגעות הן נשים ונערות, ו - 80 אחוז מהפוגעים הם זכרים.

החוק במדינת ישראל

חוק העונשין מגדיר אונס כ"החדרת איבר מאיברי הגוף או חפץ לאיבר המין של האישה ללא הסכמתה החופשית" (סעיף 345), לפי הגדרה זו אונס וירטואלי לא נחשב לאונס כלל, אך שופט בית המשפט העליון ניל הנדל ונשיאת בית המשפט העליות אסתר חיות כתבו בפסק דין ש"העובדה שמדובר בניסיון ל'אינוס מרחוק' באמצעות רשת האינטרנט, אין בה בהכרח כדי להמעיט מחומרת המעשה"

מקרים בולטים

• בסוף 2012 נעצר תושב יהוד בשם יוסף סבח על "אונס וירטואלי" - שכנוע של ילדה בת 16 לבצע עבורו מעשים מיניים בטענה שהוא חולה סרטן, האישום באונס וירטואלי נחשב לתקדים, ולבסוף בוטל והוא הורשע בעבירות מין בקטנות.
• בתחילת 2021 נעצר תושב באר שבע בשם אלירן הללי ב"אנס במרחב הוירטואלי", הללי ערער לבית המשפט העליון בטענה שהדבר מנוגד לכוונת המחוקק, השופטים דחו את ערערו.
• באמצע 2021 נעצר מאמן כדוריד בשם בנו ריינהורן שהתחזה לסוכן דוגמניות ופיתה עשרות נערות ברשת, בית המשפט פסק שיפצה את קורבונותיו וירצה מאסר על תנאי.
• בתחילת 2022 נעצר דיג'יי בשם ברק וייס על ביצוע עבירות מין בילדה בת 10 באמצעות הטיקטוק, לאחר מספר חודשים פסק בית המשפט על וייס ארבע שנות מאסר ופיצוי כספי.

קישורים חיצוניים

• ערגה שילוני, ‏בעקבות הרשעתו של המורה מתל אביב: מה זה אונס וירטואלי?, באתר ‏מאקו‏, 30 בדצמבר 2021
• ונדי קמינר, אונס וירטואלי, באתר הארץ, 11 בדצמבר 2001
• רון לוי, אונס וירטואלי - יש דבר כזה, בפודקאסט עושים היסטוריה
• נירית צוק, סקסטינג, דיקפיק ואונס וירטואלי: הסכנות החדשות של הילדים ברשת, באתר ynet, 3 בדצמבר 2021