ויקיפדיה:הכה את המומחה
תגובה אחרונה: לפני שנה מאת 192.114.1.68 בנושא האם אש"ף תכנן גירוש המוני?
אנא הזדהו בשמכם או בשם בדוי, זה יקל עלינו את ההתייחסות אליכם.
דף זה נועד לשאלות בעלות אופי כללי, שלא מצאתם להן תשובה בערכי ויקיפדיה:
- נסחו היטב את השאלה ותנו לה כותרת משמעותית (לא "שאלה" או "צריך עזרה")
- השתדלו להימנע מהנחות מוקדמות מכלילות או חסרות יסוד ("מדוע צרות באות בצרורות?")
- חל איסור לשאול שאלות שאופיין או ניסוחן עובר על כללי ההתנהגות בקהילה, ובפרט כאלו שמתייחסות באופן לא הולם לקבוצה אתנית, דתית או אחרת
- שאלות הנוגעות לערך מסויים יש להעלות בדף השיחה של הערך
- בעיות טכניות או שאלות על נהלים – מקומן בדלפק הייעוץ
- שאלות לשוניות – מקומן בדף הייעוץ הלשוני
- שאלות במדעים מדויקים יש להפנות אל הכה את המומחה – שאלות במדעים מדויקים
|
שאלות במדעים מדויקים מופיעות בויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים
|
עדכון הסטטוס בדף זה נעשה על ידי החלפת הפרמטר "חדש" שמופיע בתבנית המצב ({{מצב|חדש}}) באחד הערכים הבאים: החלפה זו תשנה את צבע ותוכן תיבת הסטטוס המופיעה ליד הדיווח:
| תיעוד תבנית מצב הטיפול | ||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
אופן השימוש
{{מצב|טופל|חיים 7|חיים}} ← מצב טיפול: טופל התבנית מקבלת שלושה פרמטרים.
ראו גם
דפים משמעותיים שמשתמשים בתבנית |
↓ מעבר לתחתית הדף↓ מעבר לתחתית הדף
למה אין מספיק רופאים בארץ?
מצב טיפול: חדש
למה אין מספיק רופאים במדינת ישראל? האם הסיבה היא שהאוניברסיטאות לא מלמדות מספיק אנשים או שאין מספיק תקנים לרופאים בבתי החולים, כך שבוגרי רפואה לא מוצאים עבודה במקצוע?
- אין מספיק רופאים משום שלא מכשירים מספיק רופאים. לא מכשירים מספיק רופאים משום שהכשרת רופאים עולה כסף רב, וזו משימה שממשלות ישראל אינן מקדישות לה את החשיבות הנדרשת. אין מספיק רופאים משום שיש חלק באוכלוסייה שצורך שירותי רפואה אך כמעט אינו תורם מאומה ליצירת רופאים. בתחילת שנות התשעים העניקה לנו ברית המועצות המתפוררת שי יקר ערך בדמות רופאים שעלו ממנה, אבל עברו שלושים שנה, הרופאים הללו פורשים, ואם מישהו חושב שמצב הזמינות של הרופאים בארץ גרוע, הנה עדכון: המצב ממוצע - יותר גרוע מאשר בשנה שעברה אבל יותר טוב מאשר בשנה הבאה. דוד שי - שיחה 15:35, 8 ביוני 2023 (IDT)
- הכשרת רופאים דורשת מהמדינה סבסוד רב, ומהתלמידים השקעת מאמץ רבה וממושכת. אז הגיוני, שלא יהיו הרבה רופאים. השאלה היותר מעניינת היא למה יש שורה של מקצועות פרא רפואיים, שבהם הלימודים קצרים בהרבה וזולים בהרבה מאשר לימודי הרפואה, וגם בהם יש מחסור חמור. אומרים ישנה - שיחה 21:41, 8 ביוני 2023 (IDT)
- אין מספיק רופאים בארץ כי תנאי הקבלה לרפואה בישראל הם קיצוניים ומשתווים לתנאי הקבלה לתחומים מדעיים ולא בצדק, שכן רפואה היא לא מדע אלא מקצוע שנשען על מגוון רחב של מקצועות מדעיים: פיזיקה, כימיה, ביולוגיה וכן על הנדסה. שלא יעבדו עליך, מחקר רפואי הוא מחקר ביולוגי לכל דבר ועניין והעוסק בו ראוי להיקרא בין היתר "ביולוג". איש מקצוע מתחום הרפואה איננו בהכרח מדען ורוב המדענים אינם רופאים. אבל כשאתה דורש למקצוע טכני בחלקו הניכר כמו רפואה כמו שהיית דורש לפיזיקה, כימיה, ביולוגיה, מדעי המחשב והנדסת מכונות (או גרוע מכך - דורש עוד יותר ממה שתדרוש לאלה), אל תתפלא שאין לך הרבה רופאים. אני גם חושב שיש שחיתות מאחורי זה ויש אינטרס מובהק לרופאים ישראלים (שמרווחים הרבה יותר מרופאים מסוימים במדינות אחרות ולא אתן דוגמאות) להשאיר את המצב על כנו.
- בוא נברך על כך שלמין האנושי יש היום הרבה יותר רפואה מונעת מבעבר בעזרת האינטרנט שמלמד אנשים המון סוגיות ברפואה בחינם (או כמעט בחינם, כי אינטרנט בכל זאת עולה קצת כסף).
- נכון להיום האינטרנט לא מחליף מומחה בשום תחום רפואי ובמקרים רבים גם לא רופא כללי\משפחה\פנימאי אבל הוא בהחלט חוסך תורים ושאלות במרפאתו של רופא כללי\משפחה\פנימאי שחוק וחוסך המון כסף על ייעוץ.
- גם לויקיפדיות השונות יש חלק בכך, אבל ממש לא רק להן -- גם אתרים כמו Stack Exchange Medical Sciences, או Drugs.com, או האתר של Mayo Clinic, או האתר Healthline או האתר Pubmed שמנגיש מדע בחינם ולעוד הרבה מאד אתרים אחרים יש חלק בכך ומאז שנת 2019 גם יותר ויותר אינטליגנציה מלאכותית שמיושמת למשל במנוע החיפוש גוגל ונותנת תשובות מיידיות לשאלות על רפואה או תחומים קרובים. אני מדגיש, זה לא מחליף את כל הפגישות עם רופא ואולי גם לא את רובן, אבל זה חוסך הרבה מאד זמן וכסף במיוחד בנושאים לא ניתוחיים ובמיוחד אם קוראים נכון חומרי קריאה אובייקטיביים, נטרליים או שניהם.
- מה שכתבתי כאן איננו עצה רפואית או משפטית וכמובן שויקיפדיה היא לא מקור מוסמך בנושא רפואה. ―אנונימי לא חתם
- מה שכתבת כאן גובל בתיאוריית קונספירציה ובוודאי לא עונה לשאלה המקורית (למה יש מחסור ברופאים). תנאי הקבלה בכל תחום לימודים, כולל רפואה, נגזרים כמעט אך ורק מהיצע וביקוש. יש מעט מקומות לסטודנטים לרפואה כי ההכשרה יקרה מאוד והמדינה לא ממנת אותה כראוי - תנאי הקבלה בשמיים. יגדילו פי שניים או שלושה את מספר המקומות - תנאי הקבלה יירדו באופן משמעותי. זה הכל. Reuveny - שיחה 17:19, 10 ביוני 2023 (IDT)
- תנאי הקבלה הקשים נובעים מהמחסור במקומות לימוד. לא להפך. אומרים ישנה - שיחה 18:00, 10 ביוני 2023 (IDT)
- משתמש:Reuveny אתן לשואל השאלה להחליט אם דברי נכונים או מדויקים או לא, אבל הטענה שתנאי הקבלה לרפואה בישראל גבוהים בגלל ביקוש נמוך לא יכולה להיות יותר רחוקה מהמציאות, זה אחד המקצועות הנחשקים ביותר ושמרוויחים בו הכי הרבה מהמקצועות הרגילים (מקצועות שאיש המקצוע שלהם אינו גאון מתמטיקה ותכנות עם יכולות שיווקיות שהמון מתכנתים חסרים אותן). בכל מקרה, אכן יש גורמים שלא נגעתי בהם כמו גישות הוראה שונות במדינות שונות. אם אני לא טועה יותר קל ללמוד רפואה במדינות כמו הונגריה וארה"ב לאו דווקא בשל תנאי קבלה אלא בגלל תרבויות אוניברסיטה וקולג' שונות. ―אנונימי לא חתם
- כתבתי שההיצע נמוך, לא שהביקוש נמוך. ושההיצע מוכתב על ידי המדינה. Reuveny - שיחה 18:24, 10 ביוני 2023 (IDT)
- לא ראיתי שכתבת חד משמעית "כי ההיצע נמוך" (לא משנה מי יכתוב זאת, זה לא ממש מסביר משהו). כתבת ”ההכשרה יקרה מאוד והמדינה לא ממנת אותה כראוי”. אולי ההכשרה לא אמורה להיות כל כך יקרה? יש רופאים טובים ומוכשרים במדינות אחרות עם יוקר מחיה נמוך משמעותית. אולי אין מספיק אוטומציה בהוראה בישראל ביחס לארה"ב? אולי יש דגש רב מדי על פרקטיקה ולא על תאוריה, קרי, לימודי ביולוגיה ביחס לארה"ב (לפחת במקצועות לא ניתוחיים)? לפי מה שהבנתי נוירולוגים אמריקניים יכולים או צריכים ללמוד מדעי המוח ולא "רפואה" קודם. אולי גם המדינה לא מממנת את ההכשרה מספיק כי יש קרובים לצלחת שרוצים להשאיר את הסדר הקיים על כנו? אפשר להגיד שאלה קונספירציות, אני אגנוסטי כלפי טענות אלה. ―אנונימי לא חתם
- צוואר הבקבוק בהכשרה אינו הלימודים הרגילים בכיתות. צוואר הבקבוק הוא ההתנסות הישירה בבתי חולים: סטאז’ (להבדיל מ„התמחות״ שבמינוח של לימודי רפואה בישראל היא המשך ההכשרה של בעלי תואר עם מעט ניסיון). והמקומות בסטאז’ מוגבלים לפי כמות המחלקות (או מה שזה לא יהיה בדיוק) בבתי החולים. מה שכן, יש טענות לגיטימיות שאפשר להשתמש יותר ביעילות במקומות ההכשרה הקיימים בבתי החולים. Tzafrir - שיחה 22:47, 10 ביוני 2023 (IDT)
- לא ידוע לי על בעיה משמעותית למצוא מקום לסטאז' של שנה. אפשר לשאול אם יש צורך בכלל בסטאז' לפחות לרופא לא-מנתח, אולי הסטאז' במסגרת המבוססת על אינטרסים והגנה שבטית זה על זה מרשלנות רפואית רק יהרוס את נפשו של הסטודנט לרפואה ויגרום לו להיות רופא גרוע? אולי פשוט צריך סטאז' של 3 או 4 חודשים או לאפשר חלופה (כמו מימון שהות לסטאז' במדינה זרה)? ייתכן, אינני יודע. ―אנונימי לא חתם
- למי שמתעניין, יצא על זה פודקאסט של אחד ביום. התו השמיני ♫ הבה נשוחח 10:10, 14 ביוני 2023 (IDT)
- לא ידוע לי על בעיה משמעותית למצוא מקום לסטאז' של שנה. אפשר לשאול אם יש צורך בכלל בסטאז' לפחות לרופא לא-מנתח, אולי הסטאז' במסגרת המבוססת על אינטרסים והגנה שבטית זה על זה מרשלנות רפואית רק יהרוס את נפשו של הסטודנט לרפואה ויגרום לו להיות רופא גרוע? אולי פשוט צריך סטאז' של 3 או 4 חודשים או לאפשר חלופה (כמו מימון שהות לסטאז' במדינה זרה)? ייתכן, אינני יודע. ―אנונימי לא חתם
- צוואר הבקבוק בהכשרה אינו הלימודים הרגילים בכיתות. צוואר הבקבוק הוא ההתנסות הישירה בבתי חולים: סטאז’ (להבדיל מ„התמחות״ שבמינוח של לימודי רפואה בישראל היא המשך ההכשרה של בעלי תואר עם מעט ניסיון). והמקומות בסטאז’ מוגבלים לפי כמות המחלקות (או מה שזה לא יהיה בדיוק) בבתי החולים. מה שכן, יש טענות לגיטימיות שאפשר להשתמש יותר ביעילות במקומות ההכשרה הקיימים בבתי החולים. Tzafrir - שיחה 22:47, 10 ביוני 2023 (IDT)
- לא ראיתי שכתבת חד משמעית "כי ההיצע נמוך" (לא משנה מי יכתוב זאת, זה לא ממש מסביר משהו). כתבת ”ההכשרה יקרה מאוד והמדינה לא ממנת אותה כראוי”. אולי ההכשרה לא אמורה להיות כל כך יקרה? יש רופאים טובים ומוכשרים במדינות אחרות עם יוקר מחיה נמוך משמעותית. אולי אין מספיק אוטומציה בהוראה בישראל ביחס לארה"ב? אולי יש דגש רב מדי על פרקטיקה ולא על תאוריה, קרי, לימודי ביולוגיה ביחס לארה"ב (לפחת במקצועות לא ניתוחיים)? לפי מה שהבנתי נוירולוגים אמריקניים יכולים או צריכים ללמוד מדעי המוח ולא "רפואה" קודם. אולי גם המדינה לא מממנת את ההכשרה מספיק כי יש קרובים לצלחת שרוצים להשאיר את הסדר הקיים על כנו? אפשר להגיד שאלה קונספירציות, אני אגנוסטי כלפי טענות אלה. ―אנונימי לא חתם
- כתבתי שההיצע נמוך, לא שהביקוש נמוך. ושההיצע מוכתב על ידי המדינה. Reuveny - שיחה 18:24, 10 ביוני 2023 (IDT)
- משתמש:Reuveny אתן לשואל השאלה להחליט אם דברי נכונים או מדויקים או לא, אבל הטענה שתנאי הקבלה לרפואה בישראל גבוהים בגלל ביקוש נמוך לא יכולה להיות יותר רחוקה מהמציאות, זה אחד המקצועות הנחשקים ביותר ושמרוויחים בו הכי הרבה מהמקצועות הרגילים (מקצועות שאיש המקצוע שלהם אינו גאון מתמטיקה ותכנות עם יכולות שיווקיות שהמון מתכנתים חסרים אותן). בכל מקרה, אכן יש גורמים שלא נגעתי בהם כמו גישות הוראה שונות במדינות שונות. אם אני לא טועה יותר קל ללמוד רפואה במדינות כמו הונגריה וארה"ב לאו דווקא בשל תנאי קבלה אלא בגלל תרבויות אוניברסיטה וקולג' שונות. ―אנונימי לא חתם
- אין מספיק רופאים בארץ כי תנאי הקבלה לרפואה בישראל הם קיצוניים ומשתווים לתנאי הקבלה לתחומים מדעיים ולא בצדק, שכן רפואה היא לא מדע אלא מקצוע שנשען על מגוון רחב של מקצועות מדעיים: פיזיקה, כימיה, ביולוגיה וכן על הנדסה. שלא יעבדו עליך, מחקר רפואי הוא מחקר ביולוגי לכל דבר ועניין והעוסק בו ראוי להיקרא בין היתר "ביולוג". איש מקצוע מתחום הרפואה איננו בהכרח מדען ורוב המדענים אינם רופאים. אבל כשאתה דורש למקצוע טכני בחלקו הניכר כמו רפואה כמו שהיית דורש לפיזיקה, כימיה, ביולוגיה, מדעי המחשב והנדסת מכונות (או גרוע מכך - דורש עוד יותר ממה שתדרוש לאלה), אל תתפלא שאין לך הרבה רופאים. אני גם חושב שיש שחיתות מאחורי זה ויש אינטרס מובהק לרופאים ישראלים (שמרווחים הרבה יותר מרופאים מסוימים במדינות אחרות ולא אתן דוגמאות) להשאיר את המצב על כנו.
- מחסור בתקנים להתמחות.
למה בי"ת רפה מתורגמת ל-B?
מצב טיפול: נענה
נתקלתי בתופעה הבאה: בשמות תנ"כיים ש"מתורגמים" לאנגלית, פעמים רבות (עוד לא נתקלתי בדוגמה מפריכה, לא כתבתי "תמיד" רק בשל זהירות אינטלקטואלית) העיצור שמיוצג בעברית כבי"ת רפה, מומר באנגלית לעיצור B. דוגמאות: כלב (בן יפונה) -> Caleb, אביגיל -> Abigail, אלישבע -> Elizabeth, איזבל -> Isabella, אברהם -> Abraham, יעקב -> Jacob. למה זה? האם זה תומך בהשערה שבעבר לא היו קיימות בי"ת רפה ובי"ת דגושה, וההגייה של כל הבי"תים הייתה סותמת? אביתר ג' • שיחה • 16:14, 8 ביוני 2023 (IDT)
- עוד השערה: השמות המתורגמים הגיעו לאנגלית דרך יוונית עתיקה ולטינית. ביוונית אין עיצור המקביל ל-v או ב' רפויה, ובשתי השפות אין עיצור המקביל ל-ש' (sh), ולכן שמואל מתורגם ל-Samuel ומשה ל-Moses. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 17:00, 8 ביוני 2023 (IDT)
- כי חלק גדול מהשמות האלו תורגמו ללועזית לפני שנכנס לעברית החוק בג"ד כפ"ת בראש מילה ואחרי שווא נח. אומרים ישנה - שיחה 21:38, 8 ביוני 2023 (IDT)
- נראה לי שתרגום מלא של התנ"ך לאנגלית, נעשה בתקופה שבה כבר היו סימני ניקוד כתובים, וברור שהכלל הזה היה קיים. [ולמעשה, מהפיסקה "עיון בלשני הסטורי" בערך דגש קל אני מבין שהוא קדום בהרבה.] אני מבין שלפחות חלקי מתרגומי התנ"ך נעשו באמת מיוונית, כך שהעדר העיצור ביוונית עשוי להיות ההסבר המתבקש לתופעה, אם-כי בפיסקה שהזכרתי נראה שמשום מה יש דעות שונות האם אופן התעתיק בתרגום השבעים נובע מהעדר העיצור ביוונית, או מאופן ההגיה של העברית באותה תקופה. 2A01:6500:A042:AD97:90CA:5C2A:DF:438D 15:37, 13 ביוני 2023 (IDT)
- תודה רבה. אביתר ג' • שיחה • 12:14, 14 ביוני 2023 (IDT)
- נראה לי שתרגום מלא של התנ"ך לאנגלית, נעשה בתקופה שבה כבר היו סימני ניקוד כתובים, וברור שהכלל הזה היה קיים. [ולמעשה, מהפיסקה "עיון בלשני הסטורי" בערך דגש קל אני מבין שהוא קדום בהרבה.] אני מבין שלפחות חלקי מתרגומי התנ"ך נעשו באמת מיוונית, כך שהעדר העיצור ביוונית עשוי להיות ההסבר המתבקש לתופעה, אם-כי בפיסקה שהזכרתי נראה שמשום מה יש דעות שונות האם אופן התעתיק בתרגום השבעים נובע מהעדר העיצור ביוונית, או מאופן ההגיה של העברית באותה תקופה. 2A01:6500:A042:AD97:90CA:5C2A:DF:438D 15:37, 13 ביוני 2023 (IDT)
קפיצה לראש דף או לתחית דף
האם יש שילוב כפתורים במקלדת שמאפשר קפיצה לראש דף או לתחתית דף (למשל, דף אינטרנט בדפדפן)?
תודה. ―אנונימי לא חתם
- בדרך כלל Ctrl+PageUp ו-Ctrl+PageDown יעשו את מה ששאלת. בברכה, Easy n - שיחה 20:28, 8 ביוני 2023 (IDT)
- משתמש:Easy n: Ctrl+PageUp ו-Ctrl+PageDown זה מעבר לטאב הבא או הקודם, לפחות בכרום. קונטרול+Home זה לראש הדף, וקונטרול+End זה לתחתית. לוויקיפדיה אפשר להוסיף סקריפט שמוסיף כפתור "מעבר למעלה" (מקור):
| הוספת כפתור ↟מעבר למעלה↟ |
|---|
יש להוסיף את הקטע הבא לדף הסקריפטים האישי שלכם:
$(function(){
'use strict';
$('body').append('<span id="to-top">↟ מעבר למעלה ↟</span>');
var $topButton = $('#to-top');
$topButton.css({
'color': 'blue',
'position': 'fixed',
'bottom': '-30px',
'left': '4px',
'cursor': 'pointer',
'transition': 'bottom 0.5s',
'-webkit-transition': 'bottom 0.5s',
'user-select': 'none',
'-webkit-user-select': 'none',
'-moz-user-select': 'none',
'-ms-user-select': 'none'
}).click(function(){
$('html, body').animate({scrollTop: 0},'fast'); /* Durations are given in milliseconds; higher values indicate slower animations, not faster ones. The default duration is 400 milliseconds. The strings 'fast' and 'slow' can be supplied to indicate durations of 200 and 600 milliseconds, respectively. */
});
$(window).scroll(function(){
if ($(window).scrollTop() > 100 ) {
$topButton.css('bottom', '4px');
}else{
$topButton.css('bottom', '-30px');
}
});
});
|
כתב עת לועזי בשם JZW&L
מצב טיפול: טופל
נתקלתי בשם של כתב עת הנזכר בכותרת. מניח שזה בגרמנית או בהונגרית שיצא לאור גם בשנת 1879 האם מישהו מכיר כתב עת בשם זה? תודה. טל ומטר - שיחה 18:19, 8 ביוני 2023 (IDT)
- מה הנושא, כימיה? עוזי ו. - שיחה 23:54, 8 ביוני 2023 (IDT)
- בינתיים קיבלתי תשובה גם מויקי הגרמני וגם מדלפק הייעוץ של הספריה הלאומית. מדובר בכתב עת בשם "Jüdische Zeitschrift für Wissenschaft und Lebe" תודה לכולם. טל ומטר - שיחה 00:32, 9 ביוני 2023 (IDT)
מרי סו
מצב טיפול: חדש
מה מקור הכינוי "מרי סו"?
- מרי סו זה לא בדיוק "כינוי", אלא שם מקובל למדי. יש שמות "כפולים" רבים, כמו מרי אן, סו אלן, ברכה-לאה, ז'אן פייר ועוד, וזה אחד מהם. על השאלה הכללית יותר "למה יש שמות כפולים" אין לי תשובה. קיפודנחש 05:29, 9 ביוני 2023 (IDT)
- מרי סו הוא אכן שם מקובל למדי, ומשמש ככינוי ספרותי לדמויות (לרוב נשיות) שנתפסות כ"טובות מדי", השם בא בעקבות דמות בשם זה. כל זאת ועוד, בערך בוויקיאנגלית. דניאל צבי • שיחה 14:57, כ' בסיוון ה'תשפ"ג (9.06.23)
- כמעט. לא "טובות מדי", אלא גיבורים וגיבורות שמסוגלים לעשות הכל מעבר לכל ציפייה הגיונית. שני מקרים מובהקים - הגיבור בספר מדע בדיוני של מארק טוויין על אמריקאי בחצרו של המלך ארטור וסופרמן. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 02:39, 10 ביוני 2023 (IDT)
- מרי סו הוא אכן שם מקובל למדי, ומשמש ככינוי ספרותי לדמויות (לרוב נשיות) שנתפסות כ"טובות מדי", השם בא בעקבות דמות בשם זה. כל זאת ועוד, בערך בוויקיאנגלית. דניאל צבי • שיחה 14:57, כ' בסיוון ה'תשפ"ג (9.06.23)
איזה סוג חומר בניין הכי פחות נשחק בגשם?
נניח ומישהו בונה בניין ללא גג כך שגשם יכול להיכנס ולהרטיב את גם את חומר הבנייה הפנימי (ולא רק את הצבע או את החיפוי בחוץ).
איזה חומר בניין יהיה עמיד ביותר לכך?
מדידת רייטינג
מצב טיפול: חדש
למה, בעידן שבו אפליקציות יכולות לעקוב אחרי תנועות עיניים, מיקום, דיבורים וכו' של כל אחד, עדיין מודדים את הרייטינג בטלוויזיה דרך מדגם מייצג (בישראל של 900 איש)? אין להם את הטכנולוגיה לבדוק במה כל אחד צופה ולהביא מספרים מדוייקים ביחס לאוכלוסייה? תום רגב - שיחה 03:11, 10 ביוני 2023 (IDT)
- זה לא כל כך מסתדר עם פרטיות. 87.69.242.88 09:31, 10 ביוני 2023 (IDT)
- המידע הזה קיים ממילא אצל ספקי האינטרנט, אולי גם אצל ספקי הכבלים והלווין, והם יכולים להעבירו ללא פגיעה בפרטיות (העברת סיכומים בלבד) לוועדת המדרוג. המדגם היה נחוץ (ועדיין נחוץ) לשידורים הנקלטים בגלי רדיו, אבל אלה הולכים ומתמעטים. דוד שי - שיחה 13:38, 10 ביוני 2023 (IDT)
- תום רגב, מוזמן לקרוא את הערך MBER ואת הכתבה רן בוקר, "השיטה לא מושלמת": כך מודדים רייטינג בטלוויזיה בישראל - והאם צפוי שינוי?, באתר ynet, 13 בינואר 2023 מעט מן האור • שיחה • כ"ב בסיוון ה'תשפ"ג • 10:06, 11 ביוני 2023 (IDT)
- המידע הזה קיים ממילא אצל ספקי האינטרנט, אולי גם אצל ספקי הכבלים והלווין, והם יכולים להעבירו ללא פגיעה בפרטיות (העברת סיכומים בלבד) לוועדת המדרוג. המדגם היה נחוץ (ועדיין נחוץ) לשידורים הנקלטים בגלי רדיו, אבל אלה הולכים ומתמעטים. דוד שי - שיחה 13:38, 10 ביוני 2023 (IDT)
משחק מחשב שמאפשר ליצור מבנים
שלום, תסתכלו בבקשה על התמונה הזאת.
https://i.stack.imgur.com/Hbfz9.jpg
התמונה היא צילום מסך ממשחק מחשב הנקרא Age Of Empires 2 Definitive Edition: Return of Rome.
התמונה מציגה מבנה היפה-אטרלי (מבנה חסר גג עם קירות חלקיים) בשלוש קומות, עם צמצום בשטח ככל שעולים במספר הקומות.
יש בעיה הנדסית עם המודל שבתמונה -- העמודים של הקומה השנייה לא עומדים מעל העמודים של הקומה הראשונה, מה שיכול לגרום להתמוטטות המבנה פנימה.
ברצוני לנסות ליצור מבנה אחר, דומה אבל שונה.
עם איזה משחק מחשב של בנייה \ הנדסה אני יכול לנסות לעשות זאת? אולי Minecraft? אולי משהו אחר? תודה. ―אנונימי לא חתם
שלום משתמש:Tzafrir, משתמש:Galzigler ומשתמש:בן עדריאל. אולי יש לכם רעיון על משחק כזה או על ערך ששווה לקרוא? תודה. 2A10:8012:17:CDC6:ECAF:5B50:141:9C97 20:28, 10 ביוני 2023 (IDT)
- כל תוכנת מידול תלת מימדי כנראה תוכל להתאים. כנראה יש כאלה שיותר מותאמים לתחום של בנייה. השאר כנראה ייצטרכו לבנות מאפס, מה שדורש קצת רקע אמנותי. אני מכיר את Blender. יש גם תוכנה של אדובי לזה. מחיפוש מצאתי את זה. (¯`gal´¯) - שיחה 01:12, 11 ביוני 2023 (IDT)
יצוא יהלומים
באחדים מערכי ויקיפדיה מצאתי שיצוא יהלומים מהווה 28% מכלל היצוא של ישראל. גם בהנחה שנתון זה נכון, הוא מטעה, משום שיצוא זה מבוסס על יבוא של יהלומי גלם יקרים, ולכן מה שייתן מידע נאות על משקלו של הענף זה הערך המוסף של היצוא (מחיר היהלומים המיוצאים פחות מחיר היהלומים הגולמיים). היכן נמצא נתון זה? דוד שי - שיחה 13:33, 10 ביוני 2023 (IDT)
https://acrobat.adobe.com/link/review?uri=urn:aaid:scds:US:872cb521-411f-3f55-9277-6631bfe52355 שנילי - שיחה 13:47, 10 ביוני 2023 (IDT)
למה בכלל צריך פוליטיקאים בראש משרדים ממשלתיים, שיש מנכ"לים?
מצב טיפול: חדש
נגיד כשזה תרבות וחינוך, אז השרים יכולים להשפיע על התכנים עצמם ובכך להשפיע דעתו על דור העתיד או למנוע תכנים שהם נגד האידאולוגיה שלהם. פה זה ברור. נגיד שר הביטחון יכול להחליט לתקוף או לא לתקוף בהתאם להשקפת העולם שלו.
אבל נגיד שזה משרד התחבורה: המדיניות היא אותו דבר, בלי קשר לדעתה פוליטית. לא? רוצים תחבורה מתפקדת כמה שיותר טוב. רוצים כבישים טובים, תחבורה ציבורית מתפקדת ומחיר נמוך. לא?
כשזה משטרה, המדיניות היא שצריך להילחם בפשע. מה כבר השר קובע? איזה סוג פשע נחשב לחמור יותר? כשזה בריאות, אז בכלל לא ברור לי למה צריך פוליטיקאי שם. הרי ההחלטות הם ברורות: רוצים בריאות כמה שיותר טובה. וכשזה משרד המדע, אז בכלל... הרי מדען זה מקצוע שאמור להיות מנותק מהוראות השעה או פוליטיקה. מה קשור חקר אדמת הירח לימין/שמאל? מה בין חיידקים פרוביוטיים לשר בממשלה?
אז אני ורצה להבין, אולי השיטה שלנו היא פשוט לסדר ג'ובים מיותרים לפוליטיקאים? הרי כמה כבר החלטות ביום נדרש לקבל שר המדע/בריאות/ספורט/מורשת/ שמצדיקות את התפקיד שלו בכלל?
- בכל העולם כמעט, ראשי המשרדים הם פוליטיקאים. הפוליטיקאים מתווים מדיניות, קובעים סדרי עדיפויות ומזרימים תקציבים לפרויקטים שונים לפי המדיניות שלהם (למשל: במשרד התחבורה - להשקיע יותר ברכבת או בעוד 3 מחלפים חדשים?). הרב ד"ר מיכאל אברהם כתב על זה שבסופו של דבר כל החלטה משקפת ערכים ושהמידע היבש מספר רק מה המצב ומעריך מה יקרה, אך לא קובע מה צריך להיות. למשל: ניקח את משרד התחבורה - האם להשקיע מיליארדים בהרחבת כביש מחד-נתיבי לדו-נתיבי כדי להפחית תאונות דרכים או להשקיע את אותו כסף ברכבת כדי להקל על הפקקים ולחסוך כסף למשק? זו החלטה ערכית - כמה שווה להשקיע כדי למנוע תאונות דרכים ואיך כדאי לחלק את הכסף. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 14:45, 10 ביוני 2023 (IDT)
- אתה שואל או עונה? אומרים ישנה - שיחה 16:54, 10 ביוני 2023 (IDT)
- הוא ענה - השרים קובעים מדיניות וסדרי עדיפויות לפי השקפת עולמם, (רצוי) מתוך החלופות שאנשי המקצוע מייצרים להם. גם בתחומים שהשואל הביא כדוגמה, תחבורה בריאות ומדע, יש הרבה מאוד גמישות מבחינת סדרי העדיפויות. למשל, האם להשקיע מליארדים בבניית בית חולים חדש שישרת את הפריפריה, או להשקיע אותם בהרחבת סל התרופות למחלות נדירות? אין פה תשובה אחת נכונה. Reuveny - שיחה 17:13, 10 ביוני 2023 (IDT)
- האם לשרים הפוליטיקאים יש כלים לקבל החלטות בתחום משרדם? נכנס למשרד האוצר, למשל, שר שאין לו שמץ מושג בניהול כספים ובמיסים (ואני לא מדבר דווקא על השר הנוכחי), מה מכשיר אותו לקבל החלטות בנושאים הלא טריוויאליים שמשרדו ממונה עליהם? האם למעשה המנכ"ל מנהל את המשרד, והשר בעיקר דואג לג'ובים למקורביו? דוד שי - שיחה 18:18, 11 ביוני 2023 (IDT)
- השר קובע מדיניות, המנכ"ל מממש אותה ואחראי על התפעול היומיומי של המשרד. בנוסף, המנכ"ל ואנשי מקצוע נוספים (חלקם מחוץ למערכת) מייעצים לשר. עוד הערה: אנשי מקצוע בתחומם לא בהכרח יהיו שרים טובים ולפעמים טוב שמי שמתווה את המדיניות בא מחוץ למערכת וחושב מחוץ לקופסה. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 19:23, 11 ביוני 2023 (IDT)
- אני רק הערה: לגבי שר החינוך, כתבו פה "השרים יכולים להשפיע על התכנים עצמם ובכך להשפיע דעתו על דור העתיד או למנוע תכנים שהם נגד האידאולוגיה שלהם...". אני חושב שזה מורכב יותר. בדרך כלל, אם לא מדובר במדינה טוטליטרית, שר החינוך לא שוטף את המוח להמונים או מונע מהם מידע. השפעתו של שר החינוך על החינוך קשורה יותר בנתינת הדגשים. במה יותר חשוב ובמה פחות חשוב. נאמר, שר חינוך שבה מרקע הייטקי (=בנט, אהם אהם), ייתן יותר דגש על חינוך טכנולוגי, ויגדיל את היקף לימודי האנגלית והמתמטיקה, על חשבון היסטוריה, ספרות, לשון או אזרחות. שר חינוך אחד יחשוב שצריך לתת יותר דגש על בחינות כתובות ועל מדידה והערכה של התלמידים, בעוד ששר אחר יחשוב שצריך יותר להדגיש את הלימוד האיכותי, או לאפשר לתלמיד לחקור ולהגיע לידע בכוחות עצמו, באמצעות עבודות חקר או דיבייטים. יהיה שר שייתן דגש על לימודי האנגלית המדוברת, בעוד שיהיה שר שיחשוב שעדיף שהתלמיד יקרא אנגלית וייחשף לשפה דרך הספרות והתרבות. שר אחד ישקיע הרבה מהתקציב על הקטנת הכיתות, בעוד ששר אחר יחשוב שעדיף להשקיע תקציבים בהעלאת המשכורות למורים, ושר שלישי יחשוב שכדאי להעלות את איכותם של המורים על ידי הכשרות מקצועיות או הגבהת רף הכניסה. יהיה שר שיסבור שחוץ מהלימוד הפורמלי, חשוב מאד שמערכת החינוך תקנה ערכי התנדבות בקהילה ועזרה לזולת על ידי פרויקטים מסוימים שיתוגמלו על ידי המערכת ויוקצב להם זמן מיום הלימודים, ושר אחר שיחשוב שזה פחות חשוב, או שזה צריך לבוא מתוך המתנ"סים ותנועות הנוער ושאר המסגרות הלא פורמליות, ופחות מבתי הספר. ומה עם לימודי או תנ"ך? ומה עם הכרת האחר ופלורליזם? ומה עם לימודי ערבית ותרבות ערבית ליהודים? ומה עם לימודי עברית, תנ"ך והיסטוריה יהודית לערבים? בסופו של דבר התקציב אינו בלתי מוגבל, ולא ניתן להשקיע את כולו בהכול. חייבים לתת דגשים ולתעדף. גם שנת הלימודים זמנה קצוב, והקדשת זמן רב יותר לנושא מסוים תבוא בהכרח על חשבונו של נושא אחר. המדיניות של השר קובעת הרבה דברים לגבי החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי הרבה לפני שמגיעים לשיבוש של התכנים או להעלמתם, כפי שהציג המגיב. אביתר ג' • שיחה • 11:22, 15 ביוני 2023 (IDT)
- השר קובע מדיניות, המנכ"ל מממש אותה ואחראי על התפעול היומיומי של המשרד. בנוסף, המנכ"ל ואנשי מקצוע נוספים (חלקם מחוץ למערכת) מייעצים לשר. עוד הערה: אנשי מקצוע בתחומם לא בהכרח יהיו שרים טובים ולפעמים טוב שמי שמתווה את המדיניות בא מחוץ למערכת וחושב מחוץ לקופסה. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 19:23, 11 ביוני 2023 (IDT)
- האם לשרים הפוליטיקאים יש כלים לקבל החלטות בתחום משרדם? נכנס למשרד האוצר, למשל, שר שאין לו שמץ מושג בניהול כספים ובמיסים (ואני לא מדבר דווקא על השר הנוכחי), מה מכשיר אותו לקבל החלטות בנושאים הלא טריוויאליים שמשרדו ממונה עליהם? האם למעשה המנכ"ל מנהל את המשרד, והשר בעיקר דואג לג'ובים למקורביו? דוד שי - שיחה 18:18, 11 ביוני 2023 (IDT)
- הוא ענה - השרים קובעים מדיניות וסדרי עדיפויות לפי השקפת עולמם, (רצוי) מתוך החלופות שאנשי המקצוע מייצרים להם. גם בתחומים שהשואל הביא כדוגמה, תחבורה בריאות ומדע, יש הרבה מאוד גמישות מבחינת סדרי העדיפויות. למשל, האם להשקיע מליארדים בבניית בית חולים חדש שישרת את הפריפריה, או להשקיע אותם בהרחבת סל התרופות למחלות נדירות? אין פה תשובה אחת נכונה. Reuveny - שיחה 17:13, 10 ביוני 2023 (IDT)
מי יכול לתת דוגמה לתחדיש לשוני שהגה נסים קיוויתי?
מצב טיפול: חדש
בערך נסים קיוויתי, כתוב שהוא תרגם ספר חשוב על כדורגל מאנגלית, ולצורך זה הגה תחדישי לשון עבריים (המציא מונחים), שהיו חסרים אז בשפה, וחלק מתחדישיו שמישים גם כיום. מי יכול לתת לי דוגמה לכזה תחדיש? אומרים ישנה - שיחה 14:58, 10 ביוני 2023 (IDT)
JavaScript
האם יש דרך לסמן את האלמנט הראשון מסוג מסוים שנמצא ב viewport?
למשל ב viewport שלי יש מספר כותרות מסוג h2 ואני רוצה לסמן את הראשונה שבהן אבל רק אם גודל הטקסט שלה עולה על נניח 20 פיקסלים (כדי שאני לא אסמן סתם כותרת h2 לא משמעותית).
אני מדגיש, לא הראשונה במסמך כולו אלא ב viewport הנוכחי בלבד שמבחינת scrolling הוא יכול להיות הכי למעלה, הכי למטה או איפה שהוא בין שניהם או שפשוט אין scrolling.
תודה. ―אנונימי לא חתם
פתגם על חלומות
חלומות יכולים להיות מסוכנים לפועלים לפיהם, אך גם למתעלמים מהם.
האם יש פתגם ידוע דומה לכך? תודה למומחה !
רשימת רבנים מוסמכים
מצב טיפול: חדש
אשמח להכוונה למקום בו ניתן למצוא אם מאן דהוא רב מוסמך בישראל. גוגל קצר נתן לי רשימות חלקיות של רבני ערים, שכונות, רבנים מאושרים לעריכת חופה וכו'. SocialTechWorker - שיחה 09:50, 11 ביוני 2023 (IDT)
- אני בטוח שלרבנות הראשית יש מסמך כזה ואתה יכול להתקשר אליהם ולשאול אותם על כך. תוכל גם לשלוח מכתב בעניין למשרד הדתות שיכינו רשימה כזאת בישתוף פעולה עם הרבנות הראשית. תמהני אם אתה רוצה להכין רשימה נגדית לרשימה של אבי מעוז.
מסמך כזה לא נמצא ולנסות למצוא את הרבנות בטלפון פחות מתחשק לי. אשמח לדעת אם ואיפה אפשר למצוא מסמך כזה בוודאות ולא מתוך השערה. SocialTechWorker - שיחה 14:39, 11 ביוני 2023 (IDT)
- בעיסוקים רבים המדינה מנהלת "פנקס" גלוי לציבור, שבו רשומים בעלי מקצוע: פנקס המהנדסים, פנקס הפסיכולוגים, פנקס הקבלנים ועוד. אם אתה רוצה שהמדינה תנהל גם את פנקס הרבנים פנה לחבר הכנסת החביב עליך ובקש זאת ממנו. בפנקס יש לרשום פרטים כמו אורתודוקסי/קונסרבטיבי/רפורמי, אשכנזי/ספרדי/תימני, וכו'. דוד שי - שיחה 18:03, 11 ביוני 2023 (IDT)
- משתמשת:דוד שי, תגובתך עניינית עד לחלק הגזעני. זה שרבים מהחרדים (רובם) מחלקים את העברים, בני ישראל, לקבוצות שונות ומשונות זה לא דבר שמישהו ירצה לקדם אלא אם הוא גזען. ―אנונימי לא חתם
רמטכ"לים באים כולם מחיל רגלים?
מצב טיפול: חדש
יש את דני חלוץ שהיה טייס. אבל האם הוא הדוגמה היחידה? יש רמטכ"לים שצמחו ביחידות שהם לא חי"ר? ―אנונימי לא חתם
- חיים בר-לב ודדו הגיעו מחיל השריון. אתה יכול לעבור על הרמטכ"לים ברשימה שבערך ראש המטה הכללי ולבדוק בעצמך. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 14:01, 11 ביוני 2023 (IDT)
- מעניין שבכל תמונות הצבע ניתן להבחין במאפיין בולט: כל הכומתות הם אדומות או חומות, להוציא דן חלוץ. Corvus,(Nevermore) 14:08, 11 ביוני 2023 (IDT)
- בר לב ודדו לא הגיעו מחיל השריון. הם הגיעו מהפלמ"ח, ושם לא היה שריון. לא היה שום רמטכ"ל שהתחיל בחיל השריון, אבל הרבה עברו שם במהלך שירותם. עמית - שיחה 17:23, 11 ביוני 2023 (IDT)
- אבל היה להם שירות משמעותי בשריון, דדו היה מח"ט 7 כך שאפשר להחשיב אותו כשריונר. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 19:24, 11 ביוני 2023 (IDT)
- יואב גלנט כמעט היה רמטכ״ל. היתה סדרה שלמה של רמטכ״לים שהחלו את דרכם בחטיבות רגלים אבל היו מבין דור המייסדים של חיל השריון: יצחק רבין, חיים בר לב ודוד אלעזר. באופן כללי רמטכ״לים צומחים מחטיבות חי״ר (צנחנים וגולני) ומסיירת מטכ״ל.
- אז מה לגבי חטיבות חי״ר אחרות? חטיבת גבעתי הנוכחית הוקמה רק בשנת 1983. יש רק רמטכ״ל אחד שהתגייס מאז (הרצי הלוי). חטיבת הנח"ל הוקמה בשנת 1982 (מה שמכניס אולי בדוחק גם אביב כוכבי לתמונה). הרצי הלוי התגייס בשנת 1985 היה במסלול של נח״ל והתגייס „לנח"ל״, אבל זה היה לגדוד הנח״ל המוצנח שהיה עדיין חלק מחטיבת הצנחנים. Tzafrir - שיחה 14:09, 11 ביוני 2023 (IDT)
- בגדול, היו לא מעט שיריונרים עסליים שהיו מועמדים לרמטכלות: מיאנוש ויוסי פלד ועד אייל זמיר. איכשהו זה אף פעם לא קורה, ומי שחושב שזה מקרה יבושם לו. עמית - שיחה 17:25, 11 ביוני 2023 (IDT)
- את האמת, אני מופתע שאין יותר רמטכ"לים מחיל האוויר המוערץ. איש עיטי - הבה נשיחה 18:27, 16 ביוני 2023 (IDT)
- חלוץ ומלחמת לבנון השנייה הם הסיבה לכך עבור השנים 2006 ואילך. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 22:20, 16 ביוני 2023 (IDT)
- את האמת, אני מופתע שאין יותר רמטכ"לים מחיל האוויר המוערץ. איש עיטי - הבה נשיחה 18:27, 16 ביוני 2023 (IDT)
עבודה עם ארכיטקט בניין בישראל
לאחד המומחים כאן יש ניסיון בעבודה עם ארכיטקט בניין בישראל?
למשל ברצוני לדעת, איך זה הולך? האם משלמים על כל פגישת ייעוץ בנפרד (בלי קשר לעבודת הארכיטקטורה עצמה) בדומה לכך שמשלמים לעורך דין או לרופא על פגישת ייעוץ? אם כן אז כמה עולה בערך פגישת ייעוץ עם ארכיטקט מוסמך ממוצע בישראל? 500 ש"ח? 1000 ש"ח? תודה. ―אנונימי לא חתם
- "בדיקת היתכנות" קרוב לוודאי שתהיה בחינם. אם תיכנס למשרד של ארכיטקט ותניח על השולחן תוכנית של נכס שקנית, כנראה שהייעוץ הראשוני יהיה חינם, בהנחה שתשכור את שירותיו. מעבר לכך אין "פגישות יעוץ": הארכיטקט מתכנן על פי החוזה שתחתום איתו, ויציג לך את התוצרים לאישור במהלך העבודה. עמית - שיחה 17:31, 11 ביוני 2023 (IDT)
זה נכון שבהאיטי אוכלים בוץ?
מצב טיפול: חדש
אמרו לי שבמקומות שיש בהם רעב כמו האיטי התושבים אוכלים בוץ על מנת לשרוד כי יש בזה מינרלים, זה נכון? וזה לא מסוכן בגלל החיידקים שבאדמה?
- קוראים לזה גיאופאגיה - קישרתי לך לערך בויקיאנגלית, יש שם פסקה שעוסקת באכילת בוץ על ידי בני אדם כתוצאה מרעב (ולא כתוצאה מהפרעה נפשית כמו תסמונת פיקה) ופסקה נוספת שעוסקת בהשלכות בריאותיות. ספציפית לגבי האיטי, אתה מוזמן לעיין בערך הזה. TheStriker - שיחה 00:14, 12 ביוני 2023 (IDT)
סטטיסטיקה של שימוש בוויקיפדיה
מצב טיפול: חדש
איפה אפשר למצוא נתונים סטטיסטיים בסיסיים על קריאה בוויקיפדיה העברית? כמה קוראים ביום, וכדו'? חיפשתי בוק:סטטיסטיקה ולא מצאתי.
בנוסף, האם יש מחקרים\נתונים על שימוש של תלמידים\סטודנטים\חוקרים בוויקיפדיה (עדיף העברית)?
בתודה! אגלי טל - שיחה 12:53, 12 ביוני 2023 (IDT)
- אפשר להתחיל כאן. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 22:26, 12 ביוני 2023 (IDT)
- תודה @IKhitron! אגלי טל - שיחה 16:48, 14 ביוני 2023 (IDT)
מה עושות התוכנות LibreOffice Draw או Open Office במצב Drawing?
איזה קהל הן בעיקר משרתות? ארכיטקטיי בניין? גרפיקאים?? משהו אחר? איזו בעיה עיקרית התוכנה באה לפתור? תודה.
מזוזה שומרונית
מי מייצר עבודת אבן יפה שכזו? פסל? חרט? איזה סוג של איש מקצוע הכי מתאים לזה? תודה. ―אנונימי לא חתם
- ממבט בזום מקסימלי על התמונה אני מבין שאין קשר לחריטה. הטקסט כתוב בדיו שחור בלבד. אם הייתה רק חריטה הוא לא היה בשחור ואם הייתה חריטה + צביעה סביר להניח שהיה ניתן להבחין בקיעור שלה בכל אות ואות. בכל מקרה, האבן עצמה נראית לי כמו שיש. את האבן מכינים כמובן במפעיל לעיבוד אבנים (שם היא נחתכת), אם כי אינני יודע איך נקרא המקצוע של חיתוך אבנים. "מומחה אבן", או אולי "אבן" (avan). ―אנונימי לא חתם
- המקצוע הזה נקרא סתת. למרות שמבקרה של שיש נהוג לקרוא לזה פשוט "עיבוד שיש". TheStriker - שיחה 12:29, 13 ביוני 2023 (IDT)
ישראלים שמקבלים ויזה לארה"ב בתהליך מהיר על אף שמעולם לא פעלו לכך בעצמם
אם אני לא טועה יש מספר מצומצם של ישראלים שקיבלו ומקבלים ויזה לארה"ב על אף שמעולם לא פעלו לכך בכוחות עצמם או אפילו מעולם לא התעניינו לבקר בארה"ב.
אנשים כאלה הם:
- עובדי דואר ישראל המטפלים בחבילות שישראלים מזמינים מארה"ב
- עובדי חברות שליחיות פרטיות גדולות כמו UPS
- עוזרי דיפלומטים
- חיילי צה"ל הנשלחים לאימונים בארה"ב
- ספורטאים הנשלחים מטעם מדינת ישראל לארה"ב לתחרות בין לאומית
בכל מקרה השאלה היא האם יש ישראלים שמקבלים ויזה לארה"ב בתהליך מהיר ופשוט, כלומר בלי לקבוע תור, בלי להביא תמונות ובלי או כמעט בלי מילוי מסמכים?.
- ככל הידוע לי, אין הבדל בין ישראל לבין מדינות אחרות (בנות ברית) של ארה"ב. ישנם סוגי ויזה שונים שאפשר להקבל, והם מסומנים באותיות ובמספרים. למיטב הבנתי, בכולם צריך להביא תמונה, וגם מסמכים, אך התהליך מעט שונה לפי סוג הוויזה. ברוב הסוגים המיוחדים הללו, יש צורך בראיון, וזמן ההמתנה לראיון תלוי במקום בו מבצעים את התהליך. ראה כאן את רשימת הויזות המיוחדות, תחת הכותרת Nonimmigrant Visa Categories. בדף הזה יש הסבר לגבי ויזה מסוג B (שרלוונטי לחלק מהרשימה שכתבת), ובתחתית העמוד ניתן לבדוק כמה ימי המתנה יהיו בשביל הראיון - מעניין לראות את ההבדלים בין ירושלים ותל אביב.
- לסיכום, הערך לא צריך להיות על ישראל, אלא על מדיניות מתן אשרות הכניסה לארה"ב.
- כן אבל מה שאני מתכוון לשאול זה האם במקרים שציינתי למעלה יש מעין "הליך מהיר" או "בכיר ממשרד החוץ שמתקשר לבכיר בשגרירות בתל אביב או בירושלים ומבקש לזרז את העניין". תודה.
- אם נכנסים לקישורים, אפשר לראות שההמתנה להליך הרבה יותר קצרה בחלק מהמקרים (יום לעומת 135 יום בתל אביב). זה הליך שונה מאשר ויזת תייר. הגיוני שכאשר יש מקרה חירום, יש איזשהו ערוץ תקשורת בין ישראל (ומדינות אחרות) לארה"ב, שבו ניתן לזרז תהליכים - אבל זה ככל הנראה משהו שמיועד לחירום, ולא גלוי וידוע לציבור הרחב, ולכן גם לא יהיו מקורות לכתוב על זה ערך.
- בקישור הראשון ששמת בעניין Directory of Visa Categories המילה day (או days) לא נזכרת. בקישור השני ששמת, בעניין Visitor Visa נכתב רק
-- daysבלי לציין זמני המתנה ספציפיים. - בדף זה אלו הגעתי מהקישור השני ששמת הבנתי שבכל מקרה שאיננו נחשב מקרה חירום, יש להמתין עד 180 יום מיום הראיון.
- חוץ מזה לא מצאתי זמנים ספציפיים.
- נראה לי שהם מאד מאד מתאמצים להקשות על אנשים להוציא ויזה לארה"ב. בכל מקרה, ייתכן שדווקא כן יש כתבות עיתונאיות שמתארות "הליך מהיר" כמו שתיארתי. ―אנונימי לא חתם
- עקוב אחרי ההוראות: בקישור השני, חפש בתחתית הדף: "Select a U.S. Embassy or Consulate". בחר עיר שמעניינת אותך, ירושלים לדוגמה, ותוכל לראות שיש 10 ימי המתנה לראיון לוויזות מסוג H,L,O,P,Q. בכל מקרה, האם קראת את הערך ויזה לארצות הברית?
- יכול להיות שקראתי חלק מהערך בעבר אבל אין לי צורך לקרוא אותו ולפי ארגונו ואריכותו אני בספק שיהיה לי חשק לקרוא אותו. ייתכן שאוציא פטור מויזה (visa waiver) בעתיד או שמעסיק או עורך דין יוציא ויזה בשבילי אבל אין לי כוונה להוציא ויזה כזו בעצמי עם המדיניות הנוכחית. בשאלה זו רק ואך ורק רציתי להבין איך קיצור התהליכים האפשרי שדיברתי עליו עובד בדיוק. ―אנונימי לא חתם
- עקוב אחרי ההוראות: בקישור השני, חפש בתחתית הדף: "Select a U.S. Embassy or Consulate". בחר עיר שמעניינת אותך, ירושלים לדוגמה, ותוכל לראות שיש 10 ימי המתנה לראיון לוויזות מסוג H,L,O,P,Q. בכל מקרה, האם קראת את הערך ויזה לארצות הברית?
- בקישור הראשון ששמת בעניין Directory of Visa Categories המילה day (או days) לא נזכרת. בקישור השני ששמת, בעניין Visitor Visa נכתב רק
- אם נכנסים לקישורים, אפשר לראות שההמתנה להליך הרבה יותר קצרה בחלק מהמקרים (יום לעומת 135 יום בתל אביב). זה הליך שונה מאשר ויזת תייר. הגיוני שכאשר יש מקרה חירום, יש איזשהו ערוץ תקשורת בין ישראל (ומדינות אחרות) לארה"ב, שבו ניתן לזרז תהליכים - אבל זה ככל הנראה משהו שמיועד לחירום, ולא גלוי וידוע לציבור הרחב, ולכן גם לא יהיו מקורות לכתוב על זה ערך.
- כן אבל מה שאני מתכוון לשאול זה האם במקרים שציינתי למעלה יש מעין "הליך מהיר" או "בכיר ממשרד החוץ שמתקשר לבכיר בשגרירות בתל אביב או בירושלים ומבקש לזרז את העניין". תודה.
גרפיטי
מצב טיפול: חדש
מישהו יודע מה משמעות סימן הגרפיטי <●●●> ? לדוגמה, מופיע כאן. עמית - שיחה 10:57, 13 ביוני 2023 (IDT)
- מרמז לקעקוע מסדרה טורקית Çukur. ראה כאן.
דיווח אנונימי על עבירה
מצב טיפול: חדש
אם פלוני מגלה חשד סביר לעבירה, וחושש שהעבריין עשוי להיות מסוכן לו אישית במקרה ופלוני יצור קשר עם המשטרה, האם יש לכך פיתרון?
להבנתי בישראל אין דבר כזה תלונה אנונימית למשטרה. על המתלונן להזדהות בשמו המלא. ואם יש בידו טלפון והוא מתקשר לצורך הזמנת ניידת, אז קל מאוד לאתר אותו.
האם קיימת דרך לדווח על עבירה ללא חשש? נגיד לצורך הדוגמה בלבד: יש סוחר סמים בשכונה, שמופעל על ידי משפחת פשע. במידה והם יגלו מי פגע להם בעסקים, הם יפגעו פיזית במשפחתו של המתלונן. 192.114.1.67 12:24, 13 ביוני 2023 (IDT)
זכויות יוצרים
מצב טיפול: חדש
אם אני מצטלם על רקע של דגל של קוקה קולה, ומפרסם זאת: עקרונית השתמשתי בלוגו מוגן בזכויות יוצרים. אבל, אין אפילו פחית קולה אחת שחברת קוקה קולה תפסיד בעקבות הפרסום שלי. היא לא נפגעה.
אם אני עכשיו כותב "תופס מונית חיפנית, קופץ לדיסקוטק" אז הפרתי זכויות יוצרים כביכול, נכון? אבל שלמה ארצי לא יספיד אפילו כרטיס אחד בעקבות הפרסום שלי.
אז איך זה הולך מבחינת החוק? הרי מצד אחד אני משתמש ביצירות של אחרים, אבל מצד שני ברור לכל שהיוצרים אינם באמת נפגעים מכך.
- המקרים האלה אינם שימוש מסחרי. אבל מסתתרת בשאלה טעות נפוצה. גם אם בעל הזכויות אינו מפסיד כתוצאה ממעשיך מכירה של אפילו פחית קולה אחת, הוא בוודאי מפסיד מהעובדה שאינך משלם לו עבור השימוש בנכס שלו. הנכס שייך לו לא רק במסגרת ההגנה על מכירה של פחיות קולה, אלא באופן כללי: זה הנכס שלו. רוצה להשתמש? תשלם. עוזי ו. - שיחה 15:29, 13 ביוני 2023 (IDT)
- איך הוא מפסיד מהעובדה שאיני משלם לו עבור השימוש בנכס שלו? כלומר מהו ערך ההפסד? שימוש בנכס שלו ללא עלות נושא ערך כלכלי זהה לחוסר שימוש בכנס שלו ללא עלות. באותה מידה אפשר להגיד שהוא נפגע כלכלית מכך שעיצבתי לוגו הכוחות עצמי במקום לשלם לו על שימוש בלוגו שלו.
- הערך ההפסד הוא הסכום שהבעלים יכול לגבות על השימוש בנכס. לעצב לוגו בעצמך, מותר לך; ולהשתמש ביצירה של מישהו אחר, לא. לכן לעיצוב לוגו אין ערך מוסף, וליצירה יש. עוזי ו. - שיחה 16:13, 13 ביוני 2023 (IDT)
- אני רק רוצה לציין שזכויות היוצרים על הלוגו כנראה פחות (אם כי לא בכלל לא) מעניינות את קוקה קולה ומה שיותר מעניין אותה זה סימן המסחר. כלומר: מאוד מעניין את קוקה קולה שהסמל הזה יזוהה עם חברת קוקה קולה ומוצריה. אם השימוש שלך רומז לזיהוי של הלוגו (ובכך: המוצר, החברה, וכדומה) עם משהו שהם לא אוהבים, הם יכולים להתעצבן. Tzafrir - שיחה 18:32, 13 ביוני 2023 (IDT)
- איך הוא מפסיד מהעובדה שאיני משלם לו עבור השימוש בנכס שלו? כלומר מהו ערך ההפסד? שימוש בנכס שלו ללא עלות נושא ערך כלכלי זהה לחוסר שימוש בכנס שלו ללא עלות. באותה מידה אפשר להגיד שהוא נפגע כלכלית מכך שעיצבתי לוגו הכוחות עצמי במקום לשלם לו על שימוש בלוגו שלו.
איך לדעת איזה מפוח לניקוי מחשב מאבק לקנות?
שלום. ברצוני לקנות מפוח לינקוי מחשב מאבק.
הספסיפיקציה של אחד הדגמים שמצאתי היא:
- 2200 W
- 18000 RPM
האם לפי המומחה זה אמור להספיק? תודה. ―אנונימי לא חתם
- אני רחוק מלהיות מומחה לאבק, אבל המפוח הזה נראה חזק מספיק כדי לשאוב בטעות חצי מה-CPU. עוזי ו. - שיחה 15:30, 13 ביוני 2023 (IDT)
האם כמוסות אבקת קינמון מסייעות בהורדת לחץ דם?
אם כן, מה המכניזם פעולה? תודה. ―אנונימי לא חתם
- אני לא יודע בדיוק לענות לשאלה הזו. אבל נניח שכן. יש כל מיני תרופות להורדת לחץ דם גבוה (הערך מונה מספר סוגי תרופות שמפחיתות לחץ דם בדרכים שונות). התערבות כזו בדרך פעולת הגוף היא פעולה עדינה ובדרך כלל לתרופות כאלו יש תופעות לוואי שונות ויש להן אינטראקציות מורכבות עם תרופות אחרות שלוקחים. אם זה עובד אז כל האמור חל גם על קינמון.
- לפי הערך האנגלי על קינמון אין עדויות אמינות על השפעה בריאותית חיובית. Tzafrir - שיחה 18:26, 13 ביוני 2023 (IDT)
כתיבת ערך על אדם המזדהה כג'נדרקוויר
מצב טיפול: חדש
מקווה שזה המקום לשאול את השאלה, אם לא מצטערת מראש! אם אני רוצה לכתוב ערך על אדם המזדהה כג'נדרקוויר, איך אני אמורה להתנסח כשאני מתייחסת אל אותו אדם? בלשון רבים כמו "they" באנגלית, באמצעות כתיבה כזאת: "גדל/ה", "למד/ה" או "גדל.ה", "למד.ה" וכו'... או שיש הנחיות/הצעות אחרות? Tomyeru - שיחה 18:41, 13 ביוני 2023 (IDT)
- לפי דעתי אין לכתוב על אדם יחיד בצורת רבים כי זה מוציא מהשפה את הלוגיקה הבסיסית ביותר שלה (יחיד לעומת רבים). בעבר הצעתי שייכתב הדף ויקיפדיה:כללי התנסחות לגבי אנשים טרנסג'נדרים, אבל אף משתמש לא טרח לכתוב מסמך כללים מורכב ומסוייג שכזה.
- מתכנת המחשבים הידוע ריצ'רד סטולמן הציע באתרו האישי לכתוב he/she, הוא\היא ובמילה אחת אפשר לכתוב heshe או הואהיא.
- אפשר גם כמובן להפוך את הסדר ולכתוב she/he, היא/הוא או shehe או היאהוא.
- אפשר להחליף את הלוכסנים או את הסלשים בנקודה אבל לפי דעתי זה בעייתי כי זה מוציא עוד מאפיין של לוגיקה בסיסית מהשפה שהוא כמובן סיום משפט.
- אני אישית ממליץ לכתוב היא\הוא. ככה עם סלש או פשוט היאהוא. ―אנונימי לא חתם
- they בהקשר ההוא הוא כינוי גוף לגוף שלישי יחיד. כלומר: אותה מילה משמשת הן ליחיד והן לרבים (כמו you). אפשר לטעון שזה רעיון מוצלח ואפשר לטעון שזו מפלצת לשונית – זה כבר עניין של טעם. אבל מה שאסור לעשות הוא לתרגם את זה לעברית ככינוי הגוף הזה לכינוי גוף בגוף שלישי רבים בעברית. מקבלים תערובת של המפלצת הלשונית מאנגלית שמרגישה מאוד לא נוחה על הלשון, ביחד עם כינוי גוף עם מין דקדוקי לא ניטרלי שלא פותר את הבעיה המקורית.
- באופן כללי באנגלית כינויי הגוף בגוף שלישי יחיד הם החלק היחיד בשפה שתלוי במין דקדוקי ולכן כל ההתעסקות אתם. בעברית חלק גדול מאוד של השפה תלוי במין דקדוקי ולכן ההתמקדות דווקא בכינויי הגוף לא ממש מועילה. יש בעיה הרבה יותר גדולה. אולי עוד חמש, עשר או עשרים שנים תתקבל צורת כתיבה בעברית שהיא יותר ניטרלית ומקובלת. בינתיים זה לא המצב ולי אין מושג איך לנסח טקסטים כאלו בצורה לא מגושמת. Tzafrir - שיחה 21:08, 13 ביוני 2023 (IDT)
- זה היה המצב בערך של אמה ד'ארסי (למשל הגרסה הזאת), והוא היה די מעיק לקריאה. העברית פשוט לא מותאמת לכך, והניסיונות לתמרן אותה כדי להתחמק מכינויי גוף חד משמעיים מביאה למלל בלתי קריא בעיניי. המצב הנוכחי בערך הנ״ל סביר, משום שמחד הוא כתוב לפי המין שלה ולכן הגיוני לשונית וקריא, ומאידך מאזכר את היותה א-בינארית. לדעתי זה הפתרון. אישית אני חושב שצורת הכתיבה עם נקודות איומה, כי נקודות משמשות ברוב המקרים לסימון סוף משפט, והשימוש בהן במקום בלוכסנים שגוי ומבלבל. שימוש בלוכסנים מתקבל על הדעת רק בכמויות קטנות, ואם כותבים כך ערך שלם, יש סיכוי טוב שלא רבים יתאמצו להבין למה התכוון המשורר. Virant (שיחה) 19:41, 13 ביוני 2023 (IDT)
- נראה לי שכך אעשה. בשפה העברית אופן ההתייחסות לג'נדרקווירים הוא באמת מעיק ומייאש... כשניסיתי לכתוב את הערך לפי "הוא/היא" ולוכסנים בכל שם פועל זו הייתה עבודת עריכה מאתגרת והערך נראה על הפנים. אם וכאשר יהיו הנחיות רשמיות לאיך יש להתייחס למגדר של אדם באופן ניטרלי או למישהו א-בינארי, מניחה שזה יהיה יותר פשוט. האם אתם חושבים שיש לשים הערה או תבנית בערכים על אישים כאלה בנתיים? Tomyeru - שיחה 23:02, 13 ביוני 2023 (IDT)
- אני איישית לא מוצא במה תבנית תסייע. אין כאן קישור לערך אז בינתיים אני לא יודע על מה מדובר ולא יכול להציע משהו או לנסות לערוך (אין בעיה לשחזר את עריכתי אם לא מסכימים לה). אני אישית חושב שהכי נכון זה לכתוב היאהוא למד\ה X או היאהוא עבד\ה ב-Y. אולי עדיף לכתוב את הערך בצורה נקבית בלבד שכן התמיינות מינית בקרב בני אדם הולכת מן הנקבי לזכרי ולא מן הזכרי לנקבי. זה מה שמקובל באמבריולוגיה. ―אנונימי לא חתם
- אשמח אם תעבור על הערך הנ"ל שיצרתי: ג'יי הריסון גי. כתבתי אותו לפי "הוא/היא". זה לא נראה לך מסורבל ממש? אשמח אם תעשה עריכות לתיקון טעויות ואי-דיוקים שלי. Tomyeru - שיחה 02:06, 14 ביוני 2023 (IDT)
- בסיכומו של דבר, Tomyeru, כשאנחנו כותבים ערך בשפה כלשהי, אנחנו כפופים למגבלות אותה שפה. ניסיון לעקם את השפה העברית כדי להתאימה לסגנון כתיבה שמתאפשר בשפה אחרת (למשל אנגלית), יביא למצב שהערך אולי ייכתב, אבל לא יימצאו לו קוראים, ואז מה הטעם בכתיבתו?
- כרגע מספיק שתצייני את היותו של מושא הערך ג׳נדרקוויר בתחילתו (ואפשר להוסיף הערה שעקב מגבלות השפה העברית, הערך נכתב על סמך המין), ושתשייכי את הערך לקטגוריה:א-בינארים, למקרה שבעתיד ייקבעו כללים בנושא או יבוצע מקצה שיפורים בערכים הרלוונטיים. לגבי תבנית - אולי כדאי באמת להציע משהו כזה, כמו עם שמות שבהם שם המשפחה הוא הראשון והשם הפרטי שני, כדי להקל על הכותבים ולצמצם את הצורך בניסוח הערה כזאת בכל פעם מחדש. את מוזמנת לתייג אותי איפשהו בסיום כתיבת הערך. בברכה, Virant (שיחה) 02:10, 14 ביוני 2023 (IDT)
- היי, מסכימה עם העמדה שלך. הערך שיצרתי מקושר תגובה אחת מעליך. כן יצרתי ביאור בתחילה אבל נראה לי שאערוך אותו מחדש בלשון זכר. Tomyeru - שיחה 02:14, 14 ביוני 2023 (IDT)
- מצוין, קריא מאוד וגם הגיוני (הזיהוי המגדרי הזכרי מסתדר היטב עם קריירת הדראג קווין שלו, למשל). אגב, נכנסתי לכמה ערכים מתוך הקטגוריה, כולל הערך הנוכחי כשעוד היה ב״שלב הלוכסנים״ (בלי לדעת שזה הערך אותו את כותבת), ואני חייב לציין שכל ה״הוא/היא״ ממש עושים סחרחורת וחוסר רצון לקרוא את הערך (טוב ששינית). משהו בתהליך הקריאה-עיבוד-הבנה משתבש עם מלל שכותבו ניסה ״לקלוע לכל האפשרויות״ (תפסת מרובה - לא תפסת). התחדשי על הערך! Virant (שיחה) 02:29, 14 ביוני 2023 (IDT)
- תודה רבה!! כן גם תהליך העריכה והכתיבה של ערך שכתוב ב"הוא/היא" ולוכסנים הוא מייגע וגורם לחוסר רצון לכתוב אותו בכלל. אני חושבת שתבנית הבהרה על הניסוח בערכים שכאלה כמו בדוגמה שנתת של התבנית "תבנית:שם בסדר המזרחי" ממש תקל. אתה יודע איפה אפשר להציע דבר שכזה? Tomyeru - שיחה 02:41, 14 ביוני 2023 (IDT)
- נדמה לי שהמקום המתאים להעלאת הנושא הוא ויקיפדיה:מזנון (ואם לא, בטח משם יפנו אותך). Virant (שיחה) 02:55, 14 ביוני 2023 (IDT)
- אולי כמו בתנך "הִוא" ס.ג'יבלי - שיחה - הצטרפו למיזם סין 13:07, 14 ביוני 2023 (IDT)
- נדמה לי שהמקום המתאים להעלאת הנושא הוא ויקיפדיה:מזנון (ואם לא, בטח משם יפנו אותך). Virant (שיחה) 02:55, 14 ביוני 2023 (IDT)
- תודה רבה!! כן גם תהליך העריכה והכתיבה של ערך שכתוב ב"הוא/היא" ולוכסנים הוא מייגע וגורם לחוסר רצון לכתוב אותו בכלל. אני חושבת שתבנית הבהרה על הניסוח בערכים שכאלה כמו בדוגמה שנתת של התבנית "תבנית:שם בסדר המזרחי" ממש תקל. אתה יודע איפה אפשר להציע דבר שכזה? Tomyeru - שיחה 02:41, 14 ביוני 2023 (IDT)
- מצוין, קריא מאוד וגם הגיוני (הזיהוי המגדרי הזכרי מסתדר היטב עם קריירת הדראג קווין שלו, למשל). אגב, נכנסתי לכמה ערכים מתוך הקטגוריה, כולל הערך הנוכחי כשעוד היה ב״שלב הלוכסנים״ (בלי לדעת שזה הערך אותו את כותבת), ואני חייב לציין שכל ה״הוא/היא״ ממש עושים סחרחורת וחוסר רצון לקרוא את הערך (טוב ששינית). משהו בתהליך הקריאה-עיבוד-הבנה משתבש עם מלל שכותבו ניסה ״לקלוע לכל האפשרויות״ (תפסת מרובה - לא תפסת). התחדשי על הערך! Virant (שיחה) 02:29, 14 ביוני 2023 (IDT)
- היי, מסכימה עם העמדה שלך. הערך שיצרתי מקושר תגובה אחת מעליך. כן יצרתי ביאור בתחילה אבל נראה לי שאערוך אותו מחדש בלשון זכר. Tomyeru - שיחה 02:14, 14 ביוני 2023 (IDT)
- אני איישית לא מוצא במה תבנית תסייע. אין כאן קישור לערך אז בינתיים אני לא יודע על מה מדובר ולא יכול להציע משהו או לנסות לערוך (אין בעיה לשחזר את עריכתי אם לא מסכימים לה). אני אישית חושב שהכי נכון זה לכתוב היאהוא למד\ה X או היאהוא עבד\ה ב-Y. אולי עדיף לכתוב את הערך בצורה נקבית בלבד שכן התמיינות מינית בקרב בני אדם הולכת מן הנקבי לזכרי ולא מן הזכרי לנקבי. זה מה שמקובל באמבריולוגיה. ―אנונימי לא חתם
- נראה לי שכך אעשה. בשפה העברית אופן ההתייחסות לג'נדרקווירים הוא באמת מעיק ומייאש... כשניסיתי לכתוב את הערך לפי "הוא/היא" ולוכסנים בכל שם פועל זו הייתה עבודת עריכה מאתגרת והערך נראה על הפנים. אם וכאשר יהיו הנחיות רשמיות לאיך יש להתייחס למגדר של אדם באופן ניטרלי או למישהו א-בינארי, מניחה שזה יהיה יותר פשוט. האם אתם חושבים שיש לשים הערה או תבנית בערכים על אישים כאלה בנתיים? Tomyeru - שיחה 23:02, 13 ביוני 2023 (IDT)
- לאחר שכותבים את הערך, יש למנות מישהו שיפנה מפעם לפעם ויברר האם הדרישה לכתוב אותו בלשון רבים עדיין בתוקף: זמרת אמריקאית בשם דמי לובאטו התעייפה מזה וחזרה לכינוי הגוף שבו נולדה. אולי כדאי אפילו להכין ערך בלשון יחיד, כגיבוי. עוזי ו. - שיחה 13:42, 15 ביוני 2023 (IDT)
למה המדינה אינה אוסרת סיגריות בחוק?
מצב טיפול: חדש
פשוט מאוד: סיגריה גורמת לנזק גופני. עישון סיגריות מעיק על תקציב המדינה. סיגריות פוגעות בתקציב האזרחים שיכול היה ללכת למזון.
מדוע אנחנו כחברה לא מוציאים חומרים מזיקים, ממכרים ופוגעניים מחוץ לחוק? מדוע במקרה הזה חופש הפרט גובר על הזכות לבריאות? 176.12.179.17 23:12, 13 ביוני 2023 (IDT)
- סיגריות גם מגדילות את הסיכוי שאנשים ירקו באמצע הרחוב. אם אני לא טועה הסיבה הגועלית לכל תרבות הסיגריות הזאת היא שמצד אחד אנשי השליטה בחברות ייבוא הסיגריות מיוצגים דרך לוביסטים בפרלמנט שימנעו חקיקה כזאת ושמצד שני כלל האנשים שמנסים סיגריות פשוט מתמכרים. למה מתכרים לסיגריה יותר מדברים אחרים (כמו משחקי מחשב אני מניח) זה כבר סיפור בפני עצמו. אני תמיד חשבתי שזה כי סיגריה גורמת לאדם לא לעמוד כמו איזה שלוח ליד חבריו אלא להראות להם שהוא אדם פעיל בצורה עדינה או אלגנטית ולכן בתת-מודע שלהם הוא נתפש כאדם פעלתן שיכול להגביר את הישרדותם (היגיון של פסיכולוגיה אבולוציונית, לך תבין). עישון לצד אנשים אחרים גורם להתמכרות שאחר כך גורמת לאותו אדם גם לעשן לבד. בכל מקרה לדעתי זה התחיל בלוביזם וייגמר בלוביזם (אולי בשנת 2100). ―אנונימי לא חתם
- זו לא רק שאלה של סדר עדיפויות ערכי, אלא גם שאלה של מגבלות הכוח. האם במצב שבו חלק משמעותי מהחברה כבר מעשנים, חקיקה כזו תצליח למנוע עישון, ומה יהיה המחיר שלה. ראה בערך תקופת היובש על הניסיון לאסור משקאות אלכוהוליים בחוק בארה"ב, ותוצאותיו. 2A01:6500:A042:D995:67A7:5C56:3C7:18DD 00:43, 14 ביוני 2023 (IDT)
- היה לי ברור שמישהו כאן יזכיר את הנושא של איסור האלכוהול בארה"ב. אני אישית חושב שההשוואה לא נכונה. היום הרבה יותר קשה להכניס חומרים פיראטית למדינה מסוימת. מדינות רבות היום מוגנות בשכבה אחת לפחות של גדרות עם מעט פתחים. יש בנמלי תעופה אמצעי שיקוף מתקדמים. הבעיה העיקרית הולכת ונהיית דווקא מבפנים, כשאנשים מבפנים מתחילים לייצר פיראטית את מה שאסרת בחוק ואת זה הרבה יותר קשה למנוע. למשל, פעם ראיתי סרט תיעודי על מכורים למתאמפטמין והראו שם מכורה אחת שסינתזה בבית מתאמפטמין מפרצטמול (אקמול). הבעיה נרחבת גם ל"מאיפה ילדים משיגים נפצים"? ו"מאיפה אנשים שאין להם רישיון לקנאביס משיגים כמויות אדירות של קנאביס"? לפי דעתי כבר היום אנחנו בעידן בו הבעיה מתחילה להיות יותר פנימית מחיצונית ואני אגב ממש לא נגד שימוש מתון בקנאביס, במיוחד כתה. ―אנונימי לא חתם
- ניו זילנד חוקקה חוק לאיסור עישון הכולל רף גיל עולה, כך שבני ה-14 בזמן כניסת החוק לתוקף אמורים שלא להגיע אליו לעולם. עוזי ו. - שיחה 01:44, 14 ביוני 2023 (IDT)
- הבעיה עם עישון הוא שמעשנים נכנסים לאחרים לריאות. מעבר לכך, לעישון יש מחיר כבד בהוצאות בריאות (ובאובדן הכנסות ממסים). לעניין הגבולות הסגורים: יש כיום מכסים על סיגריות בהרבה ארצות וכמות הסיגריות המוברחות באופן לא חוקי שנתפסות מעידה על כך שיש הרבה שלא נתפסות. Tzafrir - שיחה 11:53, 14 ביוני 2023 (IDT)
- זו לא רק שאלה של סדר עדיפויות ערכי, אלא גם שאלה של מגבלות הכוח. האם במצב שבו חלק משמעותי מהחברה כבר מעשנים, חקיקה כזו תצליח למנוע עישון, ומה יהיה המחיר שלה. ראה בערך תקופת היובש על הניסיון לאסור משקאות אלכוהוליים בחוק בארה"ב, ותוצאותיו. 2A01:6500:A042:D995:67A7:5C56:3C7:18DD 00:43, 14 ביוני 2023 (IDT)
- א. כי היא לא צריכה.
- ב. כי היא לא יכולה.
- לגבי א׳ - מדינה חופשית אינה שמרטפית אזרחיה. היא לא צריכה להיכנס להם לצלחת או לחדר המיטות, לא צריכה לאלץ אותם לדאוג לבריאותם (התעמלת היום? מישהו בדק זאת?) וגם לא לקנוס אותם על גרימת נזק עצמי. אזרחים בוגרים ושפויים הם באחריות עצמם, אזרחים קטינים או שאינם שפויים הם באחריות האפוטרופוס שלהם, ולרוב אלה הוריהם ולא פקיד מטעם המדינה. לגבי העובדה שמדובר כאן בעול על תקציב המדינה - ובכן, לדעתי אין סיבה שהמדינה תישא בעול הזה, או ליתר דיוק תדרוש מכלל משלמי המסים לשאת בעול הזה, ואז מי שלא שומר על בריאותו ייאלץ לשלם כסף רב יותר על ביטוח רפואי.
- לגבי ב׳ - למדינות, אפילו טוטאליטריות, יש קושי מובנה בפיקוח על אזרחיהן, גם כשמדובר בניסיון למנוע מהם לצרוך דברים בהם הם מעוניינים (ע״ע שוק שחור). הקושי נובע ממגבלות על כוח האדם המפקח - גודלו, איכותו והתקציב להפעלתו, מהעובדה שאותו כוח אדם, גדול ככל שיהיה, בהכרח יהיה קטן בהרבה משאר האוכלוסיה, ומהבעיה הידועה של ״מי ישמור על השומרים?״ (את 1984 קראת?). אחת הדרכים הקלות ביותר להדגים את חוסר האונים של מדינות, היא להיווכח בעובדה שאפילו בבתי כלא יש צריכת סמים על ידי האסירים, גם במדינות שאוסרות על כך. ואם בכלא המדינה לא מצליחה למנוע מהאסירים לצרוך סמים, איזו מדינת-כלא טוטאליטרית תידרש כדי למנוע מנתיניה לעשן סיגריות? Virant (שיחה) 01:44, 14 ביוני 2023 (IDT)
- אולי משתמש:Virant צודק כי פשוט אין עדיין מספיק פיקוח "סטלינסטי" על מה אנשים עושים, וגם אין ממש שוויון דיורי (הבתים לא נבנים בצורה זהה) ולכן אנשים שונים עושים דברים שונים (כולל גידול צמחים מסוימים) בבתים שלהם ואחרים לא. לך תדע מה קורה בפלנטה אחרת. ―אנונימי לא חתם
- לא מסכים עם לא צריכה/לא יכולה. הרי הרואין הוא מחוץ לחוק מכיוון שהחומר מזיק לנפש, מסוכן לבריאות וממכר. כלומר המדינה לקחה על עצמה אחריות על איסור הפצת, החזקת ושיווק חומר מסוכן. נכון שלכל חוק יש עבריין שעובר על החוק ויש סמים בכלא. אז מה, יש גם תקיפות פיזיות בכלא. זה לא סיבה להתיר אלימות. איסור מכירת הרואין זו עמדה עקרונית שאומרת "אנחנו כחברה נגד צריכת הרואין". אז המדינה יכולה. Corvus,(Nevermore) 11:20, 14 ביוני 2023 (IDT)
- הדיון הזה מאוד מעניין, אך מקומו בכיכר העיר. לא כאן. אם הדיון יימשך אעביר אותו לכיכר העיר. יעקב - שיחה 11:28, 14 ביוני 2023 (IDT)
- לעצם העניין, יש מס גבוה על סיגריות, מס חשוב עבור אוצר המדינה וסיבה שנייה היא שרי בריאות חרדים. נזקי הסיגריות עולים בהרבה על הכנסות המס, אך הנזקים נמדדים בבריאות וההכנסות באוצר. בבריאות יושבים לא מעט שנים שרים מהציבור החרדי, ציבור שהתמכר לעישון והם בני ברית של יצרני ומשווקי הסיגריות, שדואגים להקצות תרומות משמעותיות לישיבות המתאימות. הון+שלטון=קלון. בברכה. ליש - שיחה 13:32, 14 ביוני 2023 (IDT)
- "חרדים מעשנים משמעותית פחות מהממוצע באוכלוסייה". עוזי ו. - שיחה 14:08, 14 ביוני 2023 (IDT)
- אה, אז בגלל שחילוניים מעשנים יותר שרי הבריאות החרדיים מנצלים זאת לנטל מס גבוה יותר על החילוניים וככה מממנים את בחורי הישיבות. עוזי היקר, אין עצה ואין תבונה נגד שנאת חרדים. העובדות אף פעם לא יעניינו. עמית - שיחה 14:53, 14 ביוני 2023 (IDT)
- עמית, אף שלא אמרת זאת מפורשות, יוצא מדבריך שאתה מייחס לי "שנאת חרדים". חבל. ראשית איני שונא חרדים, הסבים והסבתות שלי היו חרדים ואיני שוכח זאת אף פעם. דברי לא אמורים לנגח "חרדים", אלא שרים חרדים, שפעלו נגד מגבלות על הסיגריות, במיוחד הסיגריות האלקטרוניות, אבל העובדות עלולות לבלבל אותך. אני מקווה שמשתמש: ביקורת יתייחס לדברי השטנה שלך על שנאת חרדים, כמו שהתייחס לדברי אחרים על גבר פריווילג וכו'. בברכה. ליש - שיחה 15:49, 14 ביוני 2023 (IDT)
- אני מקווה שתסיר את ההבלים הקונספירטיביים והמפיצים שנאה - אף שלא נובעים ממנה כדבריך - ומעמית אבידן להסיר את הרמיזה או להבהיר למה התכוון. בדף שאליו הפנית כתב אחד העורכים שמאחר ולפי רוחב דעתו והבנתו החרדים יכולים - לו רק ירצו - לשנות את ההלכה כלבבם בהתאם למציאות העכשווית, שיסתגרו בבתיהם כל עוד הם לא מבינים את האמת הפשוטה והגלויה לפניו. זה גם מתכתב עם עובדות ומנגח שרים חרדים? אשמח להבהרה גם בנקודה הזו. ובכלל האם האפולוגטיקה הרווחת של 'אני שונא רק את הח"כים החרדים' החרדים עצמם אחלה בחורים אבל כפויים, אינה מניחה שהאחלה בחורים הללו שבוחרים באותם ח"כים שוב ושוב, הם מטומטמים פרימיטיביים שלו רק זרח עליהם אור תבונתנו, היו מתנערים מהרודנים ששולטים בהם ונהיים כמונו? אני מניח שאני מפספס משהו, לא שאלתי עד עכשיו אבל אולי זו ההזדמנות שלך להסביר משהו שלא היה ברור לגמרי - אולי - לעוד אנשים. תודה על המאמץ. ביקורת - שיחה 16:10, 14 ביוני 2023 (IDT)
- ביקורת, דווקא לך אולי צריך להבהיר משהו: הדברים אינם שחור ולבן. "שונא חרדים" לא בהכרח שונא אותם אחד אחד באופן אישי, והאמת היא שאני לא מבין את אריה למה הוא מפחד שיקראו לו כך. אני למשל מעיד על עצמי בפה מלא שאני שונא את המגזר הציבורי. האם זה אומר שאני שונא את אשתי שעבדה במגזר הציבורי? את חברי הטובים שנמצאים שם על כל צעד ושעל? לא. מדובר באיזשהו קונספט ששנוא עלי, זה הכל. אפילו את "המנהיגים" של המגזר הציבורי אני לא שונא באופן אישי, ולא את שופטי בית הדין לעבודה. אני שונא את מה שהם עושים - אני לא חושב שיש בזה משהו פוגעני, ואם יש מישהו שחושב שכן, אז דעתו שונה מדעתי ושיבושם לו. עמית - שיחה 16:52, 14 ביוני 2023 (IDT)
- חס וחלילה, אין מצב שרמזתי שאתה שונא חרדים. לכל מי שקורא קבוע את מה שאתה כותב בדפי שיחה ברור שאתה לא. עמית - שיחה 16:35, 14 ביוני 2023 (IDT)
- לא מצליח להתעמק. אחרי הבהרה ופיוס הדדי, אשמח אם תסכימו במשותף להסיר את כל החלק הזה מהדיון, הוא לא חלק אינטגרלי ממנו ואפשר לצרוך הרבה מהחומר הזה בפורומים אחרים, אפשר להשאיר את ויקיפדיה בלי זה. אודה להסכמתכם. ביקורת - שיחה 17:03, 14 ביוני 2023 (IDT)
- אמ;לק: לשאלה המקורית למה אין איסור על עישון אריה ענה: כי שר הבריאות חרדי ואני הגבתי: לא נכון. עמית - שיחה 17:43, 14 ביוני 2023 (IDT)
- לא מצליח להתעמק. אחרי הבהרה ופיוס הדדי, אשמח אם תסכימו במשותף להסיר את כל החלק הזה מהדיון, הוא לא חלק אינטגרלי ממנו ואפשר לצרוך הרבה מהחומר הזה בפורומים אחרים, אפשר להשאיר את ויקיפדיה בלי זה. אודה להסכמתכם. ביקורת - שיחה 17:03, 14 ביוני 2023 (IDT)
- אני מקווה שתסיר את ההבלים הקונספירטיביים והמפיצים שנאה - אף שלא נובעים ממנה כדבריך - ומעמית אבידן להסיר את הרמיזה או להבהיר למה התכוון. בדף שאליו הפנית כתב אחד העורכים שמאחר ולפי רוחב דעתו והבנתו החרדים יכולים - לו רק ירצו - לשנות את ההלכה כלבבם בהתאם למציאות העכשווית, שיסתגרו בבתיהם כל עוד הם לא מבינים את האמת הפשוטה והגלויה לפניו. זה גם מתכתב עם עובדות ומנגח שרים חרדים? אשמח להבהרה גם בנקודה הזו. ובכלל האם האפולוגטיקה הרווחת של 'אני שונא רק את הח"כים החרדים' החרדים עצמם אחלה בחורים אבל כפויים, אינה מניחה שהאחלה בחורים הללו שבוחרים באותם ח"כים שוב ושוב, הם מטומטמים פרימיטיביים שלו רק זרח עליהם אור תבונתנו, היו מתנערים מהרודנים ששולטים בהם ונהיים כמונו? אני מניח שאני מפספס משהו, לא שאלתי עד עכשיו אבל אולי זו ההזדמנות שלך להסביר משהו שלא היה ברור לגמרי - אולי - לעוד אנשים. תודה על המאמץ. ביקורת - שיחה 16:10, 14 ביוני 2023 (IDT)
- עמית, אף שלא אמרת זאת מפורשות, יוצא מדבריך שאתה מייחס לי "שנאת חרדים". חבל. ראשית איני שונא חרדים, הסבים והסבתות שלי היו חרדים ואיני שוכח זאת אף פעם. דברי לא אמורים לנגח "חרדים", אלא שרים חרדים, שפעלו נגד מגבלות על הסיגריות, במיוחד הסיגריות האלקטרוניות, אבל העובדות עלולות לבלבל אותך. אני מקווה שמשתמש: ביקורת יתייחס לדברי השטנה שלך על שנאת חרדים, כמו שהתייחס לדברי אחרים על גבר פריווילג וכו'. בברכה. ליש - שיחה 15:49, 14 ביוני 2023 (IDT)
- אה, אז בגלל שחילוניים מעשנים יותר שרי הבריאות החרדיים מנצלים זאת לנטל מס גבוה יותר על החילוניים וככה מממנים את בחורי הישיבות. עוזי היקר, אין עצה ואין תבונה נגד שנאת חרדים. העובדות אף פעם לא יעניינו. עמית - שיחה 14:53, 14 ביוני 2023 (IDT)
- ועוד מילה אחת לליש: גם בארצות הברית, שוודיה, מצרים, אינדונזיה ואוסטרליה אין איסור על עישון. האם גם במדינות האלה יושבים לא מעט שנים שרי בריאות מהמגזר החרדי? אולי אתה לא שונא חרדים, אבל העובדה שאתה משתמש בהם בכל דיון ודוחף אותם לכל חור יכולה בהחלט להעיד על אובססיביות לגביהם. עמית - שיחה 17:41, 14 ביוני 2023 (IDT)
- עישון סיגריות בסביבת אנשים אחרים כבר אסור בחוק, בסעיף 218 לחוק העונשין שזו לשונו: "העושה בהתרשלות מעשה העלול להפיץ מחלה שיש בה סכנת נפשות, דינו – מאסר שלוש שנים; עשה את המעשה במזיד, דינו – מאסר שבע שנים." אין חולק על כך שעישון סיגריות מגביר את הסיכון לסרטן הריאות, לא רק למעשן, אלא גם למי שבסביבתו ונאלץ לנשום את עשן הסיגריה. מישהו עישן בסביבתכם? לכו למשטרה להגיש תלונה. דוד שי - שיחה 18:54, 14 ביוני 2023 (IDT)
- דוד שי, הלוואי והמשטרה היתה עושה משהו עם תלונה שכזו. מי שיש להם שכנים שמעשנים עליהם יום ולילה לא יזכו לשום סיוע מהמשטרה. מרווין האנדרואיד הפראנואיד - שיחה 18:59, 14 ביוני 2023 (IDT)
- ביקורת, אני מניח שחוסר ידיעה בתחום הוביל אותך לקרוא לדברי "הבלים קונספירטיביים ומפיצי שנאה", לכן לא אבקשך להתנצל, אסתפק בכך שתמחק את דבריך. כאן יש לך קישור למאמר אחד המוכיח שדברי אינם הזיות קונספירטיביות ואם תרצה אוכל לספק לך עוד ועוד קישורים דומים. אני גם לא מבין על איזה הבהרה ופיוס הדדי אתה כותב - נדמה לי שהייתה לך בעיה בקריאת הדיון, רצוי שתקרא שוב ותשים לב מי חותם על מה.
- עמית, יש בדבריך לא מעט כשלים לוגיים, מה עניין שמיטה להר סיני ומה עניין אי איסור סיגריות באינדונזיה לבריאות הציבור בישראל? אתה מציע לנו לקחת את אינדונזיה כדוגמה? גם עניין שנאתך למגזר הציבורי לא לעניין - לא רק שאינני שונא את החרדים, אני לא שונא את העולם החרדי, למרות רמזיך ואפילו איני שונא את השרים החרדים - יש לי ביקורת על דה ועל הא ואני מבטא אותה - זו לא שנאה. הסבים החרדים שלי הקפידו על המצוות ולמדו תורה, אך עבדו קשה לפרנסתם ופרנסת משפחותיהם - חרדים כאלה אני מכבד. אני חושב ששנאה אינה מוסיפה כבוד, היא בזבוז אנרגיה וזורעת רוע, אז אני משתדל לא לרחוש שנאה. בברכה. ליש - שיחה 19:15, 14 ביוני 2023 (IDT)
- אריה, חיפשתי את המילה ישיבות בכתבה בגלובס. היא לא מופיעה שם. על זה דיברתי. לגבי 'הבהרה ופיוס הדדיים' - הצעתי שתתפייסו ונוכל בצוותא להיפטר מכל המלל הזה. הן מהאשמת החרדים בכל תחלואי החברה והן - בהעדר הסבר - להצעה לחרדים להסתגר בבתיהם או לשמוע לעצותיך הנדיבות בענייני הלכה. ביקורת - שיחה 19:37, 14 ביוני 2023 (IDT)
- דוד שי, בהזדמנות, כשיצא לך ללכת למשטרה להגיש תלונה על משהו, אשמח אם תחלוק איתנו את החוויה ובעיקר את תוצאותיה. עמית - שיחה 20:18, 14 ביוני 2023 (IDT)
- ביקורת, יש לך כאן וכאן עוד שתי כתבות על קשרי שרי בריאות חרדים עם הטבק. אני יכול לספק עוד הרבה ק3ישורים כאלה. מדבריך לעיל אני מבין שיש לך בטן מלאה עלי מהתבטאויות קודמות שלי בנושאים אחרים ומצאת כעת הזדמנות להתחשבן איתי ואתה עושה זאת תוך עיוות ההתבטאויות שלי. לא יפה. אני מזמין אותך לפתוח דיון על מה שמציק לך בדף שיחתי או בדף שיחתך - לא כאן המקום. בברכה. ליש - שיחה 23:06, 14 ביוני 2023 (IDT)
- לא בטן מלאה. רחוק מזה. אני מעריך אותך מאוד על פעלך הוויקיפדי. ולחלוטין לא מעורב באופן כללי בדיונים פוליטיים מכל סוג (גם בגלל תפקידי וגם בגלל שאני בא לפה בשביל מה שאני אוהב, ידע וכתיבה) במקרה הזעיקו אותי לדף השיחה שם, בגלל שני כותבים אחרים, ואז ראיתי בחצי עין מה שכתבת ומה שכתבו אחרים. התעלמתי כדרכי ואז קראת לי לפה בשביל משהו דומה. אז חשבתי שיהיה נכון להסב את תשומת לבך ובוודאי תרצה למחוק את שני הקטעים.
- ליצמן הוא לא כוס התה שלי, כתבת למעלה כעובדה שהפוליטיקאים החרדים (לא רק ליצמן) "הם בני ברית של יצרני ומשווקי הסיגריות, שדואגים להקצות תרומות משמעותיות לישיבות המתאימות". מאחר שישיבות הן לא ליצמן אלא בית היוצר של היהודי החרדי (זו הסיבה שמייחסים להן חשיבות אנציקלופדית למרות שאינן מספקות תואר אקדמי או מקצוע), חשבתי שאלו "הבלים קונספירטיביים ומפיצי שנאה", כי אם בית היוצר עוסק בשלמונים מסוג כל כך נחות, מה אפשר לחשוב על מי שיוצא משם... אז סיפקת 3 קישורים אבל חוץ מדרישות לחקור את ליצמן על קשריו עם היח"צנים של הטבק, לא הוזכרה שם מילה בקשר לישיבות. זו לא סיבה כמובן להעביר את הדיון למצב הבטן שלי. לגבי עיוות התבטאויות, אשמח שתראה לי מה עיוותתי ואמהר לתקן. חלילה לי לעשות דבר כזה. ביקורת - שיחה 23:45, 14 ביוני 2023 (IDT)
- ביקורת, יש לך כאן וכאן עוד שתי כתבות על קשרי שרי בריאות חרדים עם הטבק. אני יכול לספק עוד הרבה ק3ישורים כאלה. מדבריך לעיל אני מבין שיש לך בטן מלאה עלי מהתבטאויות קודמות שלי בנושאים אחרים ומצאת כעת הזדמנות להתחשבן איתי ואתה עושה זאת תוך עיוות ההתבטאויות שלי. לא יפה. אני מזמין אותך לפתוח דיון על מה שמציק לך בדף שיחתי או בדף שיחתך - לא כאן המקום. בברכה. ליש - שיחה 23:06, 14 ביוני 2023 (IDT)
- דוד שי ועמית: עישון סיגריה ליד אדם אחר אינו מעשה העלול להפיץ מחלה, מסיבה פשוטה: אי אפשר להפיץ סרטן כי זאת לא מחלה מידבקת. באותו העיקרון גם "תקיפה סתם" (379 לעונשין) אינה מעשה העלול להפיץ מחלה שיש בה סכנת חיים. דגש - שיחה 11:18, 15 ביוני 2023 (IDT)
- איפה ראית בחוק דרישה שזו תהיה מחלה מידבקת? אפשר להפיץ מחלה באמצעות חיידקים, באמצעות וירוסים, באמצעות רעלים ובאמצעות עשן סיגריות. דוד שי - שיחה 12:25, 15 ביוני 2023 (IDT)
- דוד שי, הלוואי והמשטרה היתה עושה משהו עם תלונה שכזו. מי שיש להם שכנים שמעשנים עליהם יום ולילה לא יזכו לשום סיוע מהמשטרה. מרווין האנדרואיד הפראנואיד - שיחה 18:59, 14 ביוני 2023 (IDT)
- עישון סיגריות בסביבת אנשים אחרים כבר אסור בחוק, בסעיף 218 לחוק העונשין שזו לשונו: "העושה בהתרשלות מעשה העלול להפיץ מחלה שיש בה סכנת נפשות, דינו – מאסר שלוש שנים; עשה את המעשה במזיד, דינו – מאסר שבע שנים." אין חולק על כך שעישון סיגריות מגביר את הסיכון לסרטן הריאות, לא רק למעשן, אלא גם למי שבסביבתו ונאלץ לנשום את עשן הסיגריה. מישהו עישן בסביבתכם? לכו למשטרה להגיש תלונה. דוד שי - שיחה 18:54, 14 ביוני 2023 (IDT)
- "חרדים מעשנים משמעותית פחות מהממוצע באוכלוסייה". עוזי ו. - שיחה 14:08, 14 ביוני 2023 (IDT)
- לעצם העניין, יש מס גבוה על סיגריות, מס חשוב עבור אוצר המדינה וסיבה שנייה היא שרי בריאות חרדים. נזקי הסיגריות עולים בהרבה על הכנסות המס, אך הנזקים נמדדים בבריאות וההכנסות באוצר. בבריאות יושבים לא מעט שנים שרים מהציבור החרדי, ציבור שהתמכר לעישון והם בני ברית של יצרני ומשווקי הסיגריות, שדואגים להקצות תרומות משמעותיות לישיבות המתאימות. הון+שלטון=קלון. בברכה. ליש - שיחה 13:32, 14 ביוני 2023 (IDT)
- הדיון הזה מאוד מעניין, אך מקומו בכיכר העיר. לא כאן. אם הדיון יימשך אעביר אותו לכיכר העיר. יעקב - שיחה 11:28, 14 ביוני 2023 (IDT)
- לא מסכים עם לא צריכה/לא יכולה. הרי הרואין הוא מחוץ לחוק מכיוון שהחומר מזיק לנפש, מסוכן לבריאות וממכר. כלומר המדינה לקחה על עצמה אחריות על איסור הפצת, החזקת ושיווק חומר מסוכן. נכון שלכל חוק יש עבריין שעובר על החוק ויש סמים בכלא. אז מה, יש גם תקיפות פיזיות בכלא. זה לא סיבה להתיר אלימות. איסור מכירת הרואין זו עמדה עקרונית שאומרת "אנחנו כחברה נגד צריכת הרואין". אז המדינה יכולה. Corvus,(Nevermore) 11:20, 14 ביוני 2023 (IDT)
- אולי משתמש:Virant צודק כי פשוט אין עדיין מספיק פיקוח "סטלינסטי" על מה אנשים עושים, וגם אין ממש שוויון דיורי (הבתים לא נבנים בצורה זהה) ולכן אנשים שונים עושים דברים שונים (כולל גידול צמחים מסוימים) בבתים שלהם ואחרים לא. לך תדע מה קורה בפלנטה אחרת. ―אנונימי לא חתם
- ביקורת, כאמור, לא חשבתי שזה המקום לדיון זה, אך אם אתה מתעקש לדון כאן, בבקשה:
- עיוות אחרון "כתבת למעלה כעובדה שהפוליטיקאים החרדים (לא רק ליצמן) "הם בני ברית של יצרני ומשווקי הסיגריות, שדואגים להקצות תרומות משמעותיות לישיבות המתאימות"" - לא נכון, כתבתי "בבריאות יושבים לא מעט שנים שרים מהציבור החרדי, ציבור שהתמכר לעישון והם בני ברית של יצרני ומשווקי הסיגריות, שדואגים להקצות תרומות משמעותיות לישיבות המתאימות". אני כתבתי על שרי בריאות חרדים, קבוצה קטנה מאוד ואתה מרחיב את דברי בצורה מעוותת ל"הפוליטיקאים החרדים (לא רק ליצמן)" - זה לא הגון וזה מגמתי.
- נמשיך, באותו ציטוט אני כותב על שרי הבריאות החרדים, הם הנושא ומזכיר אגב כך טכניקות השפעה עליהם, תרומה לישיבות המקורבות (יש טכניקות נוספות, כמו קניית שטחי פרסום בעיתונים המקורבים) ואתה משנה את דברי, שם את הישיבות במרכז, מנסה לטפול עלי שתקפתי את הישיבות.
- בדבריך: "בדף שאליו הפנית כתב אחד העורכים שמאחר ולפי רוחב דעתו והבנתו החרדים יכולים - לו רק ירצו - לשנות את ההלכה כלבבם בהתאם למציאות העכשווית, שיסתגרו בבתיהם כל עוד הם לא מבינים את האמת הפשוטה והגלויה לפניו. זה גם מתכתב עם עובדות ומנגח שרים חרדים? אשמח להבהרה גם בנקודה הזו." אתה הופך אותי לאחראי לכל פסיק שנכתב בכתבה ותובע ממני הסברים למה שכתב העיתונאי. האם לא ברור לך שלא אני כתבתי זאת והפניתי לכתבה היא רק לנושא הקשר בין שרי הבריאות החרדים ובין אנשי הטבק? אני משוכנע שאתה מבין זאת ומעוות כדי לטפול עלי אחריות למה שלא כתבתי.
- דבריך: "ובכלל האם האפולוגטיקה הרווחת של 'אני שונא רק את הח"כים החרדים' החרדים עצמם אחלה בחורים אבל כפויים, אינה מניחה שהאחלה בחורים הללו שבוחרים באותם ח"כים שוב ושוב, הם מטומטמים פרימיטיביים שלו רק זרח עליהם אור תבונתנו, היו מתנערים מהרודנים ששולטים בהם ונהיים כמונו?" המופנים אלי הם דמגוגיה פשוטה, הרי אני לא כתבתי זאת ודבריך שוב מפנים אלי האשמה ב"שנאה" של קבוצה קטנה או גדולה יותר. לא איני שונא וכל המאשים אותי בכך מעליל עלי.
- חבל שאתה נוקט בטכניקות ויכוח כאלה, תיצמד לדברים עצמם, אל תוסיף ואל תרחיב - אני מודה לך שלפחות לא האשמת אותי ב"אנטישמיות". מכל מקום, במקום לטפל בדברי עמית שייחסו לי, ללא הצדקה, שנאת חרדים, כמו שטיפלת בהאשמות כלפי עמית (גבר פריווילגי וכו'), במקום זאת, הצטרפת להאשמות. חבל. ציפיתי ממך למשהו אחר. בברכה. ליש - שיחה 05:42, 15 ביוני 2023 (IDT)
- אני עדיין לא חושב שיש מקום לדיון. ועדיין חושב שאתה מאשים אותי (לפתע) בטכניקות ויכוח. טוב לו לוויכוח שלא נברא משנברא:
- 1. "יושבים לא מעט שנים מהציבור החרדי, ציבור שהתמכר לעישון והם בני ברית של יצרני ומשווקי הסיגריות" - זה כמעט דיבור על כל הציבור לא רק על הפוליטיקאים. אז לקרוא לזה שאני הרחבתי משרי בריאות לפוליטיקאים חרדים? אתה לא שם לב מה אתה כותב כנראה.
- 2. "מזכיר אגב כל טכניקות השפעה" - ל'טכניקות' הללו יש צד שני כפי שהערתי, והן הישיבות. אתה רומז - בלי מקור - שהטכניקות הללו מתקיימות הלכה למעשה, ולזה קראתי "הבלים קונספירטיביים ומפיצי שנאה" כי אלו דברים שלא קורים בעולם המציאות ואתה שב ומזכיר אותם כ'טכניקות' קיימות. שוב, בלי שום ביסוס, גם אם הכתבות ההן היו מדברות על פסקי דין חלוטים בענינו של ליצמן.
- 3. לא הופך אותך אחראי לשום כתבה שכתב עיתונאי. אני מתפלא שצריך להסביר, אבל אסביר: "בדף שאליו הפנית [= שיחה:Be (רשת בתי מרקחת)] כתב אחד העורכים [=אתה]..." לא מעוות שום דבר, רק שואל מאיפה באה ההצעה לחרדים לשנות את ההלכה או להסתגר בבתיהם עד להודעה חדשה?
- 4. כנ"ל, קרא שוב את הודעתך בדף הנ"ל והסב אותה בצורה יותר פשוטה. אני אשמח שיתברר שישנה פרשנות כזו, כי באמת הצלחת להדאיג אותי.
- שורה תחתונה: חיכיתי להבהרה של הדברים כדי להסיר את דברי עמית ולסיים את הדיון, במקום זה זכיתי לספין והתקפה אישית. חביבי, כאמור - אני מניח שיש הסבר נסתר כלשהו למה שכתבת, אבל אם אני לא מצליח לעלות עליו, סביר להניח שיש עוד אנשים שלא מצליחים לתת פרשנות אחרת לדברים ועלולים לחשוב שלגיטימי להפיץ במרחב הדיונים בוויקיפדיה דברים כאלה (שוב - במובן שבו הם נתפשים, למרות שלא לכך התכוונת). לכן, קח את ההזדמנות להבהיר את הדברים ולהתנער מהמשמעות המאד-לא-נעימה שלהם. לא מסובך. ביקורת - שיחה 07:33, 15 ביוני 2023 (IDT)
- 1 מה קורה לך? נשמטות לך מילים מתוך ציטוט? הציטוט הנכון מתחיל ב:"בבריאות יושבים לא מעט שנים שרים מהציבור החרדי", אז אצלך "בבריאות" ו"שרים" הלכו לאיבוד וכך נותנים למשפט משמעות חדשה. לא ראוי לנהוג כך.
- 2 גם כאן הציטוט לא מלא, טכניקות השפעה עליהם. ציטוטים חייבים להיות מדויקים. בקישורים שסיפקתי מוזכרת קניית שטחי פרסום בעיתונים מקורבים. נכון, לא סיפקתי פסק דין חלוט... טחנות הצדק טוחנות לאט... אלה בכל מקרה לא הבלים קונספירטיביים ומפיצי שנאה.
- 3 יופי שאתה מספק עכשיו את הקישור לדף השיחה, לפני כן לא קישרתי ואני מניח שגם יתר הקוראים לא קישרו, חבל שלא סיפקת את הקישור מלכתחילה. מכל מקום, הקישור מאשר את זה, שהייתה לך בטן מלאה עלי, כשהגעת לכאן. לעצם העניין, באף מקום לא קראתי לשינוי ההלכה, אדרבה, תביא ציטוט בו אני עושה זאת. ועוד פעם אתה מעוות את דברי, לא קראתי לחרדים להסתגר בבתיהם עד להודעה חדשה, אני כתבתי: "נשים לא הולכות עם צעיף על פניהן, לכן מי שרוצה להימנע מראות פני נשים, צריך להסתגר בביתו עד מותו." אני כבר כועס, אם אינך מסוגל לתת ציטוטים מדויקים, אל תתימר לצטט.
- 4 אם מי שאינו רוצה לראות פני נשים לא יסתגר בביתו, מה החלופה? שהנשים יסתגרו בביתן או ילכו עם פנים מכוסות? לדרוש שלא יראו פני נשים זו הפצת שנאה, שוביניזם נחות, שאין לו קשר ליהדות - זו הדת החדשה, שמטפחים במקומות מסוימים, דת הצניעות, שבשמה יורקים על ילדה קטנה, כי הופעתה אינה צנועה בעיני אותו גבר, זו השנאה, אל תחפש אותה אצלי. בברכה. ליש - שיחה 10:39, 15 ביוני 2023 (IDT)
- מ.ש.ל. כמו שיתרשם כל קורא הגון של תגובתך. אני לא מחפש ויכוחים, לא בוויקיפדיה ולמדתי באיחור שחבל שאתווכח, אני לא מחפש לצאת צודק. אני לא אמרתי שיש אצלך שנאה, אלא קיוויתי שתבהיר שלא. אם מישהו אחר מתרשם שלא הפניתי בצורה ברורה לדף אחר (רק בצורה מנומסת כך שרק אתה תבין את הציטוט) אסכים להסביר לו. אני עומד מאחרי כל מה שכתבתי. ביקורת - שיחה 12:44, 15 ביוני 2023 (IDT)
בפתיח הערך נכתב:
ההסתננות מאפריקה לישראל החלה באמצע שנות ה-90 של המאה ה-20 והתרחבה במידה ניכרת משנת 2007 ועד לסוף 2012, כאשר הושלם ברובו פרויקט בניית גדר הגבול ישראל–מצרים.
עם זאת הבנתי מהערך פיגוע הירי בגבול ישראל–מצרים (2023) שהמחבל המצרי עבר דרך "מעבר חירום".
איך זה ייתכן שמשנת 2012 לא עברו דרך אותו מעבר חירום או דרך כמה מעברי חירום רבבות אם לא מאות אלפי פליטים ומסתננים מאפריקה?
תודה. ―אנונימי לא חתם
- שאלה טובה, אבל התשובה היא כנראה שהגדר עצרה את ההסתננות המאסיבית לפני שנים רבות (ויחד איתה גם כוחות הביטחון המצריים שעובו שם באישור ישראל ובניגוד להסכם ה״שלום״ עם מצרים, וכמובן שבטי הבדואים הסמוכים שחטפו, עינו, תקפו מינית, קצרו איברים וסחטו כספית מהגרים בדרכם להסתנן לישראל), כך שהעובדה שכיום יש פתח כלשהו בגדר לא גורמת למסתננים לחזור ולהציף את הגבול, והפתח משמש לפיקוח שגרתי על הגבול מצד כוחות הביטחון של שתי המדינות, בפרט במרדף אחר מבריחים וסוחרי סמים. Virant (שיחה) 02:35, 14 ביוני 2023 (IDT)
- מעבר החירום הזה נמצא ליד עמדות משני הצדדים, לא? יש למבריחים דרכים יותר קלות לחצות את הגדר. Tzafrir - שיחה 11:55, 14 ביוני 2023 (IDT)
מספר ההרוגים הפלסטינים בקונפליקט
מצב טיפול: חדש
בממוצע, כמה ערבים פלסיטנים נהרגים בקונפליקט מול ישראל? לרבות מחבלים חמושים, אזרחים לא קשורים וכאלה שנרצחים בידי בני עמם על שיתוף פעולה? באילו מספרים מדובר?
- מה זה "בממוצע"? בחודש? יום? דקה? שבע שנים? התו השמיני ♫ הבה נשוחח 10:17, 14 ביוני 2023 (IDT)
- "ממוצע" זה המקום שבו תרנגולות מטילות ביצים (תרנגולות מטילות בממוצע ביצה ליום). בברכה, Easy n - שיחה 15:17, 15 ביוני 2023 (IDT)
- לגבי המאה ה-21: במהלך האינתיפאדה השנייה נהרגו כ-4,000 פלסטינים, רובם מחבלים. במבצע עופרת יצוקה נהרגו כ-1,000 פלסטינים, מהם לפחות 709 מחבלים. במבצע צוק איתן נהרגו כ-2,200 פלסטינים, מהם כ-1,300 מחבלים. במבצע שובר גלים נהרגו כ-220 פלסטינים, מהם 200 מחבלים. בין לבין נהרגו כמה מאות פלסטינים, רובם מחבלים. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 10:55, 14 ביוני 2023 (IDT)
- פעם כשהייתי נורא צעיר לקחתי באוניברסיטת תל אביב קורס שנקרא "20 אינתיפאדות בעולם". אז, אגב, לא ידענו שתהייה שניה או שלישית ולכן היא נקראה בפשטות "האינתיפאדה". לזכותו של המרצה, ד"ר בועז שפירא (איך אין עליו ערך!!!) יאמר שהוא די הניח שתפרוץ עוד אינתיפאדה. בקיצור, השווינו בין סיכסוכים אתניים שונים ברחבי העולם, ואחד הפרמטרים למיטב זכרוני היה "כמה הרוגים יש בחודש משני הצדדים". אני זוכר שהסכסוך הישראלי פלסטיני היה אז במקום טוב באמצע, עם כ-30 הרוגים בחודש או משהו כזה. מאז השתדרגנו עם הסכמי אוסלו וההתנתקות. עמית - שיחה 15:01, 14 ביוני 2023 (IDT)
איך להדפיס על דף נייר, בפעולה קצרה ככל הניתן, את כל ה"עוגיות" של דף אינטרנט?
מצאתי דרך זו ב JavaScript. יש מצב לקצר אותה?
const allWebPageCookies = document.write(document.cookie); window.print(allWebPageCookies);
תודה. ―אנונימי לא חתם
האם אפשרי להשאיר את הרכב בתחנת רכבת הרצליה למשך שבועיים?
מצב טיפול: חדש
נניח אני רוצה להגיע לנתב"ג מאיזור השרון. להגיע עם רכב ולהשאיר אותו בנתב"ג זה יקר מאוד. אז חשבתי על האופציה: להגיע להרצליה ברכב, לחנות אותו בחניון ליד תחנת הרכבת למשך שבועיים ומשם להמשיך ברכבת לנתב"ג. ואז אותו המסלול בסדר הפוך בחזור.
האם הפעולה מותרת/חוקית? כי אם יגררו לי את הרכב או יתנו קנס, אז התשובה היא שלילית. 192.114.1.67 14:06, 14 ביוני 2023 (IDT)
- 100 מטר מצפון לכניסה לתחנה קיים חניון עפר לא מוסדר, אבל אם תגיע בשעות היום לא מובטח שתמצא שם חניה. הסיכון העיקרי הוא כנראה גניבה, במיוחד אם הרכב ישאר שם כל הלילה. אני לוקח מונית, זה עולה פחות משבועיים חניה בנתב"ג... עמית - שיחה 15:11, 14 ביוני 2023 (IDT)
- קח מונית לרכבת, מה הבעיה. התו השמיני ♫ הבה נשוחח 16:51, 14 ביוני 2023 (IDT)
- תלוי איפה הוא גר. אם כפר סבא, כבר יעלה אותו דבר ישר לנתב"ג. עמית - שיחה 17:46, 14 ביוני 2023 (IDT)
- מה הבעיה: שמונית זה מאוד יקר. שבוע באיזור לא מקורה בנב"ג זה יותר זול מעלות הנסיעה במונית הלוך חוזר. לא הגיוני לקחת מונית מרעננה לרכבת הרצליה, זה לא חוסך לא זמן ולא כסף. אני רוצה למצוא איזה מסלול אופטימלי בין נוחות, עלות וזמן הגעה. יש את קו 444 של אגד שזו האופציה הזולה ביותר כנראה, אבל גם הארוכה מבחינת הזמן ודורשת הליכה ברגל לתחנה בכפר סבא עם מזוודה. 192.114.1.67 19:08, 14 ביוני 2023 (IDT)
- תלוי איפה הוא גר. אם כפר סבא, כבר יעלה אותו דבר ישר לנתב"ג. עמית - שיחה 17:46, 14 ביוני 2023 (IDT)
- קח מונית לרכבת, מה הבעיה. התו השמיני ♫ הבה נשוחח 16:51, 14 ביוני 2023 (IDT)
הרב מרדכי אליהו
מצב טיפול: חדש
כידוע הראשון לציון לובש גלימה רקומה בחוטי זהב. הרב מרדכי אליהו היה יוצא דופן בכך שהגלימה שלו היתה רקומה בחוטי כסף. אחריו נהגו כך גם הרב בקשי דורון והרב עמאר והרב יצחק יוסף, אלא שלאחר פטירת הרב עובדיה יוסף החלו ללבוש גילמה רקומה בחוטי זהב. לכאורה הסיבה שהרב אליהו ושאר הרבנים נהגו כך היא מפאת כבודו של הרב עובדיה יוסף, אלא שלא מצאתי התייחסות מפורשת לכך. האם יש למישהו מקור לנושא? אלדן כהן - שיחה 19:29, 14 ביוני 2023 (IDT)
- משתמש:אלדן כהן, אולי תמצא תשובה כאן: מאלפי זהב וכסף: מנהגי הראשל"צים בגלימות, באתר בחדרי חרדים, 6 בספטמבר 2016, וגם כאן: רבים שואלים את עצמם מה מקורה של התלבושת היחודית של הרב הראשי הספרדי לישראל? מה פשר בגד הקטיפה הכהה הרקום בחוטי כסף וזהב? . מעט מן האור • שיחה • כ"ה בסיוון ה'תשפ"ג • 22:03, 14 ביוני 2023 (IDT)
- תודה רבה, אבל ההסבר שלהם הוא על מקרה ספציפי. הרב מרדכי אליהו לא היה 27 שנים רצופות בביקורים בבתי אבלים... אלדן כהן - שיחה 18:45, 15 ביוני 2023 (IDT)
- לגבי הרב אליהו שמעתי שנהג כך על פי הקבלה שזהב מייצג דין וכסף רחמים. האם ידע על עוד ראשל"צ שהלכו עם כסף ביומיום? פעיל למען זכויות אדם - שיחה 14:19, 18 ביוני 2023 (IDT)
- אם כך הרב מרדכי אליהו היה צריך ללכת בגלימה לבנה (כמו שהרב עמאר ולהבדיל הרב בקשי נוהגים בימים נוראים, ומסתמא גם הרב אליהו נהג כך). וכן, כמו שציינתי בדברי, כל הראש"לים מהרב אליהו ואילך הלכו כך. כרגע אני לא יכול לצרף תמונות כי הסינון שלי עושה לי קצת בעיות, אבל אפשר למצוא תמונות רבות כאלו. זה בלט מאד בהכתרה של הרב יצחק יוסף.
- אלא שהמגיב הבא סותר את הנחת היסוד שלי (רק חבל שאי אפשר להגיב בחזרה...), ועדיין אני אמשיך לחפש הסבר לשינויים הללו. אלדן כהן - שיחה 15:39, 18 ביוני 2023 (IDT)
הרב עמאר (במרכז) עם הרבנים עובדיה יוסף (משמאל) ויששכר מאיר (מימין), בכינוס בנתיבות, 2004 - אולי הידוע לא ידוע? בערך כתוב שלובשים גלימה רקומה בזהב או בכסף. ראה לדוגמה בתמונה שצירפתי, מתוך הערך של הרב עמאר - רואים בבירור שגם הרב עמאר וגם הרב עובדיה יוסף לובשים גלימה רקומה בחוטי זהב. כאן אפשר לראות את הרב עובדיה והרב בקשי דורון יחד בגלימות זהב.
- לגבי הרב אליהו שמעתי שנהג כך על פי הקבלה שזהב מייצג דין וכסף רחמים. האם ידע על עוד ראשל"צ שהלכו עם כסף ביומיום? פעיל למען זכויות אדם - שיחה 14:19, 18 ביוני 2023 (IDT)
- תודה רבה, אבל ההסבר שלהם הוא על מקרה ספציפי. הרב מרדכי אליהו לא היה 27 שנים רצופות בביקורים בבתי אבלים... אלדן כהן - שיחה 18:45, 15 ביוני 2023 (IDT)
איתור חברה של משחקי מחשב (?) לפי לוגו
מצב טיפול: חדש
הייתה איזה חברה של משחקי מחשב כמדומני בסוף שנות ה-90 (?) שאני מנסה לאתר. הלוגו שלה היה עכבר מחשב צהוב עם זנב (בפרופיל צד עם עיניים) נשען על גלגל אדום. מישהו זוכר? 2A00:A041:349C:8800:7CC2:13FA:5BCF:C2A6 22:32, 15 ביוני 2023 (IDT)
- זה היה הלוגו הישן של קומפדיה. תהנה. 2A02:14F:173:D90D:512F:A907:E025:A797 01:14, 16 ביוני 2023 (IDT)
מהי ה"מסכה" הנזכרת בתורה?
בספר ויקרא פרק י"ט, פסוק ד' נאמר "וֵאלֹהֵי מַסֵּכָה לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם".
מה זה פסל ומה זה תמונה אני מבין, (תמונה זה בטח ציור או חריטה או סידור אדמה\חומר בצורה מסוימת, אלא אם הכוונה לצורה "מתומנת" כל שהיא).
אני לא מבין למה הכוונה ב"מסכה" כאן. מבקש את פרשנות המומחה. תודה. ―אנונימי לא חתם
- יציקת מתכת, בניגוד לפסל המפוסל ביד (מצודת ציון על ספר שופטים, פרק י"ז, פסוק ג'). בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 09:16, יום ראשון בשבת, כ"ט בסיוון ה'תשפ"ג (IDT).
- נכון, ואוסיף על דברי דג ירוק, שמה שנקרא בימינו "מסכה", נקרא בלשון המקראית "מסוה", כמו בפסוק "וַיְכַל מֹשֶׁה מִדַּבֵּר אִתָּם וַיִּתֵּן עַל פָּנָיו מַסְוֶה" (שמות, ל"ד, ל"ג).
- ה"מסכה" בלשון המקראית, נגזרת מאחד משני השורשים נס"כ, או נת"כ.
- נס"כ, כי את המתכת המותכת לנוזל, יוצקים או מנסכים לתוך התבנית המוכנה. ישנו פסוק המשתמש בשורש נס"כ על מנת לתאר את אופן יצירת הפסלים: "הַפֶּסֶל נָסַךְ חָרָשׁ וְצֹרֵף בַּזָּהָב יְרַקְּעֶנּוּ וּרְתֻקוֹת כֶּסֶף צוֹרֵף" (ישעיהו, מ', י"ט).
- נת"כ, כי מתיכים את המתכת כדי ליצור את הפסל (כמו למשל בתיאור יצירת פסל העגל בחטא העגל, "עגל מסכה", שמות, ל"ב, ב').
- אביתר ג' • שיחה • 10:59, 18 ביוני 2023 (IDT)
- תודה שוב למגיבים, אבל יש משהו שאני לא מצליח להבין, פסל יכול להיות מכל מיני חומרים, מאבן, מטיט, מחימר, מבטון, מעץ ("גילוף" העץ) וגם כמובן ממתכת. אז למה כותב הפרק לא הסתפק במונחים "פסל ותמונה"? ―אנונימי לא חתם
מחשב ללא מערכת הפעלה
מצב טיפול: חדש
כיום נמכרים מספר דגמי מחשב ללא מערכת הפעלה.
בעבר היה אפשר לעשות את הטריק הבא: רוכשים/משיגים דיסק עם מערכת הפעלה (כדגומת חלונות 7), מכניסים את הדיסק לתוך המחשב, ומתחילים התקנה.
היום, המחשבים הניידים באים ללא כונן דיסקים לרוב, שנחשב כבר למדיום מיושן. כיצד ניתן (ומצופה) להתקין עליו מערכת הפעלה? 192.114.1.68 14:52, 18 ביוני 2023 (IDT)
- צריך לצרוב את קובץ ההתקנה שמורידים מאתר יצרן מערכת ההפעלה --- לתוך אמצעי שאיננו CD-ROM.
- אמצעי כזה הוא למשל Disk-on-Key (בקצרה DoK).
- תוכנות לצריבה כזאת הן למשל Rufus ו Balena Etcher. ―אנונימי לא חתם
האם אש"ף תכנן גירוש המוני?
מצב טיפול: חדש
אני יודע שהשאלה קצת "פרובוקטיבית", אבל לא זאת המטרה. אלא יותר שאלה בהיסטוריה של התנועה לשחרור פלסטין של שנות ה-60. אני מדבר על האמנה הלאומית הפלסטינית, סעיפים 21, 19,20 ו-6. אם מחברים את כל הסעיפים לתמונה אחת מצטייר שלפי ההצהרה ליהודים לא רק כמדינה, אלא גם בתור עם אין זכות קיום ואין שום זכות לשום שטח. אבל האם ההצהרה שוללת מיהודים גם את זכות לשהות בשטחי המדינה הפלסטינית? ספציפית סעיף 20 בא לשלול את משמעות האזרחות הישראלית, וסעיף 6 שולל מהם אזרחות פלסטינית. אז הם הרעיון היה לאזרח או לגרש את היהודים? או שהסוגיה כלל לא נידונה?
שוב, זאת שאלה בהיסטוריה של התנועה, לא לגבי דעות פוליטיות של היום. 192.114.1.68 16:47, 18 ביוני 2023 (IDT)