ננסי שניידר
 | |
| לידה |
26 בפברואר 1951[1] חיפה, ישראל |
|---|---|
| פטירה | 21 בנובמבר 2023 (בגיל 72) |
| מקום קבורה |
בית עלמין שדה יהושע, חיפה, ישראל |
| מדינה |
ישראל |
ננסי שניידר (26 בפברואר 1951 – 21 בנובמבר 2023) הייתה מעצבת אופנה, אמנית, רקדנית, שחקנית, וזמרת ישראלית, מהפעילות הראשונות של הקהילה הטרנסג'נדרית ושל קהילת הלהט"ב בישראל.[2] שניידר נחשבה לאחת מהנשים הטרנסג'נדריות הראשונה בישראל, ובמהלך חייה הפכה לאחד האייקונים הגדולים של קהילת הלהט"ב בישראל.[3][4]
ביוגרפיה
ילדותה
שניידר נולדה בשכונת ואדי ניסנס בחיפה ב-1951 בשם פנחס אבוטבול, למשפחה עניה בת 6 ילדים.[4] הוריה היו עולים ממרוקו.[2] אביה היה מנופאי, ואימה עבדה כמנקה.[5] לדברי שניידר, לא סבלה מאלימות בצעירותה כי אחיה היה "פושע מוכר בשכונה".[3] שכנתה וחברתה מאותה השכונה הייתה גילה גולדשטיין, אף היא אישה טרנסג'נדרית מוכרת בקהילה הלהט"בית בישראל.[5]
מגיל 8 החלה ללמוד בלט.[3]
בין היתר עסקה בזנות,[3] לדבריה בתקופה קצרה בלבד בגיל 14, במטרה לחסוך כסף כדי לעזוב את הארץ.[4][5]
בתעשיית הבידור והאופנה
בתחילת הקריירה בתעשיית הבידור, פעלה שניידר, יחד עם גילה גולדשטיין, במסגרת ההרכב "פצצות המין", שתואר כהרכב הדראג הראשון במדינת ישראל.[3][4] ההרכה פעל בעיקר במרכז ישראל, ויתר פעילותה של שניידר הייתה בתל אביב. בשנות ה-70 וה-80 עזבה את תל אביב, התגוררה בערים שונות באירופה, והתפרנסה כרקדנית ואשת בידור, אך גם מזנות.[5] ב-1979 חזרה לישראל, והקימה את הבר "המלאך הכחול" בכיכר רבין.[5]
ב-1989 פתחה בוטיק אופנה בציריך, שווייץ, בו מכרה פריטים מעיצובה ואופנה צרפתית.[2]
ב-2017 השתתפה יחד עם חברתה גולדשטיין בסדרה "נעלמות", בהפקתם של אילן פלד ויאיר קידר.[5][6]
אקטיביזם להט"בי
שניידר הייתה בין הנשים הטרנסגנ'דריות הראשונות במדינת ישראל. למרות עיונות החברה בשנים בהם הייתה פעילה, הקפידה שניידר על נראות טרנסית במרחב הציבורי, השתתפה ולא נמנעה מלהביע את דעתה בתקשורת. בריאיון משנת 2000 בתכנית "הבוקר" בהנחיית גבי גזית ורבקה מיכאלי נזפה בגזית שעשה שימוש מרובה בשמה טרם להליך ההתאמה המגדרית, פעולה המכונה כיום "דדניימינג". באותה תכנית תיקנה את המנחים פעמים רבות כאשר הדהדו מיתוסים וטעויות הנוגעות לקהילה הטרנסית.[4]
לדבריה, הבינה שרוצה לחיות כאישה כבר בגיל 9.[3][4] לדבריה, הוריה התייחסו אליה כאישה מגיל צעיר, וקיבלו אותה לאחר שעברה את הליך ההתאמה המגדרית.[4] למרות זאת, בריאיון ב-2017 ציינה שאביה הכה אותה אחרי שמצא פאות שהחביאה במזוודה.[5] ב-1967 עברה לבלגיה, שם עברה ב-1970 ניתוח להתאמה מגדרית.[3][4]
לאורך חייה התמודדה שניידר עם טרנסופוביה רבה מהסביבה, בין היתר מאלימות משטרתית עקב זהותה המגדרית.[2]
ב-2021 קיבלה אות הוקרה בטקס יום הנראות הטרנסי.[4] ב-2019 קיבלה את "אות יקירת הקהילה הגאה".[3]
מותה
ב-2021 חלתה שניידר במחלת ריאות שהצריכה אספקת חמצן סדירה. במהלך 2023 לקתה בדלקת ריאות שהחמירה את מצבה, וגרמה למותה.[4] שניידר נפטרה ב-21 בנובמבר 2023, בגיל 72, בעקבות מחלת ריאות קשה ממנה סבלה בחודשיה האחרונים. נקברה בחיפה לצד אחיה הגדול.[3][4]
חיים אישיים
שניידר הייתה חברה טובה של גילה גולדשטיין, אף היא טרנסג'נדרית מוכרת בקהילה הגאה בישראל.[3]
שניידר התחתנה שלוש פעמים,[2] והתאלמנה פעם אחת. בעלה הראשון עסק במחשבים, ובעלה השני היה רופא מנתח ואיש פוליטיקה.[4] בעלה האחרון, ממוצא אלבני, התגורר עמה בשווייץ אף לאחר הגירושין.[2]
ראו גם
הערות שוליים
- ^ במקורות שונים מופיעה שנת הלידה של שניידר כ-1955 ("ננסי שניידר – 26.02.1955", יום בהיסטוריה להט"בית, ההסתדרות הציונית העולמית), אך בדיווחים לאחר פטירתה נטען ששנת הלידה שלה היא 1951 (לירוי פיניאן ועידן יוסף-ימין, נפרדים מאגדה: ננסי שניידר הלכה לעולמה בגיל 72, מאקו גאווה, 21 בנובמבר 2023).
- ^ 1 2 3 4 5 6
עידו דוד כהן, ננסי שניידר, מעצבת אופנה, אמנית ומחלוצות הקהילה הטרנסית בישראל, מתה בגיל 72, באתר הארץ, 21 בנובמבר 2023
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 חגי אייר, "היא מתה עם חיוך": פרידה מננסי שניידר, באתר ynet, 26 בנובמבר 2023
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 לירוי פיניאן ועידן יוסף-ימין, נפרדים מאגדה: ננסי שניידר הלכה לעולמה בגיל 72, מאקו גאווה, 21 בנובמבר 2023
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 תחיה ברק, "את צריכה לראות איזה חתיכים פונים אלי בפייס", מאקו, 19 בינואר 2017
- ^ "ננסי שניידר – 26.02.1955", יום בהיסטוריה להט"בית, ההסתדרות הציונית העולמית
ערן רוזנצויג, "השוטר צחק על החלום שלי להפוך לאישה", באתר ישראל היום, 6 ביוני 2018