לדלג לתוכן

חבורת בימות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חבורת בימות
מוקד פעילות ישראל
תקופת הפעילות 19721973 (כשנה)
סוגה פופ
כלי נגינה גיטרה, גיטרה בס, תופים
חברת תקליטים הד ארצי
חברים
מירי אלוני
רותי בן אברהם
מישה בר-אילן
אמיר גינת
דני גרנות
פושה דברה
עוזי מאירי
יגאל חרד
אלינוער מואב
אלי מנטבר
פוריה פינגרר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חבורת בימות הייתה חבורת זמרים ישראלים שהוקמה בשנת 1972 והעלתה מופע משיריה של נעמי שמר.[1]

חבורת בימות

החבורה הורכבה משלושה עשר חברים וביניהם יוצאי להקות צבאיות. בין חברי הלהקה: מירי אלוני, רותי בן אברהם, דני גרנות, עוזי מאירי, יגאל חרד ואחרים.[2]

המופע בוים על ידי צדי צרפתי וזכה להצלחה רבה.

בנוסף לשיריה המוכרים של שמר ששולבו במופע, הוצגו שירים חדשים כמו "לשיר זה כמו להיות ירדן", "לא אמות כי אחיה" (שהולחן על פסוקים מתוך תהילים) "בארץ להד"ם", "מר נרקיס", ו"שש עשרה"[3] שהפכו ללהיטים גדולים.

הלהקה התפרקה בשנת 1973.

חברי "חבורת בימות"

מירי אלוני
אלי מנטבר
אלינוער מואב מתראיינת אצל אריה יאס

אפיון המופע של "חבורת בימות"

המופע משירי שמר, כלל את המיטב שבשיריה בתקופה שאחרי מלחמת ששת הימים. נוסף לשירים המוכרים כלל המופע גם שירים שחשפו פן מוכר פחות של שמר, עם שירים כמו "מר נרקיס" העוסק ברווק כרוני, "שיר ערש למקרים מיוחדים" שהוא שיר ערש לבתם של הורים גרושים, "אנשים יפים" העוסק במיופייפי החברה הגבוהה, ו"המכשפות" על עיתונות רכילאית.

בערב נכללו גם השירים "ארבעים" ("יצאתי תמיד עם יותר צעירים... ולבשתי ביקיני אחרי גיל עשרים") ו"אני מגדלת בעל" ("וכשאומר שאני גידלתי בעל, הם ישלחו אותי ישר לגן עדן"). שמר נמנעה מלכלול את שני האחרונים בלקטי הפזמונים הרבים שהוציאה במהלך השנים.

בין הלהיטים הגדולים ממופע זה היו "לשיר זה כמו להיות ירדן" ו"בארץ להד"ם", שניהם בביצועה של מירי אלוני.

שני שירים מהמופע הגיעו למצעד השנתי תשל"ג (1973): "מר נרקיס", שדורג במקום ה־25 ו"לשיר זה כמו להיות ירדן", שדורג במקום ה-18.

המנהלת המוזיקלית של המופע הייתה הפרופ' למוזיקה - חנה הכהן.

המעבדים של שירי המופע היו: מתי כספי, שלמה גרוניך, אלכס וייס, סטו הכהן, גיל אלדמע ופולדי שצמן.[4]

אלבום

האלבום "שירי נעמי שמר" (1972, מילים ולחנים - נעמי שמר) הוקלט על ידי חברי "חבורת בימות" .

רוב שירי האלבום עובדו על ידי מתי כספי: "לשיר זה כמו להיות ירדן", "אין ויש", "חרוזי ביניים", "בארץ להד"ם", "לא אמות כי אחיה", "מר נרקיס", "אני מגדלת בעל", "ארבעים", "שני צלמי רחוב".[5]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים