מערת אום אל-עמד
 | |
| היסטוריה | |
|---|---|
| תקופות |
תקופת בית שני  |
| מיקום | |
| מדינה |
ישראל |
| קואורדינטות | 31°48′19″N 35°13′38″E / 31.805138888889°N 35.227166666667°E |
|
(למפת ירושלים רגילה)   מערת אום אל-עמד | |
  | |
מערת אום אל עמד או מערת הנדבכים היא מערת קבורה יהודית מתקופת בית שני (המאה הראשונה לפני הספירה)[1]. המערה נמצאת בפארק נחל צופים שבירושלים[2] המשתרע מתחת לשכונות רמות אשכול וגבעת המבתר[3][4][5][6].
היסטוריית מחקר
על אף שמערת הקבורה נסקרה הרבה מאוד פעמים, כל הממצאים והמחקר בוצעו בצורה שטחית ביותר וחוקרים רבים התעלמו ממצאים רבים. המערה צוינה לראשונה ע"י ברקלי בשנת 1875 שקרה לה - אל מסאנה (El- Messauney), זאת על שם חורבה שראה בקרבת מקום. מאוחר יותר סקר אותה דה ווגואה שקרא לה באותו שם. קונדר, קיצ'נר וגם מקאליסטר דווקא קראו למערה אום אל ענב, זאת כנראה בגלל טעות שמיעה. במפות הממשל מהתקופה וגם התושבים באזור קראו למקום - אום אל עמד.[4][5][6]
היסטוריית המערה
מערת אום אל עמד שימשה לקבורת משפחה יהודית אמידה מתקופת בית שני וזאת על סמך עיצוב דופנות החדר ופתח המערה המובאים כחיקוי לבנייה המפוארת של חומות הר הבית מתקופת הורדוס ולבנייה היוונית בכלל[7].בנוסף בשני העמודים בפתחה של המערה סותתו כותרות יווניות. בתקופה הביזנטית הפך החדר הקדמי לקפלה (בית תפילה נוצרי).
תיאור המערה
מערת אום אל עמד חצובה בסלע גזית. בפתחה היו כשני עמודים עגולים ומכותרים החצובים בסלע[1] אך כיום הם אינם קיימים[7]. לכל אורך החזית שבאה לחקות מבנה של בית או ארמון, מגולף בסלע משקוף בצורת אפריז דורי המעוטר בוורדות ומכותר בכרכוב[7]. האלמנט החשוב בה הוא הפרוזדור שקירותיו עובדו כחיקוי לשישה נדבכים של אבני גזית עם שוליים שקועים, שאת שאר הנדבכים לא רואים, היות שמעולם לא בוצעה חפירה ארכאולוגית במקום. כלומר בעבר הקבר היה מוגבה מעל גובה האדמה, לא כמו שמצבו כיום. בצדה הדרומי של המערה נחצבה חצר ושתי דפנותיה סותתו כנדבכי אבני גזית עם שוליים[7], בפתחה של המערה נמצא האולם הראשון שכל דפנותיו עוצבו כנדבכים ובדופנו הצפונית נחצב פתח הכניסה[7]. ואחריה ישנו אולם קבורה נוסף שבמרכזו נחצב בור עמידה וסביבו אצטבות, ובשלושה מדפנותיו הוצבו חמישה כוכים. יש האומרים ששני הכוכים הסמוכים בדופן המזרחית שימשו לקפלה. בדופן הצפונית הכוך האמצעי הפך לפתח אל חדר פנימי נוסף שבמרכזו נחצב בור עמידה רדוד ומסביבו כוכים כמו בחדר השני[7][8]. נחמן אביגד מציין שמערת אום אל עמד הינה ייחודית בסגנונה העיצובי. במרחב ירושלים אין עוד מערת קבורה כמוה. מערת הקבורה היחידה שבה נעשה שימוש כמעט מושלם באותם אלמנטים עיצוביים, היא מערת הקבורה היהודית דיר א-דרב שבשומרון.[6]
לקריאה נוספת
- ז' ווילנאי (1979), אריאל- אנציקלופדיה לידיעת ארץ ישראל כרך נ-ע, הוצאת עם עובד-תרבות חינוך, עמוד 5593.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1 2 ירושלים העיר החדשה וסביבתה כרך ד, אחיעבר ירושלים, 1976
- ^ פארק ירושלים-נחל צופים (ארכיון)
- ^ מדריך ישראל החדש כרך ירושלים, עם עובד-תרבות וחינוך, 2001
- ^ 1 2 גדעון סולימני, מערת אום אל עמד, באתר רשות העתיקות, 2002
- ^ 1 2 N. Avigad, The Rock-carved Façades of the Jerusalem Necropolis, Israel Exploration Journal 1, 1950, עמ' 96–106
- ^ 1 2 3 נחום אביגד, מערת אום אל עמד, קדם קובץ לחקר קדמוניות ישראל ב, 1945, עמ' 75-82
- ^ 1 2 3 4 5 6 עיר הקברים של ירושלים בימי בית שני, יד יצחק בן צבי, 2003
- ^ Orit Peleg-Barkat, Peleg-Barkat, O., 2015. “Decorated Tomb Façades in Early Roman Jerusalem and their Influence on the Decoration of Tombs in Judaea and Samaria,” in: Ben-Arieh, Y. et. al (eds.), Study of Jerusalem through the Ages, Jerusalem: Yad Yitzhak Ben Zvi, pp. 73−121. (Hebrew)