לדלג לתוכן

האקרופוליס באתונה

גרסה מ־14:05, 28 באוקטובר 2024 מאת AutoMod (שיחה | תרומות) (קישור פנימי בשני חלקים זהים)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
האקרופוליס באתונה
Ακρόπολη Αθηνών
אתר מורשת עולמית
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1987, לפי קריטריונים 1, 2, 3, 4, 6
שטח האתר 116.71 הקטאר (אזור חייץ של אתר המורשת) עריכת הנתון בוויקינתונים
מידות
שטח 116.71 הקטאר עריכת הנתון בוויקינתונים
היסטוריה
תרבויות יוון העתיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
מאורעות המצור על האקרופוליס עריכת הנתון בוויקינתונים
אתר ארכאולוגי
ארכאולוגים Panagiotis Kavvadias עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום
מדינה יוון עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 37°58′18″N 23°43′34″E / 37.971666666667°N 23.726111111111°E / 37.971666666667; 23.726111111111
מפת האקרופוליס
מפת האקרופוליס
(למפת אתונה רגילה)
 
האקרופוליס
האקרופוליס
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
תיאטרון דיוניסוס למרגלות האקרופוליס באתונה

האקרופוליס באתונהיוונית Ακρόπολη Αθηνών) היא האקרופוליס הידועה ביותר מתקופת יוון העתיקה, הנמצאת במרכזה ההיסטורי של אתונה העתיקה.

באקרופוליס באתונה נותרו מבנים ושרידים ארכאולוגיים רבים מתקופת הזוהר של אתונה ובראשם הפרתנון. האקרופוליס מתנשאת לגובה של 150 מטרים מעל גובה פני הים ולעיתים כונתה קקרופיה על שם איש הנחש האגדי קקרופס, שהיה גם מלכה הראשון של אתונה. האקרופוליס כולה מוכרת כאתר מורשת עולמית.

ההתיישבות בגבעת האקרופוליס החלה עוד בתקופה הנאוליתית, באלף השישי לפנה"ס בערך. ייתכן שבתקופה המיקנית, עמד במקום מגרון שאף אליו התייחס כנראה הומרוס בכתביו. ממצאים מעידים כי בתקופת הפלישה הדורית, שעמה החלה תקופת המעבר ביוון, לא נפגעו המבנים שהתקיימו בגבעה וזאת גם בהתאם לאגדה אתונאית בדבר עמידתו של המקום המבוצר נגד התקפות הדורים, בתקופה זו.

בתקופה הארכאית, החלה הבנייה האתונאית באקרופוליס אשר הגיעה לשיאה במאה ה-5 לפנה"ס, (התקופה הקלאסית) בה הנהיג פריקלס, גדול המנהיגים האתונאיים, את תנופת הבנייה המאסיבית שבמסגרתה נבנו רוב המבנים המפוארים של האקרופוליס, לרבות הפרתנון.

האקרופוליס המשיכה לתפקד גם בתקופת הכיבוש הרומי של יוון ומבניה נותרו שלמים ברובם גם במהלך ימי הביניים. דווקא בעת החדשה החל האתר להתפורר ולהיבזז. ב-1687 נפגע קשות הפרתנון יחד עם עוד כמה מבנים, במהלך הפגזות של הצבא הוונציאני, זאת לאחר שהאקרופוליס בוצרה על ידי העות'מאנים כנגדם.

בתחילת המאה ה-19 נלקחו אוצרות רבים, בעיקר יצירות פיסול יווני חשובות, מהאתר על ידי תומאס ברוס, הרוזן מאלג'ין והשגריר הבריטי בקונסטנטינופול. אוצרות אלה הועברו לבריטניה ונמצאים שם עד היום.

רק במחצית השנייה של המאה ה-20, התפתחה המודעות לשימור האקרופוליס ומאמצים לשימור ושחזור נעשים עד היום.

תכנון ובניית האקרופוליס

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המבנים שהוקמו באקרופוליס בתקופת שיאה של האימפריה האתונאית, מייצגים היטב את אדריכלות יוון העתיקה בשיאה. המבנים כללו שלושה מקדשים, שני תיאטראות, מוזיאון ומספר מבנים נוספים ששירתו את באי המקום. התיאטראות נבנו למרגלות הגבעה תוך ניצול הטופוגרפיה הטבעית ליצירת יציעי תיאטרון נוחים.

הדרך הפאנאתנאית אשר הובילה לאתונה ועברה גם באגורה של אתונה, עברה למרגלות האקרופוליס וממנה עלה שביל אל הגבעה. שביל זה, נסלל במכוון באופן כזה אשר העצים את יופייה ופארה של האקרופוליס מנקודות מבט משתנות לאורך מסלול העלייה. מסלול זה הגיע עד פתחו של פרופילאה, שער הכניסה המפואר אל פסגת האקרופוליס, אשר הכווין את מבטו של העולה אל הפרתנון בזווית המרשימה ביותר. מן העיר הנמצאת למרגלות האקרופוליס, נראו הגבעה והמקדשים שבראשה, כמקום נשגב וקרוב יותר אל האלים.

שרידי האתר

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מפת האקרופוליס: 1 פרתנון; 2 מקדש אתנה; 3 ארכתאון; 4 פסל אתנה פרומאכוס; 5 הפרופילאה; 6 מקדש אתנה ניקה; 7 אלאוסיניון (ביוונית מודרנית אלפסיניאון); 8 מקדש ארטמיס בראורוניה, או הבראורוניאון; 9 כלקותקה; 10 פנדרוסיאון; 11 ארפוריאון; 12 מזבח אתנה; 13 מקדש זאוס פוליאוס; 14 מקדש פאנדיון; 15 האודאון של הרודס אטיקוס; 16 הסטואה של אאומנס; 17 מקדש אסקלפיוס, או האסקלפיאון; 18 תיאטרון דיוניסוס; 19 האודאון של פריקלס; 20 הטמנוס של תיאטרון דיוניסוס; 21 האגלאוריאון
אתונה העתיקה והאקרופוליס. ציור משנת 1846 מעשה ידי ליאו פון קרלנזה
הכניסה לאקרופוליס באתונה
האקרופוליס בשעת ערב.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא האקרופוליס באתונה בוויקישיתוף