לדלג לתוכן

הנריק וייניאבסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הגרסה להדפסה אינה נתמכת עוד וייתכן שיש בה שגיאות תיצוג. נא לעדכן את הסימניות בדפדפן שלך ולהשתמש בפעולת ההדפסה הרגילה של הדפדפן במקום זה.
הנריק וייניאבסקי
Henryk Wieniawski
לידה 10 ביולי 1835
לובלין, פולין הקונגרסאית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 31 במרץ 1880 (בגיל 44)
מוסקבה, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות פובונזקי עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים הקונסרבטואר של פריז עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מוזיקה קלאסית עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת פולנית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה כינור עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים פולדובסקי עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הֶנריק ויֶיניַאבסקיפולנית: Henryk Wieniawski;‏ 10 ביולי 183531 במרץ 1880) היה מלחין וכנר פולני ממוצא יהודי.

קורות חיים

וייניאבסקי נולד בעיר לובלין שבפולין הקונגרסאית להורים יהודים שהתנצרו. אמו הייתה פסנתרנית (ואחותו של הפסנתרן והמלחין אדוארד וולף (גר')), ועודדה אותו בנגינה בכינור. כבר בגיל צעיר נתגלה כישרונו ככנר. בגיל 8 נבחן והתקבל לקונסרבטואר של פריז. בגיל 13 סיים את לימודיו בקונסרבטואר והחל לתת קונצרטים בליווי אחיו הפסנתרן, יוזף (אנ').

בשנת 1860 נענה להזמנתו של אנטון רובינשטיין ועבר להתגורר בסנקט פטרבורג, בירת רוסיה, במשך 12 שנים. הוא שימש כמורה מבוקש בקונסרבטוריון שנוסד על ידי רובינשטיין, והיה הכנר האישי של הצאר הרוסי (תוארו: "הסולן של הוד מלכותו הצאר"), עד 1872.

בשנת 1872 ערך יחד עם אנטון רובינשטיין מסע קונצרטים בעולם, שכלל גם את צפון אמריקה. ב-1875 חזר לבריסל למשרת פרופסור לכינור בקונסרבטוריון, כממשיכו של הכנר המפורסם אנרי וייטאן. כעבור שנתיים המשיך את מסעות הקונצרטים שלו ברחבי אירופה למרות בריאותו הרופפת. באחד הקונצרטים שלו בברלין נתקף בכאבים ונאלץ להפסיק את הקונצרט. הכנר יוזף יואכים שהיה באולם קפץ לבמה, לקח מוייניאבסקי את הכינור והמשיך את הקונצרט לקול מחיאות הכפיים הנלהבות של הקהל על המחווה הספונטנית הזאת של ידידות אמיתית.

בפברואר 1880 חלה וייניאבסקי כאשר שהה באודסה במהלך מסע קונצרטים ברוסיה. פטרונית האמנים נדז'דה פון מק לקחה אותו אל ביתה ודאגה לו לטיפול רפואי, אך כעבור שבועות אחדים, ב-31 במרץ, נפטר וייניאבסקי מהתקף לב במוסקבה ונקבר בוורשה.

בשנת 1935, במלאת מאה שנה להולדתו, נערכה בוורשה תחרות הכינור הבינלאומית ע"ש הנריק וייניאבסקי (אנ') לכנרים צעירים (עד גיל 30). התחרות השנייה נערכה ב-1952 בפוזנן, ומאז היא מתקיימת שם מדי כחמש שנים.
לכבוד התחרויות השנייה והשלישית הונפקו בפולין בולים לכבודו, במסגרת הנושא "יהודים ויהדות".[1]

יצירותיו

וייניאבסקי חיבר את כל יצירותיו לכינור הן בליווי פסנתר והן בליווי תזמורת, חוץ מ"ריביירה" אחת שחיבר לויולה ופסנתר (בפה דיאז מינור).
הוא חיבר 2 קונצ'רטי לכינור ותזמורת:

  • קונצ'רטו מס' 1 לכינור ותזמורת בפה דיאז מינור, אופוס 14.
  • קונצ'רטו לכינור ותזמורת מס' 2 ברה מינור, אופוס 22.

שאר יצירותיו הן קטעים קצרים לכינור בליווי פסנתר או תזמורת. מתוכם מפורסמים:

לקריאה נוספת

  • Maciej Jabłoński and Danuta Jasińska (eds.), Henryk Wieniawski: Composer and Virtuoso in the Musical Culture of the XIX and XX Centuries, Poznań: Rhytmos, for The Henryk Wieniawski Musical Society, 2001.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הנריק וייניאבסקי בוויקישיתוף

הערות שוליים