לדלג לתוכן

צביה ליטבסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הגרסה להדפסה אינה נתמכת עוד וייתכן שיש בה שגיאות תיצוג. נא לעדכן את הסימניות בדפדפן שלך ולהשתמש בפעולת ההדפסה הרגילה של הדפדפן במקום זה.

צביה ליטבסקי (נולדה ב-25 באוגוסט 1949) היא משוררת, מסאית, מרצה ומבקרת ספרות ישראלית, זוכת פרס אקו"ם ליצירה המוגשת בעילום שם בתחום השירה לשנת 2014.[1]

ביוגרפיה

נולדה בתל אביב. אמה, מרים חרש, ילידת רובנו, ברחה לברית המועצות עם פלישת הגרמנים. אביה אריה ליטבסקי נולד בלודז', שירת כחייל בצבא פולין, נפל בשבי הגרמני אך הצליח לברוח לברית המועצות, שם עבד בסיביר בהמשך המלחמה בתעשיית הנשק הסובייטית. עם תום מלחמת העולם השנייה עלו הוריה לישראל והתגוררו ביפו, שם פתח אביה מסגריה.

בהיותה בת שש עברה משפחתה לרמת גן, שם החלה את לימודיה היסודיים. כבר בהיותה ילדה החלה לכתוב שירים, בעיקר בזיקה לעולם הטבע. בהיותה בכיתה ז' נתקלה בשיר "בשדה" של ביאליק, שהשפיע עליה עמוקות ושינה את אופי כתיבתה.

ליטבסקי למדה בתיכון אהל שם, והייתה חברה בשומר הצעיר. שירתה בנח"ל במסגרת גרעין של התנועה.

לאחר שחרורה החלה ללמוד ספרות ופילוסופיה באוניברסיטה העברית. בעת היותה סטודנטית החליטה להפסיק לכתוב שירים, והחלה לשיר כזמרת קלאסית. היא למדה זמרה באקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים, וב-1983 קיבלה תואר אמן בזמרה. השתתפה בהקלטות לרדיו, שרה במסגרת מקהלות וכסולנית.

מ-1973 לימדה לסירוגין ספרות בתיכון ליד האוניברסיטה, במכללת דוד ילין ובאקדמיה למוזיקה.

בשנת 1993 עזבה את עולם הזמרה, וחזרה לכתוב שירה. היא שלחה מספר שירים מפרי עטה למערכת הליקון, שזכו להערכה רבה והיא הוזמנה להצטרף למערכת כתב העת. ליטבסקי הייתה חברת המערכת במשך חמש שנים.

ליטבסקי כתבה, פרסמה שירים, מאמרים ומסות בכתבי העת עיתון 77, הליקון, כרמל, שבו, קשת חדשה, ארץ אחרת, אורות, אפיריון ועלי-שיח. בשנת 1998 הוציאה, בעידודו ובעזרתו בעריכה של עמיתה לסגל המורים בתיכון ליד"ה, אריאל הירשפלד, ספר שירים ראשון, בחושך המיטיב.

ליטבסקי מתגוררת בתל אביב, נשואה לעמיר פדורוביץ - מוזיקאי ופסנתרן, ואם לשתי בנות.

ספרים

  • בחושך המיטיב, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998
  • אל תצביע עלי, הוצאת הליקון, 2003
  • הירוק בדרכו אל הירוק, הוצאת כרמל, 2006
  • לקיר אחד קראתי בית, הוצאת כרמל, 2007
  • ליטורגיה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2010
  • אמות כנולדת, הוצאת עיתון 77, 2013
  • הכול מלא אלים: העצמי והעולם במיתוס, הוצאת רסלינג, 2013 (מסות)
  • ערוגות האינסוף, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2016
  • מגופו של עולם - על היפוך והוודעות ביצירות ספרותיות, הוצאת כרמל, 2019 (מסות)
  • עין הדומיה, הוצאת כרמל, 2021

ספרים בעריכתה

  • אסתר יעקב עמנואל, כלו מחר: יומן שירים, הוצאת הליקון 2003
  • זאב רבינא, אולטימטום, הוצאת גוונים 2010
  • טלי לטוביצקי, נסי מלים כלליות יותר, הוצאת קשב לשירה 2010
  • מעין לוי בן סטון, ענבים בטעם נצח, הוצאת עיתון 77 2014
  • אשר גל, ונהר אינו יוצא מעדן, הוצאת פרדס 2015
  • מעיין לוי בן סטון, סודוקו ואפרסק, הוצאת הקיבוץ המאוחד 2018 (בשיתוף אמיר אור)
  • הרמן מלוויל, בניטו סרנו ושני סיפורים, תרגום: לאה פרייליך-יליניק, כתב ווב הוצאה לאור 2019 (בשיתוף רחל רוגל)
  • מרים פלג, לילית של אור, הוצאת אוריון 2021

פרסים

  • ספרה בחושך המיטיב זכה בפרס שרת התרבות בתחומי היצירה הספרותית לספרי ביכורים.
  • על טיוטת ספרה ערוגות האינסוף (הטיוטה נקראה "צופית חותרת נגד הרוח") זכתה בפרס אקו"ם ע"ש נתן יונתן לכתב יד בעילום שם לשנת 2014.

בנוסף זכתה במענקים של קרן עמוס, קרן תל אביב ומפעל הפיס על חלק מספריה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים