30 שעות באוקטובר
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | שמואל גורדון |
| שפת המקור | עברית |
| סוגה | היסטוריה |
| הוצאה | |
| הוצאה | ספריית מעריב |
| תאריך הוצאה | 2008 |
| מספר עמודים | 604 |
| קישורים חיצוניים | |
| הספרייה הלאומית | 002625433 |
30 שעות באוקטובר הוא ספר מאת שמואל גורדון, שיצא לאור בהוצאת ספריית מעריב בשנת 2008. הספר מתמקד בהחלטות האסטרטגיות ובהפעלת חיל האוויר הישראלי בשעותיה הראשונות של מלחמת יום הכיפורים, שבמהלכן ספג החיל אבדות קשות, וכן עוסק בהשפעתן של תוצאות אלו על המשך המערכה, הכוללת את בלימת צבא סוריה וצבא מצרים, וכן על המערכה נגד סוללות הטילים ברמת הגולן ובתעלת סואץ.
מחבר הספר, שמואל גורדון, היה בעת מלחמת יום הכיפורים טייס פנטום. בתפקידו האחרון בצה"ל היה מפקד מוצב השליטה המרכזי של חיל האוויר במהלך מלחמת לבנון הראשונה בדרגת אלוף-משנה.
בהפעלת חיל האוויר הישראלי בשעותיה הראשונות של מלחמת יום הכיפורים מזהה גורדון שני משגים עיקריים:
- החלפת החימוש בחצי היום הראשון למלחמה: בבוקרו של יום הכיפורים היה חיל האוויר הישראלי ערוך ומוכן למלחמה. כל מטוסי הקו הראשון היו ערוכים לביצוע פקודת שריטה לתקיפת שדות התעופה של מצרים וסוריה כמכה מקדימה. ככל שהתקרבה שעת ה"ש" ובמיוחד לאחר התראתו של אשרף מרואן בלילה שבין 5 ל-6 באוקטובר, נשבו הרוחות לשינוי המשימה מתקיפת שדות התעופה למוכנות יירוט של מטוסים שיחצו את הקווים. העובדה שגולדה מאיר לא אישרה מכה מקדימה חיזקה את הדעה לפיה יש להחליף את משימת חיל האוויר.
- הידיעה על פרוץ המלחמה אמרה כי היא הולכת לפרוץ ב-18:00, ולכן בבוקרו של יום הכיפורים נדמה היה כי יהיה מספיק זמן להחליף את תצורת החימוש. אלא שהמלחמה פרצה ב-13:55, כאשר מרבית מטוסי החיל היו מקורקעים לשם החלפת החימוש. עקב כך נוצר מצב בו רק מיעוט של מטוסי החיל היה ערוך ליירוט ולא היו מטוסים כלל לתקיפות קרקעיות. כתוצאה מכך מאות מטוסים מצריים וסוריים חצו את גבולות ישראל כאשר רק חלקם הקטן הופל, יחידת הבקרה בשארם א-שייח' הושמדה, טיל שוגר לעבר תל אביב, ויחידות השריון של מצרים וסוריה פרצו ללא הפרעתו של חיל האוויר את גבולות המדינה ועשו שמות בכוחות הסדירים.
- ביטול מבצע תגר לטובת דוגמן: גם ביומה השני של המלחמה התרחש מחדל גדול. מבצע תגר, התוכנית לחיסול מערך טילי הנ"מ של מצרים, יצא לדרך עם אור ראשון. לאחר תקיפה מקדימה של סוללות התותחים המגנות על הטילים, הוחלט לבטל את המבצע כיוון שהמצב בחזית הצפון היה קשה ביותר. המטוסים הונחתו במהרה, תודלקו וחומשו ויצאו בצורה חפוזה למבצע דוגמן 5 כדי להשמיד את מערך הטילים הסורי. בשל חוסר זמן, לא שוגרו מטוסי דמה ולא הופעלו אמצעי לוחמה אלקטרונית. תצלום אווירי מעודכן שהיה כל כך חשוב לביצוע הפעולה היה חסר כי לא היה זמן לבצעו - מה שהביא לכך שלמטוסי חיל האוויר לא הייתה הגנה ממשית כנגד מערך הנ"מ הסורי ואפילו מיקום הסוללות העדכני לא היה בנמצא.
- המבצע נחל כישלון צורב, רק סוללה אחת מתוך 25 הושמדה ואחת ניזוקה. 6 מטוסי פנטום של חיל האוויר הישראלי הופלו בתקיפה בתותחי נ"מ.
גורדון מסיק מסקנות גם לגבי האשמים בשני המחדלים: במחדל הראשון אשם לדעתו מפקד חיל האוויר, בני פלד, כי הורה על דעת עצמו להחליף את החימוש (למרות שהיה אמור להיות זמן לכך). במקרה השני האשמה נופלת על שר הביטחון, משה דיין, שאיבד את עשתונותיו וגרם לכך שנכשלו שני מבצעים - גם תגר (שלא הושלם ולפיכך לא בוצע) וגם דוגמן.
הספר עוסק גם בהתפתחות חיל האוויר בשנים שקדמו למלחמה, בטקטיקות שהתפתחו בעקבות מלחמת ששת הימים והתפיסות ההתקפיות, ובתקופת מלחמת ההתשה.
בין לבין בוחן הספר את ההכנות לקראת מלחמה עתידית והדיונים על סוג המגננה שתיערך במקרה של פלישה, והאופן המקרי והלא מוצלח שבו נקבעה ההחלטה להיאבק על קו המעוזים ולחתור לשחרורם, במקום לנהל מערכה ניידת, כמו שהמליצו האלופים אריאל שרון וישראל טל.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אורי דרומי, אסון אווירי, באתר הארץ, 23 בספטמבר 2008
שמואל גורדון, 30 שעות באוקטובר, הוצאת מעריב, 2008, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האוויר.- 30 שעות באוקטובר, באתר OCLC (באנגלית)
