שאקיל אוניל

שאקיל אוניל
Shaquille O'Neal

אוניל, 2017
לידה	6 במרץ 1972 (בן 52) ניוארק, ארצות הברית
עמדה	סנטר
גובה	2.17 מטרים
מספר	32, 33, 34, 36
מכללה	לואיזיאנה סטייט
דראפט	בחירה מספר 1, 1992 אורלנדו מג'יק
היכל התהילה	חבר בהיכל התהילה של הכדורסל משנת 2016
קבוצות כשחקן
1992–1996 1996–2004 2004–2008 2008–2009 2009–2010 2010–2011	אורלנדו מג'יק לוס אנג'לס לייקרס מיאמי היט פיניקס סאנס קליבלנד קאבלירס בוסטון סלטיקס
הישגים כשחקן
4 אליפויות NBA ‏(2000, 2001, 2002, 2006) MVP של העונה הסדירה (2000) 3 זכיות ב-MVP של סדרת הגמר (2000–2002) מלך הסלים של ה-NBA ‏(1995, 2000) 15 בחירות למשחק האולסטאר (1993–1998, 2000–2007, 2009) MVP של משחק האולסטאר (2000, 2004, 2009) חמישיית העונה הראשונה (1998, 2000–2006) חמישיית העונה השנייה (1995, 1999) חמישיית העונה השלישית (1994, 1996, 1997, 2009) רוקי השנה (1993) MVP של אליפות העולם בכדורסל (1994)
מאזן מדליות מתחרה עבור ארצות הברית המשחקים האולימפיים זהב אטלנטה 1996 כדורסל גברים אליפות העולם זהב קנדה 1994 כדורסל גברים

אוניל במדי לוס אנג'לס לייקרס

שאקיל (שאק) ראשון אוניל (באנגלית: Shaquille Rashaun O'Neal; נולד ב-6 במרץ 1972 בניוארק שבניו ג'רזי) הוא כדורסלן עבר אמריקאי, שיחק בעמדת הסנטר בליגת ה-NBA. אוניל נחשב לאחד מגדולי השחקנים בתולדות הכדורסל, ומדורג תשיעי ברשימת הקלעים המובילים בתולדות ה-NBA. נודע בממדי גופו הגדולים במיוחד ובדומיננטיות שלו במאבקים מתחת לסל. במהלך הקריירה שיחק בין היתר באורלנדו מג'יק, לוס אנג'לס לייקרס ומיאמי היט וזכה בארבע אליפויות NBA, בנוסף לתארים אישיים רבים. באפריל 2016 הוכרז כי נבחר להיכנס להיכל התהילה של הכדורסל, והוא הוצג כחבר בו בספטמבר 2016. שאקיל קלע רק שלשה אחת בכל הקריירה שלו, ולפני שנבחר בדראפט הוא היה יכול להגיע לגובה של 3.65 מטרים בקפיצה במקום.

מלבד היותו כדורסלן, אוניל הוא גם די ג'יי, שחקן, ראפר, שוטר ופרשן כדורסל. הוא שיחק במעל עשרה סרטים, הוציא ארבעה אלבומים מוזיקליים וכיכב בשתי תוכניות מציאות בשם "Shaq vs.", ו-"Shaq's Big Challenge". הוא בעל תואר דוקטור לחינוך (Ed.D) מאוניברסיטת ברי בפלורידה. בתחום התקליטנות הוא מופיע במועדונים ופסטיבלים גדולים בעולם בתור DJ Diesel, מנגן בעיקר מוזיקת דאבסטפ וטראפ ומעורב מאוד בסצנה של הז'אנרים האלה. הופיע בבמה המרכזית של פסטיבל המוזיקה האלקטרונית המוביל טומורולנד בפעם הראשונה ב-2019.

ביוגרפיה

שאקיל אוניל נולד בניוארק שבמדינת ניו ג'רזי, ארצות הברית. אוניל פרץ לתודעה הלאומית בחטיבת הביניים כאשר כיכב בנבחרת הכדורסל של בית ספרו, לינטון מידל. אוניל המשיך לימודיו בתיכון רוברט ג. קול בסן אנטוניו, טקסס, שם הוביל את קבוצת הכדורסל הבית-ספרית למאזן 68 ניצחונות והפסד בודד במשך שתי שנותיו הראשונות, ולזכייה באליפות המדינה בשנתו האחרונה. בעונת 1989 של ליגת התיכונים הוריד 791 ריבאונדים, שיא עונתי למדינת טקסס שטרם נשבר.

עם גמר תיכון שם אוניל פעמיו לכדורסל מכללות ולימודי עסקים בשורות אוניברסיטת המדינה של לואיזיאנה (LSU). בשנת 1992, לאחר שלוש שנות לימוד ומשחק בשורות המכללה, נשר אוניל לטובת קריירה בליגת ה-NBA, אם כי בשנת 2000 שב והשלים את לימודי התואר בוגר אוניברסיטה. במדי נבחרת המכללה נבחר אוניל פעמיים לנבחרת ה"אול-אמריקן", פעמיים לשחקן השנה באזור ה-SEC של ליגת המכללות, וזכה בפרס אדולף רופ לשחקן המצטיין בליגת המכללות האמריקאית בשנת 1991. אוניל מחזיק בשיא החסימות למשחק בתולדות המכללות, לאחר שחסם 17 זריקות במשחק נגד אוניברסיטת המדינה של מיסיסיפי בדצמבר 1990. אוניל הונצח בהיכל התהילה של אוניברסיטת המדינה של לואיזיאנה ובהיכל התהילה של ניו ג'רזי.

קריירה ב-NBA

אורלנדו מג'יק

אוניל נבחר במקום הראשון בדראפט ה-NBA של 1992 על ידי קבוצת אורלנדו מג'יק. בעונתו הראשונה בליגה, עונת 1992/1993, סייע אוניל לאורלנדו לנצח עשרים משחקים יותר מאשר בעונה שקדמה לה, אך קבוצתו לא הצליחה להעפיל למשחקי הפלייאוף, בשל נחיתות בשובר שוויון מול אינדיאנה פייסרס. אוניל השיג בעונה זו ממוצעים של 23.4 נקודות ו-13.9 ריבאונדים למשחק (ממוצע הריבאונדים ה-13 בטיבו לרוקי), זכה בתואר רוקי השנה ב-NBA ונבחר לחמישיית הרוקיז של העונה.

בעונתו השנייה, 1993/1994, חבר אוניל באורלנדו לבחירת הדראפט החדשה פני הארדוויי. הוא קלע 29.3 נקודות בממוצע למשחק בעונה זו והוביל את הליגה בקליעות מטווח השדה עם קליעה של 60 אחוז. בדומה לשנה הקודמת, הוא נבחר להשתתף במשחק האולסטאר של הליגה, וסייע לאורלנדו להעפיל הפעם למשחקי הפלייאוף שם הודחה בסיבוב הראשון על ידי אינדיאנה פייסרס. במשחק נגד ניו ג'רזי נטס בנובמבר 1993, השיג אוניל לראשונה בקריירה שלו טריפל דאבל, כאשר קלע 24 נקודות לצד שיאי קריירה של 28 ריבאונדים ו-15 חסימות.

בעונת 1994/1995 זכה אוניל בתואר מלך הסלים של הליגה עם ממוצע זהה של 29.3 נקודות למשחק, ונבחר בפעם השלישית ברציפות להשתתף במשחק האולסטאר. אורלנדו ניצחה 57 משחקים במהלך העונה הסדירה וזכתה באליפות הבית האטלנטי. במשחקי הפלייאוף גברה אורלנדו על שיקגו בולס שהובלה על ידי מייקל ג'ורדן ועל אינדיאנה פייסרס שהובלה על ידי רג'י מילר והעפילה לסדרת הגמר, אך הפסידה ליוסטון רוקטס לה הייתה זו אליפות שנייה ברציפות. אוניל נבחר לחמישייה השנייה של העונה וסיים במקום השני בבחירות ל-MVP של העונה.

בעונת 1995/1996 סבל אוניל מפציעה ממושכת והחמיץ 28 ממשחקי העונה הסדירה. למרות זאת, הוא קלע 26.6 נקודות בממוצע למשחק, ונבחר לחמישייה השלישית של העונה. במשחק האולסטאר באותה עונה, שהיה הרביעי בו השתתף, הוא קלע שיא של 25 נקודות והוריד 10 ריבאונדים. עם אורלנדו ניצח אוניל 60 משחקים בעונה הסדירה וזכה עמה פעם נוספת בבית האטלנטי, אך הודח עמה בגמר האזור המזרחי בפלייאוף, על ידי שיקגו בולס שזכתה לבסוף באליפות.

לוס אנג'לס לייקרס

לאחר ששוחרר מאורלנדו והפך לשחקן חופשי, הואשם אוניל בכך שהוא מתעסק יותר מדי בסרטים ובאלבומי ראפ, במקום בכדורסל. בקיץ של 1996 הוא זכה עם נבחרת ארצות הברית במדליית זהב באולימפיאדת אטלנטה, ולאחר האולימפיאדה הצטרף לקבוצת לוס אנג'לס לייקרס. בעונתו הראשונה בלייקרס, 1996/1997 קלע אוניל 26.2 נקודות למשחק ונבחר לחמישייה השלישית של העונה, אך קבוצתו הפסידה בסדרת חצי גמר פלייאוף המערב ליוטה ג'אז.

בעונת 1997/1998 צורפו לקבוצה שחקני המפתח ריק פוקס ורוברט הורי. השילוב של אוניל יחד איתם התברר כמוצלח והקבוצה ניצחה 61 משחקים בעונה הסדירה, אך בגמר המערב הובסה 0–4 על ידי יוטה. אוניל נבחר בעונה זו, לראשונה בקריירה שלו, לחמישייה הראשונה של העונה, לאחר מספר בחירות לחמישייה השנייה והשלישית.

בעונת 1998/1999, עם השילוב של אוניל ושל הכוכב הצעיר קובי בראיינט, נתלו ציפיות רבות בהצלחתה של הלייקרס. אף על פי כן, הלייקרס סבלה מבעיות רבות לאורך העונה, בהן עזיבת מספר שחקנים ותיקים ופיטורי המאמן דל האריס, והתקשתה להעפיל למשחקי הפלייאוף. היא סיימה את דרכה בפלייאוף לאחר הפסד בסיבוב השני לסן אנטוניו ספרס של טים דאנקן ודייוויד רובינסון, שהמשיכה לזכייה באליפות.

בקיץ של 1999 מונה פיל ג'קסון למאמן לוס אנג'לס לייקרס. עונת 1999/2000 הייתה עונת השיא של אוניל. הוא סיים עם הלייקרס במקום הראשון בליגה בעונה הסדירה עם 67 ניצחונות, ובנוסף זכה לראשונה בקריירה בתואר ה-MVP של העונה הסדירה ב-NBA ונבחר לחמישייה הראשונה של העונה. הוא זכה גם בתואר מלך הסלים עם 29.7 נקודות בממוצע למשחק, וסיים במקום השני בדירוג הריבאונדים (13.6 בממוצע) ובמקום השלישי בחסימות (3 בממוצע). הדרכתו של ג'קסון הביאה לשיפור גדול ביכולת ההגנתית של אוניל, מה שהתבטא בזכייתו בבחירה ראשונה בקריירה לחמישיית ההגנה השנייה של העונה.

במשחקי הפלייאוף של אותה עונה ניצחה לוס אנג'לס את סקרמנטו קינגס בסיבוב הראשון, את פיניקס סאנס בחצי גמר המערב, ואת פורטלנד טרייל בלייזרס בגמר האזור המערבי. בסדרת הגמר של ה-NBA, מול אינדיאנה פייסרס, השיג אוניל ממוצעים גבוהים מאוד של 38 נקודות ו-16.6 ריבאונדים והוביל את הלייקרס, יחד עם בראיינט, לניצחון 2–4 בסדרה ולזכייה באליפות הליגה. הייתה זו האליפות הראשונה בקריירה של אוניל, כשבנוסף הוא זכה בתואר ה-MVP של סדרת הגמר.

בעונת 2000/2001 קלע אוניל 28.7 נקודות והוריד 12.7 ריבאונדים בממוצע למשחק, ונבחר שוב לחמישייה הראשונה של העונה, אף שאיבד את תואר ה-MVP לאלן אייברסון. גם בעונה זו הוא הוביל את הלייקרס לזכייה באליפות לאחר ניצחון 1–4 על פילדלפיה 76' בסדרת הגמר, שבסיומה זכה פעם נוספת בתואר ה-MVP של הסדרה. בעונת 2001/2002, על אף שממוצעי התפוקה שלו היו נמוכים יותר מאשר בעונות הקודמות, הוא הוביל את הלייקרס לאליפות שלישית ברציפות ושלישית בקריירה שלו. הוא זכה גם בתואר שלישי של ה-MVP של סדרת הגמר, בה הביסה לוס אנג'לס את ניו ג'רזי נטס, ונבחר לחמישיית העונה.

בעונת 2002/2003, הראשונה שלאחר שלוש האליפויות הרצופות, הודח אוניל עם קבוצתו על ידי סן אנטוניו בחצי גמר המערב. בעונת 2003/2004 הצטרפו לקבוצה גארי פייטון וקארל מלון ששיפרו את סיכוייה לזכייה בתואר. אוניל סייע ללייקרס להעפיל עד לסדרת הגמר, אך שם היא הפסידה בתוצאה 1–4 לדטרויט פיסטונס.

השנים האחרונות

אוניל במדי מיאמי היט

ביולי 2004 עזב אוניל את לוס אנג'לס לייקרס והועבר לקבוצת מיאמי היט, בעסקה במסגרתה עברו ללייקרס קארון באטלר, למאר אודום ובריאן גראנט. באוניל נתלו תקוות רבות שיוביל את מיאמי לאליפות, והוא החל לשתף פעולה עם כוכב מתהווה של הקבוצה, דוויין וייד. אוניל הפגין יכולת מרשימה בעונתו הראשונה בקבוצה, 2004/2005, השיג ממוצעים של 22.9 נקודות ו-10.4 ריבאונדים, והוביל את קבוצתו להעפלה לגמר האזור המזרחי. בסדרת גמר המזרח הודחה מיאמי מול דטרויט פיסטונס, רק לאחר שבעה משחקים. אוניל נבחר לחמישייה הראשונה של העונה וסיים במקום השני בבחירת ה-MVP, אחרי סטיב נאש.

בתחילת עונת 2005/2006 סבל אוניל מפציעה קשה, שגרמה לו להחמיץ 18 משחקים. לאחר חזרתו מהפציעה הוא התקשה לשחזר את יכולתו הטובה, מה שהוביל למיעוט בדקות המשחק שקיבל מהמאמן פט ריילי. בעונה זו הוא השיג את הממוצעים הנמוכים בקריירה שלו במספר הנקודות, הריבאונדים והחסימות, אך הוביל את הליגה באחוז הקליעות מהשדה, והפך לשחקן היחיד מלבד וילט צ'מברלין שעושה זאת תשע פעמים. עם זאת, השילוב של אוניל ושל וייד הוביל את מיאמי לזכייה באליפות הראשונה בתולדותיה בעונה זו, לאחר ניצחון על דטרויט בגמר המזרח ועל דאלאס מאבריקס בתוצאה 2–4 בגמר הליגה. הייתה זו האליפות הרביעית בקריירה של אוניל, בגיל 34.

בעונת 2006/2007 החמיץ אוניל למעלה משלושים משחקים בשל פציעה נוספת. לראשונה בקריירה שלו הוא הגיע לממוצע עונתי נמוך מ-20 נקודות - 17.3 למשחק, בנוסף ל-7.4 ריבאונדים ו-1.4 חסימות. מיאמי לא הצליחה לזכות בשנית בתואר האליפות, לאחר שהודחה בסיבוב הפלייאוף הראשון על ידי שיקגו בולס, בתוצאה חלקה של 0–4. גם בעונה שלאחר מכן המשיך אוניל להפגין יכולת ירודה, ובעקבות כך הועבר בפברואר 2008 לפיניקס סאנס. גם במדי פיניקס השיג ממוצעים נמוכים יחסית עד לסיום העונה.

עונת 2008/2009 הייתה טובה יותר עבור אוניל, שקלע 17.8 נקודות והוריד 8.4 ריבאונדים למשחק, ונבחר לחמישייה השלישית של העונה. הוא אף זכה בפעם השלישית בקריירה בתואר ה-MVP של משחק האולסטאר, במשותף עם קובי בראיינט. אף על פי כן, הוא לא הצליח למנוע את כישלונה הקבוצתי של פיניקס שלא העפילה למשחקי הפלייאוף. לאחר עונה זו, ביוני 2009, הועבר אוניל לקבוצת קליבלנד קאבלירס, בעסקה במסגרתה עברו לפיניקס סאשה פבלוביץ' ובן וולאס. בקליבלנד הוא חבר ל-MVP של הליגה באותו זמן, לברון ג'יימס. אוניל סבל מפציעה באגודלו, נאלץ לעבור ניתוח והחמיץ חלק ניכר מהעונה, בסיומה השיג ממוצעים של 12 נקודות ו-6.7 ריבאונדים למשחק.

בקיץ 2010 הצטרף אוניל לבוסטון סלטיקס. במהלך העונה סבל מפציעות רבות, כולל בגיד האכילס, ושותף ב-37 משחקים בלבד. הוא לקח חלק שולי בקבוצה במהלך משחקי הפלייאוף, וביוני 2011 הודיע על פרישתו ממשחק.

בשנת 2011 החל ללמוד בימוי קולנוע באקדמיה לקולנוע של ניו יורק. ^{[דרוש מקור]} בשנת 2013 השתתף בסרט "מגודלים 2". בנוסף, ב-22 בספטמבר 2013 רכש מניות בקבוצת סקרמנטו קינגס. בשנת 2014 אוניל שקל לחזור לשחק בליגת ה-NBA אך משיקולים בריאותיים החליט לוותר.

נבחרת לאומית

אוניל בעת ביקור בבית הלבן עם הלייקרס האלופה

אוניל זומן לראשונה לסגל הנבחרת הלאומית של ארצות הברית לאליפות העולם בשנת 1994. הוא שיחק בטורניר זה לצד מספר כוכבי NBA אחרים, כדוגמת לארי ג'ונסון, רג'י מילר, דומיניק וילקינס ואלונזו מורנינג. אוניל היה הקלע המוביל של הנבחרת באליפות עם 18 נקודות בממוצע למשחק, וסייע לה לזכות בטורניר לאחר ניצחון 91–137 בגמר על רוסיה. הוא זכה בתואר ה-MVP של אליפות העולם ונבחר לחמישיית הטורניר.

בשנת 1996 זומן אוניל פעם נוספת לסגל הנבחרת, לטורניר הכדורסל באולימפיאדת אטלנטה. הוא היה אחד משני שחקנים, יחד עם מילר, שהשתתפו עם הנבחרת גם באליפות העולם 1994 וגם באולימפיאדה זו. אוניל סייע לנבחרתו לזכות בטורניר לאחר ניצחון בגמר על יוגוסלביה בתוצאה 69–95, ובכך הייתה זו מדליית הזהב האולימפית הראשונה שלו. מאז לא שיחק יותר אוניל במדי הנבחרת.

סטטיסטיקות קריירה

נכון ל-12 במאי 2011‏^[1]

עונה סדירה

עונה	קבוצה	משחקים	חמישייה	דקות	אחוזים מהשדה	אחוזים משלוש	אחוזים מהקו	ריבאונדים	אסיסטים	חטיפות	חסימות	נקודות
1992/1993	אורלנדו	81	81	37.9	0.562	0.000	0.592	13.9	1.9	0.7	3.5	23.4
1993/1994	אורלנדו	81	81	39.8	0.599	0.000	0.554	13.2	2.4	0.9	2.8	29.3
1994/1995	אורלנדו	79	79	37.0	0.583	0.000	0.533	11.4	2.7	0.9	2.4	29.3
1995/1996	אורלנדו	54	52	36.0	0.573	0.500	0.487	11.0	2.9	0.6	2.1	26.6
1996/1997	לייקרס	51	51	38.1	0.557	0.000	0.484	12.5	3.1	0.9	2.9	26.2
1997/1998	לייקרס	60	57	36.3	0.584	0.000	0.527	11.4	2.4	0.6	2.4	28.3
1998/1999	לייקרס	49	49	34.8	0.576	0.000	0.540	10.7	2.3	0.7	1.7	26.3
1999/2000	לייקרס	79	79	40.0	0.574	0.000	0.524	13.6	3.8	0.5	3.0	29.7
2000/2001	לייקרס	74	74	39.5	0.572	0.000	0.513	12.7	3.7	0.6	2.8	28.7
2001/2002	לייקרס	67	66	36.1	0.579	0.000	0.555	10.7	3.0	0.6	2.0	27.2
2002/2003	לייקרס	67	66	37.8	0.574	0.000	0.622	11.1	3.1	0.6	2.4	27.5
2003/2004	לייקרס	67	67	36.8	0.584	0.000	0.490	11.5	2.9	0.5	2.5	21.5
2004/2005	מיאמי	73	73	34.1	0.601	0.000	0.461	10.4	2.7	0.5	2.3	22.9
2005/2006	מיאמי	59	58	30.6	0.600	0.000	0.469	9.2	1.9	0.4	1.8	20.0
2006/2007	מיאמי	40	39	28.4	0.591	0.000	0.422	7.4	2.0	0.2	1.4	17.3
2007/2008	מיאמי	33	33	28.6	0.581	0.000	0.494	7.8	1.4	0.6	1.6	14.2
2007/2008	פיניקס	28	28	28.7	0.611	0.000	0.513	10.6	1.7	0.5	1.2	12.9
2008/2009	פיניקס	75	75	30.0	0.609	0.000	0.595	8.4	1.7	0.6	1.4	17.8
2009/2010	קליבלנד	53	53	23.4	0.566	0.000	0.496	6.7	1.5	0.3	1.2	12.0
2010/2011	בוסטון	37	36	20.3	0.667	0.000	0.557	4.8	0.7	0.4	1.1	9.2
קריירה		1207	1197	34.7	0.582	0.045	0.527	10.9	2.5	0.6	2.3	23.7

פלייאוף

עונה	קבוצה	משחקים	חמישייה	דקות	אחוזים מהשדה	אחוזים משלוש	אחוזים מהקו	ריבאונדים	אסיסטים	חטיפות	חסימות	נקודות
1993/1994	אורלנדו	3	3	42.0	0.511	0.000	0.471	13.3	2.3	0.7	3.0	20.7
1994/1995	אורלנדו	21	21	38.3	0.577	0.000	0.571	11.9	3.3	0.9	1.9	25.7
1995/1996	אורלנדו	12	12	38.3	0.606	0.000	0.393	10.0	4.6	0.8	1.2	25.8
1996/1997	לייקרס	9	9	36.2	0.514	0.000	0.610	10.6	3.2	0.6	1.9	26.9
1997/1998	לייקרס	13	13	38.5	0.612	0.000	0.503	10.2	2.9	0.5	2.6	30.5
1998/1999	לייקרס	8	8	39.4	0.510	0.000	0.466	11.6	2.3	0.9	2.9	26.6
1999/2000	לייקרס	23	23	43.5	0.566	0.000	0.456	15.4	3.1	0.6	2.4	30.7
2000/2001	לייקרס	16	16	42.3	0.555	0.000	0.525	15.4	3.2	0.4	2.4	30.4
2001/2002	לייקרס	19	19	40.8	0.529	0.000	0.649	12.6	2.8	0.5	2.5	28.5
2002/2003	לייקרס	12	12	40.1	0.535	0.000	0.621	14.8	3.7	0.6	2.8	27.0
2003/2004	לייקרס	22	22	41.7	0.593	0.000	0.429	13.2	2.5	0.3	2.8	21.5
2004/2005	מיאמי	13	13	33.2	0.558	0.000	0.472	7.8	1.9	0.4	1.5	19.4
2005/2006	מיאמי	23	23	33.0	0.612	0.000	0.374	9.8	1.7	0.5	1.5	18.4
2006/2007	מיאמי	4	4	30.3	0.559	0.000	0.333	8.5	1.3	0.2	1.5	18.8
2007/2008	פיניקס	5	5	30.0	0.440	0.000	0.500	9.2	1.0	1.0	2.6	15.2
2009/2010	קליבלנד	11	11	22.1	0.516	0.000	0.660	5.5	1.4	0.2	1.2	11.5
2010/2011	בוסטון	2	0	6.0	0.500	0.000	0.000	0.0	0.5	0.5	0.0	1.0
קריירה		216	214	37.5	0.563	0.000	0.504	11.6	2.7	0.5	2.1	24.3

תארים אישיים

• MVP של העונה הסדירה: 2000
• MVP של סדרת הגמר: 2000, 2001, 2002
• חמישיות העונה:
  • החמישייה הראשונה: 1998, 2000–2006
  • החמישייה השנייה: 1995, 1999
  • החמישייה השלישית: 1994, 1996, 1997, 2009
• חמישיית ההגנה השנייה של העונה: 2000, 2001, 2002
• בחירה למשחק האולסטאר של ה-NBA:‏ 1993–2007, 2009
• MVP של משחק האולסטאר: 2000, 2004, 2009
• רוקי השנה: 1993
• בשנת 1996, נבחר אוניל לאחד מ-50 השחקנים הגדולים בתולדות ה-NBA לציון יובל להקמת הליגה.

ראו גם

• האק-א-שאק
• Shaqtin' a Fool

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא שאקיל אוניל בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של שאקיל אוניל (באנגלית)

• שאקיל אוניל, ברשת החברתית פייסבוק
• שאקיל אוניל, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• שאקיל אוניל, ברשת החברתית אינסטגרם
• שאקיל אוניל, ברשת החברתית טיקטוק
• שאקיל אוניל, סרטונים בערוץ היוטיוב
• פרופיל, באתר Basketball-Reference
• פרופיל, באתר Sports-Reference
• פרופיל אולימפי, באתר olympedia.org
• פרופיל, באתר eurobasket
• פרופיל, באתר פיב"א
• פרופיל, באתר היכל התהילה של הכדורסל
• פרופיל, באתר ליגת ה-NBA

• שאקיל אוניל, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• שאקיל אוניל, באתר AllMovie (באנגלית)
• שאקיל אוניל, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
• שאקיל אוניל, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
• שאקיל אוניל, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
• שאקיל אוניל, באתר ספוטיפיי
• שאקיל אוניל, באתר סאונדקלאוד (באנגלית)
• שאקיל אוניל, באתר Last.fm (באנגלית)
• שאקיל אוניל, באתר AllMusic (באנגלית)
• שאקיל אוניל, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• שאקיל אוניל, באתר Yandex.Music (ברוסית)
• שאקיל אוניל, באתר Discogs (באנגלית)
• שאקיל אוניל, באתר Songkick (באנגלית)
• שאקיל אוניל, באתר Genius
• שאקיל אוניל, באתר בילבורד (באנגלית)
• שאקיל אוניל, באתר אמזון מיוזיק
• מאמר בשני חלקים של שאק ב"פרויקט אגדות" של מנחם לס באתר "הופס": חלק א', חלק ב'
• שאקיל אוניל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

שאקיל אוניל

נבחרת ארצות הברית – אליפות העולם בכדורסל 1994 (מדליית זהב) 1  • 2  • 3  • 4 דיומרס • 5 פרייס • 6 קולמן • 7 קמפ • 8 סמית' • 9 מארלי • 10 מילר • 11 ק. ג'ונסון • 12 וילקינס • 13 אוניל • 14 מורנינג • 15 ל. ג'ונסון • מאמן: נלסון נבחרת ארצות הברית – האלופה האולימפית - אטלנטה (1996) 1  • 2  • 3  • 4 גארי פייטון • 5 גרנט היל • 6 פני הארדוויי • 7 דייוויד רובינסון • 8 סקוטי פיפן • 9 מיץ' ריצ'מונד • 10 רג'י מילר • 11 קארל מלון • 12 ג'ון סטוקטון • 13 שאקיל אוניל • 14 צ'ארלס בארקלי • 15 האקים אולאג'ואן • מאמן: לני וילקנס הקודם: דייוויד רובינסון מלך הסלים של ה-NBA 1995 הבא: מייקל ג'ורדן הקודם: אלן אייברסון מלך הסלים של ה-NBA 2000 הבא: אלן אייברסון