שנטל מוף
 | |
| לידה |
17 ביוני 1943 (בת 81) שרלרואה, בלגיה  |
|---|---|
| ענף מדעי |
פוליטיקה, מחשבה מדינית |
| מקום לימודים |
האוניברסיטה הקתולית הצרפתית של לוון |
| מוסדות |
|
| בן או בת זוג |
ארנסטו לקלאו |
  | |
שנטל מוף (נולדה בשנת 1943 בשרלרואה, בלגיה) היא תאורטיקנית בלגית בתחום מדע המדינה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מוף למדה באוניברסיטה הקתולית הצרפתית של לוון, באוניברסיטת פריז ובאוניברסיטת אסקס. במשך השנים עבדה באוניברסיטאות רבות ברחבי העולם (באירופה, צפון אמריקה ואמריקה הלטינית). כמו כן שימשה כפרופסור אורח בהרווארד, קורנל, פרינסטון ובמרכז הלאומי למחקר מדעי. בשנים 1989–1995 כיהנה כמנהלת התוכנית בפילוסופיה במכללה הבינלאומית לפילוסופיה בפריז.
בשנת 1995 הפכה לפרופסור לתאוריה פוליטית במרכז לחקר הדמוקרטיה באוניברסיטת וסטמינסטר, שם היא נשארה כפרופסור אמריטוס מאז 2018[1].
מוף התפרסמה לראשונה בשל ספרה "הגמוניה ואסטרטגיה סוציאליסטית" שנכתב בשיתוף עם ארנסטו לקלאו, ויצא לאור בשנת 1985. כתיבתה מתוארת בדרך כלל כפוסט מרקסיסטית, במובן שהיא דוחה את ההתרכזות המרקסיסטית בשדה הכלכלי, ומנסה לראות את המאבק החברתי בזווית ראייה כוללת, הלקוחה משדות מאבק שונים, כגון הפמיניזם.
בשנות ה-2000 פרסמה שורה של ספרים ומאמרים המנתחים ומבקרים את העידן הקפיטליסטי הנאו-ליברלי. לטענתה הוא הפך את הפוליטיקה לנטולת פוליטיקה. כלומר הפוליטיקאים שמגיעים לשלטון נקטים בדיוק באותו קו כמו זה שהיו נוקטים יריביהם. כלומר, יש מצב של הסכמה בין האליטות מימין ("הקפיטליסטיות") ומשמאל ("הסוציאל-דמוקרטיות") סביב השאלה כיצד צריך להתנהל הסדר הפוליטי-כלכלי, דמוקרטיה ליברלית בשילוב עם כלכלה נאו-ליברלית, המשתלבת בגלובליזציה[2]. כתוצאה מכך במשטרים במערב התפתח מאפיין של פוסט-דמוקרטיה (ירידה בשיעור ההשתתפות בבחירות, ירידה בשיעור האנשים שחברים במפלגות או פעילים בהן, וכו'). על רקע זה צמחו תנועות פופוליסטיות[3].
ספריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעברית
- שנטל מוף וארנסטו לקלאו, הגמוניה ואסטרטגיה סוציאליסטית: לקראת פוליטיקה רדיקלית תרגום מאנגלית: עידית שורר, עריכה מדעית דני פילק. תל אביב, רסלינג, 2004[4].
באנגלית
- (ed.) Gramsci and Marxist Theory. London – Boston: Routledge / Kegan Paul, 1979.
- (with Ernesto Laclau) Hegemony and Socialist Strategy|Hegemony and Socialist Strategy: Towards a Radical Democratic Politics. London – New York: Verso, 1985.
- (ed.) Dimensions of Radical Democracy: Pluralism, Citizenship, Community. London – New York: Verso, 1992.
- The Return of the Political. London – New York: Verso, 1993.
- Le politique et ses enjeux. Pour une démocratie plurielle. Paris: La Découverte/MAUSS, 1994.
- (ed.) Deconstruction and Pragmatism. London – New York: Routledge, 1996.
- (ed.) The Challenge of Carl Schmitt. London – New York: Verso, 1999.
- The Democratic Paradox. London – New York: Verso, 2000.
- (ed.) Feministische Perspektiven. Wien: Turia + Kant, 2001.
- (ed.) The legacy of Wittgenstein: Pragmatism or Deconstruction. Frankfurt am Main – New York: Peter Lang, 2001.
- On the Political. Abingdon – New York: Routledge, 2005.
- Hegemony, Radical Democracy, and the Political, edited by James Martin, London: Routledge, 2013.
- Agonistics: Thinking The World Politically. London – New York: Verso, 2013.
- Mouffe C, 1995 ‘Post-marxism: democracy and identity’, Environment and Planning D vol.13 pp. 259–266 ML: P305 E30.
- (in conversation with Íñigo Errejón) Podemos: In the Name of the People (trans. Sirio Canos), London: Lawrence & Wishart, 2016.
- For a Left Populism. London – New York: Verso, 2018.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנטל מוף, ברשת החברתית Goodreads- ארנסטו לקלאו ושנטל מוף, הגמוניה ואסטרטגיה סוציאליסטית, באתר הגדה השמאלית, 10 באפריל 2004
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ KU Leuven News, Chantal Mouffe, defiant political thinker: “Don't simply dismiss populism”, 31-1-2019
- ^ שלמה פישר, רודנות העובדות, באתר זמן ישראל, 3 בינואר 2021
- ^ אורי וולטמן, "מפלגת מקצוענים" - היגיון ניאו-ליברלי צרוף, באתר "העוקץ", 4 בינואר 2021
- ^ אריה קרמפף, דמוקרטיה רדיקלית או דה-פוליטיזציה של הפוליטיקה, באתר הארץ, 6 ביוני 2004