אלג'יר
| |||
 | |||
| פוטומונטז' של העיר | |||
| מדינה |
 אלג'יריה | ||
|---|---|---|---|
| מחוז | מחוז אלג'יר | ||
| ראש העיר | מוחמד קביר אדדו | ||
| שפה רשמית |
ערבית, שפות ברבריות  | ||
| תאריך ייסוד |
איקוסים: 1200 לפנה"ס איקוסיום: 146 לפנה"ס אלג'יר: 944 | ||
| שטח | 223 קמ"ר | ||
| גובה | 10 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 2,364,230 (14 באפריל 2008) | ||
| ‑ במטרופולין | 6,253,265 (2008) | ||
| קואורדינטות | 36°42′00″N 3°13′00″E / 36.7°N 3.21666666666667°E | ||
| אזור זמן | UTC +1 | ||
  | |||
אלג'יר (בערבית: أَلْجَزَائِر, תעתיק מדויק: אלְגַ'זָאאִר, תרגום: האיים; בברברית: ⴷⵣⴰⵢⴻ; בצרפתית: Alger) היא עיר הבירה והעיר הגדולה ביותר של אלג'יריה. העיר ממוקמת על חופו הדרומי של הים התיכון. בשנת 2011, ההערכה היא כי בעיר מתגוררים 3,915,811 תושבים[1] ובאזור המטרופוליטני התגוררו 7,896,000 תושבים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אלג'יר נוסדה על ידי הפיניקים עוד בסביבות שנת 1200 לפנה"ס, אז כמוצב לצורכי מסחר, תחת השם "אי כוסים". לאחר המלחמות הפוניות, בשנת 146 לפנה"ס המוצב נפל בידי הקיסרות הרומית. תחת השם "איקוסיום" נוסדה על בסיס המבצר עיר, שהשתייכה לקיסרות.
בשנת 429 נכבשה על ידי הונדלים תחת פיקודו של גייסריק. משנת 533 נשלטה על ידי האימפריה הביזנטית עד אשר ב-681 הוחרבה ונהרסה כליל על ידי כוחות ערבים חמושים. בשנת 944 העיר הוקמה מחדש על ידי בוולגין איבן זירי - זוהי אלג'יר אשר קיימת עד היום. ב-1159 אלג'יר נכבשה על ידי שושלת אלמוואחידון ובמאה ה-13 עברה לשליטת הסולטאנת של תלמסאן.
החל מהמאה ה-17, עת השתחררה אלג'יריה מהשלטון העות'מאני, הפכה העיר לביתם של שודדי ים ברברים, אשר פשטו על ציי הסחר של מדינות אירופה. מטרת השוד הייתה בין היתר ציד מלחים לשם שיעבודם כעבדים בשוקי העבדים של מדינות ערב והאימפריה העו'תמאנית. האירופאים ניסו רבות לשים קץ לשלטון הפיראטי באלג'יר, אך לשווא. באוקטובר 1541 ניסה הקיסר קרל החמישי, קיסר הקיסרות הרומית הקדושה ומלך ספרד, לכבוש את העיר, אולם נכשל בשל סופה שהטביעה את ספינותיו. כך כשלו גם ניסיונות הכיבוש של הדנים ב-1770 והספרדים ב-1775.
ב-1816 הפגיז צי אוניות בריטי-הולנדי את העיר. הצי אמנם לא הצליח לכבוש אותה, אך אילץ את הכוחות החמושים המקומיים לשחרר את העבדים הנוצרים. לבסוף, ב-1830 נכבשה אלג'יר על ידי הצרפתים (אנ') ששמה קץ לשוד הימי ולציד העבדים. תחת שלטונם העיר התפתחה במהירות ועל פי ההערכות לקראת סוף המאה ה-19 כבר נספרו בה כמאה אלף תושבים.
עד למלחמת העולם השנייה הייתה אלג'יריה (ובתוכה אלג'יר) לקולוניה צרפתית. במהלך המלחמה הפכה אלג'יר לחלק מצרפת של וישי, אשר בראשותו של אנרי פיליפ פטן, שיתפה פעולה עם גרמניה הנאצית. ב-7 בנובמבר 1942, במסגרת מבצע לפיד פלשו לאלג'יר כוחות של צבא ארצות הברית, בריטניה ולוחמים צרפתים מהרזיסטנס. לאחר מכן, עד סוף מלחמת העולם השנייה, שימשה אלג'יר כאחד המרכזים החשובים ביותר בצפון אפריקה.
בתום המלחמה חזרה אלג'יריה להיות קולוניה צרפתית. ב-5 ביולי 1962 לאחר מאבקים אלימים רבים, בהם, על פי ההערכות, נהרגו כמיליון וחצי אלג'יראים, אלג'יריה זכתה בעצמאותה מצרפת, ואלג'יר הפכה לבירת המדינה החדשה. העיר שימשה כבירת התרבות הערבית לשנת 2007.
מבנה העיר
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הקסבה באלג'יר
אלג'יר מחולקת לשני חלקים:
- העיר הישנה (או "אלג'יר עילית") - העיר הישנה נקראת גם "קסבה", ביטוי שהתייחד בתחילה למצודה שהוקמה בעיר במאה ה-16 בעת השלטון העות'מאני. הרחובות הצרים והתלולים של אלג'יר עילית, או הקסבה, משתרעים על רצועה צרה בין המצודה לבין חוף הים, והפרש הגבהים בה מגיע ל-118 מטר. הרחובות בחלקה העילי של הקסבה כה תלולים שרובם עשויים מגרמי מדרגות. בתי הקסבה ערוכים סביב חצרות פנימיות רבועות שבמרכזן ניצבת בדרך כלל מזרקה או באר, ודירות המגורים ערוכות סביבן. חלק מבתי הקסבה נמצאים בסכנת התמוטטות, דבר שאף קרה מדי פעם, ובשל הבנייה הצפופה והעובדה שהבתים מחוברים זה לזה, הציבה התמוטטותו של בנין גם את הבתים הסמוכים לו בסכנה. מאז שנות השבעים של המאה ה-20 מתבצעים מחקרים ועבודות שימור בקסבה, ובשנת 1992 היא הוכרה כאתר מורשת עולמית.
- העיר החדשה (או "אלג'יר תחתית") - חלק חדש של אלג'יר, אותו בנו הצרפתים, ושם מיקמו את מוסדות השלטון הקולוניאליים. רחובות העיר החדשה רחבים וארוכים. חלק זה של העיר נחשב ליוקרתי יותר.
אתרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "סאחת אל-שֻהדאא" - כיכר השהידים (ساحة الشهداء)
- מוזיאון בארדו
- הבזיליקה נוטרה דם ד'אפריק
- המסגד הגדול - "אל־ג'אמע אל־כביר" - (الجامع الكبير) - המסגד העתיק ביותר באלג'יר, נבנה בשנת 1018. המינרט של המסגד נבנה בשנת 1324 בידי הסולטאן טלמכן.
- המסגד החדש - "אל־ג'אמע אל־ג'דיד" - (الجامع الجديد), נבנה במאה ה-17.
- מסגד קטשואה "ג'אמע כּתשאוה" (جامع كتشاوة)
- לאלג'יר שני נמלים - הנמל העתיק (הצפוני מבין השניים) והנמל החדש (הדרומי) שנבנה במפרץ אגחה.
ערים תאומות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
עמאן, ירדן
בייג'ינג, הרפובליקה העממית של סין
ברלין, גרמניה
תוניס, תוניסיה
פיונגיאנג, קוריאה הצפונית
מונטריאול, קנדה
לונדון, הממלכה המאוחדת
מוסקבה, רוסיה
צור, לבנון
רומא, איטליה
אמסטרדם, הולנד
סאו פאולו, ברזיל- שנגחאי, הרפובליקה העממית של סין
טריפולי, לוב
סינגפור, סינגפור
סורקראטה, אינדונזיה
לאלג'יר יש הסכמי ידידות עם:
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל המזרח התיכון | ||
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יאיר שלג, המחתרת היהודית הנשכחת, באתר הארץ, 19 בנובמבר 2007
- האתר הרשמי של אלג'יר, בירת התרבות הערבית לשנת 2007
- מפות אלג'יר מאוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית
- אלג'יר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
אלג'יר (אלג'יריה), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
