לדלג לתוכן

הדר גלרון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הדר גלרון
הדר גלרון, מתוך ההצגה "שריקה"
הדר גלרון, מתוך ההצגה "שריקה"
לידה 28 בספטמבר 1970 (בת 54)
לונדון, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מחזאית, תסריטאית, קומיקאית, במאית, שחקנית ופזמונאית
מקום לימודים אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הדר גלרון (נולדה ב-28 בספטמבר 1970) היא מחזאית, תסריטאית, קומיקאית, במאית, שחקנית ופזמונאית ישראלית.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלרון נולדה וגדלה בלונדון למשפחה דתית, בשם נורית הדר. בגיל 13 עלתה עם משפחתה לישראל והתגוררה בתל אביב. בנעוריה למדה בבית הספר הדתי צייטלין בתל אביב. לאחר תום לימודיה שירתה בצה"ל כמורה חיילת, ואף נבחרה כחיילת מצטיינת על תרומה והשפעה נרחבת במועצת קריית עקרון, שם שירתה.[1] לאחר שירותה הצבאי למדה תואר ראשון בלימודי תיאטרון קהילתי, בחוג לתיאטרון, בפקולטה לאמנויות, באוניברסיטת תל אביב.

סטנד-אפ וסאטירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-90 הקימה יחד עם נויה מנדל את הצמד הקומי "נויה ונורית". השתיים הציגו את מופע הסטנד-אפ "בידור כהלכה". כמו כן הציגה גלרון מופע יחיד, "פולסא ד-נורית", שעסק במעמד האישה ביהדות. כעבור שנים הציגה את המופע בתיאטרון הקאמרי תחת השם "פולסא".

ב-2012 העלתה את המופע "חוזרת בתשוקה", אותו כתבה יחד עם גיסה אהרן פוירשטיין, בבימויו של שמואל וילוז'ני. מופע סאטירי-קברטי, המספר את סיפורן של הנשים הצדקניות שגאלו את עם ישראל (חווה, תמר, אסתר ורחב).

תיאטרון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלרון כתבה את המחזה "מקווה",[2][3] שזכה בשנת 2005 בפרס התיאטרון הישראלי בקטגוריית "הצגת השנה".[4] המחזה זכה להצלחה אף בבימות התיאטרון ברחבי העולם והוא הוצג בין היתר במקסיקו, בצ'כיה ובארצות הברית.[5] המחזה יצא אף כספר בשם: "מקווה: סיפור על נשים ועל מקום: מחזה מקורי".[6] המחזה עלה מחדש בשנת 2019 בהבימה.[7]

בשנת 2008 שיחקה את מיכל בת שאול בהצגה "למה צחקה" מאת נטלי נאמן, שהוצגה בתיאטרון צוותא.

בשנת 2011 יצרה גלרון עם תלמדי שנה ג' בבית צבי את המחזה "אמא-מה" אותו ביימה, העוסק באמהות מודרנית. המחזה הוצג לאחר מכן ב"צוותא" והתארח בתיאטרון חיפה.

גלרון ביימה וערכה את המופע התיאטרלי מוזיקלי של יהורם גאון "בכל הכבוד", ביימה וכתבה קטעי קישור במופע המוזיקלי "החברים של קריבו" ולמופע המוזיקה המזרחית "הפקולטה". בשנת 2013 כתבה וביימה את ההצגה "מוסררה" בתיאטרון פסיק ירושלים.

בשנת 2017 כתבה את המחזה "הסודות", המבוסס על תסריט לסרט בשם זה שיצא עשור קודם, אותו כתבה גלרון עם הבמאי אבי נשר. המחזה עלה בבכורה עולמית בתיאטרון בית ליסין באוקטובר באותה השנה וזכה לשבחים רבים.[8] המחזה עלה שוב בבית צבי, בשנת 2024. בשנת 2019, עלתה ההצגה "שריקה - אמי הייתה מזכירתו של מנגלה", הצגת יחיד בכיכובה של גלרון, שכתבה ביחד עם הסופר יעקב בוצ'ן, שאמו הייתה מזכירתו של מנגלה באושוויץ. בוצ'ן יזם את ההצגה כדי לתת קול לדור השני הדומם. ההצגה הועלתה במסגרת פסטיבל התאטרונטו ולאחר מכן רצה בקאמרי. בין אפריל 2019 ועד ינואר 2020 ההצגה עלתה בלונדון, וינה, צ'כיה,[9] טקסס וניו יורק ותורגמה לשמונה שפות. כמו כן, זכתה ב-3 פרסים במספר פסטיבלים בינלאומיים, והתארחה בבתי הקולנוע באירופה ובארצות הברית. המחזה יצא לאור כספר בעברית, אנגלית וגרמנית.

בשנת 2019, התיאטרון העירוני בליברץ שבצ'כיה, הזמינה מגלרון מחזה אודות משבר הזהות של יהדות צ'כיה. ההצגה, "חג המולד היהודי הראשון שלי" (או בשמו באנגלית, השפה בה המחזה נכתב "Jewish enough for Hitler"), והיה אמור להעלות באוקטובר 2020. בשל הקורונה הפרמיירה נדחתה מספר מעמים, וממתינים כעת לתאריך הפרמיירה החדש. הבמאי הצ'כי הוא פטר סבויטקה, ששיתף פעולה עם גלרון בעבר כשביים את המחזה שלה "אמא-מה" בתיאטרון העירוני של פראג. בשנת 2022 ביימה גלרון בתיאטרון הקאמרי את ההצגה "אחרת" (פיקוח נפש), וכתבה את ההצגה "400 חביות יין" לתיאטרון אריאל בפילדלפיה.

קולנוע

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלרון שיחקה בסרט "שושן צחור" בהוצאת המרכז הישראלי לגישור, יחד עם השחקן אברהם סלקטר, עו"ד רועי בלכר ופרופסור מרדכי מירוני. גלרון כתבה, יחד עם אבי נשר, את התסריט לסרט הקולנוע "הסודות". שיצא לאקרנים ב-2007. הסרט זכה לשבחי המבקרים, והיה מועמד ל-11 פרסי האקדמיה הישראלית לקולנוע. התסריט נבחר להישמר בארכיון בהוליווד וזכה במספר פרסים בפסטיבלי קולנוע בינלאומיים. הסרט העצמאי "ברוריה", בו שיחקה גלרון בתפקיד ראשי וגם כתבה יחד עם הבמאי-מפיק אברהם קושניר, יצא לאקרנים בשנת 2008 והשתתף בפסטיבלי קולנוע רבים.

טלוויזיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפברואר 2018, שודרה ברשת 13 הדרמה "הרמון" אותה כתבה גלרון עם ענת ברזילי וגדי טאוב, ואף שיחקה בה.

גלרון הופיעה בפינות הומור בתוכניות טלוויזיה, בהן: "העולם על פי פוירשטיין", "מוצ"ש בראשון" ו"בא רגוע עם ספי ריבלין". הגישה תוכניות לחגים וכתבה והגישה את הסדרה "צעירים ברוח" בנושאי יהדות אקטואליים. כתבה תסריטים לתוכנית הילדים "גאון של אבא", ובה מופיעה כשחקנית.

בשנת 2014 שיחקה בתפקיד אורח בסדרה הדרמה "מתים לרגע" של HOT. בשנת 2017 שיחקה בתפקיד אורח בעונתה החדשה של סדרת הנוער "ראש גדול" המשודרת בערוץ Yes Kidz.

מוזיקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלרון כתבה טקסטים לדין דין אביב לאלבומה "חופשייה בין עולמות", ובהם הסינגל "אף לא מילה". כמו כן כתבה שירי ילדים להצגות ילדים ולתוכנית הטלוויזיה של יהורם גאון, ואף שיר למופע שלו "בכל הכבוד". כתבה את מילות השיר "בין טומאה לטהרה" של הזמרת ענבל.

חייה הפרטיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלרון נישאה לדניאל פוירשטיין (בנו של פרופ' ראובן פוירשטיין) ולהם שלושה ילדים.[1] בשנת 2003 שינתה את שמה הפרטי ואת שם משפחתה מנורית הדר-פוירשטיין להדר גלרון. בנובמבר 2020 הדר ודניאל התגרשו בתהליך גישור.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הדר גלרון בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 שרי מקובר, מר אל, כאן נורית, באתר nrg‏, 28 ביוני 2001
  2. ^ דורית גרייבר, מים שלנו, באתר nrg, 6 במרץ 2005
  3. ^ אתר למנויים בלבד מיכאל הנדלזלץ, "מקווה": קול באשה - תבונה ואומץ, באתר הארץ, 9 בינואר 2015
  4. ^ רשימת הזוכים
  5. ^ הדר גלרון באתר מחזאי ישראל
  6. ^ תל אביב: אור-עם, 2007
  7. ^ דוד אור, ‏המחזה "מקווה" חוזר לבמה: "זה קרה וקורה כאן ועכשיו", באתר מעריב אונליין, 24 ביולי 2019
  8. ^ מאיה נחום שחל, "הסודות": הצגה עם עבודת בימוי מדויקת ותאורה מרהיבה, באתר כלכליסט, 19 בנובמבר 2017
  9. ^ We need to dare to be, ג'ואיס כרוניקל. 21 באוקטובר 2021
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=הדר_גלרון&oldid=40006429"