קרל מול
 | |
| לידה |
23 באפריל 1861 וינה, האימפריה האוסטרית  |
|---|---|
| התאבד |
13 באפריל 1945 (בגיל 83) וינה, אזורי הכיבוש באוסטריה |
| מקום קבורה |
בית הקברות של גרינצינג |
| מקום לימודים |
האקדמיה לאמנויות בווינה |
| תקופת הפעילות |
1876–1945 (כ־69 שנים) |
| תחום יצירה |
ציור, אמנות חזותית |
| זרם באמנות |
אר נובו |
| הושפע על ידי |
אמיל יקוב שינדלר |
  | |
קרל מול (בגרמנית: Carl Moll; 23 באפריל 1861 – 13 באפריל 1945) היה צייר אוסטרי של אר נובו, השתייך לתנועת "הזצסיון הווינאי".
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]קרל מול היה בנו של הסיטונאי, היצרן וחבר מועצת העיר וינה יוליוס יוהאן פרנץ מול (1829–1877) ומריה מגדלנה רוזינה שמיד (1835–1919). דודו מצד אימו קרל שמיד (1837–1871), היה צייר נוף בווינה, שהשפיע עליו כבר בגיל צעיר ועורר את התעניינותו בציור.
ב-3 בנובמבר 1895 התחתן קרל מול עם השחקנית והזמרת ילידת המבורג אנה סופי ברגן (1857–1938). היא הייתה אלמנתו של צייר הנוף אמיל ג'יקוב שינדלר, שמת בשנת 1892 וקרל מול היה תלמידו ועוזרו. אשתו הביאה שתי בנות לנישואין, אחת מהן הייתה הסופרת עלמה מאהלר-ורפל. קרל מול לא אימץ את שתי הבנות.[1]
לו ולאשתו אנה נולדה בת ביולוגית מריה (1899–1945), לימים רעייתו של סגן נשיא בית המשפט המחוזי ריצ'רד אברסטלר.[2]
חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]מול למד באקדמיה לאמנויות יפות בווינה ב-1880/1881 אצל כריסטיאן גריפנקרל. מאוחר יותר הוא הפך לתלמידו של אמיל יעקב שינדלר.
בשנת 1896 קיבל מדליית זהב קטנה בתערוכת האמנות הבינלאומית בברלין. בשנת 1897 הוא היה ממייסדי "הזצסיון הווינאי". התנועה הזאת הביאה לווינה תערוכות של אמנות מודרנית. בשנת 1901 בנה האדריכל יוזף הופמן בית דו משפחתי גדול עבור מול וקולומן מוזר ברובע ה-19 של וינה, הבית הראשון של שכונת וילות מתוכננת לאנשים עשירים. מול התגורר שם עד 1908. באותה שנה עבר לוולרגאסה 10, שם התגורר עד מותו.
בשנת 1903 ביוזמת מול הוקמה הגלריה המודרנית הממלכתית – גלריית בלוודר האוסטרית.
בשנת 1905 עזב קרל מול את תנועת הזצסיון יחד עם הקבוצה של גוסטב קלימט. הוא הפך למנהל גלריית Miethke בין השנים 1904–1912, והופיע גם כפטרון של קלימט. הוא ארגן תערוכות של אמנים בינלאומיים והביא לראשונה עבודות של וינסנט ואן גוך לווינה.
מול נודע בזכות ליטוגרפיות הצבעים הגדולות שלו וחיתוכי העץ. הסגנון של ציורי הנוף המאוחרים שלו השתנה מציור דו-ממדי של הזצסיון לציור מרחבי יותר. בשנים מאוחרות הוא עבר לאקספרסיוניזם.
לאומנות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנות השלושים של המאה העשרים הפך קרל מול לנאציונל-סוציאליסט נאמן.[3] עם זאת, במרץ 1938 לאחר סיפוחה של אוסטריה לגרמניה של היטלר, נאלצו בתו החורגת עלמה מאהלר ובעלה, המשורר פרנץ ורפל, לברוח בגלל מוצאו היהודי. כמה ימים לאחר מכן, מול לקח חמש תמונות מגלריית בלוודר בשם בתו מריה אברשטלר. מאוחר יותר מול מכר את התמונות היקרות ביותר "ליל הקיץ "של אדוורד מונק' ו"על החוף", לגלריה.
מותו
[עריכת קוד מקור | עריכה]כאשר הצבא האדום ניצח בקרב על וינה בתחילת אפריל 1945, מול כתב מכתב פרידה ב-10 באפריל עם המשפט "אני נרדם חסר תשובה, היה לי כל מה שיפה שהחיים מציעים".[4]
שלושה ימים לאחר מכן התאבדו מול, בתו מריה וחתנו באמצעות הרעלה.
הוא נקבר בבית העלמין גרינצינג בווינה.
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
רחוב ברגוסה -
אחוזת ברונטל -
שדרת עצים -
הסטודיו של האמן -
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Edwin Lachnit. "Moll, Carl." Grove Art Online. Oxford Art Online. Oxford University Press
- ^ The long, dark past behind the National Gallery's latest acquisition - Macleans.ca, www.macleans.ca
- ^ "ALEXANDER ZEMLINSKY; Moll and Nazism (Published 2002)". The New York Times (באנגלית אמריקאית). 2002-06-23. ISSN 0362-4331. נבדק ב-2020-11-29.
- ^ Haus Moll – Wien Geschichte Wiki, www.geschichtewiki.wien.gv.at