קלאוס ברבי
 | |
| לידה |
25 באוקטובר 1913 הקיסרות הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
25 בספטמבר 1991 (בגיל 77) פייר-בניט, צרפת |
| מדינה |
גרמניה, בוליביה |
| השתייכות |
ואפן אס אס |
| תקופת הפעילות |
1935–1955 (כ־20 שנה) |
| דרגה |
האופטשטורמפיהרר |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת העולם השנייה | |
| עיטורים | |
| |
  | |
קלאוס ברבי (בגרמנית: Klaus Barbie; 25 באוקטובר 1913 – 25 בספטמבר 1991) היה פושע מלחמה נאצי, מפקד הגסטפו בעיר ליון שבצרפת, ובשל אכזריותו כלפי היהודים ולוחמי המחתרת כונה "הקצב מליון". מתום המלחמה עבד בגרמניה עבור ארגוני ביון מערביים, ובשנת 1955 נמלט לבוליביה ועבד כסוחר סמים. בשנת 1983 נעצר וגורש לצרפת, בשנת 1987 הורשע בביצוע פשעים נגד האנושות ונידון למאסר עולם. מת בכלא ממחלת הסרטן.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שירות צבאי
[עריכת קוד מקור | עריכה]ברבי נולד בבאד גודסברג שליד בון, במערבה של גרמניה. בשנת 1934 סיים את לימודיו באוניברסיטה, והתגייס לאס אס. בשנת 1937 נרשם כחבר במפלגה הנאצית של אדולף היטלר.
בשנת 1941 הוצב ב"משרד לענייני יהודים" ונשלח לאמסטרדם בירת הולנד. באמסטרדם השתתף גם ב"פרשת Koco", בה הותקף סלון הגלידה של ארנסט כאהן. במאי 1942 מונה למפקד הגסטפו בעיר הצרפתית ליון (בדרגת סרן), ופיקד על מבצעי מעצר, עינוי, גירוש ורצח של אלפי יהודים ולוחמי רזיסטאנס. בין יתר פעולותיו היה אחראי על גירוש ילדי איזיו[1] למחנה הריכוז דראנסי ומשם לאושוויץ.
משנת 1945 עבד בגרמניה עבור ארגוני הביון של בריטניה וארצות הברית.
הבריחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1955 ברח עם משפחתו לבוליביה, וגר בעיר הבירה לה פאס בשם המשפחה הבדוי "אלטמן". הוא משך תשומת לב רבה, משום שעבד כסוחר סמים מצליח ואף השתתף בניסיון הפיכה להפלת ממשלת בוליביה.
בשנת 1971 זוהה ברבי על ידי ציידי נאצים, ורק כעבור עשור, ב-19 בינואר 1983, נעצר וגורש לצרפת.
המשפט
[עריכת קוד מקור | עריכה]משפטו החל ב-11 במאי 1987 בבית המשפט העליון של צרפת בעיר ליון (משפט מושבעים). בשל הערך ההיסטורי של המשפט, ניתן אישור לצלם אותו. סנגורו של ברבי, ז'אק ורז'ס (בעברו לוחם במחתרת הצרפתית), ניסה לטעון שפעולותיו היו זהות לפעולות שביצעו ממשלות אחרות במושבות שלהן (לרבות צרפת), ולכן מדובר ב"תביעה לא הוגנת". אך המושבעים התרשמו יותר מהראיות שהציג התובע הראשי פייר טרוש, והרשיעו את ברבי בביצוע פשעים נגד האנושות.
ב-4 ביולי 1987 הוא נידון למאסר עולם. הוא מת בכלא ממחלת הסרטן ב-25 בספטמבר 1991, בגיל 78.
בשנת 2020 יצא הסרט 'התנגדות' ressistance על אמן הפנטומימה מרסל מרסו, ובה מוצגת דמותו מטילת האימה של קלאוס ברבי.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קלאוס ברבי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- יוסי מלמן, תכניות ההתנקשות הדרמטיות והתקלות שבדרך: הנאצים שנמלטו מהמוסד, באתר מעריב אונליין, 6 בספטמבר 2017
- "המרדף אחר פושעי מלחמה נאציים": מחקר מטעם "המוסד" שנמסר לארכיון יד ושם פתוח לראשונה לעיון הציבור. הפרק על ברבי הוא ב-pdf השני
- קלאוס ברבי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
קלאוס ברבי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ על גירוש ילדי איזיו, באתר יד ושם