דניאל ליבסקינד
 | |
| דניאל ליבסקינד | |
| לידה |
12 במאי 1946 (בן 78) לודז', רפובליקת פולין  |
|---|---|
| מקום לימודים |
|
| תחום יצירה | אדריכלות |
| זרם באמנות |
אדריכלות פוסט-מודרנית |
| יצירות ידועות |
בית פליקס נוסבאום, המוזיאון היהודי הדני, CityLife |
| פרסים והוקרה |
|
| בן או בת זוג |
נינה ליבסקינד |
|
libeskind | |
  | |
דניאל לִיבֶּסְקִינְד (באנגלית: Daniel Libeskind; נולד ב-12 במאי 1946 בפולין) הוא אדריכל יהודי-אמריקאי יליד פולין ממובילי זרם הדה-קונסטרוקטיביזם. ליבסקינד נודע ביצירתו הייחודית והנועזת.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בעיר לודז' שבפולין ב-12 במאי 1946, בנם השני של דורה וחיים ליבסקין, שניהם יהודים פולנים, ניצולי השואה. בצעירותו למד ליבסקינד מוזיקה במולדתו פולין. בשנת 1957 עלה עם משפחתו לישראל, והתיישבו בקיבוץ יד חנה. אחר כך התגוררו בשכונת הצפון הישן בתל אביב. כעבור שלוש שנים עברה המשפחה לניו יורק. למד בתיכון ברונקס למדעים (אנ'). למד מוזיקה בבית הספר 'קופר', והיה לנגן בתזמורת הפילהרמונית. לאחר מכן למד מתמטיקה. בשנת 1965 החל את לימודי האדריכלות שלו ב"קופר יוניון (אנ')", שם למד עד שנת 1970. בין השנים 1970–1972 למד היסטוריה ותאוריה של האדריכלות באוניברסיטת אסקס שבאנגליה. עבודת התזה שלו נקראה "חלל ודמיון". במשך תקופה קצרה בראשית שנת 1968 עבד כעוזרו של האדריכל הידוע ריצ'רד מאייר, וב-1972, שנתיים לאחר שסיים את לימודי האדריכלות שלו, החל לעבוד במכון לאדריכלות ולמבנים עירוניים על שם האדריכל פיטר אייזנמן בניו יורק, אך התפטר במהרה.
בהמשך הכיר את נינה, מי שעתידה להיות רעייתו ושותפתו לעסקים, במחנה שקיימה תנועת "המשך" (תנועה יהודית חילונית סוציאלית) אשר נערך בצפון ניו יורק בשנת 1966. לזוג שלושה ילדים.
מאז חי ליבסקינד בין השאר בניו יורק, בטורונטו, במישיגן, באיטליה, בגרמניה ובלוס אנג'לס, וכן לימד באוניברסיטאות רבות ברחבי העולם – באוניברסיטת קנטקי, באוניברסיטת ייל, באוניברסיטת פנסילבניה ובאוניברסיטת הרווארד ובאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס. לליבסקינד משרדים בברלין (משנת 1990) ובקליפורניה.
עבודתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1989 הקים יחד עם רעייתו נינה סטודיו הקרוי על שמו, והיה לאדריכל העיצוב הראשי בו.
בין המבנים שתכנן
[עריכת קוד מקור | עריכה]- המוזיאון היהודי בברלין
- הרחבה של מוזיאון דנוור לאמנות (אנ') - דנוור, קולורדו, ארצות הברית
- תיאטרון הגראנד קאנאל (אנ') - דבלין, אירלנד
- מוזיאון המלחמה האימפריאלי צפון (אנ') - רציפי סלפורד, אנגליה
- המוזיאון היהודי העכשווי - סן פרנסיסקו, קליפורניה, ארצות הברית
- הקריסטל - הוספת אגף דמוי קריסטל למוזיאון המלכותי של אונטריו, בטורונטו, קנדה
- בית פליקס נוסבאום - אוסנבריק, גרמניה
- המוזיאון היהודי הדני (אנ') - קופנהגן, דנמרק
- מגדל החירות - ב-27 בפברואר 2003 זכה ליבסקינד בתחרות הבינלאומית לתכנון מחדש של מרכז הסחר העולמי במקום מגדלי התאומים אשר נחרבו בפיגועי 11 בספטמבר 2001
- האנדרטה הלאומית לזכר השואה (קנדה) - באוטווה, קנדה
- אנדרטת השואה והמשחררים (אנ') ברחבת קפיטול מדינת אוהיו (אנ') בקולומבוס ארצות הברית, אשר נחנכה בשנת 2014.
תיק העבודות של ליבסקינד כולל מספר רב של בנייני מגורים. עבודותיו של ליבסקינד הוצגו במוזיאונים גדולים ותערוכות מהמובילות בעולם, כולל המוזיאון לאמנות מודרנית, ארכיון הבאוהאוס, מכון האמנות של שיקגו ומרכז פומפידו.
פעילות בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]ליבסקינד מעורב במספר מיזמים בישראל, חלקם לא יצאו לפועל.
בשנת 2005 נחנך מרכז וואהל - מרכז כנסים באוניברסיטת בר-אילן. הבניין מחופה בפח מוזהב והוא ניכר בקווי המתאר השבורים האופייניים לליבסקינד.
בשנת 2012 הציג ליבסקינד תוכנית שאפתנית לבניית מגדל עדן, המגדל אמור היה להתנשא לגובה של 28 קומות ולהיבנות בצורת פירמידה. התוכנית עוררה סערה והשתנתה מספר פעמים, לבסוף בוטלה.
בשנת 2023 פורסם כי ליבסקינד יתכנן את מוזיאון "בית איינשטיין" בקמפוס האוניברסיטה העברית בירושלים.[1]
בנוסף תכנן ליבסקינד מספר בתים פרטיים בהרצליה ועוד.
ביקורת
[עריכת קוד מקור | עריכה]למרות שהרבה מעבודותיו של ליבסקינד התקבלו בברכה, חלקם גם זכו לביקורת חמורה לעיתים. המבקרים טוענים שהוא משקף אוצר מילים אדריכלי מוגבל של קצוות משוננים, זוויות חדות וגאומטריות מעוינות[2], שיכול ליפול לקלישאה, ושהוא מתעלם מהמיקום ומההקשר. בשנת 2008 כתב מבקר הלוס אנג'לס טיימס כריסטופר הות'ורן: "כל מי שמחפש סימנים לכך שעבודתו של דניאל ליבסקינד עשויה להעמיק עם הזמן, או לעבור לכיוון מפתיע כלשהו, עושה זאת לרוב לשווא"[3].
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
מוזיאון המלחמה האימפריאלי צפון במנצ'סטר -
-
מרכז וואהל באוניברסיטת בר-אילן -
-
תערוכת תצלומים ועדויות "דרך עדשת האמונה" בעיצוב ליבסקינד בשערי מחנה אושוויץ -
אדריכל דניאל ליבסקינד באושוויץ, 2019
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ איתמר אייכנר, נחשף: כך ייראה מוזיאון בית איינשטיין בתכנונו של האדריכל דניאל ליבסקינד, באתר ynet, 14 ביוני 2023
- ^ Erbacher, Doris; Kubitz, Peter Paul (2007-10-11). "'You appear to have something against right angles'". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2023-11-27.
- ^ Eero Saarinen, Slash and yearn, Los Angeles Times, 2008-06-04 (באנגלית אמריקאית)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של דניאל ליבסקינד (באנגלית)
דניאל ליבסקינד, ברשת החברתית Goodreads- אריאל רוזנברג, "השנים האחרונות הן ממש רנסנס של ישראל", באתר גלובס, 4 בנובמבר 2007
- דקל גודוביץ', בניינים מדברים: ראיון עם האדריכל דניאל ליבסקינד, באתר כלכליסט, 4 ביוני 2008
- נועם דביר, האדריכל דניאל ליבסקינד רוצה להזריק חיים לירושלים, באתר הארץ, 21 ביוני 2012
- פייננשל טיימס, "בגראונד זירו פתאום ראיתי את עצמי כמהגר שמגיע באונייה", באתר גלובס, 27 במרץ 2014
- קרן צוריאל הררי, "כשאתה מניח יסודות לעתיד, אתה חייב להיות אופטימי", באתר כלכליסט, 2 בספטמבר 2015
נעמה ריבה, ליבסקינד: בית איינשטיין זה מבנה שהוא אייקון, באתר הארץ, 19 ביולי 2023- דניאל ליבסקינד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
דניאל ליבסקינד (1946-), דף שער בספרייה הלאומית
