רועי ירקוני
 | |
| רועי ירקוני, פסטיבל הפסנתר, מוזיאון ת"א, 2014 | |
| לידה |
26 באוקטובר 1972 (בן 52) גבעתיים, ישראל  |
|---|---|
| מוקד פעילות | ת"א, ישראל |
| תקופת הפעילות | מ-2002 |
| סוגה | אוונגרד, אינדי, רוק, פסקולים למחול, תיאטרון וקולנוע. |
| כלי נגינה | פסנתר, סינטיסייזר |
| שיתופי פעולה בולטים | אבק, פאניק אנסמבל, נקמת הטרקטור |
| royyarkoni.co.il | |
  | |
רועי ירקוני (נולד ב-26 באוקטובר 1972) הוא מלחין, פסנתרן ומעבד ישראלי. חבר בהרכבים אבק ו-Thin Lips, מקים ההרכב פאניק אנסמבל וחבר בלהקת נקמת הטרקטור.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ירקוני נולד בגבעתיים ב-1972. בנם הרביעי של חיים ירקוני, ניצול השואה, לוחם אצ"ל ומנכ"ל במפעלי נייר חדרה, ורינה ירקוני, שהייתה מורה לחינוך מיוחד. הוא החל לנגן בגיל 6. למד פסנתר ותאוריה מוזיקלית בקונסרבטוריון גבעתיים. בהגיעו לתיכון הפסיק את לימודיו המוזיקליים הפורמליים והתמקד בהאזנה למוזיקה ונגינת תפקידים משמיעה במקלדות אלקטרוניות. ב-1995, לאחר שרות צבאי בגדוד 414 (קשתות), פנה ללימודי תואר ראשון במדעי המחשב במכללה האקדמית תל אביב-יפו. עם סיום לימודיו ב-1998, החל לעבוד באוניברסיטה הפתוחה כמתכנת מחשבים ובמקביל נרשם ללימודי קומפוזיציה בבית הספר למוזיקה רימון, שם למד שנתיים ופרש ללא תעודה. בשנת 2000 נרשם ללימודי מוזיקה אלקטרונית והפקה ב-Muzik וסיים מסלול שנתי של יצירה באולפן הביתי. פעיל מוזיקלית מאז שנת 2002 ועד היום. ב-1998, ירקוני נישא למיכל. אב לחנוך, נמרוד ואסיף.
ספטמבר דונובן ואבק
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך לימודיו ברימון חבר ירקוני לבסיסט ישי זומר, אותו הכיר דרך פורום "רוק מתקדם" באתר תפוז. השניים הכירו דרך הפורום מוזיקאים נוספים והקימו את הלהקה "ספטמבר דונובן". אל הלהקה הצטרף החלילן והמלחין אודי ססר וההרכב שינה סגנון מוזיקלי ועבר לביצוע מוזיקה כלית ברוח זרם הרוק המחתרתי RIO. ההרכב שינה את שמו לורדון. להרכב החדש הצטרף המתופף האמריקני דייב קרמן. קרמן היה פעיל בסצנת הרוק האוונגרדי בארצות הברית וכשעלה לארץ החליט לחבור ללהקה היחידה בארץ שניגנה בסגנון זה. יחד הם הקליטו דמו ראשון ולאחריו חתמו חוזה עם הלייבל קיוניפורם (cuneiform records), אשר מתמחה ברוק מתקדם ואוונגרד. הלהקה שינתה את שמה לאבק והצטרף אליה טכנאי הסאונד אודי קומראן. לאחר עבודה על האלבום במהלך השנים 2002–2003 הוציא ההרכב את אלבומו הראשון והיחיד עד כה באותו שם בראשית שנת 2004. האלבום הוגדר כ"אלבום הרוק מתקדם המרשים ביותר בישראל אי פעם"[1] וזכה לחשיפה והערכה בקרב חובבי הז'אנר גם ברחבי העולם[2][3][4].
אלבום סולו ראשון: The Best of What Dreams Are Made Of
[עריכת קוד מקור | עריכה]במקביל לעבודה על האלבום "אבק", ירקוני עבד על הוצאת אלבום סולו אלקטרוני בשם "The Best of What Dreams Are Made Of" שיצא בלייבל פוך ב-2004 וזכה לשבחים על סגנונו הייחודי[5][6].
Thin Lips ו-Una Selva
[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר הוצאת אלבום הסולו הראשון והאלבום של להקת אבק, חבר ירקוני למשוררת קרן אלקלעי-גוט ליצירת אלבום אישי שני שיצא ב-2003. האלבום היה המורכב מהקראת שיריה של אלקלעי-גוט, תוך שילוב מוזיקה אלקטרונית ו-RIO, בשיתוף ישי זומר על בס והפקה מוזיקלית. ההרכב נקרא ת'ין ליפס (Thin Lips), על שם אחד השירים של אלקלעי-גוט והושק ב-2003[7]. ירקוני הוגדר כאחד מיוצרי המוזיקה האוונגרדית הבולטים בשוליים[8], והדיסק זכה להתעניינות בישראל ומחוצה לה בקהילת הרוק המתקדם המודרני[9][10][11].
בהמשך לשיתוף הפעולה בין ירקוני לאלקלעי-גוט, ב-2013 הלחין ירקוני אסופת שירים בנושאי בגדים ואופנה שכתבה המשוררת, וחבר לזמרת סאוונה (זמרת) ליצירת הפרויקט "אונה סלבה" (Una Selva), אשר הוציא סינגל אחד "That Coat", והופיע מספר פעמים עם הפרויקט. עקב מורכבות ההפקה, אשר כללה גם תלבושות ווידאו ארט, המופע ירד מהבמות לאחר מספר הופעות[12].
פאניק אנסמבל (2005 - היום)
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – פאניק אנסמבל (להקה)
עוד ב-2003 החל ירקוני לעבוד על מה שאמור היה להיות אלבום הסולו השלישי שלו. האלבום, שנקרא "Panic", עסק בהתקפי חרדה והוקלט באולפנו הביתי של ירקוני, עם אומנים אורחים כמו מאיה דוניץ, יוני סילבר והדס חינקיס (הידועה גם בשם הבמה Her Highness). ירקוני שלח את הדיסק לחברת Musea, המתמחה ברוק מתקדם, והדיסק היה מיועד לצאת בתת-לייבל Gazul, העוסק במוזיקה אפלה ומורכבת יותר. במקביל החל ירקוני לעבוד על מופע בתיאטרון קליפה, המשלב את עשייתו המוזיקלית בשלושת ההרכבים - אבק, ת'ין ליפס ופאניק עם רקדנים ואמנים שונים מהתיאטרון, אשר התקיים ב-2005. לאחר שהקשיב להקלטת הביצועים מאותו ערב, ובעצת חברו המוזיקאי אבי בללי, החליט ירקוני לגנוז את הדיסק. הוא החל להופיע עם הרכב הנגנים איתו הופיע בקליפה, עם זמרת חדשה - יעל קראוס, והתמקד ביצירת סאונד חם ונגיש יותר לדיסק. הלהקה פאניק אנסמבל, שהוקמה באותו ערב בתיאטרון קליפה, הפכה מאז לאחת מלהקות האינדי המוכרות בארץ, ואיתה הגיע ירקוני להכרה הרחבה ביותר עד כה, לרבות סינגלים שהושמעו ברדיו, כמו השיר "Spring in your heart"[13]. לאחר שיעל קראוס, סולנית פאניק אנסמבל, עברה לניו יורק, פעילות ההרכב הצטמצמה וירקוני פנה לפרויקטים חדשים. ב-2012 חבר יחד עם פאניק אנסמבל לזמרת והיוצרת הילה רוח להופעה בפסטיבל אינדינגב ולאחר מכן ליצירת חומרים משותפים חדשים אשר ראו אור בשנת 2020 [14]. רוח עבדה עם ההרכב עד 2014. ב-2015 שבו חברי הלהקה לעבוד עם הסולנית המקורית יעל קראוס, וביוני 2015 התקיימה הופעת איחוד בתיאטרון תמונע. ההרכב הופיע בפסטיבל United Islands בפראג ובפסטיבל הפסנתר 2015. נכון למאי 2016 החל הרכב לעבוד על אלבומו השלישי העוסק בסיפורי התנ״ך ומאז לא קיים הופעות חיות ואינו פעיל.
שיתופי פעולה עם אבי בללי ונקמת הטרקטור
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – נקמת הטרקטור
בשנת 2005 חבר ירקוני לאבי בללי ליצירת פסקול הסרט "איזה מקום נפלא" אותו הלחין בללי. ירקוני תרם לפסקול בעיקר נגינת פסנתר וקלידים, תכנותי סאונד והקלטה. מאז השניים עובדים במתכונת זו על סרטים וסדרות רבות, כגון בטיפול, בה היה שותף להפקה המוזיקלית ואף יצר רמיקס לשיר הנושא, תמרות עשן ואלנבי, עבורה כתב מספר קטעים מוזיקליים אלקטרונים.
בשנת 2007 יצרו בללי וירקוני, בשיתוף אומנית הווידאו שירה מיאסניק את הפרויקט "אבי בללי טריו", מיזם מוזיקה אלקטרונית נסיונית, המשלבת סאונד לאפטופ ובס עם וידאו ארט. המיזם עסק ב"במתח שבין הרעש, הרגש והשליטה"[15], והטריו הופיע מעט בארץ, בין היתר במסגרת פסטיבלי אומנות שונים.
בשנת 2009 הצטרף ירקוני לבללי ויהודית רביץ לנגינה והפקת האלבום "בללי, רביץ, רביקוביץ", אשר הוקדש ללחנים של בללי לשירי דליה רביקוביץ ויצא בחברת התקליטים הליקון[16].
באותה השנה ירקוני הצטרף כקלידן ללהקת נקמת הטרקטור לקראת מופע חדש משירי משה אבן עזרא. דיסק משירי המופע, "מה לאהובי", הוקלט ויצא לאור ב־2013 בלייבל "אנובה" (Anova Music). הלחנים בדיסק היו של בללי, למעט שניים - האחד בעל לחן עממי, והשני, "דדי יפת תואר", הולחן על ידי ירקוני[17]. מאז משמש ירקוני כקלידן הרשמי של הלהקה.
שיתופי פעולה נוספים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ירקוני מרבה לשתף פעולה עם זמרים ויוצרים ומרבה להלחין שירי משוררים. בשנת 2004 שיתף פעולה עם הזמרת האמריקאית ג'וליה אייזנברג (Jewlia Eisenberg) במסגרת הפרויקט "דראפקין", בו הלחין משירי משוררת היידיש צילה דראפקין. אייזנברג וירקוני הופיעו עם הפרויקט פעם אחת, כחימום למופע של אייזנברג עם ההרכב "צ'ארמינג הוסטס" (Charming Hostess) שהתקיים אותה שנה בלבונטין 7, ולאחריו יצא השיר "אדם" (Adam) בדיסק של ההרכב, "סרייבו בלוז" (Sarajevo Blues), בלייבל צדיק (Tzadik)[18] של ג'ון זורן בניו יורק. שני שירים נוספים מהפרויקט הוקלטו ומוקססו על ידי אודי קומראן, אך מעולם לא יצאו רשמית.
בשנת 2005 עבד ירקוני עם טל גורדון על אסופת שירים, מתוכם יצא השיר "כשתמות" שהלחין ירקוני לטקסט של גורדון באוסף "פולארויד 01"[19], ושנה מאוחר יותר יצא השיר "מחשבות" (thoughts) בביצוע אבי בללי באוסף "פולאריוד 03", אשר היה חלק מהדיסק הגנוז "Panic". עוד ב-2005, ירקוני הלחין שלושה שירים לטקסטים של רוני סומק במסגרת קונצרט "מחתרת החלב" של אנסמבל מוזיקה נובה. השירים בוצעו על ידי מאיה דוניץ ורביעיית מיתרים, אשר כללה את הויולנית גליה חי, עימה משתף ירקוני פעולה מאז בפאניק אנסמבל ונקמת הטרקטור. בשנת 2007 תכנת תופים אלקטרונים ליצירתה של אביה קופלמן "Widows and Lovers" אשר הוזמנה ובוצעה על ידי קרונוס קוורטט (kronos Quartet), והצטרף זמנית כנגן קלידים למופע הסולו של אביב גדג'. ב-2010 הצטרף כנגן קלידים למופע הסולו של יעל קראוס.
בשנת 2007 ירקוני פגש לראשונה את הצ'לנית והזמרת קרני פוסטל בהקלטות לסדרה "להוציא את הכלב". הוא מסר לה להאזנה שיר שכתב בשם "הלכתי", שיצא לאור שנים מאוחר יותר, ב-2014. כעבור 4 שנים, ב־2011, הופיעו לראשונה יחד במרכז למוזיקה ברעננה עם מופע בשם "הרהורים" המשלב מוזיקה אלקטרונית, קאמרית עם וידאו ארט. ב־2014 הקליטו פוסטל וירקוני את ה-EP הראשון שלו בעברית בשם "רחוק מידי", אשר כלל מספר שירים שבוצעו באותו ערב, בהפקה מוזיקלית משותפת עם המוזיקאי עומר הרשמן. ה-EP כלל את הסינגל "הלכתי" שירקוני כתב והלחין, וכן שירים נוספים שנכתבו על ידי דליה רביקוביץ, אשכול נבו, קרן אלקלעי-גוט ויהוא ירון.
הלחנת מוזיקה לתיאטרון, למחול ולסרטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]החל משנת 2004 עוסק ירקוני גם בהלחנת מוזיקה לטלוויזיה, לתיאטרון, לקולנוע ולמחול.
מוזיקה מקורית לתיאטרון
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2004 כתב ירקוני את המוזיקה להצגה "הדרך לעין חרוד" של הבמאית מור פרנק במסגרת פסטיבל עכו. מאז שיתף פעולה עם פרנק פעמים נוספות בהצגות "3 נשים מחכות"[20], "משחיז הסכינים הסיני"[21] ב־2009, "הזהו אדם?" ב־2011, אשר עובד על פי ספרו של פרימו לוי[22], וב־2014 בהצגה "המקצוען"[23][24], שהוצגו כולם בתיאטרון החאן. ב־2010 כתב את המוזיקה להצגה "גן הדובדבנים" על פי מחזהו של אנטון צ'כוב ובבימוי מיכאל גורביץ, אשר הוצגה גם היא בתיאטרון החאן[25], עליה נכתב שהיא "מהווה ליווי מושלם להצגה"[26]. שנה לאחר מכן, ב-2011, החל להלחין גם עבור הצגות בתיאטרון חיפה, וכתב את המוזיקה להצגה "תש"ח" בבימוי נויה לנצט[27] וכן להצגה "גזע" בבימוי משה נאור[28][29].
מאז 2008 ירקוני כותב מוזיקה גם לתיאטרון בובות, בעיקר בשיתוף פעולה עם היוצרת והבמאית אלית ובר. הצגת הבובות הראשונה לה כתב מוזיקה הייתה "המסע אל האי אולי" בבימויה, אשר הוצגה במסגרת פסטיבל תיאטרון הבובות בחולון. ב-2009 כתב את המוזיקה להצגת הבובות "המעבדה של גברת סטרגה בבימוי אביטל דבורי, אשר הוצגה בפסטיבל בת ים. ב-2011 שב לשתף פעולה עם ובר וכתב את המוזיקה לשתי הצגות בבימויה - "דודי שמחה", במסגרת תיאטרון המדיטק בחולון ו"אגדת טבע"[30] שהוצגה בפסטיבל חיפה להצגות ילדים. ב-2014 שיתפו השניים פעולה בשלישית כשירקוני הלחין את המוזיקה להצגות "אלמלא"[31] ו"פרנהיים" בבימוייה של ובר, ושיתוף הפעולה נמשך גם ב-2015 עם כתיבת המוזיקה להצגת הבובות "הרוקמת", אשר ובר ביימה בתיאטרון בביט. ב-2020 כתב את המוזיקה להצגה ״המוזה של ביאליק״ אשר ובר ביימה והוצג ב״בית ביאליק״.
ירקוני כתב מוזיקה גם למספר הצגות ילדים, ביניהן "האסופית" ב־2013,"הדייג ודג הזהב" ב־2014, "אוזו ומוזו מכפר קאקרוזו ב־2018, ״מסביב לעולם ב-80 יום״ ב־2019, ״לאסוף את השברים״ ב־2020 כולן בבימוי יעל טילמן, במסגרת תיאטרון השעה לילדים ולנוער. ב-2014 יצר מוזיקה עבור בובות חיות מתוך דמויות האפליקציה הפופולרית "talking friends" וכן עבור אפליקציה חדשה של ה-"Talking friends" בשם "I want to be big". ב-2014, ירקוני כתב מוזיקה למופע קרקס מאת מיכל סבירוני "האבולוציה של האהבה". ב-2015, שב לשתף פעולה עם טילמן וכתב את המוזיקה להצגה "מושלמת" בבימויה, אשר הוצגה במדיטק בחולון. המוזיקה להצגה הזו תוארה כ"פופית-אלקטרונית סוחפת, שתואמת את הקצב המסחרר והדינמי בו אנו חיים כיום"[32].
עוד ב־2015 החל ירקוני לעבוד עם במאי התיאטרון עירד רובינשטיין והלחין מוזיקה למספר הצגות בבימויו: להצגות ״מר ורטיגו״ (2015)[33], עליה נכתב בביקורת כי היא "מוזיקה רווית עוצמה ומשמעות"[34] ו"במנהרה", בתיאטרון גשר (2017); להצגות "גרין מייל" (2016)[35] ו "דונה פלור נשואה לשניים" (2018) בתיאטרון באר שבע ; להצגות ״קוריולנוס״ (2016)[36], עליה נכתב בביקורת כי היא "מצוינת... ונותנת תחושה של מיליטנטיות בטוב טעם"[37] ו-"1984" (2017) ב בתיאטרון הבימה, להצגות "הר לא זז" (2016)[38], עליה נכתב בביקורות כי היא ״מוזיקה בסגנון יפני ענוג וכובש״[39], "מלך הכלבים (2017), ולהצגה "לילה אחד, מרקוביץ'" (2018) בתיאטרון בית לסין, ולהצגות "אותלו" (2018), "מיזרי", "הנכד" (2019), "אהבה ומגפה" (2021), "הטנק" (2022), "אדיפוס" (2022) ו"הבן של מושיקו הגדול" (2023) בתיאטרון הקאמרי.
ב-2017 חזר לשתף פעולה עם הבמאית מור פרנק בהצגה ״הגשם של סבא אהרון״ עליה קיבל את פרס המוזיקה בפסטיבל חיפה הבינלאומי להצגות ילדים יחד עם בצלאל בורכוב שהלחין את השירים להצגה. עוד ב-2017 הלחין ירקוני את המוזיקה להצגה ״אמא אמרה שאסור״ בבימוי אתי רזניק בתיאטרון הבימה ואת המוזיקה להצגה ״הקומה השלישית״ בבימוין של מאיה ניצן ואלה ניקוליבסקי בתיאטרון בית לסין.
מוזיקה מקורית למופעי מחול
[עריכת קוד מקור | עריכה]ירקוני החל להלחין מוזיקה למופעי מחול בשנת 2005. באותה שנה עלה מופע אשר כלל מוזיקה מקורית עם אימפרוביזציה בתנועה, בשיתוף אמני תיאטרון קליפה במסגרת פסטיבל 20 מעלות. עוד ב-2005, העלה מופע משותף של מחול ומוזיקה מקורית עם הכוריאוגרפית רונית זיו בשם "לפרק ולחבר ת'צורה" במסגרת תיאטרון תמונע. ב-2006 כתב וביצע מוזיקה מקורית למופע המשלב שירים, מחול ווידאו ארט, בשם "מרק אהבה", אשר התקיים במסגרת פרויקט "הזירה" בפסטיבל ישראל. המופע כלל שירים של קרן אלקלעי-גוט בביצוע פאניק אנסמבל, מחול מאת איריס ארז, ווידאו ארט מאת דילייט. ב-2006 החל לשתף פעולה עם הכוריאוגרופית מיכל הרמן וכתב את המוזיקה ליצירה "החתונה" במסגרת הזירה הבינתחומית, וכן למופע "תנשמת" שעלה בתיאטרון תמונע. שנה לאחר מכן כתב מוזיקה ליצירתה של הרמן "רעב" במסגרת פסטיבל הרמת מסך. עוד במסגרת פסטיבל הרמת מסך, שיתף פעולה עם נעה דר ב-2009 וכתב "פסקול מוזיקלי עשיר מאוד... תוך שימוש יפה בציטוטים מיצירות של מאהלר ושניטקה"[40] ליצירה "אנו", וכן עם עירד מצליח, ביצירתו "Unter den linden". זה היה שיתוף הפעולה השני בין ירקוני למצליח - הראשון התקיים ב-2006, אז הלחין ירקוני את מוזיקה למופע המחול של מצליח "מגובה דשא", אשר עלה ב-2006 בתיאטרון תמונע.
מוזיקה לטלוויזיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ירקוני השתתף כנגן קלידים בפסקולים שיצר אבי בללי לסדרות בטיפול (2005), תמרות עשן (2009), אלנבי (2012), להוציא את הכלב (2007), לא הבטחתי לך (2008) ושטיסל (2013). ב-2017 השתתף ירקוני ביצירת פסקול הסדרה ״והארץ הייתה תוהו ובוהו״ (2016) שיצר בללי, הלחין יחד עם בללי את פתיח הסדרה והלחין מספר קטעים נוספים לפסקול הסדרה.
מוזיקה מקורית לקולנוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]ירקוני החל לכתוב מוזיקה מקורית גם לקולנוע ב-2005, ראשית עבור הסרט הקצר "טופו" בבימויה של אורית בן חור, וכן ניגן קלידים לפסקול של אבי בללי בסרט "איזה מקום נפלא". בשנת 2009 הפיק, תיזמר וניגן בפסקול הסרט "5 שעות מפריז". ב־2010 כתב בשיתוף עם בללי את הפסקול לסרט התיעודי "מבצע נפתלי", שנה מאוחר יותר כתב תיזמורים עבור לחנים של בללי לסרט הקולנוע "בוקר טוב אדון פידלמן", וב־2012 ניגן קלידים בפסקול של בללי לסרט התיעודי "גן עדן" בבימויו של רן טל. ב־2014 הפיק את שיר הנושא וניגן קלידים בסרט "מיתה טובה", ובאותה שנה גם כתב את הפסקול לסרט התיעודי "ואריאנט פולגאר" בבימויו של יוסי אבירם. שיתוף פעולה נוסף עם אבירם נוצר ב-2016 כאשר ירקוני הלחין את פסקול הסרט התיעודי ״היה היה פעם... גט, המשפט של ויויאן אמסלם״ ששודר בערוץ ARTE. ב־2015 כתב את פסקול הסרט "פנסיון פראכט" בימוי תמר ירום[41]. הפסקול הרשמי יצא לאור וכלל שירים ביידיש בביצועה של מרינה מקסימיליאן בלומין, הרכב כלייזמרים ומוזיקה לצ'לו בביצועה של הדס קליינמן. ב־2015 כתב את פסקול הסרט התיעודי "המלחמה האחרונה של ילדי טהראן" בבימויה של טלילה פרנק.
דיסקוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 2004 - רועי ירקוני - The best of what dreams are made of - הוצאת פוך
- 2004 - אבק - אבק - הוצאת קיוניפורם
- 2004 - Thin Lips - Thin Lips - הוצאת פוך
- 2006 - פאניק אנסמבל בהופעה חיה בתיאטרון קליפה - הוצאת birdsong
- 2008 - פאניק אנסמבל - פאניק אנסמבל - הוצאת Earsay של האוזן השלישית
- 2012 - פאניק אנסמבל - A Different Story - הוצאת נענע דיסק
- 2015 - מיני-אלבום משותף עם קרני פוסטל - "רחוק משם" - הוצאת נענע דיסק
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של רועי ירקוני
רועי ירקוני, באתר ספוטיפיי
רועי ירקוני, באתר MusicBrainz (באנגלית)
רועי ירקוני, באתר Discogs (באנגלית)- רועי ירקוני, דף שער בספרייה הלאומית
- רועי ירקוני, בארכיון הבימה
- דף היוצר של רועי ירקוני באתר תיאטרון חיפה
- דף היוצר של ירקוני באתר בית הספר Muzik
- דף היוצר של ירקוני באתר פוך מוזיקה
- קישור לאוסף יצירות של ירקוני שלא פורסמו רשמית באתר השרת העיוור
- רונן צומר, האלטרנטיבה של רועי ירקוני, באתר ynet, 28 במרץ 2004
- "ממשנתו של הרוקח השווייצרי" - ביקורת מאת אסף פרידמן על "אבי בללי טריו" באתר קול הקמפוס 106, 19 ביוני 2008(הקישור אינו פעיל).
רועי ירקוני על העבודה עם משוררות - סרטון מתוך "תרבות רחוב" מבית הטלוויזיה החינוכית, 2012, סרטון באתר יוטיוב
ניר גורלי, סינגל משותף ראשון לרועי ירקוני וקרני פוסטל, באתר הארץ, 26 באוקטובר 2014- נדב מנוחין, קשוב מאוד: שובה של חבורת לול, באתר וואלה, 6 בינואר 2015
.svg){kind=logo}
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אורי ברייטמן, ביקורת אלבומים: אבק, באתר רוק מתקדם - מדריך עברי, 24/12/2003
- ^ William Tilland, Ahvak: AllMusic Review by William Tilland, AllMusic, 2014
- ^ Ahvak - 2004 - Review, Progressor, January 11, 2005
- ^ Conor Fynes, Ahvak - Ahvak, Progresphere, September 26, 2013
- ^ אמיר לין, "ווארפ", האם שומעים? עבור!, באתר ynet, 10 בנובמבר 2002
- ^ אורי ברייטמן, אחרי הכל, מדובר כאן בחנות ממתקים וחלומות, באתר השרת העיוור, 23/11/02 (ארכיון)
- ^ Thin Lips - רועי ירקוני, באתר royyarkoni.co.il (באנגלית) (ארכיון)
- ^ האלטרנטיבה של רועי ירקוני, באתר ynet, 28 במרץ 2004
- ^ מיכל פלטי, שיר הוא לא רק מלים, באתר הארץ, 24 בפברואר 2004
- ^ ביקורת על Thin Lips, באתר השרת העיוור (עותק שמור)
- ^ http://www.allmusic.com/album/thin-lips-mw0000999813
- ^ משה קוטנר, "אונה סלבה" יוצאים מחוץ ליער החשוך, באתר הארץ, 22 בדצמבר 2013
- ^ Panic Ensemble - Spring In Your Heart, נבדק ב-2019-09-13
- ^ https://soundcloud.com/royyarkoni/sets/panic-the-undertaker-after-the-party
- ^ http://www.106fm.co.il/events/6387
- ^ Dan Ziv Software Solutions - www.danziv.net, פטיפון - בללי רביץ רביקוביץ' - החלון, באתר פטיפון
- ^ יואב קוטנר, נשמה של טרקטור, באתר ישראל היום, 27.09.2013
- ^ http://www.tzadik.com/
- ^ http://hasharat.co.il/html/mag10sec458.php
- ^ http://khan.co.il/?shows=show-synopsis1-93
- ^ http://khan.co.il/?shows=show-synopsis1-108
- ^ http://khan.co.il/?show=הזהו-אדם
- ^ http://khan.co.il/?show=המקצוען
- ^ http://www.the5w.com/המקצוען-תיאטרון-החאן-מחזאי-דושאן-קוב/
- ^ http://khan.co.il/?shows=show-synopsis1-114
- ^ http://saloona.co.il/blog/גן-הדובדבנים/
- ^ https://tarboot.wordpress.com/2011/08/29/tashahaifait/
- ^ http://www.ht1.co.il/?CategoryID=193&ArticleID=37904
- ^ http://www.habama.co.il/Pages/Description.aspx?Subj=1&Area=1&ArticleID=19022
- ^ http://www.habama.co.il/Pages/Description.aspx?ArticleId=14695&Subj=6&Area=1
- ^ אלמלא / Otherwise, נבדק ב-2019-09-13
- ^ http://www.imanoga.co.il/2015/05/02/מושלמת-במדיטק-הצגת-חובה/
- ^ מר ורטיגו - תיאטרון גשר, נבדק ב-2019-09-13
- ^ http://www.nrg.co.il/online/47/ART2/747/509.html
- ^ גרין מייל | תיאטרון באר-שבע, נבדק ב-2019-09-13
- ^ קוריולנוס - תיאטרון הבימה, נבדק ב-2019-09-13
- ^ דוד רוזנטל, מלחמות גנרלים: ממרחק 400 שנים, "קוריולנוס" פוגעת בול במציאות של ימינו, באתר וואלה, 14 באפריל 2016
- ^ "הר לא זז" - הצצה למאחורי הקלעים, נבדק ב-2019-09-13
- ^ http://cafe.themarker.com/review/3327961
- ^ צבי גרון, ערב מרתק ומקורי של מחול רעיוני חברתי ופוליטי, באתר הבמה, 03.12.2009 (ארכיון)
- ^ http://royyarkoni.co.il/pension-pracht