מיכאל ספרד

מיכאל ספרד
	מיכאל ספרד באולפן רדיו תל אביב, יולי 2018
לידה	21 באפריל 1972 (בן 52); ירושלים, ישראל
מדינה	ישראל
השכלה	האוניברסיטה העברית בירושלים; יוניברסיטי קולג' לונדון ;
פרסים והוקרה	פרס סמי מיכאל (2024); אות זכויות האדם ע"ש אמיל גרינצוויג ;

מיכאל סְפַרְד (נולד ב-21 באפריל 1972) הוא עורך דין המתמחה במשפט בינלאומי של זכויות האדם ובדיני מלחמה, פובליציסט, ופעיל שמאל ישראלי. ספרד מרבה לייצג יוצרי קולנוע וטלוויזיה כגון תסריטאים ובמאים, פעילים וארגונים למען זכויות בעלי חיים, וכן ארגוני שמאל רדיקלי, סרבני שירות בצה"ל ופלסטינים בבג"ץ. קיבל ב-2012 את אות זכויות האדם ע"ש אמיל גרינצוויג^[1].

חייו ופועלו

מיכאל ספרד נולד בירושלים. הוא נכדו של הסוציולוג זיגמונט באומן מצד אִמו ונכדו של המשורר היידי דוד ספרד מצד אביו. אביו ליאון הוא מתמטיקאי ואמו אנה ספרד היא פרופסור אמריטה בחוג לחינוך מתמטי שבפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה. הוריו עלו לישראל מפולין בסוף שנות השישים, לאחר שהיו מעורבים במאבקי סטודנטים באוניברסיטת ורשה נגד המשטר הקומוניסטי ב־1968. אביו גם ישב בכלא הפולני בגלל פעילות זו.

ספרד גדל בירושלים, למד בתיכון רנה קסין והיה חבר בתנועת הנוער של ר"צ. שירת בנח"ל כחובש קרבי. בשל סירבו לשרת בחברון ריצה תקופת מאסר בת שלושה שבועות בכלא צבאי. לאחר שירותו הצבאי למד משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים ובהמשך התמחה אצל עורך הדין אביגדור פלדמן. לאחר ההתמחות הועסק ספרד במשרדו של פלדמן במשך חמש שנים. במהלך תקופה למד ספרד לתואר שני במשפט בינלאומי של זכויות אדם ונסע לשם כך לשנת לימודים בלונדון. בתחילת שנת 2004 פתח משרד עצמאי בתל אביב.

היה כתב לענייני משפט במקומון "כל העיר" בירושלים מפרסם מאמרים בכתבי עת משפטיים מקצועיים. במהלך השנים הרבה לפרסם טורי דעה פובליציסטיים.

זכה בפרס סמי מיכאל לשוויון ולצדק חברתי לשנת 2024.^[2]

נשוי לעובדת הסוציאלית נירית בן־חורין.

פועלו המשפטי

הפרקטיקה המשפטית של מיכאל ספרד נוגעת לנושאים הקשורים למימושם של זכויות אדם ודיני העימות המזוין, מה שמוביל לעיסוק בשליטה הישראלית על יהודה ושומרון. במסגרת זו הוא מייצג ארגונים לזכויות אדם, ישראלים ופלסטינים, קהילות (מועצות וכפרים), וועדים וגם יחידים. התמחותו היא עתירות לבג"ץ והוא הגיש עד היום למעלה ממאה עתירות כאלו.

ספרד הוא היועץ המשפטי של ארגון זכויות האדם "יש דין". טיפל בארבע עתירות העוסקות בגדר ההפרדה, מתוכן ניצח בשלוש, כשהמפורסת שבהן היא העתירה של הכפר בילעין. הוא מייצג אסירים פלסטינים רבים בוועדות שחרורים ולפעמים מופיע בבתי משפט צבאיים.

בין התיקים בהם טיפל:

מדיניות צה"ל ביהודה ושומרון

ייצג את המשפחות של שלושה אזרחים זרים שנהרגו כתוצאה מפעולות צה"ל בשטחים: המשפחה של צלם העיתונות הבריטי ג'יימס מילר שנהרג ברפיח, ומשפחותיהם של שני פעילי ISM (תנועת הסולידריות הבינלאומית), שנהרגו בפעילותם, בתקריות נפרדות. תום הרנדל שנהרג ברפיח גם הוא, ורייצ'ל קורי האמריקאית, שנהרגה ברפיח על ידי דחפור D9R משוריין של צה"ל. במשפטה של רייצ'ל קורי זיכה השופט את המדינה מכל אשמה וקבע שמותה של קורי הייתה תאונה בעת אירוע מלחמתי שנגרמה עקב הראות המוגבלת של מפעיל הדחפור ורשלנותם של קורי וה-ISM.
ייצג את בריאן אייברי, איש ISM שנורה על ידי חיילי צה"ל בג'נין בראשו, וסובל מעיוות של פניו ומבעיות רפואיות הכרוכות בכך, במאבקו לחקירה פלילית של האירוע. במסגרת המאבק הוגשה עתירה לבג"ץ, שהורה לפרקליט הצבאי הראשי לפתוח בחקירה.^[^{דרוש מקור]}
מספר תיקים של סרבני שירות בשטחים: אומץ לסרב – ארגון הסרבנים המילואימניקים, יש גבול – ארגון הסרבנים הוותיק ביותר, אנשי מכתב הטייסים, אנשי מכתב המטכ"ליסטים וסרבן השירות דוד זונשיין.
בג"ץ הסיכולים הממוקדים - במשפט תקף מיכאל ספרד ביחד עם אביגדור פלדמן את מדיניות הסיכול הממוקד של צה"ל, שלפיה צה"ל "יוצא לחיסול יזום של אזרחים בשטחים הנחשדים כמפגעים, ללא משפט". בג"ץ דחה את עתירתו וקבע שלצה"ל מותר לחסל מחבלים, בסייגים מסוימים.
ייצג את תנועת שלום עכשיו בעתירה נגד מאחזים בלתי חוקיים.
השתתף עם אביגדור פלדמן בתביעה לבטל את מינוי דן חלוץ לסגן הרמטכ"ל, בטענה שהוא מעורב במעשים פליליים הנגועים בכשל מוסרי חמור.
עסק במדיניות הקטנת טווח הביטחון בהפגזות על עזה.^{[דרושה הבהרה]}
עסק במדיניות ההיתרים במרחב התפר.^{[דרושה הבהרה]}

זכויות בעלי חיים

תביעתה של עמותת "תנו לחיות לחיות" נגד מכון ויצמן למדע בדרישה להפסקת הניסויים בקופים המבוצעים במחלקה לנוירוביולוגיה במכון.
עתירה של אנימלס ותנו לחיות לחיות ליישום המלצות משרד החקלאות בנושא הגנת חזירים מתוקף חוק צער בעלי חיים.
עתירה בשם מספר ארגונים ועמותות לשיפור תנאי המחיה של תרנגולות בלולים מתועשים.
דרישתה של סטודנטית לביולוגיה מאוניברסיטת חיפה לאפשר לה שלא להשתתף בניסויים בבעלי חיים, תיק שהסתיים בפשרה שאפשרה לה להיעדר מהניסויים.

יוצרי קולנוע וטלוויזיה

מייצג את תל"י, חברת התמלוגים של יוצרי הקולנוע והטלוויזיה בישראל, מייצג במאים, תסריטאים וסופרים.
העתירה נגד פסילת הסרט ג'נין ג'נין של מוחמד בכרי.

נושאים נוספים

ייצג עובדים זרים במאבקם לקבלת זכויות בישראל.
הגיש בשם מספר הורים מאמצים תלונה, שהתבררה בבית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות נגד ידיעות אחרונות על כתבה שקבעה כי ילדים מאומצים מחוץ לישראל גדלים להיות עבריינים וזונות באחוזים גבוהים. "ידיעות אחרונות" חויב לפרסם התנצלות ולפרסם את ההחלטה של בית הדין. בית הדין קבע שאם היה מגיש את התלונה לא רק נגד העיתון, כי אם גם נגד העיתונאים, היה מחליט שאסור להעסיקם בעיתונות.
תיקו של מרכוס קלינגברג, שהורשע בריגול לטובת ברית המועצות.^{[דרושה הבהרה]}
ייצג את הנתבעים בתביעת הדיבה שהגישה תנועת אם תרצו נגד מפעילי עמוד הפייסבוק "אם תרצו תנועה פאשיסטית (אז יש)". במהלך המשפט הודה יו"ר התנועה, רונן שובל, כי השיג באמצעות חוקר פרטי, חומרים מתוך משרדו של ספרד^[3].
בינואר 2024 ייצג יחד עם עו"ד שניר קליין את חבר הכנסת עופר כסיף בהליך בוועדת הכנסת להפסקת כהונתו.

דעותיו

בראיון עימו סיפר ספרד כי לדעתו "מפת ההתיישבויות בגדה היא בלתי ניתנת לקיום אם רוצים לשמור על מדינת ישראל. אני חושב שאני משרת את האינטרס הלאומי, בוודאי יותר מהמתנחלים...מה שאני עושה הוא הדבר הטוב ביותר לעתיד המדינה". לדבריו, לשואה יש תפקיד חשוב בעיצוב דמותו: "עיקר הסיבות שאני עושה את מה שאני עושה בא מראיית עולם שצמחה על רקע זה שאני יהודי ממשפחה של ניצולי שואה, ולכן הפן היהודי שבי הוא מאוד משמעותי...סיוע לחלשים, לאנשים נרדפים, לבני אדם שאין להם מעמד וזכויות, זה הלקח המרכזי שניתן וצריך ללמוד מההיסטוריה שלנו כעם". בראיון הגדיר את עצמו ספרד כיהודי חילוני: "אני יהודי חילוני, והתורה למשל היא חלק מהתרבות אבל לא ראיית עולם. כשאני אומר שאני יהודי ושהשורשים שלי נטועים ביהדות אני לא מתכוון לדת, אלא לחוכמה היהודית, להיסטוריה ולמוסר"^[4].

בספטמבר 2018 שיתף בעמוד הפייסבוק שלו מכתב המופנה לכוחות צה"ל שיידרשו לבצע את פינוי הכפר הפלסטיני הבלתי חוקי - חאן אל אחמר, ובו אזהרה כי הם חשופים לתביעה בבית הדין הפלילי הבינלאומי לפשעי מלחמה בהאג^[5].

ספריו

דב חנין, מיכאל ספרד, שרון רוטברד (עורכים), משפטי הסרבנים: התובע הצבאי נגד חגי מטר, מתן קמינר, נעם בהט, שמרי צמרת, אדם מאור. התובע הצבאי נגד יונתן בן ארצי, הוצאת בבל, 2004
מרקוס קלינגברג, המרגל האחרון, נכתב יחד עם מיכאל ספרד, תל אביב, הוצאת מעריב הד ארצי, 2007: ספרד ערך את האוטוביוגרפיה של קלינגברג, מרגל לטובת ברית המועצות שספרד ייצג בעתירות שונות. בביוגרפיה נחשף לראשונה שקלינברג גייס עבור הק.ג.ב. מרגלים ישראלים נוספים, בהם אשתו ומדען שזהותו לא נחשפה בספר, אבל נטען לגביו שהיה חבר בוועדה בעלת סיווג ביטחוני גבוה, שייעצה למשרד הביטחון.
שאול אריאלי ומיכאל ספרד, חומה ומחדל: גדר ההפרדה - ביטחון או חמדנות?, ידיעות ספרים, תל אביב, 2008.
מיכאל ספרד, החומה והשער: ישראל, פלסטין והמאבק המשפטי לזכויות אדם, הוצאת כתר, 2018.