לדלג לתוכן

אבי גבאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אבי גבאי
אבי גבאי באספת בחירות מקדימות לראשות מפלגת העבודה, אפריל 2017
אבי גבאי באספת בחירות מקדימות לראשות מפלגת העבודה, אפריל 2017
לידה 22 בפברואר 1967 (בן 57)
י"ב באדר א' ה'תשכ"ז
ירושלים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה
עיסוק מנהל כללי, פוליטיקאי
מפלגה
סיעה העבודה
השר להגנת הסביבה ה־16
בממשלה ה־34
14 במאי 201531 במאי 2016
(שנה)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
חבר הכנסת
30 באפריל 20193 באוקטובר 2019
(157 ימים)
כנסות 21
יו"ר מפלגת העבודה ה־11
4 ביולי 20172 ביולי 2019
(שנתיים)
תפקידים בולטים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אברהם (אבי) גבאי (נולד ב-22 בפברואר 1967) הוא פוליטיקאי לשעבר, מנהל ואיש עסקים. מכהן כמנכ"ל פרטנר. שימש בעבר כשר להגנת הסביבה מטעם מפלגת כולנו ויו"ר מפלגת העבודה וחבר הכנסת מטעמה. בשנים 20032013 שימש מנכ"ל בזק בינלאומי ומנכ"ל בזק[1], ומאוחר יותר, מנכ"ל סלקום[2].

אבי גבאי נולד בירושלים וגדל בשכונת בקעה.[3] הוא השביעי מבין שמונה ילדים של משה ושרה שעלו ממרוקו לישראל ב-1964,[4] שלוש שנים טרם לידתו.[5] משפחתו התיישבה במעברת צפון תלפיות, אמו עבדה במעון של אקי"ם[5] ואביו עבד כטכנאי בזק.[6][7][8] בכיתה ד' אובחן גבאי כמחונן,[5][9] בתיכון למד בגימנסיה העברית רחביה.

ב-1985 התגייס לצה"ל ושירת כקצין מודיעין בגזרת לבנון. השתחרר לאחר ארבע שנים[10][5] והגיע לדרגת רב-סרן במילואים.[5][9] עם שחרורו מהצבא החל בלימודי תואר ראשון בכלכלה באוניברסיטה העברית, ובהמשך סיים גם תואר שני במנהל עסקים.[11]

קריירה עסקית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

את דרכו המקצועית החל ב-1994 באגף התקציבים במשרד האוצר כרפרנט ורכז צוות תקשורת ומחשוב משרדי ממשלה.[12] לאחר ארבע שנים וחצי, בשנת 1998, עבר לחברת "בזק" בעת שהייתה בתהליך הפרטה ו-48% ממניותיה הוחזקו בידי הציבור.[13] בתפקידו הראשון בחברה שימש עוזר בכיר למנכ"ל עמי אראל.[12] בהמשך מונה לסמנכ"ל משאבי ניהול, תפקיד שמילא כחצי שנה. לאחר מכן, במשך שלוש שנים וחצי, כיהן כסמנכ"ל כלכלה ואסטרטגיה, תפקיד שמילא עד שנת 2003, אז עבר לכהן כמנכ"ל בזק בינלאומי.[14][15] במסגרת חקירת פרשת הסוס הטרויאני ב-2005, שבה נחשף כי חברות גדולות בישראל השתמשו או נפלו קורבן לתוכנת ריגול תעשייתי, נחקר גבאי באזהרה ונשלח לחמישה ימי מעצר בית.[16][17] התיק נגדו נסגר מחוסר אשמה.[18]

בשנת 2007 מונה למנכ"ל "בזק",[11] תפקיד אותו ביצע עד פרישתו בשנת 2013.[19] המגזין "פורבס" פרסם הערכה שבתקופת עבודתו כמנכ"ל "בזק" צבר הכנסות בסך 52 מיליון ש"ח (לפני מס), בין היתר מבונוסים ומשכר כ-24 מיליון ש"ח ומאופציות, ש-50% מהן, בסך 15 מיליון ש"ח, מימש בשנת 2010.[20] במהלך תקופת כהונתו נפתח שוק הטלפוניה לתחרות והחברה השקיעה סכומים ניכרים בהקמת רשת האינטרנט המהיר NGN.[21]

לאחר פרישתו מ"בזק" הוזכר שמו בהקשר לקבוצה שניסה לגבש לרכישת אל-על.[20] בפברואר 2014 מונה ליו"ר ועדת בדיקה ציבורית מיוחדת לבדיקת הסיבות לקריסתו הפיננסית של המרכז הרפואי הדסה.[22]

בין השנים 2014 - 2019 עסק גבאי בתחום הפוליטי. לאחר שהודיע על פרישה מהחיים הפוליטיים, בינואר 2020, מונה גבאי למנכ"ל סלקום.[23] בנובמבר 2021 הודיע על התפטרותו מהתפקיד.[24] וכעבור ימים אחדים בנובמבר 2021 נחתמה עסקה לרכישת מניות פרטנר שבידי האצ'יסון ומפואה תמורת 300 מיליון דולר על ידי קבוצה שכללה את אבי גבאי, שלמה רודב, הפניקס אחזקות, כלל ביטוח, מנורה מבטחים החזקות וקבוצת ארקין של מורי ארקין.[25] לאחר השלמת העסקה מונה גבאי למנכ"ל פרטנר, והוא נכנס לתפקידו ב-1 ביוני 2022.[26]

קריירה פוליטית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפלגת כולנו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך 2014 חבר גבאי למשה כחלון, אותו הכיר כאשר עבד מולו כמנכ"ל "בזק" בתקופת כהונתו של כחלון כשר התקשורת, וסייע בהקמת מפלגת "כולנו".[27] בבחירות לכנסת העשרים שימש כיו"ר מטה הבחירות של המפלגה, אך לא הוצב ברשימתה לכנסת.[28] עם הקמת הממשלה מונה לשר להגנת הסביבה, כשר שאינו חבר הכנסת.[29]

השר להגנת הסביבה
[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשר להגנת הסביבה התווה גבאי תוכנית לאומית להפחתת זיהום האוויר באזור חיפה ב-50 אחוזים עד 2018,[30] עסק בקידום השימוש בכלי רכב חשמליים, היברידיים ובעלי רמה נמוכה של זיהום אוויר[31] והוביל את מינוי החברה לשירותי איכות הסביבה לזרוע הביצועית של המדינה לניהול שיקום הקרקעות בבסיסי צה"ל שיפונו ומתחמי תע"ש. בסוף 2015 הוביל לצמצום של 15% בשימוש של חברת החשמל בפחם. במהלך 2015 הורה להפסיק את מימון קופי המקוק שנפדו מחוות מזור.[32] במרץ 2016 אושר בכנסת החוק לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד–פעמיות שהוגש לכנסת טרם מינויו של גבאי לשר.[33] החוק קובע כי רשתות השיווק יחויבו לגבות מחיר של 10 אגורות לשקית ויעבירו את ההכנסות לפרויקטים סביבתיים.[34]

בתקופת שבתו בממשלה היה השר היחיד שהתנגד למתווה הגז שגיבשה הממשלה.[35][36] הוא מונה על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו לגיבוש מדיניות ממשלתית חדשה בנוגע לקק"ל. בתוך שלושה חודשים הושגה חתימה על הסכם, לפיו תעביר קק"ל למדינה 2.2 מיליארד ש"ח.

ב-27 במאי 2016 התפטר מתפקידו כשר להגנת הסביבה, במחאה על צירוף מפלגת ישראל ביתנו לממשלה ומינויו של אביגדור ליברמן לשר הביטחון במקום משה יעלון.[37] הוא אמר כי מינוי זה מוביל להקמת "ממשלה קיצונית", והוסיף "אנחנו חייבים לעצור את התהליך שאני חושש שמוביל להרס הבית השלישי".[38]

מפלגת העבודה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
אבי גבאי ביולי 2017

בדצמבר 2016 הצטרף למפלגת העבודה.[39] במרץ 2017 הודיע על התמודדותו בבחירות המקדימות לראשות מפלגת העבודה, שנקבעו ל-4 ביולי 2017.[40] בסיבוב הראשון קיבל 27% אחוזים מהקולות (מקום שני) והעפיל לסיבוב השני,[41] שהתקיים ב-10 ביולי. בסיבוב השני ניצח את עמיר פרץ ונבחר לראשות המפלגה, לאחר שזכה במעל ל-52 אחוזים מקולות הבוחרים.[42][43] ביוני 2018 נקנס בידי מבקר המדינה בתשעים אלף ש"ח בגין חריגה של כחצי מיליון ש"ח מתקרת ההוצאה המותרת בבחירות המקדימות.[44]

אף שגבאי הוביל את הסיעה הגדולה באופוזיציה, הוא לא היה חבר הכנסת, ולכן לא היה יכול לשמש כראש האופוזיציה. את תפקיד זה המשיך למלא, לבקשתו של גבאי, יושב הראש הקודם של המפלגה, חבר הכנסת יצחק הרצוג.[45] לאחר התפטרותו של הרצוג ביולי 2018 מילאה את התפקיד ציפי לבני, בעקבות הסכם שאליו הגיעה עם גבאי. בעקבות פירוק "המחנה הציוני" מונתה שלי יחימוביץ' ליו"ר האופוזיציה.[46]

לאחר בחירתו יזם שינויי חוקה שיאפשרו לו, בין השאר, לשריין ארבעה מקומות ברשימה לכנסת ולהעביר סמכויות מהמזכ"ל לידיו.[47] המהלך עורר התנגדות פנימית במפלגה, אך אושר בוועידתה.[48]

בנובמבר 2017 יזם גבאי שינוי בעמדתה של סיעת המחנה הציוני, אשר תמכה קודם לכן בהסדרת מעמדם בישראל של מסתננים שלא ניתן להשיבם לארצות מוצאם. בעקבות כך החליטה הסיעה, על חודו של קול, לתמוך בהצעת החוק הממשלתית שלפיה ייכלאו מסתננים שיסרבו לעזוב מרצון למדינה שלישית.[49]

בעקבות הצהרת טראמפ על הכרה בירושלים כבירת ישראל אמר גבאי בראיון ש"ירושלים מאוחדת" עדיפה על הסדר מדיני עם הפלסטינים.[50] כחצי שנה קודם לכן אמר ש"ירושלים המאוחדת" בעיניו אינה כוללת את הכפרים הערביים סביבה.[51]

בעקבות דרישות של חברות כנסת מ"העבודה" לסלק את חה"כ איתן ברושי מהמפלגה, הודיע לו גבאי על השעייתו מהסיעה בכנסת וכינה אותו "עבריין מין".[52] ברושי הגיש נגדו תביעת דיבה. לאחר שנפתח המשפט, הגיעו הצדדים ביוני 2019 להסכם ובמסגרתו פרסם גבאי התנצלות על הדברים ופיצה אותו בהוצאות משפט בסך 40,000 ש"ח.[53]

הבחירות לכנסת העשרים ואחת
[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי החלטת הכנסת להתפזר ולערוך בחירות לכנסת העשרים ואחת, בישיבת סיעת העבודה בכנסת ב-1 בינואר 2019, הודיע גבאי לציפי לבני בנוכחות התקשורת, על פירוק המחנה הציוני והפסקת השותפות עם מפלגת התנועה.[54][55]

בינואר 2019 יצא לאור, בהוצאת "ידיעות ספרים" ספרו "הכל אפשרי" המספר את סיפור חייו של גבאי ופורס את חזונו למדינת ישראל.

ב-19 בפברואר שריין גבאי את האלוף במיל' טל רוסו ואת חבר הכנסת חיים ילין מיש עתיד שפרש ממפלגתו במקומות השני והעשירי בהתאמה ברשימת "העבודה" לכנסת.[56][57] במהלך מערכת הבחירות הצהיר שלא יצטרף לקואליציה בראשות בנימין נתניהו, ותקף את נתניהו על רקע עדתי.[58]

בבחירות עצמן, שהתקיימו ב-9 באפריל, ספגה מפלגת העבודה בראשות גבאי מפלה וקיבלה שישה מנדטים.[59] גבאי עצמו נכנס לכנסת והודיע שיקדים את הפריימריז לראשות המפלגה.[60]

בסוף מאי 2019 ניהלו גבאי ובכירים נוספים במפלגת העבודה מגעים עם ראש הממשלה נתניהו בדבר אפשרות של כניסת מפלגת העבודה לממשלתו. המגעים נחשפו בתקשורת[61] והמהלך לא יצא אל הפועל. בכירי "העבודה", ובהם עמיר פרץ, איציק שמולי, שלי יחימוביץ' וסתיו שפיר, דרשו מגבאי להתפטר לאלתר מתפקידו כיו"ר המפלגה.[62]

הבחירות לכנסת העשרים ושתיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-11 ביוני 2019, לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושתיים, הודיע גבאי שלא יתמודד על ראשות מפלגת העבודה.[63] יום לאחר מכן הודיע כי הוא פורש מהחיים הפוליטיים.[64] ב-2 ביולי 2019 נבחר עמיר פרץ ליו"ר מפלגת העבודה.

פעילות חברתית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2016 החל לשמש בהתנדבות כיו"ר הדירקטוריון של עמותת "ידיד"[65], אך הודיע על פרישתו עקב ניגוד העניינים עם היבחרו לתפקיד יו"ר מפלגת העבודה ב-2017.[66] גבאי חבר בעמותת: "אור למשפחות", התומכת בהורים שכולים.

בשנים 2013 - 2015 שימש כיו׳ר הוועד המנהל של עמותת ׳תפוח׳ שעוסקת בצמצום הפער הדיגיטלי בישראל. סיים את תפקידו עם כניסתו לתפקיד השר להגנת הסביבה

עמדות פוליטיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיני-ביטחוני

[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי התוכנית המדינית שפרסם גבאי, יש להגיע לפתרון של שתי מדינות לשני עמים, ועל המדינה הפלסטינית להיות מפורזת. לדבריו, "גושי התיישבות ימלאו תפקיד ביטחוני חשוב במסגרת גבולות הקבע של מדינת ישראל", ושכונות ערביות במזרח ירושלים יעברו לשליטה אזרחית של הרשות הפלסטינית (שטח B). יישובי בקעת הירדן הם לדבריו "חלק אינטגרלי ממדינת ישראל, היום ובעתיד", והבקעה "צריכה להיות חלק מחגורת הביטחון המזרחית של המדינה". הפליטים יקבלו פיצויים ויאוזרחו במדינות ערב. ההסכם צריך להיות במסגרת אזורית, במטרה לחזק את ציר המדינות שדתם של רוב תושביהן היא אסלאם סוני מתון, ובכך למתן את השפעותיהן האסלאמיות הקיצוניות של איראן, סוריה וחזבאללה. עד פתרון הסכסוך, צה"ל וכוחות הביטחון הישראליים יהיו פרושים לאורך נהר הירדן, ויהיו בעלי חופש פעולה ליזום ולהגיב בכל שטחי יהודה ושומרון, אם הדבר יידרש. גבאי תומך בהקפאת הבנייה שבהתנחלויות המבודדות, הנמצאות מחוץ לגושי ההתיישבות, במטרה להעביר את הכספים לטובת אזורי הפריפריה בישראל.[67]

בראיון טלוויזיוני באוקטובר 2017, התבטא גבאי כי אין זה הכרחי לפנות התנחלויות במסגרת הסכם שלום עתידי בין ישראל לפלסטינים.[68] לאחר שנוצרה סערה בעניין, אמר כי הוא מבחין בין גושי התיישבות להתנחלויות מבודדות. לדבריו, יש לעצור את הבנייה באחרונות, אך לטעמו אין צורך לשרטט בשלב זה את גבולות המשא ומתן ואת מתכונתו, לרבות התחייבות מוקדמת לפינוי מיידי של כלל ההתנחלויות, וכי כל פתרון שיוביל להסכם ראוי שייבחן.[69]

בינואר 2018 הצהיר כי אם המשא ומתן עם הפלסטינים ייכשל יש לבצע התנתקות חד-צדדית, ושתוכנית כזו לא מחייבת בהכרח פינוי התנחלויות.[70]

כלכלה וחברה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי התוכנית הכלכלית-חברתית שפרסם, גבאי תומך בהגדלת ההוצאה האזרחית של המדינה בכל הקשור לקצבאות ולשירותים החברתיים, לצד תהליכי התייעלות במגזר הציבורי. הוא תומך בצמצום אי-שוויון בין המרכז לפריפריה ובין יהודים לערבים במערכת החינוך. הוא מתנגד לתופעת מורי הקבלן במערכת החינוך. על פי תוכנית זו, הוא מאמין בחיזוק ותמיכה קבועה במערכת הבריאות הציבורית והפרדה מוחלטת בינה לבין הרפואה הפרטית. הוא בעד הרחבה של משאבי הבריאות והחלת רפורמת הסיעוד תוך השוואת ההוצאה הציבורית לממוצע ה-OECD. לפי גבאי, תחבורה ציבורית יכולה להיות כלי חברתי המצמצם אי-שוויון ותורם לניעות חברתית, לכן הוא בעד השקעה תוספתית בתחבורה הציבורית של 100 מיליארד ש"ח על פני עשור, והעדפת התחבורה הציבורית על פני הפרטית בתשתיות ובנגישות.

גבאי תומך בהרחבת רשתות ההגנה לכלל העובדים במשק, וקביעת מנגנון הצמדת השכר למדד המחירים לצרכן. גבאי בעד תשלום שכר מינימום לחיילים המשרתים במערך הלוחם. על פי התוכנית, יש ליצור מערכת מיסוי שוויונית, כדי להתמודד עם הפערים העמוקים בחברה הישראלית. כדי להוריד את יוקר המחיה בישראל יש להגביר את התחרות בשווקים, להפחית בירוקרטיה וליצור תחרות בין גופי כשרות. על מנת להתמודד עם העלייה במחירי הדיור בישראל, גבאי מציע לבנות 300,000 יחידות דיור בבניה תקציבית ממשלתית בתוך חמש שנים, לעבור למודלים של דיור בר-השגה ולשנות את תהליכי התכנון על מנת לקצר את זמן הבנייה של דירות.[71]

יחסי דת מדינה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גבאי הביע תמיכה בהפעלת תחבורה ציבורית בשבת,[72] מרכולים ומקומות בילוי,[73] בגיורים רפורמיים,[74] נישואים אזרחיים[75] ובפשרת מתווה הכותל. התנגד למה שכינה פעולות ההדתה בבתי הספר באמצעות עמותות.[76] בעניין גיוס חרדים, לעומת זאת, הצהיר כי הדבר לא ריאלי.[77]

בנובמבר 2017 בפגישה עם סטודנטים באוניברסיטת בן-גוריון אמר: "אנחנו יהודים, חיים במדינה יהודית. אני חושב שאחת הבעיות של חברי מפלגת העבודה, ברצינות, זה שהיא התרחקה מזה. נתניהו אמר ב-99'[78] לרב כדורי: [...] 'השמאל שכח מה זה להיות יהודי'. את יודעת מה השמאל עשה כתגובה לזה? שכח מה זה להיות יהודי". הדברים גררו תגובות מעורבות מצד חברי הכנסת במחנה השמאלי.[79][80] לאחר מכן אמר שדבריו לא צוטטו בהקשר המלא בתקשורת וכי "השמאל הוא לא פחות יהודי מאף אחד אחר".[81]

גבאי קרא לרפורמה במערכת החינוך בה יאוחדו כל זרמי החינוך לזרם אחד.[82][83]

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשוי לאיילת, מנהלת בית הספר היסודי צהלה ובעבר רכזת שכבה בתיכון ומורה לאנגלית שהייתה בעבר אשת הייטק,[84][85] לזוג שלושה ילדים.[86] מתגוררים בשכונת תל ברוך בתל אביב.[20]

גבאי הוא חובב ספורט וצלילה והשתתף במספר ריצות מרתון.[4]

על פי פורבס, ב-2019 הונו של גבאי הוערך בכ-29 מיליון שקל.[87]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ חזקי ברוך, יו"ר חדש לעבודה - אבי גבאי, באתר ערוץ 7, 10 ביולי 2017
  2. ^ גולן חזני, הפור נפל: אבי גבאי הוא מנכ"ל סלקום הבא, באתר כלכליסט, 4 בינואר 2020
  3. ^ אייל לוי, ‏"התפטרתי מממשלת נתניהו כי לא רציתי להיות בצד הלא נכון של ההיסטוריה", באתר מעריב אונליין, 16 באפריל 2017
  4. ^ 1 2 אילנה קוריאל, השר שאתם לא מכירים: מי אתה אבי גבאי?, באתר ynet, 26 ביוני 2015
  5. ^ 1 2 3 4 5 סרטונים נחמה דואק, "חיידק פוליטי עם אבי גבאי", ערוץ הכנסת, 13 בפברואר 2017
  6. ^ רפי רשף, אינטימי: "לא מרשה לעצמי להיעלב ממתחרה פוליטי", באתר נענע10, 9 בספטמבר 2017
  7. ^ ציון סולטן,על ניסים ונפלאות, באתר קרן-אור, 3 בספטמבר 2017
  8. ^ דיאנה בחור ניר, "גם כשהייתי מנכ"ל בזק, אבא, שהיה עובד החברה, אמר: "אני עוד אתבע את בזק על מה שעשו לי", באתר כלכליסט, 5 באוקטובר 2017
  9. ^ 1 2 איך הגיע אבי גבאי למשרד האוצר?, באתר העבודה (ארכיון)
  10. ^ אבי גבאי - קורות חיים, באתר מפלגת העבודה.
  11. ^ 1 2 ערן גבאי, המסלול המהיר של אבי גבאי, באתר הארץ, 27 ביולי 2007
  12. ^ 1 2 אתר למנויים בלבד צבי זרחיה, אבי גבאי: "המע"מ צריך לרדת ב-10%", באתר TheMarker‏, 1 בינואר 2017
  13. ^ תני גולדשטיין, בזק: 21 שנות הפרטה, באתר ynet, 8 במאי 2005
  14. ^ אבי גבאי מונה אתמול למנכ"ל בזק בינלאומי, באתר הארץ, 2 ביוני 2003
  15. ^ יעל גאוני, אבי גבאי לא פראייר, באתר ynet, 7 בספטמבר 2004
  16. ^ נועם שרביט, ‏יעקב שחר זומן למתן עדות במשטרה; מנכ"ל בזק בינלאומי - במעצר בית, באתר גלובס, 1 ביוני 2005
  17. ^ מנהלי בזק בינלאומי שוחררו למעצר בית, באתר וואלה, 1 ביוני 2005
  18. ^ דפנה ליאל, ‏גבאי בהפגנה נגד היועמ"ש: "לפרק את הממשלה", באתר ‏מאקו‏, 15 ביולי 2017
  19. ^ גד פרץ וטלי ציפורי, ‏מנכ"ל בזק אבי גבאי פורש לאחר 5 שנים בתפקיד, באתר גלובס, 20 בינואר 2013
  20. ^ 1 2 3 אבי גרצמן, שחקן חיזוק: כמה שווה אבי גבאי, השר היחיד שאינו חבר כנסת?, באתר "פורבס ישראל", 21 ביוני 2015
  21. ^ הראל עילם, "מכסים 85% מהמדינה ב-NGN, נערוך ניסוי במהירות של גיגה-ביט", באתר כלכליסט, 14 בדצמבר 2011
  22. ^ שאול אמסטרדמסקי ומיקי פלד, הפרוטוקולים של ועדת גבאי: כשכולם אשמים, אף אחד לא אשם, באתר כלכליסט, 19 ביוני 2014
  23. ^ גולן חזני, הפור נפל: אבי גבאי הוא מנכ"ל סלקום הבא, באתר כלכליסט, 4 בינואר 2020
  24. ^ גד פרץ, ‏טלטלה בסלקום: אבי גבאי הודיע על התפטרותו מתפקיד המנכ"ל, באתר גלובס, 21 בנובמבר 2021
  25. ^ גולן חזני, העסקה נחתמה: קבוצת גבאי-רודב-הפניקס רוכשת את פרטנר, באתר כלכליסט, 24 בנובמבר 2021
  26. ^ אתר למנויים בלבד רפאלה גויכמן, אבי גבאי, שרכש את פרטנר לפני כחצי שנה - מונה למנכ"ל החברה, באתר TheMarker‏, 23 במאי 2022
  27. ^ אתר למנויים בלבד אמיר טייג, הראשון להצטרף למפלגה שמקים משה כחלון: לשעבר מנכ"ל בזק, אבי גבאי, באתר TheMarker‏, 20 באוגוסט 2014
  28. ^ אתר למנויים בלבד חיים לוינסון, קווים לדמותו של המנהיג הבא של מפלגת העבודה, באתר הארץ, 10 ביולי 2017
  29. ^ אבירם זינו, אריק בנדר, ‏נכנסים לעבודה: חילופי השרים התקיימו במשרד החקלאות וביטחון הפנים, באתר מעריב אונליין, 17 במאי 2015
  30. ^ שלמה צזנה ודן לביא, "נפחית את הזיהום ב־50% עד 2018", באתר ישראל היום, 4 בפברואר 2016
  31. ^ תומר הדר, אבי גבאי: "במקום להחמיר עם רכבים מזהמים צריך להיטיב עם הנקיים", באתר כלכליסט, 9 בנובמבר 2015
  32. ^ הודעת חוות מזור לוועדת החינוך, התרבות והספורט בכנסת
  33. ^ חוק השקיות אושר בוועדת הפנים, באתר ynet, 28 במרץ 2016
  34. ^ יובל בגנו ואריק בנדר, ‏סופו של עידן: "חוק השקיות" אושר סופית בכנסת, באתר מעריב אונליין, 29 במרץ 2016
  35. ^ אטילה שומפלבי וצבי לביא, השר לא יוכל להתבטא נגד מתווה הגז, באתר ynet, 30 בנובמבר 2015
  36. ^ סרטונים עובדה, ‏גם ג'וב הוא מעטפה, באתר ‏מאקו‏, 26 בדצמבר 2016
  37. ^ טל שלו‏, השר גבאי מתפטר מתפקידו בעקבות מינוי ליברמן לשר הביטחון: "מעשה חמור", באתר וואלה, 27 במאי 2016
  38. ^ דן לביא, "הדחת יעלון - צפרדע שלא יכולתי לבלוע", באתר ישראל היום, 27 במאי 2016
  39. ^ אתר למנויים בלבד צבי זרחיה, אבי גבאי מצטרף למפלגת העבודה - ומה הוא חושב על הרצוג ולפיד?, באתר TheMarker‏, 29 בדצמבר 2016
  40. ^ אתר למנויים בלבד צבי זרחיה, אבי גבאי הודיע על התמודדותו לראשות מפלגת העבודה, באתר TheMarker‏, 4 במרץ 2017
  41. ^ הבחירות לראשות העבודה: גבאי ופרץ עלו לסיבוב השני, באתר ynet, 4 ביולי 2017
  42. ^ עידן יוסף, מהפך במפלגת העבודה: אבי גבאי ניצח, באתר News1 מחלקה ראשונה, 10 ביולי 2017
  43. ^ חיים לוינסון, אבי גבאי נבחר לראשות מפלגת העבודה, באתר הארץ, 10 ביולי 2017
  44. ^ ירון דרוקמן, המבקר: גבאי חרג מתקרת ההוצאות המותרת בפריימריז, באתר ynet, 26 ביוני 2018
  45. ^ שלמה פיוטרקובסקי, גבאי: הרצוג ישאר ראש האופוזיציה, באתר ערוץ 7, 6 ביולי 2017
  46. ^ יקי אדמקר‏, יחימוביץ' מונתה ליו"ר האופוזיציה, באתר וואלה, 1 בינואר 2019
  47. ^ אתר למנויים בלבד חיים לוינסון, גבאי פועל לשנות את חוקת מפלגת העבודה כדי לבסס את שליטתו בה, באתר הארץ, 20 באוגוסט 2017
  48. ^ אתר למנויים בלבד חיים לוינסון, הישג לגבאי: ועידת מפלגת העבודה אישרה את הרחבת סמכויות היו"ר, באתר הארץ, 14 בספטמבר 2017
  49. ^ ספי עובדיה, ביוזמת גבאי: העבודה תתמוך בגירוש מבקשי המקלט, באתר נענע 10, 20 בנובמבר 2017
  50. ^ סרטונים דוד בן בסט מראיין את אבי גבאי, "הנבחרים", באתר YouTube, ‏8 בדצמבר 2017.
  51. ^ גבאי בראיון ל-ynet: "תומך בשתי מדינות, ירושלים תישאר מאוחדת", באתר ynet, 11 ביולי 2017
  52. ^ גבאי השעה את ח"כ ברושי:"אין מקום בכנסת לעברייני מין", באתר ערוץ 7 ‏ 29 ביולי 2018
  53. ^ פשרה בתביעת הדיבה של ברושי - גבאי יתנצל ויפצה, באתר כלכליסט ‏ 6 ביוני 2019
  54. ^ יקי אדמקר, טל שלו ודנה ירקצי‏, גבאי הודיע: העבודה והתנועה מתפצלות - המחנה הציוני יפורק, באתר וואלה, 1 בינואר 2019
  55. ^ אתר למנויים בלבד יובל קרני, מה, לא הייתי מנומס? איחלתי לה בהצלחה, באתר "ידיעות אחרונות", 3 בינואר 2019
  56. ^ יובל קרני ומורן אזולאי, אלוף במיל' טל רוסו ישוריין במקום השני במפלגת העבודה, באתר ynet, 19 בפברואר 2019
  57. ^ יובל קרני ומורן אזולאי, חיים ילין ישוריין במקום העשירי ברשימת העבודה, באתר ynet, 21 בפברואר 2019
  58. ^ אתר למנויים בלבד חגי עמית, "המרוקאיות", "הפרענקים" וה"גברים הלבנים-אשכנזים": השד העדתי תוקף בבחירות, באתר הארץ, 17 במרץ 2019
  59. ^ דנה ירקצי‏, מפלגת העבודה התרסקה ; גבאי: "אכזבה עצובה ומכה", באתר וואלה, 10 באפריל 2019
  60. ^ יובל קרני, הפריימריז בעבודה יוקדמו, טרם נקבע תאריך, באתר ynet, 17 באפריל 2019
  61. ^ טל שניידר, ‏כל התיקים, כל החוקים: מה הציע נתניהו ולמי בניסיון הנואש למנוע בחירות, באתר גלובס, 30 במאי 2019
  62. ^ יובל קרני, "מרד" בעבודה נגד גבאי: "מושך זמן, מנותק מהמציאות", באתר ynet, 2 ביוני 2019
  63. ^ יובל קרני, אבי גבאי הודיע: לא אתמודד על ראשות העבודה, באתר ynet, 11 ביוני 2019
  64. ^ טל שלו‏, לאחר שנתיים: גבאי הודיע על פרישה ממפלגת העבודה, באתר וואלה, 12 ביוני 2019
    אריק בנדר, ‏אבי גבאי הודיע על פרישה מהחיים הפוליטיים, באתר מעריב אונליין, 12 ביוני 2019
  65. ^ אתר למנויים בלבד ליאור דטל, התפקיד החדש של אבי גבאי, באתר TheMarker‏, 29 ביולי 2016
  66. ^ אבי גבאי פייסבוק, 16 באוגוסט 2017
  67. ^ התוכנית המדינית, באתר הרשמי של אבי גבאי
  68. ^ עמית סגל ירון אברהם, ‏"דברי גבאי - לא עמדת המחנ"צ", באתר ‏מאקו‏, 16 באוקטובר 2017
    ציון נאנוס, ‏100 הימים הראשונים של אבי גבאי, באתר ‏מאקו‏, 17 באוקטובר 2017 סרטונים.
  69. ^ בת אל בנימין, ב"גבאי מבהיר: "מחויב להסכם על בסיס פתרון שתי המדינות", באתר ערוץ 20, 16 באוקטובר 2017
  70. ^ גבאי על תוכנית ההתנתקות מיו"ש: "מי אמר שצריך לפנות התנחלויות?", באתר מעריב אונליין, 4 בפברואר 2018
  71. ^ התוכנית הכלכלית-חברתית, האתר הרשמי של אבי גבאי
  72. ^ אריה ריבקינד, גבאי מצהיר: "אי הפעלת תחבורה ציבורית בשבת, עוול חברתי חמור" באתר חרדים10, 9 ביולי 2017
  73. ^ האתר הרשמי של אבי גבאי, 26 בדצמבר 2017
  74. ^ "אני בעד גיורים רפורמים אבל שלא כל אחד יוכל לגייר"
  75. ^ מורן שכניק, גבאי: המטרה שלי היא לקחת קולות מהליכוד וכולנו, באתר כאן, 30 בדצמבר 2017
  76. ^ מורן אזולאי, נגד "הדתה" בבתי הספר, בעד החזרת שכונות ערביות בירושלים. העמדות וההבטחות של אבי גבאי, באתר ynet, 11 ביולי 2017
  77. ^ מערכת ערוץ 20, גבאי במפגן בורות: "לילד חרדי אסור לגעת באמא שלו", באתר ערוץ 20, 13 בספטמבר 2017
  78. ^ למעשה נאמרו הדברים בשנת 1997.
  79. ^ סרטונים גבאי: "השמאל שכח מה זה להיות יהודי", גלאון: "אתה זה ששכחת", באתר ישראל היום, 13 בנובמבר 2017
  80. ^ סרטונים אילנה קוריאל, גבאי: השמאל שכח מה זה להיות יהודי, באתר ynet, 14 בנובמבר 2017
  81. ^ פוסט בדף הפייסבוק הרשמי של גבאי
  82. ^ עטרה גרמן, ‏אבי גבאי: "מערכת החינוך מחולקת לארבעה שבטים", באתר "סרוגים", 30 באוגוסט 2017
  83. ^ פרק ראשון: ארבעת השבטים, פוסט ב-דף הפייסבוק של אבי גבאי, 1 בספטמבר 2017
  84. ^ שירה מרגלית, כשעשיתי קריירה בהייטק, אבי היה אחראי על הבית, באתר סלונה, ‏3 ביולי 2017
  85. ^ איתי בלומנטל, מורה לאנגלית ואשת יו"ר: "אבי החליט שזה מה שהוא רוצה", באתר ynet, 11 ביולי 2017
  86. ^ ירון דרוקמן, מהילדות בשכונה בירושלים, דרך בזק - לראשות מפלגת העבודה: זהו אבי גבאי, באתר ynet, 10 ביולי 2017
  87. ^ רוני קרצנר, אבי גבאי יו"ר מפלגת העבודה, בן 51. הון מוערך: 29 מיליון שקל, באתר פורבס, ‏21 בפברואר 2019