לדלג לתוכן

איש הפיל (סרט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איש הפיל
The Elephant Man
כרזת הסרט
כרזת הסרט
בימוי דייוויד לינץ'
הופק בידי ג'ונתן סנגר
תסריט דייוויד לינץ',אריק ברגרן, כריסטופר דה וור
עריכה אן קוטס
שחקנים ראשיים אנתוני הופקינס
ג'ון הרט
אן בנקרופט
ג'ון גילגוד
ונדי הילר
פרדי ג'ונס
האנה גורדון
מוזיקה ג'ון מוריס
צילום פרדי פרנסיס
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה Brooksfilms עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה סרטי פרמאונט
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 3 באוקטובר 1980
משך הקרנה 124 דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה סרט ביוגרפי, סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 5,000,000‏$
הכנסות 26,010,864‏$
הכנסות באתר מוג'ו elephantman
פרסים
  • פרס סזאר לסרט הזר
  • מועצת ביקורת הקולנוע האמריקנית: עשרת הסרטים הטובים ביותר עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

איש הפילאנגלית: The Elephant Man) הוא סרט קולנוע אמריקאי משנת 1980 על חייו של ג'וזף מריק (בתסריט הוא מופיע כג'ון מריק) שלקה במחלה שעוותה את גופו בצורה קשה והקנתה לו את התואר "איש הפיל".

את הסרט ביים דייוויד לינץ' שהשתתף גם בכתיבת התסריט. הוא העדיף לא להתבסס על המחזה "איש הפיל" שכתב ברנארד פומרנץ שהוצג בברודוויי בכיכובו של דייוויד בואי בהצלחה רבה וזכה בשלושה פרסי טוני ב-1979 ושלושה פרסי אובי.

התסריט מבוסס על ספרו של ד"ר פרדריק טרבס "איש הפיל וזכרונות אחרים" משנת 1923 ועל הספר "איש הפיל – מחקר בכבוד האדם" מאת האנתרופולוג אשלי מונטגיו.

הסרט היה מועמד לשמונה פרסי אוסקר לשנת 1980: על הבימוי, שחקן ראשי (ג'ון הרט), מוזיקה, בימוי, תסריט, תלבושות, עיצוב אמנותי והסרט הטוב ביותר. העובדה שלא הייתה קטגוריה להעניק על האיפור המסובך הביאה להוספת קטגוריה נוספת – פרס אוסקר לאיפור ולעיצוב השיער הטובים ביותר שחולק החל משנת 1981.

הסרט זכה באותה שנה לשלושה פרסי באפט"א לקולנוע: הסרט הטוב ביותר, השחקן הטוב ביותר (ג'ון הרט) והעיצוב האמנותי הטוב ביותר. הסרט צולם בשחור-לבן כדי לשוות לו מראה אמיתי יותר של לונדון בסוף המאה ה-19.

ד"ר פרדריק טרבס (אנתוני הופקינס) הוא רופא בבית חולים בלונדון. הוא מגיע למקום שבו יש תצוגה של עוותי טבע – תאומי סיאם, גמדים, עוברים מעוותים בפורמלין ועוד. אטרקציית התצוגה היא של "איש הפיל" בבעלותו של בייטס (פרדי ג'ונס) שתמורת תשלום הוא פותח מסך ומרשה להתבונן באדם מעוות כולו בגוף ובפנים המכונה לכן "איש הפיל". טרבס מתעניין בתופעה ובתמורת תשלום מסכים בייטס לשלוח את מריק לזמן קצר לבית החולים. מנהל בית החולים (ג'ון גילגוד) והאחות הראשית (ונדי הילר) מתנגדים לאשפוזו של מריק בבית החולים. טרבס מנסה לדבר עם מריק ששותק כל הזמן אבל לאחר השתדלותו של טרבס הוא מתחיל לדבר. טרבס מלמד אותו מספר פסוקים ממזמור כ"ג בתהילים כדי שיוכל להוכיח למנהל שאינו מפגר. לאחר מכן הוא מציג אותו לפני הרופאים כמקרה רפואי מעניין. כאשר מגיע המנהל הוא מדקלם את הפסוקים שלימד אותו טרבס אבל ממשיך גם הלאה ומסתבר שהוא יודע גם לקרוא.

מריק חוזר לבייטס שמצליף בו קשות על שאיחר להגיע. מריק מתמוטט וטרבס שקיבל הודעה על כך מגיע ולוקח אותו שוב לבית החולים. מריק מתאושש ומצבו משתפר אך חברי הוועד המנהל של בית החולים דורשים להעבירו למקום אחר כי אין לו ריפוי. שמעו של מריק והטיפול בו מתפרסם בכל העיתונים ועושה רושם על המלכה ויקטוריה. היא שולחת את כלתה הנסיכה אלכסנדרה עם מכתב בו היא מבקשת מבית החולים להמשיך לדאוג למריק וכל חברי ההנהלה מצביעים לכן להשאירו. עד מהרה הופך מריק לידוען ואנשי החברה הגבוהה מתחרים מי יוכל להזמינו לביתו לשתייה תה למרות שהם נרתעים ממראהו. טרבס מביא את מריק לביתו ומציג אותה לאשתו (האנה גורדון) המתייחסת אליו כבן אדם והוא נפתח לפניה ומראה לה את תמונת אמו. ידוענית נוספת המתעניינת בו היא השחקנית מאדג' קנדל (אן בנקרופט) המבקרת אותו ומתעניינת בבריאותו.

שוער הלילה (מייקל אלפיק) של בית החולים מחליט להרוויח כסף ממריק. הוא מזמין אנשים תמורת כסף כדי לחזות במריק. בין המוזמנים גם מר בייטס. הם מתעללים במריק ושיא ההתעללות הוא כאשר השוער שולף מכיסו מראה ונותן למריק להתבונן בפרצופו המעוות. מריק מתמוטט, האנשים מתפזרים פרט לבייטס שחוטף אותו. הוא מעביר אותו עם הקרקס, מחוץ ללונדון וממשיך להתעלל בו.

בעזרת אנשי הקרקס מוברח מריק ללונדון. ביורדו מהרכבת כשפניו מכוסים מתחילים נערים להטריד אותו ולרוץ אחריו. עד מהרה נאסף קהל גדול ואחד מהם מוריד את הכיסוי ומגלה את פניו של מריק המוכר מהעיתונים כאיש הפיל. מריק מנסה לברוח אך הקהל רודף אחריו. כאשר הוא מגיע לקיר שחוסם אותו, הוא מסתובב לקהל וצועק בכל הכוח שנשאר לו את המשפט המפורסם ביותר בסרט: "אני לא חיה... אני לא איש הפיל... אני בן אדם..." ומתעלף.

שוטרים שמגיעים למקום, מזהים אותו ומביאים אותו לבית החולים. ד"ר טרבס נפגש איתו ומתנצל על כך שלא שמר עליו מספיק. מריק הסובל ממחלת ריאות חסימתית כרונית קשה נמצא באפיסת כוחות אך בעזרת טיפולם של טרבס והאחיות הוא מתאושש במקצת. טרבס לוקח אותו להצגת תיאטרון בו הוא יושב בתא כבוד עם הנסיכה אלכסנדרה. בסיום ההצגה יוצאת השחקנית קנדל ומציגה את מריק לקהל והוא זוכה למחיאות כפיים סוערות.

מריק חוזר לחדרו, מסיים בניית דגם של כנסייה ורוצה לישון בשכיבה כמו כל בן אדם. הוא מסיר את הכרים, שוכב פרקדן ושוקע בשינה ממנה לא קם.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]