אליהו בנקרת הצור
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| ||
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
אליהו בנקרת הצור הוא סיפור מקראי בו חווה אליהו התגלות אלוהית במערה שבהר חורב. לאחר שנרדם, שאל אותו ה': ”מַה לְּךָ פֹה אֵלִיָּהוּ”[1] ואליהו פרט לו את חטאי ישראל: ” קַנֹּא קִנֵּאתִי לַה' אֱלֹהֵי צְבָאוֹת כִּי עָזְבוּ בְרִיתְךָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֶת מִזְבְּחֹתֶיךָ הָרָסוּ, וְאֶת נְבִיאֶיךָ הָרְגוּ בֶחָרֶב; וָאִוָּתֵר אֲנִי לְבַדִּי, וַיְבַקְשׁוּ אֶת נַפְשִׁי לְקַחְתָּהּ”[2]. ה' ענה לאליהו ברמז: ”צֵא וְעָמַדְתָּ בָהָר לִפְנֵי ה' וְהִנֵּה ה' עֹבֵר וְרוּחַ גְּדוֹלָה וְחָזָק מְפָרֵק הָרִים וּמְשַׁבֵּר סְלָעִים לִפְנֵי ה', לֹא בָרוּחַ ה'; וְאַחַר הָרוּחַ רַעַשׁ, לֹא בָרַעַשׁ ה'. וְאַחַר הָרַעַשׁ אֵשׁ, לֹא בָאֵשׁ ה'; וְאַחַר הָאֵשׁ קוֹל דְּמָמָה דַקָּה”[3]. לאחר מכן, ה' חזר ושאל: ”מַה לְּךָ פֹה אֵלִיָּהוּ”[4], ואליהו חזר שנית, ללא כל שינוי, על חטאי ישראל. משום כך, אליהו נתבקש למנות שליחים שיענישו את עם ישראל: ”לֵךְ שׁוּב לְדַרְכְּךָ מִדְבַּרָה דַמָּשֶׂק, וּבָאתָ וּמָשַׁחְתָּ אֶת חֲזָאֵל לְמֶלֶךְ עַל אֲרָם. וְאֵת יֵהוּא בֶן נִמְשִׁי, תִּמְשַׁח לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל; וְאֶת אֱלִישָׁע בֶּן שָׁפָט מֵאָבֵל מְחוֹלָה, תִּמְשַׁח לְנָבִיא תַּחְתֶּיךָ. וְהָיָה הַנִּמְלָט מֵחֶרֶב חֲזָאֵל יָמִית יֵהוּא, וְהַנִּמְלָט מֵחֶרֶב יֵהוּא יָמִית אֱלִישָׁע. וְהִשְׁאַרְתִּי בְיִשְׂרָאֵל שִׁבְעַת אֲלָפִים; כָּל הַבִּרְכַּיִם אֲשֶׁר לֹא כָרְעוּ לַבַּעַל, וְכָל הַפֶּה, אֲשֶׁר לֹא נָשַׁק לוֹ”[5].
הסיפור נכלל בהפטרה לפרשת פינחס (כשהשבת שבה קוראים אותה חלה לפני י"ז בתמוז): מלכים א יח, מו - יט, כא.
מדרשי חז"ל
[עריכת קוד מקור | עריכה]חז"ל במדרש[6] הסבירו מדוע קדמו להתגלות ה' הרוח הרעש והאש. הקב"ה רמז לאליהו שכשם שבמעמד הר סיני קדמו רוח הסערה הרעש והאש (שהם מלאכים המזיקים לעם ישראל) לפני שאמר ה' את דברו, אך כשה' דבר, היו איתו רק מלאכים הרוצים בטובת עם ישראל, כך גם ה' לא ידבר יותר עם אליהו אם ימשיך לרצות ברעת עם ישראל.
חז"ל במדרש[6] הסבירו שה' המתין לאליהו שלוש שעות לאחר שיצא מהמערה ורק לאחר מכן שאל אותו שוב "מה לך פה אליהו". חז"ל במדרש[7] למדו מהמילים "עזבו בריתך" ומהמילים "מלאך הברית" בספר מלאכי[8] שבממלכת אפרים נאסרה ברית המילה, ובגלל הרצון של אליהו להשמדת ממלכת אפרים, הוא נענש להיות נוכח בכל ברית מילה בעם ישראל, ומכאן המנהג לערוך את ברית המילה על כסא אליהו. רבי יוחנן למד מהמילים "לך שוב לדרכך מדברה דמשק" שה' אמר לאליהו שיקטרג על תושבי דמשק במקום על עם ישראל[9].
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ספר מלכים א', פרק י"ט, פסוק ט'
- ^ ספר מלכים א', פרק י"ט, פסוק י'
- ^ ספר מלכים א', פרק י"ט, פסוקים י"א–י"ב
- ^ ספר מלכים א', פרק י"ט, פסוק י"ג
- ^ ספר מלכים א', פרק י"ט, פסוקים ט"ז–י"ח
- ^ 1 2 אליהו זוטא ח
- ^ פרקי דרבי אליעזר כט
- ^ ספר מלאכי, פרק ג', פסוק א'
- ^ שיר השירים רבה א א ו