אלן-פורנייה
 | |
| לידה |
3 באוקטובר 1886 לה שאפל-ד'אנז'יון, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
22 בספטמבר 1914 (בגיל 27) Les Éparges, צרפת |
| שם לידה |
Henri-Alban Fournier |
| מדינה |
צרפת |
| מקום קבורה |
national necropolis of Saint-Remy-la-Calonne |
| מקום לימודים |
תיכון לואי הגדול, בית הספר התיכון לקנאל, תיכון וולטר |
| שפות היצירה |
צרפתית |
| יצירות בולטות |
Le Grand Meaulnes |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
אלן-פורנייה הוא שם עט של אנרי-אלבאן פורנייה (בצרפתית: Alain-Fournier; 3 באוקטובר 1886 - 22 בספטמבר 1914), סופר צרפתי.
אלן פורנייה נולד בעיירה לה שאפל-ד'אנז'יון (במחוז שר שבחבל סאנטר-עמק הלואר בצרפת) להורים שהיו מורים. בילה את ימי ילדותו בכפר אפיניי לה פלוריאל באזור מיוער מדרום לנהר הלואר - מקום שאווירתו שימשה כרקע ("הכפר סנט אגאת") לרומן היחיד שלו "מון הגדול". מגיל 12 נרשם לתיכון וולטר בפריז, בו קטף את כל הפרסים האפשריים, ומאוחר יותר למד בבית הספר התיכון לאקאנאל בעיירה סקו שמדרום לפריז ובתיכון "לואי לה גראן" .באותה תקופה התכונן ללא הצלחה לבחינות כניסה לאקול נורמל סופרייר והתיידד עם ז'אק ריבייר, הסופר לעתיד, שמאוחר יותר נשא לאישה את אחותו הצעירה של אלן-פורנייה. אחר כך למד בבית הספר הימי בעיר הנמל ברסט שבחבל ברטאן.
ב-1905, כאשר טייל על רציפי הנהר סן בפריז, הכיר את איבון דה קייוורקור שהפכה לאהבתו הגדולה הראשונה, ואשר בהשראתה יצר את דמותה של איבון דה גאלה ברומן "מון הגדול". הייתה זו אהבה נכזבת, וכאשר פגש בה שוב שמונה שנים מאוחר יותר, הייתה נשואה והיו לה שני ילדים.
בין 1908 ו-1909 עשה את שירותו הצבאי, וב-1910 שב לפריז, הפך לכתב לענייני ספרות של העיתון "ז'ורנאל", ופגש באנדרה ז'יד ובפול קלודל. בין 1910 ו-1912, כאשר שימש כעוזרו של קלוד קזימיר-פרייה כתב את הרומן "מון הגדול" שיצא לאור ב-1913. בשל רומן זה שבו תיאר מאורעות שונים המבוססים על התנסותו האישית, היה מועמד לפרס גונקור אך לא זכה בו.
ב-1914 החל לכתוב רומן בשם "קולומב בלאנשה", אך באוגוסט של אותה שנה התגייס לצבא הצרפתי שלחם נגד הגרמנים. הוא מילא תפקיד של קצין מילואים בחיל הרגלים, ונשלח לחזית בכפר אפארז' שליד העיר ורדן (במחוז מז שבחבל לורן), שם נעלם ב-22 בספטמבר ולאחר מכן הוכרז כנעדר. רק ב-1991 זוהו עצמותיו בקבר משותף בגרמניה, ונקברו בבית הקברות הצבאי בכפר סן-רמי-לה-קולון שליד ורדן. על קירות הפנתאון בפריז חרות שמו בין הסופרים שהקריבו את חייהם למען צרפת במלחמת העולם הראשונה.
רוב כתביו של אלן-פורנייה יצאו לאור אחרי מותו:
- 1924 - "הניסים" (קובץ מסות ושירים).
- 1926 - התכתבותו עם הסופר ז'אק ריבייר.
- 1930 - מכתביו למשפחתו.
- 1990 - 133 דפים, הערות, רשימות וטיוטות שעשה כהכנה לכתיבת הרומן "קולומב בלאנשה".
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אלן-פורנייה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- אלן-פורנייה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי אלן-פורנייה בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
אנרי אלבן פורניה, דף שער בספרייה הלאומית
אלן-פורנייה, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
