ארטורו טוסקניני

ארטורו טוסקניני
**Arturo Toscanini**
לידה	25 במרץ 1867; פארמה, ממלכת איטליה
פטירה	16 בינואר 1957 (בגיל 89); מנהטן, ארצות הברית
מקום קבורה	בית הקברות הגדול במילאנו
מוקד פעילות	רומא, ניו יורק, מילאנו, Lierna
תקופת הפעילות	מ-1886
מקום לימודים	קונסרבטוריון אריגו בויטו
סוגה	מוזיקה קלאסית
שפה מועדפת	איטלקית
כלי נגינה	צ'לו
חברת תקליטים	RCA רקורדס
שיתופי פעולה בולטים	התזמורת הסימפונית של רשות השידור הלאומית
בן או בת זוג	Carla Toscanini De Martini (21 ביוני 1897–23 ביוני 1951)
צאצאים	Wally Toscanini Castelbarco, Walter Toscanini, Wanda Toscanini Horowitz
פרסים והוקרה	פרס גראמי למפעל חיים (1987); מדליית הזהב של החברה הפילהרמונית המלכותית (1937); כוכב בשדרת הכוכבים בהוליווד ;
	פרופיל ב-IMDb

ארטורו טוסקניני (באיטלקית: Arturo Toscanini; ‏25 במרץ 1867 – 16 בינואר 1957) היה מנצח איטלקי.

טוסקניני היה אחד המנצחים הדגולים בתקופתו. הוא נודע לתהילה בעוצמתו, בברק שלו, בתביעתו לשלמות, באוזנו הקשובה לפרטי פרטים בתזמור ובמצלול התזמורתי, ובזיכרונו הצילומי שהעניק לו שליטה ברפרטואר עצום של יצירות תזמורתיות ואופראיות.

חייו

ילדות, נעורים ולימודים

טוסקניני נולד בפארמה שבאיטליה להורים ממעמד הפועלים, שלא גילו כל נטייה למוזיקה או לאמנות בכלל. אביו, חייט במקצועו, מאס במשלח ידו החדגוני והתגייס לצבא גריבלדי. מצבה הכלכלי של המשפחה היה קשה ויש מקום להניח, שהסיבה לקוצר קומתו של טוסקניני בבגרותו הייתה בתזונה הדלה שזכה לה בילדותו.^[1] בשנת 1878 זכה במלגה לקונסרבטוריון המקומי למוזיקה, שם למד נגינה בצ'לו ובסיום לימודיו זכה בציונים לשבח על נגינה בצ'לו ובפסנתר ועל הלחנה. נוסף ללימודי החובה, העסיק את עצמו בקריאת פרטיטורות.^[1] הוא הצטרף לתזמורת של להקת אופרה, ויצא עמה לסיור בדרום אמריקה בשנת 1886. בהצגת "אאידה" בריו דה ז'ניירו סולק המנצח בשריקות בוז מעל הדוכן. טוסקניני, שלא היה לו שום ניסיון בניצוח עד אז, שוכנע לקחת את השרביט לידו וניצח על הופעה מזהירה, מן הזיכרון בלבד. כך החלה קריירת הניצוח שלו בגיל 19.^[2]

קריירת ניצוח

עם שובו לאיטליה מצא, שהקהל האיטלקי איננו מתרשם מהצלחותיו בברזיל הרחוקה, אך זמרי האופרה היו מודעים היטב לכישרונו הגדול, ובאמצעותם הוזמן טוסקניני לנצח על "אדמיאה" של אלפרדו קאטאלאני בטורינו. ראשית הצלחתו, בבית האופרה שבו ימשיך לבצר את המוניטין שלו משנה לשנה ב-12 השנים הבאות, חלה ב-4 בנובמבר 1886. טוסקניני רחש הוקרה ותודה לקאטאלאני על האמון שנתן בו, וקאטאלאני מצדו גילה יכולת שיפוט טובה כשצפה לו כבר אז "קריירה יוצאת מגדר הרגיל".^[2] במקביל השתתף כצ'לן בביצוע הבכורה העולמי של "אותלו" מאת ורדי (לה סקאלה, 1887), בפיקוחו של המלחין. שמו של טוסקניני כמנצח אופרות סמכותי ומיומן דחק את מקום הצ'לו ובעשור הבא ביצר את הקריירה שלו באיטליה, כאשר הפקידו בידיו את הצגות הבכורה של "לה בוהם" מאת פוצ'יני ו"ליצנים" מאת ליאונקוואלו. בעונת 96–1895 השקיע עצמו בהפקה האיטלקית של דמדומי האלים מאת ריכרד וגנר בטורינו, ב-22 בדצמבר 1895.^[3]

בשנת 1896 ניצח על הקונצרט הסימפוני הראשון שלו (שכלל יצירות מאת שוברט, ברהמס, צ'ייקובסקי ווגנר), בטורינו. בשנת 1898 היה מנצח הבית בלה סקאלה, מילאנו. הקהל קיבל אותו בחום ובהתלהבות, אבל לא חסרו גם עימותים עם נגנים, זמרים ואף מאזינים, שציפו להדרן. מי שלא היה שותף למסירותו המוחלטת למוזיקה, מצא אותה מעיקה משהו, והיו שדיברו בגנותו.^[4] הוא נשאר שם עד 1908 וחזר במהלך שנות ה-20. כמו כן ניצח במטרופוליטן אופרה, ניו יורק (1908 - 1915) ובפסטיבל ביירוית (1930–1931, המנצח הלא-גרמני הראשון שם), וכן על הפילהרמונית של ניו יורק (1926 -1936) ובפסטיבל זלצבורג (1934–1937). בשנת 1936 נענה לבקשת הכנר ברוניסלב הוברמן, ניצח על קונצרט הפתיחה של התזמורת הסימפונית הארץ ישראלית בתל אביב, והופיע עם תזמורת זו בירושלים, בחיפה, בקהיר ובאלכסנדריה.

מתוך התנגדות עזה לפאשיזם האיטלקי והגרמני, טוסקניני סירב לנצח בביירוית ב-1933 ואחרי האנשלוס דחה גם את ההזמנה להופיע בזלצבורג ב-1938.^[5] הוא עזב את אירופה ויצא לארצות הברית, שם הקימו למענו, בשנת 1937, את התזמורת הסימפונית של רשות השידור הלאומית, עמה הופיע וסייר באופן קבוע עד שנת 1954, ברדיו ובטלוויזיה של אמריקה. הופעות אלה עשו אותו לכוכב הניצוח הראשון של תקשורת ההמונים המודרנית.

ב-1949 הוענק לו התואר סנאטור לכל החיים בסנאט הרפובליקה.

טוסקניני פרש בגיל 87. הוא נפטר בשנת 1957 בניו יורק, בגיל 89. גופתו הוחזרה לאיטליה ונקברה בבית הקברות הגדול במילאנו.

טוסקניני ניצח על הצגות הבכורה של אופרות רבות, שארבע מהן היו לחלק מן הרפרטואר האופראי המקובל: "הליצנים", "לה בוהם", "הנערה מן המערב" ו"טורנדוט". הוא ניצח גם על ההצגות הראשונות באיטליה של "זיגפריד", "דמדומי האלים", "סאלומה", "פיליאס ומליסנד", על הצגות הבכורה בדרום אמריקה של "טריסטן ואיזולדה" ו"מאדאם באטרפליי", ועל הבכורה הצפון אמריקאית של "בוריס גודונוב".

בלה סקאלה, דחף טוסקניני לחידושים בביצוע אופרות. בשנת 1901 התקין מה שנחשב אז למערכת המודרנית ביותר של תאורת בימה ובשנת 1907 את הדות (pit) לתזמורת. הוא עמד על האפלת האולם בזמן ההופעה. כפי שכתב הביוגרף שלו, הארווי זאקס: "הוא גרס, שהופעה איננה יכולה לנחול הצלחה אמנותית כל עוד אין מבססים אחדוּת כוונות בין כל המרכיבים: זמרים, תזמורת, מקהלה, בימוי, תפאורות ותלבושות."

אחרי מותו הוענק לטוסקניני פרס גראמי על מפעל חיים לשנת 1987.^[6]

בתו של טוסקניני, ונדה, נישאה בשנת 1933 לפסנתרן הרוסי ולדימיר הורוביץ.

על שמו של ארטורו טוסקניני קרוי רחוב ליד מתחם הבימה בתל אביב, בסמוך להיכל התרבות, וכן רחוב בחיפה ובפתח תקווה. בשנת 1986 הוצא בישראל בול לזכרו.^[7]

לקריאה נוספת

הווארד טאובמן (עורך מוזיקלי של "ניו-יורק טיימס"), טוסקאניני, תרגום: דוד סיון. תל אביב: הוצאת ספרים מ. ניומן בע"מ, 1953.
דוד איבן, תולדות ארטורו טוסקניני, תרגום מאנגלית: אריה ענבי, הוצאת גזית, 1953.
נתן דונביץ', תל אביב: חולות שהיו לכרך, הוצאת שוקן, 1959.
נתן דונביץ', מאסטרו - גדולי המנצחים בכל הזמנים, הוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר, 2006, הפרק "ארטורו טוסקניני - העולם ראה בו את הגדול מכולם", עמ' 78–124.

Robert Charles Marsh, "Toscanini and the Art of Orchestrak Performance" J. B. Lippincott company. Philadelphia - New York 1955

קישורים חיצוניים

ארטורו טוסקניני, סרטונים בערוץ היוטיוב
ארטורו טוסקניני, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
ארטורו טוסקניני, באתר AllMusic (באנגלית)
ארטורו טוסקניני, באתר MusicBrainz (באנגלית)
ארטורו טוסקניני, באתר Discogs (באנגלית)
ארטורו טוסקניני, באתר בילבורד (באנגלית)
מרטין בלום, ‏בין טוסקניני והתזמורת, מחשבות 55, אפריל 1988, עמ' 50–59
טל לוי, היום לפני 54 שנה: הלך לעולמו המנצח ארתורו טוסקניני, באתר הארץ, 15 בינואר 2011
ישראל דליות, טוסקניני בארץ ישראל, באתר הארץ, 19 בינואר 2011
קונצרט ראשון של התזמורת הארצישראלית, מתוך אתר עיריית תל אביב-יפו
מיכאל אוהד, "העשרים וחמישית של הפילהרמונית", דבר, 22 בדצמבר 1961
יעל גרינפטר, טוסקניני בישראל | דעה, באתר הארץ, 26 בדצמבר 2014
טוסקניני מנצח על קונצרט התזמורת הפילהרמונית הישראלית, תל אביב, 1938, (סוכנות המידע המרכזית הבריטית)
טוסקניני מגיע לארצות הברית, ארכיון הסרטונים של AP, מרץ 1955
גופתו של טוסקניני מועברת לקבורה באיטליה, ארכיון הסרטונים של AP, פברואר 1957
ארטורו טוסקניני, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
ארטורו טוסקניני, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
מידע על ארטורו טוסקניני באתר יוטיוב.
ארטורו טוסקניני (1867-1957), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ ¹ ² רוברט צ'ארלס מארש, "טוסקניני ואמנות הביצוע התזמורתי", הוצאת ליפינקוט, פילדלפיה-ניו יורק, (באנגלית) 1955, עמ' 14
^ ¹ ² רוברט צ'ארלס מארש, "טוסקניני ואמנות הביצוע התזמורתי", הוצאת ליפינקוט, פילדלפיה-ניו יורק, (באנגלית) 1955, עמ' 15
^ מארש, עמ' 16
^ מארש, עמ' 17-16
^ שאול פרידלנדר, גרמניה הנאצית והיהודים: שנות הרדיפות, 1939-1933; תרגמה מאנגלית עתליה זילבר; ספרית אפקים, הוצאת עם עובד, תל אביב 1997; עמ' 287.
^ האנציקלופדיה למוזיקה - ארתורו טוסקניני
^ מידע על בול ארטורו טוסקניני, באתר התאחדות בולאי ישראל, 1986

[מארש_14-1] ¹ ² רוברט צ'ארלס מארש, "טוסקניני ואמנות הביצוע התזמורתי", הוצאת ליפינקוט, פילדלפיה-ניו יורק, (באנגלית) 1955, עמ' 14

[מארש_15-2] ¹ ² רוברט צ'ארלס מארש, "טוסקניני ואמנות הביצוע התזמורתי", הוצאת ליפינקוט, פילדלפיה-ניו יורק, (באנגלית) 1955, עמ' 15

[3] מארש, עמ' 16

[4] מארש, עמ' 17-16

[5] שאול פרידלנדר, גרמניה הנאצית והיהודים: שנות הרדיפות, 1939-1933; תרגמה מאנגלית עתליה זילבר; ספרית אפקים, הוצאת עם עובד, תל אביב 1997; עמ' 287.

[6] האנציקלופדיה למוזיקה - ארתורו טוסקניני

[7] מידע על בול ארטורו טוסקניני, באתר התאחדות בולאי ישראל, 1986

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

פרס גראמי למפעל חיים
1963–1989	בינג קרוסבי (1963) • פרנק סינטרה (1965) • דיוק אלינגטון (1966) • אלה פיצג'רלד (1967) • אירווינג ברלין (1968) • אלוויס פרסלי (1971) • לואי ארמסטרונג, מהליה ג'קסון (1972) • צ'אק ברי, צ'ארלי פארקר (1984) • ליאונרד ברנשטיין (1985) • בני גודמן, הרולינג סטונז, אנדרס סגוביה (1986) • רוי אייקוף, בני קרטר, אנריקו קארוזו, ריי צ'ארלס, פאטס דומינו, וודי הרמן, בילי הולידיי, בי. בי. קינג, אייזק שטרן, איגור סטרווינסקי, ארטורו טוסקניני, האנק ויליאמס (1987) • פרד אסטר, פבלו קזאלס, דיזי גילספי, יאשה חפץ, לנה הורן, לאונטין פרייס, בסי סמית, ארט טייטום, שרה ווהן (1989)
1990–1999	נט קינג קול, מיילס דייוויס, ולדימיר הורוביץ, פול מקרטני (1990) • מריאן אנדרסון, בוב דילן, ג'ון לנון, קאתי ולס (1991) • ג'יימס בראון, ג'ון קולטריין, ג'ימי הנדריקס, מאדי ווטרס (1992) • צ'ט אטקינס, ליטל ריצ'רד, ת'לוניוס מונק, ביל מונרו, פיט סיגר, פאטס וולר (1993) • ביל אוונס, אריתה פרנקלין, ארתור רובינשטיין (1994) • פטסי קליין, פגי לי, הנרי מנסיני, קרטיס מייפילד, ברברה סטרייסנד (1995) • דייב ברובק, מרווין גיי, גאורג שולטי, סטיבי וונדר (1996) • בובי בלנד, האחים אברלי, ג'ודי גרלנד, סטפן גרפלי, באדי הולי, צ'ארלס מינגוס, אוסקר פיטרסון, פרנק זאפה (1997) • בו דידלי, האחים מילס, רוי אורביסון, פול רובסון (1998) • ג'וני קאש, סם קוק, אוטיס רדינג, סמוקי רובינסון, מל טורמה (1999)
2000–2009	הארי בלפונטה, וודי גאת'רי, ג'ון לי הוקר, מיץ' מילר, וילי נלסון (2000) • הביץ' בויז, טוני בנט, סמי דייוויס ג'וניור., בוב מארלי, The Who‏ (2001) • קאונט בייסי, רוזמרי קלוני, פרי קומו, אל גרין, ג'וני מיטשל (2002) • אטה ג'יימס, ג'וני מאטיס, גלן מילר, טיטו פואנטה, סיימון וגרפונקל (2003) • ואן קלייברן, The Funk Brothers, אלה ג'נקינס, סאני רולינס, ארטי שו, דוק ווטסון (2004) • אדי ארנולד, ארט בלייקי, The Carter Family, מורטון גולד, ג'ניס ג'ופלין, לד זפלין, ג'רי לי לואיס, ג'לי רול מורטון, פינטופ פרקינס, הסטייפל סינגרס (2005) • דייוויד בואי, קרים, מרלה הגרד, רוברט ג'ונסון, ג'סי נורמן, ריצ'רד פריור, הוויברז (2006) • ג'ואן באאז, Booker T. & the M.G.'s, מריה קאלאס, אורנט קולמן, הדלתות, הגרייטפול דד, בוב וילס (2007) • ברט בכרך, הבנד, קאב קאלוויי, דוריס דיי, יצחק פרלמן, מקס רואץ', ארל סקרוגס (2008) • ג'ין אוטרי, הנערים העוורים מאלבמה, ארבע הפסגות, האנק ג'ונס, ברנדה לי, דין מרטין, טום פקסטון (2009)
2010–2019	לאונרד כהן, בובי דארין, דייוויד אדוארדס, מייקל ג'קסון, לורטה לין, אנדרה פרווין, קלארק טרי (2010) • ג'ולי אנדרוז, רוי היינס, רביעיית ג'וליארד, שלישיית קינגסטון, דולי פרטון, הראמונס, ג'ורג' בוורלי שיי (2011) • להקת האחים אולמן, גלן קמפבל, אנטוניו קרלוס ז'ובים, ג'ורג' ג'ונס, ההורנס של ממפיס, דיאנה רוס, גיל סקוט-הרון (2012) • גלן גולד, צ'ארלי היידן, לייטנינג הופקינס, קרול קינג, פטי פייג', ראווי שנקר, The Temptations‏ (2013) • הביטלס, קליפטון צ'נייר, האחים איסלי, קרפטוורק, קריס קריסטופרסון, ארמנדו מנסנרו, מוד פאוול (2014) • בי ג'יז, פייר בולז, באדי גאי, ג'ורג' האריסון, פלאקו חימנס, האחים לובין, ויין שורטר (2015) • רות בראון, סליה קרוז, Earth, Wind & Fire, הרבי הנקוק, ג'פרסון איירפליין, לינדה רונסטאדט, ראן די אם סי (2016) • שירלי קיסר, אחמד ג'מאל, צ'רלי פרייד, ג'ימי רודג'רס, נינה סימון, סליי סטון, הוולווט אנדרגראונד (2017) • האל בליין, ניל דיימונד, אמילו האריס, לואיס ג'ורדן, The Meters, קווין, טינה טרנר (2018) • בלאק סבאת', ג'ורג' קלינטון ופרלמנט-פאנקדליק, בילי אקסטין, דוני האת'וויי, חוליו איגלסיאס, סאם אנד דייב, דיון וורוויק (2019)
2020–הווה	שיקגו, רוברטה פלאק, אייזק הייז, איגי פופ, ג'ון פריין, פאבליק אנמי, סיסטר רוזטה תארפ (2020) • Grandmaster Flash and the Furious Five, ליונל המפטון, מרילין הורן, סולט אנ' פפה, סלינה, Talking Heads‏ (2021) • בוני רייט (2022)‏ • בובי מקפרין, נירוונה, מא רייני, סליק ריק, נייל רוג'רס, הסופרימס, אן וילסון וננסי וילסון (2023)‏ • N.W.A, לורי אנדרסון, האחיות קלארק, גלדיס נייט, דונה סאמר, תמי ויינט (2024)