בית יוסף

טור עם פירוש בית יוסף
מידע כללי
מאת	רבי יוסף קארו
סוגה	הלכה
נושא	הלכה
הוצאה
תאריך הוצאה	ש"י–שי"ט (1550–1559)
מספר עמודים	או"ח: 888, יו"ד: 850, אה"ע: 463 חו"מ: 665, סה"כ: 2,866
מהדורות נוספות
תאריך מהדורה ראשונה	או"ח: ויניציאה ש"י–שי"א (1550); יו"ד: ויניציאה שי"א (1550–1551); אה"ע: סביוניטה שי"ג (1553); חו"מ: סביוניטה שי"ט (1559);
מספר כרכים	4
סדרה
הספר הבא	שולחן ערוך
קישורים חיצוניים
ויקיטקסט	בית יוסף על ארבעה הטורים
היברובוקס	אורח חיים מהדורת ויניציאה: ש"י–שי"א (1550); יורה דעה מהדורת ויניציאה: שכ"ד (1564); אבן העזר מהדורת סביוניטה: שי"ג (1553); חושן משפט מהדורת סביוניטה: שי"ט (1559);

ערך זה עוסק בספרו של רבי יוסף קארו. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו בית יוסף (פירושונים).

בית יוסף הוא ספרו של רבי יוסף קארו, העוסק בבירור הלכות שמקורן בתלמוד ובראשונים, ופסק ההלכה. הספר נכתב על גבי ספרו של רבי יעקב בן אשר, ארבעה טורים (המכונה "טור"). חלק נוסף של הספר הוא בדק הבית – תיקונים והשלמות לבית יוסף מאת המחבר. הספר נכתב במשך 20 שנה והוגה במשך 12 שנים נוספות לאחר מכן^[3].

רבי יוסף קארו התחיל בכתיבת הספר באדריאנופול שבגבול טורקיה/יוון בשנת 1522 והשלימו בצפת בשנת 1555^[4]. עד מהרה הפך הספר למורה הלכה למעשה ברוב ארצות אירופה, במאת השנים הראשונות מהמצאת הדפוס נדפס בעשרות מהדורות, והיה לספר יסוד בכל בית יהודי.

מטרת הספר

בהקדמה לספרו מתאר רבי יוסף קארו כי בעקבות הגלות ו"אזלת יד התורה ולומדיה" נכתבו ספרים רבים מאוד ונוצר מצב בו ספרים חוזרים זה על דברי זה או חולקים זה על זה מבלי לציין זאת, יש קושי במציאת מקור הדינים, ולימוד סוגיה מתחילתה ועד סופה על מנת להכריע את ההלכה נעשה מלאכה ארוכה ומייגעת.

מטרת ה"בית יוסף", לפי רבי יוסף קארו, לתקן מצב זה על ידי שיביא את כלל הדעות השונות ומקורותיהן, להוות ביאור לספר "הטור", ולהגיע לפסיקת הלכה בכל אחד מהדינים^[5].

לטענת מנחם אלון, צרות הגלות אותן מתאר רבי יוסף קארו מתייחסות לגירוש ספרד ולתהליך המתמשך של פרעות ביהודי אשכנז, שהגיעו לשיאן בפרעות ת"ח ות"ט, שיצרו מצב של תנועה המונית בין קהילות. תנועה זו גרמה לכמיהה לגאולה ולסמכות הלכתית עליונה, וכן לעליית שאלות הלכתיות רבות בעקבות עקירתן של קהילות שלימות ממקומן. השאלות הרבות שנוצרו הצריכו מענה, וכך גדלה ספרות השו"ת בצורה דרמטית, הרבתה את המחלוקות והקשתה על ההתמצאות בספרות ההלכתית. דבר זה הביא בסופו של דבר למצב שמתאר רבי יוסף קארו ושאותו בא לפתור^[6].

מבנה הספר

בהקדמתו לספרו, מתאר רבי יוסף קארו כיצד החליט שלא לכתוב ספר עצמאי, אלא לכתוב את ספרו כפירוש על ספר אחר; זאת על מנת להקל על עצמו את סיכום דעות הפוסקים, כך שלא יצטרך לסכמן בעצמו מתחילה ועד סוף. בתחילה חשב לכתוב את ספרו כפירוש ל"יד החזקה" לרמב"ם, אך לבסוף החליט להימנע מכך, מכיוון שהרמב"ם מביא דעה אחת בלבד, ולכן עדיין תיוותר לו עבודה רבה בסיכום הדעות. בסופו של דבר, בחר רבי יוסף קארו בספר "ארבעה טורים" להיות הספר עליו יכתוב את פירושו, מאחר שהוא מביא דעות רבות^[5].

הספר נכתב כמעין פירוש לספר "ארבעה טורים". רבי יוסף קארו סיכם בהרחבה את כל סוגיותיו של הטור. בתחילת כל סוגיה מביא ה"בית יוסף" את המקור הקדום ביותר לסוגיה (בדרך כלל הגמרא), ולאחר מכן עובר לדון בדעות הראשונים. כאשר מספר ראשונים אוחזים באותה דעה, בדרך כלל הספר מציין זאת, אך לעיתים הוא סומך על כך שהקורא יודע שמדובר בפוסקים מאותו בית מדרש^[5]. לסיכום הסוגיה רבי יוסף קארו פוסק הלכה כאחת הדעות, או כפשרה מתאימה על פי דעתו^[^{דרוש מקור]}, כל זה על פי שיטת הפסיקה המיוחדת שלו.

לאחר מספר שנים מההוצאה הראשונה של הספר, רבי יוסף קארו הוסיף לספרו את "בדק הבית" – הגהות, הערות ותיקונים על המהדורה הקודמת. במקור, בדק הבית נכתב כקונטרס נפרד, שיועד על ידי המחבר להיכנס כהערות ותיקונים בגוף ספר ה"בית יוסף" במהדורה השנייה^[3]. הסיבה לכתיבת בדק הבית הייתה שהגיעו לפניו ספרים נוספים של הראשונים, וכן שהיו דברים שראה צורך לשנות ולהעיר עליהם לאחר עיון נוסף בסוגיות. לרוב אין שינוי מהותי בחיבור "בדק הבית", אלא רק תוספות ותיקונים קלים^[^{דרוש מקור]}.

שיטת הפסיקה של ה"בית יוסף"

בהקדמת ה"בית יוסף" מעלה רבי יוסף קארו כי הדרך ההגיונית להכריע את ההלכה היא באמצעות הבאת ראיות מן המקורות, ואף על פי כן החליט לוותר עליה משתי סיבות –

1. חיבורי הראשונים מלאים בנימוקים וראיות תלמודיות ואין בידיו היכולת להכריע טענתו של מי מהם חזקה או מסתברת יותר.

2. דרך זו תיקח זמן רב, ואי אפשר יהיה להגיע כך להלכה סופית ומוכרעת בכל דין ודין^[7].

מסיבה זו, בוחר רבי יוסף קארו בדרך אחרת – בחירת מספר פוסקים והכרעה על פי הרוב מביניהם. בהקדמתו, הוא מביא שלושה כללים מרכזיים שעל פיהם הוא מכריע את ההלכה בספרו:

א. פסיקה על פי שלושת עמודי ההוראה: הדרך העיקרית בפסיקתו של ה"בית יוסף" היא על פי הפוסקים המכונים "שלושת עמודי ההוראה": הרי"ף, הרא"ש והרמב"ם. שיטת פסיקה זו איננה חידושו של ר' יוסף קארו, אלא הייתה מוכרת במרחב בו חי עוד לפני כן^[8]. את הבחירה לפסוק דווקא על פי פוסקים אלה מנמק ה"בית יוסף" בכך שבקהילות ישראל השונות היה נהוג לפסוק על פיהם. כאשר ישנה מחלוקת בין השלושה, מכריע רבי יוסף קארו על פי הרוב מביניהם^[5].

ב. הכרעה בדין בו לא ניתן להכריע בין עמודי ההוראה: כאשר לא ניתן להגיע להכרעה על פי שלושת עמודי ההוראה, למשל כאשר אחד מהם לא גילה דעתו והשניים האחרים חלוקים, מציין רבי יוסף קארו בהקדמתו כי יצרף אל דעתם את דעתם של חמישה מחכמי הראשונים: הרמב"ן, הרשב"א, הר"ן, המרדכי והסמ"ג^[7]. (בפועל, לטענת תרצה קלמן, ר' יוסף קארו בדרך כלל לא מימש את הכלל באמצעות עימות דעת חמשת החכמים הללו זו מול זו^[9].)

ג. הכרעה בדין אליו עמודי ההוראה לא התייחסו: בדין אליו כל שלושת עמודי ההוראה לא התייחסו, קובע רבי יוסף קארו כי יפסוק לפי ”דברי החכמים המפורסמים שכתבו דעתם בדין ההוא”.

בנוסף לכך, מציין ה"בית יוסף" מקרה חריג שבו אין ללכת אחר פסיקתו – כאשר יש במקום מסוים מנהג לאסור דבר מה בניגוד לפסיקתו.^[5]

על אף הכרזתו בהקדמה לפיה בכוונתו להכריע את ההלכה, במקומות רבים ב"בית יוסף" לא מופיעה הכרעה מפורשת. לטענת תרצה קלמן, הסיבה לכך היא שסמך על הכללים שכתב בהקדמה, ורק במקומות בהם הכרעת ההלכה איננה ברורה לפי הכללים נדרש לכתוב במפורש את הפסק^[9].

ביקורת

על בחירת ר' יוסף קארו לחבר את ה"בית יוסף" ועל דרכי פסיקתו בספר קמו מספר חולקים^[10]. ביהדות אשכנז בעיקר קבלו על כך שהפסיקה כשלושת עמודי ההוראה יוצרת הכרעה בדרך כלל כשיטת הרי"ף והרמב"ם שהולכים על פי רוב באותה שיטה, בעוד הרא"ש בדרך כלל בעמדת מיעוט ונדחה מהלכה, למרות שבקהילות אשכנז נוהגים בדרך כלל כשיטתו, המבוססת בעיקרה על בעלי התוספות וחכמים נוספים^[^{דרוש מקור]}.

מחשובי הפוסקים של יהדות אשכנז שהתנגדו לדרך פסיקה זו היה ר' משה איסרליש (הרמ"א). הרמ"א בהקדמתו ל"דרכי משה" כותב שאחת הסיבות לכך שבחר להוציא לאור את ספרו כפירוש לטור על אף דמיונו הרב לבית יוסף, היא שה"בית יוסף" בבחירתו לפסוק כעמודי ההוראה מתעלם מהכלל התלמודי המנחה את הפסיקה האשכנזית הנקרא "הלכה כבתראי", לפיו יש להעדיף את פסיקתם של הפוסקים המאוחרים על פני הקודמים להם^[11]. גם המהרש"ל, בן דורו, קבל על העדפתו של רבי יוסף קארו את עמודי ההוראה על פני המסורת האשכנזית^[12].

פוסק נוסף שהתנגד לגישתו של רבי יוסף קארו היה ר' חיים בן רבי בצלאל, אחיו של המהר"ל מפראג. בהקדמה לספר "ויכוח מים חיים", ספר השגות על ה"תורת חטאת", הוא כותב שהבחירה של ר' יוסף קארו להכריע את ההלכה, ויומרתו ליצור ספר הלכה שיאחד את התורה המפוצלת לספרים הרבה לכדי תורה אחת, יש בה כדי להפחית מכבודם של קודמיו, כאילו תורתם לא הייתה שלימה. כמו כן, הוא מציין שהספר גורם לאנשים לחשוב שאין צורך ללמוד ספרים נוספים, גישה אותה הוא דוחה מכל וכל. טענה נוספת אותה הוא מעלה היא, שהבחירה של רבי יוסף קארו להכריע לפי הרוב איננה נכונה, כיוון שחישוב הרוב לא כולל את כל הפוסקים, וייתכן שישנם ספרים נוספים שאבדו ואינם נכללים במניין.

ביקורת נוספת הושמעה כלפיו, בטענה שהוא ממעט בעמל התורה. כך למשל, החיד"א ב"שם הגדולים", מספר שריב"ל (ר' יוסף אבן לב 1505–1580, מגדולי המורים והפוסקים במרכזי התורה בסלוניקי וקושטא) נעל מסיבה זו בפני הספר את דלתי ישיבתו, אך לאחר מכן חזר בו^[13].

היחס בין ה"בית יוסף" וה"שולחן ערוך"

ערך מורחב – שולחן ערוך

רבי יוסף קארו כתב ספר נוסף בשם "שולחן ערוך" ובו סיכומי הדינים העולים מה"בית יוסף", וזאת על מנת להקל על פוסקים לחזור על ההלכה כך שתהיה שגורה על לשונם, וכדי לאפשר חזרה מהירה על עיקרי הדברים בספר. טעם נוסף אותו מציין רבי יוסף קארו לכתיבת ספר זה, הוא כדי ש”התלמידים הקטנים יהגו תמיד וישננו לשונו על פה, ותהיה גירסא דינקותא מסודרת בפיהם מקטנותם הלכה למעשה, וגם כי יזקינו לא יסורו ממנה”. למרות זאת, היו שהבינו שכלל לא היה בכוונתו שאנשים יפסקו הלכה למעשה מה"שולחן ערוך". וכך כותב ה"חיי אדם" בהקדמתו:

...כידוע שרבן של ישראל הבית יוסף, עיקר חיבורו הוא הבית יוסף שעל הטור... וספר השולחן ערוך אינו אלא כסימנים לחזור בו בקצור לאחר שלמד הדין בטור ובית יוסף, וכמו שביאר מחותני הגאון רבי אליהו דבריו בבאוריו, ומעולם לא עלה על דעת הבית יוסף ורמ"א לפסוק הלכה למעשה מן השולחן ערוך...

— חיי אדם, הקדמה

מדבריו של רבי יוסף קארו בהקדמת ה"כסף משנה", ניתן להבין כי בחירתו זו של ר' יוסף קארו שלא להסתפק בב"י אלא גם ליצור קודקס קצר ובהיר שיתמצת את הפסיקה ההלכתית הושפעה מדרכו של הרמב"ם בספרו "משנה תורה"^[14].

הבחירה ליצור שני ספרים שבאחד מהם מובאת השתלשלות ההלכה ובשני הפסיקה ההלכתית איננה המצאה חדשה של ר' יוסף קארו, וכבר קדמו בזה הרשב"א, שחילק את ספרו "תורת הבית" לספר "ארוך" ו"קצר". אף על פי כן, נקיטתו של הרשב"א בדרך זו לא הותירה רושם גדול בעולם ההלכה כבחירתו של רבי יוסף קארו ללכת בה^[15]. בחירה זו אפשרה לר' יוסף קארו מה שלא התאפשר לרמב"ם^[16] ולטור – להתנסח בספר הפסיקה שלו בצורה קצרה ותכליתית בלא לפרט את דעות החולקים ואת נימוקי הדין, תוך הסתמכות על כך שהקורא יוכל למצוא אותן ב"בית יוסף"^[17].

בסופו של דבר, על אף שלשונו בהקדמה מרמזת שהוא עצמו ראה ב"בית יוסף" את יצירתו העיקרית^[18], הפך ה"שולחן ערוך" לספרו החשוב יותר והשימושי יותר של רבי יוסף קארו.

קישורים חיצוניים

בית יוסף על ארבעה הטורים, באתר ויקיטקסט
בית יוסף על טור אורח חיים, באתר על התורה
בית יוסף על טור אורח חיים, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
בית יוסף על טור יורה דעה, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
בית יוסף על טור אבן העזר, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
בית יוסף על טור חושן משפט, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
בית יוסף על ארבעה הטורים, באתר SEFARIA

הערות שוליים

^ שיר חרוזי – לייפציג, 1672 | קדם בית מכירות פומביות בע״מ, באתר www.kedem-auctions.com
^ חנוכיה גדולה – גרמניה | קדם בית מכירות פומביות בע״מ, באתר www.kedem-auctions.com
^ ¹ ² מנחם אלון, המשפט העברי, כרך ב, שלישית, ירושלים: מאגנס, תשמ"ח, עמ' 1116–1117
^ יוחאי עופרם, מתיה קם, בית יוסף, באתר "תרבות•il"
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ הקדמת ה"בית יוסף"
^ מנחם אלון, המשפט העברי, כרך ב, שלישית, ירושלים: מאגנס, תשמ"ח, עמ' 1087–1089
^ ¹ ² מנחם אלון, המשפט העברי, כרך ב, שלישית, ירושלים: מאגנס, תשמ"ח, עמ' 1093–1094
^ עבודתו ההלכתית של ר' יוסף קארו | שעור 4 – הקדמת הבית יוסף (ב) | ד"ר תרצה קלמן, נבדק ב-2023-12-26, וכן כתב גם ביחוה דעת, חלק ה, הקדמה וכללי השו"ע
^ ¹ ² עבודתו ההלכתית של ר' יוסף קארו | שעור 4 – הקדמת הבית יוסף (ב) | ד"ר תרצה קלמן, נבדק ב-2023-12-26
^ ישראל תא-שמע, רבי יוסף קארו בין אשכנז לספרד – לחקר התפשטות ספר הזוהר, תרביץ נט, תש"ן, עמ' 153–170
^ הקדמת ה"דרכי משה"
^ הקדמה ל"ים של שלמה" על מסכת חולין
^ (רחי"ד אזולאי, שם הגדולים, מערכת ספרים, ערך בית יוסף)
^ מנחם אלון, המשפט העברי, כרך ב, שלישית, ירושלים: מאגנס, תשמ"ח, עמ' 1096–1097
^ מנחם אלון, המשפט העברי, כרך ב, שלישית, ירושלים: מאגנס, תשמ"ח, עמ' 1090
^ הרמב"ם אמנם לא הביא את דעות החולקים, אך נמתחה עליו ביקורת רבה על כך, ויש עדות לכך שהתכוון בערוב ימיו להוסיף ציוני מקורות אך הם לא הגיעו לידינו ולא עלה בידו להשלימם
^ מנחם אלון, המשפט העברי, כרך ב, שלישית, ירושלים: מאגנס, תשמ"ח, עמ' 1113
^ Kelman, Tirza Yehudit. "‘I Shall Create Halakhic Ruling… for that is the Objective’: The Dimension of Halakhic Ruling in Joseph Karo’s Beit Yosef." PhD diss., Ben Gurion University of the Negev (2018).

[1] שיר חרוזי – לייפציג, 1672 | קדם בית מכירות פומביות בע״מ, באתר www.kedem-auctions.com

[2] חנוכיה גדולה – גרמניה | קדם בית מכירות פומביות בע״מ, באתר www.kedem-auctions.com

[:3-3] ¹ ² מנחם אלון, המשפט העברי, כרך ב, שלישית, ירושלים: מאגנס, תשמ"ח, עמ' 1116–1117

[4] יוחאי עופרם, מתיה קם, בית יוסף, באתר "תרבות•il"

[:0-5] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ הקדמת ה"בית יוסף"

[6] מנחם אלון, המשפט העברי, כרך ב, שלישית, ירושלים: מאגנס, תשמ"ח, עמ' 1087–1089

[:2-7] ¹ ² מנחם אלון, המשפט העברי, כרך ב, שלישית, ירושלים: מאגנס, תשמ"ח, עמ' 1093–1094

[8] עבודתו ההלכתית של ר' יוסף קארו | שעור 4 – הקדמת הבית יוסף (ב) | ד"ר תרצה קלמן, נבדק ב-2023-12-26, וכן כתב גם ביחוה דעת, חלק ה, הקדמה וכללי השו"ע

[:1-9] ¹ ² עבודתו ההלכתית של ר' יוסף קארו | שעור 4 – הקדמת הבית יוסף (ב) | ד"ר תרצה קלמן, נבדק ב-2023-12-26

[10] ישראל תא-שמע, רבי יוסף קארו בין אשכנז לספרד – לחקר התפשטות ספר הזוהר, תרביץ נט, תש"ן, עמ' 153–170

[11] הקדמת ה"דרכי משה"

[12] הקדמה ל"ים של שלמה" על מסכת חולין

[13] (רחי"ד אזולאי, שם הגדולים, מערכת ספרים, ערך בית יוסף)

[14] מנחם אלון, המשפט העברי, כרך ב, שלישית, ירושלים: מאגנס, תשמ"ח, עמ' 1096–1097

[15] מנחם אלון, המשפט העברי, כרך ב, שלישית, ירושלים: מאגנס, תשמ"ח, עמ' 1090

[16] הרמב"ם אמנם לא הביא את דעות החולקים, אך נמתחה עליו ביקורת רבה על כך, ויש עדות לכך שהתכוון בערוב ימיו להוסיף ציוני מקורות אך הם לא הגיעו לידינו ולא עלה בידו להשלימם

[17] מנחם אלון, המשפט העברי, כרך ב, שלישית, ירושלים: מאגנס, תשמ"ח, עמ' 1113

[18] Kelman, Tirza Yehudit. "‘I Shall Create Halakhic Ruling… for that is the Objective’: The Dimension of Halakhic Ruling in Joseph Karo’s Beit Yosef." PhD diss., Ben Gurion University of the Negev (2018).

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]