גדודי חללי אל-אקצא
 סמל הארגון | |
| תקופת הפעילות |
2000–הווה (כ־24 שנים)  |
|---|---|
| אידאולוגיה |
לאומנות פלסטינית אנטי-ציונות |
| מייסדים |
ראאד אל-כרמי |
| מנהיגים |
ראאד אל-כרמי (2000–14 בינואר 2002) |
| אזורי פעילות |
 הרשות הפלסטינית לבנון |
| מדינה |
מדינה פלסטינית |
| יחידות בת | גדוד ת'אבת ת'אבת, גדוד ח'ליל א-רחמן |
| בעלי ברית |
 איראן חזבאללה חמאס הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני |
| מתנגדים |
 ישראל ארצות הברית האיחוד האירופי ניו זילנד קנדה הממלכה המאוחדת יפן |
| קרבות | |
  | |
גדודי חללי אל-אקצא (בערבית: كتائب شهداء الأقصى, תעתיק מדויק: כתאא'ב שהדאא' אלאקצא) הוא שם כולל למספר התארגנויות טרור שונות שהוקמו בתחילת האינתיפאדה השנייה וביצעו פיגועי התאבדות וירי כנגד אזרחים וחיילים ישראלים. בעת הקמתם הם היו ארגון מסודר, המקבל מימון והוראות מההנהגה המרכזית של הפת"ח, אך במהלך האינתיפאדה התפוררו למספר רב של תאים מבודדים, שחלקם המשיכו לפעול בהתאם להנחיות בכירי הפת"ח, אך חלקם פעלו באופן עצמאי, וחלק אחר בצמוד להנחיות ומימון של חזבאללה.
גדודי חללי אל-אקצא התנתקו מתנועת הפת"ח בשנת 2007, במקביל להכרזתו של מחמוד עבאס על צו האוסר על מיליציות חמושות. עבאס ביטל את התקצוב שהיה מיועד לארגון והוציא אותם מתחום האחריות של לשכתו והמוסדות הרשמיים.[1] חלק מהפעילים ביו"ש הסכימו להניח את נשקם, אך לעומת זאת הפעילים ברצועת עזה המשיכו בירי רקטות לעבר ישראל.[2] בשנת 2021 שב הארגון לפעילות טרור גם ביו"ש.[3]
הארגון הוכרז כארגון טרור על ידי ישראל, ארצות הברית, האיחוד האירופי, קנדה, יפן, הממלכה המאוחדת וניו זילנד.[4]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תחילת הפעילות
[עריכת קוד מקור | עריכה]גדודי חללי אל-אקצא החלו את פעולתם באוקטובר 2000, בימיה הראשונים של האינתיפאדה השנייה. בשלב הראשון, הוגבלו הפיגועים לירי בכוחות צה"ל ומעשי רצח באזרחים ישראלים, בתחומי יהודה שומרון ועזה, ובשנת 2001 הם היו גורם הטרור המוביל בשטחים. עם זאת, לקראת סוף אותה שנה הם כבר החלו בפיגועים המוניים גם בתוך תחומי הקו הירוק.[5]
למרות הרושם הראשוני של תנועת מחאה עממית, העמדה הרשמית של גורמי הביטחון הייתה ש"גדודי חללי אל-אקצא" היה שם כיסוי לחוליות טרור של הפת"ח.[6] הנחה זו קיבלה ביסוס עם חשיפתם של מסמכים במוקטעה במהלך מבצע חומת מגן. ממסמכים אלה עולה כי הארגון זכה למימון ולאספקה של אמל"ח ממנגנוני הביטחון הפלסטיניים.[7] יותר מכך, בחלק מהפעולות של הארגון השתתפו אנשי כוח 17 - המשמר הנשיאותי של הרשות הפלסטינית. במשפט שהתנהל נגדו, טען מרואן ברגותי, בעבר מנהיגם של הגדודים בגדה המערבית, כי הקמתם של הגדודים הייתה הכרחית עבור פת"ח, שכן אחרת היה הארגון היה מאבד מכוחו ברחוב הפלסטיני מול החמאס.[5] ב-2004 הכריז ראש הממשלה הפלסטיני לשעבר, אחמד קריע, כי "הודענו בבירור שגדודי השהידים של אל-אקצא הם חלק מתנועת פת"ח ואנו דבקים בהודעה זו".[8]
לאחר הריגת ראא'ד כרמי
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-16 בדצמבר 2001 נענה יו"ר הרשות הפלסטינית יאסר ערפאת ללחצים מצד ארצות הברית וקרא בנאומו להפסקת אש. יש הטוענים[דרושה הבהרה] כי לאחר מכן הייתה תקופה בת כחודש שבה רמת האלימות הייתה נמוכה יותר ומעורבות גדודי חללי אל-אקצא בטרור פחתה. לגרסתם[דרושה הבהרה], הריגתו ב-14 בינואר 2002 של בכיר הגדודים בטול-כרם, ראאד כרמי, הוא ששינה את פני הדברים.
לעומתם, לאחר הריגת אל-כרמי נטען בתקשורת, על ידי דוברים ישראלים, כי אל-כרמי תכנן "מגה-פיגוע" והסלמה של ממש בפעולות הטרור, והריגתו מבעוד מועד מנעה זאת. לדברי שר הביטחון בנימין בן אליעזר "האיש עמד לבצע פעולות גדולות נגד ישראל תוך ימים ספורים".[9] גם בראיונות וכתבות בעיתונות הכתובה, בהם התראיין ראאד אל-כרמי עצמו, הוא הבהיר כי הוא נחוש בדעתו להמשיך בפעולות הטרור נגד ישראל ואף להרחיבן. בריאיון ל-CNN ב-23 באוגוסט 2001, כחצי שנה לפני הריגתו הוא הצהיר: "אנו מאמנים את הנוער לבצע פעולות בתוך ישראל. אנו מאמנים בני 17–18 לתקוף מתנחלים, לחטוף חיילים בתוך שטח ישראל". רק בחודשיים האחרונים שלפני הריגתו היה אל-כרמי אחראי לשלוש פעולות טרור שונות, אשר שתיים מהן לפחות, אילו התממשו, היו עלולות לגרום למותם של אזרחים רבים: ב-19 בנובמבר 2001 – ירי לעבר מונית סמוך לצומת שבי שומרון. כתוצאה מהירי נפצעו שלושה אזרחים ישראלים, האחד באורח קשה והאחרים באורח קל. אחד הפצועים היה רב היישוב שבי שומרון. 28 בנובמבר 2001 – ניסיון הוצאת שני מפגעים מתאבדים מטול כרם לישראל. הפיגוע סוכל בשל היערכות מוגברת של כוחות הביטחון לאורך קו התפר באזור טול כרם. 5 בדצמבר 2001 – ניסיון הוצאת מפגע מתאבד מטולכרם לישראל. הפיגוע נמנע בשל מה שנראה כתאונת עבודה של המתאבד, שהמטען שהיה על גופו התפוצץ סמוך ליישוב מעלה אפרים.
מכל מקום, בין אם היה זה אכן הסיכול הממוקד שהוביל להסלמה בפעילות הגדודים ובין אם ההסלמה הייתה מתוכננת מראש, גדודי חללי אל-אקצא הגבירו מאוד את פעילותם ובעיקר עברו כעת לבצע פיגועי ירי והתאבדות בשטחי ישראל שבתוך "הקו הירוק". תקופה זו, בין ינואר 2002 למרץ 2002, נחשבת לתקופת השיא בפעילותם. גורמים במערכת הביטחון בישראל הצביעו על תקופה זו גם בתור תקופה בה בכירי פת"ח והרשות איבדו בהדרגה את השליטה על הגדודים, ואלו החלו לבצע טרור באופן עצמאי, ללא המתנה להנחיות מצד הבכירים. הפיגועים הגדולים שביצעו הגדודים באותה תקופה היו הפיגוע באולם ארמון דוד, הפיגוע במחסום עין עריכ והפיגוע בשכונת בית ישראל.
לאחר מבצע חומת מגן
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-29 במרץ 2002, לאחר חודש טרור עקוב מדם בו נרצחו 135 ישראלים, מרביתם כתוצאה מפיגועי חמאס, יצא צה"ל למבצע חומת מגן בשטחי יהודה ושומרון. בעקבות מבצע חומת מגן התפוררה ההנהגה הראשית של הארגון והוא התפורר לתאים שונים שהקשר העיקרי ביניהם הוא השימוש בשם גדודי חללי אל-אקצא לנטילת אחריות. החל משלב זה ניתן לחלק את התאים השונים בארגון לשלוש קבוצות:
- תאים עצמאיים – מדובר בתאי טרור שמופעלים על ידי מנהיגים מקומיים, בעיקר במחוזות בגדה המערבית. מנהיגים אלה, שחלקם נמנים עם שורות פת"ח, ניצלו את הוואקום בהנהגת הארגון שנוצר לאחר מבצע חומת מגן והפכו למפקדיו באזורים מסוימים. כך, למשל, הפך זכריה זביידי למפקד גדודי חללי אל-אקצא בג'נין.
- תאים שמקבלים הנחיות מחזבאללה – לאחר שהרשות הפסיקה לממן את גדודי חללי אל-אקצא, רבים מתאי הארגון חיפשו מימון מבחוץ, אותה מצאו בארגון חזבאללה. כיום הקשר בין תאים אלה לשאר פת"ח הוא חלקי ביותר.
- תאים הנשמעים לבכירי פת"ח – ברצועת עזה שמרו חלק מהגדודים על זיקה לפת"ח, והמשיכו לקבל הנחיות מפוליטיקאים מפת"ח, כגון אחמד חלס, מוחמד דחלאן וסמיר משהראוי. מנגד, הפיצול הפנימי בין בכירי פת"ח הוביל להשתתפות רחבה של הגדודים במאבקים הפנימיים בתנועה.
הקמת ממשלת חמאס
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-25 בינואר 2006 ניצחה תנועת חמאס בבחירות למועצה המחוקקת, הפרלמנט הפלסטיני. ניצחון זה, והקמת הממשלה הפלסטינית על טהרת אנשי התנועה בעקבותיו, הוביל לעימות ישיר בין חלק מהקבוצות שבגדודי חללי אל-אקצא לבין אנשי חמאס. במהלך 2006 גבר המתח בין אנשי חמאס ופת"ח, והדבר הוביל להידרדרויות חוזרות ונשנות ולעימותים אלימים בין התנועות, שבהם גדודי חללי אל-אקצא התייצבו לצד פת"ח.
פרידה רשמית מפת"ח
[עריכת קוד מקור | עריכה]גדודי חללי אל-אקצא התנתקו מתנועת הפת"ח בשנת 2007, במקביל להכרזתו של מחמוד עבאס על צו האוסר על מיליציות חמושות. עבאס ביטל את התקצוב שהיה מיועד לארגון והוציא אותם מתחום האחריות של לשכתו והמוסדות הרשמיים.[1]
הסכם החנינה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביולי 2007 הסכימו 178 פעילים בגדודי חללי אל-אקצא ביהודה ושומרון להפסיק את הטרור והאלימות נגד ישראל, להניח את נשקם ולמוסרו לכוחות הרשות הפלסטינית בתמורה להפסקת המצוד עליהם מצד ישראל. ב-2008 הצטרפו עוד פעילים לעסקה ובסך הכל 300 פעילים פורקו מנשקם. לעומת זאת, ברצועת עזה המשיכו פעילי גדודי חללי אל-אקצא בירי רקטות לעבר ישראל.
חזרה לפעילות ביהודה ושומרון
[עריכת קוד מקור | עריכה]עיקר כוחם של גדודי חללי אל-אקצא ביהודה ושומרון נשאר בשכם ובג'נין. הם עסקו בעיקר בפלילים: סחר בסמים, גניבת מכוניות וכדומה. בשנת 2021 שבו גם לפעילות טרור. הם נרדפו לא רק בידי ישראל אלא גם על ידי מנגנוני הביטחון הפלסטינים שהיו כפופים לאבו מאזן. הם פעלו במימון הג'יהאד האסלאמי ובסיועו.[10][11]
בשנת 2023 השתתף הארגון במתקפת הפתע על ישראל, גינה את התנערותו הרשמית של אבו מאזן מן המעשים הללו: "הדרך בה הולכת הנהגת הרשות (הפלסטינית) הבאה לידי ביטוי בהתרפסות וכניעה לממשל הציוני – האמריקני ולמערב הרוצח אינה מייצגת את גדודי אל-אקצה ואת תנועת ‘פתח’", והודיע על הצטרפותו למערכה לשחרור פלסטין לצד החמאס.[12]
למרות התנערותו הרשמית של אבו מאזן מפעילות הארגון, לא אחת אימצו ראשי פת"ח והרשות, כולל אבו מאזן, את אנשי גדודי חללי אל-אקצא.[13][14][15] לפי מחקר של עמותת "רגבים", עשרות פעילים ומפקדים בגדודי חללי אל-אקצא, משרתים במקביל כקצינים ושוטרים במנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית.[16]
באפריל 2024, גדוד טולכרם של הארגון הכריז על הקמה של יחידה "מיוחדת".[17]
פיגועים שבוצעו בידי הארגון
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ב-29 בספטמבר 2000 פעיל הארגון ביצע את רצח יוסף טבג'ה המסמל את תחילתה של האינתיפאדה השנייה.
- ב־2 באוקטובר 2000 חייל צה"ל נרצח בפיגוע צליפה בבית סחור.[18]
- ב־1 בנובמבר 2000, שני חיילי צה"ל נרצחו בפיגוע ירי באל-ח'דר.[19]
- ב־2 באפריל 2001 בפיגוע בקבר רחל שבפאתי בית לחם שביהודה ושומרון נרצח חייל צה"ל.[20]
- ב־14 ביוני 2001 בפיגוע ירי בכביש המנהרות סמוך לבית לחם נרצח חייל צה"ל בדרגת סגן אלוף.[21]
- ב־15 בינואר 2002 יהודי נחטף ונרצח בפיגוע ירי בבית סאחור על ידי חוליית מחבלים ערבים.[22]
- ב-29 בנובמבר 2001 בוצע הפיגוע בקו 823 בצומת מחנה 80 בו נרצחו 3 יהודים ונפצעו 9 (אחד אנוש).
- הפיגוע בציר כיסופים (2002) – 18 בפברואר 2002
- הפיגוע בכביש 398 – 25 בפברואר 2002
- ב־5 במרץ 2002 בפיגוע ירי בצומת אל-ח'דר סמוך לירושלים נרצחה אזרחית ישראלית ואזרח נוסף נפצע.[23]
- ב-19 ביוני 2002 ביצע הארגון את הפיגוע בגבעה הצרפתית בו נרצחו 7 ישראלים ונפצעו 50.
- בין השנים 2000–2002 חוללו חברי חוליית המחבלים שביצעה את הפיגוע, אנשי ארגוני הטרור תנזים וגדודי חללי אל-אקצא, פיגועים רבים בהם נרצחו בסך הכל תריסר בני אדם. תשעה יהודים – שוטר מג"ב מקס חזן, סגן דוד חן כהן, סמל שלמה אדישנה, סמל דני דראי, סגן אלוף יהודה אדרי, ד"ר אבי בועז, אברהם פיש, אהרן גורוב ודבורה פרידמן, וכן שלושה פלסטינים אשר נחשדו בידי חברי החוליה כמשתפי פעולה. בפיגועים אלה נפצעו רבים. בשנת 2003 נידון אחד מחברי החוליה, ריאד דחלאללה אחמד אל-עמור, לאחד עשר מאסרי עולם. מחבל נוסף, עלי מוחמד עלי עביאת, איש המשטרה הפלסטינית, נידון לשני מאסרי עולם. מחבל נוסף, אבראהים אבו איאד, נמלט מישראל בהסדר שגובש בזמן מבצע חומת מגן.
- ב-29 בינואר 2004 הארגון ביצע את הפיגוע בקו 19 בשכונת רחביה בירושלים.
- ב-30 במרץ 2006 הארגון ביצע את הפיגוע בקדומים בו נרצחו 4 יהודים.
- ב-30 במאי 2023 בוצע על ידי הארגון הפיגוע בחרמש בו נרצח יהודי תושב היישוב בכניסה לחרמש.
- ב-21 באוגוסט 2023 הארגון לקח אחריות על פיגוע הירי בצומת האר"י בו נרצחה תושבת בית חגי. שני המחבלים שנתפסו, עם זאת, היו פעילי חמאס.[24]
- ב-7 באוקטובר 2023, לקחו חלק במתקפת הפתע על ישראל לצד החמאס והג'יהאד האסלאמי.[25] לדברי אבו מוחמד, הדובר של גדודי חללי אל-אקצא, הם ניהלו יותר מ-190 חילופי אש ישירים עם "האויב", פגעו ביותר מ-50 כלי רכב של צה"ל, שיגרו יותר מ-220 רקטות, ביצעו 170 תקיפות על ריכוזי כוחות של צה"ל, ביצעו 25 פיגועי צליפה בחיילי צה"ל, סיכלו ארבע פעולות הנחתה בחופי עזה וביצעו 23 פעולות יירוט של כלי טיס בלתי מאוישים.[26]
- ב-15 בינואר 2024 ביצע הארגון את הפיגוע המשולב ברעננה בו נפצעו 19 כשאחד מהם מת מפצעיו.[27]
- ב-22 במרץ 2024 בוצע על ידי הארגון פיגוע הירי בצומת הפרסה שבו נהרג לוחם דובדבן.[28]
- בתחילת יוני 2024 ביצעו פעילי הארגון מטולכרם שורה של פיגועי ירי מצולמים שכוונו ליישוב בת חפר.[29][30] שני מחבלים חוסלו באחד האירועים על ידי מארב של יחידה 636.[31]
- ב-1 בספטמבר 2024 חוליית מחבלים המשתייכת לארגון ביצעה את פיגוע הירי במחסום תרקומיא.[דרוש מקור]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- על הקשר בין החזבאללה והגדודים באתר המרכז למורשת המודיעין
- אופק עיני, כך פורקה הזרוע הצבאית של פתח, באתר וואלה, 26 ביוני 2009
- עינב חלבי, 17 שנים לאחר הצו של אבו מאזן והנתק עם הפת"ח: פעילות "חללי אל-אקצא" נמשכת, באתר ynet, 6 בספטמבר 2024
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 עינב חלבי, 17 שנים לאחר הצו של אבו מאזן והנתק עם הפת"ח: פעילות "חללי אל-אקצא" נמשכת, באתר ynet, 6 בספטמבר 2024
- ^ ממרי, גדודי חללי אל-אקצא (פת"ח): שיגרנו ונמשיך לשגר רקטות מעזה אל ישראל, באתר ממרי, 18/7/2014
- ^ מרכז המידע למודיעין ולטרור, חללי אל אקצא שם גנרי לחוליות חמושות הפועלות לאחרונה ביהודה ושומרון, באתר מרכז המידע למודיעין ולטרור, 30 באוקטובר 2023
- ^ Lists associated with Resolution 1373, באתר משטרת ניו זילנד, 2024 (באנגלית)
- ^ 1 2 ארגוני הטרור הנלחמים בישראלמתוך אתר מרכז המחקר והמידע של הכנסת
- ^ [https://www.knesset.gov.il/ErrorPage.html מסמך רקע בנושא: ארגוני הטרור הנלחמים בישראל], באתר הכנסת, 2 בספטמבר 2004
- ^ צילום המסמכים +תרגום מסמכים שנתפסו ברמאללה + נתונים חשובים בנושא שפרסם דובר צה"ל מתוך העין השביעית
- ^ ראש הממשלה הפלסטיני לשעבר: גדודי חללי אל-אקצא הם חלק מפת"ח ולא יפורקו - חדשות, באתר palwatch.org.il
- ^ יואב יצחק, בן-אליעזר: אל-כרמי לא חוסל על-ידי ישראל; עמד לבצע פיגועים תוך ימים, באתר News1 מחלקה ראשונה, 15 בינואר 2002
- ^ בין חללי אל-אקצא לג'יהאד: החיבור שמטריד את ישראל, באתר כאן-תאגיד השידור הישראלי
- ^ יוני בן מנחם, הלידה מחדש של "גדודי חללי אל-אקצא", באתר זמן ישראל, 14 בפברואר 2022
- ^ דלית הלוי, גדודי אל-אקצה של ‘פתח’ משתתפים בלחימה נגד ישראל, באתר ערוץ 7, 16.10.23
- ^ מרכז המידע למודיעין ולטרור, גדודי חללי אל אקצא שם גנרי לחוליות חמושות הפועלות לאחרונה ביהודה ושומרון, באתר מרכז המידע למודיעין ולטרור, 30 באוקטובר 2023
- ^ ממרי, בכיר פת"ח לאל-ג'זירה נט: גם פעילי פת"ח נלחמים נגד ישראל בעזה; "כל עוד מוחמד דף הולך על רגליו – מצבנו טוב", באתר ממרי, 26/1/2024
- ^ יוני בן מנחם, האנרכיה הביטחונית מתפשטת בשטחי הרש"פ, באתר הבלוג של יוני בן מנחם, 28/07/2022
- ^ קלמן ליבסקינד, המספרים המבהילים של אנשי מנגוני הבטחון הפלסטיניים המעורבים בפיגועים נגד יהודים נחשפים, באתר מעריב אונליין, 8 במרץ 2024
- ^ ערוץ הטלגרם של גדוד טולכרם, 23 אפריל 2024
- ^ שמעון איפרגן, החייל מקס חזן הובא היום למנוחות, באתר ynet, 3 באוקטובר 2000
- ^ פליקס פריש ועלי ואקד, החיילים שנהרגו יובאו למנוחות, באתר ynet, 2 בנובמבר 2000
- ^ פליקס פריש ושמעון איפרגן, סמל דני דראי נהרג מכדור של צלף פלסטיני, באתר ynet, 3 באפריל 2001
- ^ "המידע שהביא יהודה הציל רבים", באתר ynet, 15 ביוני 2001
- ^ אפרת וייס, "הוא הרגיש בבית ג'אלה כמו בבית", באתר ynet, 16 בינואר 2002
- ^ הרוג בפיגוע בעפולה; הרוגה בפיגוע בכביש המנהרות, באתר ynet, 5 במרץ 2002
- ^ עיתון שחרית (עמ' 19)
- ^ Flashpoint Intel Team, Beyond Hamas: Militant and Terrorist Groups Involved in the October 7 Attack on Israel, Flashpoint, 2023-10-18
- ^ דלית הלוי, גדודי חללי אל-אקצא, הזרוע של פתח: השתתפנו במתקפת ה-7 באוקטובר, באתר www.inn.co.il
- ^ פיגוע משולב ברעננה: אישה נרצחה ו-18 נפגעו, ובהם 5 פצועים קשה - שני מחבלים מאזור חברון נעצרו | ישראל היום, באתר www.israelhayom.co.il, 2024-01-15
- ^ פת"ח נוטל אחריות לפיגוע הירי בדולב, באתר ערוץ 7
- ^ “זו רק ההתחלה”: התיעוד שפרסמו מחבלים מטול כרם שירו על בת חפר, באתר חרדים10, 2024-04-26
- ^ רענן בן צור, עינב חלבי, תיעוד חריג: מחבלי פתח ירו לעבר היישוב הגדול ביותר בעמק חפר, באתר ynet, 26 באפריל 2024
- ^ אלישע בן קימון, עינב חלבי, חוסלו שני מחבלים שהתקרבו לגדר התפר כדי לירות לעבר יישובים בשרון, באתר ynet, 4 ביוני 2024