גל וינשטיין
 | |
| לידה |
1970 (בן 54 בערך) ישראל |
|---|---|
| לאום | ישראלי |
| תחום יצירה | פיסול |
| זרם באמנות |
אמנות עכשווית  |
|
www | |
  | |
_%D7%9E%D7%90%D7%AA_%D7%92%D7%9C_%D7%95%D7%99%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F.jpg)
גל וינשטיין (נולד ב-1970) הוא פסל ואמן ישראלי. יצירותיו עושות שימוש ביקורתי בדימויים מההיסטוריה של החברה והתרבות הציונית בארץ ישראל ובמדינת ישראל. בשנת 2017 יצג את מדינת ישראל בתערוכת הביאנלה בוונציה. עבודותיו הוצגו במוזיאונים ובגלריות רבים בישראל ומחוצה לה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]וינשטיין גדל בשכונת רמת חן שברמת גן וסיים את לימודיו התיכוניים בתיכון בליך. הוא החל בלימודים אקדמיים באקדמיה לאמנות ולעיצוב בבצלאל בשנת 1993 וסיים בשנת 1997. עם סיום לימודיו לימד במכללת אורנים, בבצלאל ובשנקר. תערוכת היחיד הראשונה שלו, במסגרת "שלושה אמנים, שלוש תערוכות יחיד", הוצגה ב-1998 בסדנאות האומנים. וינשטיין זכה באותה שנה בפרס האמן הצעיר מטעם משרד החינוך והתרבות. בנוסף זכה בפרס ישראכרט ומוזיאון תל אביב לאמנות ב-2004 וכן בפרס קולינר ובפרס משרד המדע בשנת 2006.
ב-2017 ייצג את ישראל בביאנלה בוונציה, איטליה. בתחילת שנת 2018 קיבל וינשטיין תואר פרופסור מהמועצה להשכלה גבוהה.
וינשטיין מתגורר ויוצר בתל אביב.
תערוכות
[עריכת קוד מקור | עריכה]וינשטיין הציג את עבודותיו במדינות רבות, בהן ארצות הברית, ברזיל, גרמניה, איטליה, ספרד. הוא ייצג את ישראל בביאנלה ה-25 בסאו פאולו ברזיל ובביאנלה ה-57 לאמנות בוונציה, איטליה.[1]
בין תערוכות היחיד שלו
[עריכת קוד מקור | עריכה]2011 – "Demonstrating Presence" ב-Kunsthaus Baselland בבזל, שווייץ
2013 – הביאנלה ה-4 לאמנות עכשווית בסלוניקי, יוון
2014 – "Solar" ב-Riccardo Crespi Gallery במילנו, איטליה
2015 – "Light holes" ב-Plutschow Gallery בציריך, שווייץ
2016 – "הילוך אחורי" בגלריה גורדון בתל אביב
השכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1992-1993 - המחלקה לעיצוב תפאורות בחוג לתיאטרון, אוניברסיטת תל אביב
- 1993-1997 - בוגר המחלקה לאמנות, בצלאל, ירושלים
הוראה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 2000-2008 - אורנים, מכללה האקדמית לחינוך, קריית טבעון
- 2002-2008 - בצלאל, ירושלים
- 2008- בית הספר לאמנות רב-תחומית, שנקר
פרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1998 - פרס האמן הצעיר, משרד החינוך התרבות והספורט
- 1999 - פרס האמן הצעיר, משרד החינוך התרבות והספורט
- 2000 - מלגת אמן-מורה, משרד החינוך התרבות והספורט
- 2001 - מלגת קרן שרת, קרן התרבות אמריקה-ישראל
- 2003 - פרס הדסה ורפאל קלוטשקן, ישראכרט ומוזיאון תל אביב לאמן ישראלי, מוזיאון תל אביב
- 2004 - פרס הצטיינות, משרד התרבות
- 2004 - פרס ישראכרט ומוזיאון תל אביב לאמן ישראלי, מוזיאון תל אביב
- 2006 - פרס ביאטריס קולינר לאמן ישראלי צעיר, מוזיאון ישראל
- 2006 - פרס שר המדע, משרד המדע, תרבות וספורט
אמנות במרחב הציבורי
[עריכת קוד מקור | עריכה]שיטת עבודתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]וינשטיין משתמש בטכניקת עבודה מקורית, שכוללת הדבקת צמר פלדה על פני הציור. בכך נוצרות יצירות ריאליסטיות שנראות מרחוק כרישום מדויק של הנוף, ורק מקרוב ניתן לזהות את חומר הגלם. מלבד צמר פלדה, הוא משתמש בחומרים תעשייתיים נוספים, כמו שטיחים, דשא מלאכותי, ו-PVC.
יצירותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעבודתו "עמק יזרעאל", הדביק וינשטיין שטיחים מקיר לקיר על גבי דיקטים, ויצר מרבד גדול הדומה לעמק פורה שמצולם ממבט על. רק מקרוב ניתן לזהות את חומר הגלם הפשוט שבו הוא השתמש.
סדרת עבודות של וינשטיין, שמבוססות על צילומים של הצלם פטר מרום מתוך הספר "שירת האגם הגווע" המנציח את אגם החולה לפני ייבושו, הוצגה בתערוכת יחיד שלו בביתן אייל עופר (לשעבר ביתן הלנה רובינשטיין) בתל אביב. וינשטיין עיבד את צילומיו של מרום, הגדיל אותם ועיצב אותם בעזרת הדבקת צמר פלדה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של גל וינשטיין- גל וינשטיין באוספי מוזיאון ישראל
- גל וינשטיין, באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל
- גל וינשטיין באתר ארופיאנה (באנגלית)
- דנה גילרמן, גל וינשטיין - קיר אמן, באתר הארץ, 11 באוגוסט 2006
- דנה גילרמן, גל וינשטיין: האיש ששואל איך, באתר כלכליסט, 20 בספטמבר 2011
שני ליטמן, מה מושך את גל וינשטיין בחנויות שטיחים, באתר הארץ, 26 באוקטובר 2016- שני ליטמן, גל וינשטיין, לא טקסט פוליטי, באתר הארץ, 14 במאי 2017
- יניב יהודה אייגר, "שמש בגבעון דום": תמונת הריקבון הלאומי על פי גל וינשטיין, באתר הארץ, 7 ביוני 2017
- גל וינשטיין, דף שער בספרייה הלאומית
