הקונגרס העולמי למדעי היהדות

הקונגרס העולמי למדעי היהדות הוא כנס בינלאומי במדעי היהדות, אשר מארגן האיגוד העולמי למדעי היהדות. הקונגרס הראשון התקיים בקיץ 1947^[1]. הקונגרס השני התקיים בקיץ 1957 ומאז הוא מתקיים אחת לארבע שנים, בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית בירושלים^[2]. הרעיון המקורי של קונגרס עולמי בתחום מדעי היהדות הועלה בשנות העשרים על ידי הרב פרופ' משה שור^[2].

אודות הקונגרס

הקונגרס הוא הכינוס הבינלאומי הגדול והחשוב ביותר בתחומו, משתתפים בו כאלף חוקרים מרחבי העולם. הוא מיועד לאנשי אקדמיה, למורים, לסטודנטים ולקהל הרחב של שוחרי הדעת, והוא מציע שפע של פעילויות מדעיות, תרבותיות וחברתיות במגוון רחב של נושאים ושפות. במסגרת הקונגרס מתקיימים אירועים אמנותיים, סיורים, יריד ספרים ודיונים ציבוריים בתחומי המחקר. המושבים של הכינוס עוסקים במכלול תחומי המחקר במדעי היהדות ובהם: חקר המקרא וארכאולוגיה; תולדות עם ישראל; ספרות חז"ל ומשפט עברי; הלכה; מחקרי גניזה ומגילות קומראן; מחשבת ישראל; קבלה; ספרות עברית וספרויות היהודים; לשון עברית; יידיש, ערבית יהודית ולאדינו; אמנות יהודית; תיאטרון וקולנוע; חקר השואה, ציונות והחברה היהודית בזמננו.

הקונגרס מתחלק למספר "מדורים", לפי תחומי העניין. בכל מדור מתקיימות בחלק מימי הקונגרס הרצאות מליאה, רחבות היקף ובעלות אופי חגיגי, בהן בדרך-כלל מצוין יובל חשוב (לחוקר או חיבור יסודי במדעי היהדות) ומוצגים מחקרים הנוגעים לנושא המרכזי. רוב הפעילות המחקרית מתקיימת בקבוצות קטנות יותר ("מושבים"), בהם מציגים חוקרים את מיטב מחקריהם. לכל מושב יו"ר ושלושה–ארבעה מרצים. בחלק מהמושבים מתקיים פאנל (דיון מומחים בפני הקהל) או שיח שאלות ותשובות. אורך מושב ממוצע בקונגרס הוא שעתיים. במסגרת הקונגרס השבעה-עשר (2017) התקיימו 945 מושבים.

על פי המסורת הנהוגה באיגוד העולמי למדעי היהדות מאז הוקם, הרצאות הקונגרס מוצאות לאור כאסופה המחולקת על פי חטיבות הקונגרס.
מאמרי הקונגרס העולמי השלושה-עשר התפרסמו במסגרת פרויקט 'לקט' ברשת האינטרנט. מאמרים בעקבות הקונגרס הארבעה-עשר ראו אור בשלושה כרכים. דברי הקונגרס העולמי החמישה-עשר עלו לאתר האיגוד.

קונגרסים

הקונגרס הראשון התקיים ביולי 1947 באוניברסיטה העברית על הר הצופים בירושלים בראשותו של נפתלי הרץ טור-סיני, יושב-ראש המכון למדעי היהדות של האוניברסיטה העברית. הקונגרס עסק בעברית, מקרא, ספרות עברית והיסטוריה של עם ישראל. בין ההרצאות החשובות ניתן למנות את הרצאותיהם של דוד בן-גוריון, יהודה לייב מאגנס ואריה סימון. 73 הרצאות הקונגרס ראו אור באסופה ("דברי הקונגרס") שראתה אור רק ב-1952, בהקדמה לאסופה ציינו עורכיו, נפתלי הרץ טור-סיני ובן-ציון דינור שבינתיים קמה מדינת ישראל, הר הצופים הפך למובלעת בלתי נגישה ושמספר מרצים נהרגו ב"מלחמת החיים או המוות".
הקונגרס השני התקיים בין ה-27 ביולי ל-4 באוגוסט 1957 בבנייני האומה בירושלים בראשותו של נשיא המדינה יצחק בן-צבי, שכיהן כנשיא הכבוד של הקונגרסים השני והשלישי. הקונגרס אירח למעלה מ-350 מרצים מרחבי העולם ונישאו בו 230 הרצאות בעשרה מדורים: מקרא, לשון עברית, היסטוריה של עם ישראל, תלמוד, ספרות רבנית ומשפט עברי, המחשבה היהודית (קבלה, פילוסופיה ודת), ספרות עברית, ארכאולוגיה וידיעת הארץ, לשון היידיש ותרבותה, עדות ישראל ולשונותיהן, ודמוגרפיה של עם ישראל. במקביל התקיימה תערוכה ארכאולוגית שהציגה את ממצאי רשות העתיקות בעשור של חפירות ארכאולוגיות במדינת ישראל: בית שערים, תל חצור, מצדה וקיסריה, תערוכה בה הוצגו חלק מן המגילות הגנוזות ותערוכת מלאכת יד של יהדות תימן.

הקונגרס השני ראה בעצמו קונגרס מכונן. בין היתר הוקם במסגרתו האיגוד העולמי למדעי היהדות "שישקוד על ארגונו של הקונגרס העולמי למדעי היהדות והתפתחותו כמוסד-קבע על קידומם של מדעי היהדות". הקונגרס עיצב את דמותו של "הקונגרס למדעי היהדות" כדפוס-קבע עיקרי למפגש בין מלומדים וחוקרים מארצות שונות ומתחומים שונים של מדעי היהדות. במסגרת הקונגרס הונחו יסודות למפעלים רחבי היקף לרישום ותיעוד עבודות בתחום כגון המכון לתצלומי כתבי יד עבריים.

בין האישים החשובים שנטלו חלק בקונגרס השני ניתן למנות את נשיא המדינה יצחק בן-צבי, ראש הממשלה דוד בן-גוריון, שר החינוך זלמן ארן, נשיא האוניברסיטה העברית, בנימין מזר, נשיא האקדמיה ללשון העברית, אפרים אלימלך אורבך, ראש המכון למדעי היהדות שלמה דב גויטיין, זלמן שזר שהיה אז יו"ר הנהלת הסוכנות היהודית וכן הפרופסורים ישראל היילפרין, יצחק אריה זליגמן וגרשום שלום. מזכיר הקונגרס היה שמריהו טלמון.

הקונגרס השלישי התקיים ב-25 ביולי עד ה-1 באוגוסט 1961 באוניברסיטה העברית בירושלים. לראשונה אורגן הקונגרס על ידי האיגוד העולמי למדעי היהדות, בתמיכת האוניברסיטה העברית, משרד החינוך והתרבות והסוכנות היהודית. לקונגרס הגיעו כ-500 אורחים חברי האיגוד, בהם 100 מחו"ל. בקונגרס נישאו 260 הרצאות שראו אור ב-15 ספרונים.

גם נשיאו של הקונגרס השני היה נשיא המדינה, יצחק בן-צבי ועוד נטלו בו חלק חשוב יו"ר הקונגרס, נפתלי הרץ טור-סיני, שר החינוך אבא אבן, נשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, מרטין בובר, ראש המכון למדעי היהדות באוניברסיטה העברית, חיים שירמן, יגאל ידין והחוקרים חיים הלל בן-ששון, צבי ורבלובסקי, שמריהו טלמון, חיים מנחם רבין ועוד. מזכר הקונגרס היה בועז שכביץ.

הקונגרס הרביעי התקיים בין ה-25 ביולי ל-2 באוגוסט 1965 בבנייני האומה וקמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם בראשותו של בן-ציון דינור, בהשתתפות 200 מדענים ישראלים וכ-180 חוקרים מחו"ל^[3]^[4]. בין היתר הונח במסגרת קונגרס זה היסוד למפעל הביבליוגרפי לרישום ותיעוד כל המאמרים והמחקרים בתחום, שבא לידי ביטוי בקטלוג רמב"י המנוהל על ידי הספרייה הלאומית, כן סוכם על פיתוח מאגר לחקר מקורות המוזיקה היהודית, מפעל הפלאוגרפיה העברית (חקר הכתב), ארכיון הפולקלור בישראל והקונקורדנציה לתלמוד הירושלמי.
הקונגרס החמישי התקיים בין ה-5 באוגוסט ל-12 באוגוסט 1969 בראשותו של בן-ציון דינור, בהשתתפות 800 חוקרים, בהם 300 מחו"ל. הכנס התקיים בסימן דאגה לחוקרים שמעבר למסך הברזל ובסימן איחוד ירושלים, נשיא האוניברסיטה, אברהם הרמן הזמין את הקונגרס הבא להיערך על הר הצופים^[5].
הקונגרס השישי התקיים בין ה-15 באוגוסט ל-20 באוגוסט 1973 בראשותו של בן-ציון דינור, בהשתתפות כ-1,400 חוקרים מישראל ומחו"ל. על-אף ההזמנה החגיגית בקונגרס הקודם לקיימו על הר הצופים, התקיים הקונגרס בגבעת רם. לראשונה נדונו אפשרויות שימוש במחשוב במדעי היהדות, נושא שיהפך למדור קבוע בהמשך. גם קונגרס זה הביע חשש ביחס לגורלם של חוקרים מעבר למסך הברזל ובברית המועצות בפרט^[6]^[7].
הקונגרס השביעי התקיים בין ה-8 באוגוסט ל-13 באוגוסט 1977 על הר הצופים בירושלים בראשותו של אפרים אלימלך אורבך ובהשתתפות כ-1,000 חוקרים. הקונגרס נחנך באמפיתיאטרון הר הצופים על ידי נשיא המדינה, אפרים קציר וכלל מושב מיוחד לזכר הסופרים היהודים שנרצחו בברית המועצות^[8]^[9]. הקונגרס ציין את מפעלו של שלמה מורג, מפעל מסורות הלשון של עדות ישראל, במסגרתו הקליט מסורות לשוניות של עדות ישראל^[10]. בנימין מזר ציין בכנס את ההתקדמות הגדולה בחקר ימי בית שני לאור הממצאים מחפירות הכותל.
הקונגרס השמיני התקיים בין ה-16 באוגוסט ל-22 באוגוסט 1981 בראשותו של אפרים אלימלך אורבך ובהשתתפות כ-1,000 חוקרים. גם טקס הפתיחה של קונגרס זה התקיים באמפיתיאטרון הר הצופים, דבר שהיה מאז למסורת. במסגרת הקונגרס תקפו חוקרים את החרדים ואת הרב הראשי שלמה גורן על רקע מהומות ותקיפת ארכאולוגים (ובראשם יגאל שילה) בעיר דוד ("שטח G")^[11]^[12].
הקונגרס התשיעי התקיים בין ה-4 ל-12 באוגוסט 1985 בראשותו של אפרים אלימלך אורבך באוניברסיטה העברית על הר הצופים, לראשונה במבנה החדש של הפקולטה למדעי הרוח, בו הוא מתקיים מאז במלואו.
הקונגרס העשירי התקיים בין ה-16 ל-24 באוגוסט 1989 בראשותו של אפרים אלימלך אורבך
הקונגרס האחד-עשר התקיים בין ה-22 ל-29 ביוני 1993 בראשותו של עזרא פליישר
הקונגרס השנים-עשר התקיים ב-1997 בראשותו של מנחם אלון בסימן מאה שנה לגניזת קהיר, מאה שנה להקונגרס הציוני העולמי הראשון וחמישים שנה לסיום השואה ותקומת ישראל^[13].
הקונגרס השלושה-עשר התקיים ב-2001 בראשותו של מנחם אלון
הקונגרס הארבעה-עשר התקיים ב-2005 בראשותו של מנחם אלון
הקונגרס החמישה-עשר התקיים ב-2009 בראשותה של שרה יפת
הקונגרס העולמי השישה-עשר התקיים באוניברסיטה העברית בירושלים, הר הצופים, בימים 28 ביולי עד ה-1 באוגוסט 2013 בראשותו של יוסף קפלן.
הקונגרס העולמי השבעה-עשר למדעי היהדות התקיים באוניברסיטה העברית בירושלים, הר הצופים, בסימן 70 שנים לקונגרס הראשון, בימים 6 עד ה-9 באוגוסט 2017 בראשותו של משה אידל.
הקונגרס העולמי השמונה-עשר למדעי היהדות התקיים באוניברסיטה העברית בירושלים, הר הצופים, בימים 8 עד ה-12 באוגוסט 2022 בראשותו של משה אידל. במסגרת הכנס התקיימו 1,700 הרצאות במגוון נושאים, חלקם בסימן התחדשות התחום ומתוך פניה לאקטואליה כגון למשל מושב על מגפות, מושב על פרויקט הפירוש הפמיניסטי לתלמוד הבבלי בראשות טל אילן ומושבים רבים סביב הנגשה דיגיטלית ומדעי הרוח הדיגיטליים. כן התקיימו שני תתי-כנסים, אחד לכבוד 500 שנה להולדת משה קורדובירו והשני כנס לחקר המסורה.^[14] חלק ממושבי הכנס הרלוונטיים התקיימו באולמות היברידיים והיו משותפים בזום עם כנס International Organisation for the Study of the Old Testament שהתקיים במקביל בציריך.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הקונגרס העולמי למדעי היהדות בוויקישיתוף

על הקונגרס, באתר האיגוד העולמי למדעי היהדות
הקונגרס העולמי למדעי היהדות מתכנס בירושלים במעמד בן-גוריון ויצחק בן-צבי, מרכז ההסברה, ארכיון שפילברג, 1957 (התחלה 3:47)
כתבי העת של הקונגרס באתר JSTOR
פרופיל הקונגרס באתר Academia.edu

הערות שוליים

^ נפתח הכינוס העולמי למדעי היהדות, דבר, 7 ביולי 1947
^ ¹ ² היסטוריה של הקונגרס, באתר האיגוד
^ הקונגרס העולמי הרביעי למדעי היהדות ייפתח הערב בבנייני האומה בירושלים, דבר, 25 ביולי 1965
^ הקונגרס העולמי למדעי היהדות ננעל בירושלים, הצופה, 2 באוגוסט 1965
^ נפתח הקונגרס העולמי למדעי היהדות, דבר, 5 באוגוסט 1969
^ הקונגרס העולמי למדעי היהדות ייפתח באוגוסט, דבר, 1 באוגוסט 1973
^ עשרה פרקים ממפעל המקרא הוצגו בקונגרס העולמי למדעי היהדות, דבר, 20 באוגוסט 1973
^ הקונגרס העולמי למדעי היהדות בירושלים, דבר, 3 באוגוסט 1977
^ הקונגרס העולמי השביעי למדעי היהדות, מעריב, 9 באוגוסט 1977
^ מפעל הקלטות לשימור מסורות הלשון של עדות ישראל, דבר, 11 באוגוסט 1977
^ בכירי המדענים בישראל לעצרת מחאה בירושלים, דבר, 18 באוגוסט 1981
^ פרקי אבות, דבר, 23 באוגוסט 1981
^ מדעי היהדות 38 (תשנ"ח)
^ אתר הקונגרס ה-18

[1] נפתח הכינוס העולמי למדעי היהדות, דבר, 7 ביולי 1947

[היסט-2] ¹ ² היסטוריה של הקונגרס, באתר האיגוד

[3] הקונגרס העולמי הרביעי למדעי היהדות ייפתח הערב בבנייני האומה בירושלים, דבר, 25 ביולי 1965

[4] הקונגרס העולמי למדעי היהדות ננעל בירושלים, הצופה, 2 באוגוסט 1965

[5] נפתח הקונגרס העולמי למדעי היהדות, דבר, 5 באוגוסט 1969

[6] הקונגרס העולמי למדעי היהדות ייפתח באוגוסט, דבר, 1 באוגוסט 1973

[7] עשרה פרקים ממפעל המקרא הוצגו בקונגרס העולמי למדעי היהדות, דבר, 20 באוגוסט 1973

[8] הקונגרס העולמי למדעי היהדות בירושלים, דבר, 3 באוגוסט 1977

[9] הקונגרס העולמי השביעי למדעי היהדות, מעריב, 9 באוגוסט 1977

[10] מפעל הקלטות לשימור מסורות הלשון של עדות ישראל, דבר, 11 באוגוסט 1977

[11] בכירי המדענים בישראל לעצרת מחאה בירושלים, דבר, 18 באוגוסט 1981

[12] פרקי אבות, דבר, 23 באוגוסט 1981

[13] מדעי היהדות 38 (תשנ"ח)

[14] אתר הקונגרס ה-18

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]