אידיוט (ספר)
 | |
| כריכת מהדורת 1993 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | פיודור מיכאילוביץ' דוסטויבסקי |
| שפת המקור | רוסית |
| סוגה | רומן |
| מקום התרחשות |
האימפריה הרוסית  |
| תקופת התרחשות |
שנות ה-60 של המאה ה-19 (1867–1868) |
| הוצאה | |
| תאריך הוצאה | 1869 |
| הוצאה בעברית | |
| הוצאה | מצפה (מהדורה ראשונה) |
| תאריך | 1929 (מהדורה ראשונה) |
| תרגום | ש' הרברג (מהדורה ראשונה) |
| מהדורות נוספות | |
| תאריך מהדורות נוספות | ראה תרגומים לעברית |
| מספר כרכים | 2 (מהדורה ראשונה) |
| סדרה | |
| ספר קודם |
המהמר |
| הספר הבא |
הבעל הנצחי |
| קישורים חיצוניים | |
| הספרייה הלאומית | 001285812, 001380050, 001380052, 001380051, 001258259 |
  | |
אידיוט (או האידיוט; ברוסית: Идиот) הוא רומן מאת פיודור מיכאילוביץ' דוסטויבסקי שנכתב בשנים 1868–1869. הספר נחשב לאחד הרומנים החשובים יותר של דוסטויבסקי.
עלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הנסיך מישקין, בן למשפחה מיוחסת שהוא הצאצא האחרון שלה, חוזר לסנקט פטרבורג לאחר שהייה ארוכה בשווייץ, שם היה מאושפז בשל מחלה. אין לו כמעט דבר פרט לבגדים שלעורו, אך הוא אופטימי וידידותי בצורה יוצאת דופן. סגנונו החברותי, הישיר והפתוח הם שמקנים לו את התואר "אידיוט", אף שהוא ניחן בראייה חדה למדי, התנהגותו נדמית תמימה מאוד.
ברכבת לסנקט פטרבורג מתחבר מישקין עם רוגוז'ין, פרחח הולל שירש הון מאביו הסוחר. הלה מספר לו על תשוקתו לנסטסיה פיליפובנה, יפהפייה ידועה לשמצה בשל התנהגותה ואורח חייה. הנסיך מגיע אל ביתו של הגנרל יפאנצ'ין, בעלה של קרובת המשפחה האחרונה של הנסיך, ומתיידד עם בני הבית. משהוא רואה את תמונתה של נסטסיה הוא נתקף תשוקה עזה לראות אותה.
הנסיך מגיע למסיבה אותה עורכת נסטסיה, ורואה כיצד רוגוז'ין השתוי מציע לה הון עתק כדי שתלך איתו. הוא מציע לה נישואין כדי להציל אותה, אך היא מסרבת לקבל את עזרתו ובורחת עם רוגוז'ין, שהופך מחבר קרוב לאויבו של הנסיך ואף מנסה לרצחו.
אנו פוגשים שוב בנסיך לאחר שעברו מספר חודשים, ועברו עליו מספר חוויות נוספות בחברת נסטסיה. הוא מגיע לעיירת קיט שבה מתגוררת משפחת הגנרל יפאנצ'ין ומחדש את קשריו עם בני המשפחה, שם הולכים ומתחזקים קשריו עם בתם הצעירה, אגלאיה. אולם לבסוף משליך הנסיך את כל מה שהיה לו כדי להינשא לנסטסיה, וזו בורחת ממנו חזרה אל רוגוז'ין, שרוצח אותה. כתוצאה מכך שוקע הנסיך בטירוף, ואגלאיה משליכה את עצמה לנישואים לא מאושרים.
תוכני הספר
[עריכת קוד מקור | עריכה]יש הטוענים כי בספר מביע דוסטויבסקי ביקורת כלפי החברה הרוסית, והצורה בה היא פוגעת בערכי החמלה ואהבת האדם שאותם מייצג הנסיך. הוא יוצא נגד תהליכי השינוי שעברו על רוסיה באותה תקופה, אך לא נרתע גם מביקורת עצמית על ביקורתו, שאותה הוא שם בעיקר בפיו של הנסיך, שמצבו הנפשי מעורער והבנתו את המציאות לאשורה אינה ברורה, ובפיו של לבדייב, קמצן ושקרן בוגדני שמוזכר גם כפרשן אפוקליפסה, תחום שדוסטויבסקי תיעב. כמו כן מביא דוסטויבסקי נאום ארוך על מהות החיים כפי שהם משתקפים דרך עיניו של איפוליט, נער צעיר הגוסס משחפת המייצג את הריקנות שבגישה הניהיליסטית שרווחה באותה התקופה, אך מיד שם את אותו הנאום ללעג ולקלס בעיני שומעיו. האמביוולנטיות של הסיפור והטראגיות של דמויותיו מבליטה את קווי האופי של החברה שבה פועלות דמויות הסיפור. יש הרואים בדמותו של הנסיך מישקין סוג של "ישו" המתקשה להתנהל בחיים כפי שהם.
תרגומים לעברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אידיוט: רומן; תרגם ש' הרברג, מצפה ירושלים – תל אביב, 2 כרכים, תרפ"ט 1929. (מהדורות נוספות: עם עובד, תשט"ז; תשל"ב; תשל"ה-1975, עם אחרית דבר מאת עזרא זוסמן.)
- אידיוט, תרגמה נילי מירסקי, הקיבוץ המאוחד תל אביב, 2 כרכים, תשנ"ג-1993.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הטקסט המלא, מתורגם לאנגלית
- אידיוט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)