החלמה (בית הבראה)
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
בית הבראה  |
| מיקום |
רמת גן |
| מדינה |
ישראל |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1934 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1934 |
| תאריך פירוק |
1948 |
| קואורדינטות | 32°05′10″N 34°49′06″E / 32.08616667°N 34.81838889°E |
|
(למפת גוש דן רגילה)   החלמה  מצפון ומערב: __ תל אביב-יפו ממזרח: __ בני ברק, __ גבעת שמואל, __ קריית אונו, __ מחנה דורי מדרום: __ אור יהודה, __ פארק אריאל שרון | |
  | |
.jpg)
החלמה היה בית הבראה ששכן ופעל ברחוב הקשת (כיום: רחוב שרת 27) ברמת גן, בשנים 1934–1948. ב-19 במאי 1948, כאשר עבר מטכ"ל ההגנה ממשכנו ב'בית האדום' לחוף ימה של תל אביב לגבעת החלמה (שכונתה על שם בית ההחלמה, ולימים שונה שמה להר אברהם), מוקמו במבנה שניים מאגפי המטכ"ל של צה"ל[1].
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בית ההבראה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בית-ההבראה "החלמה" ברמת גן נפתח לקראת סוף 1934[2] על ידי "אגודת עזרה לחולים כרוניים ומבריאים"[3] בראשות ד"ר דורה בלוך-בלומנפלד[4][5]. ב-1926 החכיר ועד רמת-גן לאגודה שטח של כ-6 דונם בפסגת הגבעה (לימים – גן אברהם), ברחוב הקשת (כיום - רחוב שרת 27), וב-1927 הונחה אבן-הפינה של בניין בית-ההבראה והחלה בנייתו[6].
המוסד, שהיה ציבורי ונטול זיקה מפלגתית, ניזון מתרומות[7]. הוא נועד על ידי מייסדיו לפתרון מצוקתם של "משוללי עזרה סוציאלית", והתקבלו אליו אנשים מכל שכבות היישוב, כולל חברים משלוש קופות החולים שהיו קיימות אז – כללית (הסתדרות העובדים), עממית ולאומית. את דמי השהות במקום שילמו עבור המבריאים גופים שונים. אלו כללו את עיריית תל אביב, ועד הקהילה בירושלים, התאחדות עולי גרמניה, קופת חולים כללית, קופת חולים עממית וקופת חולים לאומית, 'מִשען' ולשכות הרווחה הסוציאלית. בדו"ח לשנת 1936 צוין ש-45% הגיעו מטעם קופת חולים כללית, 32% באופן פרטי והשאר מטעם קופות החולים הקטנות וארגוני סיוע שונים[8].
בשלב ההתחלתי היו במוסד עשרה חדרים עם שלושים מיטות, ורופא המוסד היה ד"ר שמואל שלוסברג[9]. בהמשך עלתה הקיבולת ל-40–45 מבריאים[10]. במרץ 1938 הונח אבן פינה לאגף חדש[11], שנפתח ב-1939, ומספר המיטות הגיע ל-110[12][13], אחרי הרחבתו שכן בית-ההבראה במבנה דו-קומתי בן 20 חדרים רחבים על שטח של כ-2,500 מ"ר בנויים.
העיתונאי אורי קיסרי, שביקר בבית-ההבראה ב-1936, שנתיים לאחר שנפתח, סיכם את חווייתו במילים "רושם עז של נוחיות ממדרגה ראשונה במסגרת של אוויר צח ומראה טבע נהדר", ועל ד"ר בלוך-בלומנפלד כתב שהיא "משוגעת ל'החלמה' זו"[14].
בראש הוועד המנהל של "החלמה", בשנות הארבעים, עמד ד"ר יהודה אריה אברמוביץ'[15] (מנהל בית החולים "הדסה" בתל אביב באותה התקופה), וחבריו היו ד"ר דורה בלוך-בלומנפלד, ד"ר יעקב מיכלין, ד"ר א' גוברקובסקה, אברהם קריניצי ואחרים[16].
לאחר הפקעת המבנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-15 במאי 1948, עם הכרזת המדינה, ובן לילה, הופקעו בית-ההבראה "החלמה" והבניינים בבעלות פרטית בקרבתו לצורכי הצבא ופונו מדייריהם. אל המבנים הריקים הועברו בליל 18–19 במאי משרדי המטכ"ל ולשכות שר הביטחון והרמטכ"ל[17].
בצהרי ה-3 ביוני 1948 הפציצו ספיטפיירים מצריים את מחנה מטכ"ל, על גבעת החלמה ופגעו בלשכת שר הביטחון, בית משה מיכאל בז'רנו הסמוך, עת שהה בה בן-גוריון, ובלשכת הרמטכ"ל ברחוב הפרסה הסמוך .
בלשכת שר הביטחון, שבבית סופיה ויוסף בז'רנו, הוכרז על הקמת צה"ל ב-31 במאי 1948. במקום זה הושבעו מפקדיו ב-27 ביוני 1948[18], ומכאן נוהלה מלחמת העצמאות בחודשי ההכרעה. מספטמבר 1948 מיעט בן-גוריון להגיע ללשכתו ברמת-גן, וניהל את ענייני המדינה מלשכתו בבית וילהלם אברלה, בקריה בתל אביב. במבנה בית-ההבראה גופו שוכנו משרדי אכּ"א ואג"א, בקומת הקרקע היו מחסני מִפקדת מחנה המטכ"ל וחדר האוכל. במאי 1949, בתום המלחמה, הועתק מחנה המטכ"ל ממרומי 'גבעת החלמה' למתחם מחנה מקלף, למרגלותיה, ובפברואר 1955 הועבר המטכ"ל לקריה בתל אביב.
בניין "החלמה" לא חזר לשמש כבית-הבראה. פניותיה הרבות של ד"ר בלוך-בלומנפלד לבן-גוריון "להחזרת המוסד לתפקידו הבריאותי" נדחו[19], והמבנה הוסב לבית-הספר שיל"ה (כראשי התיבות של שנת יובל להסתדרות המורים). בשנת 1983, במלאת עשור לפטירתו של דוד בן-גוריון, נקרא בית-הספר על שמו. בכניסה לבניין הותקן שלט מתכת לציון משכנו הראשון של המטה הכללי של צה"ל ולפניו – בית-ההבראה "החלמה".
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רוית אביעד (עורכת), צה"ל נולד ברמת גן, לשכת הדובר, עיריית רמת גן, יולי 2002
- ניר מן, תולדות מחנה המטכ"ל בשנים 1948–1955, צה"ל: המחלקה להיסטוריה, 2006
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- על אודות מחנה המטכ"ל הראשון ברמת גן באתר בית אברהם קריניצי
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ניר מן, בן-גוריון אצלכם בסלון, מקור ראשון - דיוקן, 19.5.2006, עמ' 1, 14-10
- ^ בית הבראה החלמה, דבר, 10 באוגוסט 1934
- ^ נסים לוי, פרקים בתולדות הרפואה בארץ ישראל, הוצאת הקיבוץ המאוחד והפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט, הטכניון, חיפה, 1998, עמ' 446-445
- ^ דוד תדהר (עורך), "ד"ר דבורה (דורה) בלוך-בלומנפלד", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1358
- ^ בבית הבריאות "החלמה", דבר, 18 בפברואר 1935
- ^ אגודת עזרה לעובדים כרוניים ומבריאים, בית-ההבראה ברמת גן מהותו ותוכניתו, תל אביב תרפ"ט (עברית, יידיש ואנגלית)
- ^ החלמה, דבר, 2 בפברואר 1936
- ^ בית הבראה החלמה, דבר, 19 בפברואר 1937
- ^ נסים לוי ויעל לוי, רופאיה של ארץ ישראל 1799–1948, איתי בחור - הוצאה לאור, 2008; בכתיב "שליוסברג"
- ^ בית הבראה החלמה ברמת גן, דבר, 6 בדצמבר 1935
- ^ אבן פינה לבנין החלמה, דבר, 10 במרץ 1938
- ^ הארץ, 21.1.1939, גיליון 519, עמ' 6
- ^ בבית הבראה החלמה, המשקיף, 12 ביוני 1939
- ^ אורי קיסרי, ביקור ב"החלמה" – סנטוריום ציבורי ברמת גן, דואר היום, 5 בפברואר 1936
- ^ דוד תדהר (עורך), "ד"ר יהודה אריה אברמוביץ", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 485
- ^ יצחק זיו-אב, יעקב חורגין ש' שמואלי (עורכים), רמת-גן בת כ"ה, הוצאת המועצה המקומית רמת-גן, 1946, עמ' iii
- ^ ניר מן, בן -גוריון אצלכם בסלון, מקור ראשון - דיוקן, 19.5.2006, עמ' 1, 14-10
- ^ למחרת היום, ב-28 ביוני 1948, נערכו טקסי ההשבעה של כל יחידות צה"ל
- ^ ראו תצלום מכתבהּ לדוד בן-גוריון (מחודש מרץ 1949) ברשימתו של שלמה נקדימון, "כש'הבור' היה 'גבעה'", ידיעות אחרונות, מוסף "מסלול", 1 במאי 2006, עמ' 5-4; ניר מן (תולדות מחנה המטכ"ל בשנים 1948–1955, 2006, עמ' 42) מביא את עדותו מ-2003 של חיים ישראלי, שהיה שנים רבות עוזרו של בן-גוריון במשרד הביטחון, לפיה בן-גוריון הוקיר מאוד את נכונותה של ד"ר דורה בלוך לארח את המטכ"ל: "עד אחרית ימיה, גם כשהייתה חצי עיוורת, היא הייתה מגיעה מִדֵי שבוע אל בן-גוריון, והוא אירח אותה בכבוד רב"