הלשאני
| |||
מדינה | בלארוס | ||
---|---|---|---|
וובלסט | גרודנו | ||
ראיון | אשמיאני | ||
גובה | 202 מטרים | ||
אוכלוסייה | | ||
‑ בכפר | 981 (2009) | ||
קואורדינטות | 54°15′N 26°00′E / 54.250°N 26.000°E | ||
אזור זמן | UTC+3 | ||
הלשאני (בבלארוסית: Гальшáны; בפולנית: Holszany; ביידיש: אָלשאַן) הוא כפר במחוז גרודנו שבבלארוס, בו התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
תולדות היישוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]תחת שלטון האיחוד הפולני-ליטאי היה הלשאני כפר בבעלות משפחות אצולה, ובראשית המאה ה-17 נבנתה בו טירה.
בחלוקת פולין השלישית בשנת 1795 נכלל הכפר בשטחי האימפריה הרוסית, ולאחר מלחמת העולם הראשונה נכלל במחוז וילנה שבשטח הרפובליקה הפולנית השנייה.
יהודי הלשאני
[עריכת קוד מקור | עריכה]יהודים החלו להתיישב בהלשאני בראשית המאה ה-18, ובתחילת המאה ה-20 נמנו ביישוב כ-1,000 יהודים, כמחצית מתושביו. בין מלחמות העולם פעלו ביישוב בית ספר עברי ותלמודי תורה, והתקיימה בו פעילות ציונית. עם כיבוש האזור בידי הסובייטים בספטמבר 1939, הגיעו אליו פליטים יהודים ממערב פולין.
עם פרוץ מבצע ברברוסה הופגז היישוב. ב-25 ביוני 1941 נכנסו לכפר הגרמנים, ועד מהרה צוו יהודי היישוב לענוד טלאי צהוב, ונלקחו לעבודות כפייה קשות. בד בבד מונה בכפר יודנרט, בראשות הרב ראובן חדש, שנצטווה להעביר לשלטונות תשלומי כופר ודברי ערך. בהמשך, הועברו יהודי הכפר לגטו שהוקם בו, וכ-200 צעירים ובני נוער מהכפר שולחו לעבודות כפייה בז'ייז'מריאי שבליטא.
בסיוע היודנרט המקומי, ולאחר הגעת ידיעות על השמדת יהודי ליטא, נמלטו מהגטו שבכפר יהודים רבים. באוקטובר 1942 חוסל גטו הלשאני, והיהודים שנותרו בו הועברו לגטו אשמיאני.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ספר יזכור לקהילת אלשאן, בספריית העיר ניו יורק (תחילת הספר ביידיש, החל מתמונה 439 מתחיל החלק העברי (מספור עמודים נפרד): מאיר שלי (עורך), חייה וחורבנה של קהילת אולשאן, אייר תשכ"ה
- "הלשאני", באתר JewishGen (באנגלית)
- הולשני (Holszany), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
- "הולשאני", באתר השטעטל הווירטואלי
- אלכסנדר קרוגלוב (רו') ומרטין דין (אנ'), הולשאני, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק B, עמ' 1056–1058), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
- אולשן (בלארוס), דף שער בספרייה הלאומית