לדלג לתוכן

ממשלת ישראל השלישית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף הממשלה ה-3)
ממשלת ישראל השלישית
הממשלה אחרי ישיבתה הראשונה, מימין לשמאל: (שוטר), בכור-שלום שטרית, דוד צבי פנקס, פרץ נפתלי, גולדה מאיר, דוב יוסף, דוד בן גוריון, אליעזר קפלן, יצחק מאיר לוין (חצי מוסתר), משה שרת, לוי אשכול (חצי מוסתר), יוסף בורג
שרי הממשלה לאחר ישיבתה הראשונה, מימין לשמאל: (שוטר), בכור-שלום שטרית, דוד צבי פנקס, פרץ נפתלי, גולדה מאיר, דוב יוסף, דוד בן-גוריון, אליעזר קפלן, יצחק מאיר לוין (חצי מוסתר), משה שפירא, לוי אשכול (חצי מוסתר), יוסף בורג.
מידע כללי
8 באוקטובר 1951 – 24 בדצמבר 1952 (שנה) עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום שיפוט ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
ראש ממשלה דוד בן-גוריון
מספר שרים 13 (נכון ל־8 באוקטובר 1951)
14 (נכון ל־מאי 1952) עריכת הנתון בוויקינתונים
הקבינט הקודם ממשלת ישראל השנייה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקבינט הבא ממשלת ישראל הרביעית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ממשלת ישראל השלישית, בראשותו של דוד בן-גוריון, פעלה מ-8 באוקטובר 1951 עד 24 בדצמבר 1952, בזמן כהונתה של הכנסת השנייה.

תוצאות הבחירות לכנסת השנייה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ממשלת ישראל השלישית בראשות דוד בן-גוריון בישיבתה הראשונה. יושבים משמאל לימין: יוסף בורג, דוד צבי פנקס, יצחק מאיר לוין, חיים משה שפירא, לוי אשכול, שניים לא מזוהים, דוד בן-גוריון, פרץ נפתלי, אליעזר קפלן, דב יוסף, בן-ציון דינור, גולדה מאיר ובכור-שלום שטרית
רשימה ראש הרשימה מנדטים מספר קולות אחוז מהקולות מושב
מפא"י דוד בן-גוריון 45 256,456 37.3% קואליציה
הציונים הכלליים פרץ ברנשטיין 20 111,394 16.2% אופוזיציה
מפ"ם מאיר יערי, יעקב חזן 15 86,095 12.5% אופוזיציה
הפועל המזרחי חיים משה שפירא 8 46,347 6.8% קואליציה
חרות מנחם בגין 8 45,651 6.6% אופוזיציה
מק"י שמואל מיקוניס 5 27,334 4.0% אופוזיציה
המפלגה הפרוגרסיבית פנחס רוזן 4 22,171 3.2% אופוזיציה
רשימה דמוקרטית לערביי ישראל סיף-אלדין אל-זועבי 3 16,370 2.4% קואליציה
אגודת ישראל יצחק מאיר לוין 3 13,799 2.0% ישבה בקואליציה ופרשה.
ספרדים ועדות מזרח אליהו אלישר 2 12,002 1.8% אופוזיציה
פועלי אגודת ישראל בנימין מינץ 2 11,194 1.6% קואליציה
המזרחי דוד צבי פנקס 2 10,383 1.5% קואליציה
קידמה ועבודה סאלח-חסן ח'ניפס 1 8,067 1.2% קואליציה
התאחדות התימנים בישראל שמעון גריידי 1 7,965 1.2% אופוזיציה
חקלאות ופיתוח פארס חמדאן 1 7,851 1.0% קואליציה

הקמת הממשלה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי הבחירות, בן-גוריון ניסה לפנות אל מפ"ם, אל הציונים הכלליים, אל הפרוגרסיבים ואל המפלגות הדתיות כדי להקים ממשלה רחבה ככל האפשר. במהלך המשא-ומתן הקואליציוני לא הצליח בן-גוריון לרצות את מפ"ם על רקע נאמנותה של זו לברית המועצות. המשא ומתן עם הציונים הכלליים לא צלח לאחר שבן-גוריון לא הסכים להקל את משטר הצנע, ולאחר שלא הסכים לתת להם את תיק המסחר והתעשייה (אלא רק את תיק התעשייה). בעקבות כך, הואשמו הציונים הכלליים באופורטוניזם, ובכך שהסיבה היחידה שלא הצטרפו לממשלה היא שהם לא קיבלו "עוד חצי תיק". הפרוגרסיביים, לעומת זאת, לא רצו לשבת בממשלה כשהציונים הכלליים ישבו באופוזיציה כדי למנוע מעבר של תומכיהם אל הציונים הכלליים.

בסופו של דבר, הסכים בן-גוריון לוויתורים מפליגים למפלגות הדתיות בתמורה לתמיכה בממשלתו. סך הכול נמנו 65 חברים מקרב מפלגות הקואליציה, והכנסת הצביעה אמון בממשלה ברוב של 56 חברים בעד מול 40 נגד.[1] תנועת החרות ביקרה את העובדה ש-5 מחברי הכנסת שתמכו בממשלה היו מסיעות הלוויין הערביות של מפא"י, ולכן לממשלה לא היה "רוב יהודי".[2]

7 שרים חדשים כיהנו בממשלה זו ו-9 שכיהנו גם בממשלה הקודמת. הממשיכים היו: בן-גוריון, קפלן, שפירא, שרת, יוסף, שטרית, לוין, מאיר ולבון.

השרים החדשים היו: לוי אשכול, יוסף בורג, בן-ציון דינור, חיים כהן, מרדכי נורוק, פרץ נפתלי, דוד צבי פנקס. שניים מתוכם: דינור וכהן לא היו חברי כנסת.

שני שרים: קפלן ופנקס נפטרו במהלך כהונת הממשלה. שר אחד, לוין, התפטר.

ציוני דרך ומדיניות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיניות כלכלית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – המדיניות הכלכלית החדשה (ישראל 1952)

הממשלה הייתה צריכה להתמודד עם משבר כלכלי חריף שהתבטא בהדלדלות יתרות המט"ח. במהלך כהונת הממשלה התמוטטה לחלוטין מדיניות הקיצוב כתוצאה מהמירמור הגדול של הציבור ממנה. לכן, שר האוצר אליעזר קפלן החליט להנהיג את המדיניות הכלכלית החדשה, שבין מרכיביה היו משא ומתן על הסכם השילומים עם ממשלת גרמניה, בקשת סיוע מארצות הברית, ומכירת איגרות חוב של המדינה במדינות העולם.

סיום כהונת הממשלה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-23 בספטמבר 1952 עזבו אגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל את הקואליציה בגלל התנגדותן לגיוס נשים לצה"ל ולמעשה השאירו את הקואליציה עם 60 חברי כנסת בלבד.[3] בגלל ויכוח על החינוך הדתי התפטר בן-גוריון ב-19 בדצמבר 1952.

סיעות הקואליציה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
סיעה מנדטים משרדי השרים משרדי סגני השרים תחילת חברות בממשלה סיום חברות הערות
מפא"י 45 משרד ראש הממשלה, משרד הביטחון,
משרד האוצר, משרד החקלאות,
משרד החוץ, משרד המסחר והתעשייה,
משרד המשפטים, משרד המשטרה,
משרד החינוך והתרבות, משרד העבודה,
משרד התחבורה, משרד הסעד
משרד החקלאות 8 באוקטובר 1951 24 בדצמבר 1952
הפועל המזרחי 8 משרד הפנים, משרד הדתות,
משרד הבריאות
8 באוקטובר 1951 24 בדצמבר 1952
אגודת ישראל 3 משרד הסעד 8 באוקטובר 1951 18 בספטמבר 1952 פרשה מהקואליציה עקב התנגדותה לגיוס
נשים לצה"ל
רשימה דמוקרטית
לערביי ישראל
3 8 באוקטובר 1951 24 בדצמבר 1952 הייתה חברה בקואליציה ללא ייצוג בממשלה
המזרחי 2 משרד הדואר, משרד התחבורה 8 באוקטובר 1951 24 בדצמבר 1952 לאחר פטירת שר התחבורה דוד צבי פנקס
הועבר התיק למפא"י
פא"י 2 משרד החינוך והתרבות 8 באוקטובר 1951 24 בדצמבר 1952 פרשה מהקואליציה עקב התנגדותה לגיוס
נשים לצה"ל
קידמה ועבודה 1 8 באוקטובר 1951 24 בדצמבר 1952 הייתה חברה בקואליציה ללא ייצוג בממשלה
חקלאות ופיתוח 1 8 באוקטובר 1951 24 בדצמבר 1952 הייתה חברה בקואליציה ללא ייצוג בממשלה
מספר הח"כים החברים בקואליציה

הרכב הממשלה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הממשלה מנתה 13 שרים בעת השבעתה. ביוני 1952 עלה מספר השרים ל-14 עם מינוי חיים כהן לשר המשפטים, אך חזרה ל-13 שרים בעקבות התפטרות יצחק מאיר לוין.

מפא"י הפועל המזרחי אגודת ישראל המזרחי פועלי אגודת ישראל
פער בין כהונותיהם של שרים שונים באותו המשרד, משמעו מילוי מקום על ידי ראש הממשלה
ממשלת ישראל השלישית
ח' בתשרי ה'תשי"ב - ו' בטבת ה'תשי"ג | 8 באוקטובר 1951 - 24 בדצמבר 1952
משרד שר מפלגה כהונה
שרי הממשלה
משרד ראש הממשלה ראש הממשלה

דוד בן-גוריון

מפא"י 8 באוקטובר 1951 - 24 בדצמבר 1952
משרד הביטחון
סגן ראש הממשלה סגן ראש הממשלה

אליעזר קפלן

נפטר בכהונתו

מפא"י 25 ביוני 1952 - 13 ביולי 1952
משרד האוצר 8 באוקטובר 1951 - 25 ביוני 1952
לוי אשכול מפא"י 25 ביוני 1952 - 24 בדצמבר 1952
משרד הבריאות יוסף בורג הפועל המזרחי 8 באוקטובר 1951 - 24 בדצמבר 1952
משרד הדואר מרדכי נורוק המזרחי 3 בנובמבר 1952 - 24 בדצמבר 1952
משרד הדתות משה שפירא הפועל המזרחי 8 באוקטובר 1951 - 24 בדצמבר 1952
משרד הפנים
משרד החוץ משה שרת מפא"י 8 באוקטובר 1951 - 24 בדצמבר 1952
משרד החינוך והתרבות בן-ציון דינור מפא"י 8 באוקטובר 1951 - 24 בדצמבר 1952
משרד החקלאות לוי אשכול מפא"י 8 באוקטובר 1951 - 25 ביוני 1952
פרץ נפתלי מפא"י 25 ביוני 1952 - 24 בדצמבר 1952
משרד המסחר והתעשייה דב יוסף מפא"י 8 באוקטובר 1951 - 24 בדצמבר 1952
משרד המשפטים 8 באוקטובר 1951 - 25 ביוני 1952
חיים כהן עצמאי 25 ביוני 1952 - 24 בדצמבר 1952
משרד המשטרה בכור-שלום שטרית מפא"י 8 באוקטובר 1951 - 24 בדצמבר 1952
משרד הסעד יצחק מאיר לוין אגודת ישראל 8 באוקטובר 1951 - 24 בדצמבר 1952
משרד העבודה גולדה מאיר מפא"י 8 באוקטובר 1951 - 24 בדצמבר 1952
משרד התחבורה דוד צבי פנקס המזרחי 8 באוקטובר 1951 - 14 באוגוסט 1952
ראש הממשלה

דוד בן-גוריון

מפא"י 14 באוגוסט 1952 - 24 בדצמבר 1952
ללא תיק פרץ נפתלי מפא"י 8 באוקטובר 1951 - 25 ביוני 1952
פנחס לבון מפא"י 17 באוגוסט 1952 - 24 בדצמבר 1952
סגני השרים
משרד החינוך והתרבות קלמן כהנא פועלי אגודת ישראל 4 בנובמבר 1951 - 24 בדצמבר 1952
משרד החקלאות יוסף אפרתי מפא"י 9 ביולי 1952 - 24 בדצמבר 1952

חילופי שרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
השר היוצא סיעה משרד עילת סיום התפקיד תאריך סיום התפקיד השר המחליף סיעה תאריך כניסה לתפקיד
לוי אשכול מפא"י משרד החקלאות מונה לשר האוצר 25 ביוני 1952 פרץ נפתלי מפא"י 25 ביוני 1952
אליעזר קפלן מפא"י משרד האוצר התפטרות מטעמים בריאותיים 25 ביוני 1952 לוי אשכול מפא"י 25 ביוני 1952
דב יוסף מפא"י משרד המשפטים מסירת התיק לשר במשרה מלאה 25 ביוני 1952 חיים כהן לא היה חבר כנסת 25 ביוני 1952
דוד צבי פנקס המזרחי משרד התחבורה פטירה 14 באוגוסט 1952 דוד בן-גוריון מפא"י 14 באוגוסט 1952
יצחק מאיר לוין אגודת ישראל משרד הסעד פרישת הסיעה מהקואליציה 18 בספטמבר 1952 דוד בן-גוריון מפא"י 18 בספטמבר 1952

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ עיתון הארץ 9 באוקטובר 1951
  2. ^ שהם וקסלר, הליכוד של פעם לא היה מסכים להישען על ערבים, באתר www.makorrishon.co.il, ‏2021-04-27
  3. ^ פועלי אגודת ישראל ואגודת ישראל עזבו את הקואליציה הממשלתית, שערים, 19 בספטמבר 1952


הקודם:
ממשלת ישראל השנייה
1950–1951
ממשלת ישראל השלישית
8 באוקטובר 195124 בדצמבר 1952
הבא:
ממשלת ישראל הרביעית
1952–1954