המרכז לניהול משברים לאומיים
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
עמדת פיקוד, בסיס צבאי, בונקר עמוק  |
| שימוש | מרכז שליטה ובקרה לשעת חירום |
| מיקום |
 ירושלים |
| מדינה |
 ישראל |
| מפעיל | המטה לביטחון לאומי |
| הקמה ובנייה | |
| עלות | מסווגת, מוערכת במיליארדי שקלים |
| אדריכל | משרד ראש הממשלה |
| קואורדינטות | 31°47′01″N 35°12′09″E / 31.783555°N 35.202533888889°E |
|
(למפת ירושלים רגילה)   המרכז לניהול משברים לאומיים  | |
  | |
המרכז לניהול משברים לאומיים (בראשי תיבות: המנ"ל) הוא מרכז שליטה ובקרה לשעת חירום של ממשלת ישראל הנמצא בהרי ירושלים. המרכז פועל תחת המטה לביטחון לאומי ומשרד ראש הממשלה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2002 הורה ראש הממשלה אריאל שרון על הקמת בונקר תת-קרקעי בירושלים בו ישהו ראשי המדינה במצב חירום.[1] המזכיר הצבאי של ראש הממשלה האלוף יואב גלנט תכנן את פנים המבנה.[2][3] בשנת 2007 אישרה הממשלה בראשות אהוד אולמרט, תוכנית מבנה חדשה כחלק מיישום המלצות ועדת וינוגרד לבדיקת אירועי מלחמת לבנון השנייה שתקפה את היעדר התיאום בין הדרג המדיני לצבא. בהחלטת הממשלה סוכם כי המטה לביטחון לאומי ינהלו ויפעילו באופן שוטף ובמהלך השנים הועברה האחריות ממשרד ראש הממשלה למשרד שר הביטחון לתקופה קצרה. הבונקר נחנך בשנת 2011.[4]
המיזם התת-קרקעי הורחב עד למרכז העיר, מתחת לקריית הממשלה ובשנת 2009 קושר אליו מעון ראש הממשלה פרויקט אלמוג שנבנה בלב העיר.[5]
עלות בניית המיזם והחציבה המסווגת הוערכה במיליארדי שקלים בשל עומק החפירה, המערכות שהורכבו והליך בבנייה הממושך. עיתונאים שונים מתחו ביקורת על העלות הגבוהה.[6]
פעילות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הבונקר הממשלתי בהרי ירושלים נבנה במטרה לאפשר הפרדה בניהול השוטף בין הממשלה לגורמי הצבא שנמצאים במוצב הפיקוד העליון בקריה בתל אביב. המתחם נבנה באופן תת-קרקעי בעומק של עשרות מטרים, במטרה לעמוד במתקפות שונות בהם תקיפה אווירית, רעידת אדמה, התקפה בנשק כימי או נשק ביולוגי וכימי. מערכות השליטה ממוגנות כנגד מתקפות סייבר.
מרכז השליטה כולל חדרי ישיבות, משרדים ולשכות לשרים ובכירי הממשלה ואולמות. כמו כן, נבנו תשתיות לשהות ארוכת טווח בהן חדרי אוכל וחדרי שינה לשעת חירום. מערכות שליטה ממוחשבות מאפשרות הצגת נתונים משטח הלחימה ושיתוף פעולה עם כל גורמי הביטחון.
ממשלת ישראל התכנסה מספר פעמים מאז הקמתו בקבינט גם בעת שגרה.[7]
המתחם הושמש בעקבות איומי תקיפה מצד איראניים בעקבות ההתנקשות באסמאעיל הנייה במהלך מלחמת חרבות ברזל.[8]
בזמן מתקפת הטילים הנרחבת של איראן על ישראל ב-1 באוקטובר 2024, ראש הממשלה בנימין נתניהו שהה במתחם וכינס בו את הקבינט המדיני-ביטחוני כאשר שר הביטחון וראשי הצבא שהו ב"בור" בקריה.[9]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אלוף בן, בהקמה: פיקוד לאומי מוגן מהתקפה גרעינית, באתר הארץ, 14 בנובמבר 2002
- הבור בירושלים: מכאן תנוהל המדינה בשעת חירום, באתר ynet, 7 בדצמבר 2003
- המרכז לניהול משברים לאומיים (מנ"ל), החלטת ממשלה, 16 באוגוסט 2007
- איתמר אייכנר, למה המלחמה לא מנוהלת מהבונקר התת-קרקעי בהרי ירושלים?, באתר ynet, 12 בנובמבר 2023
- גילי כהן, הבונקר שהוקם במיוחד על מנת לשמש במלחמה - לא בשימוש, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 9 באפריל 2024
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הבור בירושלים: מכאן תנוהל המדינה בשעת חירום, באתר ynet, 7 בדצמבר 2003
- ^
איתמר אייכנר ועופר פטרסבורג, בונקר טוב, בונ-קר טוב, באתר "ידיעות אחרונות", 24 במאי 2018
- ^ מתקן שליטה ממשלתי סודי נחצב בהרי ירושלים, באתר וואלה, 8 בדצמבר 2003
- ^ צ'יקו מנשה, שרים על הבונקר: "נראה כמו בסרטי מדע בדיוני", באתר nana10, 22 ביוני 2011
- ^ דפנה ליאל, כך נראה הבור של ראש הממשלה, באתר מאקו, 15 בפברואר 2009
- ^ צור שיזף, בור בלי תחתית, באתר ynet, 7 בדצמבר 2003
- ^ כיכר השבת, בבונקר הסודי הוחלט: כך יוכרז על מלחמה, באתר כיכר השבת, 24 במאי 2018
- ^ איתמר אייכנר, על רקע איומי איראן: הבונקר התת-קרקעי בי-ם יופעל לראשונה?, באתר ynet, 6 באוגוסט 2024
- ^ איתמר אייכנר, קורין אלבז-אלוש, בזמן המתקפה: נתניהו שהה בבונקר בהרי ירושלים; הקבינט מכונס, באתר ynet, 1 באוקטובר 2024