שאלה מעניינת. לדעתי הלא מלומדת - אנשים שהתאסלמו, הם בדיוק כמו הנוצרים השחורים. השחורים באמריקה ארץ מוצאם היא אפריקה, אני בספק אם בהגיעם לאמריקה היו נוצרים. הם התנצרו תוך כדי שהותם הכפויה באמריקה. ככל הידוע לי לנוצרים השחורים יש עד היום מנהגים שמקורם בדתם הקודמת. אוצול • שיחה23:47, 7 באפריל 2024 (IDT)
ישנם הרבה אנשים עם אזרחות כפולה. האם יש מה שימנע מראש ממשלת ישראל (לדוגמה!) להתמודד לנשיאות ארה"ב (שוב לדוגמה) או מקרה יותר פשוט של חבר פרלמנט בריטי שירוץ לכנסת ישראל?
כלומר האם ניתן להפוך לשליט של שתי מדינות דמוקרטיות (בלי כיבושים, ומבלי להפר חוקים)?
אם אתן את שני הסנט שלי, ידוע לי שיש כל מיני חוקים שלא מאפשרים מצבים כאלו כי בין השאר נשיא ארה"ב חייב להיות אחד שנולד בארה"ב, ח"כ לא יכול להחזיק באזרחות כפולה ועוד. מנחש שיש לפחות מדינה או שתיים שהחוקים בהם מקלים יותר ואולי בהן המצב הזה יהיה אפשרי. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 21:40, 13 במרץ 2024 (IST)
כשמלכים היו שליטים בפועל זה היה מאוד מקובל. למשל ג'יימס השישי, מלך סקוטלנד ירש את הכתר של אליזבת הראשונה מלכת אנגליה (שמתה ללא ילדים), והפך לג'יימס הראשון, מלך אנגליה. אבל כשזה ראשי ממשלות או נשיאים, בעידן המודרני, גם אם זה אפשרי חוקית, זה ייתקבל מאוד גרוע, וזה לא מעשי. אדם שמפתח קריירה במדינה אחת והופך לראש ממשלה, לא יתחיל לפתח קריירה פוליטית במדינה אחרת.
לגבי לטביה. ניסיתי למצוא תאריכים, ולא מצאתי שום אזכור להיותו כזה בשום שפה שאני מכיר, וגם בערך עצמו אין מקור ליד הטענה הזאת. זה בטוח נכון? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה)00:56, 14 במרץ 2024 (IST)
תלוי מדינה וחוקיה. ראה לדוגמה אדם שכיהן במקביל כנשיא שתי מדינות: מרטינוס פרטוריוס. ראה גם ג'רי אדמס. בישראל, ראה את הציטוט מתוך הערך חבר הכנסת: "אם המיועד לשמש חבר הכנסת מחזיק באזרחות של מדינה נוספת מלבד ישראל, הוא ייאלץ לוותר על האזרחות לאותה מדינה. זאת על פי הכתוב בחוק יסוד הכנסת: "היה חבר הכנסת בעל אזרחות נוספת שאינה ישראלית, ודיני המדינה שהוא אזרח שלה, מאפשרים את שחרורו מאזרחות זו, לא יצהיר אמונים אלא לאחר שעשה את כל הדרוש מצדו לשם שחרורו ממנה, והוא לא ייהנה מזכויותיו של חבר הכנסת כל עוד לא הצהיר".". למיטב הבנתי, בארה"ב אין מגבלה כזו, ואדם שהוא אזרח ארה"ב וגם אזרח ישראל יכול להתמודד לנשיאות (בתנאי שעומד בתנאים האחרים הנדרשים למתמודד לנשיאות). זה נכון גם לגבי הפרלמנט הבריטי - חבריהם יכולים להחזיק באזרחות כפולה.
הדיפלומטיה של ישראל עם עזה קצת תקועה ולא ברור מה יהיה עם יישובי הצפון וגם פתאום יש קצת שקט מהחות'ים והעיראקים אז מה מה הכיוון? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
רוב הניבים באוסטריה יחסית קרובים לגרמנית תקנית, במיוחד בערים הגדולות. ליכנשטיין אולי פורמלית היא מדינה עצמאית, אבל היא די "מדינה לכאורה": זה אחד מההקנטונים של שווייץ שלא הצטרף לקונפדרציה באופן רשמי. המטבע שלהם הוא פרנק שווייצרי והבנק המרכזי שלהם הוא הבנק הלאומי השווייצרי. כל החברות השוויצריות של תקשורת, תחבורה, רשתות המזון והבנקים עובדים בליכטנשטיין כאילו שזו פשוט אחד מהמחוזות השווייצרים. מבחינת שפה: הם דוברים באחד הניבים של גרמנית שוויצרית, יותר לכיוון של האיזור של ציריך ככה. Corvus,(Nevermore) 11:57, 14 במרץ 2024 (IST)
זה מאוד גס. עניין שבגרמניה יש הבדל בין ניבים צפוניים לדרומיים. הניבים ה"בוואריים" (אלו שולטים גם באוסטריה) קרובים לגרמנית גבוהה ("גרמנית תקנית") משמעותית יותר מאשר למשפחה של הניבים השוויצריים. ובאיזורי הגבול בין גרמניה לשוויץ (מחזור Waldshut ) דוברים בגרמנית הדומה מאוד לשוויצרית. ובמערב (איזור האלזס) זה בכלל סיפור אחר. ראה מפה לדוגמה פה. וכיום כמעט כל אותם הדיאלקטים הם מדוברים בלבד, והכתיבה בהם נחשבת לסוג של "בדיחה" והתנהגות לא רצינית (כמו שתכתוב "כפרה עליך" ו "דורדורנט" במכתב רשמי). Corvus,(Nevermore) 16:05, 14 במרץ 2024 (IST)
בוא נסכם בשביל לראות אם הבנתי:
1. ניב צפוני- צפון גרמניה.
2. ניב דרומי/בווארי- דרום מזרח גרמניה + אוסטריה.
3. ניב שווייצרי- דרום מערב גרמניה + שווייץ, כולל ליכטנשטיין.
4. ניב אלזסי- אלזס (ולורן?), אבל לפי מה שנאמר לי בסיור המאורגן זאת שפה גוססת, בדומה ליידיש.
אידיש לא גוססת. השפה מדוברת כשפת אם. נכון שבמאה השנים האחרונות היא שינתה כיוון
יידיש אכן רחוקה מאוד מהכחדה, פשוט יש הרבה אוכלוסיות שבעבר דיברו יידיש ועברו לשפות אחרות. לגבי האלזסית יש הרואים בה ניב דומה לזה המדובר בשווייץ, אבל זה כנראה כי גם שם וגם שם יש השפעות צרפתיות. בכל אופן, אפשר להגיד שפחות או יותר זאת החלוקה (אם כי גם לוקסמבורגית היא גרסה של גרמנית, ויש עוד לא מעט דיאלקטים קטנים פה ושם, אפילו באיטליה ויש תת חלוקה לתת-דיאלקטים. אפילו בין שתי הגדות של אגם ציריך יש הבדלים).
חייב לתקן משהו שאמרתי והתברר כלא נכון. שאלתי חבר שוויצרי לגבי ניבים בוואריים ולטענתו הם לא יותר קרובים לגרמנית גובהה מאשר הניבים השוויצרים קרובים לגרמנית גבוהה .Corvus,(Nevermore) 15:28, 17 במרץ 2024 (IST)
תודה. האם הלוקסמבורגית דומה לצפונית או שזה ניב נפרד לחלוטין? ועוד שאלה אחרונה- האם הולנדית יכולה להיחשב כניב של גרמנית, או שזו שפה נפרדת לחלוטין לכל הדעות? ובעצם אותה שאלה גם לגבי יידיש.--2A00:A041:26E4:3E00:18D1:717C:E0B:1A12 23:53, 17 במרץ 2024 (IST)
כדי להשפיל. כאשר אדם ידוע ממין אחד מגולם/ת על ידי אדם מהמין השני זה נעשה בכוונת מכוון כדי להגחיך ולהשפיל אותו. – ד"ר MathKnight✡ (שיחה) 23:50, 13 במרץ 2024 (IST)
סמוטריץ' הוא נמוך ונעים הליכות, ובקול מאוד אדיב ונעים הוא מדבר גישות של כיבוש והרס. אני חושבת שהדמות שנבחרה מדגישה את הנעימות האדיבות והמראית עין הלא מסוכנת לתכנים שהם תקיפים ולעיתים קרובות לדעתי אלימים. אוצול • שיחה23:44, 7 באפריל 2024 (IDT)
לפי הבנתי תומכי ארץ ישראל השלמה רוצים לספח את עזה ויהודה ושומרון. אם זה יקרה מבחינה דמוגרפית בין הים לירדן יהיו בערך 50% יהודים ו50% מוסלמים. לא הצלחתי להבין כיצד הם יתמודדו עם הנתון הזה בבחירות? Assafn • שיחה14:03, 14 במרץ 2024 (IST)
יש כל מיני תוכניות. למשל: לתת לערבים שם אזרחות ירדנית ולא ישראלית, או לתת להם אוטונומיה על שטחי A וחלק מ-B בעוד ששטחי C יסופחו לישראל. יש גם כאלו שמוכנים לתת להם אזרחות ישראלית וכאלו שרוצים להעיף אותם משם (בהסכמה או בכוח) אבל הם מיעוט. – ד"ר MathKnight✡ (שיחה) 14:06, 14 במרץ 2024 (IST)
למשל תוכניתו של נפתלי בנט לסיפוח חלקי. אין כמעט תומכי ארץ ישראל השלמה אשר מעוניינים במתן אזרחות מלאה לכל הערבים ביש"ע. בנוסף, קיימות התוכניות המעורפלות על עידוד הגירה מרצון לערביי יש"ע, ובמקביל גם פעולות נמרצות להעלאת כמה שיותר יהודים מהעולם לארץ ישראל. בכך, כנראה, סבורים שהמאזן הדמוגרפי עדיין יהיה לטובת ישראל, ובנוסף, כאמור, גם לא יהיה איזרוח מלא של ערביי יש"ע. ותן טל • שיחה23:28, 7 באפריל 2024 (IDT)
המצב של תומכי ארץ ישראל השלמה יותר בעייתי ממה שנדמה לך
זרע אברהם הוא לא רק זרע יצחק אלא גם זרע ישמעאל -- כלומר מדינה אחת לכמה עמים או במילים אחרות, צאצאי אברהם גם אם אינם "עברים" או "בני ישראל" או "יהודים".
בעוד שדי ברור ש"הים הגדול" הוא הים התיכון, לא ממש ברור מה זה "הים האחרון" כך שהוא אולי כינוי לים סוף או להים השחור. כמו כן, איפה נגמר נהר מצרים? קשה לדעת איפה הוא היה נגמר לפני 4000 שנה בערך כשהמסורת הזאת התפתחה, כי מאז החל או החריף משבר האקלים.
בכל מקרה, לפי שלושת הפרקים הללו עלינו לשרטט קו עקום ממקורות הפרת בקרבת הים השחור עד שפך נהר הפרת באזור גבול עיראק-כווית ומשם קו אופקי עד צפון הכינרת בה נגמר נהר הירדן וקו עקום לאורך החוף הצפוני והמזרחי של הכינרת והמשך לאורך הגדה המערבית של נהר הירדן עד למקורות הנילוס שבאותה תקופה היו כנראה אגם ויקטוריה או אגם טורקאנה ומשם לשפך האחרון של שני האגמים הללו (או שניהם יחדיו, אם היו אגם אחד ענק בעבר) אל האוקיינוס השקט.
בכך, אנחנו מקבלים ארץ הכוללת לפחות חלקים מטורקיה (ארץ החתים המקראית), חלקים מעיראק, כל סוריה, ארץ ישראל, מזרח מצרים, חלקים מסודאן הצפונית והדרומית, אוגנדה, אריתראה, אתיופיה סומליה, דג'יבוטי, קניה וייתכן שגם טנזניה, מלאווי ומוזמביק.
בכל השטחים שמניתי חיים אולי שני מיליארד בני אדם כך שלתומכי "ארץ ישראל השלמה" יש בעיה דמוגרפית במובן של 20 מיליון איש מתוך שני מיליארד איש שזה כמובן 0.001% ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
הים האחרון הוא ים תיכון: מזרח הוא קדם, ואחור הוא מערב (דרום הוא ימין וצפון הוא שמאל). הטקסט בדברים נכתבים מנקודת השקפה של משה המשקיף על הארץ מהר נבו.
יש לנו ערך על הארץ המובטחת ובראשו תמונה שנראית לי מופרכת. לי אישית (בתור מישהו שאינו מומחה בתחום) שבימי קדם מצריים הייתה תחום נפרד וגבולות הארץ לכיוונה היו איפשהו בין עזה לאל־עריש. יש שם כמה נחלים שיכולים להחשב כנחל מצריים (כלומר: הנחל שתוחם את הארץ לכיוון מצריים). תחימת הארץ בנילוס – מדינה שכוללת רק את החצי המזרחי של מצריים – אינה דבר הגיוני ולא זכור לי שהתקיימה מתישהו בהיסטוריה.
מאותה סיבה, כשכותבים שהמדינה תגיע עד נהר הפרת, הרבה יותר סביר להניח שמדובר לתחימה בברך הפרת, איפה שנמצא היום אגם אסד ולא למדינה שנמצאת רק בגדה המערבית של הפרת עד למפרץ הפרסי. וגם אז, מדובר על משהו שחורג מאוד מתחומי הסיפור של ספר יהושע. בסיפורי דוד מוזכרת הכנעה של ארם צובא (ממלכה ארמית שנדמה לי ששמה לא מוכר ממקורות אחרים) והעלאת מס של ממלכת חמת. כך מקבלים ממלכה שמגיעה בערך עד הפרת. תחומי ההשפעה של ישראל בימי אחאב ובימי ירבעם השני התקרבו אולי בפועל למשהו כזה. Tzafrir ⁃ שיחה09:13, 20 במרץ 2024 (IST)
אף אחד מתומכי ארץ ישראל השלמה לא מדבר על גבולות ההבטחה. אלו שני דברים נפרדים. ארץ ישראל מעולם לא השתרעה בפועל על גבולות ההבטחה שנתן הקדוש ברוך הוא לאברהם. לכן הדיבור היום הוא "צנוע" הרבה יותר ומתחשב בעיקר בשטחי יש"ע והגולן, ולמחמירים, גם סיני. יש בודדים שגם חולמים על כך שחלקים נרחבים ממדינת ירדן יהיו בידינו (נחלות ראובן וגד וחצי המנשה). ותן טל • שיחה23:31, 7 באפריל 2024 (IDT)
נראה שההתייחסות לאוכלוסייה המוסלמית בשטחים שיסופחו היא מעורפלת. ההנחה ששמעתי מספר פעמים היא שהם "ישמחו" לעזוב, ושתהיינה מדינות מוסלמיות ואחרות ש"תשמחנה" לקלוט אותם. וכל זה בעד תשלום שיעשה כמובן לא ע"י מדינת ישראל. לא ברור לי למה אנשים ישמחו לעזוב, עוד יותר לא ברור לי למה מדינות אחרות ירצו לקלוט את המהגרים קשי היום הללו. לא פחות מטריד בעיני הוא הפתרון של אזרחות חלקית לאנשים שנולדו וגדלו על האדמה הזו, והופכים לאזרחים סוג ב' ואיכשהו זה לא נחשב אפליה. וכמובן הנטל של אוכלוסיה דלה שרבים ממנה מובטלים שנים רבות על קופת מדינת ישראל. למה לנו הצרות האלה? אוצול • שיחה23:41, 7 באפריל 2024 (IDT)
לעניות דעתי, זה בדיוק להיפך: ככל שהדופק מהיר יותר הוא חלש יותר. בתנאים נורמליים ובמצב מנוחה, כמות הדם בגוף כמעט לא משתנה, ולכן כשכמות זו מוזרמת בגוף ביותר פעימות, כל פעימה מזרימה פחות דם. זה גם מתחבר עם אחד מתסמיני הטראומה – דופק מהיר וחלש, ועם הקביעה הדי מוחלטת שככל שהגוף יותר בכושר, הדופק יותר איטי (כי נדרשות פחות פעימות להזרמת כמות הדם, משום שכל פעימה מזרימה יותר דם).
במצב מנוחה, על הלב להזרים בדקה אחת את כל כמות הדם שבגוף, בממוצע - 4.5 ליטרים אצל אישה ו-5.5 אצל גבר. בזמן מאמץ, פעילות גופנית, התרגשות או פחד, על הלב להזרים יותר דם על מנת לספק יותר חמצן לשרירים, ולפיכך הדופק עולה.
אצל ספורטאים, אשר מתאמנים דרך קבע במצב של דופק מהיר, שריר הלב מתפתח וגדל, וכך גם גדל נפח הפעימה של הלב ובהתאם יורד קצב פעימות הלב במצב מנוחה. ערכי דופק במצב מנוחה לספורטאים הם 40–60 לדקה, וכך גם לאנשים אשר שומרים על כושר גופני גבוה.
המציאות היא שבארץ ישראל יש הרבה מאוד חיות לא כשרות, חיות בר, חיות בית וחיות משק, ואף אחד לא חושב שהן מזהמות משהו. והביטוי, אגב, זה "לטמא". "לזהם" שייך לדת הירוקה. עמית - שיחה17:30, 18 במרץ 2024 (IST)
במזרע לא מגדלים חזירים, אלא רק מייצרים מהם בשר. גידול חזירים מסחרי בישראל יש בעיקר בקיבוץ להב, והדרך שלהם להתמודד/לעקוף את חוק החזיר היא שזה "מכון מחקר", ש"עודפיו" משמשים לתעשיית הבשר. את מעדני מניה איני מכיר, ולדעתי זה בשר מיובא (שזאת גם שאלה איך אפשר מבחינה חוקית, אבל אני לא בקיא כל כך בזה. את להב אני מכיר מקרוב). Biegel • תייגו אותי במענה לדברי ⁃ שיחה19:03, 24 במרץ 2024 (IST)
ביהודים באים יש מערכון שבו מוצגת משוררת ישראלית שפתאום מתחילה לקלל כאילו שיש לה תסמונת טורנט. במי מדובר? לא מצליח למצוא. 192.114.1.67 17:40, 17 במרץ 2024 (IST)
(אינני מבין כל כך בנושאי נשק גרעיני וטילים, אז תסלחו לי מראש.)
אך אם אני מבין נכון, פקיסטן חמושה בטילים גרעיניים מסוג Shaheen-III אשר בטווח שלהם יכולים לפגוע בישראל. ומכאן חזרה לשאלה שבכותרת, למה כל הזמן מפחידים אותנו מאירן שאין ברשותם נשק גרעיני ומתעלמים לגמרי מהאיום הפקיסטני? אולי אנחנו צריכים לחשוש מפקיסטן יותר ממה שאנחנו חוששים מאירן? יאצקין52 ⁃ שיחה23:50, 18 במרץ 2024 (IST)
צריך לחשוש ממי שהסיכוי שיתקוף גבוה יותר (אירן, חיזבללה, חמאס, ערביי יהודה ושומרון) ולא ממי שיש לו נשק גרעיני (ארצות הברית, פקיסטן). חזרתי • ∞ • שיחה07:22, 19 במרץ 2024 (IST)
המשטר הפקיסטני לא מתעניין בישראל. המשטר האיראני דווקא כן. כבר עכשיו, גם בלי נשק גרעיני, המשטר האיראני מצליח להתעלל באזרחי ישראל ובפרט לארגן את הטבח בעוטף עזה. החשש הוא לאו דווקא שאיראן ישר תירה טיל גרעיני על ישראל, אלא שברגע שיהיה לה נשק גרעיני, זה יקפיץ למעלה את הביטחון והמוטיבציה של כלל אויבי ישראל; ותהיה התקפה משולבת בכל הגזרות - וישראל תהיה משותקת מפחד בגלל הגרעין האיראני.--2A00:A041:26E4:3E00:50F9:BF79:5193:F64C 08:24, 19 במרץ 2024 (IST)
מה בדיוק השאלה: למה יש להן שם שונה (לשם השוואה: אנגלית עתיקה ו אנגלית – שפות שונות ושם דומה)? איך קרה שנוצר השינוי (מהו בדיוק תהליך ההתפתחות הטבעי הזה)? למה הוא השפיע בצורה מאוד שונה על איטלקית ועל לטינית? Tzafrir ⁃ שיחה18:41, 19 במרץ 2024 (IST)
הניחוש שלי: הלטינית הייתה עדיין בשימוש (כנסייתי, ואולי גם פקידותי?) כשהאיטלקית קיבלה את שמה. לא הצלחתי להבין מבדיקה ראשונית מתי התחילו לקרוא לאותה שפה עממית „איטלקית״. Tzafrir ⁃ שיחה21:18, 21 במרץ 2024 (IST)
אם מתקינים, בנוסף לדוד חימום סולארי, גם דוד חימום חשמלי, זה יכול לגרום לירידה בלחץ המים?
לא עוטבדים ככה בדרך כלל כי מלאיפה מחוברת צנרת מים חמים??? אם לשני הדודים אז יתערבבו מים קרים מהדוד שמש ביום מעונן. אם "חיבור בטור" אז יש שא6לה של לחץ... לא להמציא גלגל! מופלטה לרעה ⁃ שיחה21:14, 21 במרץ 2024 (IST)
באופן כללי כמובן שקצת קשה להשוות בין שני המספרים מכיוון שכלכלת הרצועה השתנתה מאוד בעקבות המאורעות האחרונים. Tzafrir ⁃ שיחה15:44, 21 במרץ 2024 (IST)
כלומר בשיא מדובר בכ-160 משאיות ליום. אני די בטוח שאפשר לחשב כמה משאיות נכנסות היום, מכיוון שיש פה עניין ציבורי ובטחוני אז הגיוני שיהיו מספרים. 192.114.1.67 19:03, 21 במרץ 2024 (IST)
מי שיכול לתת את המספרים (ובפרט אם זה עניין ציבורי ובטחוני כזה משמעותי) הוא המקור של גישה לנתונים: מתפ"ש. אם חסרים נתונים אפשר לשאול אותם ולקוות לקבל תשובות. Tzafrir ⁃ שיחה11:18, 22 במרץ 2024 (IST)
הנתונים של טרם המלחמה כנראה בידי מנהלת הקישור של מעבר ארז/רשות המעברים של משרד הביטחון + הגורם המנהל את מעבר רפיח. אפשר להגיש בקשה לחופש המידע לגופים הישראלים. איש עיטי - הבה נשיחה11:27, 1 באפריל 2024 (IDT)
בתקופת 1948-1967 בשתי גדות הירדן גרו ערבים. האם מדינת ירדן ראתה בשתי האוכלוסיות שווי זכויות או שחלק היו אזרחים סוג את וחלק סוג ב'?
כלומר האם אפשר להגיד שירדן היתה מדינת אפרטהייד? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
עד היום במדינות ערביות רבות, בהן סוריה ולבנון, יש מיעוט "פליטים" פלסטינים שלא קיבלו אזרחות ולא נהנים מזכויות שוות לאזרחים המקומיים. באופן לא מפתיע, זה לא מעניין אף אחד בעולם ובארגוני הזכויות, ואף אחד לא מאשים אותן באפרטהייד. – ד"ר MathKnight✡ (שיחה) 20:32, 21 במרץ 2024 (IST)
הדבר האבוסרדי כאן הוא לא המדיניות הירדנית אלה של גופים כמו אונר"א וארגונים דומים באו"ם ומחוצה לו שממשיכים לטעון שכל פלסטיני הוא בהכרח פליט. - זו הגדרה יחודית לפלסטינים (פליטות לא עוברת בירושה אחרת גם מיליוני הודים, פקיסטנים, יהודים, רוסים, גרמנים היו נחשבים עד היום פליטים) והיא במיוחד צורמת בירדן שבה 2 מתגוררים כיום 2 מיליון פלסטינים עם אזרחות ירדנית אבל בעיני ארגונים שונים הם נחשבים עדיין פליטים. האזרח דרור ⁃ שיחה10:18, 22 במרץ 2024 (IST)
ירדן העניקה במהלך שנות החמישים (נראה לי שזה לא היה מיד ב־1950 אלא קצת לאחר מכן) אזרחות לכל ערבי שהחזיק באזרחות המנדט הבריטי. אני לא יודע האם כל הפלסטינים שבירדן קיבלו אזרחות, אבל כידוע מעמד פליט פלסטיני הוא דבר שלעולם לא פוקע. איש עיטי - הבה נשיחה11:23, 1 באפריל 2024 (IDT)
זה נכון, לזיכרוני, שירדן נתנה אזרחות לפליטי 48' אבל למיטב זיכרוני הם להפסיקו את האופציה הזו כעשור או שניים אח"כ. Pixie.ca • שיחה🎗06:51, 21 במאי 2024 (IDT)
שמתי לב שבשעון החכם שלי יש מדי פעם אור ירוק מהבהב, בצד שפונה ליד (כלומר לא נועד לעיניים שלנו).
עקרונית השעון מודד דופק (BPM), ריכוז חמצן SPO2, וכיבול VO2 max (למרות שלא הבנתי איך). מה שלא ברור לי זה המנגנון הזה. למה אור ירוק מהבהב? Corvus,(Nevermore) 17:59, 22 במרץ 2024 (IST)
חיפוש גוגל באנגלית אומר שהאור הירוק מודד את ה-BPM, וזה דווקא בצבע ירוק כי הוא מנוגר לאדום, ולכן נבלע בו. ראה לדוגמה כאןוכאן.
ככל הידוע לי, לא. ראה כאן. אדולף אייכמן למד מעט יידיש (משימה לא כ"כ קשה לדובר גרמנית) ומילים ספורות בעברית (לא משהו שנשאר עד שנות השישים, כשסוכני המוסד לא מצאו שפה משותפת). בכתבה שציטטתי, אפשר לראות שאייכמן נהג לשקר לגבי דברים רבים - כולל זה שהוא דובר עברית ויידיש. הוא הפך את עצמו מומחה ליהודים, ויותר מאשר שהתעניין ביהדות (משנה ותלמוד) התעניין בציונות, כפתרון לבעיית יהודי גרמניה - ולכן קרא ספר של הרצל ועוד על הציונות.
האם יש קריינים המתמחים בקריאת הקוראן בערבית בארץ ובעולם כמו דן כנר עם התנ"ך או ג'יימס ארל ג'ונס עם הברית החדשה?
תודה.
לא רק שיש כאלה אלא יש פי 1,000 בערך ממה שיש קרייני תנ"ך. כתוב ביוטיוב quran recitation ותקבל מאות ואלפי תוצאות כאלה. קריינות הקוראן נובעת מכך שהקוראן התפתח בסביבה מדברית שהיה קשה עד בלתי אפשרי להפיק בה נייר ואנשים שיננו חלקים ממנו כי לא יכלו לכתוב אותו והמסורת הזאת התקבעה באסלאם. אחרי שמוחמד נפטר היו גרסאות שונות של הקוראן ולכן החליף עות'מאן בן עפאן שרף את כל העותקים שמצא שלא התאימו לגרסה שלו ולכן מה שמקריינים היום זה את הגרסה של עות'מאן.
נתקלתי בערך סרבוסייק, אשר מופיע במספר ויקפדיות. אני תוהה לגמי אמתיות של הערך. הכלי המופיע בתמונה הוא כלי חקלאי, ראו כאן. ואני פה בשביל לשאול: האם אנחנו בטוחים במידע הטקסטואלי שמופיע בערך? עקרונית אפשר להשתמש בכלי חקלאי זה בשביל שחיטה, אבל נראה לי מאוד לא נוח. Corvus,(Nevermore) 17:30, 24 במרץ 2024 (IST)
כשיש רצון ויש יכולת, כל דבר יכול להפוך לכלי רצח. בהיסטוריה העצובה שלנו יש למשל גם את ליל הקלשונים. אגב זה נכון במיוחד כשהקורבנות הם חלשים וחסרי אונים כמו אסירים במחנה ריכוז. אני מתאר לעצמי שבמצב כזה השומרים (מתוך שיעמום או מתוך אכזריות נטו) מחפשים דרכים אחרות "להשתעשע" עם הקורבנות 2A02:14F:1F0:FFFB:25E2:56EE:306:BFCA 14:24, 27 במרץ 2024 (IST)
פיליפה השישי, מלך ספרד ירש מאבותיו את התואר "מלך ירושלים". ככל הידוע לי, ממלכת ירושלים חדלה להתקיים בשלהי המאה ה-13, ומלכיה היו בכלל מה שכיום נקרא צרפתים. כיצד,אם כן, התגלגל התואר הזה לספרד של המאה ה-21? ומה משמעותו של תואר כזה היום, כשאין ממלכה בירושלים למלוך עליה וירושלים נמצאת תחת ריבונות של מדינה אחרת (או מדינות אחרות)? Biegel • תייגו אותי במענה לדברי ⁃ שיחה18:57, 24 במרץ 2024 (IST)
התואר הוא במקור של מלכי הצלבנים. הצלבנים כונו פרנקים. מקור השם לא ממש ברור. חלק לא מבוטל מהגל הראשון של הצלבנים אמנם הגיע מצפון צרפת ובלגיה, שטחים שהיו הבסיס המקורי של הפרנקים, אבל כנראה שבשלב הזה הכינוי החל להתייחס כבר לכל הצרפתים. המלך הראשון הגיע מבלגיה של ימינו, שטח שלא היה בשליטה צרפתית אלא בשליטת האימפריה הרומית הקדושה. הערך שלנו על מסעי הצלב מציין שבאותו זמן היה היה מתח בין הקיסר היינריך הרביעי (ההוא מקאנוסה) לאפיפיורות. אולי בגלל זה היו בעיקר צרפתים במסע הצלב הראשון והשם התקבע.
ממלכת ירושלים אבדה את השליטה בירושלים לאחר קרב קרני חיטין (1187), את עיקר השליטה בארץ באמצע המאה ה־13, עד שגם עכו אבדה בשנת 1291. בשלב זה כבר הפך התואר מלך ירושלים לחלק מתוארו של מלך קפריסין. וגם הממלכה הזו הפסיקה להתקיים בשלב מסוים.
בפתיח לערך פולקסווגן, נאמר שפולקסווגן היא "יצרנית כלי הרכב הראשונה בגודלה בעולם". בפתיח לערך טויוטה, נאמר שטויוטה "היא יצרנית הרכב הגדולה ביותר בעולם". כיצד נמדדת הגדוּלה הזו (היקף מכירות בדולרים, כמות רכבים שנמכרה, מספר מפעלים בעולם, הצעות אחרות שעוד לא עלו על דעתי), והאם אין סתירה בין המשפטים שצוטטו? לתשובתכם אודה. אביתר ג' • שיחה • 11:58, 27 במרץ 2024 (IST)
הערך על טויוטה כולל מקור שמתייחס לשנת 2021 (והיא אז השנה השניה ברציפות). הערך על פולקסוואגן כולל מקור שמתייחס לשנת 2018 (והיא אז השנה הרביעית ברציפות). לפי המקור של טויוטה, התואר היה של טויוטה עד לפני 2016, ופולקסוואגן החזיקה בו בשנים 2016–2019. שניהם נוקבים במספרי יחידות שנמכרו. המקור של טויוטה מתייחס למכוניות וזה של פולקסווגן מתייחס ל„כלי רכב קלים״. Tzafrir ⁃ שיחה13:14, 27 במרץ 2024 (IST)
רבה תודה. זאת אומרת, אין סתירה בין הערכים כי כל אחד מתייחס לשנה אחרת. על כל פנים, כדאי למחוק (או לפחות לעדכן) את הנתון שמופיע בפולקסווגן, כי הנתון העדכני ביותר הוא שטויוטה היא יצרנית כלי הרכב הגדולה בעולם (לפי הכתבה "המניה צוללת? טסלה עדיין שווה יותר משבע יצרניות הרכב הגדולות בעולם ביחד", באתר iCar, שנכונה לתאריך 18/01/2024, רק לפני כחודשיים). אביתר ג' • שיחה • 14:54, 28 במרץ 2024 (IST)
לעתים כיש אלרגיה (במיוחד בתקופת המעבר) יש תופעה שבה האף סתום, כלומר אי אפשר כלל להוציא או להכניס אוויר דרך האף. לעתים יש דבר אחר, שזה נזלת שנוזלת בכמויות מהאף.
האם יש שם לתופעה של אף סתום מול התופעה של אף נוזל? כי המקרה הראשון לא מרגיש "נוזלי", אלא כמו איזה "מוצק" שלא מאשר מעבר (מבחינת הרגשה). 192.114.1.67 12:18, 27 במרץ 2024 (IST)
שאלה היפותטית. כבר שנים שמדברים לא מעט בתקשורת על חוסר היעילות עד סכנת קריסה של המשטרה, חוסר האמון ההולך וגובר בשלטון החוק, ועוד כהנה וכהנה. מה בעצם מונע מאיתנו להגיע למצב כמו בהאיטי שבו ארגוני פשע קוראים תיגר בגלוי על מוסדות השלטון ופותחים במרד חמוש?
ובמידה ודבר כזה מתרחש ומשפחות פשע כלשהן מצליחות להשתלט בכוח על מוסדות השלטון. מה הצעדים הבאים? הפיכה צבאית? התערבות של כוחות בינ"ל?
לא צריך להיות מומחה כדי לדעת מה יקרה אם ארגוני הטרור הערבים יצליחו לשלוט פה... אמנם טכנית הם גם נחשבים לארגוני פשע אבל השאלה שלי הייתה ממוקדת בפשע המאורגן הישראלי במובן המוכר יותר של המונח (דומרני, אברג'ל, כל אלה. יודע מה, נכניס גם את הארגונים הערבים כמו ג'רושי ואבו לטיף וכו'. בוא נניח שיום אחד הם כורתים ברית ומשתמשים בכל האמצעים העומדים לרשותם בשביל להפיל את מוסדות השלטון) 2A02:14F:1F0:FFFB:25E2:56EE:306:BFCA 18:34, 27 במרץ 2024 (IST)
אין חדש תחת השמש - ראה אופרה בגרוש. מה שאתה חושש שיקרה בעתיד, כבר קורה בהווה - יש לנו שר לביטחון פנים, שהוא בעל רשימה ארוכה של הרשעות פליליות, אבל הוא כנראה מתאים לראש ממשלה החשוד בקבלת שוחד והגורר משפטים לאורך שנים. גם שר משפטים המנסה לקעקע מנגנוני בקרה מתאים לתמונה ושרים נוספים הממנים את חבריהם לשירות המדינה תוך פיטורי עובדים טובים, שלא נמנים בין חבריהם, משלימים את התמונה. בברכה. ליש ⁃ שיחה22:05, 27 במרץ 2024 (IST)
כשמדובר על התפרקות המדינה, לא מדובר על ארגונים חיצוניים אלא על מיליציות פנימיות. מהבחינה הזו התקדמנו קצת בשנים האחרונות: יש הרבה יותר נשק בידי אזרחים. מי שרוצה להבין מה הסכנה, צריך להסתכל על לבנון. יש בעיקרון מדינה, אבל היא לא ממש מתפקדת. יש מיליציה שחזקה יותר מהצבא הרשמי של המדינה. עכשיו המדינה כבר בפשיטת רגל. יש כל מיני צעדים שהיו יכולים להעשות כדי לתקן את המצב, אבל מוסדות המדינה משותקים. Tzafrir ⁃ שיחה06:20, 28 במרץ 2024 (IST)
יש מקום בארץ שמגיש קינוח בשם "נוצ'טלה", שזה בערך בצק פוקצ'ה (שזה בצק שמרים זהה לפיצה) עם נוטלה ומסקרפונה. אני מנסה לפענח את השם והמקור של הקינוח. הסיומת "טלה" זה ברור מנוטלה, אבל ה"נוצ'" לא מצליח לזהות. מישהו מבין? Corvus,(Nevermore) 14:58, 28 במרץ 2024 (IST)
עשרות בכירים נהרגו, אבל חמאס מנהל משא ומתן כאילו כלום. חמאס עומד יציב על רגליו, שולט ומתמרן בשטח, מציב תנאים, מנהל דיון ברמה בינלאומית. אז מי הם אותם האנשים שמקבלים החלטות? הרי זה לא אותם המחבלים בשטח שמחוסלים מדי יום. אלו בכירים שמנהלים את הבכירים. אז מי הם אותם המהנגים שיש ביכולתם לנהל את חמאס למרות כל האבדות?
יחיא סינוואר ומוחמד דף בחיים. גם איסמעיל הנייה וחאלד משעל בחיים, אם כי שניהם פחות מקבלים החלטות לפי מה שאני מבין. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
שלשום שודרה עדות של סבתא שחזרה מהשבי של הג'יהאד האסלאמי. אני התרשמתי שהיחס שהיא קיבלה היה פחות מפלצתי מהיחס שקיבלו חטופים בשבי חמאס. האם ייתכן שהג'יהאד האסלאמי פחות מפלצות מחמאס, או שזה מקרי לחלוטין?--2A00:A041:26E4:3E00:D89E:811A:E23C:E29A 14:39, 1 באפריל 2024 (IDT)
מנחש שזה שילוב של התחושה שמדובר בנכס אסטרטגי שיש לשמור עליו, בשביל מו״מ, ודעת קהל בינלאומית, כדי לקבל אהדה מסויימת. (¯`gal´¯) ⁃ שיחה02:53, 2 באפריל 2024 (IDT)
אתה מבין שאתה מדבר על בני אדם שפרצו לישראל, השחיתו, רצחו ואנסו ואז חטפו בני אדם ומחזיקים אותם חודשים בשבי? במקרה כזה מאוד מגוחך לנסות ליצור "מדרג מפלצתיות" בין החמאס לג'יהאד האיסלאמי. שני הארגונים הם ארגוני טרור נפשעים שצריך למגר מהעולם. ותן טל • שיחה23:35, 7 באפריל 2024 (IDT)
האם זה תקין להשתמש במונח עב"מ עבור רחפנים בלתי מזוהים שנשלחים לישראל?
אם אתה יודע שמדובר על רחפן, הרי שמדובר על עצם מזוהה. מה שכן, הערך שלנו על עב"מ – עצם בלתי מזוהה – הוא בעצם ערך על (Unidentified flying object) – הוא מתייחס רק לעב״מ מעופף. מה לגבי עצם לא מזוהה שנע על הקרקע? על המים? עצם דומם לא מזוהה? באופן כללי, מדובר על עצם לא מזוהה, ואם העצם לא מזוהה, ברור שאפשר להגיד עליו שהוא לא מזוהה. Tzafrir ⁃ שיחה09:52, 2 באפריל 2024 (IDT)
למזלי אני מכיר כלא רק מסרטים. ובסרטים הכלא לרוב מתואר בתור מקום מאוד אלים, שבו אסירים מפעילים אלימות פיזית קבועה כלפי אסירים אחרים, כשהסוהרים לעתים אף הם משתמשים באלימות פיזית כלפי האסירים.
האם התמונה הזאת נכונה עובדתית?
שאלה שניה: כלא לעתים מוצג בתור ניסיון שיקום של העבריין לצורך חזרתו לחיים נורמטיביים. מבחינה מספרית, כמה אחוז מהמשוחררים בישראל ובעולם חוזרים לעולם הפשע? בסרטים הרבה פעמים מוצג שאדם שהיה עבריין קל יחסית לפי הכלא לומד להיות עבריין קשה, כך שבמקום להשתקם הוא הופך לאלים ומסוכן.
כן. האם את/ה עניינת בו? כי אין שם את המידע שביקשתי.
כן, ובדגש על הקישורים. לדוגמה, ממסמך ממרכז המחקר של הכנסת: "אוכלוסיית האסירים הקטינים המאופיינת ברצידיביזם (קרי, חזרה למאסר תוך חמש שנים מהשחרור) גבוה במיוחד – לפי נתוני שב"ס כ-75% מהקטינים ששוחררו ממאסר בשנת 2008 חזרו לכלא עד שנת 2013. שיעור זה גבוה בצורה ניכרת משיעור הרצידיביזם של כלל האסירים – כ-41%. יצוין כי בספרות המחקר ובקרב אנשי מקצוע יש מחלוקת באשר לאפקטיביות של הטיפול במסגרת מוסדית: מצד אחד נטען שהטיפול המוסדי בנוער עבריין אינו מצליח להשיג את יעדיו, והוא עלול להגביר את ההתנהגות העבריינית בקרב החניכים. ומצד שני נטען ששהות במסגרת סגורה מאפשרת לבני הנוער פסק זמן, שבו ניתנת להם הזדמנות לעבד את הקונפליקטים שבחייהם, להגיע לתובנות ולגייס כוחות". (עמ' 4 של מסמך שיקום אסירים קטינים).
לשואל המקורי: התנדבתי (יחד עם עמיתים לעבודה) לפעילות עם בני נוער בבית כלא באזור השרון, וכך היכרתי (קצת) את בית הכלא מבפנים, על אסיריו וסוהריו. מצד אחד, זה מקום מאוד אלים כפי שתיארת - אסירים מנסים להיות אלימים כלפי אסירים אחרים, וגם הסוהרים. אבל יש שם שיטה כמו "מקל וגזר", וכל אחד חושב גם על עצמו. מי שמתנהג יפה מקבל יותר זמן פנוי בחצר, תקציב קטן לממתקים, ביקורי משפחה וכד', ומי שנוהג באלימות מקבל פחות מכל אלה, ועלול למצוא את עצמו בבידוד או בצינוק. בביקור מגלים גם דברים טריוויאליים כביכול - האסירים לא יכולים לפתור תשבץ, למשל, בגלל שאין בכלא מכשירי כתיבה, כי הם עלולים לשמש ככלי חד. יש ספרי קריאה אבל מותר לקרוא רק בחדר ייעודי ותחת השגחה. כנראה שגם בספר עלולים להשתמש בצורה קטלנית. -- גבי (שיחה | תרומות) 15:40, 21 באפריל 2024 (IDT)
כביש של 100 קמ"ש נגיד. מישהו מחליט לעצור בשולי הדרך ודופק ברקס בכל הכוח. האם הפעולה אסורה בחוק?
לא בטוח שהבנתי. לפי תקנות התעבורה, סעיף 69ג: "בדרך מהירה אסורה העלאת נוסעים או הורדתם או עצירת רכב, העמדתו או חנייתו בכל מקום שבין הגדרות הקובעות את גבולות רצועת הדרך, אלא אם סומן אחרת." אסור "להחליט לעצור בשולי הדרך" בדרך מהירה (לגבי דרך שאיננה עירונית, במידה ומותר לנהוג בה 100 קמ"ש, יש סיבות שמותר לעצור בצד, מפורט בתת סעיף ב). וכן תת סעיף ה: "הוראות תקנות משנה (א), (ב) ו־(ג) לא יחולו על עצירתו או העמדתו של רכב שהיה הכרח לעצרו ולהשאירו עומד באופן זמני על פני הכביש עקב קלקולו, ובלבד שנוהג הרכב יעשה את כל הדרוש כדי להסיעו לשולי הדרך במידת האפשר ולהרחיקו מהדרך בכלל במהירות האפשרית." ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
מתוך תקנות התעבורה: כל עובר דרך חייב להתנהג בזהירות; כל עובר דרך חייב להתנהג באופן שלא יקפח זכותו של אדם להשתמש שימוש מלא באותה דרך; יגרום נזק לאדם או לרכוש ולא יתן מקום לגרום נזק כאמור; יפריע את התנועה ולא יעכבנה; יסכן חיי אדם. לא ינהג אדם רכב בקלות ראש או בלא זהירות, או ללא תשומת לב מספקת בהתחשב בכל הנסיבות. לא יסטה נוהג רכב מנתיב נסיעתו אם עלול הדבר לגרום להפרעה או לסיכון. נוהג רכב ... לא יסטה מקו נסיעתו, אלא במהירות סבירה ובמידה שהוא יכול לעשות זאת בבטחה בלי להפריע את התנועה ובלי לסכן אדם או רכוש. הנוהג רכב בדרך שאיננה עירונית, המסומנת כדרך ראשית או אזורית על-ידי תמרור מודיעין לא יעצור את רכבו, לא יעמידנו, לא יחנהו ולא ישאירנו עומד על הכביש או על שולי הדרך בין בהשגחה ובין שלא בהשגחה. חזרתי • ∞ • שיחה00:45, 3 באפריל 2024 (IDT)
מחילה מכל המגיבים, אבל יש סעיף קונקרטי יותר – סעיף 53 לתקנות התעבורה: ”לא יבלום נוהג רכב את רכבו פתאום, אלא לשם מניעת תאונה שאי-אפשר למנעה בדרך אחרת או אם הדבר הכרחי מטעמי בטיחות התנועה”. דגש - שיחה04:02, 3 באפריל 2024 (IDT)
אני מבין שבגוש הקומוניסטי של המלחמה הקרה היתה אופנה לקרוא לעצמך "רפובליקה דמוקרטית/עממית". וחלקן אף קיימו בחירות (עם כי עם מועמדים מאותה מפלגה, או מועמד יחיד). מה שאני תוהה לגביו הוא האם קיים משטר לא מלוכני כלשהו שמגדיר את עצמו באופן מלא בתור דיקטטורה, מבלי להוסיף "דמוקרטיה"/"רפובליקה" בשם או לטעון לכך שהוא מקיים משטר דמוקרטי. 192.114.1.67 15:29, 3 באפריל 2024 (IDT)
אמצו את השפות האירופאיות? נשווה את הודו#דמוגרפיה לדרום אפריקה#דמוגרפיה. בשתי המדינות האנגלית היא לינגואה פרנקה. בשתיהן היא גם לא שפת האם של רוב האוכלוסיה. נראה לי שיש מצב די דומה בהרבה ארצות באפריקה ואסיה (אם כי אולי יש בהן איזו שפה מקומית שולטת). דווקא בדרום אמריקה ומרכז אמריקה יש יותר ארצות שבהן האוכלוסיה המקומית הוחלפה כמעט לחלוטין והשפות שמדוברות שם הן בעיקר שפות אירופאיות אבל גם קצת אפריקאיות ואפילו קצת אסייתיות. כמוכן יש שם לא מעט מדינות עם השפעה של השפה והתרבות הערבית. וגם מדינה אחת שבה יש השפעה חזקה של המתיישבים מטייוואן. Tzafrir ⁃ שיחה16:45, 3 באפריל 2024 (IDT)
כן, אימצו את השפות האירופאיות. תושבי כל מדינות צפון אמריקה, מרכז אמריקה, דרום אמריקה, האיים הקריביים, אוסטרליה וניו זילנד, כמו גם ברוב אפריקה, מדברים בשפות אירופאיות. לא צריך בכוח לתקן כשאין מה לתקן. השאלה היא למה אסיה יוצאת דופן. למה באסיה - ורק באסיה - השפות, הדתות והתרבויות המקומיות נשמרו היטב?--2A00:A041:26E4:3E00:D474:D151:CF40:11A8 17:50, 3 באפריל 2024 (IDT)
זה תלוי ברמת הפיתוח של התרבות הקיימת - תרבויות מפותחות כמו תרבויות אסלאמיות שרדו את האימפריאליזם בדרום מזרח אסיה, מרכזה, המזרח התיכון וצפון אפריקה בגלל חוסנן. כך גם התרבות ההינדית הייתה מפותחת דיה כדי לשרוד תחת הכיבוש המוסלמי ואחר מכן הבריטי. האזורים בהודו בעלי רוב נוצרי הם בעיקרם אזורי שבטים (אדיוואסי) שהיו בעלי תרבויות מקומיות חלשות למדי. סין ברובה לא הייתה תחת שלטון קולוניאלי מערבי, ויפן הייתה מעצמה קולוניאלית בעצמה. איש עיטי - הבה נשיחה18:26, 3 באפריל 2024 (IDT)
בדרום קוראה, שמעולם לא הייתה בכיבוש בתקופה הקולוניאליסטי, ויש לה תרבות מגובשת, הנצרות הפכה לדת הנפוצה ביותר. באופן כללי לנצרות ולאיסלאם לענפיהן יש היום כוח משיכה רב יותר מלהרבה דתות אחרות. באפריקה שמדרום לסהרה התהליך של ניצור ואיסלום המשיך גם לאחר תום התקופה הקולוניאליסטית. ר’ לדוגמה w:Religion in Nigeria#Religious demographics. Tzafrir ⁃ שיחה18:39, 3 באפריל 2024 (IDT)
באוסטרליה ובניו זילנד, כמו בצפון אמריקה, מעט העמים הילידים שנשארו ממשיכים לרוב לדבר בשפות מקוריות. אבל הם מיעוט קטן והשפה הנפוצה היא שפה ממקור אירופי. באפריקה שמדרום לסהרה העמים שממוצא אירופי לרוב לא היו רוב האוכלוסיה בעצמם. השפה שלהם הפכה במקרים רבים לשפת המשכילים אבל לא בהכרח לשפת העם (אגב, השוו לאנגלית, שבשלב מסוים הייתה שפה שבה לא דיברו המשכילים אבל השאר המשיכו לדבר בה). Tzafrir ⁃ שיחה18:45, 3 באפריל 2024 (IDT)
אימפריאליזם אלסאמי כרוך בסוגים כל שהם של קולוניאליזם אסלאמי. ממש לא מדובר רק בנצרות. עמי אזור הלבנט הם שמיים דוברי ארמית דרומית, ערבית צפונית ועברית\כנענית שהיו עברים\בני ישראל\יהודאים\יהודים, שומרונים, מנדעים ונוצרים ומאוחר יותר חלקם עברו אסלאמיזציה וערביזציה וכיום רבים מצאצאיהם הם מוסלמים. זה נכון שהיו נישואי תערובת בין עמי האזור לפולשים השונים, בעיקר ערבים חג'אזים, אירופאים צלבנים, ומהגרים ממצרים, אבל זה לא מוחק את המוצא שלהם שציינתי לעיל. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
אבל איך כולם החלו לדבר ארמית פתאום? איך בבבל, לדוגמה, התחילו לדבר ארמית במקום בבלית? ארמית הייתה במקור אחת השפות המדוברות בארם (לצד גרסאות של חיתית, חורית וגם כנענית, ואולי עוד שפות). בימי השיא של ממלכת ארם דמשק, היא שלטה על כל סוריה, אבל זה לא נמשך הרבה זמן. ממלכת אשור בימי תגלת פלאסר השלישי הביסה אותה וסיפחה אותה. אבל לאשורים התברר שנוח להם להשתמש בשפה הארמית לצורכי מנהלה במקומות שונים, וכך השפה שרדה. גם האימפריה הפרסית השתמשה בארמית כשפת מנהל. לאט, לאט היא הפכה להיות שפה מדוברת. Tzafrir • שיחה09:47, 18 באפריל 2024 (IDT)
ואם נלך עוד קצת אחורה (קצת. רק אלף ומחצה), נראה שאנחנו לוקחים כמובן מאליו שהשפה הבבלית היא ניב של אכדית. האכדים הגיעו לשומר ודיברו שפה מאוד שונה. תוך כמה מאות שנים נראה שהשפה השומרית, שבה נולדה התרבות של אותו אזור, נעלמה כמעט לחלוטין. יתרה מכך, האכדית הפכה להיות לינגואה פרנקה (יותר מאלפיים שנים לפני הפרנקים המקוריים) אזורית ורק הארמית מלמעלה הצליחה להחליפה בסופו של דבר. אז התהליך של החלפת שפות קורה פעם אחרי פעם וגם ללא קולוניאליזם. Tzafrir • שיחה13:43, 19 באפריל 2024 (IDT)
במהלך 7 באוק' חיילים ומפקדים רבים נלחמה בגבורה והצילו מאות אזרחים. לדגומה, עידו סומך ודב לנג. האם ידוע על חלוקת ציונים לשבח על בלימת המתקפה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
אוקיי זה הולך להיות כנראה חסר סיכוי אבל אולי מישהו יעזור לי לזהות שיר ישראלי מתחילת שנות ה2000 שתקוע לי בראש מאז למרות הרמזים המעטים והאולי טיפשיים שאני אתן.
זה שיר מ2004-5 כזה אולי קצת לפני אולי קצת אחרי
השיר מבוצע על ידי זמרת
השיר במקצב דאנס-פופ-צ'יל כזה סטייל "מטרופולין"
יש אחרי הפזמון מין מנטרה כזאת שחוזרת על עצמה "טה-טה רה-טה-רה-טה, טה-טה רה-טה-רה-טה"
נראה לי שהנושא הכללי היה אהבה נכזבת(?)
אני יודע שחלק מהרמזים האלו יישמעו לכם מטומטמים לאללה, אבל אני מעדיף לקחת את הסיכון בתקווה לפתור תעלומה מוזיקלית רבת שנים עבורי...
לא זה לא זה. "אה אה אה" יותר קצבי ממה שאני מחפש. הוא גם נראלי יצא הרבה יותר מאוחר. האמת שבהתחלה חשבתי שמדובר או בה או באמילי קרפל, אבל האזנתי לכל האלבום הראשון שלה מ2005 ולא מצאתי שם את מה שאני מחפש, ואמילי קרפל הוציאה אלבום ראשון באמצע 2008 ע"פ ויקיפדיה, אז כנראה שזה גם לא זה 2A02:14F:1F6:B615:44A0:A4B6:B8DD:AF40 10:55, 11 באפריל 2024 (IDT)
אם זה בכיוון של מטרופולין, ייתכן שמדובר בגרסה של אפרת גוש ל"בלי לומר מילה", ואם זה קצת מאוחר יותר אז אולי "אין לי מקום" בביצועה של דנה עדיני כחלק ממטרופולין (למרות שזה פחות פופ ויותר רוק). עוד ניחוש שפחות סביר בעיניי: so far של הבנות נחמה. ארז האורז • שיחה🎗09:48, 12 באפריל 2024 (IDT)
גם לא...
עוד משהו: הזיכרון המוזיקלי שלי אומר שהשיר היה כנראה בסולם מינורי (כמעט בטוח שבA minor)
במהלך המלחמה מחבלים עם מספר טילי כתף ורימונים הצליחו לגרום לנזק כבד לטנקים משורה הראשונה בישראל, להרוג שריונרים ולהוציא מספר כלים מכלל שימוש. באמת טנקים היום זה כבר לא מה שחשבנו? אפשר יחסית בקלות לנטרל טנק מרכבה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
לא ניתן לנטרל בקלות טנק מרכבה, עובדה שרוב מוחלט של הטנקים שנלחמו במלחמה לא נוטרלו, אלא רק חלק קטן. אין הצלחה של 100 אחוז בשום דבר. תלוי במערכות שפועלות, בפעילות של החיילים, בפעילות של המחבלים וכו'. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
כל הרעיון של צנחנים זה חיילים שניתן להצניח אותם מהאוויר.
האם יש מטוסים בכוננות שנועדו להקפצה (כמו שנגיד היה ב7 באוקטובר) או שהחטיבה צריכה להזמין מראש מטוסים מחיל האוויר וכל פעולת הצנחה היא מצבע שחייב להיות מתוכנן כמה ימים מראש?
192.114.1.67 14:54, 8 באפריל 2024 (IDT)
אני ממש לא מומחה, אבל נראה לי שצנחנים כבר מזמן לא צונחים (צניחה צבאית כי יותר נוח בדרך כלל להנחית אותם במסוקי תובלה. לעניין השם, עד היום יש יחידות בצבאות שונים שנקראות בשמות של יחידות פרשים (לדוגמה: רגימנט ההוסרים המלכותי של המלכה). מתי הייתה הצניחה המבצעית האחרונה בעולם? ראיתי אזכורים רבים למבצעים מימי מלחמת העולם השנייה. אני מניח ששתי הצניחות של מבצע קדש לא היו האחרונות. מה בא אחריהן? Tzafrir • שיחה15:28, 8 באפריל 2024 (IDT)
צפריר, כאן יש כתבה על צניחה ב-2003 בעיראק. שואל, כאן יש ראיון עם טייס מסוק יסעור שהטיס צנחנים ב-7 באוקטובר.
יש מדינות בהם בשביל להתאזרח צריך לוותר על אזרחות זרה. נגיד יהודי ישראלי מוותר על אזרחות ישראלית ואז מקבל אזרחות זרה. חוזר לישראל ומבקש לקבל אזרחות ישראלית בחזרה. האם יקבל?
שלום, אני כותב ערך על פרופסור Xia Peisu (אנ'), חלוצת מחשוב סינית. נתקלתי בהפניות למספר מאמרים שעוסקים בה או בנושאים היסטוריים שקשורים אליה, אך לא הצלחתי להשיג גישה אליהם. אשמח לעזרה.
המאמרים:
Xia Peisu, ‘‘The First Electronic Computer Research Group in Our Country,’’ The Historical Materials of Chinese Science and Technology, 1985, vol. 6, no. 1.
Fan, X. B. (1986). The recollection of several affairs in the early period of the development of computing institute. In The Thirty Years of the Institute of Computing Technology of CAS (1956–1986), pp. 45-52. Beijing: Institute of Computing Technology of CAS. מאמרים אחרים מהכרך הזה גם יתקבלו בברכה. (הערה: סקפטי שזה יהיה זמין, כאן חוקרים סינים בעלי גישה לארכיון האקדמיה הסינית מתייחסים לכרך הזה כ"restricted publication").
כאן בתחילת עמוד 7 מזכירים מאמר שנקרא Wang Chuanying, the First Three-Person Computer Group in China.
2 המאמרים הראשונים מצוטטים כאן, והמאמר השני מצוטט גם כאן. ייתכן שהמאמרים בסינית (למרות שהציטוט באנגלית).
מעסיק לא הפריש פנסיה במשך שנים, וגם לא ניכה לעובד את ההפרשה מהמשכורת. בסופו של דבר העובד פוטר והוא מנסה להשיג את הזכויות שלו. האם העובד צריך כעת להפריש בעצמו לפנסיה את כל הסכום שלא ניכו ממנו במשך שנים, או שזאת בעיה של המעסיק והוא צריך להפריש גם את הצד שלו וגם את הצד של העובד לשעבר? 2A00:A041:349C:8800:418E:175A:BA47:2FA7 18:19, 9 באפריל 2024 (IDT)
במדור היום בהיסטוריה של 11 באפריל נכתב כי ביום זה (בשנת 1951, במהלך מלחמת קוריאה) פיטר "נשיא ארצות הברית הארי טרומן... את הגנרל דאגלס מקארתור, מפקד כוחות האו"ם בקוריאה".
I deeply regret that it becomes my duty as President and Commander-in-Chief of the United States military forces to replace you as Supreme Commander, Allied Powers; Commander-in-Chief, United Nations Command; Commander-in-Chief, Far East; and Commanding General, U.S. Army, Far East. הפיטורים נעשו על ידי בראדלי. כמובן על פי רצונו של טרומן. כך שהפיטורים היו הזזת מקארתור מתפקידו בלבד
תודה רבה. לפי הרשימה הנ"ל, באוגוסט 2023 כיהנה כנשיאת מועצת הביטחון לינדה תומאס-גרינפילד, שהיא שגרירת ארצות הברית באו"ם. חיבור שני הנתונים הללו, גורם לי להבין שנשיא מועצת הביטחון הוא שגרירהּ באו"ם של המדינה שהגיעה תורה ברוטציה. אביתר ג' • שיחה • 16:26, 11 באפריל 2024 (IDT)
נכון. גם הנשיא שקדם לה ברשימה מבין אלו שיש להם ערכים בויקיפדיה, היה שגריר צרפת באו"ם. (ניקולא דה ריבייר שכיהן בינואר 2024) TheStriker • שיחה11:16, 12 באפריל 2024 (IDT)
האם יש מידע לגבי הנתונים הלא מעובדים (raw) של ההצבעות בכל השנים? האם ידוע הפער בין ההצבעות לניקוד ואולי גם לזהות הזוכים בעקבות זה? כי השיטה עצמה מעוותת לגמרי את התוצאה. כל מדינה מקלת כמות זהה של ניקוד, כלומר מתייחסים לכולם באופן שווה, גם אם כמות ההצבעות היא שונה. מכך, המתאם בין הנקודות יכול להיות שונה - 12 נקודות של מדינה אחת לעומת אחרת יכולים להיות שווים כמות שונה של הצבעות. כך גם הפער לניקודים הנמוכים יותר, למשל במדינה אחת, הפער בין 12 ל 10 נקודות, יכול להיות חצי, ובמדינה אחרת ל 3/4. אני מניח שהדירוג הוא על פי המקומות, מקום ראשון מקבל 12, מקום שני 10 וכן הלאה (כי לא מצאתי ממש מידע על אופן ההמרה). וגם יש התעלמות מהקולות שחולקו למדינות עם פחות מנקודה אחת, שגם יכולים להשפיע בהצטברות. בעבור דירוג השופטים לפני שהחלו הצבעות קהל, היה בשיטה הגיון, אבל עם הצבעות קהל זה פחות מייצג. (¯`gal´¯) • שיחה22:46, 11 באפריל 2024 (IDT)
1. מדוע ההחלטה הסופית של בית הדין צפויה לקחת שנים?
2. נניח שמבצע חרבות ברזל יסתיים בקרוב ובית הדין יפרסם את פסק הדין כמה שנים אחר כך ויכריע שישראל אכן ביצעה רצח עם במהלך המבצע. מה תהיה המשמעות של ההחלטה מבחינת יחסי החוץ של ישראל, סכנת מעצר ומשפט לחיילים ופוליטיקאים וכדומה?
3. בית הדין השתמש במילה "plausible" כדי לתאר את האפשרות שישראל מבצעת רצח עם. לפי גוגל, הפירוש יכול להיות reasonable (סביר) או probable (קרוב לוודאי). אני מבקש להבין מה הפירוש של plausible בהקשר הספציפי של פסיקת בית הדין (להבנתי יש הבדל משמעותי בין שני הפירושים האפשריים).
4. בית הדין הוציא 6 צווים זמניים. האם ידוע באילו מהצעדים שבית הדין הורה לקיים ישראל נקטה ממילא עוד לפני תלונת דרא"פ? וגם, האם לאחר מתן 6 הצווים הזמניים ישראל נשמעת להוראת בית הדין?
לגבי שאלה 2 - אתה מבלבל בין בית הדין הפלילי הבינלאומי - שהוא זה אשר מטיל סנקציות ופסקי דין על יחידים, לבין בית הדין לצדק שעוסק במדינות. ביתה דין לצדק בלי "שיניים" בתחום הפלילי בכלל והפלילי-אישי בפרט. כלומר, הוא לא יכול לצוות צו מעצר לאנשים כאלו ואחרים ממדינה מסויימת, זה לא התחום שלו, זה נתון לבית הדין הפלילי. שאגב, כידוע, ישראל לא מכירה בסמכותו ולא חלק מבית הדין הפלילי. ותן טל • שיחה15:25, 17 באפריל 2024 (IDT)
טילים, רקטות, מזלטים חד פעמיים, רחפנים חמושים, טילי שיוט וכד'. יש היום מלא דברים מעופפים שנועדו להתפוצץ. האם יש שם כללי לכל הדברים הללו? משהו שנועד לעוף ואז לפגוע במטרה ולהתפוצץ? Corvus,(Nevermore) 16:20, 16 באפריל 2024 (IDT)
שלום. האם מישהו מכיר (כנראה משפה זרה או דת אחרת) את מקור הביטוי "מגדל תהום", כמו במשפט (שנאמר כלפי מלאכים) "אשביע אתכם במגדל תהום"?
שמעתי שבגרמנית עתיקה פירושו "כלא". גם שמעתי שהוא מוזכר אצל הילדגרד מבינגן. מישהו יודע על כך משהו? תודה רבה א. 2A01:6502:A48A:78D0:95F3:D351:947C:C042 07:10, 18 באפריל 2024 (IDT)
קהילות של מהגרים מוסלמים באירופה פעילות נגד המשטרים במדינות מהן ברחו, בעיקר איראן, סוריה וטורקיה. ועיקר הביקורת שלהם כלפי ישראל אינה נובעת מהקוראן אלא היא ביקורת כלפי יחסה לפלסטינים, ההרס הרב וריבוי ההרוגים במלחמת חרבות ברזל. -- גבי (שיחה | תרומות) 15:28, 21 באפריל 2024 (IDT)
מה קשור חרבות ברזל?? כבר עשרות שנים הם שורפים דגלי ישראל וצווחים "מוות ליהודים". "ביקורת" עלק...
גבי, האלמוני צודק כאן. בשאר אסד רצח במלחמת האזרחים בסוריה כחצי מיליון איש, כולל באמצעות נשק כימי - הרבה יותר אזרחים מאשר ישראל הרגה בכל המבצעים שלה ברצועת עזה מאז שנת 2000, וגם אז: רוב ההרוגים במבצעי צה"ל היו מחבלים ולא אזרחים תמימים, ואילו אסד הרג בעיקר אזרחים. זה מקרה ברור של סטנדרטים כפולים שנובע משנאה גזענית/דתית ליהודים. וזה עדיין לא משיב על שאלתו: אם לערבים כל כך רע בדיקטטורות הערביות והאסלאמיסטיות אז למה הם מנסים להפוך את המדינות אליהן היגרו לדיקטטורות ערביות אסלאמיסטיות. יש תשובה, אבל המערב הנאור מעדיף לא להודות בה משיקולי תקינות פוליטית ותרבות Woke. – ד"ר MathKnight✡ (שיחה) 18:55, 21 באפריל 2024 (IDT)
הארגון National Council of Resistance of Iran (אנ') נאבק כבר שנים באירופה נגד שלטון האייתולות באיראן, בעיקר בצרפת. הקואליציה הלאומית הסורית של האופוזיציה והכוחות המהפכניים מפגינה נגד אסד בבריטניה, צרפת וארצות הברית. ארגוני אופוזיציה טורקים פעילים בעיקר בגרמניה. על כל אלה לא מדווחים בישראל כי זה לא מעניין את קהל הצופים. כן, יש מדי פעם הפגנות אנטישמיות של מוסלמים באירופה, אבל התגובה של האלמוני לעיל ממחישה עד כמה הן מוצגות בישראל בצורה לא פרופורציונלית. -- גבי (שיחה | תרומות) 20:58, 21 באפריל 2024 (IDT)
ברור, יש הרבה הפגנות נגד ישראל, וקוראים בהן קריאות נגד ישראל ונגד יהודים. הן מתועדות ואף אחד לא טען שאין הפגנות כאלה. הטריגר להפגנות הוא בעיקר מבצעים צבאיים של ישראל נגד פלסטינים. כל זה לא סותר את העובדה שיש גם הפגנות נוספות נגד המשטרים באיראן, סוריה וטורקיה, וש"השנאה התהומית" היא המצאה של צבי יחזקאלי. -- גבי (שיחה | תרומות) 11:00, 22 באפריל 2024 (IDT)
בהפגנות במקומות רבים בעולם (ספציפית אני יודעת על צפון אמריקה אבל זוכרת במעומעם אזכורים על מקומות אחרים), הקהילה האיראנית הגולה עומדת כתף אל כתף עם המפגינים שנושאים את דגלי ישראל. לא ברור לי מה גרם לשונות בין הקהילות, אבל האיראנים (שמחוץ לאיראן ) ידועים בתמיכתם בישראל. Pixie.ca • שיחה🎗07:05, 21 במאי 2024 (IDT)
בעקבות הרחבת הערך דניאל סטבסקי, ניסיתי למצוא רשימה של זוכי פרס אקו"ם לאורך השנים. לפי הערך, הפרס החל את דרכו בשנת 1958 וניתן מדי שנה. עם זאת, בגוף הערך יש קישורים לרשימות זוכים רק החל משנת 1991 (שגם הן כבר לא תקינות). האם קיימת רשימה מסודרת של זוכים בפרס מאז 1958 (ספציפית מעניינים אותי הזוכים משנות השמונים)? מיכאל.צבאן • שיחה • י"א בניסן ה'תשפ"ד • 22:45, 18 באפריל 2024 (IDT)
אני לא מדבר על הבדלי תרגום מינוריים אלא על הבדלים ממשיים כמו משפטים חסרים או מוספים. פסקאות חסרות או מוספות וכדומה. אם יש דבר כזה אפשר דוגמה לזה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
על אף הקרבה הגאוגרפית, יש הבדלים מאד גדולים בין רוסיה לבין מדינות צפון אירופה:
במדינות צפון אירופה יש מסורת רבת שנים של דמוקרטיה, חופש ביטוי, בחירות חופשיות והוגנות ושלטון החוק. ברוסיה הונהג במשך שנים רבות משטר אוטוקרטי שהגביל את זכויות האדם.
במדינות צפון אירופה הכלכלה מפותחת והתוצר הגולמי גבוה, בעוד שברוסיה יש כלכלה צולעת, שחיתות, אי-יציבות ובירוקרטיה סובייטית.
במדינות צפון אירופה קיימות מערכות חינוך, בריאות ורווחה המעניקות לאזרחיהן שירות ברמה גבוהה. רוסיה מנסה להיות מדינת רווחה, אבל מחוץ לערים המרכזיות לא מצליחה לתת שירות ברמה נאותה.
תושבי מדינות צפון אירופה חשים מחויבות חברתית, חמלה, אמון וסולידריות זה כלפי זה, בעוד שברוסיה יש אי-שוויון כלכלי וחברתי ומתיחויות אתניות.
כל אלה גורמים לכך שמדינות צפון אירופה הן המובילות בעולם מבחינת זכויות אדם ורווחה, בניגוד לרוסיה שכנתם ממזרח. -- גבי (שיחה | תרומות) 15:09, 21 באפריל 2024 (IDT)
מה "אסיאתי" ברוסיה? היא מדינה אירופית לכל דבר מבחינת השפה, הדת, התרבות, ההיסטוריה וכן הלאה, שבמקרה התפשטה גם על שטח עצום באסיה. Reuveny • שיחה19:06, 22 באפריל 2024 (IDT)
זה בדיוק העניין. כמו שראובני ציין בצדק רב, התרבות הרוסית היא אירופאית לחלוטין מכל בחינה אפשרית- שפה, דת, אדריכלות, מטבח. אבל משום מה, כשזה מגיע לנושאים כמו שחיתות, אלימות, זכויות אדם וכיו"ב- משום מה הרוסים באמת מתנהגים כמו שכניהם האסייתיים...--2A00:A041:26E4:3E00:7534:42B7:FBBD:4C4C 11:43, 23 באפריל 2024 (IDT)
ממש... רוסיה היא מדינה אירופאית בערך כמו שמונגוליה היא מדינה אירופאית.
תראו את השטחים הצבעוניים, את קבלת אורחים, את סגנון הבניה של מגדלים וכנסיות, את המראה החיצוני המלוכסן של תושבי מוסקבה ופיטר (ראו ויקטור צוי, סרגיי שויגו, צ'רננקו - סתם דוגמאות מוכרות). בכמה מדינות אירופאיות היו לך 6% מוסלמים ו-1% בודהיסטים? מדינה בה 30% מהאוכלוסייה הם מיעוטים. מדינה אירופאית שבה אף אחד לא יופתע לראות פוסטרים עם כיתוב "הידד לנשיא!". התרבות הרוסית יותר דומה לצפון קוריאנית מאשר נגיד לגרמנית. 2A10:8012:13:9176:6842:D6C3:F7D:9E74 15:15, 23 באפריל 2024 (IDT)
בצרפת יש 15% מוסלמים, חלקם צרפתים לכל דבר- דור שלישי ורביעי וחמישי בצרפת ולא יודעים אף שפה חוץ מצרפתית. זה הופך את צרפת לתרבות אסייתית/אפריקנית?
באשר לפולחן האישיות שהזכרת- זה לא תלוי תרבות אלא תלוי משטר. להזכירך, בעבר הלא רחוק היו משטרים עם פולחן אישיות בגרמניה ובאיטליה; ואני מכיר אפילו מדינה דמוקרטית אחת במזרח התיכון, שמתקיים בה פולחן אישיות קיצוני סביב המנהיג, למרות שהוא נבחר בצורה דמוקרטית...--2A00:A041:26E4:3E00:309F:799E:399B:5DE8 09:22, 24 באפריל 2024 (IDT)
פרופסור יובל נח הררי למשל, אומר שזכויות אדם, בדומה לכל אידיאולוגיה אחרת בהיסטוריה, זאת המצאה אנושית שקיימת רק בדמיון המשותף של בני האדם, ושתפסיק להתקיים במידה ובני האדם יפסיקו לדמיין שהיא קיימת.
חיפוש עם הביטוי זכו אשר מקבץ בתוכו את הביטויים זכות וזכויות לא מניב שום הסבר באף אחד מן הערכים אליהם הפנת אם ומדוע אותם פילוסופים שוללים לגמרי את מושג זכויות אדם. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
למרבה הצער ויקיפדיה שוטחת בקצרה בלבד את תפיסתם הפילוסופית של כל אחד מהאישים שנזכרו לעיל (בערך של ג'ורג'ו אגמבן יש בערך 12 שורות). כדי להכיר טוב יותר את תפיסותיהם תצטרך לחפש ספרים שלהם או לקרוא עליהם באתרי אינטרנט באנגלית. -- גבי (שיחה | תרומות) 12:30, 25 באפריל 2024 (IDT)
נניח מישהו נכנס לחובות, מפוטר ולא מוצא פרנסה מספר חודשים. הוא לא יכול לשלם משכנתא. אז בא אליו כונס נכסים ופשוט מעיף אותו מהדירה? פשוט משטרה מוציאים אותו בכוח מהבית והופך להומלס?
למה הומלס? מישהו יעזור לו
בשלב ראשון סביר שהבנק ינסה להגיע עם אותו אדם להסדר חוב, פריסת התשלומים למשך זמן ארוך יותר (תמורת ריבית גבוהה יותר כמובן) וכדומה. ניתן גם לדון על קבלת "גרייס" מסויים של דחיה בתשלומי המשכנתא, שוב - תמורת ריבית גבוהה יותר. אם כלו כל הקיצין אז הבנק יממש את הנכס הממושכן - משמע יוציא את הדירה למכירה לכיסוי יתרת החוב ואותו אדם יהיה חסר בית. במשכנתא מראש הבית אינו שלך, הוא של הבנק עד תום תשלומי המשכנתא. אליבאבא • שיחה18:21, 23 באפריל 2024 (IDT)
@אליבאבא: זה בסבירות גבוהה יגיע לערכאות, שלא נוטים לפנות אנשים לרחוב; יש פתרונות אחרים – כגון מכירת הנכס בשוק והשארת החייב לתקופה מסוימת כשוכר (תמורת המכירה בניכוי החוב מועברת לשוכר). יש לזכור שסביר שהחוב נמוך משווי הנכס. חזרתי • ∞ • שיחה11:33, 25 באפריל 2024 (IDT)
לא יודע איפה להציע, אבל יש ערך על המוזיקה במלחמה. למה לא על תרבות? למשל על מחוות שעשו לישראל בתחילת המלחמה, כמו עם מגדל אייפל, או האזכור של 7 באוקטובר (בהקשר לקמפוסים בארה״ב) ב״חוק וסדר״? (¯`gal´¯) • שיחה12:43, 24 באפריל 2024 (IDT)
הרי ידוע לכל שלימודים באוניברסיטה הם מאד קשים וגוזלים את רוב זמנם של הסטודנטים. מאיפה לכ"כ הרבה סטודנטים יש כ"כ הרבה זמן וכוח להפגין כל יום וכל היום?? הם לא אמורים ללמוד מתישהו? ולמה האוניברסיטאות מאפשרות את הקרקס הזה?--2A00:A041:26E4:3E00:D5F3:757A:ABC9:2E7C 15:02, 24 באפריל 2024 (IDT)
לפי הסקר הזה סטודנטים מקצים ללימודים בממוצע 2-3 שעות ביום כך שיש להם זמן פנוי למכביר. חוץ מזה לדעתי יש לך הנחה שאולי היא שגויה שכל המפגינים הם אכן סטודנטים ולא טרמפיסטים. לגבי השאלה "למה האוניברסיטאות מאפשרות את הקרקס הזה?" אז זה קשור לעקרונות דמוקרטיים (כמו חופש הביטוי) המוטמעים עמוק מאוד באמריקאים (ולצערי לא מספיק בישראל) Danny Gershoni • שיחה15:26, 24 באפריל 2024 (IDT)
טוב, קיבלתי סוף סוף תשובה איך מי שהיו סטודנטים באותו זמן הצליחו לפתח בזמנם הפנוי פרויקטים כ״כ מורכבים, כמו C, לינוקס ו-LLVM. (¯`gal´¯) • שיחה16:40, 24 באפריל 2024 (IDT)
מעניין מה לומד סטודנט אם הוא משקיע שעתיים-שלוש ליום בלימודים... נשמע כמו קייטנה ביחס לשנות התואר הראשון שלי, בהם לעתים השקעתי כ-16 שעות להיום בלימודים בימי השיא. אבל בכל אופן, אני חושב שאם אותם הסטודנטים המפגינים משקיעים כשעתיים לשבוע להפגנות ויש מספיק סטודנטים לעשות "משמרות" אז אפשר לארגן הפגנה יחסית קבועה.
יש שוני מהותי בין הלימודים האקדמיים בישראל ללימודים בארה"ב. רוב התארים הראשונים בישראל אורכם 6 סמסטרים המתפרשים על פני 3 שנים, וסה"כ כ-120 נקודות זכות (נק"ז) (כלומר כ-20 שעות לימוד שבועיות במשך שישה סמסטרים). בארה"ב, רוב התארים הראשונים ארכם 8 סמסטרים המתפרשים על פני 4 שנים, וסה"כ 120 נק"ז (וגם שם תארים כמו הנדסה ארוכים יותר) (כלומר כ-15 שעות לימוד שבועיות במשך שמונה סמסטרים). בנוסף לכך, ישנם לא מעט תלמידים המשלימים חלק מנק"ז כבר בתיכון (ראה באנגלית: (אנ')) מה שמוריד מהעומס שלהם. אז כן, יש להם הרבה יותר זמן חופשי מסטודנטים בישראל...
אני מנוסה באנגלית אמריקנית כבר מן הילדות אבל בעיקר ממשחקי מחשב, טלוויזיה, קולנוע, ספרים, אינטרנט וכדומה ואף פעם לא גרתי בארצות הברית או הייתי בה תייר וגם פגשתי יותר דוברי אנגלית לא אמריקנים מאשר אמריקנים בישראל ובעולם ולכן אני לא ממש מכיר מקרוב מה קורה בארה"ב.
אז מה שאני רוצה לשאול כאן אנשים שמבינים בהלך הרוח ברחוב האמריקני ובבתים של אמריקנים יותר טוב ממני זה מה בעצם קורה בארה"ב? למה היא כל כך שמאלנית היום מאז 2010 בערך? אני לא חושב שהיא הייתה כל כך שמאלנית בשנת 2005 נניח או בשנת 1994 (ימי הזוהר של ביל קלינטון), או בשנות ה-70 או לפניכן. אני לא חושב שרוב האמריקנים היו אי פעם שמאלנים כמו היום. יש שם ממש הרדקור שמאלנים ברמות קשות ביותר. כבר רצה בדיחה ברשת שהסינים והרוסים מסתלבטים על כל ה woke madness. האם המקור הוא משטר אובאמה? התקרבנות האסלאומופוביה? מגפת אופיאטים? פופוליזם מגדרי? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
אמריקה היא מקום עצום ומגוון. הנושאים המרכזיים שמטרידים את הפוליטיקה האמריקאית אינם חדשים ומהווים נושא לפולמוס כבר עשורים, ללא הכרעה ברורה לפה או לשם. אם הכוונה לטרללת ה-woke, או לביטויים היותר שפויים של הוגנות מגדרית וזכויות מיעוטים, בהחלט יש תנועה לכיוון הזה אבל גם תנועת-נגד חזקה מאוד במקביל. אני לא חושב שאמריקה בכללותה נונטה יותר לכיוון כזה או אחר בשנים האחרונות. Reuveny • שיחה17:04, 25 באפריל 2024 (IDT)
אמריקה פשוט מתפצלת לשתי תנועות קיצוניות ששונאות אחת את השניה: הפרוגרסיבים והטראמפיסטים. ויש את אלו שבאמצע שמנסים לא להגרר אחרי הטרללת ס.ג'יבלי - שיחה - הצטרפו למיזם סין17:14, 25 באפריל 2024 (IDT)
המערכת הפוליטית בארצות הברית מחולקת בערך לפי אותם קווים מאז סביבות שנות השישים של המאה העשרים, אז עברו סופית הדמוקרטים הדרומיים מתנגדי שוויון הזכויות לתמוך במפלגה הרפובליקנית. מאז באופן כללי המפלגה הדמוקרטית נתמכת יותר באזורים עירוניים והרפובליקנית: באזורים כפריים ופרבריים (וזה אפיון מאוד כללי). בבחירות לפי מדינות אין כמעט מדינות שבהן יש למפלגה אחת רוב שגדול משני שליש מהבוחרים. גם בניו יורק וקליפורניה יש עורף כפרי עם תמיכה רפובליקנית וגם בטקסס יש ערים גדולות (ובפרט: ערי אוניברסיטה) עם תמיכה דמוקרטית.
לדוגמה, הזכרת את קנטקי, שהיא (מאז שנות השישים) מדינה רפובליקנית מובהקת. תוצאות הבחירות הנשיאותיות במדינה זו: מאז 1912 (מערכת בחירות חריגה), התוצאה הכי פחות שוויונית הייתה 64% לדמוקרטים בשנת 1964. בשלוש מערכות הבחירות האחרונות הרפובליקנים השיגו תוצאות שמתקרבות לכך. אבל שוב: עדיין לא שני שלישים.
אפשר לראות כמה מפות מהבחירות לנשיאות בשנת 2020. יש שם כמה מפות שמדגימות את התוצאות לפי מחוזות בחירה (counties). לפי המפה הפשוטה רואים שהשטח האדום (רפובליקני) גדול בהרבה. זה בגלל שבאופן כללי הרפובליקנים זוכים יותר במחוזות עם יותר שטח ופחות אוכלוסיה. מפה אחרת מעוותות את השטח לפי כמות האוכלוסיה במחוז הבחירה, ואז השטח נראה שווה יותר. Tzafrir • שיחה17:20, 26 באפריל 2024 (IDT)
טוב לדעת, הכרתי את השירות הזה לאחרונה (יש מצב שהיה פה איזה פוסט אחר שקשור לזה?), אבל לא ידעתי שהוא נותן לצפות בתכנים בתשלום של אתרי חדשות. (¯`gal´¯) • שיחה20:38, 30 באפריל 2024 (IDT)
לאיזה נזק דבר כזה יכול לגרום בערך? פיצוץ של בקבוק פלסטיק?
זו כמות אנרגיה כה קטנה, שלא ניתן לחוש בה ללא אמצעים מיוחדים. בפרט, היא לא תגרום לנזק שניתן לראות בעיניים. כוחה של פצצת אטום טמון ביכולת של אטום אחד להתחיל תגובת שרשרת שתביא לביקוע המוני אטומים. לאטום הבודד אין שום השפעה שניתן לחוש בחושים שלנו. מיכאל.צבאן • שיחה • כ' בניסן ה'תשפ"ד • 04:12, 28 באפריל 2024 (IDT)
האם התעלול הבא יעבוד? כדי להפיל פוליטיקאי מסוכן, נבקש מגורם מפוקפק לבצע העברות בנקאיות של סכומים גבוהים לחשבונו של אותו פוליטיקאי. מהרגע שהבנק יבחין בהעברות כספים החריגות הדרך קצרה לעיתונות ולחקירה של בעל החשבון.
מכיוון שלא דרושה הסכמתו של בעל החשבון להפקדות, האם שיטה זו יכולה להצליח? Gil mo • שיחה14:01, 28 באפריל 2024 (IDT)
לא יעבוד. זו לא עבירה לקבל סכומי כסף גדולים. למשל, אם אתה מוכר דירה שבבעלותך אתה יכול לקבל סכום כסף גדול בחשבון הבנק. -- גבי (שיחה | תרומות) 14:15, 28 באפריל 2024 (IDT)
זוהי תרומה לא חוקית. אבל חזקה על אותו פוליטיקאי שברגע שהוא יבחין באותה העברה מוזרה, הוא ימהר להחזיר את הכסף, וכנראה גם לדווח על ההעברה החשודה למשטרה. Tzafrir • שיחה15:36, 28 באפריל 2024 (IDT)
פוליטיקאי הגון (או לא הגון שמבין שתופרים לו תרגיל) במקרה כזה ירוץ מיידית לכלי התקשורת ויספר שגורם עברייני העביר לו כסף במטרה להפילו. נראה לי הטריק הזה לא יצליח. Corvus,(Nevermore) 17:56, 28 באפריל 2024 (IDT)
זה אכן מה שיעשה, אבל אז יש פתגם ערבי שאומר: ״תזרוק חרא על קיר, גם אם לא ידבק - ישאיר סימן״. תמיד יזכרו לפוליטיקאי את השערוריה הזאת. Gil mo • שיחה20:04, 28 באפריל 2024 (IDT)
אני לא יודע איך אתה משלם לבעלי מקצוע, אבל מספיק לדעת את פרטי החשבון שלו ואתה יכול להתחיל לבצע העברות כספיות כיד המלך. ידועים מקרים בהם העברה כספית נעשתה בשוגג לחשבון הלא נכון והכסף ירד לטמיון Gil mo • שיחה00:50, 29 באפריל 2024 (IDT)
רק שאתה בוודאי לא קורא את מה שאתה מאשר, והפקדה לחשבון ללא הסכמת בעל החשבון מהווה הצהרה שקרית. וכפי שציינתי: ייתכן שתצליח לעשות לו הפקדות למרות זאת. חזרתי • ∞ • שיחה10:53, 29 באפריל 2024 (IDT)
@מופלטה לרעה: וגם לא צריך לפנות אליך. כשמפקידים לצד ג' חותמים על הצהרה או מאשרים שבעל החשבון מסכים. לא כתבתי שצריך להציג מסמך כלשהו. כל מה שכתבתי בתגובות – מדויק (עבדתי בבנק במגוון תפקידים כ-40 שנים). חזרתי • ∞ • שיחה00:48, 1 במאי 2024 (IDT)
בשיעורים בבתי ספר, בספרי מט״ח וגם בויקיפדיה, מתואר המונח ״מדינה מתפתחת״ כמדינה בה רמת החיים נמוכה כדוגמת מדינות עולם שלישי. לפי הידוע לי, רבות מהמדינות הללו אינן מתפתחות כלל. לא מתקיימים בהן צעדים לקידום פיתוחן והן נשארות לא מפותחות. אם כך, האם לא נכון יותר להשתמש בביטוי ״מדינות לא מפותחות״ או ״מדינות מפגרות״? Gil mo • שיחה14:14, 28 באפריל 2024 (IDT)
כתוב בפתיח של הערך מדינה מתפתחת שאין הגדרה יחידה המקובלת בכל העולם למונח מדינה מתפתחת, ויש גם מונחים שונים לתיאור המדינות האלה. תוכל לתרום הרבה לוויקיפדיה אם תרחיב את הערך על פי הערך המקביל באנגלית, ותוסיף לו מקורות. -- גבי (שיחה | תרומות) 14:18, 28 באפריל 2024 (IDT)
ככל הידוע לי, בשנים האחרונות מקובל לשנות את המינוח - לא להשתמש יותר במונחי פיתוח, developing, אלא להשתמש במונחים שמדברים על ההכנסה - low, middle, high income.
זה כמו לכיתת מפגרים בבית ספר "כיתה קטנה", "כיתה טיפולית", "כיתה מיוחדת" כשכולם מבינים שאלו ילדים שלא ניגשים לבגרות ונמצאים בפיגור בחומר של שנים ביחס לממוצע. פשוט זה לא פוליטיקלי קורקט לקלוא לילד בשמו, אז במקום "מדינה מפגרת" אומרים "מדינה מתפתחת". ובכל מקרה, גם המונח השני השתמשת בו "מדינת עולם שלישי" הוא מיושן ולא משקף את המציאות, הוא נשאר מימי המלחמה הקרה ופשוט השתרש. Corvus,(Nevermore) 16:36, 28 באפריל 2024 (IDT)
שטויות. עירבבת כאן מונחים עמומים ולא מוגדרים היטב מתוך התנשאות עצמית ספק נרקיסיסטית; לא יאה לפיזיקאי דייקן כמוך להתנסח בצורה עמומה כל כך על קבוצות שלמות של אנשים מכל העולם שהיו ב"כיתות קטנות" ו"כיתות טיפוליות" ו"כיתות מיוחדות" (גם כיתת מחוננים היא כיתה מיוחדת אגב). כשנוצרו חוקי הפיזיקה לא נוצר איתם חוק לפיו תעודת בגרות (קונספט של משרד החינוך הישראלי) היא המדד היחיד להצלחה עסקית או אקדמית; יש אנשים שהרוויחו מספיק בלי תעודת בגרות ו\או תואר אקדמי ומעבר לכך יש אנשים שהשלימו תארים מקצועיים מניבים מספיק או תארים אקדמיים מניבים מספיק ללא תעודת בגרות. אולי תרצה לגשת מכאן לקרוא את הערך לימודים אקדמיים ללא תעודת בגרות. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
עיין ערך כיתה קטנה. המונחים "כיתת מפגרים", "כיתה טיפולית", "כיתה מיוחדת" ו- "כיתה מקדמת" כולם היו בשימוש בשלב כזה או אחר לתיאור של אותה התופעה בדיוק: כיתה לילדים בחינוך מיוחד שנמצאת בבית ספר רגיל. המונח הראשון ברשימה פה הוא המונח שהיה בשכבה שלי בזמנו (בפי מורים ותלמידים). אין פה בלבול ועמום, זה מונחים של מורים ומשרד החינוך ממתקפות שונות. Corvus,(Nevermore) 21:14, 28 באפריל 2024 (IDT)
בניגוד לערך שאני קישרתי אליו ששמו ברור ומכיל כעת 12 מקורות הערך אליו קישרת הוא בעל שם עמום ומכיל 2 מקורות בלבד (הראשון בהם לאתר מט"ח מפנה לדף הבית של האתר במקום לדף האמור) ואפילו תבנית השכתוב בראשו מעידה מדוע שמו עמום ואם לצטט ”הערך מדבר על מקרה פרטי של כיתה קטנה ככיתה בישראל בחינוך המיוחד.” אבל זה לא ממש משנה כי בוודאי שאלה מונחים עמומים מעצם הכלליות שלהם וגם די ברור מדבריך שהם אפילו אופנתיים, שזה לא פחות בעייתי ולדעתי גרוע מאד אם משרד חינוך כל שהוא משתמש בהם. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
אנונימי, נשמע שאתה מגיב מתוך עלבון אישי ביחס לתחום הספציפי הזה ומפספס את העניין. בין שבגרות היא משהו חשוב ובין שהיא חסרת ערך ולא משקפת יכולות אישיות כלשהן, מן הסתם המערכת שאמונה עליה ושמה לה כמטרה למקסם את הצלחת התלמידים בהשגתה - רואה בתלמידים שלא זוכים להצלחה בה - מתקשים. והשמות שניתנים למסגרות שמיועדות לעזור למתקשים, הם לרוב שמות "מיופים" במטרה לא לגרום לעלבון או רגשי נחיתות מצד התלמידים המיועדים אליהן. למשל מב"ר שמשמעותו "מסלול בגרות רגיל", כאשר הוא למעשה לא רגיל בכלל אלא מינימלי, ומיועד לאוכלוסיות בסיכון. התופעה הזו של "שמות מיופים" (לשון נקייה), או באופן קונקרטי יותר, תקינות פוליטית, היא לא ייחודית למשרד החינוך ורווחת בתחומים רבים. R.G. - שיחה22:06, 30 באפריל 2024 (IDT)
נשמע לך כך ואינני מבין מדוע. המערכת שהזכרת מעולם לא שמה לעצמה שוויונית מקסימלית והתעמקות ביסודות כערך עליון ומחנכת לחומרנות ותקינות פוליטית שהיום גורמים כאוס במדינות רבות. לא הפרכת את דברי על עמימות המונחים לעיל וגם לא על הרסניותם אלא ציינת תופעה כללית שתקינות פוליטית קיימת במערכות חינוך והתעלמת מכך שעמימות איננה בהכרח תקינות פוליטית ושהיעדר עניין בתחום מסוים איננו בהכרח קושי ללמודו. חינוך איכותי מצריך דיוק במונחים. גם לך אציע; קרא את הערך לימודים אקדמיים ללא תעודת בגרות ותבין שהמערכת מורכבת יותר מכפי שתיארת אותה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
האם תוכלו להסביר מדוע בשנתיים האחרונות מספר חברות שונות התחילו להציג כלי בינה מלאכותית יוצרת וגרסאות שלהם בתדירות גבוהה (Midjurney, Dall-e וChatGPT ודומייהן)? זאת אומרת מה השתנה מבחינת התפתחות הטכנולוגיה שאפשר את הזינוק קדימה?
ה-GPU הפך לזול, גדול ונגיש. יצירה בכלים הללו דורשת מעבד גרפי חזק שגם מבצע הרבה חישובים לשניה וגם יודע לאחסן כמות גדולה של זיכרון בו זמנית (סדרי גדול של עשרות ג'יגבייט ). אבל צוור הבקבוק הוא לא אותה הדרישה לVRAM (ככה לפעמים קוראים לזכרון של הכרטיס הגרפי) למשתמש הסופי (שיכול היום להרשות לעצמו לרוב מחשב עם RTX 4080 מבלי לפשוט את הרגל), אלא למפתחים שצריכים לאמן את המודלים שלהם על כמות גדולה של חומרי מדייה. זה תהליך שלא היה יכול להתאפשר בזמן סביר (ימים-שבועות) בתקופה בה סדרי הגדול של הVRAM החזקים ביותר היו ג'יגהבייטים בודדים. Corvus,(Nevermore) 09:58, 29 באפריל 2024 (IDT)
RTX 4080 עולה כיום מעל 5,000 ₪ בחנויות בארץ (ולפעמים מעל 6,000 ₪, תלוי בחנות ובווריאנט הספציפי). זה כמובן המחיר של כרטיס המסך בלבד ולא של המחשב כולו, שיעלה עוד כמה אלפי שקלים טובים אם רוצים חומרה שתוכל לנצל את יכולותיו של ה־4080. בטוח שהמשתמש הסופי הממוצע יכול להרשות לעצמו מחשב במחיר כזה? Guycn2 - שיחה🎗️01:14, 1 במאי 2024 (IDT)
ממוצע לא. אבל אם משתמש ממש ממש מעניין בעריכה מקצועית ובניית יצירות בעזרת AI: אז לא מדובר במחשב בלתי ניתן לרכישה (מקסימום תפרוס לתשלומים). וגם רוב הגיימרים שמעוניינים בhigh end רוכשים מחשבים עם כרטיס שכזה. זה עדיין יוצא זול ביחס לשכר ממוצע במשק אם תשווה את זה לנגיד מחשבי high end שהיו לפני 20 שנה (כי מבחינה מתמטית כבר היו מוכרים אלגוריתמים ללמידה גם אז). וזאת הסיבה למפכת הAI שאנו רואים היום: הGPU נהיה נגיש. Corvus,(Nevermore) 12:33, 1 במאי 2024 (IDT)
מדובר בשמפו מיוחד שצובע שיער לבן-צהבהב לגוון אפרפר-כסוף, אבל אם עושים בו שימוש מופרז אז השיער מקבל גוון מעט סגול. נתניהו משתמש בתכשיר הזה מאז 2014. (מקור: [2]) -- גבי (שיחה | תרומות) 12:19, 29 באפריל 2024 (IDT)
אין לי גישה מלאה למאמר ואני גם מאמין שלא פורסם בו שם של תכשיר ספציפי אבל אני מניח שמדובר באחד התכשירים הקוסמטיים של שמפו צבע לשיער (אם אני לא טועה אלה תכשירים חדשים יחסית מה-20 שנה האחרונות אם לא פחות). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
פעם אחר פעם מתפרסמות כתבות על כליאה ו/או הוצאות להורג של הומואים באיראן/עיראק/תימן/מצרים וכיו"ב. מאיפה כל פעם הם מוצאים כ"כ הרבה הומואים? איך בכלל הגברים הנ"ל מעזים לעשות את מה שהם עושים כשהם יודעים מה צפוי להם?--2A00:A041:26E4:3E00:28CF:F00D:B8C8:7B4B 13:02, 29 באפריל 2024 (IDT)
אני מניח שרובם לא פשוט "מעזים לעשות את מה שהם עושים" אלא נרדפים אקטיבית ע"י השלטונות ולבסוף נתפסים. הומו במדינה מוסלמית לא בהכרח צריך לעמוד בכיכר העיר ולצעוק "אני הומו" כדי שיהרגו אותו; לפעמים המשטר מוציא להורג הומואים על בסיס חשד בלבד (כמו מחנות הריכוז בצ'צ'ניה, גם אם לא באותם ממדים מבחינה כמותית). Guycn2 - שיחה🎗️01:18, 1 במאי 2024 (IDT)
זה לא סוד שמניות עולות ויורדות בערכן בהתאם לביקוש של המשקיעים. כלומר עליה בערך המניה נובעת מזה שהיא "פופולרית" והרבה רוצים לקנות אותה.
אז ברשותכם, כמה שאלות:
א) אם אני קונה מניה של חברה מסוימת, האם הכסף שלי הולך לפיתוח העסק? הם הולכים לקנות בכסף הזה עוד ציוד, לעשות שיפוצים במשרדי החברה וכד' או שפשוט זה מעבר של כסף מאחד שקנה מניה אתמול למי שקונה אותה היום וזהו?
ב) האם עליה בערך המניה יכולה לנבוע מזה שהחברה השקיעה את הכסף בהצלחה? כלומר החברה לקחה כמה מיליונים של המשקיעים, שיפצה את המשרדים ואז הצליחה לשווק מוצר צריכה בעלות של כמה עשרות מיליונים? האם זה יעלה את ערך המניה או שרק עצם זה שהיא פופולרית יותר הופך אותה ליקרה יותר?
ג) נגיד מניות של החברה קפצו בערכם בעקבות שמועה כי החברה הולכת עכשיו להוציא מוצר חדש שיהפוך את השוק. איך החברה מקבלת מזה איזשהו תזרים כספים, כאשר הקונים מעברים את המניות שלה מיד ליד?
ד) במילים אחרות, כמה מתוך השקעה במניות זה "עסקי אוויר" (כסף שעובר בין יד ליד בבורסה) וכמה באמת הולך לשיפור התשתיות ותורם לחברה?
זה לא לחלוטין מדויק. זה נכון כשמדובר על קניית מניה בשוק המשני בבורסה (ועיקר המסחר בבורסה הוא בשוק המשני) אבל בשוק הראשוני קונים את המניות ישירות מהחברה המנפיקה ואז התמורה מתקבלת אצלה.
א. כאמור, במקרים שאתה קונה את המניה ישירות מהחבה במסגרת הנפקה (השוק הראשוני), הכסף נכנס לחברה ומשמש אותה לקידום העסק. ברוב המקרים אתה קונה את המניה בשוק המשני ואז הכסף שאתה משלם הוא למי שמוכר את המניה והחברה אינה מקבלת חלק ממנו.
ב. מחיר של כל מוצר, ומניה בכלל זה, משקף את התועלת שאנשים חושבים שהם יכולים לקבל ממנו. במקרה של מניה, המחיר שאדםן מוכן לשלם בעבורה, משקף את הערך המהוון של התשלומים שהוא מעריך שהוא יקבל בעתיד בשלה (בדמות דיבידינדים ומחיר מכירה עתידי). בדרך כלל, כשחברה היא רווחית וצומחת, הציפיה להכנסות גבוהות יותר עולה ולכן מחיר המניה יעלה. לפעמים, גם חברה שאינה רווחית אבל יש אמונה שתהפוך רווחית בעתיד תגרום לאנשים לנכונות לשלם יותר.
@אמיר מלכי-אור: מה לא מדויק? בכוונה כתבתי "קניית מניה בבורסה". אני יועץ השקעות משנות השמונים, עם רישיון משנות התשעים, מהסבב השני לאחר ועדת בייסקי. נכחתי באולמות המסחר השונים כשהמסחר היה ידני ברובו, עם כרוז, קונים/מוכרים בלבד, הדף הכחול, גיליון שערים יומי וכו'. אז לא טעיתי בכלום ומה שכתבתי מדויק לחלוטין. חזרתי • ∞ • שיחה23:41, 30 באפריל 2024 (IDT)
ב. אז מהם המנגנונים שמחברים בין נייר הערך בבורסה לחברה? מקרה אחד הוא כאשר גוף השקעה רוצה לקנות שליטה בחברה, או לפחות מקום בדירקטוריון של החברה. וחוץ מזה: למה צריך להיות קשר? Tzafrir • שיחה06:56, 1 במאי 2024 (IDT)
לגבי השאלה הראשונה שלך, זה שונה אם מדובר במכירת מניות קיימות - אז החברה לא מרוויחה את תמורת העסקה - או בהנפקת מניות חדשות, שזוהי דרך לגייס הון לחברה.
שאר השאלות שואלות פחות או יותר את שאלת השוק היעיל, כלומר האם ההערכה של שווי המניה בשוק אכן תואם את ערכה הריאלי.
אז לא הבנתי למה שעצם הפיכתה של חברה ליותר רווחית ישפיע על מחיר המניה שלה. נגיד החברה הנפיקה 10 מיליון מניות, בעלות של שקל למניה. הכול נמכר בשבוע. ואחר שבוע שהיה ביקוש המחיר בשוק עלה לשני שקלים. החברה לא רואה מהביקוש הזה אפילו קמצוץ, כי היא מכרה את המניות שלה בעלות של שקל, נכון? עכשיו... גם אם היא עכשיו תעשה צעד חריף לצמצם פי 2 את כוח האדם שלה, וגם אם היא תשווק עכשיו מוצר חדשני: המניות ישארו אותם המניות. לא? הרי ברגע שהמניות יצאו מהבעלות שלה, הם מוערכים לפי מה שהקונים מעריכים ללא קשר לנכסים של החברה. וגם: למה שזה יהיה אכפת לחברה כלל? את ה-10 מיליון שלה היא כבר קיבלה, שום דבר לא ישנה את זה.
וגם למה שאני ארצה לקנות מניה של חברה מצליחה ולא של כושלת? הרי בשני המקרים אני משלם אך למי שקנה את המניה לפניי, לפי ערך השוק שלה, והצלחות של חברה זו לא הולכות להיכנס לי לכיס בכל אופן. בקיצור, אני לא מבי איך "עובדת" קורלציה בין ערך המניה להצלחה מסחרית שלה של החברה שהנפיקה אותה.
ולמה שאני לא אשווק מניות של המחסן הנטוש שנמצא בחצר האחורי של סבתא שלי? מוכר אותם בזול פעם אחת, מקבל כמה עשרות אלפי שקלים, ושאנשים יתחילו לשכור במניות פסולת, מה רע. 192.114.1.68 12:19, 1 במאי 2024 (IDT)
אנשים רוכשים מניות בין השאר כדי ליהנות מרווחי החברה כשהחברה מחלקת דיבידנדים. ממילא ברור שכשרווחי החברה צפויים לעלות - יהיה יותר ביקוש למניותיה, וכן להיפך.
לא כל המניות מונפקות, ולכן החברה יכולה להנפיק מניות חדשות ולגייס הון רב יותר מהמניות שערכן עלה, כך שהחברה עצמה גם כן מרוויחה מעליית ערך המניות שלה.
בנוסף, ברור שבעלי המניות הנוכחיים נהנים מעליית ערך המניה בעקבות העלייה ברווחי החברה.
אני רוצה לחשב כמה זמן ייקח כדי לקרוא את כל מרחב הערכים' בוויקיפדיה העברית. אני מניח שמהירות הקריאה הממוצעת היא 300 מילים לדקה. נותרת השאלה, כמה מילים עליי לקרוא? בר 👻 שיחה18:38, 30 באפריל 2024 (IDT)
למיטב הבנתי, זה מספר המילים בכל דפי התוכן, ולא רק במרחב הערכים. לפי החישוב שלי, אם תקרא בכל יום 8 שעות, תצטרך ארבע וחצי שנים. אם נניח שרק חצי מהתוכן נמצא במרחב הערכים, אז כשנתיים ורבע. -- גבי (שיחה | תרומות) 20:45, 30 באפריל 2024 (IDT)
להבנתי "דפי תוכן" === מרחב הערכים. יש "דפי תוכן" שאינם ערכים ("ערכי רשימות", דפי פירושונים, ואולי עוד כמה), אבל בגדול, זה אותו דבר. בדף הסטטיסטיקות אליו קישרת מופיעים גם מספר דפי התוכן וגם מספר המילים בדפי התוכן - המספר הראשון זהה למעשה למספר שמצוטט בעמוד הראשי כ"מספר הערכים". קיפודנחש08:59, 22 במאי 2024 (IDT)
מהם הפרמטרים שמצביעים על איכותו של ערך בוויקיפדיה? (מלבד היותו ערך מומלץ)
אני מעוניין לבנות מודל NLP שייתן ציון לערכים על סמך התוכן שלהם בלבד, ולשערך את ההצלחה של החיזויים בעזרת ציון משוקלל על כל המדדים, נניח ציון מ 0 ל-100. 109.186.192.13 23:10, 30 באפריל 2024 (IDT)
עד היום אין קריטריונים חד משמעיים לאיכות ערך בויקיפדיה כל שהיא, אפילו לא מבחינת אספקטים אלמנטריים של נגישות וקריאות כמו אורך מאמר לדוגמה מבחינת כמות אותיות או כמות בתים (ביטים), כמות פרקים, איכות וכמות קישורים פנימיים, איכות וכמות קישורים חיצוניים ועוד. כבר מאז שקמו הויקיפדיות הקריטריון העיקרי לאיכות הוא כמות המקורות החיצוניים ה"מוכרים" אבל גם זה מעט מדי ולא בדיוק מוגדר היטב ולפי מה שאני מבין כל שאר הקריטריונים הקיימים הם בעיקר סובייקטיבים-קהילתיים ("כי ככה החליט השופט" או "כי ככה החליטה הקהילה"). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
כלומר: יש סימנים ברורים לכך שמאמר הוא גרוע: מאמר קצר, תבניות כגון תבנית שכתוב, אבל מאמר שאין לו את אלו: לא ברור אם הוא טוב. Tzafrir • שיחה06:53, 1 במאי 2024 (IDT)
אין לי מושג איך הגעת למסקנה שמאמר קצר הוא בהכרח גרוע. טרם הוגדר כאן בצורה מדויקת מה זה קצר ומה זה ארוך ולגבי קוצר זה לבטח עניין יחסי. אתה בטח מכיר את הביטוי "קצר ולעניין". לגבי תבניות שכתוב, צריך לצטט את הכללים הקיימים להנחתן. אולי יש בעיה עם הכללים? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
ערכים זה כמו אנשים יש כמה שהם מצש רעים, כמה ממש טובים, והשאר שוחים באמצע- יש ערכים ארוכים בלי מקורות, יש ערכים קצרים משופעים במקורות, ואין צורך לדרג אותם ס.ג'יבלי - שיחה - הצטרפו למיזם סין08:33, 1 במאי 2024 (IDT)
הגישה הנפוצה היום לפתרון בעיה כזו היא לגייס הרבה סטודנטים שיקראו וידרגו ערכים בוויקיפדיה, ולהשתמש בהם כדי לאמן בינה מלאכותית מסוג רשת עצבית מלאכותית ואז לקבל מודל שמדרג איכות של ערכים. עם מספיק דאטה ומודל מתאים (כלומר, ארכיטקטורת רשת נוירונים טובה) תקבל מוצר שמדרג ערכים בצורה טובה. החיסרון העיקרי של הגישה הזו היא שלא תקבל ממנו שום תובנה כיצד מדרגים איכות של ערך וכיצד המוצר הזה עובד, מבחינתך זו תהיה קופסה שחורה שהתקבלה מאופטימיזציה של מודל לא-ליניארי עם הרבה הרבה מאוד משקולות ופרמטרים. – ד"ר MathKnight✡ (שיחה) 16:29, 1 במאי 2024 (IDT)
עכשיו נסה לכמת אותם כך שגם מחשב יבין. ויתר על כן, נא לכמת אותם כך שלא יהיה אפשר להתחכם ולעקוף אותם בקלות (למשל: אם אתה מציע קריטריון לאיכות שפשוט סופר את כמות הערות השוליים, אתה צריך למצוא דרך להתמודד עם הצפת הערות שוליים - כגון חזרות מכוונות ושכפולים, מקורות שלא קשורים לערך או לא מתקפים את הנאמר - ולשם כך המחשב צריך גם "לקרוא" את המקורות שבהערות השוליים ולהחליט האם הם תורמים לערך). – ד"ר MathKnight✡ (שיחה) 20:03, 1 במאי 2024 (IDT)
לא אמרתי שזה קל, אבל תוכנת א"מ יכולה לעשות עבודה די טובה. המשימה של בדיקת הטקסט במקורות שבהערות השוליים וההחלטה האם הם תורמים לערך היא קלאסית לתוכנה כזו. -- גבי (שיחה | תרומות) 21:08, 1 במאי 2024 (IDT)
בדיקת הטקסט במקורות? זה נראה לי מסוג המשימות הכי מסובכות לבינה מלאכותית, כי המקורות לא זמינים לה, וכי מאוד מסובך להבין (גם לקורא אנושי) מתי בדיוק הערת שוליים תומכת במקור. ומתי חסרה הערת שוליים. אני בהחלט מצפה שמודל כזה יוכל להעיר הערות על סגנון כתיבה, וכבר זה יכול להיות מעניין (ושוב, לא משהו שצריך לקבל אוטומטית). Tzafrir • שיחה00:07, 4 במאי 2024 (IDT)
מה זה "ISHARES MSCI ACWI UCITS ETF"? ומה זה "MSCI WORL"?
Morgan Stanley Capital International, All Country World Index, Undertakings for Collective Investment in Transferable Securities Shannen • שיחה17:21, 1 במאי 2024 (IDT)
הרבה מדברים על המחאות בכל האוניברסיטות בארה"ב, אבל לא מזכירים את זה שיש גם הפגנות בעד ישראל באותם המקומות. אז מי הם אותם המפגינים בעד ישראל? כמובן שיש יהודים פה ושם. אבל מאיפה יש מספיק פרו-ציונים בארה"ב בשביל להתארגן למחאה נגד המחאה ההמונית של האנטי-ישראלים? 192.114.1.67 11:38, 2 במאי 2024 (IDT)
אז זהו, שאין. לכאורה, לא צריך להיות יהודי בשביל להזדעזע מכריתת אברים, שריפת בתים על יושביהם וחטיפת זקנים וילדים. מספיק להיות בן אדם בשביל לתמוך בקורבנות. אבל זה רק בתיאוריה. בפועל, נראה שכמעט כל התומכים בישראל הם יהודים, שזה כמובן טיפה באוקיינוס ביחס למיליוני המוסלמים ותומכיהם.--2A00:A041:26E4:3E00:CD1A:9154:FFBC:AF4D 13:27, 2 במאי 2024 (IDT)
ציוני הוא מי שתומך בקיומה של מדינת לאום יהודית בארץ ישראל, מכאן שלא צריך להיות יהודי כדי להיות ציוני, ולכן אין צורך בתחילית "פרו" ("פרו-ציונים").
מי הם אלה שאפשר לזהותם כציונים בארצות הברית? רוב מוחלט מבין הרפובליקאים, וכשליש (בהערכה גסה) מבין הדמוקרטים. לגבי הרפובליקאים, מספיק היה לצפות בשידורי רשת פוקס מיד לאחר טבח ה-7 באוקטובר ובחודשים הראשונים שלאחריו, כדי להיווכח שהם תומכים באופן מלא בישראל, ושתמיכתם מנומקת ומסתמכת על היגיון, אנושיות וזהות אידיאולוגית של בני העולם החופשי. הם מבינים את הצורך שלנו לנהל מלחמת חורמה נגד החמאס ומבינים גם את ההשלכות של מלחמה כזאת, כולל אזרחי אויב הרוגים. Virant (שיחה) 14:43, 2 במאי 2024 (IDT)
נו, קל וחומר, מכיוון שיש כל כך הרבה ציונים בארצות הברית, הרי שבאופן הגיוני יימצאו מביניהם די והותר מפגינים בעד ישראל. Virant (שיחה) 16:04, 2 במאי 2024 (IDT)
לחלוטין לא מסכים. התמיכה בישראל בקרב הרפובליקאים איתנה וכך גם בקרב כלל האוכלוסייה (כולל ״בלתי מזדהים״, כאלה שאצלנו יוגדרו אנשי מרכז), כל סקר מראה זאת. הפוליטיקאים מייצגים תמיכה זו, הם לא רק ״דור מבוגר תומך ישראל״ אלא נבחרים על ידי תומכי ישראל בטווח גילים נרחב.
מה שכתבת נכון לחלוטין כשמדובר במפלגה הדמוקרטית ובמצביעיה. שם אמנם התומכים משתייכים בעיקר לדור המבוגר והשונאים בעיקר לדור הצעיר (לא שאין מבוגרים שמצטרפים אליהם, כמו ברני סנדרס). לגבי ״הרחוב״ ומה שמסוקר בתקשורת - בדיוק כמו אצלנו, יש בולטות לא פרופורציונלית לרועשים, אבל הם לא מייצגים את כלל הדור הצעיר בארצות הברית אלא מיעוט מקרבו. Virant (שיחה) 00:06, 3 במאי 2024 (IDT)
הלוואי שאתה צודק ואני טועה!
אבל גם אם אותם מפגינים ניאו-אנטישמים הם מיעוט קטן, הם מיעוט חזק מאד פוליטית- אלה מנהיגי המחר של ארה"ב. כך שבהחלט יש לנו סיבה לדאגה.
זאת ועוד- עוד לפני עשור שמעתי תיאוריה, לפיה הרפובליקנים לעולם לא יחזרו לשלטון לאור שיעורם ההולך ועולה של המהגרים בכלל וההיספאנים בפרט. וזה שעכשיו ביידן עלול חלילה ליפול, זה - למרבה האירוניה - בשל תמיכתו הנחרצת בישראל.
מה שיפה עם ההיספנים זה שרובם נוצרים מאמינים ששמים דגש על ערכי המשפחה ועובדים קשה בכל עבודה אפשרית (אני לא מדבר על המיעוט העברייני מביניהם שמסתנן גם הוא פנימה הודות להיעדר אכיפה). שלושה ניחושים לאיזה צד במפה הפוליטית הם ישתייכו באופן טבעי עם הזמן, במיוחד נוכח מאפייני השמאל הקיצוני האמריקאי בימינו (אי אכיפת חוק, טרללת במערכת החינוך, תמיכה ב״זכות להפלות״ עד סוף ההיריון וכן הלאה). כן, כן, הדמוקרטים בסך הכל דואגים ליצור עוד רפובליקאים (עוד מרקו רוביו למיניהם). זה נכון כבר היום לגבי מהגרים היספנים ותיקים, ויהיה נכון גם לגבי רוב המסתננים הלא חוקיים הנוכחיים. ככל שהשמאל מקצין כך הוא מאבד יותר תומכים.
נכון שמבין המטורללים האלה יצאו גם האלכסנדריה אוקסיו קורטז הבאות, האילהן עומאר הבאות ויתר שיבוטים של חברות הסקוואד, השאלה היא כמה? החיים, המציאות וקשיי היום-יום מיישרים חלק ניכר ממי שהיו סטודנטים שוטים, קלים להתרשם ושטופי מוח. אנשים מתבגרים. גם המדיניות של השמאל הקיצוני ברמה המקומית מרחיקה מהם אנשים, לא לחינם ההגירה הפנימית בארצות הברית היא מחוץ לערים ולמדינות המנוהלות על ידי ״דמוקרטים״. זה לא שאין סיכוי שהמיעוט של השמאל הקיצוני בארצות הברית יגדל מעט, אבל בשורה התחתונה אין לו יכולת להיתמך על ידי רוב האוכלוסייה, אפילו לא קרוב.
לכן אני לא מוטרד מארצות הברית, רק מחכה לתגובת-נגד יותר עוצמתית של האנשים השפויים שם. זאת בניגוד למשל לצרפת, בלגיה, שוודיה ואחרות, שם המסורות וההרגלים הפוליטיים שונים, הכוח האזרחי של המתנגדים לאנטישמים קטן, ולא רק שיהיה הרבה יותר גרוע לפני שיהיה טוב, אלא שלא בטוח שהתהליכים שם הפיכים. Virant (שיחה) 15:44, 4 במאי 2024 (IDT)
יש לכל מיני אנשים כאן אולי נקודה עיוורת: לפני שרצים להסביר את היחס לישראל על ידי אנטישמיות, צריך להבין שבחוגי השמאל (לא הווק), אלא זה הליברלי המסורתי) יש חוסר נחת מהכיבוש הישראלי בשטחים. ממשלות ישראליות כבר זמן רב מתעלמות מזה כמעט לחלוטין. יותר גרוע: כאשר מעבירים ביקורת על המצב בשטחים זה מוסבר כאנטישמיות ואנטי ישראליות. בעשור האחרון ישראל הצליחה לשתק ולסרס במידה רבה את הרשות הפלסטינית (וכן, גם לרשות יש כאן תפקיד לא מבוטל. אבל אני אזרח ישראל ולא אזרח הרשות ויכול להשפיע על פעולות ישראל) ולחזק את הממשלה הפלסטינית האחרת, ממשלת החמאס (שלפני 2009 רצינו להחרים אותם לחלוטין). התוצאה היא, בין השאר, תיעול הרגשות שנגד הכיבוש בשטחים לפעולות BDS שפועלות בצורה קיצונית הרבה יותר וזיהוי של ישראל עם הצד הרע.
במלחמה האחרונה מדינת ישראל ודובריה (פעולות הממשלה ודובריה, אבל במידה רבה גם דוברים אחרים) התעלמו כמעט לחלוטין מהצורך לקבל את אהדת השמאל הליברלי. לדוגמה: ההתעקשות המיותרת של ישראל לא להכניס מים ומזון לרצועה. הרי היה ברור שמבחינה לוגיסטית זה הכי נוח להעביר מישראל. והתוצאה הייתה שהכריחו את ישראל לעשות את זה וכמובן שזה לא היה מנוף לחץ יעיל נגד החמאס. גם הפסדנו המון נקודות בדעת הקהל וגם לא הרווחנו על זה כלום. Tzafrir • שיחה19:24, 4 במאי 2024 (IDT)
מי שראה את מעשי הערבים ב-7 באוקטובר 2023, הן הרוצחים, האנסים והמתעללים מארגוני הטרור העזתיים ובראשם החמאס, הן האזרחים שהתלוו אליהם לצורך ביזה ותועבות מזדמנות, הן האזרחים שנותרו בעזה והצטרפו בהתלהבות עילאית לכל התעללות ולינץ׳ בכל חטוף וחטופה מזדמנים, והן כל מי שתמך, התגאה וחגג את עצם הטבח, או עודו עושה כך, בין שיהיו אלה יתר ערביי עזה, ערביי יהודה והשומרון, קרוביהם בחו"ל ומרקסיסטים מלאי אהדה, מבין שאין כאן שום עניין של כיבוש, אלא התנגשות בין תרבויות (כן, כן, שוב הנטינגטון), שבה הצד הערבי מייצג פונדמנטליזם אסלאמי שמוחמד היה מתגאה בו (בדיוק לפי הספר, תרתי משמע).
לפיכך, כל נסיגה ישראלית לא רק שלא תועיל ולא תקרב לשלום, אלא תחיש פתיחת חזיתות נוספות במלחמה ותעצים את נקודת הפתיחה של אויבינו, שמנסים להשמיד אותנו אגב ביצוע כל פשע נגד האנושות שאפשר להעלות על הדעת (והרבה כאלה שאי אפשר). הרבה יהודים וישראלים שגילו לפתע שגם הם מתנחלים, הבינו זאת. מצער שלא כולם. אותו הדבר בדיוק בכל הנוגע ליהודים השמאלנים ה״רגילים״ בארצות הברית. הגיע הזמן להפנים את המציאות.
כל הפלסטינים בעולם, לרבות בכירים ברש"פ וכמובן חמאס, מביעים בקול רם ובגלוי את תמיכתם הברורה ברצח העם היהודי. גם המפגינים בקמפוסים צרחו סיסמאות לבצע רצח עם ביהודים ("מוות ליהודים!", "יהודים לגז" וכו'). לא נראה לי שזה פגע באהדה של השמאל לפלסטינים ובפופולריות של חמאס בקרב ה-Wokeים - וחמאס לא רק אמר, הוא גם עשה. – ד"ר MathKnight✡ (שיחה) 17:07, 5 במאי 2024 (IDT)
מי אמר שהחרדים מכירים בציונות הדתית? מדי פעם יש מאבק על כהונת רבנים בין חרדים–ספרדים, חרדים–אשכנזים וציונים דתיים, ומדי פעם צצות שם אמירות של זלזול באחרונים. לא זכורה לי הדוגמה משנת 2013(?). Tzafrir • שיחה00:02, 4 במאי 2024 (IDT)
האם שופט מכהן יכול "לרדת דרגה" ולהיות עורך דין פרטי של מואשם בפלילים? כלומר האם אדם יכול לשכור את שירותיו של שופט כמי שמייצג אותו?
אם לא, האם שופט לשעבר (שהתפטר מתפקידו או פרש לגימלאות) יכול להיות עורך דין פרטי?
ואחרון, אם שופט עצמו מואשם בבית משפט: האם מותר לו להיות עורך דין של עצמו?
לשאלה הראשונה - לא. שופט מכהן אינו רשאי לשמש בכל עבודה אחרת ללא הסכמת נשיא בית המשפט העליון ושר המשפטים. יתרה מזאת בהתאם לחוק לשכת עורכי הדין "חברותו של חבר הלשכה שנתמנה שופט או דיין של בית דין דתי נפסקת כל עוד הוא משמש בכהונתו". כלומר שופטים אינם עורכי דין, וממילא אינם יכולים לייצג. לשאלה השניה כן. הכלל הוא שאם סיום הכהונה של שופט הוא חוזר להיות עורך דין, והוא יכול לייצג בבתי משפט. לגבי השאלה השלישית - כל אדם רשאי לייצג את עצמו, בין אם יש לו השכלה משפטית ובין אם לאו. אמיר מלכי-אור • שיחה21:27, 3 במאי 2024 (IDT)
אני מניח שהשאלה היא „מה המשמעות של present proper distance״ (מה השם של זה בעברית?). מקריאת הערך זה ברור לי אינטואיטיבית כ„מרחק הנוכחי בין שני העצמים״, אבל הרי אין דבר כזה „הווה״. המרחק הזה לא יכול להיות מוגדר על ידי קרן אור אחת. לא הצלחתי להבין איך המונח הזה מוגדר (אבל גם לא התעמקתי בערך). Tzafrir • שיחה12:39, 6 במאי 2024 (IDT)
גם אני לא מבינה את זה. שכחתי לציין יחידות והתשובה של גל הזכירה לי:
מרחק הגלקסיה הוא 33.2888 מיליארד שנות אור ב ב"present proper distance", כלומר יותר מגיל היקום.
ו-13.4418 מיליארד ב"light-travel distance" שהוא כמעט גיל היקום (מתוך התבנית בערך האנגלי).
אני לא עוסק בקוסמולוגיה באופן מקצועי, אז התייעצתי עכשיו עם כאלה שמבינים יותר. ישנם כמה שיטות שונות להגדיר מרחקים ביקום. כאשר מדברים במרחקים קטנים (כמו שהוזכר פה 8 דקות אור מהמשמש) אז כל השיטות הן אותו דבר. אבל כאשר מדברים על מיליוני שנות אור, אז יש כבר הבדלים. אז ככה:
Luminosity distance - שיטה א', הדבר הקרוב ביותר למדידה ישרה. אנחנו יודעים איך אמורה להיראות גלקסיה רחוקה, מודדים את השטף האנרגיה שלה ומסיקים את המרחק לפי עוצמת הארה נצפית בפועל (הרבה שאלות פתוחות, אני יודע).
Light-travel distance - שיטה ב'. לפוטון מגלקסיה א' לקח מיליון שנה להגיע לטלסקופ שלי. אז המרחק הוא מיליון שנה כפול מהירות האור.
Comoving distance שיטה ג1'. זהו מרחק קבוע בין שני אובייקטים ביקום, כשהכוונה שזה "סרגל" (שהולך ומתערך עם הזמן).
Proper distance שיטה ג2'. זהו מרחק מתערך בין שני אובייקטים ביקום.
קצת להסבר לגבי שני השיטה ג'. נניח שתי נקודות במרחב, a,b. המרחק בינהם הוא יחידה אחת עכשיו בדיוק. כלומר "מכבים" את התפשטות היקום והולכים למדוד עם סרגל ארוך. מגדירים את המרחק הזה בתור "מטר אחד" ואמורים ש"זהו. מעכשיו המרחק בין a לb הוא מטר אחד, לא משנה מה" (זה ה-Comoving distance). ואז "מדליקים" את התרחבות היקום מחדש. a ו b הולכים ומתרחקים עם הזמן, אבל לפי הגדרה של Comoving distance המרחק בינהם נשאר מטר אחד. לפי הגדרת ה-Proper distance אומרים שאולי היה מטר אחד ברגע המדידה, אבל עכשיו זה כבר 1.0001 מטר, כי הנקודות התרחקו.
הדימוי שנתנו לי להבדלים בין ה-Light-travel distance לבין Proper distance הוא כלהלן: ישנן שני רכבים על הכביש. רכב א' מקבל סיגנל מרכב ב' ויורה קרן לייזר בחזרה על רכב ב'. ברגע הירי הנהג של רכב א' אומר "המרחק ביני לבין רכב ב' הוא 10 מטר. וזה לפי מדידה של הזמן שלקח לקרן שלו להגיע לגלאי שלי" , זה ה-Light-travel distance. לאחר מכן, נהג רכב ב' יורה עוד קרן לייזר על רכב א' ואומר לעמו "המרחק ביני לבין רכב א' הולך וגדל עם הזמן. אז כאשר הקרן שלי תעבור 10 מטר, אז רכב א' כבר לא יהיה שם. למעשה הקרן צריכה לעבור 10+אפליסון מטר". זה ה-Proper distance. ככה שלפי הערך שמצאת יקח לקרן מכדור הארץ להגיע פי 2.5 מגיל היקום בחזרה לאותה הגלקסיה. Corvus,(Nevermore) 16:25, 6 במאי 2024 (IDT)
תודה קורווס, ככל שאני חושבת על זה אני נתקלת בעוד בפינה ועוד פינה. נראה לי שטעיתי, כתבתי שהגלקסיה הזאת היא הקדומה ביותר אבל זה לא נכון, היא הרחוקה ביותר. האם אנחנו הרחוקים ביותר בשבילה?
היא כרגע במרחק 33 מיליארד שנות אור, מה שאנחנו רואים זה אותה כשהייתה במרחק 13.4 שנות אור. נכון? והיא לא רואה אותנו כי עוד לא נוצרנו, היא רואה את המגרש שפעם נהיה בו.
הבט מעניין: אופק האירועים של היקום הנצפה הוא במרחק 46 מילארד שנות אור[6], ולעולם לא נוכל להסתכל רחוק יותר. La Nave 🎗17:37, 6 במאי 2024 (IDT)
אני מניח שלפני בערך 2,000 שנה בתקופת יהדות בית שני אזור ים המלח לא היה שונה במיוחד מאיך שהוא היום, כלומר, ברור שהאגן הדרומי היה מלא במים ללא יובש קיצוני וברור שהיו יותר מעיינות מצידי הים ויותר צמחייה מסביב למעיינות אבל עדיין המקום עצמו הן בצד יהודה והן בצד אדום היה פחות או יותר מדברי צחיח וגם קו החוף לא היה שונה במיוחד (אפשר להבין מהעתיקות בקומראן שקו החוף המערבי היה די דומה לכפי שהוא היום, לפחות באגן הצפוני).
עם זאת, אינני יודע אם בתקופות קדומות יותר כמו תקופת ההתנחלות האזור היה משמעותית פורה יותר כך שהיה יותר חורש טבעי בקרבת הים או לפחות על הרי יהודה והרי אדום עצמם.
האם ניתן למצוא מאובנים של צמחים באזור ובמיוחד על הרי יהודה והרי אדום עצמם מתקופות קדומות במקצת כמו מלפני 5,000 שנה או שמא גם זה מוקדם מדי וצריך לבחון ממצאים מלפני 10,000 שנה ויותר?
אני חושב שיש כאן עניין פסיכולוגי. בקרב פסיכיאטרים מוסכם שצבעים כמו ירוק וטורקיז הם צבעים "מרגיעים". אני חושב שרוב הפסיכיאטרים יסכימו שככל שצבע כהה יותר (במיוחד לגבי כחול) כך הוא לכאורה משדר יותר "רצינות". ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
לְמה לא מצאת סימוכין? הזיידים נחשבים לשיעים. אם אתה מחפש סימוכין לאיזושהי טענה שאתה לא זוכר איפה קראת אז באמת לא תמצא אותם בערך. סיון ל - שיחה08:11, 8 במאי 2024 (IDT)
שלום סיון ל. עכשיו אני נזכר שדווקא קראתי את זה בערך זיידים עצמו כאן בויקיפדיה העברית וזה עדיין מופיע שם ואני מצטט:
בניגוד לתריסריים, הזרם הכיר בשלטונם של הח'ליפים הסונים הראשונים, אבו בכר ועומר בן אל-ח'טאב, על מנת להפיץ את האידאולוגיה הפוליטית בקרב הסונים ולגייס תומכים חדשים לזרם מתוך הסונה. הזרם הזיידי ניסה עוד בראשית דרכו להציג את האידאולוגיה הזיידית כאידאולוגיה מתחרה באידאולוגיה הסונית, ולא להציג אותה כאסכולה עוינת אשר תרחיק מאמינים פוטנציאליים חדשים.
אני לא מבין איך זה אפשרי, את בטח יודעת טוב ממני מה זה "שיעים" או "ע'פידים" (אלו שדוחים את שלטון אבו בכר ועומר בן אל חטאב) ואדם כזה הוא לא סוני בהגדרה. זה נכון שיש דעות שונות בקרב השיעים לגבי עות'מאן בן עפאן בגלל שהוא אחראי על חיבור הקוראן הנפוץ כיום לכאורה ולכן לשיעים יש פחות בעיה איתו אבל אני לא מבין איך זה אפשרי לגבי אבו בכר ועומר בן אל חטאב. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
מה שנאמר בערך (לפחות בציטוט לעיל) לא ממש מדויק. מקריאה חוזרת בערך אני אפילו מתחרטת שהפניתי אותך לשם בלי לבדוק קודם את טיבו. אין זה נכון לומר באופן מוחלט שהזיידים מכירים בזכותם של השלושה להנהיג את אומת המאמינים; זו הפשטה גסה ולא מדויקת. מכיוון שהערך נטול מקורות לחלוטין, לא יהיה מנוס משיפורו. בינתיים אפשר אולי להסתפק בדברים האלה: לאחר נסיון ההפיכה הכושל של זיד בן עלי בן חוסיין בשנת 740, התפצלה הקבוצה השיעית למספר קבוצות קטנות השונות באופיין. הזיידיה נחשבת לפלג מתון יחסית מבחינת היחס לסונה (לא בהכרח מחשיבים את כל הסונים לכופרים), אבל עקשני ואפילו אגרסיבי ביחסו לשלטון הסוני שנתפס כבלתי לגיטימי. מקורות אפשריים (שמה את זה לצורך תחילת/המשך עבודה על הערך למי שרוצה): EI2, תאולוגיה זיידית (גרמנית), המאמר "זיידיה" של איתן קולברג (בתוך: האסלאם: היסטוריה, דת, תרבות, עורכים: מאיר בר-אשר ומאיר חטינה, ירושלים 2017), עמ' 324–333. סיון ל - שיחה09:48, 9 במאי 2024 (IDT)
קראתי פעם שהסיבה לכך שפינלנד, שוודיה ושווייץ לא נכבשו, היא שהן שיתפו פעולה עם הנאצים, ובכך חסכו להם את ה"צורך" לפתוח חזיתות נוספות. האם מכאן יש להסיק שכל שאר ממשלות אירופה, ובפרט מערב אירופה - נורבגיה, הולנד, בלגיה וצרפת - החרימו את גרמניה הנאצית?--2A00:A041:26E4:3E00:BD60:7DB4:D91B:7E39 15:26, 6 במאי 2024 (IDT)
הנושא רחב ומגוון - אין להסיק דבר מהפתיח שלך. פינלנד הייתה בסכסוך עם ברית המועצות ושמחה לסיוע של גרמניה. שוודיה סיפקה לגרמניה חומרי גלם חיוניים. שווייץ סיפקה לגרמנים צינור פיננסי עם העולם הגדול. בשווייץ היה מיעוט גרמני גדול, אוהד לנאציזם. בלגיה הייתה ניטרלית והגרמנים כבשו אותה למרות זאת. נורבגיה, והולנד היו קרובות יותר לבריטניה ונכבשו בכוח על ידי הגרמנים. צרפת הייתה חלק מהברית נגד גרמניה ואיטליה ונכבשה חלקית. כל זה רק לגבי מערב אירופה ויש עוד הרבה לגבי מרכז, דרום ומזרח. בברכה. ליש • שיחה16:35, 6 במאי 2024 (IDT)
צרפת הכריזה מלחמה על גרמניה עם פלישתה של זו לפולין, כחלק מהערבויות שנתנו צרפת ובריטניה לפולין לאחר שגרמניה סיפחה את צ'כיה במרץ 1939 (לפולין זה לא עזר, אבל לפחות זה התחיל מלחמה).
לפני מלחמת העולם הראשונה התגבשו שתי מערכות של בריתות (ההסכמה – בריטניה, צרפת ורוסיה, מול הציר). מספר מדינות קטנות יותר, וביניהן בלגיה והולנד, הכריזו על ניטרליות. אולם גרמניה פלשה לצרפת דרך בלגיה. לכן לקראת מלחמת העולם השנייה התארגנו בלגיה והולנד להגנה מתואמת עם צרפת (אבל גם רצו להיות ניטרליות ולא הרשו לצבא צרפתי לשהות על אדמתן).
דנמרק לא יכלה ממש להתמודד מול פלישה גרמנית, ולכן גם לא ניסתה. היא הייתה נייטרלית, בעיקרון. אבל היא כבר ראתה שזה לא מה שמפריע לגרמניה. המטרה של גרמניה הייתה נורווגיה.
אז למה לפלוש לנורווגיה, ואגב כך להסיט כוחות מהפלישה המתרחשת ובאה לצרפת? זה בגלל פינלנד בני בריתם הזמניים של הגרמנים רצו לכבוש בחזרה את פינלנד, שהייתה שטח רוסי במאה הקודמת למהפכה. הפינים לא התלהבו. הגרמנים לא היו מוכנים להתערב נגד בעלת בריתם הזמנית. הבריטים רצו לעזור לפינים. וזה הצריך מעבר דרך נורווגיה וצפון שבדיה, אזור שבו נמצאים במקרה גם מכרות הברזל החשובים של שבדיה, כלומר: לנתק את אספקת הברזל של הגרמנים. הגרמנים לא אהבו את הרעיון הזה, והחליטו למנוע מבעלות הברית לממש את התוכנית ע״י השתלטות על נורווגיה. נורווגיה העדיפה להישאר ניטרלית ולא אישרה את התוכניות הבריטיות, אבל הגרמנים לא סמכו על זה. Tzafrir • שיחה16:54, 6 במאי 2024 (IDT)
שוויץ זה סיפור בפני עצמו. נכון מאוד שהיה בשוויץ רוב דובר גרמנית גדול, וגם היתה אהדה מסוימת כלפי אידיולוגיה נאצית (המפלגה הנאצית של שוויץ מנתה כ-4000 איש). אבל עם זאת, לא לשכוח ששוויץ היתה מדינה חופשית עם היסטריה דמוקרטית ותיקה, וגם הגדרה עצמית חזקה שלא התבססה על גזע ושפה. הרמטכ"ל של שוויץ אנרי גיזאן היה דובר צרפתית ונאמן למדינותו (וזאת למרות שבא מרקע גזעני). שווייץ למרות גודלה הקטן היתה מוכנה למלחמה נגד גרמניה, שיתה לה תוכנית מגירה לכיבוש שווייץ (מבצע טננבאום). השווייצרים שלא ממש היו מעוניינים להיכבש התחילו בתוכנית ההתבצרות הלאומית של שווייץ. שווייץ הופגזה בטעות (או שלא בטעות) על ידי הגרמנים ובעלות הברית לסירוגין וידעה להשיב אש (הערך הפצצת שווייץ במלחמת העולם השנייה לא מציין שחיל האוויר השוויצרי הפיל 11 מטוסים גרמנים ו10 מטוסים של בעלות הברית(Aerial incidents in Switzerland in World War II)). עם זאת, ברור שאסור לשכוח לציין את הקשרים בין הבנקים השוויצרים לבין בכירי הממשל הנאצי בגרמניה. בקיצור, הסיפור עם שווייץ היה מורכב. Corvus,(Nevermore) 17:16, 6 במאי 2024 (IDT)
חשוב להוסיף שלשוויץ היה (ועדיין יש) צבא חזק למדי. כיבושה הוא לא עניין של מה בכך. לכן, במצב של לחץ גדול בכל החזיתות פתיחה של חזית נוספת זה לא עניין של מה בכך. גילגמש • שיחה21:11, 10 במאי 2024 (IDT)
כתוב בערך סאנופי שביולי 2009 נתניהו הורה לרכוש חיסונים נגד שפעת החזירים, חיסון שעדיין היה בפיתוח באותה עת. בערך על נתניהו כתוב שהוא הורה לרכוש חיסונים לכל תושבי המדינה, אבל רק 10% התחסנו והמדינה נותרה עם עודף של כ-4.5 מיליון מנות חיסון. למה הוא החליט לרכוש כמות כל כך גדולה? האם יצאה לו מרכישה זו טובת הנאה כלשהי?
בשנת 2020 נחתם הסכם נתניהו-פייזר, אבל חלקים ממנו נשארו חסויים עד היום. למה הוא מיהר לחתום על ההסכם, והאם החתימה נעשתה לפני שהחיסון קיבל אישור FDA? האם נתניהו הטעה את אזרחי ישראל בהסכם זה? -- גבי (שיחה | תרומות) 21:57, 6 במאי 2024 (IDT)
ראשית כל, השם „שפעת החזירים״ שגוי. מגפת השפעת (2009) הייתה מזן שפעת שתוקף בעיקר אנשים. יש לנו ערך נפרד של שפעת חזירים. חיסוני שפעת נרכשים תמיד להבנתי כאשר הם בפיתוח: בקיץ (או לפני כן) מפתחים אותם לפי הזנים שנראה שהם נפוצים כדי שיוכלו לעבור תהליכי אישור וכן ייצור בכמויות מספיק גדולות עד החורף. האם יש נתונים מהי כמות חיסוני השפעת שנרכשת בדרך כלל כל שנה?
החתימה על ההסכם עם פייזר לפני אישור ה־FDA נעשתה מסיבה דומה: כושר הייצור היה מוגבל ומדינות שחתמו מספיק מוקדם (והבטיחו מימון בשלבים חשובים) הבטיחו את מקומן בתור. Tzafrir • שיחה07:29, 7 במאי 2024 (IDT)
בעשרות השנים האחרונות הבריטים והאמריקאים הפציצו הרבה מדינות בעזרת מטוסים: גרמניה, יפן, וייטנאם, עיראק, יוגוסלביה, אפגניסטן, שוב עיראק, לוב, ובטח יש עוד כמה. האם לאף אחת מהן לא היה נ"מ??--2A00:A041:26E4:3E00:6123:764A:C777:D21E 09:46, 7 במאי 2024 (IDT)
מי אמר שלא? מלא מטוסים אמריקאים הופלו במלחמת העולם השניה. מדינות לא מפותחות כמובן לא יכולות להתמודד עם העליונות הטכנולוגית של ארה"ב. 192.114.1.67 11:03, 7 במאי 2024 (IDT)
מי שהגיע למחנות, נלקח ממנו כל הרכוש, וגם את הנכסים שלהם לקחו. מה גם, שחלק ברחו למדינות אחרות אחרי המלחמה, לא בדיוק חיפשו למצוא את ביתם מלפני המלחמה, אם שרד. (¯`gal´¯) • שיחה11:11, 7 במאי 2024 (IDT)
גרמניה לא היתה אנרכיה בשום צורה, ככה שביתי המשפט שפטו אדם על רצח. האם בתקופה לפני שגרמניה הוכרזה כ"יוּדֶנפרָיי" רצח יהודי על ידי אזרח גרמני נחשבה לעבירה על החוק?
אני מכיר ארמנית נוצריה. היא אכן לא ערביה, אך שפת אמה היא ערבית. יתכן, שזאת הסיבה שבגללה הלשכה המרכזי לסטטיסטיקה מונה אותם יחד עם הערבים הנוצרים. אני מניח שסיבה שנייה היא מספרם הזעום שאולי לא מצדיק קטגוריה נפרדת. גילגמש • שיחה21:08, 10 במאי 2024 (IDT)
יחד עם הארמנים נמצאים שם גם הצ'רקסים, שהם קבוצה לא ערבית שגודלה דומה. יש בארץ בערך 5,000 מכל אחת מהקבוצות. כלומר: שתיהן ביחד הן פרומיל מהאוכלוסיה. אני לא סטטיסטיקאי אבל האם אפשר בכלל לקבל סטטיסטיקה מועילה על שתי תתי הקבוצות הללו? הלוח האמור עוסק בעצמאים.
יש קצת פחות מ־500,000 עסקים. כלומר: בערך עסק אחד על כל 20 תושבים. יש יותר עסקים בבעלות ערבים, אז נניח שזה חלק גם על צ’רקסים וארמנים ונהיה אפילו יותר נדיבים: עסק אחד ל־14 תושבים. כלומר: בערך 700 עסקים משניהם, או 350 מכל אחד מהמגזרים. וזה לפני שעושים חיתוכים.
ייתכן שזה פשוט עניין של הגיל ובגרות - נערה בגיל תיכון עדיין בגיל ההתבגרות שבו נעשים שינויים רבים בזמנים קצרים, ותהפוכות רבות - בעוד אישה מבוגרת, כבר אינה בגיל ההתבגרות ומה שהיא עושה לא נובע בהכרח מגחמה רגעית שעוד חודשיים תשתנה. ותן טל • שיחה09:36, 8 במאי 2024 (IDT)
אם הבנתי נכון מן הערך פצצה בעלת מטען של 100 מגהטון (פי 2 מצאר בומבה) יכולה לשטח מבנים ברדיוס של 60 ק"מ, לגרום נזק פיזי ניכר למבנים ברדיוס של 100 ק"מ, ולגרום לכוויות בדרגה 3 לרדיוס של 170 ק"מ מנקודת הפיצוץ. כך שצאר בומבה יכולה לגרום לחצי מכל אלה, זה נכון? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
טעות. רדיוס הנזק הוא לפי שורש העוצמה. לכן, אם 100 מגהטון משטחת מבנים ברדיוס של 60, אז צאר בומבה משטחת מבנים ברדיוס של 60 חלקי שורש 2, שזה בערך 40 ק"מ. אנטואן • שיחה21:44, 8 במאי 2024 (IDT)
מה הוא הסוג הכי חזק אבל גם הכי נגיש לשימוש של פצצות אטום כיום? כפי שהבנתי מהערך צאר בומבה לא ממש נגישה לשימוש וגם למעשה מעולם לא הייתה אז מה כן כזה כיום? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
אני לא יודע וסביר להניח שהיכולת המבצעית היא מידע מסווג, שנמצא בידי ממשלות ארה"ב ורוסיה. ואמת בידך: פצצת הצאר היתה ניסוי גרעיני ולא באמת נשק שנועד לשימוש צבאי. הפצצה מעולם לא תוכננה להיות מופעלת כנגד מטרות אויב. Corvus,(Nevermore) 14:00, 8 במאי 2024 (IDT)
אם צבא כל שהוא חלילה יתקוף את סידני אוסטרליה בפצצת אטום
אם צבא כל שהוא חלילה יתקוף את סידני אוסטרליה בפצצת אטום נפוצה וחזקה, האם קרינה ו\או נשורת גרעינית תגיע\יגיעו למדינות שכנות כמו ניו זילנד או פפואה ניו גינאה?
אני חסר ידע לגבי סוגי פצצות נפוצות אבל מישהו שמלומד בנושא אולי ירצה לספר לנו על פצצה או שניים שידוע די בוודאות שיכולות להגיע גם בתנאי רוח ומזג אוויר קשים מרחק כזה. חבל שאין פה ערך בשם סוגים של פצצות אטום. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
מה מילא את חיי המוסלמים ברחבי העולם לפני קיומה של ישראל?
ואיך בין לילה, מרגע הקמתה, ישראל הפכה להיות אחד הנושאים המרכזיים במסגדים, בבתי הספר ובתקשורת של כל ארצות האסלאם, גם בארצות שנמצאות במרחק של אלפי קילומטרים ממנה ושלא מושפעות ממנה בשום צורה, מאינדונזיה שבמזרח הרחוק, ועד למרוקו שבמערב אפריקה? מי יזם את ההתגייסות ההמונית הזאת של כ"כ הרבה גורמים בכ"כ הרבה מקומות, ואיך הוא הצליח??--2A00:A041:26E4:3E00:D422:2018:9B8:61FF 14:50, 8 במאי 2024 (IDT)
השאלה מניחה הנחה סמויה שגויה. יש מדינות מוסלמיות רבות. מרבית התושבים של המדינות האמורות עסוקים בעיקר בבעיות היום יום במדינתם הם ולא בישראל. כך היה גם לפני הקמתה של ישראל. כל חברה עסקה בבעיותיה. חלק מהמדינות היו תחת שליטה של אימפריות אירופאיות. אחרות היו במצב של מעבר בין צורות משטר. גילגמש • שיחה21:07, 10 במאי 2024 (IDT)
אוסיף עוד דבר מה לדברי ההיסטוריון הדגול גילגמש: לפני היות מדינת ישראל תקשורת ההמונים הייתה הרבה פחות מפותחת מהיום ואפילו הטענה שהתושבים היו עסוקים בבעיות היום-יום של מדינתם מוגזמת. הם התעסקו בעיקר בבעיותיהם האישיות וקשיי הקיום שהיו מנת חלקה של מרבית האנושות דאז. ההנחה הסמויה בשאלה, כאילו אופי הקיום האנושי אותו אנחנו חווים כיום היה מאז ומעולם היא, בלשון המעטה, מופרכת. עמית - שיחה18:27, 11 במאי 2024 (IDT)
לכל מי שצפה אתמול בחצי גמר הראשון של האירוויזיון, האם הזמר הקרואטי השתמש בזמרי ליווי? למה אני שואל, כי בפזמון של השיר יש שאגה כזאת המגיעה מהקהל באולם, אבל לא מזמרי הליווי, שלא הצלחתי לאתר אותם בהופעה. כלומר, אם אכן אין זמרי ליווי אז אותה שאגה בפזמון היא 100% הגיעה מהקהל, ומכאן שהדבר מלמד כמה השיר אהוב. 147.236.232.254 17:11, 8 במאי 2024 (IDT)
הערך משק הדלק בישראל אומר ש"רוב הנפט הגולמי בישראל (כ-91%) מיובא ממדינות ברית המועצות לשעבר. כ-7% מהנפט הגולמי מיובא ממקסיקו". אילו מדינות כללות באותם ה"מדינות ברית המועצות לשעבר"? האם אנחנו חיים על נפט רוסי בעיקר? Corvus,(Nevermore) 17:22, 8 במאי 2024 (IDT)
נכון שיש כמה משרדים בחיפה ונכון יש קרייה גדולה ביקנעם. אבל אם מסתכלים בפריסה ארצית, אז רוב ההייטק מרוכז בשרון-מרכז.
למה זה ככה? הרי יותר זול לרכוש משרדים איפשהו בקריית ים, נצרת ועפולה. אי אפשר להגיד שחסר שם כוח אדם: יש מלא אנשים שהיו צריכים לעבור מפריפריה למרכז בדיוק בשביל למצוא עבודה. וחברות הייטק לא צריכות עכשיו קרבה פיזית לאיזה מפעלי ייצור. אז למה לא פותחים משרדי HP בקריית אתא או נהריה? 192.114.1.67 17:48, 8 במאי 2024 (IDT)
שתי סיבות עיקריות: ראשונה: רוב הכלכלה הישראלית ממוקמת במרכז הארץ, ולכן סטטיסטית גם רוב ההיי-טק נמצא במרכז. שנייה: כוח האדם העיקרי של היי-טק משתכר היטב ומקיים רמת חיים גבוהה שלא ניתנת לקיום בפריפריה (ולכן מתגורר במרכז), אז אם חברות ההיי-טק רוצות להגיע למספר גבוה יותר של עובדים, עדיף להן להתמקם במרכז. עמית - שיחה16:11, 10 במאי 2024 (IDT)
אילו דברים? מה כבר יש ברעננה ורמת גן שאין בנצרת וצפת?
זו שאלת הביצה והתרנגולת. הייטקיסטים חיים איפה שיש חברות הייטק וחברות הייטק נמצאות איפה שיש הייטקיסטים. כדי לשבור את המעגל צריך ממשלה שתתמקד בפיתוח הפריפריה (ולא רק בדיבורים על פיתוח) באופן שימשוך הן חברות והן עובדים (תחבורה, חינוך, איכות חיים, בריאות ועוד). Danny Gershoni • שיחה11:39, 16 במאי 2024 (IDT)
בימנו, כשיש אינטרנט מהיר אפשר בקלות לארגן משרדים של חברות טכנולוגיה בכל חור. ורמת החיים והשירותים לאזרח בפריפריה לא כל כך נחותים ביחס למרכז. יש בדיוק אותם קניונים, קופות חולים, בתי ספר, גני מחשקים ובנקים בכל מקום. אז כנראה שיש פה פשוט איזה מעגל קסמים. Corvus,(Nevermore) 11:57, 16 במאי 2024 (IDT)
אינני יודע מדוע חברות הייטק נמצאות לרוב בת"א, אבל ההיגד ש"רמת החיים והשירותים לאזרח בפריפריה לא כל כך נחותים ביחס למרכז" היא לא נכונה. לא רמת שירותי הבריאות, לא התרבות, לא הקולינריה ולא רמת מוסדות ההשכלה. Shannen • שיחה11:25, 17 במאי 2024 (IDT)
נכון להליכה ארוכה במהירות מעלה את אחוז הקורטיזול בדם?
האם זה פוגע בבריאות?
קורטיזול הוא הורמון סטרס. יש לו חשיבות רבה בתהליכים מטבוליים שונים. באופן עקרוני, במצבים שבהם נדרשת הגברה של פעילות מטבולית אמורה להיות עלייה בהורמוני סטרס. הליכה, לצורך העניין היא פעולה שגורמת דבר כזה בגוף. עם זאת, השפעה ארוכת הטווח של הפעילות הזאת היא לא גדולה. הינה דוגמה למטה-אנליזה שסקרה את המחקרים בתחום [7] באשר לשאלה השנייה - לא, עלייה זמנית בהורמוני סטרס היא טבעית ולא גורמת נזק. גילגמש • שיחה21:04, 10 במאי 2024 (IDT)
חוטפי משפחת ביבס – ארגון "אדוני השממה" (בערבית: سادة الصحراء)
האם יש דת שלפי חוקי המלחמה שלה על כל שבוי אחד יש להחזיר רק שבוי אחד ולא יותר ולא משנה מי השבויים יהיו, מה גילם, מה מעמדם הכלכלי וכו', אחרת לתקוף את האויב גם אם זה יביא למות כל שבוי?
יש רבנים שפסקו כי על כל שבוי יש להחזיר שבוי אחד, ויותר מכך זה נקרא יתר על דמיהן. הדיון לגבי "אין מבריחין" הוא נפרד משאלת "דמיהן", כך שיכול להיות שישנם רבנים שיפסקו כלשון השאלה. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • מוצאי שַׁבָּת, ג' באייר ה'תשפ"ד; ולמנינם:21:47, 11 במאי 2024 (IDT).
לא יודע כמה מכם שמו לב לירח אתמול, מי שלא ראה אתאר - סהר שוכב במאוזן, סטייל חיוך של חתול צ'שייר. זה משהו שקורה לפעמים? שקורה באופן קבוע ומעולם לא שמתי לב?? הייתי תחת הרושם (השגוי?) שהירח מתמלא מצד לצד, כמו שלימדו אותנו ביסודי (זורח וגורע). לוגי יבש 5 • שיחה11:15, 12 במאי 2024 (IDT)
כן. זה מה שקורה בדיוק בתקופה הזו של השנה, כי הזווית בין מישור המילקה, לבין האופק, בזמן שקיעת הירח החדש, היא הכי גבוהה. הרי בנקודת ההיפוך הקיצית השמש שוקעת בשיפוע הכי גדול (והירח קצת אחרי המולד נמצא בנקודה על קו המילקה שבה השמש תהיה קצת יותר מאוחר). eman • שיחה • ♥11:54, 12 במאי 2024 (IDT)
שמתי לב שבתרבות האירופאית יש איזושהי גישה אוהדת מאוד כלפי מי שנכשל ומצד שני גינוי כלפי מי שהצליח. המצליחים נתפסים בתור מישהו שעשו דבר לא הוגן, מעמד מנצל, מי מעמד מדכא.
והנכשלים נחשבים לקרבן, מעמד מדוכא, אנשים שזקוקים לתמיכה קבועה.
זו רעה חולה שנובעת מהפרוגרסיביות של המאה ה-21 ואידאולוגיית/תרבות ה-Woke שבה מי שמצליח נתפס כמדכא פריווילג ומי שנכשל נתפס כקורבן. לפי מספר הוגי דעות זו תולדה של המרקסיזם ובייחוד של הענפים החדשים שלו נאו-מרקסיזם ומרקסיזם תרבותי. כידוע, המדינות שיישמו את המרקסיזם היו מדינות כושלות בעוד שהמערב הקפיטליסטי היה מצליח ומשגשג. תומכי המרקסיזם היו צריכים להצדיק עובדה זו ותזת "המצליח הוא רע" הייתה התירוץ האולטימטיבי. – ד"ר MathKnight✡ (שיחה) 14:34, 13 במאי 2024 (IDT)
אין גינוי למי שמצליח אך אכן יש גישה אוהדת למי שנכשל. זה נובע מהתרבות האירופאית שמושרשת במידה רבה על הדת הנוצרית. בנצרות יש משקל גדול מאוד לחמלה. יש כמובן סיבות נוספות גילגמש • שיחה15:49, 13 במאי 2024 (IDT)
אני חושב שבניגוד לארה"ב, שהלכה עם הקפיטליזם מאוד רחוק, מדינות אירופה משלבות קפיטליזם וסוציאליזם (במיוחד בצפון היבשת) תוך פיתוח שירותים סוציאליים מתקדמים. אני פחות מקבל את ההגדרה "גינוי המצליחים" אבל כן מקבל את האהדה לחלש. Danny Gershoni • שיחה11:43, 16 במאי 2024 (IDT)
אני חושב שכל קראי ורבני יסכים שכאשר משה היה מספר ימים על הר סיני, יהוה הכתיב לו את החומש ומשה כתב את כולו וכאשר ירד מההר החזיק ביד אחת את ספר החומש וביד שנייה את לוחות הברית.
אם אני לא טועה נתקלתי בעבר ב"רישיונות תוכן" על עותקים מודפסים של החומש אבל אם יהוה ומשה הם בעלי זכויות היוצרים הבלעדיים לכאורה, איך בכלל החוק מאפשר להעביר מהם את זכויות היוצרים על המידע הזה לכל מיני בעלי בתי דפוס מודרניים?
זכויות יוצרים לא תקפות לנצח, הן פגות זמן-מה לאחר פטירת המחבר (70 שנה לאחר מותו, לפי החוק הישראלי). ככלל, יצירות בנות מאות ואלפי שנים מותר להדפיס חופשי. מחבר היצירה הספציפית הזו הוא, לכאורה, בן אלמוות, כך שאני משער שיהיה לו סיכוי לא רע לזכות בפיצויים על הפרה (מתמשכת) של זכויות היוצרים שלו, אם רק יעתור לערכאות בנידון. מפתח-רשימה • שיחה15:43, 14 במאי 2024 (IDT)
קודם כל, לפי היהדות הרבנית, אלוהים לא הכתיב את התורה למשה על הר סיני, אלא בערבות מואב כארבעים שנה לאחר־מכן. מה שניתנו על הר סיני היו לוחות הברית והתורה שבעל-פה. באשר לשאלה עצמה: ”תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב” (ספר דברים, פרק ל"ג, פסוק ה') – הזכויות על העתקת התורה נמסרו לעם ישראל יחד עם המצווה לכתוב אותה. אך לא נראה לי ש"עם ישראל" הינו ישות משפטית עם יכולת בעלות ועמידה בערכאות... בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • יום שלישי בַּשַּׁבָּת, ו' באייר ה'תשפ"ד; ולמנינם:16:55, 14 במאי 2024 (IDT).
לדעתי דף זכויות היוצרים שלהם לא חוקי מעצם זה שהם דורשים זכויות יוצרים על מידע שהם לא פיתחו בייחודיות וגם מעצם זה שהם פירסמו הצהרות זכויות יוצרים לא זהות באנגלית ובעברית.
ברישיון בעברית הם בקושי אמרו משהו אבל ברישיון באנגלית הם אמרו שהמידע כפי שמופיע אצלם באתר הוא ייחודי ("our Bibles and other materials are not exactly like any others"), מה זה השטויות האלה? זה התנ"ך של כותבי התנ"ך? או תנ"ך אחר?
עיין נוסח המסורה. גם בתוך היהדות הרבנית ישנם הבדלים בין תנ"כים שונים (די מינוריים). אנשים רבים השקיעו מאמצים ליצור גירסאות מדויקות (לדעתם), אז למה שלא יהיה אפשר להגן על העבודה הזו?
סלח לי אבל מה זה קשור ההבדלים המינוריים האלה של אות פה אות שם או מילה פה מילה שם? בכל עבודה כתובה אחרת הבדלים כאלה היו נחשבים להפרת זכויות יוצרים אז על מה יש פה "להגן" בדיוק? זכויות היוצרים על המקרא שייכים לנביאים, לסופרים ולמנהיגי הדור שעמלו לאורך הדורות על כתיבתו, חיבורו ושימורו. קבוצת אנשים, נקרא להם "יהודים צדיקים" לצורך העניין שמנסה להשתלט על כל המיזם הזה שנמשך אלפי שנים ולנכס לעצמם זכויות יוצרים עליו זה פשוט חוצפה אם לא אכזריות מבחינתי ואני סמוך ובטוח שזה לא היה עומד במבחן משפטי. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
זו תשובה חלקית. כלומר: מה „שירד ממשה בסיני״ היה דומה למה שיש בספר תורה של ימינו: ללא טעמי מקרא (שהם תוספת מאוחרת יחסית. אם כי לא מאוד מאוחרת. כבר עברו מאז יותר מאלף שנים). כמוכן המהדורות המדויקות שבהן אנו משתמשים היום הן תוצאה של הגהות מאוחרות: משווים נוסחים שונים ומנסים להכריע מה בדיוק צריך להיות כתוב בכל מקום, כי יש כל מיני שגיאות העתקה שהשתרבבו עם השנים. הנוסח המדויק שהתקבל מוגן בזכויות יוצרים. Tzafrir • שיחה13:19, 16 במאי 2024 (IDT)
מצאתי מפה מעניינת פה: File:1851 Henry Warren Map of Syria (cropped).jpg. אפשר לראות הרבה דברים מעניינים בה, לדגומה אפשר למצוא על המפה את אשדוד, אשקלון, כפר סבא ועתלית. בזמן שחיפה על על המפה. עוד יותר מעניין שאזור יפו היה חלק מרצועת עזה, בזמן שירושלים זה דמשק.
אז כמה שאלות:
1) איך נקבע קו הפרדה בין מחוז "עזה" לבין "דמשק" (הקו הירוק-צהוב במפה) ואיך נקבע קו ההפרדה בין "עזה" לבין "עכו" (ורוק-ירוק)? האם היתה הפרדה שלטונית כלשהי בין הנפות? האם היתה הפרדה לשונית (דילאקט שונה של ערבית)?
2) האם המונח "פלסטינה" (בהגייה כלשהי) הופיע באופן רשמי באימפריה העות'ומנית?
אני חושב שאם טיל פוגע בכור אטומי עוצמת הפיצוץ תהיה פחות או יותר אותו דבר כמו פגיעה בשטח ריק, רק שתתווסף קרינה רדיאקטיבית מהכור ההרוס.
אבל מה קורה כאשר טיל פוגע במספר פצצות אטום מוכנות לשימוש המונחות זו לצד זו? האם יהיה פיצוץ אטומי אדיר מעצם זה שכמה פצצות אטומיות התפוצצו במקביל?
תודה!!!
פצצות אטום אינן בהכרח מתפוצצות בפיצוץ הרגיל שלהן כאשר מתרחש פיצוץ לידן. הפיצוץ שלהן תלוי בקיום נכון של שרשרת ההפעלה (יצירת מסה הגבוהה בהרבה מהמסה הקריטית על ידי איחוד שתי מנות תת קריטיות בעזרת פיצוץ מקדים של חומר נפץ, כך לפחות בפצצות מהדור הראשון), ולכן ייתכן שלא יתפוצצו כלל, אם כי זיהון שיורי בהחלט ייתכן. אסף השני - ישוחרר איתמר! לדף הסיכה. 10:22, 17 במאי 2024 (IDT)
לא. לפצצות בכלל, ולפצצות אטום בבפרט, יש מררעומים שנמחומשים ררקק לפפני שימוש. כברר קרה שפפצצותת אטום נפלו בטעות ממטוסים ולא התפוצצו - אם כי במקרה אחד זה היה די קרוב.
התורה שבכתב נועדה לתת כללי אצבע שאינם ניתנים לשינוי ולכן הם נכתבו. התורה שבעל פה מתווכת אותם, באמצעות חכמי הסנהדרין, בהתאם לדור. לכן במקור הם אמורים להיות בעל פה, כטבעם של דברים דינמיים, אולם בימי רבי יהודה הנשיא הם עלו על הכתב כהוראת שעה בשל החורבן, ביטול הסנהדרין ופיזור הגלויות. יאיר דב • שיחה • ט' באייר ה'תשפ"ד • 10:40, 17 במאי 2024 (IDT)
התורה שבכתב נכתבה ונערכה ברובה בסוף ימי בית ראשון ובמהלך התקופה הפרסית. התורה שבע"פ היא אוסף של פרשנויות ודיונים המתבססים בין השאר על התורה שבכתב, ועברו מדור לדור בערך החל מהתקופה ההלניסטית ועד למאה השישית, בהתחלה בע"פ ואח"כ בכתב. כך שהחלוקה הראשית ביניהן היא עצם כתיבתן בתקופות שונות ובסיטואציות שונות. בנוסף, התורה שבכתב נכתבה בעיקר בארץ ישראל ובעברית, בעוד התורה שבע"פ נכתבה ברובה בבבל ובארמית - כך שיש גם הבדלים גאוגרפיים, תרבותיים ושפתיים ביניהן. בברכה, איתמראֶשפָּר - דברו אלי - איפה הייתי ומה עשיתי - "אין לי צורך בהיפותזה הזאת" - 10:41, 17 במאי 2024 (IDT)
עפ"ל.
ר"ן: התורה שבעל פה לא נכתבה כדי שיהיה צורך ללמוד אותה ישירות מפי הרב לתלמיד, וכך למנוע אפשרות לטעות (ר"ן על הרי"ף מגילה יד. ד"ה אמר)
אוסיף לכל הנכתב לעיל שהתורה שבכתב, כפי שהיא לפנינו, ערוכה בצורה שניתן לקרוא אותה ולפרש אותה כמקשה אחת (למרות שגם בתוכה מוצאים פה ושם דברים שלכאורה סותרים זה את זה, בבחינת "וכן שני כתובים המכחישים זה את זה עד שיבוא הכתוב השלישי ויכריע ביניהם", אבל המקרים הללו מועטים יחסית).
לעומת זאת, בתורה שבעל פה התקיימו מסורות שונות, שחלקם תועדו במשנה ובתלמוד כ"מחלוקות", כגון בית שמאי ובית הלל, ובדורות מאוחרים יותר מנהגי ארץ ישראל לעומת מנהגי בבל, ועד ימינו שיש הבדלים בהלכה ובמנהגים בין אשכנזים לספרדים, וכל זה חלק מ"התורה שבעל פה", שהועלתה במשך הדורות על הכתב.
מדוע נכנסתם לשדה מוקשים זה? התורה מפוצלת לתורה שבעל פה ותורה שבכתב משום שכך רצה הקב"ה. מדוע רצה? נסתרות דרכי האל. דוד שי • שיחה18:10, 17 במאי 2024 (IDT)
לא בדיוק. ראשית, „תורה״ היא „הוראה״. ישעיהו כתב באחת מנבואותיו שבעתיד „מציון תצא תורה ודבר ה’ מירושלים״: כלומר כולם יקבלו את ההוראות של [נביאי / כהני] ה’ מירושלים.
בתחילה היו כל מיני ספרים. נראה שספרי או ספר התורה התקדשו בשלב מוקדם יותר (לדוגמה: השומרונים קידשו רק את גרסתם לתורה ולא ספרים אחרים. יש השערות שונות מתי נוצרו קובצי נביאים וכתובים. הגיבוש הסופי של רשימת הספרים שנכללו בתנך היה רק לאחר חורבן בית שני.
בתקופת בית שני נכתבו כל מיני ספרים. ספר דברי הימים הוא דוגמה ברורה לכך. אבל עיון במה שמכונה הספרים החיצוניים (כלומר: ספרים שאנו מכירים שלא נכנסו לתנך) מראה שהיו לא מעט ספרים אחרים שלא נכנסו לתנך. ספר דניאל דומה בתוכנו ללא מעט מהם, אבל למזלו הוא נחשב כספר מספיק עתיק והתקדש. גם ספר יהודית הצליח ליצור מעמד שגוי של ספר עתיק אבל עורכי התנך כנראה לא אהבו את נושאיו.
בספר דניאל יש כל מיני סיפורים. ואז מגיע חלקו השני שבו מלאך האל מספר לדניאל מה הולך לקרות. זו הייתה הדרך של מחבר הספר להעביר את המסר הרצוי. הדרך הזו, של העברת מסרים ממלאכים (אבל כבר לא מהאל ישירות כמו בימי נביאים ראשונים, כי האל עצמו כבר הפך למרוחק יותר מדי) הייתה נפוצה בזרמים שונים ביהדות של סוף ימי בית שני.
לעומת זאת, היה זרם אחר שטען שלא בשמיים היא: אנחנו לא סומכים יותר על נבואות אלא רק על הכרעות של אנשים בשר ודם. אבל כבסיס להכרעות הם עדיין הסתמכו על כתבי הקודש. לכן הם קבעו ככלל שנבואה הפסיקה להתקיים לאחר חורבן בית ראשון. אבל הם החלו לצבור מסורת של הכרעות. המסורת הזו לא נכתבה ועברה בעל פה ממורה לתלמיד. בשלב מסוים נוסד המוסד של בית מדרש (ואולי בתי המדרש עזרו ליצור צבירה שיטתית יותר של מסורת שיפוטית?)
רק תיקון - מקובל כיום במחקר שגם שהתורה שבעל פה נשארה בעל פה תקופה ארוכה, והועלתה על הכתב רק לאחר הכיבוש הערבי. כך סיכם יעקב זוסמן במאמרו הנודע "קוצו של יוד" (בניגוד לדעת יעקב נחום אפשטיין). הויכוח בנושא החל עוד בימי הביניים. --ריהטא • שיחה22:57, 18 במאי 2024 (IDT)
לא, יש שתי סיבות: 1. "13 שנים הערך הזה נושא בקלון תבנית שכתוב מוצדקת. אף אחד לא הרים את הכפפה - דיינו.". 2. הפרת זכויות יוצרים. מתוך שיחת_טיוטה:דרמה_היסטורית#העברה לטיוטה
תקנות המשטרה (גיוס), תשי״ח–1957 מציגות תנאים לגיוס למשטרה ובהם שהמועמד: "נבדק על ידי רופא או ועדה רפואית שייקבעו מדי פעם בפעם על ידי המפקח הכללי, ונמצא מוכשר מבחינה רפואית לשמש כשוטר". מכאן שהתשובה לשאלה תלויה בשיקול דעתו של רופא המשטרה, ובמידה שבה המגבלה משפיעה על היכולת לתפקד כשוטר. אני משער שהמגבלה תקשה על גיוס לתפקיד שוטר הנמצא בשטח, אך לא צריכה להקשות על קבלה לתפקידי מטה במשטרה (מתכנת, אפסנאי וכדומה).
חוק שירות המדינה (מינויים) מחייב להעסיק שיעור מסוים של עובדים עם מוגבלות, כך שהעסקת שוטר חירש תסייע למשטרה לציית לחובה זו. למותר לציין שהמשטרה, כמי שממונה על אכיפת החוק , חייבת לציית לחוק יותר מכל גוף אחר. דוד שי • שיחה18:26, 17 במאי 2024 (IDT)
התשובה היא כן. במשטרת ישראל שירת גם שוטרעיוור, שהיה בכיר ביחידת המחשבים והסייבר של המשטרה. הוא תרם מאוד בתפקידו לאחר שבמשטרה הלכו לקראתו וביצעו התאמות נגישות בשבילו. כדי למנוע מצב שהוא יסתובב ברחוב ומישהו יצעק "שוטר" ואותו שוטר עיוור לא יוכל לעזור הוחלט שהוא יסתובב "על אזרחי" ולא ילבש מדים. – ד"ר MathKnight✡ (שיחה) 18:51, 17 במאי 2024 (IDT)
תוכל לקרוא כאן על מצב הגידול המסחרי של תאנים בישראל. הבעייה העיקרית על פי המאמר להיצע הנמוך לעומת הביקוש, היא חוסר רווחיות למגדל, הנובעת מחוסר מיכון של הגידול שמביא לעלויות עבודה גבוהות בקטיף ובמיון ובכלל בגידול המסחרי, וחמרי הדברה שיצאו מהרשימה של החומרים המותרים בשימוש, חיי מדף קצרים, פחת גדול ועוד. אני רק יכול להעיר שאמצעי התקשורת בישראל נוטים להטיל גזירה שווה על הפירות ועל הירקות, בעוד שכל ירק וכל פרי הם עולם ומלואו עם יתרונות ובעיות משלו ועם מצב שוק משלו שאין לו שום קשר לירק או לפרי שלידו בסופרמרקט. אודי • שיחה13:44, 23 במאי 2024 (IDT)
המקצוע הראשון שאני חושב שייפגע בעתיד הקרוב מ AI הוא עיצוב גראפי אבל מה עוד ייפגע?
בספק אם מעצב גרפי מקצועי באמת נפגע מזה. אין מה להשוות רמה של חובבן לא מוכשר שעושה עיצוב בעזרת AI לבין מקצוען שמשלב AI בעבדותו. מעצבים גרפים מהדור החדש ישתמשו בAI כחלק אינטגרלי מהתהליך.
אם כבר מקצוע שהולכים להיפגע בעתיד זה עורך לשוני, כי מכונה יודעת לתקן בקלות טעויות ולנסח מחדש משפטים בעלות אפסית וזמן כמעט אפסי. ולדעתי בהמשך יהיה כנראה גם צמצום הדרגתי בכוח אדם במקצועות שדורשים יכלות טכנית נמוכה ולא דורשים השכלה - לדגומה במקצועות שכל מה שנדרש מהם זה למלא נתונים לטבלאות אקסל וכד'. Corvus,(Nevermore) 12:59, 19 במאי 2024 (IDT)
בכל שנותי spell checker tools ו phrasing suggestion tools למיניהם רק הפריעו לי אז אישית ממש לא הייתי רוצה שהם יהיו כפויים עלי אוטומטית כפיתרון AI. לגבי הזנת נתונים לאקסל וזהו, לא ידוע לי על מקצוע כזה, איזה מקצוע כזה קיים? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
עד מחר המעצב המקצועי (שלא רוצה לאבד את פרנסתו) ילמד להשתמש בכלי AI מקצועיים, כאלה שלחובבן לא יהיה זמן ורצון להתעסק בהם. והפער עדיין ישמר. Corvus,(Nevermore) 11:50, 21 במאי 2024 (IDT)
כמה אמור לעלות שיעור פרטי עם מורה פרטי לפיזיקה ישראלי?
אני לא מחפש ייעוץ מדעי מד"ר לפיזיקה או מבעל תואר שני דוקטורנט לפיזיקה אלא בעל תואר ראשון בפיזיקה שיסביר לי דברים במילים פשוטות כאדם שלא לומד פיזיקה פורמלית אלא רק מתעניין בכמה דברים במדע פופולרי בפיזיקה. האם זה ריאלי לצפות לשיעור שעלותו עד 150 ש"ח? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
150 לשעה של שיעור פרטי נשמע סביר (כתלות במקום וזמן כמובן). לרוב מורים פרטיים לפיזיקה מכינים לבגרות או עוזרים עם פתרון של בעיות ספציפיות של בני נוער. ואתה מעוניין לשבת עם מישהו שעה ולשוחח על נושאים בפיזיקה בלי לפתור תרגילים ובלי מתמטיקה? כל סטודנט לתואר ראשון ישמח לקבל על זה 150 ש"ח בלי להסס. נראה לי גם פרופסור לפיזיקה לא יסרב להצעה כזאת. Corvus,(Nevermore) 12:52, 19 במאי 2024 (IDT)
זה משתנה. אני זוכר שהכי זול שראיתי למורה פרטי (מנוסה, אז היה בעל תואר שני, היום דוקטורנט) היה 80, והכי יקר היה 200 וקצת. פיזיקה זה מקצוע מבוקש וקשה. מניח ש-150 זה סבבה וריאלי. ארז האורז • שיחה🎗01:40, 20 במאי 2024 (IDT)
לא רואה איך הייתי מסכים לתת שיעור תמורת 80 ש"ח. זה מחיר שנותן סטודנט שנה ב' לסטודנט של שנה א', תוך התחשבות במצב כלכלי ובזה שחומר הלימוד עוד טרי. Corvus,(Nevermore) 14:06, 20 במאי 2024 (IDT)
חיפוש גוגל של האנשים העישרים בעולם מעלה תשובות כמו ביל גייטס, אילון מאסק, מארק צוקרברג, לארי פייג' וכד'. רובם ככולם אמריקאים שהתעשרו בזכות חברות טכנולוגיה.
אבל מה עם השוק הרוסי? השוק הרוסי ידוע בתור ריכוזי מאוד, כאשר ההון נמצא בידי אוליגרכים שעוסקים בתעשייה כבדה, בגז, נפט, מתכות, פחם. האם ההון של אותם אוליגרכים באמת לא משתווה להון של הבעלים של התעשייה הגבוהה האמריקאית? כלומר האוליגרך העשיר ביותר ברוסיה הוא בכל זאת פחות מה"עני" ביותר מבין מאותם 10-20 טייקוני הייטק אמריקאים? 176.12.139.111 13:56, 19 במאי 2024 (IDT)
לכבוד העונה החדשה שעלתה, רציתי לשתף אתכם בזיכרון שהיה לי.
בפרומואים לעונה 3 (לפי הערך, למרות שזכור לי שזה בכלל לעונה הקודמת (5) או לעונה לפניה (4)), היה פרומו אחד בטלוויזיה למערכון שבו מבשרים לירדנה ארזי שעופרה חזה מתה, והיא בתגובה מתחילה לשמוח ולצחוק. העניין הוא שהמערכון הזה לא יצא מעולם. כן יצאו קטעים קצרים של ירדנה ארזי (בגילומה של יעל שרוני המוכשרת) שבהן היא עונה על שאלות בפינה הקבועה של התוכנית שבה שואלים דמויות מהעבר כל מיני דברים. כמדומני שהפרומו היה ערוך, כך שייתכן וכוונת הבמאי הייתה להכניס רק חלק מהמערכון כפרומו, ושהוא לא ישמש כפרומו בלבד, אבל זוהי רק השערה שמתבססת על הזיכרון שלי. מישהו זוכר משהו כזה? ידוע למישהו האם זה היה מערכון או פרומו שיווקי שנועד לקדם את הסדרה? בהנחה שזה מערכון, האם זה נגנז? ואם כן, למה? ארז האורז • שיחה🎗01:38, 20 במאי 2024 (IDT)
הייתי מפנה את השאלה ליוצרים, לחברת ההפקה או לתאגיד. אין קבוצת פייסבוק רשמית לתוכנית, בניגוד לתוכניות אחרות של ״כאן״, אבל כנראה עדיף לשאול שם. (¯`gal´¯) • שיחה11:39, 20 במאי 2024 (IDT)
האם אוניברסיטאות בארץ משתפות בינהן מידע אישי על מועמדים כמו גליונות ציונים?
למדתי במוסד X לפני כך וכך שנים ופרשתי עם ציונים נמוכים/נכשלים. כעת כשאני מסנה להתקבל אל מוסד Y הם מבקשים שאספק תיעוד על השכלה אקדמית קודמת. כיצד מוסד Y יודע שלמדתי במוסד X , והאם אני בכלל חייב לספק להם תיעוד שכזה (שכנראה ישפיע מאוד על הקבלה)?
שלום, אם לא המקום סליחה מראש. אשמח לקבל הסבר תמציתי על ההבדל העקרוני והבסיסי אם קיים, בין יהדות קונסרבטיבית ליהדות רפורמית. תודה לכל עונה. נא לתייג אותי! Asaf M - שיחה - הצטרפו למיזם האבולוציה19:29, 21 במאי 2024 (IDT)
@Asaf M הבדל בהחלט קיים; לצערי אני לא מתמצא מספיק כדי לתמצת בצורה מניחה את הדעת.
אם אתה בחתונה ורוצה לדעת באיזה זרם מדובר, פקח עיניים: אם האמא של הכלה בהיריון, זו יהדות אורתודוקסית. אם הכלה בהיריון, זו יהדות קונסרבטיבית, ואם הרבי בהיריון, זו יהדות רפורמית. לא בדיוק תשובה לשאלה, אבל הלצה נאה שאיכשהו קשורה לעניין.
קפוד אכן הלצה יפה וזה האמת מה שחיפשתי משהו קצר וקולע וטרם מצאתי. קראתי את פרקי התאולוגיה בשני הערכים ולא הבנתי ״תכלס״ מה ההבדל. תאולוגית בשני הזרמים מאמינים באמונה מוחלטת באל פרסונלי, השגחה פרטית, האל בורא עולם, כתב את התורה וכו׳. הבדל מה? Asaf M - שיחה - הצטרפו למיזם האבולוציה06:34, 22 במאי 2024 (IDT)
@Asaf M (אגב, הייתי קורא את שני הערכים בשלמותם לפני שהייתי מנסה לגזור משפט):
הרפורמים הם תרגום יהודי של התאולוגיה הפרוטסטנטית הליברלית מן המאה ה-19 (שמתלבשת מטבעה טוב בהרבה על המסורת הנוצרית, קו"ח הפרוטסטנטית, של דת אינדיבידואלית). הפרט הרציונלי, שהאוטונומיה שלו מוחלטת, מקיים קשר עם אל מופשט; ההתגלות האלוהית היא היפתחות האינטלקט של הפרט האמור למסר העל-זמני של אותו האל. ככל שהאינטליגנציה והתפישה משתפרות עם ההתקדמות האנושית, כך ההבנה של המסר משתפרת. גישה זו מייתרת את חשיבותה של המסורת (תיעוד של ההבנה המפותחת פחות מדורות עברו) ושוללת כל חשיבות מובנית מהליכות טקסיות (שרידים כנ"ל, שאם אין להם חשיבות ליחיד של ימינו, ניתן להיפטר מהם ללא שהיות). ובמקביל, אלוהים, מופשט ככל שיהיה, נותר גורם מרכזי.
הקונסרבטיבים, לעומתם, הניחו מאז ומתמיד את הדגש על העם והמסורת, לא על האמונה. המחשבה שלהם יונקת מהוגים גרמניים לאומניים רומנטיים, ומתכתבת היטב עם היסוד הקולקטיבי במסורת היהודית. בניגוד חמור לאורתודוקסים, היא כמעט מבודדת היבט זה, ומשתמשת בו כמשקל נגד להחלשת האמונה המסורתית באמיתותה וברצף מסירתה של ההתגלות האלוהית בסיני. אין זה פלא שהקונסרבטיבים הם הזרם היחיד שגילה אהדה בלתי-מסויגת ללאומיות ולציונות מאז ומתמיד (בניגוד לאורתודוקסים ולרפורמים), ורבות מתפישותיהם מתכתבות עם אלו של הציונות הדתית. הם מייחסים חשיבות לטקסים ולמסורות קודם כל עקב כך שקודשו בידי העם לאורך ההיסטוריה; נימוקים הלכתיים פורמליים חשובים מאותה סיבה. אלוהים שם, בדרך כלל, אבל הוא מרוחק מאוד. ושוב, אין זה פלא שמתוך התנועה הקונסרבטיבית התפתח הרקונסטרוקטיביזם החילוני של מרדכי קפלן, שמוותר כליל על האל (שהוקא לבסוף אך היה בעל חשיבות אדירה במשך יובל שנים), ושלא היה יכול לצמוח בשום אופן במחשבה הרפורמית.
דברים אלו אמורים במחשבה הקלאסית של שתי התנועות, לא במצבן בפועל. לאחר דור-שניים שאיבדו כליל כל יראה דתית וכל כבוד אמיתי להנהגה הרבנית, מדובר בשני ארגונים קהילתיים שתופרים את אמונותיהם בגסות כדי לשמור על קהל אדיש יותר ויותר, ומערבבים עמיות יהודית, מסורת אתנית ושאריות של דת. אחד מחשובי הרבנים הרפורמים תיאר את תנועתו כ"1,500 תאולוגיות (=מספר הרבנים הרפורמים בארצות הברית) המאוחדות תחת תוכנית פנסיה אחת". ראש הסמינר הקונסרבטיבי הרב איסמר שורש תקף בבוטות את חניכי המוסד בנאום הפרישה שלו: What ails the Conservative movement is that it has lost faith in itself. Internally, we have already become Reform, and it will only be a matter of time before [externally] we appear like Reform. AddMore-III • שיחה01:20, 23 במאי 2024 (IDT)
האם זה שנעשית עכשיו הכרה של מספר מדינות והאו״ם במדינה פלסטינית מהווה למעשה פרס לטרור כפי שרואים זאת בארץ? או למעשה להפך? זה מכפיף אותם לאמות מידה בינלאומיות, מפסיק את ההכרה בהם כפליטים ומימון של אונר״א ושל תרומות וסיוע הומניטרי ממגוון מדינות? והופך למעשה את אופן הפעולה של ישראל מולם ליותר מאוזן?
ושאלה נוספת, איך זה שלא הוכרו כמדינה יחד עם הקמת מדינת ישראל? התוכנית המקורית של האו״ם הייתה הקמה של 2 מדינות פה. (¯`gal´¯) • שיחה13:07, 22 במאי 2024 (IDT)
לגבי החלק השני: מדינה פלסטינית אחת הוקמה: מדינת ישראל. אבל לפי החלטת החלוקה היו אמורות להיות שתיים וחצי כאלו (יהודית, ערבית, ושטח אוטונומי סביב ירושלים).
בזמן החלטת החלוקה, הישוב היהודי החליט להכיר בה ואילו היישוב הערבי (בהנהגת הוועד הערבי העליון) לא הכיר בה והחליט שכל פלסטינה שייכת לערביי פלסטינה. החלה מלחמת אזרחים. הוועד הערבי העליון היה מסוכסך עם הבריטים ולא ישב בארץ. הוועד לא הצליח להוביל את הצד הערבי במלחמה (הוא היה מסוכסך עם הנהגת הליגה הערבית בדמשק ששלחה את צבא ההצלה, ועם המלך עבדאללה שתבע גם הוא בעלות על כל הארץ). בינתיים באפריל החלו הישגים משמעותיים של הצד היהודים.
עם יציאת הבריטים החליט הצד היהודי על הקמת מדינה. ברגע האחרון הושמטה ממגילת העצמאות ההכרה בגבולות החלוקה. יום לאחר מכן פלשו צבאות מדינות ערב בצעד שביטל סופית את ההכרה בהחלטת החלוקה.
הוועד הערבי העליון הכריז על הקמת מדינה ערבית בכל שטחי פלסטינה רק בספטמבר 1948, אחרי שהיה ברור שגם מצרים וירדן לא הולכות לווותר עבורה על השטחים שהן כבשו. לאחר זמן מה המצרים גירשו את הממשלה הזו מעזה לקהיר והיא מעולם לא שלטה בפועל בשטח.
בעניין ההכרה, מובטחת לפלסטינים שהם ייהנו מחסינות של מדינה, אך יזכו להאשים את הכיבוש הישראלי האכזר בכל צרה ומצוקה שתעלה בפניהם. באופן כללי, פלסטינים הם מסכנים, ולכן לא נדרשים לקחת אחריות על שום מעשה. או איך שהיטיב לתאר זאת חסיד אומות העולם אחמד יאסין: "אני הקורבן". ובכך התיר לרצוח אזרחים ישראלים, ובפרט נשים וילדים. בר 👻 שיחה15:41, 22 במאי 2024 (IDT)
לא הבנתי את הטיעון. למטבע יש שני צדדים. זה שהם יוכרו כמדינה יוביל לכך שיהיו מחוייבים לאמנות בינלאומיות. שלא יאשימו אותנו בדברים, בזמן שהם פטורים מאחריות למעשים. גם ייצא לי לשמוע בראיונות אנשים ממערכת הביטחון שאומרים שזה שהם לא מוכרים כמדינה מקשה על מדינת ישראל לפעול נגדם. (¯`gal´¯) • שיחה16:22, 22 במאי 2024 (IDT)
לא יודע אילו ראיונות שמעת. אבל יש הבדל במשפט הבינלאומי בין לחימה בין מדינות לבין לחימה שאחד הצדדים לה אינו מדינה. למשל על הסוג הראשון חל הפרוטוקול הנוסף הראשון לאמנות ז'נבה ואילו על השני חל הפרוטוקול השני (אנ') (מי מתנדב לתרגם, אגב?). ויש עוד כמה הבדלים. אז אולי זה הבסיס לטענה ששמעת בראיונות שאתה מציין.
אבל, חשוב לדעת שהכרה של מדינות במדינה לא הופכת אותה לכזו. מדובר בצעד שהוא בעיקר דיפלומטי מדיני, שאין לו כל כך משמעות משפטית. מה שמגדיר מדינה ככזו זה בעיקר ארבעת המבחנים שנקבעו באמנת מונטווידאו: אוכלוסייה קבועה, טריטוריה מוגדרת, שליטה אפקטיבית באותה טריטוריה ויכולת לנהל יחסי חוץ עם מדינות אחרות.
יכול להיות גם שהטענה של אותם אנשים ממערכת הביטחון לא מדברת על המחיובויות שיחולו על הפלסטינים כמדינה, אלא על הלגיטימציה הבינלאומית שתהיה לנו כאשר נילחם בפלסטינים בתור מדינה. הטענה הזו הושמעה גם ביחס להסכמי אוסלו ולנסיגה החד צדדית מגוש קטיף - שאם תהיה לפלסטינים אוטונומיה ושליטה על שטח משלהם אז נוכל להילחם בהם כמו שצריך. לדעתי הטענה הזו לא הוכיחה את עצמה.
ייצא לי לשמוע גם לא פעם שהם דה-פקטו מדינה, גם ללא ההכרה בכך. לצד ההגדרה המוכרת שהבאת, ייצא לי לשמוע גם מישהו שהבעא מדד אחר להגדרתם כמדינה. לא יודע להביא לך את זה בדיוק. רק שזה היה בראיון בערוץ 13 אצל הילה קורח, כשהיא התעמתה מולו לגבי ההגדרה של מדינה גם כן, מול זו שלומד עליה כל תלמיד תיכון. (¯`gal´¯) • שיחה23:47, 22 במאי 2024 (IDT)
רצועת עזה (לפני השביעי באוקטובר) הייתה מדינה דה פקטו. הממשלה שקיבלה הכרה היא בפועל ממשלת רמאללה ולא ממשלת עזה. Tzafrir • שיחה01:19, 23 במאי 2024 (IDT)
כאמור, הוכרזה מדינה כזו בספטמבר 1948, והיא התקיימה על הנייר עד שנת 1959: ממשלת כל פלסטין. הערך כולל סקירה היסטורית מעניינת. בצד הפלסטיני נפוצה היום הטענה באי הקמת מדינה פלסטינית ערבית הייתה מזימה של היהודים ושל הבריטים. זוהי כמובן שטות, אולם חצי האמת שמאחוריו הוא שהבריטים פעלו למניעת הקמת מדינה ערבית פלסטינית (משלל סיבות. בין השאר בגלל הנטייה האנטי בריטית של הנהגתה. בדיעבד, כשאנחנו יודעים שההשפעה הבריטית נעלמה מכמעט כל המדינות הללו תוך כעשור, זה נראה מוזר. אבל באותה העת לבריטניה היה תפקיד מרכזי באזור). Tzafrir • שיחה18:53, 22 במאי 2024 (IDT)
בעיתוי הזה מדובר בפרס. אבל פרס שלא שווה כלום. כמו לקבל קופסה ריקה מאליאקספרס. חלק אינטגרלי מהמונח "מדינה" זה שני דברים: שטח וריבונות. ברגע שאין שטח מוגדר ומוסכם, ואין ממשל בעל שליטה מלאה על אותו השטח: אין שום משמעות להכרה הזאת. הכרה כזאת היא זלזול באינטליגנציה של הערבים, שלפי התוכנית לא אמורים לקלוט שקיבלו חבילה ריקה. 2A06:C701:70A3:3A00:F55D:67F5:CDFB:455F 10:40, 25 במאי 2024 (IDT)
יש שטח שכרגע אף אחד לא שולט בו וישראל לא הצהירה מה התוכניות שלה לגביו. נראה שמתגבשת הסכמה מאוד רחבה מי צריך להיות שם. Tzafrir • שיחה08:43, 27 במאי 2024 (IDT)
בכל אופן אם השאלה היא "האם מדובר בפרס", אז התשובה היא שהם קיבלו קופסה ריקה במתנה. וגם צריך להגדיר באופן ברור מי זה "הם" מכיוון שהרחוב הפלסטיני מחולק גם פיזית למקומות שונים (איו"ש, עזה, ירדן, לבנון, סוריה וכד') וגם מבחינה אידאולוגית (האם הכרה לפלסטין קובעת את פתרון שני המדינות כעובדה בשטח? ואיזה סוג מדינה: מדינת איסלאם מתון, תאוקרטיה חמושה, מדינת לאום, דמוקרטיה חלולה, רודנות קומוניסטית?). אז אני אישית לא רואה בהכרה הזאת שום משמעות. הודעה בחדשות זה לא מספיק בשביל להקים מדינה. 192.114.1.67 11:36, 27 במאי 2024 (IDT)
למה ויקיפדיה העברית לא נתמכת ב"צפייה מיידית " (בשיתוף קישור) בטלגרם בשונה מוויקיפדיה האנגלית (זה קשור ל-url) אבל למה אין מי שדואג לויקי העברית
דווקא רואים. שבמרכז המשולש מופיע משהו בצבע/מרקם שונה, רק שאיכות הצילום נמוכה והדגל מצולם בתנועה ובלי שהות מספקת להבחין במדויק בפרטים. זאת הסיבה שמלכתחילה הערכתי שמדובר בדגל ירדן. Virant (שיחה) 15:22, 23 במאי 2024 (IDT)
תוספת: ייתכן מאוד שהכוכב עשוי מחומר אחר משאר הדגל. אינני יודע באיזו טכנולוגיה יצרו אז את הדגל, ואם הדפסת הכוכב בתוך המשולש היתה מורכבת מדי והעדיפו להוסיפו בנפרד, או שהוסיפו אותו מחומר אחר בכוונה כדי שיבלוט. על כל פנים, אם תציג את הסרטון באיטיות, תוכל לראות שבמרכז המשולש יש צורה כלשהי שמחזירה אחרת את אור השמש. Virant (שיחה) 15:34, 23 במאי 2024 (IDT)
בערך חרבות ברזל נכתב שזה מספר החיילים הסדירים. הייתכן שמספר קסם זה לא השתנה במשך 10 שנים? (מקור) למיטב זכרוני זה היה המספר גם לפני 15 שנים. איך ייתכן שהצבא הסדיר לא גדל? בר 👻 שיחה02:37, 24 במאי 2024 (IDT)
כידוע, ככל שיש יותר צמחים בעולם, כך הטמפרטורה העולמית נמוכה יותר, כיוון שהצמחים סופגים את הפחמן שסופג את החום. השאלה שלי היא האם זה עובד רק ברמה העולמית, או גם ברמה המקומית- האם צמחייה בגינה ממתנת את התחממות הבית והגינה בקיץ?--2A00:A041:26E4:3E00:4CBD:597F:3828:CAD9 14:25, 24 במאי 2024 (IDT)
ספיגת פחמן דו חמצני היא השפעה מאוד לא ישירה על ההתחממות. צמחיה גם משנה את צבע פני השטח וזה יכול לשנות את החזרת הקרינה.
זה בהחלט יכול לקרות: שני הצדדים מכירים בחוקי המשחק. לדוגמה: כאשר השלטון המרכזי בוחר, מסיבותיו שלו, לא להתערב.
לדוגמה, בלבנון המדינה קיימת ברקע אבל לא מספיק חזקה כדי להפעיל את סמכותה. אני חושב שלאורך מלחמת האזרחים בלבנון לא היה שום ערעור על מוסד הנשיאות שם. צבא לבנון התערב כמה פעמים במלחמה, ולא בהצלחה רבה.
דוגמה קיצונית עוד יותר אפשר למצוא, להבנתי (אבל אני פחות בטוח) בהיסטוריה של יפן. במשך כ־2000 שנים שולטת שם שושלת קיסרית. מעמדה מקודש אולם התוצאה היא שלאורך רוב האלף האחרון, הקיסרים לא החזיקו בכוח שלטוני. במשך תקופות לא מבוטלות גם התואר של מי ששלט בשמם היה שליט בובה של מישהו אחר ששלט מאחורי הקלעים. נדמה לי שהחלק השני של תקופת אשיקאגה, כלומר: תקופת סנגוקו, הוא דוגמה למלחמת אזרחים / אנרכיה שבה הצדדים מסכימים על השלטון הפורמלי של הקיסר ואף של השוגון. רק מאוחר יותר הודח השוגון, ובסוף אף הוחלף באחר. Tzafrir • שיחה18:19, 26 במאי 2024 (IDT)
הבנתי שחזה עוף נחשב לבעלי כמות כולסטרול נמוך, בזמן שחזה חתוך לקוביות ומטוגן עם תבלינים נחשב למזון מלא בכולסטרול. איך זה? האם כולסטרול נוצר תוך כדי טיגון? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
שומן רווי לא מגביר יצור של כולסטרול בגוף. טיגון בשמן טיגון רגיל (שמן צמחי) לא מוסיף גרם אחד של כולסטרול למזון כי אין כולסטרול במזונות מהצומח. טיגון בשומן מן החי (למשל בייקון או חמאה) כן יוסיף כולסטרול.
רוב רובו של הכולסטרול נוצר בגוף בתהליך ביולוגי מסוים שאליו לא אכנס. אפשר לראות בערכים הרלוונטיים. צמצום או אפילו המנעות מוחלטת מכולסטרול בתזונה תשפיע באופן מתון על רמת הכולסטרול בגוף.
משתמש:גלגמש. האם יש קשר בין אכילת "שמן רווי" לבין עליה ברמת הכולסטרול באדם?
אני רואה מספר אנשים (לא יודע לגבי רמתם המקצועית) אשר ממליצים לדור המבוגרים (מעל 70) להימנע מצריכת גבינות ושומן מן החלב עקב אחוזים גבוהים של כולסטרול. האם יש היגיון בהמלצה זו? או שאותם תהליכים ביוכימיים בגוף הם האחראי המרכזי לעליה בכולסטרול עם הגיל? Corvus,(Nevermore) 15:26, 19 ביוני 2024 (IDT)
להבנתי (אבל אני לא מומחה בתחום) מה שמשפיע על רמת הכולסטרול בדם הוא בעיקר כמות השומנים הרוויים במזון ולא כמות הכולסטרול שאוכלים. אבל ברוב(?) המקרים (ובפרט במאכלים שציינת), הכולסטרול מגיע יחד עם שומנים רוויים ולכן כאשר אוכלים פחות כולסטרול, אוכלים גם פחות שומנים רוויים. יכול להיות (ושוב, אני לא תזונאי) שבגלל הסימון הברור יותר כיום של שומנים רוויים, יותר מועיל להזהיר מהם מאשר מכולסטרול. Tzafrir • שיחה15:43, 19 ביוני 2024 (IDT)
בסדרה טורפים כל הזמן מראים שטורפים מגרשים אלה את אלה ואף הורגים אלה את אלה, והקריין כל פעם מסביר שזה בגלל תחרות על הטרף. אבל הרי מספר הניצודים הפוטנציאליים גדול לאין שיעור ממספר הטורפים. לדוגמא, על כל צ'יטה יש אלפי תאואים וזברות. אז מה אכפת לצ'יטה שתהיה עוד צ'יטה שתאכל תאו אחר וזברה אחרת?--2A00:A041:26E4:3E00:B434:E2BB:4297:F1DD 23:35, 26 במאי 2024 (IDT)
אם לא היה נוצר מנגנון חיסול בני הסוג שלך מהר מאוד גם לבניך וגם לבני אחיך היו נגמרות הזברות. איך נוצר המנגנון הזה זאת שאלה קשה בשביל ערך וויקי
השאלה לא שלמה כי לא ברור לאיזו סדרה הכוונה. באופן עקרוני קל יותר לגנוב טרף שכבר ניצוד מאשר לצוד טרף חדש. הציד היא פעולה מסוכנת שיכולה לסתיים במוות בפציעה של התוקף. גילגמש • שיחה
לא דיברתי על גניבת טרף, אלא על גירוש ואף חיסול סתם כך, מעצם זה שנתקלים אלה באלה.
אמנם לטרוף את הזברה לא כזה מסוכן, אבל הרבה פעמים עדרי זברות מתערבבים בעדרים של גנו, חייה קצת יותר קשוחה ומסוכנת. בנוסף לצ'יטה נגמרת האנרגיה נורא מהר, ולכן היא כמובן תעדיף לעשות קיצור דרך ולגנוב לצ'יטה אחרת את הטרף במקום לבזבז אנרגיה ובסוף לקבל נגחה מגנו ס.ג'יבלי - שיחה - הצטרפו למיזם סין14:52, 1 ביוני 2024 (IDT)
אם יש נפיחות בבלוטות הלימפה בצוואר, לא רגישות למגע, ובלי אינדיקציות למחלה זיהומית בבדיקת דם, יש עוד אפשרויות חוץ מלימפומה?
תשובת chagpt:
בלוטות לימפה נפוחות, או לימפדנופתיה, יכולות להיות בעלות מספר סיבות שאינן לימפומה או זיהום. חלק מהן כוללות:
1. **מחלות אוטואימוניות**: מצבים כגון זאבת, דלקת מפרקים שגרונית וסרקואידוזיס יכולים לגרום לנפיחות בבלוטות הלימפה כאשר המערכת החיסונית תוקפת בטעות את רקמות הגוף.
2. **תרופות**: תרופות מסוימות יכולות לגרום לנפיחות בבלוטות הלימפה כתופעת לוואי. לדוגמה, תרופות נגד פרכוסים מסוימות, אנטיביוטיקות ותרופות מדכאות מערכת החיסון יכולות לגרום ללימפדנופתיה.
3. **מצבים דלקתיים**: מצבים דלקתיים כרוניים כגון מחלת קוואסאקי, המשפיעה בעיקר על ילדים, יכולים להוביל לנפיחות בבלוטות הלימפה.
4. **סוגי סרטן אחרים שאינם לימפומה**: סוגי סרטן אחרים, כגון לוקמיה או גרורות מסרטן אחר (כמו סרטן השד או הריאות), יכולים לגרום לנפיחות בבלוטות הלימפה.
5. **תגובות אלרגיות**: תגובות אלרגיות לתרופות, מזונות או חומרים אחרים יכולות לעיתים לגרום לנפיחות בבלוטות הלימפה.
6. **מחלות גרנולומטוטיות**: מצבים כמו סרקואידוזיס או שחפת (אפילו כשהם לא זיהומיים באופן חריף) יכולים לגרום לגרנולומות, מה שמוביל לנפיחות בבלוטות הלימפה.
7. **טראומה או פציעה מקומית**: פציעה או טראומה לאזור הסמוך לבלוטת הלימפה יכולה לגרום לדלקת מקומית ולנפיחות בבלוטות הלימפה.
8. **מחלות אגירה**: מחלות אגירה גנטיות נדירות, כגון מחלת גושה או מחלת נימן-פיק, יכולות לגרום להגדלת איברים ולימפדנופתיה עקב הצטברות חומרים לא תקינים בתאים.
אם בלוטות הלימפה נפוחות ללא סיבה ברורה, חשוב לפנות לרופא לבדיקות נוספות ואבחון מתאים.
מבחינה היסטורית במאה ה19 המפלגה הרפובליקנית תמכה בזכויות שחורים, ביטול עבודת, שיוון זכויות וכד'. המפלגה הדמוקרטית, במיוחד האגף הדרומי שלה תמכו באופן גלוי בכלכלת עבדות ובהמשך בהפרדה מגזרית. עם זאת, היום הדמוקרטים ממותגים בתור תומכי זכויות המיעוטים, תנועות הWOKE, שיוון וצדק חברתי. מה גרם להיפוך? 192.114.1.67 15:01, 27 במאי 2024 (IDT)
הרפובליקנים ביטלו את העבדות, אבל מכאן ועד לשוויון עוד הייתה דרך ארוכה ביותר.
בימינו, כשכבר יש שוויון ובטח שאין עבדות, מן הסתם הנושא הזה כבר לא רלוונטי. איש בימינו לא דוגל בהחזרת האפליה ובטח שלא בהחזרת העבדות.
אבל תחילת התהליך הייתה כנראה בימי פרנקלין דלאנו רוזוולט, שהשחורים (קודם כל בצפון) היו חלק מהקואליציה שהוא בנה בשביל לעלות לשלטון ולשמור עליו. בתקופתו, ועד ימי ג'ונסון, המפלגה הדמוקרטית הכילה את הסתירה הזו של התמיכה של מצביעים שחורים מצד אחד, ומצביעים לבנים גזעניים בדרום. כשג'ונסון העביר את חוק זכויות האזרח הוא עשה את זה בעזרת תמיכה של רפובליקנים רבים בסנאט. ואחרי זה, לפי הסיפור הוא אמר אחרי החתימה על החוק שבכך המפלגה הדמוקרטית איבדה תא שליטת בדרום. ואכן, ב-1968 ריצ'רד ניקסון ניצל את זה בציניות, ובנה את "האסטרטגיה הדרומית" של המפלגה הרפובליקנית, שגרמה לה להתבסס על תמיכת הלבנים במדינות הדרום. eman • שיחה • ♥16:29, 27 במאי 2024 (IDT)
פורסם כי מיליון איש פונו מרפיח. כידוע צה"ל מנסה לרכז את כולם באזור אל-מוואסי, הצפוף ממילא, השאלה האם באמת הצליח. ייתכן שהאוכלוסייה חזרה לצפון? או לפחות למה שנותר ממנו. בר 👻 שיחה23:03, 27 במאי 2024 (IDT)
לפי הערך הוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה, הוועדה היא לא זאת שבוחרת את המפכ"ל, אלא תפקידה רק לבדוק אם הוא מתאים לתפקיד. זה נכון? אז מי מקבל את ההחלטה: האם זה מינוי פוליטי של שר ביטחון פנים, כמו מנכ"ל במשרדים אחרים?
מינוי מפכ"ל ומינוי רמטכ"ל אמורים להיות מינויים מקצועיים, לא פוליטיים. השר ממליץ והממשלה ממנה או דוחה את ההמלצה. בברכה. ליש • שיחה15:13, 28 במאי 2024 (IDT)
לא הבנת. השר (דרג פוליטי) ממליץ והממשלה (שוב דרג פוליטי) ממנה או דוחה. באף שלב זה לא תלוי בשוטרים. יש שומרי סף (היועצת המשפטית, בג"ץ ועוד) שעלולים להתערב, אם שיקולי הממנים יתבררו כשיקולים פסולים (חבר של השר, חוסר ניסיון מקצועי וכדומה). בברכה. ליש • שיחה17:33, 28 במאי 2024 (IDT)
אז למה זה נחשב למינויים מקצועיים ולא פוליטיים? אם השר (נציג ציבור) וגם הממשלה (נציג ציבור) בוחרים את המפכ"ל אז הוא הנציג שלהם שממונה במטרה להעביר את המדיניות שהם מחליטים עליה. לא? למה זה לא נחשב למינוי פוליטי?
אנשים פוליטיים ממנים את המפכ"ל, אך הם אמורים למנות את האיש המתאים ביותר לתפקיד, בעל הניסיון המשטרתי המתאים, בעל ההשכלה המתאימה ובעל העבר הנקי - לא חבר של השר, לא חנפן מצוי, לא השכן מהקומה השנייה. השיקולים של הממנים אמורים להיות מקצועיים ולא שיקולי תועלת עצמית או תועלת פוליטית. אם זה לא יהיה כך, הממנה יעבור עבירה של מעילה באמון הציבור או גרוע מזה ולשם כך יש שומרי סף. בברכה. ליש • שיחה22:10, 28 במאי 2024 (IDT)
אגב, המשטרה לא אמורה להיות מונהגת על ידי השר ולא מכוונת על ידו - היא אמורה לפעול לפי פקודת המשטרה (חוק המגדיר את תפקידיה וסמכויותיה) ומונהגת על ידי המפכ"ל ואם זה לא מוצא חן בעיני השר, אז זו בעיה שלו. בברכה. ליש • שיחה22:15, 28 במאי 2024 (IDT)
בין מסקנות הועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון הר מירון נכתב: ”השר אוחנה לא פעל כמצופה מהשר לביטחון הפנים וכי כשהיה בפניו המידע בנוגע לסכנות הצפויות לא נתן משקל ראוי לחומרת הסכנות, לא שאל מספיק שאלות ולא ביקש לבחון מחדש את ההחלטה שלא להגביל את הקהל”
איך זה מתיישב עם הדברים שכתבת? ולמה כישלונות של המשטרה נחשבים גם כשלונות של השר הממונה עליהם אם אין לו שום השפעה? 37.60.43.233 14:36, 16 ביוני 2024 (IDT)
לשר יש השפעה רבה, הוא קובע את המדיניות. זה לא אומר, שהוא יכול לקבוע איזה סמל יבצע את המדיניות בעיר מודיעין. יש הבדל בין קביעת מדיניות ובין הוצאתה לפועל. השר הנוכחי משתוקק כנראה להגיד לשוטרים מה לעשות, תרביץ לזה, תעצור את זה וכך הלאה - זה לא תפקידו. במדינות דמוקרטיות יש, כאמור, הפרדה בין קביעת מדיניות ובין הוצאתה לפועל. במדינות דיקטטוריות, לא מבדילים... ועכשיו לעניין ועדת החקירה - היא עסקה במה שהיה בתחום אחריותו של השר, קביעת מדיניות רעה. בברכה. ליש • שיחה15:46, 16 ביוני 2024 (IDT)
הניסוח של ועדת החקירה מראה שזה הרבה יותר מקביעת מדיניות כללית אלא מעורבות רבה יותר, ״לא נתן משקל ראוי לסכנות״
בשנת 1992 קרסה הסנה, חברה ישראלית לביטוח. המפקח על הביטוח מינה מנהל מורשה שמכר את עסקי החברה לחברות הביטוח כלל ומגדל. לא מצאתי (ואף לא גם בפסקי דין המזכירים את ההסדר) את מס' תיק בית המשפט המחוזי שעסק בכך. השופט היה ד"ר אליהו וינוגרד. הוא עשה שימש בסמכות טבעית או סמכות טבועה ובעקבות האירוע תוקן החוק שלפיו מתנהלים ההליכים בתחום כיום. אני מחפש את פסק הדין של וינוגרד או לפחות את מספר התיק. התיק אמור להיות משנת 1992 או 1993. על העוזרים תבוא ברכה. שאינו יודע • שיחה18:11, 29 במאי 2024 (IDT)
גרמת לי בלי כוונה רעה ליפול לאותו תכסיס malware. אנשים אל תתקינו את זה. זה יתקין לכם מגוון תוכנות מעקב מטרידות מניפולטיביות מיותרות ושקריות על המחשב. תעשו uninstall להכל מתוך apps & features ותעשו ריסטרט אחר כך. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
יכולה בוודאי, אבל ההיתכנות לזה קטנה מאוד כרגע. מבחינת חברות נאט"ו, הצטרפות של ישראל תערב אותם במלחמות שלנו, הם לא צריכים את הצרה הזו. מבחינת הכלכלה והמשטר הדמוקרטי ישראל בוודאי לא נופלת מחלק מחברות האיחוד האירופי, לפחות עד תחילת 2023. Reuveny • שיחה00:50, 30 במאי 2024 (IDT)
לישראל ולאיחוד האירופי יחסים מאוד מיוחדים. ישראל חברה במדיניות השכנות האירופית, ולישראל ולאיחוד האירופי יש הסכם מיוחד (הסכם האסוציאציה) שנחתם בשנת 2004 ומשמש בסיס ליחסים הכלכליים, התרבותיים והפוליטיים בין שתיהן. עם זאת, מעולם לא הייתה כוונה לאיחוד האירופי לצרף את ישראל כחברה באיחוד, וישראל מעולם לא הביעה בעצמה רצון כזה מאז הקמתו. Danel s. • שיחה23:47, 30 במאי 2024 (IDT)
דרך נכונה לשבת על כיסא מחשב הוא כאשר הישבן נמצא בקצה ה"עמוק" של הכיסא (הקרוב למשענת גב). הגב עצמו אמור להיות צמוד למשענת ככה שנוצרים 90 מעלות בין קו הראש-תחת לקו התחת-ברך. ו90 מעלות בין קו התחת-ברך לקו הברך-קרסול.
במציאות, מלא אנשים יושבים ככה: התחת על הקצה השני, חצי מגב תלוי באוויר וקיימת נקודת מגע עם משענת הכיסא רק בשכמות. הרגליים פרוסות קדימה, כשהברכיים בזווית שטוחה. סוג של חצי שכיבה במקום ישיבה.
מדוע זה קורה? מה גורם לאדם "לגלוש למטה" בצורה כזאת? אני מניח שאלו שרירים שנמצאים במצב רפוי יותר במצב השני מאשר בראשון או משהו כזה.
האם למדינות ערב היתה מטרה להקים מדינה ערבית בשטח פלשתינה?
בתקופת מלחמת העצמאות, מדינות ערב השכנות נלחמה כנגד המדינה העברית במתגבשת. האם ניתן למצוא עדויות היסטוריות בעד או נגד הטענה כי אותם מדינות שאפו להקים מדינה ערבית ריבונית נוספת בשטחי המנדט הבריטי?
(כי עקרונית אפשר לדמיין גם תסריט מתחרה, בו ירדן, לבנון, סוריה ומצריים מחלקים את פלשתינה א"י ללא שום מדינה בין לבין) ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
הפניתי לא מזמן לסקירה ההיסטורית בערך ממשלת כל פלסטין. באופן כללי קצת קשה לדבר על „מדינות ערב״ כקבוצה אחת. ירדן (שנקראה אז „ממלכת עבר הירדן״) ראתה בעצמה את הנציגה הלגיטימית של הערבים בארץ ואת מי שצריכה לשלוט בכל הארץ (כמו שכמה אחרים שרו: „שתי גדות לירדן, זו שלנו, זו גם כן״). עיראק הייתה הממלכה ההאשמית האחות ובעלת בריתה של ירדן. גם למדינות אחרות היו אינטרסים משל עצמן, והייתה גם השפעה בריטית: הבריטים שהייתה להם השפעה לא מבוטלת על מדינות האזור) סלדו מההנהגה של ערביי פלסטינה והעדיפו את ההנהגות של מדינות האזור השונות. Tzafrir • שיחה16:17, 30 במאי 2024 (IDT)
לרוב, כשמדברים על היסטוריה, קשה מאד להעריך "מה היה קורה אילו". אבל ספציפית במקרה הזה, לא צריך להיות גאון בשביל להעריך בסבירות גבוהה שאם חלילה מדינות ערב היו מנצחות במלחמת העצמאות ומצליחות לחסל את היישוב היהודי, כל אחת מהן הייתה מספחת לעצמה את מה שהיא הצליחה לכבוש. מראשית הסכסוך בשנות ה-20 ועד ימינו, מעולם לא הייתה מטרה להקים מדינה פלסטינית. המטרה הייתה תמיד לגרש את היהודים. זאת הסיבה לדחיית הצעת החלוקה ב-47, זאת הסיבה לפלישת מדינות ערב ב-48 וזאת הסיבה לכך שאיש לא העלה על דעתו להקים מדינה פלסטינית ביהודה ושומרון ו/או ברצועת עזה בשנים 48-67, בהן הן נשלטו ע"י ירדן ומצרים בהתאמה.--2A00:A041:26E4:3E00:60:A860:3E05:DAED 16:20, 30 במאי 2024 (IDT)
לא בדיוק. לערבים לא הייתה בעיה עם מתיישבים יהודים, כל עוד לא שאפו למדינה משלהם. היהודים היו נסבלים במדינות ערב השונות, אך במעמד נחות. ולרשימת השאיפות של מדינות ערב צריך להוסיף את סוריה, שעבורה ארץ ישראל הייתה סוריה הדרומית וסיעה משמעותית בין ערביי ארץ ישראל נטתה להצטרף לסוריה. כמובן היו גם השאיפות הפאן-ערביות, שאיפות לאיחוד כל ארצות ערב והמדינה היהודית הפריעה להם, היא קטעה את הרצף הערבי. בברכה. ליש • שיחה20:30, 30 במאי 2024 (IDT)
מיום הטבח ממשלות בריטניה, גרמניה וצרפת התייצבו באופן מובהק בעד ישראל. מדי פעם מנהיגיהן משחררים את איזה מס שפתיים על זה שלא צריך לפגוע בחפים מפשע, אבל ברמת המעשים הם לגמרי איתנו. האם הסיבה לכך היא ערכית נטו - תמיכה בדמוקרטיה וסלידה מהטרור - או שיש להם גם אינטרס? מהו האינטרס שלהם?--2A00:A041:26E4:3E00:60:A860:3E05:DAED 16:40, 30 במאי 2024 (IDT)
התמונה יותר מורכבת - הם איתנו נגד חמאס, אך תומכים בהקמת מדינה פלסטינית עצמאית. האירופאים סולדים מהטרור והפנטיות הדתית של חמאס, אך מודעים שכל עוד לא תיפטר בעית מיליוני הפלסטינים חסרי זכויות, המדורה תמשיך לבעור ותרעיל את הסביבה בעשן שלה. בברכה. ליש • שיחה20:36, 30 במאי 2024 (IDT)
ספרד, אירלנד ונורבגיה ממש לא לצידנו. באופן כללי, לבריטניה יחסים מיוחדים עם בעלת בריתנו הגדול ביותר, ולכן מושפעת מהאינטרסים המשותפים. בנוסף, ראש הממשלה הנוכחי מאוד פרו ישראלי. הוא גם מינה שר חוץ בעל מדיניות דומה. זה לא אומר שזה תמיד יהיה המצב. לצרפת מדיניות קרירה יותר באופן מסורתי, מאז פרץ האמברגו הצרפתי על ישראל, היחסים התחממו רק מעט, ומעולם לא חזרנו לימי הזוהר בראשית דרכה של המדינה. לגרמניה, מיותר לציין, מחויבות היסטורית למדינת ישראל. מעבר לרגשות האשם ההיסטוריים, לא מעט אזרחים גרמנים רבים נחטפו או נרצחו על ידי חמאס. 46.121.238.228 12:18, 6 ביוני 2024 (IDT)
במזונות רבים הנמכרים בתור "ללא סוכר" יש "רב כהלים".
האם מבחניה קלוריות זה אותו דבר כמו סוכר?
האם מבחינת אינסולין וכד' זה אותו דבר כמו סוכר?
לא, המטבוליזם של בני אדם כמעט ולא מסוגל לפרק רב כהלים כדוגמת מלטיטול, קסיליטול ולא ולכן ערכם הקלורי נמוך וכך גם השפעתם על המטבוליזם של הסוכר בגוף. ראה מלטיטולאליבאבא • שיחה17:34, 12 ביוני 2024 (IDT)
כדי להתחמם באופן אופטימלי (להגיע הכי מהר לטמפרטורה הכי גבוהה), מה אסטרגיית הלבוש מתוך לשמיכת פוך או בתוך שק"ש? להיות לבוש זה עוזר או מזיק? שאינו יודע • שיחה09:16, 2 ביוני 2024 (IDT)
לפי הערך ליחה: ליחה (בעברית ארכאית: כִּיחַ) היא רוק המעורבב עם הריר המופרש על ידי מערכת הנשימה ומגיע אל חלל הפה. אני תוהה אם בליעת ליחה מחזירה אותה למערכת הנשימה או מעבירה אותה למערכת העיכול? האם היא לא מחזירה אותה למערכת הנשימה, האם זו שיטת כיוח אפקטיבית כמו יריקת הליחה החוצה מן הגוף? שאינו יודע • שיחה11:41, 2 ביוני 2024 (IDT)
יש לנו ערך על דיאטה קטוגנית שמתמקד בעיקר בתפקידה כטיפול באפילפסיה. הדיאטה הזו שימשה (עדיין משמשת? אין לי מושג) כטיפול לאפילפסיה עבור מי שעבורם טיפולים אחרים לא עובדים. הערך נראה ערך מקיף ביחס לתפקיד הזה, אבל כמעט לא מתייחס (מלבד הפתיח) למשמעות היותר מקובלת כיום. Tzafrir • שיחה09:05, 3 ביוני 2024 (IDT)
הימנעות מוחלטת היא כמעט בלתי אפשרי, חוץ ממקרים בהם אוכלים אבקת חלבון ושמן מזוקק. בכל מאכל הגיוני קיים אחוז מסוים של פחמימות. בכל אופן, אני מכיר אישית אנשים שהדיאטה שלהם כללה תנזרות מדגנים (כל מוצרי לחם לכל סוגיו), דברים מתוקים (לרבות פירות מתוקים), חלב ומוצריו, ותפוחי אדמה. כללה אכילת בשר, אגוזים, ירוקות, ביצים, דג ועוד. השיטה הצליחה להוריד את אחוז השומנים בגוף בצורה יחסית מהירה, אבל כללה שלבים של חלשה גופנית ומצב רוח ירוד. אז לא בטוח שזאת דיאטה מושלמת. Corvus,(Nevermore) 11:37, 3 ביוני 2024 (IDT)
אני לא מומחה בנושא, אבל יש לי נסיון לא מעט בו. ראשית, הימנעות מוחלטת מסוכרים ופחמימות היא לא אפשרות מבחינה טכנית, מבלי לפגוע באספקת כל החומרים החיוניים - לא כי הסוכרים והפחמימות חיוניים, אלא כי הם קיימים בכל מזון שמכיל ויטמינים, כולל כבד שנחשב "מזון על" עבור כל מי שנמנע מפחמימות. שנית, לגבי ה"לא הגיוני ביולוגית" - אם מסתכלים על תנאי הסביבה בהם התפתח האדם, ברור שעיקר מזונו התבסס על שומנים מן החי שמקורם בציד. כל הפיזיולוגיה שלנו צועקת טורף. כן, פה ושם, באופן עונתי, נתקלנו גם בפחמימות. אבל זה היה החריג, לא הסטנדרט. מסיבה זו התפתחו בגוף האדם המשיכה הלא-נשלטת למתוק ומנגנון ההשמנה, שיחדיו מוודאים שאם במקרה נתקלנו במספיק פחמימות, אנחנו נאכל אותם במהירות והגוף יאגור אותם כשומנים.
האמירה "לא הגיוני ביולוגית" צריכה להיאמר על מזונות שאינם טבעיים לאדם: מזונות מעובדים, פחמימות שמקורן בחקלאות - המהפכה הנאוליתית התרחשה לפני כ-10,000 שנה, הרבה אחרי שעיקר האבולוציה של האדם הסתיימה. כל עוד אתה אוכל "מה שיש בטבע", לא יתכן שזה לא הגיוני ביולוגית. כשאתה מגדל חיטה מהונדסת גנטית, מסיר ממנה את כל החומרים שאינם עמילן, טוחן אותה לקמח, מערבב אותו עם חומרים ששומרים עליו שלא יתקלקל במשך שנים, ובסוף אופה אותו בחום של 180 מעלות צלזיוס - זה לא הגיוני ביולוגית. עמית - שיחה11:49, 3 ביוני 2024 (IDT)
מה הקשר להנדסה גנטית? באופן כללי, כמעט כל הצמחים שאנו מגדלים עברו שינויים מאוד משמעותיים. אמנם לא בכולם זה ברור כמו בתירס או בבננה, אבל חיטה, פירות הדר, גזר, כרוב ואחרים שונים מאוד ממקורם הטבעי (פחות רעילים, נוחים יותר לשימוש, מניבים הרבה יותר יבול) מהצמח הטבעי המקורי. וזה רק באמצעות שיטות טיפוח שקדמו להנדסה גנטית.
אגב, אם יש לך הסתייגות מחומרים ששומרים על מזון שלא יתקלקל במשך שנים, אני מניח שאתה מסתייג גם ממלפפונים חמוצים ויין.
אני מטיל ספק בטענה שהפיזיולוגיה האנושית צועקת "טורף". הפיזיולוגיה שלנו היא בפירוש אומניבור ולא קרניבור. ואחנו לא כל כך קרובים למשפחת הטורפים. ניתן לראות זאת בין היתר לפי השיניים שלנו: בדומה לטורפים יש לנו ארבע ניבים, אבל בשונה מהם יש לנו שמונה שניים חותכות ושתים עשרה שיניים טוחנות: זה לא פה של טורף. הDental Formula של אדם זה . אם משווים את זה לחתול וכלב רואים שיש לנו עודף של שיניים טוחנות ומחסור בחותכות ( הסבר לגבי הנוסחה הדנטלית: במונה מופיעה חצי הלסת העליונה ובמכנה חצי הלסת התחתונה. סופרים את סוגי השיניים לפי הסדר בכל מחצית לסת מהמרכז החוצה). ובנוסף, הגדול של הניבים והצורה של החותכות והטוחנות שלנו לא דומה לזאת של כלביים וחתוליים. אדם לא נועד לקפוץ על הטרף ולנגוס בו בשיניו. Corvus,(Nevermore) 15:09, 3 ביוני 2024 (IDT)
הקשר להנדסה גנטית הוא שכל הצמחים אותם אנו אוכלים עברו תהליך השבחה (חקלאות), שזו הנדסה גנטית לכל דבר ועניין, הגם שלא נעשתה תחת מיקרוסקופ. לגבי תסיסה הרי שזה תהליך טבעי שמתרחש גם ללא התערבות אדם, ולכן אני לא רואה בעיה איתו. (מעניין אם יש קטע "הידעת" על חיבתם של בעלי חיים רבים לפירות שעברו תסיסה)
שיטת הציד שלנו אינה מרדף מהיר והתנפלות על הטרף כמו חתול או תקיפתו בלהקה מכל הכיוונים כמו כלב. אנחנו פשוט לא מספיק מהירים בשביל זה. אנחנו צדים בהתשה. כשאנחנו מגיעים לאנטילופה היא כבר שוכבת מותשת ומתחננת שנשים קץ ליסוריה. לכן נדרשת יכולת להשתמש בשומן כמאגר אנרגיה אדיר - מה שפחממות לא יודעות לעשות - איך שלא תסובב את זה אחרי 35 ק"מ ריצה לא נשארה אפילו פחמימה אחת בגוף, ובכל זאת אנחנו ממשיכים לרוץ כאילו אין מחר. עמית - שיחה16:24, 3 ביוני 2024 (IDT)
מי שימנע באופן מוחלט מפחממות סביר להניח שימות. אין דיאטה שדורשת המנעות מוחלטת. באשר לצמצום: אלה שיטות תזונתיות שעיקרן היא צמצום אכילה. רוב בני האדם פשוט לא מעוניינים לאכול הרבה חלבון ושומן. לכן, צמצום הפחממות גורם לכך שבסך הכל הערך הקלורי של המזון הנאכל הוא נמוך יותר וזה מה שגורם לירידה במשקל. גילגמש • שיחה05:51, 4 ביוני 2024 (IDT)
נכון, אבל ניתן כמובן לצמצם משמעותית את צריכת הפחמימות מבלי לצמצם את צריכת הקלוריות על ידי החלפתן בשומנים. בפועל גם זה מוביל לירידה מהירה במשקל, כי זה משבית את מנגנון ההשמנה (וראו גם דיאטה קטוגנית#תופעות לוואי). עמית - שיחה11:11, 4 ביוני 2024 (IDT)
שלום, הרב יצחק גינזבורג עוסק בגילוי פנימיות התורה. רוצה לומר - חשיפת רבדים שונים ועומקים בתורה שכתב ובתורה שבעל פה. הפסוק שאותו הוא בחר כסיסמה “גַּל עֵינַי וְאַבִּיטָה נִפְלָאוֹת מִתּוֹרָתֶךָ” רומז למשמעות זו. זה לגבי גל עיניואביטה (נפלאות). לגבי בת עין - שם היישוב הוא על שם ספרו של הרב אברהם דב מאבריטש. מעט מן האור • שיחה • כ"ז באייר ה'תשפ"ד • 13:16, 4 ביוני 2024 (IDT)
גם ביהדות וגם באסלאם יש איסורים קשים ביותר על יצירת פסלים ותמונות (ציורים) וגם ביהדות וגם באסלאם יש איסור מפורש על יצירת חפצים בצורות מסוימות כמו צלב (ויש בהם גם כאלה שאוסרים סמלים אחרים), אבל לא ידוע לי שמנהיג דתי מדתות אלה, לאורך ההיסטוריה שלהן, אי פעם הגדיר בצורה מדויקת או מוגדרת-היטב מה זה בעצם פסל או תמונה.
אני יכול ליצור מאבן\עץ\מתכת\פלסטיק\וכו' כד (כולם יסכימו שכד אינו פסל, לא?) ואני יכול ליצור מהם פסל בצורת יצור חי כל שהוא כמו צמח, פטריה, אצה, אלמוג, אדם, חיה, כימרה.
אם כך, מה זה פסל? איפה בא ההבדל בין כד או קופסה או ארון או שידה או כסא או שולחן או הבית עצמו שמכיל אותם לבין "פסל", הרי גם הם וגם הפסל תרכובות כימיות שעשויים מאותם חומרים כמו פסלים אז איך נכון להגדיר את ההבדל?
לגבי היהדות, היהדות הרבנית בהחלט עסקה (ועוסקת) באיסור עשיית פסל. דיונים בנושא אפשר למצוא במסכת עבודה זרה, ובכל המשך השושלת ההלכתית. בגדול, פסל ביהדות הוא צורה בולטת (ולא שקועה) של אדם, חיות מסוימות, גרמי שמים. מאמר בנושא עם הפניות למקורות ההלכתיים.
מה זה צורה בולטת ולא שקועה מבחינתך? לא מצאתי הגדרה ברורה לכך בשני הדפים אליהם קישרת, זה כאילו כתבו מאמר על פסל בלי להגדיר היטב מה זה פסל. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
כי לאנשים שונים בתקופות שונות תחת אילוצים שונים היו תשובות שונות. לדוגמה, בכניסה למרתף השואה שבהר ציון רצו מקימיו להציב פסל. אבל האתר היה של משרד הדתות ברשות המנכ״ל שמואל זנוויל כהנא ולכן לא רצו שיהיה שם פסל חו״ח. לכן דאגו לפסול מהפסל אוזן והוא הפך ללא פסל (אני מקווה שאני זוכר נכון, הן את הפרטים והן את התמונה, אם זכרוני מטעני, זו כמובן אשמת הזכרון שלי ולא אשמתי. במקרה זה, מוזמנים לתקן את הזכרון שלי). Tzafrir • שיחה10:43, 6 ביוני 2024 (IDT)
איסור עשיית פסל מתייחס לכל יצירה של חפץ שנועד לעבודה זרה. ישנו איסור נוסף בסוף פרשת יתרולא תעשון איתי שאוסר על יצירת פסלים בדמויות מסויימות, גם שלא לשם פולחן, המשמעותית שבהם היא דמות אדם. באיסור זה יש הגבלות, כמו, היתר בדמות שאינה שלמה (זו הדוגמה הובאה ממרתף השואה) או לצורך לימודי (אאל"ט). מיכי - שיחה14:28, 6 ביוני 2024 (IDT)
שלום מיכי דומי שיש סתירה בדבריך כי גם חפצים רבים שאינם פסל יכולים לשמש לעבודה זרה כמו סמל מיסטי או קמיע. יתרה מכך, גם יצור חי כמו עץ (לא תיטע לך אשרה) או אדם ניתן לסגוד (מלך-אל) אז ברור שהכוונה בפסל מצומצמת יותר, אחרת היה מספיק להגיד רק לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני ולא היה צורך בהגדרות פסל ותמונה.
מאיפה הבאת את העניין הזה של דמות שאינה שלמה? אדם יכול ליצור פסל של יצור עם יד אחת או עין אחת או שלוש ידיים אן ארבע ראשים ולסגוד אותו וגם זה יהיה פסל אז פחות משלם או יותר משלם לא מבטלים את האיסור. כמו כן, איך תתייחס לפסל של כימרה כמו הספינקס למשל, האם "דמות שאינה שלמה" תקף גם לגבי פסל של כימרה כמו הספינקס או שאז הפסל מותר לדעתך?
דעתי לא רלוונטית. שאלתך היא שאלה של הלכה, ולכן יש לפנות אל ספרי ההלכה. ראה לדוגמה בספר שולחן ערוך, יורה דעה קמא: "במה דברים אמורים בבולטת אבל בשוקעת כאותם שאורגים בבגד ושמציירים בכותל בסמנין מותר לעשותם וצורת חמה ולבנה וכוכבים אסור בין בולטת בין שוקעת ואם הם להתלמד להבין ולהורות כולן מותרות אפי' בולטות" (סעיף ד). "יש מי שאומר שלא אסרו בצורת אדם ודרקון אלא דוקא בצורה שלימה בכל איבריה אבל צורת ראש או גוף בלא ראש אין בה שום איסור לא במוצאו ולא בעושה." (סעיף ז). כאן אפשר לקרוא יותר בפירוט על ההשתלשלות ההלכתית.
אני חושב שדעתך כן רלוונטית. אני לא ממש מבין את העברית של שולחן ערוך שם (האם זו עברית משנאית?) בכל מקרה, אם אני מצליח להבין אותך אז "שקועה" זו מה שנקרא דו-מימדי ובולטת זה מה שנקרא תלת-מימדי. אם אני צודק אז המינוח הזה קצת בעייתי כי גם צורה חד מימדית היא "שקועה". במאמר שצירפת לא מצאתי הגדרה ברורה או "מתמטית" למונח פסל.
אלימות מילולית היא מונח מאוד רחב. החוק מגן מפני מקרים של אלימות מילולית באמצעות צווים כמו צו הגנה למניעת אלימות במשפחה, צו הרחקה, צו הגנה למניעת הטרדה מאיימת, איסור התעמרות בעבודה וכדומה. אולם אין בכך כדי לתת הגנה על כל סוג של אלימות מילולית שהן ספק עבירה, או עבירה מהסף הנמוך. 46.121.238.228 16:27, 6 ביוני 2024 (IDT)
השערה : גזענות שראתה באנשים בעלי עור שחור במשך שנים רבות כיצורים הניתנים לניצול (למשל בעבדות) ולא כבני אדם. המזרח התיכון הוא ערש תרבות המערב במובנים רבים, ולכן קשה להצדיק אידאולוגית את נחיתות השוכנים בו. בנוסף, תביא בחשבון שעד לנפילת האימפריה העותמנית ב 1917 האיזור נשלט במשך מאות שנים על ידי אימפריה זו שמנהיגיה אינם "אירופאים מערביים" אליבאבא • שיחה18:41, 12 ביוני 2024 (IDT)
חיבור סגור במשוואות. הוספות שני ביטויים למשוואה לא משנה את פתרונה. כך למשל x=y אמ"מ x+3=y+3.
חיסור וכפל וחילוק (באופן מפתיע להוציא את 0) גם משמר את מרחב הפתרונות.
העלאה בחזקה והוצאת שורש משנה את מרחב הפתרונות, הגם שבאופן צפוי. כך למשל x^2=9, מתפספס פתרון כאשר מוציאים שורש (חיובי או שלילי) ומתקבל x=3.
גזירה בדרך כלל לא משמרת את מרחב הפתרונות. כך למשל x=1 אבל 1!=0.
השאלה שלי היא למה כל פעולה מתנהגת באופן אחרת. למשל בהתחשב בעובדה שנגזרת מוגדרת כגבול של של פעולות שבד"כ סגורות תחת השוואה זה מפתיע שהגבול לא מתנהג ככה.
אידאלית הייתי רוצה איזושהי תיאוריה שתסביר לכל פעולה שממפה פונקציה אחת לפונקצייה אחרת, האם אותה פעולה משמרת שוויון ומתי.
האם הנושא נחקר? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
באופן כללי: כן. שאלה למחשבה: אם אני מוציא שורש שלישי משני האגפים, או מעלה את שני האגפים בחזקה שלישית, האם זה בסדר? הערה: כללי המשחק שלנו הוא שאנחנו עובדים עם מספרים ממשיים. די מובן מאליו, אבל רצוי לציין את זה במפורש עבור חלק מהקהל. כמוכן, נגזרת לא מופעלת על מספרים ממשיים אלא על פונקציות. לכן לא מפתיע שהיא שונה. Tzafrir • שיחה17:24, 6 ביוני 2024 (IDT)
הכוונה פה היא כמובן מעל פונקציות מעל הממשיים. במקרה כזה חיבור פירושו הזזה של הפונקציה בקבוע.
אני מבין לאן אתה חותר עם העלאה בשלישית, אכן במרוכבים זה כבר לא יעבוד.
אפשר להכליל את השאלה הזו לגבי פונקציות מעל שדה כלשהו.
אשמח למקורות מתי פעולה על פונקציות משמרת שוויון?
הרכב שלי עבר טסט, לאחר שנכשל פעמיים. מסרתי לידי מכון הרישוי את הטופס עם הליקויים, בצירוף קבלה מהמוסך על תיקונם. המכון לקח את המסמכים וסירב (בתוקף) למסור לי עותק. בעיקר חשש שאצלם את הטופס עם הליקויים. זה לא הגיוני היות שאני מסרתי לו את הטופס רק דקה לפני כן, ותאורטית יכולתי לצלמו קודם. האם זה חוקי? מה עליי לעשות כדי לקבל את הטופס עם הליקויים + הקבלות? 46.121.238.228 16:45, 6 ביוני 2024 (IDT)
האם נכון להגיד שהצורות החד מימדיות היחידות הן נקודה, קו ישר וכל קו עקום עם פיתול אחד או יותר שאינו סגור בעוד שצורות דו מימדיות וצורות תלת מימדיות הן כל צורה שאיננה חד מימדית?
אם כן, איפה נכון למקם את הצורה מעגל? תודה.
לא, לא... יש לך הרבה בילבול. נקודה היא אפס-מימדית. קו ישר הוא חד-מימדי. מעגל הוא דו מימדי וכדור הוא תלת מימדי. לצורך העניין לא נכנס למימדים יותר גובהים.
על קצה המזלג: לצורות חד מימדיות יש מימד אחד, האורך. לצורות דו-מימדיות ניתן להגיד שני מימדים (אורך ורחוב) ולכן יש להם שטח. לצורות תלת מימדיות ניתן להגדיר שלוש מימדים (אורך, רחוב ועומק) ולכן יש להם נפח. Corvus,(Nevermore) 17:44, 8 ביוני 2024 (IDT)
אין לי בילבול כלל אלא הייתה לי טעות.
מה זה אפס-מימדי? מעולם לא נתקלתי בביטוי הזה. איך אובייקט פיזיקלי או אפילו מתמטי מופשט יכול להיות ללא מימד אחד לפחות כלל והאם כל המתמטיקאים מקבלים את ההגדרה הזאת?...
לא הזכרתי כדור/sphere בכוונה, כי אני מתמקד בשאלה בצורות חד-מימדיות ודו-מימדיות. אני מניח שלא טעיתי בטענה שקו עקום עם פיתול אחד לפחות הוא צורה חד-מימדית כי הרי יש לו רק אורך.
אז בגלל שניתן למדוד רוחב ממרכז המעגל ימינה/שמאלה ואורך ממרכז המעגל למעלה/,למטה הוא דו-מימדי? אוקיי, אני מבין.
זה שלנקודה אין מימדים זה מוסכמה מאוד מקובלת. מימד זה מספר דרגות החופש. שזה אומר כמה מספרים אתה צריך בשביל לתאר כל אחד מאיברי הקבוצה?
אני אסביר: כל צורה גיאומטרית היא קבוצה של נקודות. ואתה צריך מספר ממשי כלשהו שבעזרתו תוכל לתאר כל אחד מהאיברים בקבוצה בצורה. למספר הזה קוראים "קואורדינטה". כמה קואורדינות נדרשות בשביל למוצא בדיוק את האיבר הרצוי - זה המימד.
ניקח קו אופקי ישר שעובר בראשית הצירים (אני בקופץ פה לגאומטריה אנליטית כי זה המקרה הנוח יותר להסבר). כמה מספרים אתה צריך בשביל לתאר נקודה רצויה השייכת לאותו הקו? התשובה: מספר אחד. בעזרת מספר אחד בלבד (חיובי או שלילי) אתה יכול להגיד לי בדיוק לאיזו נקודה על הקו אתה מתכוון. כשאתה מדבר על מעגל, אתה צריך לתת לי שתי קורדינות בשביל שאוכל לדעת בדיוק לאיזו נוקדה אתה מתכוון (מיקום בציר הx ובציר הy או רדיוס וזווית). כנ"ל לגבי עיגול, מלבן, פרבולה ולמעשה כל צורה שטוחה. בשביל לתאר נקודה אחת מתוך אחת, אתה לא צריך לתת לי שום קואורדינטה, כלומר 0 מימדים מספיק.
שים לב למשהו: בשביל לחשב את כמות המימדים מותר לך להזיז ולסובב את מערכת הצירים עצמה. כשהמטרה שלך זה למצוא את המצב האופטימלי שבו יהיו מינימום מספרים נדרשים בשביל לתאר את כלל הנקודות בקבוצה. Corvus,(Nevermore) 19:32, 8 ביוני 2024 (IDT)
השאלה שלך תלויה איך אתה מגדיר שתי צורות חד-ממדיות כ"אותו דבר" או "אותה קבוצה של צורות". נקודה היא צורה 0-ממדית ולא חד-ממדית. צורות חד-ממדיות במישור הן למשל קו ישר אינסופי או סופי (למשל קטע בין 2 נקודות, ויש קרן - קו ישר שסופי רק באחד מקצותיו), קו עקום (סופי או אינסופי), קו ישר למקוטעין וכו'. מעגל - כשהוא מוגדר כהיקף העיגול - הוא קו עקום סגור סופי, והוא צורה חד-ממדית (שפה של צורה דו-ממדית). האם מבחינתך מעגל והשפה של ריבוע נחשבות לאותה צורה? כי לריבוע יש פינות... אבל אם מסתכלים עד כדי הומיאומורפיזם, זה אותו דבר. לסיכום, השאלה צריכה להיות מנוסחת בצורה יותר מסודרת ומדויקת. בינתיים אתה יכול לעיין בערכים טופולוגיה, גאומטריה, יריעה, ממד (מתמטיקה) ועקום וכן טופולוגיה אלגברית שאחת הדוגמאות המפורסמות של תוצאותיה היא מיון "דונאט" או "בייגלה" לפי מספר החורים שלו. אבל זה מעניין האם מיון צורות חד-ממדיות היא בעיה סגורה או עדיין פתוחה במתמטיקה. – ד"ר MathKnight✡ (שיחה) 18:54, 12 ביוני 2024 (IDT)
האלפבית הומצא בארץ מתישהו באלף השני לפני הספירה. לאחר שלבי התפתחות ראשונים נוצר מה שמכונה כתב פיניקי אבל היה נפוץ בכל סביבות הארץ. כמובן שמדובר על כתב יד שהשתנה מעט עם השנים והמקום. במקומות שונים לחלוטין נוצרו לו גרסאות שונות (לדוגמה: כתב יווני). אחת מאותן גרסאות מקומיות הייתה זו שבארם, בצפון מזרח כנען: כתב ארמי. ארם דמשק הייתה מעצמה אזורית באותה תקופה של ראשית תפוצת הכתב. אולם לאחר מכן היא שקעה והאשורים השתלטו על כל כנען. החלק של כנען שהיה סמוך לאשורים היה האזור הארמי, ואולי בגלל זה הם החלו להשתמש בשפה הארמית, ובכתב הארמי איתה, לניהול מערב האימפריה שלהם (את מזרח האימפריה הם ניהלו באשורית ובכתב יתדות).
במואת השנים שלאחר מכן, סגנון כתיבה שמבוסס על הכתב הארמי דחק סגנונות כתיבה שהיו נפוצים קודם לכן. אולם נראה שעדיין יוחסה להם קדושה: השומרונים המשיכו לכתוב בהם את כתבי הקודש. בחלק ממגילות קומראן נכתב בכתב זה רק השם המפורש.
הכתב שלנו מבוסס על אותו כתב אשורי, אבל הספיק להשתנות מאז. גם הכתב של הארמית הסורית הספיק להשתנות, אבל בכיוונים אחרים. Tzafrir • שיחה22:11, 8 ביוני 2024 (IDT)
לפני שהכתב הזה שלי הכתבים proto-sinaitic וגם paleo-hebrew-alphabet שלי. למעשה עצוב לי שהם הוחלפו לכתב של שפה אחרת.
פקד ארנון זמורה ז"ל, שנפל במבצע החילוץ האחרון באזור עזה, הקרוי על שמו. שאלתי היא האם יש לו קשר משפחתי לנשיא העליון הראשון, ד"ר משה זמורה ? כל היודע משהו על כך יבורך. בנצי • שיחה09:48, 9 ביוני 2024 (IDT)
לפי המסמך הזה שכר מנחים מתחיל ב-9,600 עם אפס ניסיון ומגיע ל11,600 כעבור 30 שנה. כלומר גם הקידום הוא ברמה נמוכה וגם השכר עצמו מאוד מאוד נמוך ביחס לבעלי תארים אקדמיים. האם באמת השכר כל כך נמוך? אם כך, מדוע מישהו ממשיך ללמד בפתוחה במקום לעבור לתעשייה? השכר הממוצע בהייטק הוא פי 3.5 עבור משרה מלאה. 192.114.1.67 14:53, 9 ביוני 2024 (IDT)
השכר הנ"ל הוא תמורה לכמה שעות עבודה? האם מדובר בשכר חודשי? אם כן, האם משולם ג"כ בחופשת סמסטר? וכמה שעות עבודה עובד בעובד הממוצע בהייטק?
לשאלה למה מישהו אינו עובר לעבוד בהייטק יש לפחות שתי תשובות אפשריות: (1) הוא לא רוצה אותם. (2) הם לא רוצים אותו. עוזי ו. • שיחה22:24, 15 ביוני 2024 (IDT)
זכור לי משהו שמבחינת יהדות קיים איסור דתי על השתחוות, לרבות קידה וכריעת ברך. כך שתפילה מוסלמית (קידה על הרפצה) וגם תפילה נוצרית (עמידה על הברכיים) נוגדים את ההלכה.
אני אשמח לפירוט בנושא. במיוחד מעניינת אותי השאלה: נניח יש טקס אשכבה צבאי (לא ישראלי) שבו ארון של חייל מגדוד מובל למנוחות. החיילים האחרים עומדים בכריעה לאות כבוד, כי זה המקובל בצבאם (ולא מתוך צו דתי). האם יהודי מאמין צריך לכרוע ברך עם כולם?
תודה, אני אציין שאני לא דתי כלל. אבל מתעניין בהלכה הזאת ספציפית.
למיטב הבנתי, אין עם כך בעיה הלכתית. מבחינת היהדות יש איסור השתחוויה על אבן משכית בפישוט רגליים וידיים. יהודים נוהגים לכרוע ולהשתחוות בכל התפילות, ובימים נוראים אף על הרצפה (בדומה למוסלמים) - כאשר שמים חוצץ כדי לא לעבור על האיסור הנ"ל. בעיה הלכתית יכולה להיווצר כאשר יש בהשתחוויה מימד של עבודה זרה - השתחוות לפסל\אדם שיש המאמינים שהוא אל.
אפשר למדודד מטר רבוע גם של מבנה בצורת מעגל ואז אין שום "ריבועיות" או "רבועיות", אז למה יגידו על המטר הכולל של המבנה העגול הזה "רבוע" (squared) והאם יש מתמטיקאים שהציעו מינוח חלופי שיתאים יותר לאובייקטים לא מרובעים? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
מטר רבוע הוא יחידת מידה לשטח . זהו שטח ששווה לשטחו של ריבוע שאורך צלעו היא מטר. מה צריך להיות הרדיוס של עיגול כדי ששיטחו יהיה בדיוק מטר רבוע אחד? (בחישוב בעל פה בראש יוצא לי שזה סביב 0.8 מטרים) Tzafrir • שיחה20:35, 12 ביוני 2024 (IDT)
זה נכון שאפשר היה להשתמש בעיגולים לצורך הגדרת השטח. אבל, זה מאוד לא פרקטי. הסיבה מדוע דווקא הריבוע נבחר להיות יחידה בסיסית לשטח היא שריבוע זה צורה מאוד נוחה, משתי בחינות: א) קל מאוד למדוד את השטח. מודדים צלע אחת, מכפילים בעצמה ומקבלים תוצאה. למדוד שטח של עיגול הרבה יותר מסובך ב) אפשר לרצף שטחים גדולים על ידי ריבועים ובכך להעריך במדויק את השטח הכולל. לרצף עם עיגולים אי אפשר, כי נשארים פערים בין עיגול לעיגול. Corvus,(Nevermore) 11:40, 15 ביוני 2024 (IDT)
האם אפשר לרצף מבלן (סופי) עם מספר סופי של עיגולים? אני יכול לדמיין מצב שבו בכל פער בין עיגולים שמים עוד עיגול קטן יותר, ואז בתוך הפערים הקטנים יותר שנוצרים שמים עוד עיגולים קטנים עוד יותר וכך עד אינסוף, כשהשטח הלא מכוסה הולך וקטן לגבול האפס. Corvus,(Nevermore) 14:47, 16 ביוני 2024 (IDT)
לא; אי אפשר לרצף מלבן במספר סופי של עיגולים. אבל אפשר לרצף בסדרה של עיגולים (ראשון, שני, וכו') כך שהשטח שלא כוסה הוא אפס; ולכן סכום השטחים של העיגולים הוא בדיוק השטח של המלבן. זה אומר שלכל אפסילון, אפשר לרצף במספר סופי של עיגולים כך שרק שטח של אפסילון לא כוסה. עוזי ו. • שיחה17:45, 16 ביוני 2024 (IDT)
איך אתה מגדיר שטח של עיגול? הדרך הבסיסית ביותר להגדיר שטח היא באמצעות ריבועים. למעשה, הריבוע משמש כאן אמצעי מעבר לממד נמוך יותר: כל מי שיודע לחשב אורך יכול לחשב שטח של מלבן. וע"ע תורת המידה. עוזי ו. • שיחה22:26, 15 ביוני 2024 (IDT)
לא מכיר את המונח "רבועיות". באיזה הקשר הוא קיים? שטח של מלבן הוא אכן מכפלה בין אורך לרוחב. אם מחברים את האורך והרחוב של מלבן מקבלים אורך השווה למחצית מההיקף שלו. Corvus,(Nevermore) 11:33, 15 ביוני 2024 (IDT)
המונח רבועיות זה עבורי "משהו רבוע" כמו מטר רבוע או אינץ' רבוע. אם מחברים רוחב ואורך של מרובע כמו ריבוע או מלבן או אם מחברים שני חצאים של מעגל או אם מחברים שלושה צלעות של משולש אז בכל המקרים הללו מקבלים את המשהו הרבוע של כל צורה כמו המטר הרבוע שלה או האינץ' הרבוע שלה, לא? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
לא. הכלל האופן כללי בפיזיקה, הנדסה וכל דבר שקשור בדרך כלשהי למדידות ויחידות הוא שפעולת החיבור משמרת יחידות. כלומר אם חיברת אורכים של צלעות של מצולע (מטרים) או חיברת את אורכים של היקף מעגל (מטרים) אז התוצאה חייבת להיות ביחידות של אורך (כלומר גם מטרים). על ידי חיבור אי אפשר להגיע מיחידות של אורך ליחידות של שטח.
שטח אלו יחידות המתקבלות מהכפלת אורך באורך. כפל, בניגוד לחיבור אינו משמר יחידות אלא מכפיל יחידות. כלומר אם מכפלים מרחק במאסה (לדגומה) אז מקבלים יחידות של "מטר כפול גרם" . המושג "רבוע" מתאר יחידות שהתקבלו בהכפלה ביחידות זהות. לדגומה מטר כפול מטר זה "מטר רבוע". שניה כפול שניה זה "שניה ריבועית". וכד'. כל יחידה שתכפיל בעצמה תיתן לך תוצאה ריבועית. זה נובע מזה שכמו שראית בתשובה קודמת, לחשב שטח של ריבוע זה לכפול אורך של צלע בעצמה. Corvus,(Nevermore) 12:26, 16 ביוני 2024 (IDT)
ממש לא. זו אינה מטרת הדף. יש בעיקרון את ויקיפדיה:בקשת ערך אבל לא ברור לי עד כמה נכתבים משם ערכים. באופן כללי, מאוד קל לבקש מאחרים לכתוב ערכים, אבל בכלל לא מובטח שמישהו אחר יטרח. Tzafrir • שיחה06:38, 13 ביוני 2024 (IDT)
בספר שאני קוראת מוזכר בדרך אגב שבמקביל לפינוי יהודי ברלין ב-1942 גדל היקף ההתאבדויות בקהילה, מה שגרם לאלויס ברונר "לתבוע בזעם מנציגי הקהילה היהודית לנקוט כל אמצעי אפשרי כדי 'למנוע את הבריחה הזו אל ההתאבדות'". למה כל כך הפריע לברונר שיהודים התאבדו? לאן (יהודית1000) - שיחה06:51, 13 ביוני 2024 (IDT)
באופן כללי הרצח ההמוני של היהודים נועד להתבצע בשקט מירבי ולא למשוך תשומת לב בגרמניה ובעולם (הוא נחשב לסוד מדינה), התאבדות המונית של יהודים מעוררת כמובן תשומת לב שלילית בגרמניה ובעולם לטיפול של המשטר ביהודים, ועלולה הייתה לחשוף (לאחר חקירה) את המטרה האמיתית - לא "פינוי למזרח" אלא רצח-עם. בנוסף, מוות מוקדם מדי לא היה מאפשר ניצול שלהם כעבדים במחנות עבודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
@Gilgamesh, מה קורה חן? הרבה זמן לא דיברנו אז מה בעצם הכלי הזה שצה"ל משתמש בו? יכול להיות זה לא משהו מוגדר אלא נשק שמבוסס על הרעיון של אחד מכלי המצור הקדומים הללו? ניב — שיחה15:02, 13 ביוני 2024 (IDT)
זה לא טרבושה כמו שרוגטקה היא לא מרגמה. קשה לתת מקבילה מסודת. דומה במידה מסוימת לאונגר אבל ככל הנראה לא יעיל ומסוכן לשימוש. בוודאי בשום פנים ואופן לא טרבושה. טרבושה מסוגל להפיל חומות או לכל הפחות לפגוע בהן בצורה משמעותית. הדבר הזה מסוגל ליידות את הקליע ככל הנראה למרחק של כמה עשרות מטרים וגם זה בספק. לא ראיתי אז לא אוכל להתייחס מעבר לזה. לקרוא לזה טרבושה זה פשוט אבומינציה ועלבון. גילגמש • שיחה15:10, 13 ביוני 2024 (IDT)
מעניין איפה החבר'ה מצאו מישהו שיכול להרכיב מיקרו-טריבושה היום. לא בטוח שיש לדבר הזה סיווג, כי זה כלי חדש שרב מבוסס על רעיונות קדומים של השלכת מטענים למרחק. Corvus,(Nevermore) 12:14, 15 ביוני 2024 (IDT)
אם תצפה בתכניות טלוויזיה אמריקאיות, תגלה שם תכניות ריאליטי שמרכיבים כל מיני מכונות מגרוטאות. כל מהנדס מכונות אמור לדעת לייצר כזו מכונה פשוטה. עמית - שיחה12:18, 15 ביוני 2024 (IDT)
זה גם לא "כלי שצה"ל משתמש בו". כשאני הייתי בסדיר יחידות רבות השתמשו בהלמניה כמרגמה היורה קופסאות שימורי פלחי אשכוליות לעבר התקהלויות. זה לא הפך את זה לנשק צה"לי תקני ואפילו לא נכנס לתו"ל. עמית - שיחה12:16, 15 ביוני 2024 (IDT)
1. אני יודע שהייתה התנגדות לכיבוש הגרמני בצרפת, בהולנד, בפולין וכמובן בברית המועצות. האם היו מדינות נוספות שפעלו בהן מחתרות אנטי-גרמניות? האם היו מדינות שבהן לא הייתה התנגדות כלל מצד האוכלוסייה?
2. במקרה של פולין ובריה"מ- המניע של המחתרות היה ברור, לאור ההתעללות של הגרמנים בפולנים וברוסים. אבל מה היה המניע של המחתרות במערב אירופה?--2A00:A041:26E4:3E00:D5F4:876C:B29:20F3 23:17, 13 ביוני 2024 (IDT)
התשובה מורכבת למדי. ראשית, במחתרת הצרפתית, הרזיסטנס, מרבית הפעילים היו קומוניסטים או יהודים או בעלי לאומיות זרה, ארמנים, רוסים וכדומה, כמעט ולא היו בה צרפתים לא קומוניסטים. בפולין היו שני אירגוני פרטיזנים, האחד לאומני והשני קומוניסטי והם נלחמו בינם ובין עצמם. ביוגוסלביה הייתה מחתרת גדולה בהנהגת טיטו והיא הצליחה לבסוף להשתלט על המדינה. גם באיטליה הייתה מחתרת קומוניסטית. במרבית הארצות, שהיו בנות ברית של גרמניה הנאצית, לא היו מחתרות, כך בפינלנד, ברומניה, בהונגריה, ובסלובקיה. בברכה. ליש • שיחה16:09, 14 ביוני 2024 (IDT)
תודה רבה ליש. אז בעצם נובע מדבריך, שמכל אינספור המחתרות האנטי-נאציות, לא הייתה אפילו אחת שהמניע שלה היה הומאני, דהיינו התנגדות עקרונית למעשי הנאצים. כולם עשו זאת או מתוך אינטרס (סלאבים ויהודים), או מקסימום מתוך תמיכה ברודנות בסגנון קצת אחר (קומוניסטים)... הבנתי נכון?--2A00:A041:26E4:3E00:811E:CAC:AFB5:59D1 16:52, 14 ביוני 2024 (IDT)
לא יודע למה אתה כל כך בטוח בהנחות היסוד של ה"תשובה" הזו שלך/שלהם.
אין חובה לנהל רישום כדי לגבות מסים. לגבי השאלה שלך - פרופ׳ עומר מואב חקר את הנושא ויש פרק בהשתתפותו בפודקאסט הזה: [9] אפשר להאזין ולקבל התרשמות אישית בנושא. גילגמש • שיחה15:42, 14 ביוני 2024 (IDT)
אין כל ספק שחברות עם מינהל מרכזי (מרמת השבט ועד לרמת המדינה) המבוסס על מיסוי התקיימו הרבה לפני המצאת הכתב. מיסוי כזה או אחר תועד גם אצל חברות מסורתיות ולא אורייניות במאות השנים האחרונות. המיסוי היה יכול להיות בצורות שונות: ימי עבודה (למשל, בשביל לבנות מקדש או ביצורים), יבול חקלאי, חיות בר שניצודו ועוד.
מה בדיוק היה המס הראשון לא נדע, אבל אפשר להעריך שזה היה מזון מעודפי ציד וליקוט ביישובי הקבע הראשונים במזרח התיכון שנמסר למנהיג כלשהו, שבתמורה פרס את חסותו וסיפק הגנה, זיווג, ואוכל בעת מחסור. להרחבה בנדון ראו כאן. Reuveny • שיחה18:38, 14 ביוני 2024 (IDT)
יש בעיה עם בשר מיובש - זה לא מצרך שמצוי בכמויות גדולות די הצורך כדי שאפשר יהיה לבסס על זה מערכת מיסוי. לגבי קטניות - לא ציינתי את זה במפורש אבל בוודאי שגם זה נכנס תחת ההגדרה הזאת. גילגמש • שיחה19:20, 14 ביוני 2024 (IDT)
כלומר: זה לא שבשביל מיסים צריך כתב. אם כבר הקשר הוא כנראה הפוך: כתב התפתח לראשונה במטרה לתעד מיסים (ורשומות דומות). אגב, בעברית ובשפות קרובות נראה ששתי המשמעויות קרובות גם במקור. בכל מקרה, יש ערך בעברית על בולה, אבל לפי הערך האנגלי המקביל, חותמות כאלו מוכרות במסופוטמיה עוד אלפי שנים לפני המצאת הכתב השומרי וכללו מידע על תוכן וכמות (אם הבנתי נכון. לא ברור לי בדיוק) מה שאוחסן. אין כאן קשר ישיר למס, אבל אם יש אחסון, לא מן הנמנע שיש גם מס.
במהלך המלחמה נהרגו עשרות אלפי פלסטינים, חלק ניכר מהם מחבלי חמאס. לא מן הנמנע שנהרגו מחבלים אשר הסתירו גופות חטופים. היות שמדובר במידע סודי, ייתכן שכלל האנשים היודעים על מיקום הימצאם נהרגו כבר. איך צה"ל יכול לאתר את הגופות במקרים כאלה. 147.235.207.4 15:00, 14 ביוני 2024 (IDT)
רכב חשמלי כמו כל מכשיר חשמלי בימנו סובל מתופעה שבה הסוללה נפרקת יותר ויותר גרוע ככל שהגיל עובר. אז :
1) האם היצרן חשב על דרך פשוטה יחסית להחליף את הסוללה לאחר שאיכותה יורדת מתחת לאיזשהו סף?
2) כמה זמן לפי היצרן רכב אמור לחיות על הכביש, מהבחינה שציינתי של ירידה באיכות ההטענה/פריקה של הסוללה?
3) בהתחשב בעלות החלפה (במדינה והתשובה לשאלה א' חיובית) - האם רכב חשמלי משתלם יותר מבחינה כלכלית מאשר בנזין/סולר? 192.114.1.67 15:05, 19 ביוני 2024 (IDT)
מקלחת חמה עם סבון, חפיפה עם שמפו, צחצוח שיניים, ניקוי אף ותחת עם נייר טואלט, ניקוי שיניים ואוזניים עם קיסמים ייעודיים, גזיזת ציפורניים עם מספריים ייעודיים וכמובן שטיפת ידיים עם סבון אחרי כל ביקור בשירותים ולפני כל ארוחה- כל ילד בעולם יודע מגיל 0 שאלה הפעולות הבסיסיות ביותר שכל אדם חייב לעשות כל יום על מנת לשמור על ההיגיינה והבריאות. השאלה שלי היא איך כל בעלי החיים בטבע מסתדרים מצוין בלי כל הציוד הזה, וגם איך הציידים-לקטים הסתדרו מצוין במשך עשרות אלפי שנים בלי כל הציוד ה(לכאורה?) הכרחי הזה?--2A00:A041:26E4:3E00:4047:30B3:8ABA:397A 16:30, 19 ביוני 2024 (IDT)
מי אמר לך שמסתדרים מצוין? תוחלת החיים עלתה מאד מאז שהתחילו לבצע את הדברים האלה. לא מיותר לקשור את הדברים האחד לשני. גילגמש • שיחה17:18, 19 ביוני 2024 (IDT)
Assafn צריך להבדיל בין תוחלת חיים (אורך חיים ממוצע) לשיא שבו מת אדם מסוים. בתקופות שונות השיא היה אחר. נכון, שאדם ללא אמצעי תברואה מודרניים יכול להגיע לגיל מופלג. העניין הוא שיעור האנשים שיגיעו לגיל כזה. לא יתכן שתוחלת החיים של אותם ציידים לקטים הייתה 68-78 שנים. הדבר לא אפשרי. גם בגלל תמותת ילדים גדולה (כ-50% עד גיל 5) וגם בגלל מחלות שונות. גילגמש • שיחה19:48, 19 ביוני 2024 (IDT)
בעלי חיים לא חסינים מחלות זיהומיות: חיות בטבע חוטפים זיהומים שונים בדרך קבע. ובאופן כללי זה די נדיר שבעל חיים מגיע לגיל זקנה. בעלי חיים במעבדות וגני חיות נמצאים במצב תברואתי הרבה יותר טוב מהטבע: מקבלים חיסונים, האוכל שלהם נקי, טרי ומזין. ככה שבגני חיות יש בעלי חיים שמגיעים לשיבה טובה. Corvus,(Nevermore) 17:45, 19 ביוני 2024 (IDT)
באותה מידה יהיה אפשר לשאול, למה אנחנו צריכים לעבוד קשה ולהרוויח כסף בשביל לקנות אוכל, איך הסתדרו הציידים-לקטים שלא היה להם כסף. התשובה כמובן שהעולם היה אחר והמשאבים היו הרבה יותר זמינים. קיים כורח לשכלל את אורח החיים בחברה מורכבת, כהתאמה לתנאים של צפיפות, דוחק ומגע רווח עם מחוללי מחלות. צייד-לקט פלאוליתי שחי בקבוצה של 25 אנשים, ופעם בכמה שנים פוגש קבוצה אחרת, לא חשוף יותר מדי למגיפות. אין לו בעלי חיים מבויתים אז לא יקבל מחלות וטפילים מהכיוון הזה. צריכת הסוכרים לא מופרזת לפני ההסתמכות על חקלאות ולכן יש פחות בעיות שיניים (אגב, אני בטוח שהם כן ניקו את השיניים עם קיסמים למיניהם, זה לא דורש ציוד או ידע מיוחד). בעיות הבריאות המרכזיות היו שברים ותאונות, לא זיהומים שדרושה הגיינה לטפל בהם. Reuveny • שיחה20:48, 19 ביוני 2024 (IDT)
אתם מתעלמים מתנאיי החיים הקשים שהיו להם. מחסור קבוע במזון, חיות טרף וכמובן מפגש עם קבוצות אחרות שיכול להסתיים בפציעה ובמוות. גם הציד עצמו זאת לא בדיוק פעילות בטוחה, במיוחד אם זה נעשה עם כלי נשק פרימיטיביים. עד כמה שידוע לי, לא התגלו שלדים נאנדרטליים בגיל מופלג. גם הומו ספיינס קדום עד כמה שידוע לי לא שרד הרבה. ממה ששמעתי רוב השלדים היו בני 30-40 במותם. גילגמש • שיחה05:15, 20 ביוני 2024 (IDT)
איך חיות טרף, מחסור במזון ומלחמה קשור לזיהום? השאלה היתה לגבי היגיינה. למה אתה מתעלם מהמאמר שהבאתי? כתוב שם במפורש שהגיל הממוצע היה 72 בטווח של 68-78 שנים. אז כיצד אתה יכול טעון שלא ידוע לך על שלדים מעל 40? Assafn • שיחה09:21, 20 ביוני 2024 (IDT)
לא כתבתי שהחיים שלהם היו דבש, רק שההגיינה המודרנית היא אדפטציה לתנאים של היום ופחות רלוונטית לאז. אגב, הייתי לוקח בספקנות רבה את הערכות גיל המוות שפורסמו בספרות לפרטים מבוגרים מאוד. דיוק קביעת הגיל יורד בחדות עם הגיל. אני בכלל לא בטוח שבשיטות הרגילות ניתן להבדיל באופן אמין ועקבי בין בני 50 ל-70, למשל. Reuveny • שיחה20:21, 20 ביוני 2024 (IDT)
אני לא יכול לקרוא את המאמר כי הוא מאחורי חומת תשלום ואני לא מעוניין לשלם כדי לקרוא אותו. ממה שידוע לי, המאמר לא מדויק אבל קשה להתייחס באופן מפורט בלי לעיין בו. באשר לחיות טרף ומחסור במזון: ללא מזון איכותי לא ניתן לקיים מערכת חיסון יעילה. לגבי שלדים - כתבתי במפורש ״רוב״ מכאן שיש מיעוט שהוא מעל הגיל הזה. גילגמש • שיחה20:27, 20 ביוני 2024 (IDT)
הוספתי קישור למאמר בהודעה המקורית, הוא לא מאחורי חומת אש. ציידים לקטים אכלו מזון מאד איכותי, למעשה יותר בריא ממה שרוב האנשים אוכלים בימיינו. מחסור במזון היה נדיר יחסית מכיוון שהם היו נוודים, אם למשל היתה בצורת או קושי להשיג מזון הם פשוט היו נודדים למקום צפוני יותר. לגבי חיות טרף ומלחמות, יתכן שהן מקצרות חיים אבל לא הצלחתי להבין את הקישור להיגיינה? Assafn • שיחה00:08, 21 ביוני 2024 (IDT)
עכשיו ראיתי את הקישור למאמר. הוא ארוך מאוד ובנושא שהוא לא בתחום הידיעות העיקריות שלי. יתכן שאקרא את כולו ואתייחס. לגבי קשר להגיינה - אני לא חושב שיש קשר כזה. התכוונתי למחסור של מזון איכותי והקשר של זה למערכת החיסון. גילגמש • שיחה18:49, 21 ביוני 2024 (IDT)
הקשבתי לא מזמן לצמד פרקים בפודקאסט „המעבדה״ של כאן. הפרקים עסקו, בין השאר, בחתולי רחוב בסביבה עירונית ובהשפעות של עיקור עליהם. מסתבר שעיקור מגדיל את האוכלוסיה המקומית. אחת הסיבות לתוצאה המפתיעה הזו היא שחתולים מעוקרים הם, ככלל, פחות אלימים ובגלל זה נפגעים פחות וחיים יותר זמן. חתולי רחוב, בדומה לציידים לקטים דאז, חיים בסביבה שזה פצעים ופגיעות מזדהמים, פוגעים ביכולת למצוא מזון, וכדומה. Tzafrir • שיחה19:04, 28 ביוני 2024 (IDT)
במקרה הזדמן לי להיכנס לערך האינטרנציונל ושם אני רואה את המשפט "עוֹלָם יָשָׁן עֲדֵי הַיְּסוֹד נַחְרִימָה" אז אני אומר לעצמי מה זו ההשחתה הזו ומתקן לנַחְרִיבָה. אבל אז אני נכנס לויקיציטוט ורואה נַחְרִימָה. ממשיך לגלול ברשת וגם שם כתוב נַחְרִימָה. משמיע באתר את השיר של חבורת שהם מ-2004 והם שרים נַחְרִימָה. חרמות זה עניין קפיטליסטי לא סוציאליסטי, אז מה קורה כאן? Assafn • שיחה17:35, 19 ביוני 2024 (IDT)
לפי הנוסח המקורי של שלונסקי: „נחרימה״. לפי עונג שבת (מקושר מהערך): „הנוסח 'נחריבה', אינו נכון. צריך לשיר: 'עדי היסוד נחרימה', כלומר נהרוס, נאבד עד להשמדה המוחלטת, כמו בביטוי 'נילחם עד חרמה' ('וַיֵּצֵא הָאֱמוֹרִי, הַיֹּשֵׁב בָּהָר הַהוּא, לִקְרַאתְכֶם, וַיִּרְדְּפוּ אֶתְכֶם, כַּאֲשֶׁר תַּעֲשֶׂינָה הַדְּבֹרִים, וַיַּכְּתוּ אֶתְכֶם בּשֵׂעִיר עַד-חָרְמָה' - דברים, א 44).״
שמעתי טענה שייצור של רכב חשמלי של היום עולה משמעותית יותר משאבים מזהמים מאשר ייצור של רכבי בנזין של היום. ואם מחשיבים את חיי העבודה של הרכבים יוצא שאיכות הסביבה נפגעת יותר דווקא מהחשמליים. האם יש אמת בטענה? 192.114.1.67 18:19, 19 ביוני 2024 (IDT)
היא קובעת הכפפה רשמית של הרבנים לרבנות הראשית, וכן מינוי "נציב תלונות הציבור על רבנים";
היא משנה את הרכב האסיפה הבוחרת לרבני ערים: כיום ההרכב כולל את כל חברי המועצה של הרשות המקומית ואת מנכ"להּ, וכן נציגים שממונים לפי הסכמה של שר הדתות עם ראש הרשות המקומית (חצי מהם נציגי הרשות וחצי נציגי הדתות, חצי רבנים וחצי אנשי "רוח, חינוך, אקדמיה ומינהל"); לפי החוק החדש ההרכב יכלול רק את חברי המועצה היהודיים, ראש המועצה הדתית (ומנכ"ל הרשות המקומית רק אם אין מועצה דתית), נציגים שימנה שר הדתות "מתחומי החינוך והפעילות הדתית והחברתית", וכן כל חברי מועצת הרבנות הראשית כולל הרבנים הראשיים לישראל. כמו־כן, אחוז הנשים המינימלי באסיפה יעלה מ-40% ל-50%.
היא קובעת ועדות בחירה לרבני יישובים, רבנים אזוריים ורבני שכונות בנות שמונה, ארבעה וחמשה חברים (בהתאמה); מתוכן כ-30% נציגים למועצות הדתיות, כ-30% לרשויות המקומיות, כ-18% למשרד הדתות והשאר רבנים – לפי מיקומם או לפי מינוי של מועצת הרבנות.
בקשר למספר הנשים אכן טעיתי – המספר מתייחס רק לנציגות של משרד הדתות. לפי זה אחוז הנשים תלוי במספר חברי המועצה ברשות המקומית: בתל אביב, לדוגמא, הן תהיינה 29% מהאסיפה (8 נשים במינוי שר הדתות ﬩ 10 נשים במועצת העיר, מתוך 63 חברי האסיפה) בעוד בעכו הן תהיינה 14% מהאסיפה (3 נשים במינוי שר הדתות ﬩ 2 נשים במועצת העיר, מתוך 36 חברי האסיפה).
גם בחוק הנוכחי אין התייחסות להגשת מועמדות מצד מי שאינו תושב העיר, והשינוי היחיד הם החלפת שלילת המועמדות למי שהוגשה נגדו קובלנה או תובענה בשלילת המעמדות למי שאינו אזרח ישראל; נושא מגורי הרבנים הסודר בחוק מגורי רבנים במקום כהונתם.
לפי חוק הרבנות הראשית לישראל רבני שכונות מתמנים על־ידי המועצה הדתית ואישור שר הדתות בלבד, והצעת החוק הנוכחית מסדירה את הליך בחירתם.
הצעת החוק קובעת את האיסור על עיסוקים צדדיים בחוק, בעוד לפי התקנה הנוכחית הרב רק נדרש לחתום על תצהיר בעניין לפני הגשת המועמדות; אין הבדל באשר לטיב העיסוקים או באשר להחרגות.
Tzafrir, אני הבנתי שהתפקיד נועד למלאות את החסר אותו מילא עד עכשיו נציב תלונות הציבור על שופטים, במיוחד לאחר שאורי שהם קרא את שר הדתות לבחון את הדחת הראשון לציון מתפקידו עקב דברים שאמר, לטענת רבים במסגרת תפקידו כרב. לא נראה לי שנציב תלונות כלשהו יוכל להסיט ביקורת שיפוטית ככל שתוגש תביעה או עתירה נגד רב... בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • יום ראשון בַּשַּׁבָּת, י"ז בסיוון ה'תשפ"ד; ולמנינם:14:09, 23 ביוני 2024 (IDT).
גם ביהדות וגם באסלאם יש איסורים מפורשים בספרות הרבנית ובספרות החוץ-קוראנית על יצירת צלב.
יש רבנים ואם אני לא טועה גם אימאמים שאסרו אפילו לצייר צלב על דף נייר למשל כחלק מתרגיל מתמטי.
אבל יש כאן בעיה כי יש כלים מסוימים כמו מפתח גלגלים (wrench) או חרב או סכין שהם לפעמים בצורת צלב ועדיין יהודים ומוסלמים משתמשים בהם אז איך אין פה הפרת האיסור?
האם לפני כיבושה של פלשתינה על ידי הבריטים וחלוקת השטח על ידי בריטניה וצרפת: האם לירושלים היה מעמד של עיר בירה מקומית או איזשהו מעמד מיוחד? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
שלום, למה בדיוק אתה מתכוון כאן בערכות דיבורית? אפשר דוגמה? בכל מקרה רק אבהיר שאני לא מתכוון למכשיר דיבורית למכונית אלא סתם מכשיר מחזק קליטה שאני יכול לחבר לשקע הטעינה בתחתית הטלפון גם בתוך הבית, רק שתהיה קליטת אינטרנט טובה יותר.
האם היה אי פעם מקרה של ישראלי שנחטף על ידי ארגון טרור או נשבה במלחמה, שהארגון הודיע שהוא מת ומאוחר יותר הסתבר שהוא חי? -- גבי (שיחה | תרומות) 18:40, 21 ביוני 2024 (IDT)
אני רוצה לחסוך דלק וזמן חיפוש חניה בירשולים. וחושב במקום נסיעה מרעננה לירושלים לעשות נסיעה להרצליה ומשם לקחת רכבת. אבל כזכור לי יש חניה ממש קטנה מסביב לרכבת ולא בטוח אם מותר לחנות שם יום שלם.
האם יש מישהו מהאיזור וידע? אולי יש חניות חינם איפשהו בסביבה?
הרי בימינו כבר ידוע שצבע שחור בולע חום ומאיץ את התחממות כדור הארץ, בעוד צבע לבן מחזיר את החום לחלל ובכך מאט את ההתחממות הגלובלית. למה לא צובעים את כל הכבישים והמדרכות בלבן, או לכל הפחות בצבע בהיר?--77.137.72.102 18:31, 22 ביוני 2024 (IDT)
הלכלוך של הצמיגים של המכוניות ישחיר את הלבן תוך חודש בערך. אני לא יודע אם יש היום טכנולוגיה לצביעת כבישים בלבן וחוץ מזה יש דברים הרבה יותר אפקטביים למניעת התחממות עולמית כמו ייעור אקולוגי ולקריאה נוספת הערך מדבריות האורן.
עד היום אני תקוע עם העניין הזה ואולי יש כאן מתמטיקאי שיוכל לסייע לי.
כשאדם אומר מ 1 עד 3 אז הוא יכול להתכוון למעשה לשלושה דברים:
כוונה ראשונה: מ 1 עד הרמה הגבוהה ביותר של 2 שנניח לצורך העניין שהיא 2.99 מבלי להגיע ל 3
כוונה שנייה: מ 1 עד 3
כוונה שלישית: מ 1 עד הרמה הגבוהה ביותר של 3 שנניח לצורך העניין שהיא 3.99 מבלי להגיע ל 4
אני מניח שיש פה עניין של גבול תחתון אחד ושלושה גבולות עליונים אפשריים.
איך אני בתור דובר שפה טבעית שאיננו מתמטיקאי יכול לתאר בצורה מדויקת מה הגבול העליון הרלוונטי לאדם אחר שגם כן דובר שפה טבעית איך איננו מתמטיקאי?
אני בכלל לא בטוח שאפילו בגרסה הנוכחית של המתמטיקה יש תחביר חד משמעי להבדלים האלה ולכן ייתכן מקום לניחוש או פרשנות.
בעברית קיים הביטוי "ועד בכלל" שכולל את הגבול העליון כולו. נניח "מיום ראשון עד חמישי, ועד בכלל" מכלליל את יום חמישי בתקופה. שנילי • שיחה07:33, 23 ביוני 2024 (IDT)
זה לכאורה מתאר רק את הכוונה השלישית, אבל זו פעם ראשונה שאני נתקל בביטוי הזה.
במתמטיקה יש ביטוי של קטע פתוח (מקביל בערך, ורק בגבול העליון, לכוונה הראשונה) לעומת קטע סגור (הכוונה השניה). יש גבול לרמת הדיוק שאפשר לקבל אם נמנעים משימוש במושגים מתמטיים. Tzafrir • שיחה13:00, 23 ביוני 2024 (IDT)
מתמטיקאים נמנעים ככל האפשר מדו-משמעות ומנסחים ביטוים בצורה שנועדה למנוע אי הבנה. לדגומה "מספרים בין 1 ל-3, כולל" מתאר את כל המספרים הממשיים במקטע [1 3] כולל קצוות (כלומר כולל 1 וכולל 3). אם מתמטיקאי מעניין להוציא את הקצוות, הוא יכול להגיד "מספרים בין 1 ל-3, לא כולל". וכאן הכוונה לכלול את כל המספרים הממשיים שגדולים מ-1 וקטנים מ-3. ובכל מקרה, לא יקרה מצב שבו מתמטיקאי יתכוון למספרים הגדולים מ-3 כאשר הוא משתמש במילים "עד 3". 3.00001 זה דוגמה למספר הגדול מ-3, שנמצא מחוץ לתחום. Corvus,(Nevermore) 13:59, 23 ביוני 2024 (IDT)
הפלסטינים יודעים היטב שאין להם סיכוי נגד צה"ל במלחמה "אחד על אחד". הם גם יודעים היטב שאיראן לעולם לא תתערב אקטיבית, כי היא רואה בהם בשר תותחים ולעולם לא מקריבה את החיילים של עצמה. אז מה עבר להם בראש כשהם עשו את הטבח? האם הם בנו על זה שירדן ומצרים יקבלו השראה מהטבח ויצטרפו?--77.137.65.163 16:04, 23 ביוני 2024 (IDT)
אין שום סיבה שירדן ומצרים יצטרפו. הם כן 'בנו' על הצטרפות של חיזבאללה למערכה מצפון. למה לא תיאמו איתם בצורה מסודרת - זו שאלה שעדיין פתוחה. שמש מרפא • שיחה19:40, 23 ביוני 2024 (IDT)
מה עבר בראשם לא נדע, אך חשוב לזכור שהג'יהאד יכול להתקיים גם אם הוא לא מגיע לניצחון. לדעתי הם לא חשבו שיצליח להם כל כך מחד, ומאידך - הטבח שלעצמו הוא מטרה, ובבחינת אם לא עכשיו - אימתי. איש עיטי - הבה נשיחה21:20, 23 ביוני 2024 (IDT)
מבחינה תהליכים בגוף: למה שהוא יתחיל לפרק תאי שומן? האם זה קורה כאשר אחוז הסוכר בדם יורד? מה המנגנון שמוביל דווקא לשימוש במצבורי השומן?
התמונה שאני מתאר לעצמי היא ככה: נגיד ברגיל יש לנו 90 סוכר בדם (לא בטוח מה היחידות שעל המכשיר). אדם רץ, רץ, רץ ואז התאים שרפו סוכר וזה מגיע ל70 סוכר. ואז יש איזשהו אביר שלא מקבל מספיק סוכרים, והוא שולח פולסים לתאי הדם שמתחילים בתהליך שבו מפרקים שומנים מתוך התחת. זה ככה בערך?
כל סוג של אינפורמציה יכול לעזור בפיתרון בעיה משפחתית רגישה שמעסיקה אותי בימים האחרונים:
יש לי קרוב משפחה בשנות ה40 לחייו שאינו מסוגל לדאוג לעצמו (הוא אוטיסט לא ורבלי שגר בכפר השוודי של עמותת אלווין ישראל). קרובי המשפחה המיידית שלו מזדקנים, ואני מנסה לברר האם קיים גוף (פרטי או ממשלתי) שיכול לדאוג לרווחתו אם יגיע זמן שבו קרובי משפחתו לא יהיו מסוגלים לעשות זאת. אני תוהה אם יש אפשרות להפקיד סכום כסף בנאמנות על שמו ולשלם לחברה שתדאג לו עד יום מותו (אני מניח שיש חוקים שימנעו מצב שבו הוא יזרק לרחוב; השאלה שלי מתייחסת לעניינים מעבר לכך כמו לבקר אצלו כל שבוע, לדאוג לכך שהוא לא עובר התעללות ועניינים נוספים שאימו דואגת להם עכשיו אבל כנראה שהיא לא תהיה מסוגלת להמשיך לעשות בקרוב.
קבלה מקובלת בזרמים המרכזיים ביהדות, במיוחד ביהדות האורתודוקסית. בכל מקרה, מלאכים כמו מיכאל, גבריאל והשטן מוזכרים כבר בתנ"ך, ובספרות חז"ל מוזכרים גם שדים כמו אשמדאי. השבעות של מלאכים ושדים מוזכרים גם הם בספרות חז"ל. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • יום חמישי בַּשַּׁבָּת, כ"א בסיוון ה'תשפ"ד; ולמנינם:07:48, 27 ביוני 2024 (IDT).
מה שכתבת נכון, אבל לא עונה על שאלת האלמוני. מכיוון שהעניין מתמיה גם אותי, אחדד את השאלה: האם מיהודי שומר מצוות במאה ה-21, אשר מקבל את תקפותם של התלמוד ושאר דברי חז"ל, ומאמין בקיומו של בורא עולם, מצופה גם להאמין בקיומם של שדים (וכפועל יוצא השפעתם על חיי היום-יום)? עמית - שיחה08:52, 27 ביוני 2024 (IDT)
לא מצופה. הרבה דתיים יסבירו שהשדים הם משל, או שהם היו חלק מתמונת העולם ה'מדעית' בתקופתם ומקומם של חז"ל, ולאו דווקא חלק מתמונת העולם התיאולוגית שלהם. הסברים מהסוג הזה רווחים ביהדות כבר מימי הביניים, בעיקר בחלקים הרציונליסטים יותר. הנה פוסט יפה של הרב נבון שמדגים את הגישה.
גם דתיים שלא יסבירו כך, ו'יקבלו את דברי חז"ל בתמימות', יתעלמו בפועל מקיום של שדים בכל אספקט שהוא. אם תשאל אותם, הם כנראה יגרדו בראש ויענו "בארץ ישראל אין שדים" "הגמרא אומרת שרק מי שמקפיד על זה יכול להפגע" "תמים תהיה עם ה' אלוקיך' וכו'.
האמונה במלאכים ושדים אינה חלק מעיקרי האמונה היהודית, כך שיהודי יכול להיות דתי מאמין גם אם הוא מתכחש לקיומם של יצורים על־טבעיים. דתי מאמין כזה בדרך־כלל יאמץ פרשנות מטאפורית או אלגורית לאזכורים של יצורים כאלה בתנ"ך ובספרות חז"ל, מאחר והתכחשות מפורשת לתורה, לנביאים ולמסורת כן תהיה כפירה; לפרשנות כזו ישנה רגליים בספרות הרבנית (הזכירו פה את הרמב"ם, אך הרמב"ם האמין בקיומם של מלאכים). הנושא של רוחות יותר קשה לפרשנות, מאחר והוא נוגע באמונה בהישארות הנפש שנחשבת יסודית ביהדות. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • יום חמישי בַּשַּׁבָּת, כ"א בסיוון ה'תשפ"ד; ולמנינם:15:20, 27 ביוני 2024 (IDT).
שדים ומלאכים אלו שני נושאים שונים. לפי הרמב"ם חלק מאזכורי המלאכים הם אלגוריה לכוחות פיזיים ופסיכולוגיים, והחלק השני מתייחס לישויות מטפיזיות (במובן המקורי של המילה - תודעות מופשטות וכדומה). ככאלו, אין למלאכים גוף או דמות גוף, ואפשר "לראות" אותם רק בחזיון נבואי (כלומר, ייצוג שלהם). בעקבות הרמב"ם הלך אקווינס בנצרות - וככלל, רבים מההוגים בימי ביניים היו רציונליסטים מאוד, הרבה יותר מהדימוי המודרני שלהם. כוכב קטן • שיחה • סיפור11:13, 28 ביוני 2024 (IDT)
ראה שד (מיתולוגיה)#יהדות. הרמב"ם הוא כנראה המתנגד הגדול ביותר. צריך לחלק בין אמונה שהיו דברים מעולם, לבין אמונה שהם קיימים היום. וכמובן צריך גם להבין מה המשמעות של שדים (לעניין יצירת קשר, הכפפה וכו'). כמה מקורות נוספים בני זמננו שיעזרו לענות על השאלות שלך: [10], [11]
תודה רבה על ההפניות. בקיצור, בהרבה מאוד מילים והתפתלויות, שומרי מצוות מאמינים בקיומם של שדים, הפולמוס הוא רק אם צריך לעשות משהו בנדון או לא. עמית - שיחה11:58, 27 ביוני 2024 (IDT)
אז אם הבנתי נכון, אם שואלים חרדי בן ימנו את השאלה "האם אתה מאמין שיש יצורים על טבעיים?" אז הוא יענה שכן, ישנם ישויות לא אנושיות בעלות מודעות עצמית, כוחות על ויכולת תקשורת עם האדם? זכור לי משהו לגבי רוח שטות שהיא שד שיכול לשטות באדם ולהדיחו למעשים אסורים. (השאלה לא באה חלילה להעליב או לצחוק על אמונה! רק להבין את עולם האמונות של יהודים דתיים בני ימנו)
"רוח שטות" מובן בדרך־כלל בתור ביטוי. גם הביטוי "כפאו שד" המוזכר בגמרא מובן בתור צורת דיבור ולא כיצור ממשי. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • יום חמישי בַּשַּׁבָּת, כ"א בסיוון ה'תשפ"ד; ולמנינם:15:20, 27 ביוני 2024 (IDT).
זכורני שקראתי לפני מספר שנים מאמר שעסק בתחום עיסוקו של קפקא. הכותב מחה נגד האמירה שקפקא היה סוכן ביטוח, וטען (ואף הוכיח) שהוא היה הרבה מעבר ל"סתם סוכן ביטוח" משום שהוא יזם תחומי ביטוח חדשים שלא היו קיימים בתקופתו, ועודד ושכנע תעשיינים לנהל סיכונים, לבטח עובדים, לבטח בתי חרושת משריפות, לבנות בתי חרושת בצורה שיהיו פחות דליקים, ולהשקיע במה שאנחנו מכנים כיום "הנדסת אנוש" כדי לגרום למכשור ולמיכון התעשייתי להיות פחות מסוכנים לעובדים, כך שהתועלת שהתעשיין יוכל להפיק מהעובד תהיה גדולה יותר. זו על כל פנים רוח הדברים גם אם אינני זוכר במדויק את הפרטים. האם מישהו יודע על מה אני מדבר ויוכל להפנות אותי למאמר?
קשה לי להאמין שזה זה, אם כי הייתה תקופה שבה האזנתי להסכת הנ"ל. אני זוכר, כמעט בוודאות, מאמר שקראתי. על כל פנים, ההסכת הזה הוא נקודה טובה להתחיל בה. רוב תודות. אביתר ג' • שיחה • כ"ה בסיוון ה'תשפ"ד • 12:23, 1 ביולי 2024 (IDT)
האם צריכת החשמל של המזגן בבית וצריכת הדלק של המזגן באוטו תלויות בעוצמת ההפעלה (לדוגמא 24 מעלות עם רוח מינימלית לעומת 20 מעלות עם רוח מקסימלית)?--77.137.68.19 14:18, 28 ביוני 2024 (IDT)
מדי פעם יש פעולות בחו"ל בהם נטען כי סוכני מוסד הורגו פעיל כזה או אחר. לא שאני חושב שזה בלתי מוצדק. אבל אני מנסה להבין:
איך המוסד מוצא אדם שמסוגל לעשות דבר כזה? אם תתנו לי עכשיו אקדח ותגידו תתקרב למישהו ברחוב ותירה בו, אין מצב. אפילו אם אני יודע שזה רוצח המונים, ואפילו אם משלמים לי מיליון דולר ואפילו אם מבטחים לי מקום בגן העדן. כי עצם הפעולה הזאת של להתנקש באדם בבית מלון או ברכב - פשוט נגד הטבע שלי.
אז מאיפה הם משיגים כאלה שמסוגלים לירות בבן אדם? ניחוש: האם הם מעסיקים עבריינים פליליים שיהיו רוצחים שכירים?
אינני יודע את מי מעסיקים במוסד ואיפה מוציאים אותם (אולי בלשכת העבודה?), אך לפי המסופר בספרות, כל שרותי הריגול משתמשים בכל סוגי האנשים, פושעים (זיפנים, רוצחים, פורצים), סוטי מין, פורצים למחשבים ועוד - למי שזה לא נראה, מומלץ לחפש פרנסה אחרת. בברכה. ליש • שיחה18:05, 28 ביוני 2024 (IDT)
"נעשו דברים נוראיים לנשים": הדיון באו"ם בפשעי החמאס, סרטון בערוץ "כאן | חדשות - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 04:59), 12 במרץ 2023 של כאן 11 נותן תשובה חלקית אך לא מעודדת. העולם עדיין נגדנו, כאילו לא היה אושוויץ. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 22:48, 12 במרץ 2024 (IST)
. Pixie.ca • שיחה 🎗 06:47, 21 במאי 2024 (IDT)
ערך מורחב – דמוקרטיה עממית
סיון ל - שיחה 07:33, 7 באפריל 2024 (IDT)
.png){kind=link}
.jpg){kind=link}
