ויקיפדיה:ערכים מומלצים/המלצות קודמות/יולי 2013

יולי
1 ביולי 2013	תצלום לוויין של הכנרת הכנרת היא ימה בארץ כינרות. זהו האגם הגדול ביותר בארץ ישראל אשר מכיל מים מתוקים. הכנרת מספקת כ-25% מצריכת המים בישראל ומהווה את אחד ממקורות מי השתייה וההשקיה העיקריים שלה. מקורות מי אגם הכנרת הם מעיינות הירדן, מי נגר עילי המתנקזים אל הכנרת משטח אגן ההיקוות שלה (כ־800 מלמ"ק – מליון מטר מעוקב), מעיינות הנובעים בתוך הכנרת וגשם היורד ישירות על האגם (כ־70 מלמ"ק). מקור נוסף למי הכנרת הוא הטיית מי שיטפונות מהירמוך לכנרת. הכנרת מספקת כרבע מכמות המים השנתית הנצרכת בישראל. בשל חשיבות זו, מפלס הכנרת, מעורר עניין רב בציבור. לצורכי ניהול אגם הכנרת נקבעו לאגם "קו אדום עליון" – מפלס מקסימלי שאסור לעבור היות שבמקרה של גאות ישנה סכנת הצפה לאתרים מסביב לאגם, ו"קו אדום תחתון" שמתחיו אסור לשאוב עקב סכנה לפגיעה במערכת האקולוגית ובאיכות המים. הקווים עוגנו בחוק בשנת 1969, בעקבות חורף סוער בצפון הארץ (חורף 1968 – 1969) שגרר ספיקות שיא בנחלים המובילים אל הכנרת, ולעליית מפלס חריגה שהובילה לנזקים לאורך חופי הכנרת. הקו האדום העליון נקבע לרום של 208.9 מטרים מתחת לגובה פני הים (מאוחר יותר שונה ל־208.8) והקו האדום התחתון נקבע ל-212 מטרים מתחת לגובה פני הים. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
2 ביולי 2013	תצלום לוויין של הכנרת הכנרת היא ימה בארץ כינרות. זהו האגם הגדול ביותר בארץ ישראל אשר מכיל מים מתוקים. הכנרת מספקת כ-25% מצריכת המים בישראל ומהווה את אחד ממקורות מי השתייה וההשקיה העיקריים שלה. מקורות מי אגם הכנרת הם מעיינות הירדן, מי נגר עילי המתנקזים אל הכנרת משטח אגן ההיקוות שלה (כ־800 מלמ"ק – מליון מטר מעוקב), מעיינות הנובעים בתוך הכנרת וגשם היורד ישירות על האגם (כ־70 מלמ"ק). מקור נוסף למי הכנרת הוא הטיית מי שיטפונות מהירמוך לכנרת. הכנרת מספקת כרבע מכמות המים השנתית הנצרכת בישראל. בשל חשיבות זו, מפלס הכנרת, מעורר עניין רב בציבור. לצורכי ניהול אגם הכנרת נקבעו לאגם "קו אדום עליון" – מפלס מקסימלי שאסור לעבור היות שבמקרה של גאות ישנה סכנת הצפה לאתרים מסביב לאגם, ו"קו אדום תחתון" שמתחיו אסור לשאוב עקב סכנה לפגיעה במערכת האקולוגית ובאיכות המים. הקווים עוגנו בחוק בשנת 1969, בעקבות חורף סוער בצפון הארץ (חורף 1968 – 1969) שגרר ספיקות שיא בנחלים המובילים אל הכנרת, ולעליית מפלס חריגה שהובילה לנזקים לאורך חופי הכנרת. הקו האדום העליון נקבע לרום של 208.9 מטרים מתחת לגובה פני הים (מאוחר יותר שונה ל־208.8) והקו האדום התחתון נקבע ל-212 מטרים מתחת לגובה פני הים. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
3 ביולי 2013	נמר השלג נמר השלג הוא אחד מבעלי החיים המסתוריים, החמקניים והנדירים ביותר בעולם, המכונה בפי התושבים המקומיים המתגוררים בשטח תפוצתו "רוח הרפאים של ההרים". נמר השלג נפוץ רק באזורים הרריים מסוימים באסיה, בעיקר במרכזה, בשטחים הנמצאים בגובה רב, לרוב בגבהים שבין 2,700–6,100 מטרים. מבנהו מותאם באופן מיטבי לבית גידול מושלג ומוכה רוחות. פרוותו עבה וארוכה (כ-12 ס"מ בבטנו), ומעוטרת בנקודות ובחברבורות המאפשרות לו הסוואה טובה בנוף ההררי המושלג. גודלן הקטן של אוזניו מסייע לו בשמירת חום גופו, וחלל אפו הרחב תורם לחימום האוויר הקר בטרם הוא מגיע לריאותיו. הוא ניחן ביכולת טיפוס מרשימה וביכולת קפיצה המגיעה למרחק של כ-15 מטרים, הודות לשרירי חזהו ורגליו השריריות הנתמכות בכפות חזקות וגדולות המשמשות כ"נעלי שלג". בדומה לרוב חתולי הפרא, גם נמר השלג נתון בסכנת הכחדה שלה אחראי האדם, הצד אותו בשל פרוותו הנחשקת, בשל איבריו המשמשים למרקחות רפואיות, ובשל הנזק הכלכלי הרב שהוא גורם כתוצאה מציד חיות משק. כמו כן, מצמצם האדם את שטחי מחייתו. בשל הקושי בהשגת מידע מדויק על גודל אוכלוסיית נמרי השלג, מתבססים החוקרים על אומדנים, שעל פיהם מספר הנמרים מוערך בכ-4,000–7,000 פרטים. נמרי השלג מתקשים למצוא בני זוג ולהתרבות, כתוצאה מפיצול האוכלוסייה שנגרם מתפוצת האדם, ממלחמות ומתנאי שטח קשים. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
4 ביולי 2013	נמר השלג נמר השלג הוא אחד מבעלי החיים המסתוריים, החמקניים והנדירים ביותר בעולם, המכונה בפי התושבים המקומיים המתגוררים בשטח תפוצתו "רוח הרפאים של ההרים". נמר השלג נפוץ רק באזורים הרריים מסוימים באסיה, בעיקר במרכזה, בשטחים הנמצאים בגובה רב, לרוב בגבהים שבין 2,700–6,100 מטרים. מבנהו מותאם באופן מיטבי לבית גידול מושלג ומוכה רוחות. פרוותו עבה וארוכה (כ-12 ס"מ בבטנו), ומעוטרת בנקודות ובחברבורות המאפשרות לו הסוואה טובה בנוף ההררי המושלג. גודלן הקטן של אוזניו מסייע לו בשמירת חום גופו, וחלל אפו הרחב תורם לחימום האוויר הקר בטרם הוא מגיע לריאותיו. הוא ניחן ביכולת טיפוס מרשימה וביכולת קפיצה המגיעה למרחק של כ-15 מטרים, הודות לשרירי חזהו ורגליו השריריות הנתמכות בכפות חזקות וגדולות המשמשות כ"נעלי שלג". בדומה לרוב חתולי הפרא, גם נמר השלג נתון בסכנת הכחדה שלה אחראי האדם, הצד אותו בשל פרוותו הנחשקת, בשל איבריו המשמשים למרקחות רפואיות, ובשל הנזק הכלכלי הרב שהוא גורם כתוצאה מציד חיות משק. כמו כן, מצמצם האדם את שטחי מחייתו. בשל הקושי בהשגת מידע מדויק על גודל אוכלוסיית נמרי השלג, מתבססים החוקרים על אומדנים, שעל פיהם מספר הנמרים מוערך בכ-4,000–7,000 פרטים. נמרי השלג מתקשים למצוא בני זוג ולהתרבות, כתוצאה מפיצול האוכלוסייה שנגרם מתפוצת האדם, ממלחמות ומתנאי שטח קשים. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
5 ביולי 2013	משמר הגבול משמר הגבול או בראשי תיבות: מג"ב, הוא הזרוע המבצעית של משטרת ישראל, שמטרתהּ‏ לתת מענה לבעיות בנושאי ביטחון פנים, לוחמה בטרור, לחימה בפשיעה קשה, אבטחת מתקנים רגישים, אבטחת האזורים הכפריים ומאבק בהפרות סדר. מג"ב הוא כוח רב־תכליתי המסייע למשטרת ישראל ולצה"ל בטיפול בבעיות שבתחומי התמחותו, ומשמש גם כעתודה מרכזית להתערבות מיידית באירועים. מטה משמר הגבול נמצא בעיר לוד. סדר הכוחות של משמר הגבול, נכון לשנת 2013, הוא למעלה מ-7,000 איש (כשליש מסדר הכוחות הכולל של משטרת ישראל). כוח האדם במג"ב מורכב בעיקר מלוחמים, המשמשים בתפקיד ביניים בין שוטר לחייל. להלכה סמכויותיו של שוטר מג"ב שוות לסמכויותיו של כל שוטר רגיל, אך לא כך הכשרתו, והוא מתמחה בלחימה כמו חייל. כמחצית מהשוטרים משרתים במשמר הגבול במסגרת שירות החובה שלהם והמחצית השנייה הם אנשי קבע מקצועיים. למג"ב כמה יחידות מיוחדות כגון: הימ"מ, הימ"ס והסמ"ג המתמחות בסוגים שונים של לחימה. משמר הגבול הוקם בתחילה במסגרת צה"ל כחיל הספר שהיה קיים חודשים מספר לאחר קום המדינה ועסק בשמירת גבולות, והוקם רשמית כחיל משטרתי בשנת 1953. יחידות מג"ב פרושות בכל רחבי ישראל, מאילת ועד גבול לבנון, ובכל מקום הם כפופים למפקד האזור בו הם משרתים, כאשר ברוב חלקי הארץ הם כפופים למפקד המחוז המשטרתי וביהודה ושומרון — למפקד אוגדת איו"ש (לפיקוד צה"ל). משמר הגבול הוא חיל חלוץ המשלב בני מיעוטים רבים המשרתים כלוחמים וכמפקדים בחיל וכן אוכלוסיות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך. החיל מוביל גם בשילוב נשים בכל תפקידי הלוחמה, כולל ביחידות המיוחדות. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
6 ביולי 2013	משמר הגבול משמר הגבול או בראשי תיבות: מג"ב, הוא הזרוע המבצעית של משטרת ישראל, שמטרתהּ‏ לתת מענה לבעיות בנושאי ביטחון פנים, לוחמה בטרור, לחימה בפשיעה קשה, אבטחת מתקנים רגישים, אבטחת האזורים הכפריים ומאבק בהפרות סדר. מג"ב הוא כוח רב־תכליתי המסייע למשטרת ישראל ולצה"ל בטיפול בבעיות שבתחומי התמחותו, ומשמש גם כעתודה מרכזית להתערבות מיידית באירועים. מטה משמר הגבול נמצא בעיר לוד. סדר הכוחות של משמר הגבול, נכון לשנת 2013, הוא למעלה מ-7,000 איש (כשליש מסדר הכוחות הכולל של משטרת ישראל). כוח האדם במג"ב מורכב בעיקר מלוחמים, המשמשים בתפקיד ביניים בין שוטר לחייל. להלכה סמכויותיו של שוטר מג"ב שוות לסמכויותיו של כל שוטר רגיל, אך לא כך הכשרתו, והוא מתמחה בלחימה כמו חייל. כמחצית מהשוטרים משרתים במשמר הגבול במסגרת שירות החובה שלהם והמחצית השנייה הם אנשי קבע מקצועיים. למג"ב כמה יחידות מיוחדות כגון: הימ"מ, הימ"ס והסמ"ג המתמחות בסוגים שונים של לחימה. משמר הגבול הוקם בתחילה במסגרת צה"ל כחיל הספר שהיה קיים חודשים מספר לאחר קום המדינה ועסק בשמירת גבולות, והוקם רשמית כחיל משטרתי בשנת 1953. יחידות מג"ב פרושות בכל רחבי ישראל, מאילת ועד גבול לבנון, ובכל מקום הם כפופים למפקד האזור בו הם משרתים, כאשר ברוב חלקי הארץ הם כפופים למפקד המחוז המשטרתי וביהודה ושומרון — למפקד אוגדת איו"ש (לפיקוד צה"ל). משמר הגבול הוא חיל חלוץ המשלב בני מיעוטים רבים המשרתים כלוחמים וכמפקדים בחיל וכן אוכלוסיות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך. החיל מוביל גם בשילוב נשים בכל תפקידי הלוחמה, כולל ביחידות המיוחדות. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
7 ביולי 2013	ישראל יעקב קליגלר (24 באפריל 1888 – 23 בספטמבר 1944) היה מיקרוביולוג ישראלי בעל שם בינלאומי. מראשוני הפרופסורים באוניברסיטה העברית ומייסד המחלקה להיגיינה ולבקטריולוגיה. ממניחי היסודות למחקר בתחומי הבקטריולוגיה, הפרזיטולוגיה, הווירולוגיה, האפידמיולוגיה, התזונה ובריאות הציבור בארץ-ישראל. פיתח קרקע מזון לבידוד וזיהוי חיידקי מעיים, הנמצאת בשימוש עד היום וקרויה על שמו – "מצע קליגלר". תרומתו המרכזית בפיתוח ארץ-ישראל הייתה תכנון וארגון המלחמה נגד המלריה, שבסיומה הודברה המחלה כליל לאחר מותו. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
8 ביולי 2013	ישראל יעקב קליגלר (24 באפריל 1888 – 23 בספטמבר 1944) היה מיקרוביולוג ישראלי בעל שם בינלאומי. מראשוני הפרופסורים באוניברסיטה העברית ומייסד המחלקה להיגיינה ולבקטריולוגיה. ממניחי היסודות למחקר בתחומי הבקטריולוגיה, הפרזיטולוגיה, הווירולוגיה, האפידמיולוגיה, התזונה ובריאות הציבור בארץ-ישראל. פיתח קרקע מזון לבידוד וזיהוי חיידקי מעיים, הנמצאת בשימוש עד היום וקרויה על שמו – "מצע קליגלר". תרומתו המרכזית בפיתוח ארץ-ישראל הייתה תכנון וארגון המלחמה נגד המלריה, שבסיומה הודברה המחלה כליל לאחר מותו. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
9 ביולי 2013	נפתלי הרץ וייזל נפתלי הרץ וייזל (ויזל, וסלי, בקיצור נה"ו או רנה"ו, חי ה' בטבת תפ"ו – ל' בשבט תקס"ה, 9 בדצמבר 1725 – 28 בפברואר 1805), בלשן ומשורר עברי, מאבות תנועת ההשכלה היהודית. חיבורו "דברי שלום ואמת", שעניינו שינוי מקיף בחינוך היהודי, עורר פולמוס סוער בין המשכילים הראשונים לבין רבני קהילות באירופה. מחזור השירים שחיבר על דמותו של משה, "שירי תפארת", השפיע על כמה דורות של משוררים אחריו, וחלק מן החוקרים רואים ביצירתו את ראשיתה של הספרות העברית החדשה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
10 ביולי 2013	נפתלי הרץ וייזל נפתלי הרץ וייזל (ויזל, וסלי, בקיצור נה"ו או רנה"ו, חי ה' בטבת תפ"ו – ל' בשבט תקס"ה, 9 בדצמבר 1725 – 28 בפברואר 1805), בלשן ומשורר עברי, מאבות תנועת ההשכלה היהודית. חיבורו "דברי שלום ואמת", שעניינו שינוי מקיף בחינוך היהודי, עורר פולמוס סוער בין המשכילים הראשונים לבין רבני קהילות באירופה. מחזור השירים שחיבר על דמותו של משה, "שירי תפארת", השפיע על כמה דורות של משוררים אחריו, וחלק מן החוקרים רואים ביצירתו את ראשיתה של הספרות העברית החדשה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
11 ביולי 2013	תל אביב במלחמת העצמאות – במהלך מלחמת העצמאות שימשה תל אביב כעיר הבירה דה פקטו של מדינת ישראל ושל היישוב העברי שקדם לה. ירושלים הייתה נצורה, ומשרדי הממשלה ומפקדות הצבא, כמו גם מוסדות השלטון, קבעו את מקומם בתל אביב. הכרזת העצמאות, ככתוב במגילת העצמאות, הוכרזה "על אדמת המולדת, בעיר תל אביב". אוכלוסיית העיר הייתה אוכלוסייה יהודית הומוגנית, ועם זאת, עדיין ניטשו קרבות בסביבת העיר, ותושביה סבלו מתופעות של צליפה ומתקפות על השכונות המשיקות ליישובים הערבים הסמוכים, ביניהם העיר יפו ובה עשרות אלפי ערבים. במבצע חמץ בחודש אפריל 1948, נכבשה יפו, כמו גם ריכוזי אוכלוסייה ערבים אחרים באזור, ורבים מתושביהם הערבים נמלטו. כיבוש ריכוזי האוכלוסייה הערבים שמסביב לעיר הביא לסיום תופעות הצליפה והמתקפות, ולהקלה על תושבי העיר. עם זאת, לעיר עדיין נשקפה סכנה עקב פלישת צבאות ערב אל המדינה הצעירה לאחר הכרזת העצמאות. במאי 1948 הגיע הצבא המצרי הפולש עד גשר עד הלום, כ-35 קילומטר מדרום לתל אביב, אך שם נעצר. ועדיין שימשה העיר כמטרה לתקיפות מן האוויר ומן הים, שנמשכו עד לסיום המלחמה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
12 ביולי 2013	תל אביב במלחמת העצמאות – במהלך מלחמת העצמאות שימשה תל אביב כעיר הבירה דה פקטו של מדינת ישראל ושל היישוב העברי שקדם לה. ירושלים הייתה נצורה, ומשרדי הממשלה ומפקדות הצבא, כמו גם מוסדות השלטון, קבעו את מקומם בתל אביב. הכרזת העצמאות, ככתוב במגילת העצמאות, הוכרזה "על אדמת המולדת, בעיר תל אביב". אוכלוסיית העיר הייתה אוכלוסייה יהודית הומוגנית, ועם זאת, עדיין ניטשו קרבות בסביבת העיר, ותושביה סבלו מתופעות של צליפה ומתקפות על השכונות המשיקות ליישובים הערבים הסמוכים, ביניהם העיר יפו ובה עשרות אלפי ערבים. במבצע חמץ בחודש אפריל 1948, נכבשה יפו, כמו גם ריכוזי אוכלוסייה ערבים אחרים באזור, ורבים מתושביהם הערבים נמלטו. כיבוש ריכוזי האוכלוסייה הערבים שמסביב לעיר הביא לסיום תופעות הצליפה והמתקפות, ולהקלה על תושבי העיר. עם זאת, לעיר עדיין נשקפה סכנה עקב פלישת צבאות ערב אל המדינה הצעירה לאחר הכרזת העצמאות. במאי 1948 הגיע הצבא המצרי הפולש עד גשר עד הלום, כ-35 קילומטר מדרום לתל אביב, אך שם נעצר. ועדיין שימשה העיר כמטרה לתקיפות מן האוויר ומן הים, שנמשכו עד לסיום המלחמה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
13 ביולי 2013	סיירת המערכה הגרמנית "זיידליץ" שנפגעה קשות בקרב קרב יוטלנד היה הקרב הימי הגדול היחיד שהתחולל במלחמת העולם הראשונה. הקרב ניטש בים הצפוני, מצפון-מערב לחצי האי יוטלנד, ב-31 במאי 1916 בין הצי הקיסרי הגרמני לבין הצי המלכותי הבריטי. הוא נחשב לקרב המודרני הגדול ביותר בין אוניות שטח (להבדיל מנושאות מטוסים וצוללות), ולאחד מן הגדולים בהיסטוריה בכלל, הן בשל מספר כלי השיט שהשתתפו בו הן בשל עוצמת החימוש שלהם. הקרב סימן את תחילת הקץ של סיירת המערכה, והוא הראשון בו נטלה חלק (אם כי זניח) נושאת מטוסים. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
14 ביולי 2013	סיירת המערכה הגרמנית "זיידליץ" שנפגעה קשות בקרב קרב יוטלנד היה הקרב הימי הגדול היחיד שהתחולל במלחמת העולם הראשונה. הקרב ניטש בים הצפוני, מצפון-מערב לחצי האי יוטלנד, ב-31 במאי 1916 בין הצי הקיסרי הגרמני לבין הצי המלכותי הבריטי. הוא נחשב לקרב המודרני הגדול ביותר בין אוניות שטח (להבדיל מנושאות מטוסים וצוללות), ולאחד מן הגדולים בהיסטוריה בכלל, הן בשל מספר כלי השיט שהשתתפו בו הן בשל עוצמת החימוש שלהם. הקרב סימן את תחילת הקץ של סיירת המערכה, והוא הראשון בו נטלה חלק (אם כי זניח) נושאת מטוסים. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
15 ביולי 2013	פירוש ר' יוסף בכור שור לתורה, מהדורת מוסד הרב קוק. רבי יוסף בכור שור (נקרא גם ריב"ש, ר"י מאורליאנס, או ר"י פורת), מבעלי התוספות, פרשן מקרא מקורי ופשטן, פרשן התלמוד ופייטן צרפתי בן המאה ה-12. פירושיו נודעו לתהילה בימי הביניים, בעיקר באזור צרפת-אשכנז, וזכו לציטוטים רבים, גם בספרות הפוסקים. עם זאת, מחוץ למקום מושבו לא נודע, ובמאות השנים האחרונות נשכח מעט בקרב לומדי המקרא, וכיום הוא מפרשני המקרא הנודעים פחות בקרב הלומדים הרגילים. בשנים האחרונות נודעה לו עדנה, בפרט בקרב אנשי אקדמיה, החשופים יותר לפירושו. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
16 ביולי 2013	פירוש ר' יוסף בכור שור לתורה, מהדורת מוסד הרב קוק. רבי יוסף בכור שור (נקרא גם ריב"ש, ר"י מאורליאנס, או ר"י פורת), מבעלי התוספות, פרשן מקרא מקורי ופשטן, פרשן התלמוד ופייטן צרפתי בן המאה ה-12. פירושיו נודעו לתהילה בימי הביניים, בעיקר באזור צרפת-אשכנז, וזכו לציטוטים רבים, גם בספרות הפוסקים. עם זאת, מחוץ למקום מושבו לא נודע, ובמאות השנים האחרונות נשכח מעט בקרב לומדי המקרא, וכיום הוא מפרשני המקרא הנודעים פחות בקרב הלומדים הרגילים. בשנים האחרונות נודעה לו עדנה, בפרט בקרב אנשי אקדמיה, החשופים יותר לפירושו. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
17 ביולי 2013	ח'אן בור יוסף כיום - מבט מצפון מערב ג’וּב יוּסֻף או בוֹר יוסף הוא שמו של אתר בגליל שמזוהה על ידי המוסלמים עם הבור בדותן שלתוכו הושלך יוסף המקראי על ידי אחיו (ספר בראשית, פרק ל"ז, פסוק כ"ב). במשך מאות שנים שימש האתר כצומת בדרך הים הקושרת את מצרים, סוריה, מסופוטמיה, צפת והים (נמלי עכו וחיפה). מן המאה העשירית ואילך מוזכר האתר כציון דרך, כמקום קדוש וכמקור מים לשיירות. מן המאה ה-13 היה במקום יישוב, המוזכר עד המאה ה-17. במאה ה-16 נבנה במקום ח'אן (אכסניה לשיירות) קטן. הח'אן ראוי לאזכור בשל מבנהו האיתן ורמת ההשתמרות שלו ביחס לח'אנים אחרים מהתקופה, אולם בעשורים האחרונים הידרדר האתר ונהרס עד כדי סכנה למבקריו. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
18 ביולי 2013	ח'אן בור יוסף כיום - מבט מצפון מערב ג’וּב יוּסֻף או בוֹר יוסף הוא שמו של אתר בגליל שמזוהה על ידי המוסלמים עם הבור בדותן שלתוכו הושלך יוסף המקראי על ידי אחיו (ספר בראשית, פרק ל"ז, פסוק כ"ב). במשך מאות שנים שימש האתר כצומת בדרך הים הקושרת את מצרים, סוריה, מסופוטמיה, צפת והים (נמלי עכו וחיפה). מן המאה העשירית ואילך מוזכר האתר כציון דרך, כמקום קדוש וכמקור מים לשיירות. מן המאה ה-13 היה במקום יישוב, המוזכר עד המאה ה-17. במאה ה-16 נבנה במקום ח'אן (אכסניה לשיירות) קטן. הח'אן ראוי לאזכור בשל מבנהו האיתן ורמת ההשתמרות שלו ביחס לח'אנים אחרים מהתקופה, אולם בעשורים האחרונים הידרדר האתר ונהרס עד כדי סכנה למבקריו. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
19 ביולי 2013	באז אולדרין צועד על הירח במהלך משימת אפולו 11 ביולי 1969. תוכנית אפולו הייתה תוכנית החלל של ארצות הברית במהלך שנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20. התוכנית בוצעה על ידי נאס"א, ושיאה היה בנחיתת האדם הראשון על הירח. ראשיתה של התוכנית הייתה בימיו של נשיא ארצות הברית דווייט אייזנהאואר, אך התנופה העיקרית לביצועה באה מהנשיא הבא, ג'ון פיצג'רלד קנדי, שקבע בנאום שנשא בפני הקונגרס ב-25 במאי 1961, את היעד "להנחית לפני תום העשור אדם על הירח ולהחזירו לכדור הארץ בשלום". היעד שהציב קנדי הושג במשימת אפולו 11, כאשר האסטרונאוטים ניל ארמסטרונג ובאז אולדרין נחתו על הירח ב-20 ביולי 1969 והלכו על פניו. לאחר אפולו 11 שיגרה ארצות הברית חמש משימות נוספות, שגם בהן הנחיתו זוגות אסטרונאוטים על הירח. המשימה האחרונה התבצעה בדצמבר 1972. כל משימות תוכנית אפולו, למעט שתיים, היו מוצלחות. בשנת 1967, במהלך תרגיל חזרה לשיגור אפולו 1 פרצה שריפה בתא הפיקוד של החללית ואנשי הצוות נספו. ב-1970, במהלך טיסתה של משימת אפולו 13, אירעה תקלה בתא הפיקוד, שחייבה את אנשי הצוות להשתמש במערכות קיום החיים של רכב הנחיתה הירחי עד שחזרו אל כדור הארץ בשלום. תוכנית אפולו דרבנה פיתוחים טכנולוגיים בתחומים רבים מלבד מתחומי הטילאות וטיסות החלל, כגון אווירונאוטיקה, תקשורת ומחשבים. כמו כן הציתה התוכנית התעניינות בתחומים הנדסיים ומדעיים רבים בקרב בני כל הגילים, והשאירה מתקנים ומכשירים רבים שפותחו במהלך התוכנית כציוני דרך. תאי הפיקוד של חלליות אפולו, עם כלים נוספים ששימשו בתוכנית, מוצגים במוזיאונים בכל רחבי העולם, בהם מוזיאון האוויר והחלל הלאומי בוושינגטון די. סי. ובמתקני נאס"א בפלורידה, בטקסס ובאלבמה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
20 ביולי 2013	באז אולדרין צועד על הירח במהלך משימת אפולו 11 ביולי 1969. תוכנית אפולו הייתה תוכנית החלל של ארצות הברית במהלך שנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20. התוכנית בוצעה על ידי נאס"א, ושיאה היה בנחיתת האדם הראשון על הירח. ראשיתה של התוכנית הייתה בימיו של נשיא ארצות הברית דווייט אייזנהאואר, אך התנופה העיקרית לביצועה באה מהנשיא הבא, ג'ון פיצג'רלד קנדי, שקבע בנאום שנשא בפני הקונגרס ב-25 במאי 1961, את היעד "להנחית לפני תום העשור אדם על הירח ולהחזירו לכדור הארץ בשלום". היעד שהציב קנדי הושג במשימת אפולו 11, כאשר האסטרונאוטים ניל ארמסטרונג ובאז אולדרין נחתו על הירח ב-20 ביולי 1969 והלכו על פניו. לאחר אפולו 11 שיגרה ארצות הברית חמש משימות נוספות, שגם בהן הנחיתו זוגות אסטרונאוטים על הירח. המשימה האחרונה התבצעה בדצמבר 1972. כל משימות תוכנית אפולו, למעט שתיים, היו מוצלחות. בשנת 1967, במהלך תרגיל חזרה לשיגור אפולו 1 פרצה שריפה בתא הפיקוד של החללית ואנשי הצוות נספו. ב-1970, במהלך טיסתה של משימת אפולו 13, אירעה תקלה בתא הפיקוד, שחייבה את אנשי הצוות להשתמש במערכות קיום החיים של רכב הנחיתה הירחי עד שחזרו אל כדור הארץ בשלום. תוכנית אפולו דרבנה פיתוחים טכנולוגיים בתחומים רבים מלבד מתחומי הטילאות וטיסות החלל, כגון אווירונאוטיקה, תקשורת ומחשבים. כמו כן הציתה התוכנית התעניינות בתחומים הנדסיים ומדעיים רבים בקרב בני כל הגילים, והשאירה מתקנים ומכשירים רבים שפותחו במהלך התוכנית כציוני דרך. תאי הפיקוד של חלליות אפולו, עם כלים נוספים ששימשו בתוכנית, מוצגים במוזיאונים בכל רחבי העולם, בהם מוזיאון האוויר והחלל הלאומי בוושינגטון די. סי. ובמתקני נאס"א בפלורידה, בטקסס ובאלבמה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
21 ביולי 2013	מנחם אלון מנחם אלעזר אֵלון (1923–2013) היה פרופסור למשפטים, היסטוריון של ההלכה ומומחה למשפט העברי. כיהן כשופט בית המשפט העליון (1977–1993) וכמשנה לנשיא בית המשפט העליון (1988–1993). חתן פרס ישראל למשפט (1979) וראש משפחת אלון. היה מועמדה של הקואליציה לכהונת נשיא מדינת ישראל בשנת 1983. מפעל חייו האקדמי עסק בחקר המשפט העברי והוא נחשב לאחד מגדולי המומחים בנושא זה. הקים ועמד בראש הקתדרה למשפט עברי באוניברסיטה העברית בירושלים, והיה נושא הדגל של שילוב המשפט העברי במשפט הכללי בפסיקותיו כשופט בבית המשפט העליון. נודע גם כמתנגד תקיף לאקטיביזם שיפוטי וכבעל עמדות ליברליות בנושאי חירות הפרט וזכויות האדם. חיבר וערך ספרים רבים בנושאי משפט, הלכה ופילוסופיה יהודית. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
22 ביולי 2013	מנחם אלון מנחם אלעזר אֵלון (1923–2013) היה פרופסור למשפטים, היסטוריון של ההלכה ומומחה למשפט העברי. כיהן כשופט בית המשפט העליון (1977–1993) וכמשנה לנשיא בית המשפט העליון (1988–1993). חתן פרס ישראל למשפט (1979) וראש משפחת אלון. היה מועמדה של הקואליציה לכהונת נשיא מדינת ישראל בשנת 1983. מפעל חייו האקדמי עסק בחקר המשפט העברי והוא נחשב לאחד מגדולי המומחים בנושא זה. הקים ועמד בראש הקתדרה למשפט עברי באוניברסיטה העברית בירושלים, והיה נושא הדגל של שילוב המשפט העברי במשפט הכללי בפסיקותיו כשופט בבית המשפט העליון. נודע גם כמתנגד תקיף לאקטיביזם שיפוטי וכבעל עמדות ליברליות בנושאי חירות הפרט וזכויות האדם. חיבר וערך ספרים רבים בנושאי משפט, הלכה ופילוסופיה יהודית. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
23 ביולי 2013	מבט על חלק מפארק המיניאטורות - מיני ישראל, המהווה דוגמה ליצירת סימולאקרה המחקה את המקור סימולאקרה הוא מושג מתחום הפילוסופיה, הנגזר מהמילה הלטינית simulacrum שפירושה "דיוקן", "דמות" וגם "מחזה תעתועים" ו"העמדת פנים". מושג זה מהווה חלק מהותי בשיח הפוסטמודרני ומשמש כאמצעי ביטוי ביקורתי לתיאור המציאות, ככזו שהופר היחס בינה לבין ייצוגיה. אחת הדוגמאות הבולטות לכך, היא ריבוי דגמי ערים ומבנים המוצגים לקהל באתרים שונים ברחבי העולם. אלה נוצרו, לפי הפילוסוף הצרפתי ז'אן בודריאר, כתולדה מצורך בלתי נשלט לייצר חיקויים שישמשו כתענוגות להמונים. כבר בעת העתיקה הייתה התייחסות למציאות כלסימולאקרה. על פי תורת האידאות של אפלטון, האידאות כוללות בתוכן את המהות, ואילו העצמים עצמם נחותים בשל היותם העתק של האידאות, ולפיכך, האמת הפנימית שלהם פחותה. המושג תועד לראשונה בשפה האנגלית בסוף המאה ה-16, ותכליתו, בראשית דרכו, הייתה לתאר ייצוגים אמנותיים, כגון פסלים וציורים, באופן נאמן למציאות. בסוף המאה ה-19, קיבל המושג משמעות נוספת המצביעה על נחיתות: חיקוי הלוקה בחסרון איכויותיו של המקור. הפילוסוף פרדריק ג'יימסון הצביע על הפוטוריאליזם כדוגמה לסימולאקרה אמנותית, המחקה צילום, שהוא כבר כשלעצמו חיקוי של המציאות. בודריאר הרחיב את המושג סימולאקרה. הוא חילק אותו לארבע דרגות והתייחס באמצעותן לתרבות הצריכה האמריקאית, המושתתת לטענתו, על צריכת דימויים חסרי מקור. על אף שבודריאר הנחיל את המושג בהקשר חברתי, נעשה בו שימוש נרחב בפרשנות האמנות הפוסטמודרנית. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
24 ביולי 2013	מבט על חלק מפארק המיניאטורות - מיני ישראל, המהווה דוגמה ליצירת סימולאקרה המחקה את המקור סימולאקרה הוא מושג מתחום הפילוסופיה, הנגזר מהמילה הלטינית simulacrum שפירושה "דיוקן", "דמות" וגם "מחזה תעתועים" ו"העמדת פנים". מושג זה מהווה חלק מהותי בשיח הפוסטמודרני ומשמש כאמצעי ביטוי ביקורתי לתיאור המציאות, ככזו שהופר היחס בינה לבין ייצוגיה. אחת הדוגמאות הבולטות לכך, היא ריבוי דגמי ערים ומבנים המוצגים לקהל באתרים שונים ברחבי העולם. אלה נוצרו, לפי הפילוסוף הצרפתי ז'אן בודריאר, כתולדה מצורך בלתי נשלט לייצר חיקויים שישמשו כתענוגות להמונים. כבר בעת העתיקה הייתה התייחסות למציאות כלסימולאקרה. על פי תורת האידאות של אפלטון, האידאות כוללות בתוכן את המהות, ואילו העצמים עצמם נחותים בשל היותם העתק של האידאות, ולפיכך, האמת הפנימית שלהם פחותה. המושג תועד לראשונה בשפה האנגלית בסוף המאה ה-16, ותכליתו, בראשית דרכו, הייתה לתאר ייצוגים אמנותיים, כגון פסלים וציורים, באופן נאמן למציאות. בסוף המאה ה-19, קיבל המושג משמעות נוספת המצביעה על נחיתות: חיקוי הלוקה בחסרון איכויותיו של המקור. הפילוסוף פרדריק ג'יימסון הצביע על הפוטוריאליזם כדוגמה לסימולאקרה אמנותית, המחקה צילום, שהוא כבר כשלעצמו חיקוי של המציאות. בודריאר הרחיב את המושג סימולאקרה. הוא חילק אותו לארבע דרגות והתייחס באמצעותן לתרבות הצריכה האמריקאית, המושתתת לטענתו, על צריכת דימויים חסרי מקור. על אף שבודריאר הנחיל את המושג בהקשר חברתי, נעשה בו שימוש נרחב בפרשנות האמנות הפוסטמודרנית. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
25 ביולי 2013	פלימפטון 322 פלימפטון 322 הוא שמו של לוח חרסית שמקורו בבבל והוא מתוארך בין השנים 1900 לפנה"ס עד 1600 לפנה"ס. הלוח, הכתוב בכתב יתדות, מכיל ארבע עמודות וחמש עשרה שורות של מספרים בספרות בבליות, כך שהמספרים בשתיים מן העמודות שייכים לשלשות פיתגוריות. מהות המספרים שבו שנויה במחלוקת – על פי חלק מהפרשנויות, הלוח שימש לייצור שלשות פיתגוריות או לחישוב ערכה של פונקציה טריגונומטרית ובכך הוא מעיד על רמה מתמטית גבוהה של התרבות הבבלית. הלוח התגלה בעת חפירות ארכאולוגיות לא חוקיות, יחד עם עוד אלפי לוחות מסוגו, בשנות העשרים של המאה ה-20. ג.א. פלימפטון קנה את הלוח, ככל הנראה מבלי שהוא או המוכר יבחינו בייחוד שבו, ובשנות ה-30 תרם אותו יחד עם האוסף שלו לאוניברסיטת קולומביה, שם הוא שמור עד עצם היום הזה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
26 ביולי 2013	פלימפטון 322 פלימפטון 322 הוא שמו של לוח חרסית שמקורו בבבל והוא מתוארך בין השנים 1900 לפנה"ס עד 1600 לפנה"ס. הלוח, הכתוב בכתב יתדות, מכיל ארבע עמודות וחמש עשרה שורות של מספרים בספרות בבליות, כך שהמספרים בשתיים מן העמודות שייכים לשלשות פיתגוריות. מהות המספרים שבו שנויה במחלוקת – על פי חלק מהפרשנויות, הלוח שימש לייצור שלשות פיתגוריות או לחישוב ערכה של פונקציה טריגונומטרית ובכך הוא מעיד על רמה מתמטית גבוהה של התרבות הבבלית. הלוח התגלה בעת חפירות ארכאולוגיות לא חוקיות, יחד עם עוד אלפי לוחות מסוגו, בשנות העשרים של המאה ה-20. ג.א. פלימפטון קנה את הלוח, ככל הנראה מבלי שהוא או המוכר יבחינו בייחוד שבו, ובשנות ה-30 תרם אותו יחד עם האוסף שלו לאוניברסיטת קולומביה, שם הוא שמור עד עצם היום הזה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
27 ביולי 2013	צילום מורכב של שלוש אחיות שיצר גלטון; במרכז - שני תצלומים מורכבים צילום מורכב או פורטרט מורכב הוא שיטת צילום שפיתח בשנות השמונים של המאה ה-19 המדען האנגלי, בן התקופה הוויקטוריאנית, ואבי תורת האאוגניקה, סר פרנסיס גלטון, לשם יצירת ממוצע ויזואלי של טיפוסים אנושיים. הדימוי המורכב שהופק בדרך זו חשף, כביכול, מאפיינים פיזיים גנטיים, או "סימפטומים" חיצוניים של ביולוגיה פנימית. באמצעות הידע החדש ששאף להפיק מאותן "סטטיסטיקות תמונתיות", או "דימויים גנריים", כפי שכינה אותם, ניסה גלטון לסווג ולדרג את האוכלוסייה על פי גזעה, ולהביא להשבחת הגזעים החזקים ולריסון התרבותם של הגזעים החלשים. שיטתו היא ביטוי קיצוני לתפיסה פוזיטיביסטית של הצילום ככלי מדעי, ולתפיסת הפיזיונומיה – קריאת מאפייני אופי דרך סיווג תווי הפנים והראש – כדיסציפלינה מדעית. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
28 ביולי 2013	צילום מורכב של שלוש אחיות שיצר גלטון; במרכז - שני תצלומים מורכבים צילום מורכב או פורטרט מורכב הוא שיטת צילום שפיתח בשנות השמונים של המאה ה-19 המדען האנגלי, בן התקופה הוויקטוריאנית, ואבי תורת האאוגניקה, סר פרנסיס גלטון, לשם יצירת ממוצע ויזואלי של טיפוסים אנושיים. הדימוי המורכב שהופק בדרך זו חשף, כביכול, מאפיינים פיזיים גנטיים, או "סימפטומים" חיצוניים של ביולוגיה פנימית. באמצעות הידע החדש ששאף להפיק מאותן "סטטיסטיקות תמונתיות", או "דימויים גנריים", כפי שכינה אותם, ניסה גלטון לסווג ולדרג את האוכלוסייה על פי גזעה, ולהביא להשבחת הגזעים החזקים ולריסון התרבותם של הגזעים החלשים. שיטתו היא ביטוי קיצוני לתפיסה פוזיטיביסטית של הצילום ככלי מדעי, ולתפיסת הפיזיונומיה – קריאת מאפייני אופי דרך סיווג תווי הפנים והראש – כדיסציפלינה מדעית. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
29 ביולי 2013	איור מתוך "עקרונות הגאולוגיה" לצ'ארלס לייל גאולוגיה היא אחד ממדעי הטבע, ענף החוקר את כדור הארץ: תכונותיו, תהליך וזמן היווצרותו, חלקיו השונים, התהליכים הדינמיים המתרחשים בו: רעידות אדמה, נדידת היבשות, התהוות הנוף ותהליכים נוספים היוצרים את אוצרות הטבע הטמונים בו. מראשית המחקר הגאולוגי עמדו לרשות הגאולוגים כלים שבאו מתוך שכבות כדור הארץ: מינרלים, סלעים, קרקעות ומאובנים – מרכיבים המספרים על התהוותו של כוכב הלכת בתוך מערכת השמש, על התפתחות החיים בו ועל היסטוריה מתמשכת של הרס ובנייה מחדש. תחומי המחקר השונים מפרקים את כדור הארץ ותכונותיו למרכיבים השונים, מספקים הסברים לתצפיות ושבים ומאחדים את המידע לתמונה שלמה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
30 ביולי 2013	איור מתוך "עקרונות הגאולוגיה" לצ'ארלס לייל גאולוגיה היא אחד ממדעי הטבע, ענף החוקר את כדור הארץ: תכונותיו, תהליך וזמן היווצרותו, חלקיו השונים, התהליכים הדינמיים המתרחשים בו: רעידות אדמה, נדידת היבשות, התהוות הנוף ותהליכים נוספים היוצרים את אוצרות הטבע הטמונים בו. מראשית המחקר הגאולוגי עמדו לרשות הגאולוגים כלים שבאו מתוך שכבות כדור הארץ: מינרלים, סלעים, קרקעות ומאובנים – מרכיבים המספרים על התהוותו של כוכב הלכת בתוך מערכת השמש, על התפתחות החיים בו ועל היסטוריה מתמשכת של הרס ובנייה מחדש. תחומי המחקר השונים מפרקים את כדור הארץ ותכונותיו למרכיבים השונים, מספקים הסברים לתצפיות ושבים ומאחדים את המידע לתמונה שלמה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
31 ביולי 2013	בית הכנסת ישורון ישורון (במקור: ישֻרון) הוא בית כנסת אשכנזי מרכזי בירושלים שנוסד בשנות העשרים של המאה הקודמת. בבית הכנסת, שנחשב בית הכנסת האורתודוקסי-מודרני הראשון בירושלים, התארחו כמעט כל הדמויות הבולטות בירושלים דאז; החל מהרבנים הראשיים לישראל וכלה בראשי המדינה. בית הכנסת שוכן כיום במשכנו זה כשבעים שנה, ברחוב המלך ג'ורג' בירושלים, בסמוך לבניין המוסדות הלאומיים ובניין היכל שלמה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה