ז'ואאו לורנסו
לורנסו בפרלמנט האירופי שבשטרסבורג, צרפת, 2018 | |||||
לידה |
5 במרץ 1954 (בן 70) לוביטו, אנגולה הפורטוגזית | ||||
---|---|---|---|---|---|
שם מלא | ז'ואאו מנואל גונסלווש לורנסו | ||||
מדינה | אנגולה | ||||
השכלה | המכון התעשייתי של לואנדה, אקדמיית לנין העליונה | ||||
עיסוק | פוליטיקאי, איש צבא | ||||
מפלגה | התנועה העממית לשחרור אנגולה | ||||
בן או בת זוג | Ana Dias Lourenço | ||||
| |||||
פרסים והוקרה | |||||
| |||||
ז'ואאו מנואל גונסלווש לורנסו (בפורטוגזית: João Manuel Gonçalves Lourenço; נולד ב-5 במרץ 1954) הוא מדינאי אנגולי המכהן כנשיאה מאז שלהי 2017. לפני כן, היה שר ההגנה בשנים 2014–2017. מאז שנבחר לנשיאות, הוא סגן נשיא התנועה העממית לשחרור אנגולה, מפלגת השלטון. הוא היה המזכיר הכללי של המפלגה בשנים 1998–2003.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לורנסו נולד בראשית מרץ 1954, וגדל במשפחה מעורבת פוליטית בת עשרה ילדים. אביו, סקויירה ז'ואאו לורנסו (1923–1999), יליד מלאנז'ה, היה פעיל לאומן ואח מוסמך, שנשלח לשלוש שנות מאסר באנגולה הפורטוגזית בעוון פעילות פוליטית בלתי חוקית. אמו, יוזפה גונסלווש סיפריאנו לורנסו (1928–1998) הייתה חייטת ילידת נמיביה. הוא רכש השכלה יסודית ותיכונית בבירת אנגולה, לואנדה.
לורנסו למד במכון התעשייתי של לואנדה. הוא החל את הקריירה הצבאית שלו במסרת מאבק נגד פורטוגל במהלך מלחמת העצמאות של אנגולה ונלחם מטעם שורות התנועה העממית לשחרור אנגולה במלחמת האזרחים באנגולה. לורנסו התאמן בארטילריה ולאחר מכן נהפך לקצין פוליטי בחזית. ב-1978, לורנסו נסע לברית המועצות ולמד ב"אקדמיית לנין העליונה", אקדמיה צבאית בה המשיך את אימוניו הצבאיים והשלים תואר שני במדעי ההיסטוריה. לורנסו שב לאנגולה ב-1982. כשהוא קצין צבאי מוערך, פנה לורנסו לפוליטיקה הלאומית וב-1984 מונה למושל פרובינציית מושיקו.
ראשית הקריירה הפוליטית של לורנסו הייתה מוגבלת לקצין האחראי לשמירה על מורל החיילים. בעקבות מינויו למושל פרובינציית מוקסיקו ב-1984, המשיך לטפס במעלה שורות המפלגה השולטת. לורנסו כיהן כנשיא הקבוצה הפרלמנטרית של התנועה העממית באספה הלאומית בשנים 1993–1998.
בקונגרס המפלגה, הוא נבחר למזכיר הכללי של התנועה ב-12 בדצמבר 1998. בחירתו הייתה פרי רעיונו של ז'וזה אדוארדו דוש סנטוש, שראה בלורנסו כיורשו העתידי. עם זאת, לאחר שדוש סנטוש אמר ב-2001 כי לא יתמודד מחדש לנשיאות, לורנסו הביע בגלוי עניין להפוך למועמד התנועה העממית לנשיאות, ובכך פגע ביחסיו עם הנשיא דוש סנטוש, שלא באמת פרש מהנשיאות אלא הודיע זאת על מנת לחשוף יריבים פוליטיים. הוא מונה לשר ההגנה באפריל 2014, ובאוגוסט 2016 נבחר לסגן נשיא התנועה העממית.
בשלהי אוגוסט 2017 נבחר לורנסו לנשיא אנגולה, לאחר 38 שנות שלטונו של דוש סנטוס[1][2]. באוגוסט 2022 נבחר לכהונה נוספת[3].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אוריאל לוי, מחליפים נשיא, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 25 באוגוסט 2017
- ^ AEF, המדינה שבוחרת נשיא חדש אחרי 38 שנה, באתר ynet, 23 באוגוסט 2017
- ^ "President João Lourenço of Angola is heading for a narrow reelection victory". Le Monde.fr (באנגלית). 2022-08-27. נבדק ב-2022-08-27.