חסידות רופשיץ
חסידות רופשיץ היא שושלת חסידית גדולה שמקורה בגליציה. אבי השושלת הוא רבי נפתלי צבי הורוביץ. משושלת זו התפצלו חצרות רבות ובהן חסידות גלגוב, חסידות סאסרגן, חסידות לינסק, חסידות מעליץ, חסידות שנדישוב, חסידות דז'יקוב, חסידות בארנוב, חסידות דמביץ, חסידות רוזבדוב וחסידות סטוטשין. מאפיין בולט של חצרות בית רופשיץ הוא, שהאדמו"רים שימשו ברבנות בערים בהן כיהנו באדמו"רות.
כיום ישנם מספר אדמו"רים מכהנים מהשושלת, אך רוב החצרות והחסידים נכחדו בשואה. כמו כן מספר צאצאים החלו לכנות את עצמם בשם "רופשיץ"[1]. החסידות היחידה המתפקדת דור אחר דור כהמשך לשושלת רופשיץ היא חסידות סטוטשין. קיימות חצרות בת של חסידות רופשיץ, מחסידות צאנז, כמו חסידות צאנז קלויזנבורג וחסידות באבוב.
תולדות החסידות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הדור הראשון
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבי נפתלי צבי נולד בשנת ה'תק"ך לרב מנחם מנדל מלינסק. אמו הייתה בתו של רבי יצחק הלוי הורוביץ (רבי איצק'ל המבורגר) אב"ד אה"ו. רבי מנחם מנדל היה תלמידו של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב וכיהן ברבנות בלטשנוב ובלינסק. רבי נפתלי היה תלמידו של רבי אלימלך מליז'נסק ואחריו אצל תלמידיו החוזה מלובלין, המגיד מקוז'ניץ ורבי מנדל מרימנוב. בהמלצת רבי מנדל מרימנוב מונה לכהן ברבנות רופשיץ. לאחר פטירתם של רבותיו בשנת תקע"ה החל לכהן באדמו"רות.
היה מגדולי אדמו"רי גליציה ונחשב לאחד מגדולי תלמידיו של החוזה מלובלין. חיבר את הספרים "זרע קודש" ו"אילה שלוחה". נפטר בי"א באייר תקפ"ז בדרכו ללנצוט בה נקבר. שלושת בניו כיהנו ברבנות בחייו בערי גליציה ולאחר פטירתו ניהלו משם את אדמו"רותם, ואת מקומו ברופשיץ מילא חתנו היחיד רבי אשר ישעיה רובין. בניו היו רבי אברהם חיים מלינסק, רבי יעקב ממעליץ ורבי אליעזר מדז'יקוב.
הדור השני
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבי אשר ישעיה רובין נולד בערך בשנת תקל"ה. אביו היה סנדלר ונחשב לצדיק נסתר ואמו הייתה בת למשפחת רבנים[2] נסע יחד עם חותנו לרבותיו.
לאחר פטירת חותנו מילא את מקומו ורבים מתלמידי חותנו המשיכו לבוא אליו. מתלמידיו היה רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא. חיבר ספר בשם "אור ישע".
נפטר בשנת תר"ה, בנו הגדול רבי מנשה מילא את מקומו ברופשיץ. שאר בניו כיהנו ברבנות ואדמו"רות בערי גליציה. בנו השני, רבי אהרן (תק"ס - תרי"ז) כיהן ברבנות ברימנוב ובניו כיהנו בנארול, קארטשין[3] ובארנוב. חתנו היה רבי נפתלי בנו של רבי יחזקאל שרגא משינאווא.
הדור השלישי
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבי מנשה נולד בשנת תקנ"ה. היה תלמידו של רבי צבי הירש מרימנוב. חיבר ספר בשם "לחם שמנה". נפטר בשנת תרכ"א, וחתנו רבי יצחק מארילוס (בן רבי שמעון מרילס מירוסלב) מילא את מקומו. חתן נוסף היה רבי ישכר בעריש מוורצקי. בזיווג ראשון היה חתנו רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים מסיגט.
הדור הרביעי
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבי יצחק מארילוס נולד בשנת תקע"ה. אביו רבי שמעון היה מגדולי תלמידי החוזה מלובלין. הקים מחלקה של תנועת מחזיקי הדת ברופשיץ. נפטר בסביבות שנת תרנ"ב. בנו רבי מנחם מנדל מילא את מקומו. חתנו היה הרב יעקב מרדכי ליברמן (ת"ר-ח' בניסן תרנ"ט) רב בטופורוב.
הדור החמישי
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבי מנחם מנדל נולד בערך בשנת ת"ר. היה חתנו של רבי דוד מדינוב. כיהן ברבנות דובצק (Dubiecko) לאחר פטירת אביו מילא את מקומו ברופשיץ. נפטר בשנת תר"פ. בנו רבי מנשה מילא את מקומו. חתנו היה אחיינו רבי יהושע שפירא מריביטיטש.
הדור השישי
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבי מנשה נולד בשנת תרכ"ד. מילא את מקום אביו בדובצק ולאחר מכן ברופשיץ. היה חתנו של רבי יחיאל מקרילוביץ חתנו של רבי יהושע רוקח מבעלז ונכדו של הרב מאפטא. נפטר בשנת תרצ"ג. חתניו היו ממלא מקומו רבי יצחק ליברמן מראפשיץ, בן רבי חיים ליברמן מדוברה, קרוב משפחתו רבי יצחק רובין מיברוב (נינו של רבי אלימלך מסוקולוב) רבי חיים הלברשטאם, בנו של רבי ישעיה מטשכויב ורבי מנחם מנדל מגורליץ-רופשיץ בניו יורק.
הדור השביעי
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבי יצחק ליברמן נולד בערך בשנת תרס"ה, בן רבי חיים ליברמן מדוברה, חתן רבי אהרן הורוביץ מבייטש, מילא את מקום חותנו בראפשיץ[4], נרצח בשואה ביום ב' תשרי ת"ש. וכן רבי אלימלך רובין (בערך תר"ע - תש"ג), נכדו של רבי מנשה (בן חתנו רבי יצחק) כיהן ברבנות ואדמו"רות בעיר רופשיץ לאחר פטירת סבו. היה חתנו של דודו רבי שרגא פייביש מיברוב.
חסידויות נוספות מגזע רופשיץ
[עריכת קוד מקור | עריכה]סוקולוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבי אלימלך רובין (תקס"ה - ב' בתמוז תר"ט), בנו השלישי של רבי אשר ישעיה, כיהן ברבנות ואדמו"רות בסוקולוב. ילדיו היו רבי יצחק (תקצ"ה - כ' באלול תרל"ד) שהיה אדמו"ר בברוד, רבי אברהם יהושע העשיל (תקצ"ה - ל' בתשרי תרס"ט) שכיהן כרב ואדמו"ר ביאסלה, רבי אלתר ממלא מקום אביו וחתנו רבי ישראל אריה מפרמישלאן.
ברוד - סערט - יברוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבי יצחק מברוד היה חתנו של רבי שלום רוקח מבעלז. בניו היו רבי נפתלי צבי, חתן רבי לייביש מטומשוב, שהיה אדמו"ר ברדיכוב, רבי שמואל שמעלקא, חתן רבי יוסף אלתר הגר מרדוביץ שכיהן בסירט ורבי אלימלך חתן הרב יעקב משה מהיבנוב ובזיווג שני חתן רבי אלעזר מליזענסק שכיהן ביברוב. אחד מחתניו היה רבי מאיר משאץ.
- בני רבי נפתלי מרדיכוב היו רבי אשר ישעיה מזלקובה וחתניו רבי משה מסוליצא ורבי נחמיה מקוידנוב. בנו של רבי נחמיה היה הרב נפתלי פרלוב מברנוביץ תל אביב, חתן רבי ישכר דוב רוקח מבעלז.
- בני רבי אשר היו: רבי יצחק גליקמן רבה של סוסנוביץ וראש ישיבה במקום[5], הרב חיים אליהו רב בטריסקוביץ, רבי חנוך העניך ממלא מקום אביו באדמו"רות בקשאנוב וחתניו רבי מנדל ערליך אדמו"ר בסעליש ורבי ישראל מירוסלב. בניו של רבי יצחק היו רבי יהושע ממלא מקומו (נרצח בשואה) ורבי נפתלי צבי האדמו"ר מקוידנוב לאחר השואה.
- בנו של רבי שמעלקע מסערט היה רבי פנחס מנחם מנדל ממלא מקומו, חותנו של רבי משולם ראטה. מחתניו היו רבי חיים דוכנר צאצא של רבי פנחס מקוריץ שכונה "הרב ממסיף" וכיהן לאחר פטירת חמיו כראב"ד בסערט, רבי אלתר מאלטשטאט ורבי אליעזר מאוזיפולי.
- בנו של רבי פנחס מנדל, רבי משה יוסף רובין כיהן כאב"ד קימפולונג בבוקובינה. היה חבר מועצת גדולי התורה וכיהן כנשיא אגודת ישראל ברומניה.
- בני רבי אלימלך מיאברוב היו רבי שרגא פייבוש ממלא מקומו, רבי יצחק מיברוב ניו יורק וירושלים וחתניו רבי יעקב ממעליץ-דז'יקוב ורבי אפרים דב מהוסאקוב.
יאסלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבי אברהם יהושע העשיל רובין (בן רבי אלימלך מסוקולוב) היה חתנו של רבי צבי יוסף מרודניק[6]. מילדיו היו רבי צבי יוסף ממלא מקומו ורבי יצחק מצפת (חותנו של האדמו"ר מלנצהוט-ניו יורק, רבי אלתר יצחק יעקב וגשל). אחד מחתניו היה רבי מנדל מיאסלה. בני רבי צבי יוסף היו: הרב אלימלך ממלא מקום אביו שנספה בשואה, חתן רבי אברהם חיים מפלאנטש, רבי אהרן אדמו"ר בפוריסוב, רבי מנדל אדמו"ר בלבוב ובניו יורק. חתנו היה רבי חיים ברוך רובין רבה של וישניצה.
חתנו של רבי אלימלך, רבי יואל הלפרין (בן רבי מתתיהו חיים מברז'אן-דובשיץ) כיהן כאדמו"ר מיאסלה בניו יורק.
קולבסוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבי יחיאל רובין (ה'תק"ע - כ' בתמוז ה'תר"ך), בנו החמישי של רבי אשר ישעיה כיהן ברבנות ואדמו"רות בקולבסוב משנת תקצ"ה. היה חתנו של הרב אליהו רייך מריישא.
חתנו, רבי אברהם אהרן טייטלבוים (מגזע סיגט) מילא את מקומו. חתן נוסף היה רבי משה לאבין רב בדרוהביץ' ונכדו של רבי צבי הירש מזידיטשוב.
בנו יחידו רבי אשר ישעיה (תר"ו - כ"א באלול תרע"ד) היה בחור כשאביו נפטר ולכן ניתנה הרבנות לגיסו והוא היה מיועד לקבלה כשיגדל אך למעשה לא קיבלה. נישא לחנה שפרה בת רבי אלכסנדר מקומרנה (אחיו הבכור של רבי אליעזר צבי), התגורר 25 שנה בקומרנה סמוך על שולחן אבי חותנו רבי יצחק אייזיק מקומרנה ולאחר פטירתו אצל דודו רבי אליעזר צבי מקומרנה, שם אף השיא את בנותיו הגדולות. אחר כך חזר והתיישב בקולבסוב שם כיהן דיין[7]. לא היו לו בנים כי אם שש בנות:חיה אדל ברכה אשת רבי ברוך פנחס מסקאליה, רייצא אשת רבי חיים שלמה מקוסון, מלכה אשת רבי איתמר רוזנבוים מנדבורנה, יסכה, פרומט ובאבי גיטל אשת רבי מנחם מענדיל זיידא רובין מגלגוב שירש את בית חותנו, משרתו ובית מדרשו בקולבסוב.
וישניצא
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבי נפתלי רובין (תרכ"א - י"ג בניסן תרצ"ח, נכדו של רבי אשר ישעיה מרופשיץ, כיהן ברבנות וישניצא. היה חתנו של רבי יחזקאל שרגא משינאווא ובזיווג שני של רבי אברהם גבירצמן (נכד רבי אלימלך מליז'נסק). בשנת תרמ"ט התמנה לרבנות קאלוואריה ובשנת תרנ"ט לרבנות וישניצא.
בניו היו רבי חיים ברוך (תרמ"ב - ג' באלול תש"ג, חתן קרובו, רבי צבי יוסף מיאסלה) ממלא מקומו בווישניצא, רבי חנה צבי (תרמ"ד - תש"ג, חתן רבי יחיאל נתן מבדדיוב) שכיהן כאדמו"ר מסאטמר בצאנז, רבי אלעזר אדמו"ר בניסקא ורבי יונה אדמו"ר בניסנק (חתן דודו רבי אשר מקרטשין). מחתניו היו רבי אביגדור בן רבי מנדל מדוקלא, רבי נחום אפרים מטורנה ורבי יחזקאל שרגא בן רבי מנחם מנדל מסטרופקוב. בנו של רבי חיים ברוך, רבי יחזקאל שרגא כיהן כראש ישיבה בבוכניה וכאדמו"ר בבריגל.
ניגוני רופשיץ
[עריכת קוד מקור | עריכה]לחסידות רופשיץ היו ניגונים רבים, ביניהם לחנים של אבי החסידות רבי נפתלי צבי מרופשיץ. בין הניגונים מפורסם הניגון "אשת חיל" מאת רבי נפתלי צבי. בחסידות סטוטשין השתמרו נוסח התפילה וניגוני רופשיץ, חלק מהניגונים השתמרו בחסידות ויז'ניץ שרבי חיים מאיר הגר שמע אצל סבו רבי מאיר מדז'יקוב ואצל דודו רבי יהושע מדז'יקוב, כמו ניגון "והנחילנו" המיוחס לרבי נפתלי צבי.
ניגון מפורסם מבית רופשיץ הוא "ניגון המלאכים" שעל פי המסופר ברופשיץ, החוזה מלובלין התנמנם פעם בעת עריכת הטיש בליל שבת וכשהתעורר החל לשיר ניגון זה באמרו ששמע את המלאכים שרים ניגון זה. מושר על "לקל אשר שבת" בחצרות בית רופשיץ וצאנז, לניגון שתי גרסאות אחד המקובלת מבית דז'יקוב היא המפורסמת, וגרסת בית רוזבדוב.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חסידות רופשיץ בוויקיפדיה היידית. ערך מקיף על צאצאי השושלת.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ למשל רבי חיים מאיר יחיאל רובין, צאצא דרך אדמו"רי גלגוב-סאסרגן. רבי אלעזר רוקח מירושלים, צאצא דרך שושלת מעליץ-אולינוב, ורבי חיים שרגא הכהן שטרן מביתר עילית, צאצא של רבי מנחם מנדל מלינסק.
- ^ אביה היה הרב אשר, רב בנארול וחתנו של הרב מאיר הלוי הורוביץ רב בטיקטין, ה"מהר"ם טיקטין".
- ^ בנו השני רבי שמואל כיהן בקראטשין. צאצאיו היו רבי נפתלי שכיהן בוישניצה ורבי אשר ובנו רבי מרדכי אלעזר שכיהנו בקראטשין.
- ^ מאיר וונדר באנציקלופדיה לחכמי גליציה (ח"ג עמ' 453) כותב שהוא הי' ממלא מקום חותנו, וכן יש תשובה אליו בשו"ת דובב מישרים (ח"א סי' ע"ה), ושם מכונה הרב מראפשיץ.
- ^ ראו עליו בערך חסידות אפטא.
- ^ אלפסי כתב בטעות שהיה חתנו של הרב שמואל זנוויל בינדיגר חתנו של רבי אלעזר מליז'ענסק. בלוג תולדות.
- ^ ראו עליו עוד באתר אידישע וועלט פארומס.
