טיוטה:גדעון אלעד
 | |
| גדעון אלעד | |
| לידה |
1933 כפר סבא |
|---|---|
| פטירה | 2001 (בגיל 68 בערך) |
| מדינה | ישראל |
| מקום מגורים | קיבוץ חצרים |
| עיסוק | איש חינוך ותרבות, ממייסדי קיבוץ חצרים וממקימי קיבוץ יהל |
| בת זוג | רות אלעד |
גדעון אלעד (1933–2001) היה איש חינוך ותרבות. כיהן מספר פעמים בתור מזכיר קיבוץ חצרים[1], היה שליח של תנועות הנוער הבונים, יהודה הצעיר, והתנועה הרפורמית לצפון אמריקה, ומזכיר של תנועת הצופים בישראל[2] ממייסדי קיבוץ חצרים בנגב, וממקימי הקיבוץ הרפורמי יהל שבערבה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
אלעד נולד בשנת 1933 ברמת הכובש לברוך וחנה אידלמן וגדל בכפר סבא[3]. בנעוריו היה פעיל בתנועות נוער רבות, וכשהגיע לגיל גיוס, בשנת 1951, התגייס לנח"ל ועלה עם גרעין הצופים לקיבוץ חצרים, השתייך למיסדיו, ושם השתכן כל חייו.
לאחר תקופה שבה עבד בענפים החקלאיים בקיבוץ חצרים, פנה לעבודה חינוכית, בה המשיך כל חייו. אלעד הינו בעל תואר ראשון ושני מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב[4]. ואף תרם לה אוסף ההגדות שלו[5].
בסוף שנת 1969 נבחר לתפקיד המרכז הארצי של הצופים העבריים בישראל[6][7].
בהיותו גורם מגשר בין התנועה הקיבוצית, הצופים, והתנועה הרפורמית היה שותף פעיל בהקמת הקיבוצים הרפורמים בערבה, יהל ולוטן[2]. בשנותיו האחרונות השתתף בהקמת תנועת הנוער "יחד", שמשלבת בתוכה את תנועות הנוער הצופים, יהודה הצעיר ותנועת הנוער הציונית בבריטניה.
ב30 ביוני 2001 נפטר, מספר שנים לאחר מכן נפטרה רעייתו[8].
פעילות חינוכית ותרבותית
[עריכת קוד מקור | עריכה]
שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
אלעד יצר קשרים טובים עם אנשי רוח השייכים לעולם היהודי גם בישראל וגם בחו״ל. אלעד השקיע רבות בניסיון לשלב זרמי יהדות שונים ליהדות סוציאליסטית מתחדשת, כלומר עם התנועה הקיבוצית שבה היה פעיל[4].
כתב ספר על הקמת קיבוץ יהל, שיצא לאור בשנת 2008, שמונה שנים לאחר מותו. את ההקדמה לספר כתבו הרבנים הרפורמים חיים סקירבל ואליהו אלן לוין[2]. בהקדמה לספר תואר מצבה של התנועה הרפורמית בצפון אמריקה כקבוצה היהודית הגדולה ביותר, וההתלבטות שלה בין הנטיה לאוניברסליות שהתבטאה כיהדות כדת, ומקומיות שהתבטאה בתמיכה ביהדות כלאום ובפועל במדינת ישראל ובציונות. פועלו של גדעון אלעד כחיוני ויחודי שבחייו שימש כ״גשר״ בין התנועה הרפורמית לתנועה הקיבוצית. כשהיה מוביל חשיבתי ובפועל של יהדות רפרומית או מתקדמת. מחקרו של אלעד מתאר את מעורבתו האישית והבנתו את התהליך ההיסטורי אותו הוא מתאר. חברי הקיבוצים הרפורמים נתקלו עם בעיות שעמן חבריהם מחוץ למערכת הקיבוצית לא נאלצו להתמודד. קיומם היה אמור לשמש קרן דרך לחבריהם בתפוצות ובקיבוצים הקרויים ״חילוניים״. והרבה ניתן ללמוד מחיבורו זה של אלעד לגבי הקשר בין ישראל והתפוצות[2].
אלעד גם שימש שליח פעמים רבות כשליח מטעם תנועות נוער ציוניות בצפון אמריקה. בפרק 18 "הגרעין האמריקאי״ בספר, כותב אלעד כי בשנות ה-70 היה האמריקאי-היהודי הממוצע מעורה לחלוטין בחברה האמריקאית. הקבוצה הטבעית לגיוס מועמדים מקרב אלה לקיבוץ היו סטודנטים. לימודי היהדות באוניברסיטאות התרחבו, והיחס של סטודנטים יהודים בחוגים אלה עלה. השייכות שלהם לתרבות האמריקאית וחופש הפעולה הכמעט בלתי מוגבל לבטא את היהדות שלהם שם יצרה קושי אמיתי בלגרום להם לשקול חיים בקיבוץ בארץ ישראל. אחת הסיבות שאיזור הערבה נבחר הוא שזה אחד האיזורים הקשים לישוב בתחומי הקו הירוק. עצם עובדת הישוב בתוך תחומים אלה הוצנעה על ידי המארגנים מהתנועה הרפורמית שרצו להשאר כמה שיותר בקונצנזוס. עם זאת בתנועה הרפורמית עצמה התמיכה ברפורמים ה״חלוציים״ לא היתה מובנת מאליה. ואנשי חינוך תומכי חלוציות כמו גרי קאי, וסטיבן שפר היוו למעשה יוצאים מהכלל שהגדירו אותו, ולא הכלל עצמו [2].
בשיחה שנערכה בשנת 1994 בין הרב ריצ׳ארד הירש לגדעון אלעד נאמר כי אחת המטרות היתה להשפיע על קיבוצים אחרים שאינם רפורמים, כלומר להשפיע על התנועה הקיבוצית בכללותה. ובכך להתוות לקיבוצים דרך חיים יהודית מתקדמת בנוסף לאידיאליזם הסוציאליסטי המודרני. בראיון זה שביצע אלעד טען הירש בפניו כי הוא רואה בקיבוצים הרפורמיים כהצלחה. בכך שהם השפיעו לא רק על הקיבוצים ואלה שעברו דרכם אלא על התנועה בכללותה. ברם, החזון המקורי, אליבא דה-הירש, להקניית סגנון חיים יהודי בכלל הקיבוצים לא התממש. עם זאת, הירש טוען שהוא חש נוכחות של קרבה זהותית עם ה״חברים״ מהתנועה הקיבוצית (כגון אלעד)[9].
אלעד אסף הגדות פסח רבות, והאוסף נתרם לאוניברסיטת בן-גוריון בנגב; האוסף כולל מעל אלף הגדות, בנוסחים מסורתיים ובנוסחים ציוניים לא מסורתיים ואמריקאים לא־אורתודכסיים[5]. בנוסף, לאלעד ישנו ארכיון, שנמצא באגף הארכיונים האישיים ביד טבנקין[10].
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]נישא לרותי אלעד לבית קניג בשנת 1953. לזוג לא היו ילדים[11]. לזכר אחיו, אהוד אלעד, מג"ד בשריון שנפל במלחמת יום הכיפורים, חיבר שיר בשם "מזמור לאהוד" והוציא לאור ספר בשם "אהוד אחי, שריונר" [12]. את ההקדמה לספר כתב האלוף במיל. ישראל טל[13] בספר מתוארים מפגשים של גדעון אלעד עם חבריו של אהוד לחיל השיריון בין היתר ישראל טל שהיה בתקופת יציאת הספר אלוף ומפקד חיל השיריון ובתקופת מלחמת ששת הימים מפקד אוגדה 82 שכללה את חטיבה 7, שמואל גונן (גורודיש) שהיה מח״ט שלו בחטיבה 7, והמ״פים עמרם מצנע, ואביגדור קהלני שלחמו לצידו בקרב הבקעת הגי׳ראדי. בספר מנסה לפענח גדעון את חיי אחיו, מבחינה ערכית ומקצועית כפי שמצטיירים הם מהלוחמים והמפקדים שלחמו לצידו. ובו מתואר דמות של איש קשוח וערכי, ועם זאת בעל רגישות לאנשים שבפיקודו. בשנים האחרונות לפני מלחמת ששת הימים חלה התקרבות ביחסים בין גדעון לאהוד אלעד בעקבות המעבר של אהוד ואישתו חווה לדרום. נפילתו של אהוד הובילה לצער רב להורי אלעד ואביהם נפטר שנים אחדות לאחריה[3]. בספר מספר גדעון שביקש לזכור את אחיו כי החליט שלא יתן למישהו אחר לעצב את ספר הזכרון לאחיו ושברצונו היה לזכור אותו כאדם, חייל מפקד ומחנך מעבר למליצות גבורה וכך להנציח את האיש והאדם שהיה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גדעון אלעד, באתר קיבוץ חצרים
- אורי דרומי, למנוע כפייה, אפילו בכוח, באתר הארץ, 5 ביולי 2001
- גדעון אלעד, סמכות הגיור בקיבוץ, מעריב, 4 במרץ 1984
- ר. א. ג. ארמקטו, עברית: גדעון אלעד, מספרות אפריקה הכושית, למרחב, 2 בספטמבר 1960
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אמיר רוזנבליט, גרים בקיבוץ חצרים, דבר, 16 במרץ 1983
- ^ 1 2 3 4 5 Gidon Elad, ?Light In the Arava, ישראל, 2008, עמ' 183-197, 10-11
- ^ 1 2 ברוך אידלמן-מודעת פטירה, מעריב, 7 במרץ 1976
- ^ 1 2 קיבוץ חצרים, דף גדעון אלעד באתר קיבוץ חצרים, באתר קיבוץ חצרים
- ^ 1 2 הספרייה המרכזית ע"ש זלמן ארן – אוספים מיוחדים, באתר in.bgu.ac.il
- ^ מי ומי, על המשמר, 23 בדצמבר 1969
- ^ גדעון אלעד, דחיית מבצע לא בגלל איל"ן, מעריב, 16 בפברואר 1970
- ^ גדעון אלעד, באתר שירה עובדת
- ^ Gidon Elad, Light in the Arava?, ישראל, 2008, עמ' 312-313
- ^ ארכיונים אישיים, באתר ארכיון יד טבנקין
- ^ קיבוץ חצרים, רות אלעד דף באתר חצרים, באתר קיבוץ חצרים
- ^ מזמור לאהוד, באתר שירה עובדת (באנגלית)
- ^ אהוד אחי שריונר | פארק לטרון, באתר פארק לטרון | יד לשריון, 2019-08-26
[[קטגוריה:בוגרי תנועת הצופים בישראל]] [[קטגוריה:אנשי קיבוץ]] [[קטגוריה:חברי קיבוץ]] [[קטגוריה:פעילים בתנועה הקיבוצית]] [[קטגוריה:יהדות רפורמית בישראל: אישים]] [[קטגוריה:אספני ספרים]] [[קטגוריה:אנשי חינוך]]