יואל אליצור (חוקר מדעי היהדות)

יואל אליצור

לידה	8 בנובמבר 1949 (בן 75) ירושלים
ענף מדעי	בלשנות
מקום מגורים	ישראל
מקום לימודים	ישיבת בני עקיבא נתיב מאיר ישיבת כרם ביבנה האוניברסיטה העברית בירושלים
תרומות עיקריות
חקר שמות עתיקים של מקומות בארץ ויצירת בסיס מדעי איתן לזיהויים של אתרים עתיקים.

יואל אליצור (נולד בט"ז בחשוון תש"י, 8 בנובמבר 1949) הוא פרופסור, חוקר ומרצה בתחומי הגאוגרפיה המקראית, תנ"ך, הלשון העברית והלשונות השמיות.

ביוגרפיה

אליצור נולד בירושלים לחוקר המקרא יהודה אליצור ולסופרת הילדים רבקה אליצור. למד בבי"ס ממ"ד "לדוגמה", בישיבת "נתיב מאיר" ובישיבת כרם ביבנה. את שירותו הצבאי עשה ב"סיירת שקד".

בשנים שלאחר מכן סיים תואר ראשון ותואר שני בחוג ללשון באוניברסיטה העברית בירושלים, לאחריהם כתב דוקטורט בין-תחומי בנושא "שמות מקומות עתיקים שנשתמרו בפי הערבים בארץ - הבחינה הלשונית". במחקרו בחר אליצור 177 שמות עתיקים של מקומות בארץ, שנשתמרו בפי הערבים, וניסח את החוקים הלשוניים השולטים בשינויים החלים בשמות הערביים שמקורם בשמות עבריים או ארמיים, ובכך יצר בסיס מדעי איתן לזיהויים של אתרים עתיקים. עבודתו, הנחשבת לעבודה יסודית וחלוצית בתחום מחקר זה, היוותה את הבסיס לספרו באנגלית: Ancient Place Names in the Holy Land: Preservation and History. הספר יצא לאור בגרסה עברית בשם "שמות מקומות קדומים בארץ ישראל: השתמרותם וגלגוליהם".

בנוסף פרסם אליצור למעלה משישים מאמרים מדעיים בתחומי עיסוקו, וערך את הספר "ישראל והמקרא" המכיל קובץ מאמרים של אביו, פרופ' יהודה אליצור.

אליצור מרבה להביא בכתביו דברים בשם אביו, והוא מגדיר אותו כמתווה דרכו.

בהקדמה לספרו מעיד אליצור על עצמו, כי חקר ארץ ישראל אינו רק מקצוע אקדמי עבורו, אלא גם מורשת חינוכית אידאולוגית ומחוז חפץ רגשי: "שורשי, מקור התעניינותי בשדות המשולבים של הארץ, ההיסטוריה, אתרים ושמות מקורם בשולחנו של אבא... כשם שבעברית מקראית השורש יד"ע יש בו גם משמעות של להכיר וגם היחס היותר אינטימי שבין גבר לאשה, אבי לימד אותי לאהוב את ארץ ישראל מתוך שאדע אותה בכל משמעויותיה".

אחד ממחקריו המפורסמים של אליצור הוא בזיהוי ערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון, לדעתו, ערים רבות בארץ נחשבות למוקפות חומה, ועל כן חג הפורים צריך לחול בהן בט"ו באדר (ולא בי"ד אדר כמו בשאר הערים). בעקבות מחקריו הורה רבה של העיר לוד הרב נתן אורטנר לחגוג את חג הפורים בעיר גם ביום ט"ו. למאמריו של אליצור הייתה השפעה גם לגבי קביעת מועד פורים ביישובים נוספים (שילה ועוד). דעתו לא התקבלה לגבי מבוא חורון ומקומות נוספים.

אליצור פעיל למען ארץ ישראל השלמה במסגרות ציבוריות שונות: הוא נמנה עם מייסדי גוש אמונים ועם מקימי היישוב עפרה שבהרי בנימין, טיפח ועודד מסורת של טיולים בארץ בנימין ובסביבתה, יסד מניין מתפללים בבית הכנסת העתיק ביריחו וגרעין התיישבות סמוך ליריחו. אחת לחודש הוא מדריך סיור בהר הבית. בראשית 2015 עוכב על ידי משטרת ישראל, כאשר במסגרת הסיור השיב בקריאות "ה' הוא האלוקים", לקריאות "אללה אכבר" של מוסלמים שהקיפו את קבוצתו.

אליצור כותב מאמרים לעיתונות היומית בנושאים פוליטיים ואידאולוגיים העומדים על סדר היום, ומגיש פינה קבועה ברשת א' בנושא "מקום בפרשה".

הוא הרצה במוסדות אקדמיים שונים: היה ראש החוג ללימודי ארץ ישראל במכללת הרצוג, ראש אשכול לימודי ארץ ישראל במכללה ירושלים וחבר באקדמיה ללשון עברית, ומשמש נציג מטעמה בוועדת השמות הממשלתית החל מ־2009.

ב-12 באוקטובר 2023 פרסם באתר סרוגים מאמר דעה שכותרתו "לא הופתעתי: לא נשארה לקב"ה שום ברירה אחרת", ובו טען שהטבח במתקפת הפתע על ישראל הוא חלק מתוכנית אלוהית להתמודד עם ישראלים "שהשליכו את מרחבי הארץ ואת ערי אבותינו ובוחרים בערכי הבל ומטפחים תועבות מיניות". המאמר הוסר לבקשת המחבר. נשיא האקדמיה ללשון העברית, פרופסור אהרון ממן, הוקיע את יואל אליצור על מאמרו. אליצור השעה עצמו מן האקדמיה וזמן קצר לאחר מכן התפטר ממנה.

משפחתו

לאליצור ארבעה אחים: תמר בן-ארי, הפיזיקאי פרופ' שמואל אליצור, העיתונאי אורי אליצור וחוקרת התלמוד פרופ' ורד נעם.

הוא אב לשישה ילדים. הבכורה היא חוקרת התנ"ך פרופ' נילי סמט. בת נוספת היא ד״ר רבקה אליצור ליימן, בעבר אוצרת במוזיאון ארצות המקרא בירושלים וכיום עמיתת מחקר במרכז ללימודי יהדות באוניברסיטת הרווארד.

ספריו

• שמות מקומות קדומים בארץ ישראל - השתמרותם וגלגוליהם, בהוצאת האקדמיה ללשון העברית ויד יצחק בן-צבי, ירושלים תשס"ט. (יצא לאור במקור באנגלית)
• מקום בפרשה - גאוגרפיה ומשמעות במקרא. הוצאת ידיעות ספרים, תל אביב 2014.
• עיון לשוני בעשרים שמות מקומות שנשתמרו בפי הערבים, ירושלים תשמ"ד.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יואל אליצור בוויקישיתוף

• יואל אליצור, באתר ResearchGate
• יואל אליצור, באתר Academia.edu
  • קורות חיים ורשימת פרסומים (נכון ל־2015), באתר Academia.edu
• רשימת הפרסומים של יואל אליצור, בקטלוג הספרייה הלאומית
• רשימת המאמרים של יואל אליצור באתר רמב"י
• רשימת המאמרים של יואל אליצור, באתר רמבי"ש
• יואל אליצור באתר האקדמיה ללשון העברית
• יואל אליצור, השתמרות השמות בארץ ישראל - בסיס לחקירת עברה, אתר צידה לדרך, גיליון ראשון, פברואר 2011
• לאה מזור, על ספרו של יואל אליצור, מקום בפרשה: גאוגרפיה ומשמעות במקרא, פברואר 2014
• תיארוך יציאת מצרים וכיבוש הארץ הרצאה מאת פרופ' יואל אליצור בכנס 'מתחת לפני השטח'
• יואל בן יהודה אליצור (1949), דף שער בספרייה הלאומית

מאמרים מדעיים:

• אוסף מאמרים, תגובות, הערות, אתר דעת
• אכן, קברי בית דוד, באתר "דעת"
• על אפנות בחקר תולדות ישראל, באתר "דעת"
• קול ברמה נשמע ושאלת קבורת רחל, באתר "דעת"
• פשר אותות שאול ובעית קבורת רחל, באתר "דעת"
• היש זכר במקורות חז"ל ל'שיטה הצפונית'?, באתר "דעת"
• התפיסה הטריטוריאלית בכפר הערבי ובגאוגרפיה המקראית, באתר "דעת"
• על האותנטיות של חלקת השדה - קבר יוסף, באתר "דעת"
• מוקפין שאינם מימות יהושע: למקורו של מנהג, באתר "דעת"
• עין גנים, בית הגן וג'נין
• מהו 'כתף' והיכן 'כתף ים כנרת קדמה'
• זרד אוAPEA? (אורכב 21.05.2012 בארכיון Wayback Machine), אתר מכון מופ"ת
• קורס מקוון בנושא יסודות ונושאים בגאוגרפיה מקראית
• גב בהר אפרים ושאלת קיומה של 'גבע' מצפון לבית-אל, קתדרה 45, תשרי תשמ"ח, 1987
• דבורה ודבוריה למרגלות הר תבור – לפשר השם הכפול ומקורו, קתדרה 54, טבת תש"ן, דצמבר 1989

מאמרים ורשימות בנושאים אקטואליים:

• איך יוצאים מבעית השמיטה, נקודה 114, תשרי תשמ"ח, אוקטובר 87, אתר דעת
• מוצאי שביעית: שמיטה אמיתית - משימה אפשרית, באתר "דעת"
• מה עושים עכשיו?
• זמני הפורים בישובים החדשים ביהודה, שומרון ובארץ בנימין, באתר "דעת"