לדלג לתוכן

יוסף קריספל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוסף קריספל
צלם - שי איגנץ
צלם - שי איגנץ
לידה 1974 (בן 50 בערך)
ורדון, ישראל
תחום יצירה ציור
פרסים והוקרה פרס רפפורט (2008) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.krispel.info
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יוסף קריספל (נולד ב-25 בינואר 1974) הוא אמן, צייר וראש המחלקה לאמנות בבצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים.

יוסף קריספל הוא אמן, צייר וראש המחלקה לאמנות בבצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים. מרצה בכיר במחלקה לאמנות (משנת 2006). הוא זכה בפרסים רבים, ביניהם: פרס רפפורט לצייר צעיר (2008) ופרס שר התרבות לשנת 2012. ציוריו מצויים בין השאר באוספים של מוזיאון תל אביב לאמנות, מוזיאון ישראל בירושלים, בכנסת ובאוספים פרטיים בארץ ומחוץ לישראל. הוא חי ועובד בתל אביב. ביצירתו מעלה קריספל שאלות על הגדרתו ועל עצם מיקומו של הציור ביחס למשטח המצויר והוא מציע לראות בו מסכה, מסך, קליפה או ציפוי. פרופסור מרדכי עומר המנוח, אוצרו הראשי ומנהלו של מוזיאון תל אביב לאמנות, תיאר את יצירתו של קריספל כ"מיטלטלת בין ערגה לעולם מושלם, מובנה ועקבי שכמו מעלה בזכרונו את המאה ה-18, לבין עולם מפורק, חרב ותלוש, הבנוי על יסודותיו המעורערים של הפוסט-מודרניזם"[1]. אמיתי מנדלסון, אוצר המחלקה לאמנות ישראלית במוזיאון ישראל ירושלים, כתב על יצירתו כי "הרבגוניות והאקלקטיות המאפיינות את נושאיו חלות גם על הסגנונות שהוא יוצר בהם: הוא מלהטט בין סגנון הציור הריאליסטי, למינימליזם ולציור מופשט. אפשר לומר שהסגנון שלו הוא חוסר הסגנון והיכולת לעבור בווירטואוזיות בין נושאים ובין סגנונות"[2]. האוצרת נעמי אביב תיארה את קריספל כ"צייר אובססיבי, קניבאל שמתפקד כמזללת דימויים, פיראט שממלא את הסטודיו שלו בשלל" וכ"צייר בעל רעב שלא יודע שובע לדימוי נעלם". במרכז יצירתו עומדים ארוס ותנטוס; ציוריו מציגים עולם רווי יצרים, אלימות, ציד, דימויי גוף ודיוקנאות. כל אלה עולים ביצירתו כרוחות רפאים מההיסטוריה של האמנות וממקורות בלתי נדלים כמו אנציקלופדיות, ספרים, אתרי אינטרנט, אלבומים, עולמות ארכאיים, גנזכים ואתרים ארכאולוגיים.

יוסף קריספל נולד בשנת 1974 ביישוב הקהילתי ורדון, כבנם השני של אליהו ודבורה קריספל. הוא עסק בציור מילדותו המוקדמת והושפע בין השאר מאנדי וורהול, פיקאסו ופאול קליי ומהציירים הישראליים משה גרשוני, דויד ריב ולאה ניקל. בגיל 15 החל ללמוד ב "מושבת האמנויות" שבמצפה רמון, אך השלים את לימודיו בבית הספר התיכון ע"ש "שלאון" בקריית גת. בין השאר, השתלם אצל הצייר המקומי ניצול השואה, מרדכי קרביצקי. קריספל התגייס לגרעין אמנויות בנח"ל, שיועד לקיבוץ נחשון. את שירותו הצבאי השלים במפקדת חילות השדה.

בשנת 1998 החל את לימודיו במחלקה לאמנות בבצלאל (BFA), אותם סיים בהצטיינות בשנת 2000 וזכה בפרס המחלקה לאמנות על הישגיו המיוחדים. בין מוריו נמנו הפסלים נחום טבת וצבי גולדשטיין והציירים עדו בר-אל, יצחק לבנה, יהושע בורקובסקי ולארי אברמסון. במהלך לימודיו לתואר הראשון השתתף בתוכנית חילופי סטודנטים ולמד בבית הספר לאמנויות יפות בליון, צרפת (Ecole National de Beaux Arts de Lion).

בשנת 2002, החל את לימודיו לתואר השני באמנות בבצלאל (MFA), בשיתוף עם האוניברסיטה העברית בירושלים. במהלכם נשלח לתוכנית לימודים לאמנים מצטיינים בבית הספר לאמנות של גלאזגו, סקוטלנד (GSoA). במהלך שהותו שם השתתף בתערוכה "This Is: Private" בגלריה E-merge-D לאמנות עכשווית בגלאזגו. עבודת המאסטר שלו "The Living Dead" עסקה בהגדרת היחסים שבין ציור לצילום. את לימודיו לתואר השני סיים בהצטיינות יתרה.

בשנת 2003 במהלך לימודיו לתואר השני, הציג קריספל את סדרת הציורים "אישונים וליקויים" בתערוכה "הפעם ציור!" במוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית, אותה אצר ד"ר מרטין הנטשל (Dr. Martine Hentschel). באותה שנה הציג גם סדרת ציורים בשם "ארבעת הבנים" בתערוכה "הללויה" בגלריה גורדון בתל אביב, ובתערוכה "כן תעשה לך...", תחיית היהדות באמנות ישראלית עכשווית, שאצר ד"ר גדעון עפרת בזמן לאמנות, מרכז לאמנות ישראלית בתל אביב. עם סיום לימודיו, זכה קריספל במלגת שהות למשך שנה ב-CIUP, Cite Internationale Universitairede Paris. באותה שנה החל ללמד במחלקה לתקשורת חזותית בויצ"ו, המרכז האקדמי לעיצוב שבחיפה.

בשנת 2005 זכה קריספל בפרס האמן הצעיר מטעם משרד החינוך והתרבות, הציג את תערוכת היחיד הראשונה שלו, "האלבום השחור" בגלריה גורדון בתל אביב, בה הוצגו ציורי כלי נשיפה, תוף וקשתות לצד פורטרט המלחין פוצ'יני על ערש מותו, בצבעי שחור לבן מונוכרומטיים. מאוחר יותר באותה שנה, הציג את תערוכת היחיד "הגן", במוזיאון חיפה לאמנות, בה צייר על קירות המוזיאון פסלים ניאוקלאסיים משאטו דה ואנסן שבפריז (Château de Vinccenes).

בשנת 2006 הציג קריספל את תערוכת היחיד "דוּם דוּם דוּם" (Doom Doom Doom) בגלריה גורדון ואת תערוכת היחיד "אני, בוטניקה" במוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית. כמו כן, אצר את התערוכה "רומנטיקנים חסרי תקנה" (*וצעירים חסרי מנוח) בגלריה נגא לאמנות עכשווית בתל אביב. באותה שנה החל ללמד במחלקה לאמנות בבצלאל וכן בבית הספר לאמנות "המדרשה" שבמכללת בית-ברל (עד 2010). בשנה זו גם שימש כמבקר האמנות של מגזין טיים-אאוט (Time-Out) תל אביב למשך שנה.

בשנת 2007 הציג את התערוכה "אלביס" בסדנאות האמנים בתל אביב. הסדרה עסקה בדמותו האלמותית של אלביס, כפי שצייר אותה אנדי וורהול, והתכתבה עם העמדה הציורית של גרהרד ריכטר ביחס לדימוי. באותה שנה, החל לערוך סדרת הופעות בשם ART cover, בהן הזמין אמנים לבצע גרסאות כיסוי של שירים בהופעה חיה מול קהל. הערב הראשון נקרא Art Karaoke והתקיים ברחוב יהודה מרגוזה ביפו. הערב השני (ARTcover II), נעל את הביאנאלה לאמנות בהרצליה בשנת 2009, והתקיים באמפיתיאטרון מוזיאון הרצליה לאמנות. הערב השלישי (ART cover III), התקיים במרכז ענב לתרבות בתל אביב, בשנת 2009.

בשנת 2008 זכה קריספל בפרס רפפורט לצייר ישראלי צעיר מטעם מוזיאון תל אביב לאמנות. באותה שנה הציג את הסדרה "מטמורפוזות" בתערוכה "זמן אמת, אמנות בישראל 1998–2008" במוזיאון ישראל שבירושלים (אוצרים: אמיתי מנדלסון ואפרת נתן). הסדרה, בת 12 החלקים, הציגה עולם אפוקליפטי, רוויי אלימות וארוס; מעין עננה שחורה שהעלתה באוב דימויים מההיסטוריה של האמנות ומנושאים שעסק בהם קריספל בסדרותיו, ועד לסצנת פינוי היישוב עמונה מאותה השנה.

בשנת 2009 הציג את תערוכת היחיד "רוחות רפאים" במוזיאון תל אביב. בתערוכה הוצגו סצנות ציד ומלחמה, דמויות חיות-מתות (Living Deaths), אורפיאוס כלוא מאחורי מראה, סצנת זעקה מתוך הסרט "תוף הפח" וחיות ניצודות; עולם מסויט שנע בין ערות לשינה, בין חוץ לפנים, יום ולילה. את התערוכה אצר פרופסור מרדכי עומר.

בשנת 2010 הציג את תערוכת היחיד"Display" במוזיאון Palazzo Medici Riccardi בפירנצה שבאיטליה. התערוכה עסקה במיקומו של חפץ האמנות ביחס לחלל התצוגה, בדיוראמות ובוויטרינות, שהחלו להופיע בשלבים מוקדמים ביצירתו של קריספל. באותה שנה הציג את סדרת "התנ"ך" אותה יצר בשנת 2007, בתערוכה "התנ"ך של גוסטב דורה באמנות ישראלית עכשווית" לצד האמנים רפי לביא, מיכל היימן ואתי יעקבי. התערוכה הוצגה בגלריה אוניברסיטאית לאמנות ע"ש גניה שרייבר באוניברסיטת תל אביב (אוצר: פרופ' מרדכי עומר).

בשנת 2011 הציג קריספל את התערוכה "Killing Time" בגלריה נגא לאמנות עכשווית בתל אביב, בה פרסם את ספר האמן KILLING TIME, חוברת עבת-כרס של רישומי פורנוגרפיה, העוסקים בתיאור המיניות בהווה, במהות האנושית, בה הקלאסיקה שזורה כמבנה-על, ובשאלת המקור (Origin) הנשאלת באורח קבע בעבודתו.

בשנת 2013 הציג את תערוכת היחיד "נמרים" בגלריה נגא לאמנות עכשווית, אשר עסקה בשלוש דמויות רבות פנים: דיוניסוס, פיקאסו ודייוויד בואי. התערוכה העמידה בפני הצופה ציור שמתנהג כשכבת איפור וכמסכה. את הטקסט לתערוכה כתב הצייר יצחק ליבנה.

שנה לאחר מכן הציג את "עור ארכיב" (Archive Skin), אשר הציג בה עבודות על נייר מהשנים 2006–2014 בגלריה נגא לאמנות עכשווית.

בשנים 2015–2016 חל מפנה ביצירתו, ואת הדימויים הרבים שהופיעו בציוריו בשני העשורים הקודמים, החליפו משטחי צבע ודגמים (Patterns) שונים. משטחי הצבע טיפסו על גבי קירות, על גבי משטחים שונים ועל אובייקטים. את התפנית הציג בתערוכת היחיד "מייק אפ" (Makeup), שהוצגה בשנת 2016 בגלריה נגא לאמנות. שנה לאחר מכן הציג את "מונו (הדפסים)" בגלריה הר-אל מדפיסים ומוציאים לאור ביפו, ובה הציג סדרת הדפסים יחידאיים (monotype) ענקי ממדים, אשר עסקו בהפשטה.

בשנת 2018 הציג את "רקע מזרחי" (Oriental Background) - סדרת ציורים שנעשתה כולה באמצעות צבעי ספריי ועסקה בהגדרה של הציור כציפוי וכרקע.

בשנת 2019 התמנה לראש המחלקה לאמנות בבצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב.

בשנת 2022 הציג את תערוכת היחיד "עבודה זרה" שאצר האמן ציבי גבע בטרקלין האמנות של עלמא. ואת תערוכת היחיד "מסך שבור" בגלריה כורש בירושלים (אוצרת: ורד חדד). באותה השנה הציג את תערוכת היחיד "שנות נייר: ניירות 1999-2022" במוזיאון בית אורי ורמי נחושתן, אוצרת: סמדר קרן.

עבודותיו מצויות ומוצגות באוספים של מוזיאונים רבים ברחבי הארץ והעולם: מוזיאון תל אביב לאמנות, מוזיאון ישראל ירושלים, הכנסת, מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית, מוזיאון חיפה לאמנות עכשווית, בצלאל, בנק הפועלים, בנק דיסקונט, סות'ביס תל אביב, גלריה גורדון, אוסף בנו כלב, אוסף גיל וחנינה ברנדס, אוסף סרג' תירוש, אוספים פרטיים בארץ ואוספים פרטיים בחו"ל.

  • 2004 – 2002 - MFA בהצטיינות, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים, בשיתוף האוניברסיטה העברית בירושלים
  • 2003 - PSS - תוכנית לימודי קיץ, בית הספר לאמנות של גלאזגו, סקוטלנד
  • 2002 – 1998 - BFA בהצטיינות, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים
  • 2000 - חילופי סטודנטים, בית הספר לאמנויות יפות של ליון, צרפת
  • 2007-2009  - עלמא, בית לתרבות עברית, בית מדרש ליוצרים, תוכנית בת שנתיים לאמנים מובילים

תערוכות יחיד

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 2023 - עבודות שטח | Fieldwork, גלריה המדרשה, אוצר: אבי לובין
  • 2022 - שנות נייר: ניירות 1999-2022 | Paper Years, מוזיאון בית אורי ורמי נחושתן, אוצרת: סמדר קרן
  • 2022 - מסך שבור | Broken Screen, גלריה כורש, אוצרת: ורד חד(א)ד
  • 2021 - עבודה זרה | Idolatry, טרקלין האמנות של עלמא, אוצר: ציבי גבע
  • 2018 - רקע מזרחי Oriental Background, גלריה נגא לאמנות עכשווית
  • 2017 - מונו (הדפסים) | (Prints) Mono, גלריה הראל מדפיסים ומוציאים לאור, יפו
  • 2016 - מייק אפ | Make Up, גלריה נגא לאמנות עכשווית
  • 2014 - עור ארכיב | Archive Skin, גלריה נגא לאמנות עכשווית
  • 2013 - נמרים | Tigers גלריה נגא לאמנות עכשווית
  • 2011 - Killing Time, גלריה נגא לאמנות עכשווית
  • 2010 - Display, מוזיאון פאלאצו מדיצ'י ריקארדי, פירנצה, אוצר: פרופ' מרדכי עומר
  • 2009 - רוחות רפאים | Ghosts, מוזיאון תל אביב לאמנות, אוצר: פרופ' מרדכי עומר
  • 2007 - אלביס | Elvis, סדנאות האמנים בתל אביב
  • 2006 - דוּם דוּם דוּם | Doom Doom Doom, גלריה גורדון לאמנות, תל אביב
  • 2006 - אני, בוטניקה | I am, Botany, מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית, אוצרת: דליה לוין
  • 2005 - הגן | The Garden, מוזיאון חיפה לאמנות, אוצרת: יהודית מצקל
  • 2005 - האלבום השחור | The Black Album, גלריה גורדון לאמנות, תל אביב

אוצר ועורך

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 2023 - גן הפתחים, גלריה קלור, בצלאל
  • 2021 - תגיד משהו על הים, אסף עיני, גלריה המחלקה לאמנות, בצלאל
  • 2021 - דלת אמות, הדר פרי, גלריה המחלקה לאמנות, בצלאל
  • 2021 - רציפות למקוטעים, ליהי ניידיץ, גלריה המחלקה לאמנות, בצלאל
  • 2021 - חופשה בצפון, שחף לוי, גלריה המחלקה לאמנות, בצלאל
  • 2021 - אהבה, תשוקה, תקווה, פיראס פראח, גלריה המחלקה לאמנות, בצלאל
  • 2020 - עסקי פנים מס. 2, רוואן אבו פילאת, גלריה המחלקה לאמנות, בצלאל
  • 2020 - חורים לבנים, עידן סיטבון, גלריה המחלקה לאמנות, בצלאל
  • 2020 - IFIDIE, מור אפגין, גלריה המחלקה לאמנות, בצלאל
  • 2019 - צל קליפה, דניאל פילוסוף, גלריה המחלקה לאמנות, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים
  • 2019 - ציד אריות, שיר כהן, גלריה המחלקה לאמנות, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים
  • 2019 - אור יום, אליה כהן, גלריה המחלקה לאמנות, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים
  • 2019 - No. 1 is No. 1, גלעד גרינברג, גלריה המחלקה לאמנות, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב
  • 2019 - נראה בסוף אופק קו החוף, רחל לויאן, גלריה המחלקה לאמנות, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים
  • 2018 - סלון אירוטי, גלריה נגא לאמנות עכשווית
  • 2015 - איש ללא תכונות, לאה אביטל, גלריה נגא לאמנות עכשווית
  • 2015 - צופים בלילה, בוגרים מהמחלקה לאמנות בבצלאל, הגלריה לאמנות, האוניברסיטה המורמונית, ירושלים
  • 2006 - רומנטיקנים חסרי תקנה* (*וצעירים חסרי מנוח), גלריה נגא לאמנות עכשווית

מבחר תערוכות קבוצתיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 2024 - רואים ירוק רואים שקוף, ביתן איל עופר, מוזיאון תל אביב לאמנות, אוצרת: איה מירון[3]
  • 2019 - חדש באוסף, רכישות חדשות, מוזיאון ישראל ירושלים, אוצרת: איה מירון
  • 2018 - הדפס מקומי עכשווי, סדנת ההדפס ירושלים, הגלריה החדשה סדנאות האמנים ירושלים, הגלריה החדשה, מוסררה, אוצרות: אירנה גורדון ותמר גיספאן-גרינברג
  • 2018 - ברבור II, סטודיו הדס עופרת, ירושלים, אוצר: הדס עפרת
  • 2018 - ברבור III, הלובי מקום לאמנות, אוצרים: אורית מור וליאור גריידי
  • 2018 - חיים דיוניסיים, מוזיאון אילנה גור, אוצרת: ד"ר נאוה סביליה שדה
  • 2017 - אסיף, מוזיאון תל אביב לאמנות, אוצרות: ענת דנון ונעה
  • 2017 - מסע באפלה, גלריה נגא לאמנות עכשווית
  • 2017 - אותו הדבר אבל אחר, גלריה מינוס אחת, אוסף "הארץ", אוצרת: אפרת לבני
  • 2016 - רישומים, גלריה נגא לאמנות עכשווית
  • 2015 - Art Istanbul International, איסטנבול, טורקיה
  • 2014 - יצירות למגירה, הספרייה הלאומית, ירושלים. אוצרת: אירנה גורדון
  • 2014 - מיתוס סדנא – קם על יוצרו, סדנת ההדפס ירושלים. אוצרת: אירנה גורדון
  • 2013 - הזוכים (2012), מוזיאון אשדוד לאמנות עכשווית
  • 2012 - לילה טוב, מוזיאון ישראל, ירושלים. אוצר: קובי בן חיים
  • 2012 - חלון למציאות מחוות ישראליות לרנסאנס האיטלקי, גלריה האוניברסיטה הפתוחה, רעננה. אוצר: אליק מישורי
  • 2011 - גן החשמל, גלריה קונטמפוררי, תל אביב. אוצרת: נעמי אביב
  • 2010 - רשמים IV, הביאנלה הארצית הרביעית לרישום, ירושלים, אוצרת: תמר מנור-פרידמן
  • 2010 - אבודים, גלריה ברבור, ירושלים. אוצרים: אבי סבח וינאי סגל
  • 2010 - התנ"ך של גוסטב דורה באמנות ישראלית עכשווית, רפי לביא / מיכל היימן / אתי יעקבי / יוסף קריספל, הגלריה האוניברסיטאית לאמנות ע"ש גניה שרייבר, אוצר: פרופ' מרדכי עומר
  • 2009 - זולו, מוזיאון נחום גוטמן לאמנות. אוצרת: טלי תמיר
  • 2009 - בהיר יותר מחיוורון, סדנאות האמנים בתל אביב. אוצרת: ורז זפרן-גני
  • 2009 - עכשיו דממה, גלריה 39, תל אביב. אוצר: דני יהב בראון
  • 2008 - זמן אמת, אמנות בישראל 1998–2008, מוזיאון ישראל ירושלים. אוצרים: אמיתי מנדלסון ואפרת נתן
  • 2008 - סמוך ונראה: קשרים והקשרים, מבחר מאוסף בנו כלב, מוזיאון תפן לאמנות. אוצר: בנו כלב
  • 2008 - הספורט הלבן, מיתוסים של גזע, גלריה מנשר, תל אביב. אוצרים: חנה פרוינד ואבי פיטשון
  • 2008 - מבוי סתום, גלריה רוזנפלד, אוצרת: דיאנה דלל
  • 2008 - קליק, גררר... מחווה למקרן שקופיות, הגלריה לאמנות, אוניברסיטת חיפה, אוצרים: רותי דירקטור ודני יהב-בראון
  • 2008 - פוסט-פופ, המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס, חולון
  • 2008 - הצופה המובלע של האמנות הישראלית, הגלריה של תיאטרון תמונע, אוצרת: מעין אמיר
  • 2008 - רשמים III, הביאנאלה הארצית השלישית לרישום סדנת ההדפס, ירושלים, אוצרות: דליה מנור ואירנה גורדון
  • 2007 - לחם ושעשועים, נמל יפו, אוצר: אורי דסאו
  • 2006 - פרט, גלריה גורדון לאמנות, תל אביב, אוצרת: שלומית ברויאר
  • 2006 - הזוכים / תערוכת זוכי פרס שר החינוך והתרבות, מוזיאון ישראל, ירושלים, אוצר: אמיתי מנדלסון
  • 2006 - דו"ח מחלה: ייצוגים של גוף פגוע או חולה באמנות, ישראלית עכשווית, גלריה לאמנות של אוניברסיטת בן-גוריון, באר-שבע, אוצר: חיים מאור
  • 2005 - אורים, ייצוגי אור באמנות ישראלית, מוזיאון ישראל ירושלים, אוצר: אמיתי מנדלסון
  • 2005 - געגועים לפריז, גלריה עין-הוד, אוצר: אברהם אילת
  • 2005 - רעב, הגלריה ע"ש רחל וישראל פולק (קלישר), אוצרת: נעמי אביב
  • 2004 - חתום ומתוארך 5 ציירים ישראליים, גלריה גורדון לאמנות, תל אביב
  • 2004 - חי צומח דומם, תערוכת בוגרים MFA, גלריה בצלאל תל אביב
  • 2004 - הפעם ציור!, מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית, אוצר: ד"ר מרטין הנטשל
  • 2004 - נשורת, המדרשה גלריה לאמנות, תל אביב, אוצרת: גליה יהב
  • 2004 - Outside In A week of art and the box, סות'ביס,BFAMI, לונדון, אנגליה
  • 2003 - דיוקן עצמי, גלריה גורדון לאמנות, תל אביב, אוצר: אמון יריב
  • 2003 - תל אביב - גלאזגו - תל אביב, גלריה בצלאל בתל אביב
  • 2003 - This is: Private, גלריה E-merge-d לאמנות עכשווית, גלאזגו, סקוטלנד
  • 2003 - "כן תעשה לך..." תחיית היהדות באמנות ישראלית, זמן לאמנות – מרכז לאמנות ישראלית, תל אביב, אוצר: ד"ר גדעון עפרת
  • 2003 - הללויה 3 אמנים צעירים, גלריה גורדון לאמנות, תל אביב, אוצר: אמון יריב

פרסים ומלגות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 2012 - פרס שר התרבות, משרד התרבות, מדינת ישראל
  • 2008 - פרס רפפורט לצייר ישראלי צעיר, מוזיאון תל אביב לאמנות
  • 2005 - פרס האמן הצעיר, משרד החינוך התרבות והספורט, מדינת ישראל
  • 2004 - Cite-Culture - CIUP)Cite Internationale Universitaire de Paris, Residency, מלגת שהות למשך שנה ב- CIUP, פריס, צרפת
  • 2003 - PSS - מלגת שהות בת חודש בתוכנית קיץ לאמנים צעירים מצטיינים, בבית הספר לאמנות של גלאזגו (GSoA), סקוטלנד
  • 2002 - פרס המחלקה לאמנות על הישגים מיוחדים, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים
  • 2019 ואילך - ראש המחלקה לאמנות, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים
  • 2019 ואילך - מרצה בכיר, ,תוכנית התואר השני באמנויות (MFA), בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים
  • 2006-2019 - מרצה בכיר, המחלקה לאמנות, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים
  • 2006-2010 - מרצה, בית הספר לאמנות המדרשה לאמנות, מכללת בית-ברל
  • 2004-2008 - מרצה, המחלקה לתקשורת חזותית, ויצו המרכז האקדמי לעיצוב, חיפה
  • 2023 - רקעים וציפויים, עבודות 2015-2023, טקסט מאת דליה מנור, עיצוב והפקה: הליגה (קובי לוי ואלה יהודאי)
  • 2022 - שנות נייר: ניירות 1999-2022, מוזיאון בית אורי ורמי נחושתן, טקסט מאת סמדר קרן, עיצוב והפקה: הליגה (קובי לוי)
  • 2011 - Killing Time - ספר אמן, מהדורה חתומה בת 300 עותקים, הוצאה עצמית, עיצוב והפקה: מיכל סהר
  • 2010 - Display, הוצאת מוזיאון Palazzo Medici Riccardi, פירנצה, עורך: פרופ' מרדכי עומר, עיצוב והפקה: מיכל סהר
  • 2009 - רוחות רפאים, הוצאת מוזיאון תל אביב לאמנות, עורך: פרופ' מרדכי עומר, עיצוב והפקה: מיכאל גורדון
  • 2006 - דוּם דוּם דוּם, הוצאת גלריה גורדון, תל אביב, עיצוב והפקה: מגן חלוץ

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יוסף קריספל בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ מרדכי עומר, יוסף קריספל, יוסף קריספל: רוחות רפאים, מוזיאון תל אביב לאמנות, 2009, עמוד 9]
  2. ^ אמיתי מנדלסון, הזוכים: 2005, יוסף קריספל, מוזיאון ישראל, ירושלים, 2006, עמוד 62]
  3. ^ אתר למנויים בלבד גלעד מלצר, "רואים ירוק רואים שקוף": הגן נותר מחוץ לתמונה, באתר הארץ, 26 ביוני 2024