לדלג לתוכן

יחסי הודו–וייטנאם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יחסי הודווייטנאם
הודוהודו וייטנאםוייטנאם
הודו וייטנאם
שטחקילומטר רבוע)
3,287,263 331,210
אוכלוסייה
1,456,341,691 101,243,289
תמ"ג (במיליוני דולרים)
3,549,919 429,717
תמ"ג לנפש (בדולרים)
2,438 4,244
משטר
רפובליקה סוציאליסטית פדרלית רפובליקה סוציאליסטית

יחסי הודו–וייטנאם הם היחסים הדו-צדדיים בין הודו לווייטנאם.

ראש הממשלה ג'ווהרלל נהרו (משמאל) עם הנשיא הו צ'י מין (מימין) בהאנוי; 1954.

קשרים תרבותיים וכלכליים בין הודו לווייטנאם מתוארכים למאה השנייה.[1] לממלכת צ'אמפה הייתה השפעה מסוימת על המוזיקה הווייטנאמית. בעידן העכשווי, היחסים בין הודו לווייטנאם נשלטו על ידי כמה תחומים של אינטרסים פוליטיים משותפים.[2] הודו גינתה בתוקף את התערבות ארצות הברית במהלך מלחמת וייטנאם והייתה גם אחת המדינות הלא קומוניסטיות מעטות שסייעו לווייטנאם במהלך מלחמת קמבודיה–וייטנאם.

בשנת 1992 כוננו הודו ווייטנאם קשרים כלכליים רחבים הכוללים חיפושי נפט, חקלאות וייצור.[2] היחסים בין שתי המדינות, ובמיוחד קשרי הביטחון, נהנו רבות ממדיניות המבט למזרח של הודו.[3] שיתוף פעולה צבאי דו-צדדי כולל מכירת ציוד צבאי, שיתוף מודיעין, תרגילים ימיים משותפים ואימונים במלחמה נגד ומלחמה בג'ונגל.[4] הודו גם פורסת באופן קבוע את ספינות המלחמה שלה לביקורי רצון טוב בים הווייטנאמי.

הודו תמכה בעצמאות וייטנאם מצרפת, התנגדה למעורבות אמריקאית במלחמת וייטנאם ותמכה באיחוד וייטנאם. במהלך מלחמת וייטנאם, הודו תמכה בצפון וייטנאם, אם כי לא בביצוע פעולות איבה צבאיות נגד הדרום. ניתן להבדיל זאת עם המדיניות של ארצות הברית, שתמכה בתוקף בדרום וייטנאם ועסקה בסכסוך צבאי עם הצפון, אם כי מבלי להכריז הכרזת מלחמה רשמית.

הודו וצפון וייטנאם כוננו יחסים דיפלומטיים רשמיים בשנת 1972 ומאז קיימו יחסי ידידות, במיוחד בעקבות היחסים העוינים של וייטנאם עם הרפובליקה העממית של סין, שעימה היו להודו סכסוכים דיפלומטיים.[5]

פיתוח קשרים דו-צדדיים ומסחריים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
טקס חתימה דו צדדי בשנת 2011

הודו העניקה את מעמד "האומה המועדפת ביותר" לווייטנאם בשנת 1975[5] ושתי המדינות חתמו על הסכם סחר דו-צדדי בשנת 1978 ועל הסכם קידום והגנה על השקעות דו צדדי (BIPPA) ב-8 במרץ 1997.[6] המועצה העסקית המשותפת להודו-וייטנאם פעלה לקידום סחר והשקעות מאז 1993. בשנת 2003, שתי המדינות הכריזו על הצהרה משותפת על שיתוף פעולה מקיף כאשר המזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית של וייטנאם נונג אק מאהן ביקר בהודו ושתי המדינות ניהלו משא ומתן להסכם סחר חופשי.[7][8] בשנת 2007 הוכרזה הצהרה משותפת חדשה במהלך ביקורו הממלכתי של ראש ממשלת וייטנאם נגווין טון דנג.[9] הסחר הדו-צדדי גדל במהירות מאז הליברליזציה של כלכלות וייטנאם והודו. הודו היא היצואנית ה-13 בגודלה לווייטנאם, עם היצוא שגדל בהתמדה מ-11.5 מיליון דולר בשנים 19851986 ל-395.68 מיליון דולר עד 2003. הייצוא של וייטנאם להודו עלה ל-180 מיליון דולר, כולל מוצרים חקלאיים, עבודות יד, טקסטיל, אלקטרוניקה וסחורות אחרות.[10] בין השנים 20012006, היקף הסחר הדו צדדי התרחב ב 20-30% לשנה והגיע עד 2006 למיליארד דולר.[11] בהמשך לקצב הצמיחה המהיר, הסחר הדו-צדדי צמח לשני מיליארד דולר עד שנת 2008, שנתיים לפני היעד הרשמי. הודו ווייטנאם הרחיבו גם את שיתוף הפעולה בתחום טכנולוגיות המידע, חינוך ושיתוף פעולה של תוכניות החלל הלאומיות בהתאמה. נקבעו קישורי אוויר ישירים ותקנות ויזה רפות כדי לחזק את התיירות.[12]

בשנת 2010, כאשר נכנס לתוקפו הסכם הסחר החופשי של ASEAN והודו, צמח הסחר הדו צדדי ל-3.917 מיליארד דולר בסוף שנת 2012, כאשר וייטנאם ייצאה 1.7 מיליארד דולר להודו בשנת 2012, עלייה של 56.5% לעומת 2011. [13] [14] נכון לשנת 2015 עמד הסחר הדו-צדדי על 7 מיליארד דולר ושתי המדינות הסכימו על יעד של 20 מיליארד דולר עד שנת 2020.

הרפובליקה העממית של סין התלוננה על שיתוף הפעולה ההודי לחיפושי נפט במימי וייטנאם, במיוחד לאור מעמדם הפוליטי השנוי במחלוקת של איי ספראטלי, ושל רשתות איים סמוכות אחרות, שהודו מכירה כיום כחלק מווייטנאם.

שיתוף פעולה אסטרטגי

[עריכת קוד מקור | עריכה]
סגן שר ההגנה הווייטנאמי מבקר בפיקוד הצי המזרחי של חיל הים ההודי.

בינואר 2000 קרא שר ההגנה ההודי, ג'ורג' פרננדס, לקיים מערכת יחסים פוליטית מחודשת עם וייטנאם, ותיאר את וייטנאם כידידה ובעלת בריתה המהימנה ביותר של הודו. הוא הציע כי הודו תפתח נוכחות ימית בים סין הדרומי באמצעות גישה לבסיס הימי והאווי של מפרץ קאם ראן וכי על הודו לספק הכשרה וכלי נשק מתקדמים לווייטנאם.[15]

הודו ווייטנאם הן חברות בשיתוף הפעולה מקונג-גאנגה, שנוצר כדי לפתח קשרים הדוקים בין הודו למדינות דרום-מזרח אסיה. וייטנאם תמכה בהצעתה של הודו להיות חברה קבועה במועצת הביטחון של האו"ם ולהצטרף לשיתוף הפעולה הכלכלי באסיה ופסיפיק (APEC).[16] בהצהרה המשותפת מ-2003, הודו ווייטנאם התכוונו ליצור "קשת של יתרון ושגשוג" בדרום-מזרח אסיה;[9] לשם כך, וייטנאם תמכה בהגדלת חשיבות היחסים בין הודו לאיגוד מדינות דרום-מזרח אסיה (ASEAN) ובניהול המשא ומתן שלה להסכם סחר חופשי הודו–ASEAN‏.[5] הודו ווייטנאם בנו גם שותפויות אסטרטגיות, כולל שיתוף פעולה נרחב בפיתוח אנרגיה גרעינית, שיפור הביטחון האזורי ומלחמה בטרור, פשיעה בין-לאומית וסחר בסמים.[10][17]

וייטנאם קיבלה בברכה גם ספינות של חיל הים ההודי בתחומה, שיגבירו את היחסים הצבאיים בין הודו לווייטנאם.[18] וייטנאם בירכה גם על תמיכת הודו בפתרון שלום של הסכסוכים הטריטוריאליים בים סין הדרומי.[19] שר החוץ ההודי סלמאן קורשיד כינה את וייטנאם כאחד מעמודי התווך של מדיניות "מבט למזרח" של הודו.[20] בשנת 2018, הודו ווייטנאם ערכו את התרגיל הימי הדו-צדדי הראשון שלהן במים הווייטנאמיים. [21]

הודו מספקת תמיכה באימונים לצוללות מסדרת קילו של וייטנאם.[22] הודו גם הציעה להכשיר טייסים וייטנאמים להטיס מטוסי סוחוי.[דרוש מקור]

הודו מספקת מסגרת אשראי של 100 מיליון דולר לווייטנאם, המאפשרת לווייטנאם לקנות ציוד הגנה מהודו. במהלך ביקורו בווייטנאם, ב-2 בספטמבר 2016, הודיע ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי על קו אשראי חדש בגובה 500 מיליון דולר עבור רכש ציוד הגנה. הודו מוכרת לווייטנאם ארבע ספינות סיור גדולות שיאפשרו לווייטנאם לסייר במימיה, ווייטנאם מעוניינת לרכוש גם טילי שיוט לטווח קצר של BrahMos.[23]

הודו מקימה את מרכז המעקב וההדמיה הלוויינית על ידי הארגון ההודי לחקר החלל בדרום וייטנאם לצורך איסוף מודיעין כדי לפקוח עין על סין.[24] לאחרונה אנשי הצבא ההודי העניקו אימונים לאנשי הצבא הווייטנאמים לעבודה בכוחות שמירת השלום של האומות המאוחדות.

נציגויות דיפלומטיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יחסי הודו–וייטנאם בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Sharma, Geetesh (2010). Trace of Indian Culture in Vietnam. Rajkamal Prakashan. ISBN 9788190540148.
  2. ^ 1 2 Frost, Frank (1993). Vietnam's foreign relations: dynamics of change. Institute of Southeast Asian. ISBN 9789813016651.
  3. ^ Nanda, Prakash (2003). Rediscovering Asia: evolution of India's look-east policy. Lancer Publishers. ISBN 9788170622970.
  4. ^ Blank, Stephen. Natural Allies?: Regional Security in Asia and Prospects for Indo-American Strategic Cooperation. DIANE Publishing.
  5. ^ 1 2 3 "India and Vietnam in changing East Asia". Institute of Peace and Conflict Studies. נבדק ב-2008-06-16.
  6. ^ "India - Vietnam Economic and Commercial Relations". Federation of Indian Chambers of Commerce and Industry. אורכב מ-המקור ב-10 בדצמבר 2007. נבדק ב-2008-06-16. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ "Vietnam favours FTA with India". The Hindu. 2007-07-07. אורכב מ-המקור ב-2007-10-17. נבדק ב-2008-06-16.
  8. ^ "Trade with India to reach US$2 billion in 2008". Vietnam Business Finance. 2008-05-03. אורכב מ-המקור ב-2008-05-05. נבדק ב-2008-06-16.
  9. ^ 1 2 "Vietnam, India issue joint declaration on strategic partnership". VietNamNet Bridge. אורכב מ-המקור ב-2008-12-16. נבדק ב-2008-06-16.
  10. ^ 1 2 "India-Vietnam: Developing a Strategic Partnership" (PDF). Asian Affairs. נבדק ב-2008-06-16.
  11. ^ "Vietnam PM urges greater trade ties with India". The Hindu Business Line. 2007-07-07. נבדק ב-2008-06-16.
  12. ^ "India, Vietnam to start direct flights". The Hindu Business Line. 2004-10-18. נבדק ב-2008-06-16.
  13. ^ "Tạp chí Cộng Sản - Xuất, nhập khẩu của Việt Nam năm 2012 - kết quả và những vấn đề đặt ra". אורכב מ-המקור ב-2014-11-06.
  14. ^ "Tap chi kinh te du bao". אורכב מ-המקור ב-2013-04-21.
  15. ^ David Brewster. "India as an Asia Pacific Power. Retrieved 19 August 2014".
  16. ^ "Vietnam backs India for APEC membership". The Hindu. 2000-11-07. אורכב מ-המקור ב-2008-12-16. נבדק ב-2008-06-16.
  17. ^ "India, Vietnam sign MoU for bilateral cooperation on security". Times of India. 2008-03-24. נבדק ב-2008-06-16.
  18. ^ "Vietnam counters Chinese aggression". The times of India. 2 ספט' 2011. אורכב מ-המקור ב-26 באוגוסט 2014. נבדק ב-2 בספטמבר 2011. {{cite news}}: (עזרה)
  19. ^ "South China Sea: Vietnam sees greater Indian role." Zee News, 7 July 2012.
  20. ^ "Vietnam among pillars of India's "Look East" policy". english.vietnamnet.vn. 18 בנובמבר 2013. נבדק ב-18 בנובמבר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ^ Banerjee, Ajay (14 במאי 2018). "India, Vietnam gear up for first naval drill in China backyard". The Tribune. A flotilla of three Indian warships — INS Shayadri, INS Kamorta and INS Shakti — is on its way to Vietnam, sources said while confirming the first-ever bilateral exercise at sea. {{cite news}}: (עזרה)
  22. ^ Thayer, Carl (29 בספטמבר 2014). "Can Vietnam's Maritime Strategy Counter China?". thediplomat.com. The Diplomat. נבדק ב-5 באוקטובר 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  23. ^ Bagchil, Indrani (29 באוקטובר 2014). "India ignores China's frown, offers defence boost to Vietnam". Times of India. Bennett, Coleman & Co. נבדק ב-30 באוקטובר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ "India to build satellite tracking station in Vietnam that offers eye on China.", Reuters, 25 January 2016.