לדלג לתוכן

ליסה סטנספילד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: יש לסדר את מבנה הערך.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
עריכה
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: יש לסדר את מבנה הערך.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
ליסה סטנספילד
לידה 11 באפריל 1966 (בת 58)
בריטניהבריטניה מנצ'סטר, אנגליה
שם לידה ליסה ג'יין סטנספילד
מוקד פעילות הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1976
מקום לימודים Oulder Hill Community School and Language College, Rochdale עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק זמרת • מלחינה • שחקנית
סוגה R&B עכשווי•מוזיקת נשמה•בלו-אייד סול•מוזיקת פופ•מוזיקת דאנס
סוג קול קונטרה אלט עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה קולות
חברת תקליטים אריסטה רקורדס/ברטלסמן מיוזיק גרופ•ZTT Records/Edel SE & Co. KGaA•Monkeynatra
https://lisa-stansfield.com/
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ליסה ג'יין סטנספילד (באנגלית: Lisa Jane Stansfield; נולדה ב-11 באפריל 1966) היא זמרת, כותבת שירים ושחקנית בריטית.

הקריירה שלה החלה ב-1980 כשזכתה בתחרות השירה "Search for a Star". בשנת 1983 לאחר הופעה בתוכניות טלוויזיה שונות והוצאת הסינגלים הראשונים שלה, סטנספילד הקימה יחד עם איאן דווייני ואנדי מוריס, את להקת "Blue Zone". הלהקה הוציאה מספר סינגלים ואלבום אחד, אך לאחר הצלחתו של "People Hold On" של Coldcut ב-1989, שבו הוצגה סטנספילד, הפוקוס הושם על קריירת הסולו שלה. אלבום הסולו הראשון של סטנספילד Affection משנת 1989 והסינגל טופ במצעדים העולמיים "All Around the World" היוו פריצות דרך מרכזיות בקריירה שלה. היא הייתה מועמדת פעמיים לפרס גראמי, ו"Affection" הוא האלבום הנמכר ביותר שלה עד כה. בשנים הבאות, סטנספילד הוציאה את האלבומים "Real Love" (שנת 1991), "So Natural" (שנת 1993) ו"Lisa Stansfield" (שנת 1997). ב-1999 הופיעה בסרטה הראשון, Swing, וגם הקליטה את פס הקול שלו. אלבומיה הבאים היו "Face Up" (שנת 2001), "Biography: The Greatest Hits" (שנת 2003), ו"The Moment" (שנת 2004). לאחר מכן, סטנספילד לקחה הפסקה מהמוזיקה והתמקדה בקריירה הקולנועית שלה. ב-2008 היא שיחקה בסרט "The Edge of Love" ובשנת 2014 שיחקה בסרט "Northern Soul". סטנספילד הוציאה את אלבומה השביעי "Seven" ב-31 בינואר 2014. הסינגל המוביל שלו "Can't Dance" שוחרר דיגיטלית ב-16 באוקטובר 2013. היא קידמה את אלבום ההופעות האירופאי שלה "Seven Tour" ב-2013 ו-2014. אלבומה האחרון Deeper יצא ב-6 באפריל 2018. ביוני 2018, בעקבות רצף של תאריכי הופעות סולד אאוט באירופה, הכריזה סטנספילד על סיבוב ההופעות שלה בצפון אמריקה, שהחל באוקטובר 2018. סטנספילד זכתה בפרסים רבים, כולל שלושה פרסי המוזיקה הבריטית, פעמיים פרסי אייבור נובלו, פרסי המוזיקה של בילבורד, פרסי המוזיקה העולמית, פרס ASCAP (האגודה האמריקאית למלחינים, מחברים ומוציאים לאור), פרס Women's World Award, פרס Silver Clef Award ופעמיים פרסי DMC. היא מכרה למעלה מ-20 מיליון אלבומים ברחבי העולם, כולל חמישה מיליון של Affection. בדצמבר 2016, המגזין בילבורד דירג אותה כאמנית הדאנס ה-46 המצליחה ביותר בכל הזמנים.[1]

חיים מוקדמים והחלת הקריירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטנספילד נולדה בבית החולים "Crumpsall" במנצ'סטר, אנגליה.[2] הוריה הם מריון (נפטר ב-27 בספטמבר 2013)[3] וקית' סטנספילד,[4] ויש לה שתי אחיות, קארן וסוזן.[3] משפחתה עברה להיווד ב-1976, ולאחר מכן לרוצ'דייל ב-1977. סטנספילד למדה בבית הספר סידל מור (הייווד), בחטיבת הביניים רדברוק שם זכתה בתחרות הכישרונות השנתית, ובבית הספר הקהילתי אוולדר היל (שניהם ברוצ'דייל).[5] היא גדלה והאזינה למוזיקת נשמה, והצהירה שהזיקה של אמה לתקליטים של דיאנה רוס ושל הסופרימס הייתה ההשפעה המוזיקלית הראשונה שלה, סטנספילד ציטטה את מרווין גיי, להקת Chic ואת בארי וייט כהשפעות מוזיקליות עיקריות אחרות.[6] ב-1980 זכתה סטנספילד בתחרות השירה "Search for a Star"[7] שנערכה במועדון הלילה Talk of the Town, וב-1981 יצא הסינגל הראשון שלה "Your Alibis" על ידי דוויל רקורדס (Devil Records). בשנת 1982, היא הופיעה בתוכנית הטלוויזיה "Bring Me the Head of Light Entertainment" בITV Granada. במקביל, סטנספילד חתמה על חוזה הקלטות עם פולידור רקורדס. בשנת 1983, ג'וני המפ הפיק עבור טלוויזיה גרנדה סרט תיעודי בבימויו של פיט ווקר "Born in the Sixties: Lisa Stansfield". זה היה פרופיל של הזמרת השואפת, והוא כלל את התגובות שלה ושל אמה ואחיותיה, וכמה שירים ששרה סטנספילד. כמו כן, בשנת 1983, היא הייתה מנחה שותפה בתוכנית הילדים "Razzmatazz" והופיעה בסדרת טלוויזיה נוספת לילדים "The Krankies Klub". בין 1982 ל-1983, סטנספילד הוציאה את שלושת הסינגלים הבאים שלה: "The Only Way" "Listen to Your Heart" ו"I Got a Feeling". הקלטותיה המוקדמות נאספו ויצאו באלבום "In Session" בספטמבר 1996.

קריירת מוזיקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

Blue Zone (1984–1988) ב-1984, סטנספילד וחבריה לשעבר ללימודים, איאן דוויני ואנדי מוריס, לאחר שעבדו יחד על הפקה מוזיקלית בבית הספר ("סכיזופרניה", בבימויה של המורה לדרמה כריסטין דוסון), החלו לשתף פעולה מוזיקלית, וב-1986 הקימו את הלהקה Blue Zone.[4] הם כתבו כמה שירים, הפיקו דמו ולקחו אותו לחברות תקליטים. חברת תקליטי האינדי הקטנה Rockin' Horse Records החתימה אותם ב-1985, ושנה לאחר מכן חברת התקליטים נקנתה על ידי אריסטה רקורדס. לאחר שהוציאו את שני הסינגלים הראשונים שלהם ב-1986, "Love Will Wait" ו-"Finest Thing", הוציאה אריסטה את "On Fire" באוקטובר 1987. בדיוק כשהסינגל טיפס במצעדים (מספר תשעים ותשע בממלכה המאוחדת), הוא הוסר על ידי חברת התקליטים בעקבות ההשרפה בקינגס קרוס. הסינגל הבא של הלהקה, "Thinking About His Baby", יצא בינואר 1988 והגיע למקום השבעים ותשע בבריטניה. הצד א' וצד ב' של השיר, "Big Thing", הפך לפופולרי ברדיו ובמועדונים. ביולי 1988, "Jackie" הוצא לאור כסינגל מחוץ לבריטניה, והגיע למקום ה-37 במצעד שירי הדאנס קלאב, ולמקום ה-54 במצעד הבילבורד הוט 100 בארצות הברית. תאריך היציאה של האלבום Big Thing של Blue Zone, שהוקלט ב-1987, נדחה פעמים רבות על ידי חברת התקליטים. לבסוף, הוא שוחרר מחוץ לבריטניה בנובמבר 1988 ללא קידום נוסף. האלבום כלל שירים שנכתבו על ידי Blue Zone, מלבד השיר "Jackie", שנכתב על ידי בילי סטיינברג וטום קלי. פול סטיילי או'דאפי, מלבד הרצועה "Perfect Crime", שהופקה על ידי Blue Zone. ריק ווייק גם היה שותף להפקה של "Jackie" ו-"Perfect Crime".

Affection (1989–1990) בתחילת 1989, סטנספילד כתבה והקליטה את "People Hold On" לאלבומו של קולדאקט "What's That Noise?". הסינגל שוחרר במרץ 1989, והגיע למקום השישי במצעד שירי הדאנס קלאב בארצות הברית ולמקום האחד עשר בבריטניה. הודות לעוצמתו של הלהיט הזה, אריסטה רקורדס החתימה את סטנספילד על עסקת סולו. אלבום הבכורה שלה "Affection" יצא ב-20 בנובמבר 1989. סטנספילד כתבה את כל השירים יחד עם איאן דווייני ואנדי מוריס. דווייני ומוריס גם הפיקו את האלבום, מלבד "This Is the Right Time", שהופק על ידי Coldcut. האלבום (Affection) זכה לשבחי ביקורת ממבקרי המוזיקה וזכה להצלחה מסחרית. הוא הגיע לעשירייה הראשונה במצעדים ברחבי העולם, כולל מקום ראשון באוסטריה ואיטליה, מקום שני בבריטניה, גרמניה, ספרד, שוודיה ושווייץ, מקום שלישי בבלגיה, מקום חמישי בניו זילנד, מקום שישי בהולנד ובנורווגיה, ומספר 7 באוסטרליה וקנדה. בארצות הברית, הוא הגיע למקום החמישי במצעד אלבומי ה-R&B/היפ-הופ, ולמקום התשיעי במצעד הבילבורד 200. האלבום מכר למעלה מחמישה מיליון עותקים ברחבי העולם וזכה לפלטינה משולשת בבריטניה, פלטינה בארצות הברית, קנדה, גרמניה, ספרד, שוודיה ושווייץ, ולמעמד של זהב בצרפת, פינלנד ואוסטריה. האלבום כולל את להיטה הגדול ביותר של סטנספילד ומה שמהווה כשיר החותם שלה "All Around the World". השיר הגיע למקום הראשון במדינות רבות, כולל בריטניה, אוסטריה, בלגיה, הולנד, נורווגיה וספרד. בארצות הברית, "All Around the World" הגיע למקום הראשון ב"Hot Dance Club Songs" ובמצעד שירי ה-R&B/היפ-הופ, והגיע למקום השלישי במצעד הבילבורד הוט 100. הסינגל הגיע למעמד של פלטינה בארצות הברית על מכירת יותר ממיליון עותקים, וזהב במדינות רבות אחרות, כולל בריטניה, גרמניה, אוסטרליה, שוודיה ואוסטריה. בבריטניה, סינגלים נוספים מהאלבום הגיעו למקום העשירי ("Live Together"), שלוש עשרה ("This Is the Right Time") ועשרים וחמישה ("What Did I Do to You?") במצעד. בארצות הברית, "You Can't Deny It" הגיע למקום הראשון בHot R&B/Hip-Hop Songs, למקום השני בHot Dance Club Songs, ולמקום ה-14 ב-Billboard Hot 100. "This Is the Right Time" הגיע למקום הראשון בHot Dance Club Songs, למקום ה-13 בHot R&B/Hip-Hop Songs, ולמקום ה-21 בBillboard Hot 100. סטנספילד גם עשתה סיבובי הופעות באירופה ובארצות הברית ב-1990 כתמיכה באלבום, ובסופו של דבר הוציאה את הסרטון הביתי " Live! All Around the World". הודות לאלבום "Affection" ולסינגל מתוכו ""All Around the World", היא זכתה בפרסים רבים, ביניהם פרס של פרסי המוזיקה הבריטית, פרס של פרסי המוזיקה של בילבורד, פרס של פרסי המוזיקה העולמית, פרס האגודה האמריקאית למלחינים, מחברים ומוציאים לאור, פרס של פרסי אייבור נובלו, פרס Silver Clef ופרסי DMC. סטנספילד הייתה מועמדת גם לשני פרסי גראמי בקטגוריות פרס גראמי לתגלית השנה והופעת הפופ הנשית הטובה ביותר. זמן קצר לאחר הצלחתה, היא ערכה שתי הופעות צדקה. בדצמבר 1989, סטנספילד הייתה חלק מBand Aid II, בוצת צדקה שנוסדה כדי לגייס כסף למאמצים נגד העוני באתיופיה והקליטה את "Do They Know It's Christmas?", שעמד בראש מצעד הסינגלים הבריטי במשך שלושה שבועות. מאוחר יותר היא ביצעה קאבר ל"Down in the Depths" שנכלל באלבום הצדקה "Red Hot + Blue" למען המלחמה באיידס שיצא בספטמבר 1990, וגם צילמה עבורו קליפ.

(1992–1991) Real Love ב-1991 הקליטה סטנספילד את אלבום האולפן השני שלה Real Love, והוציאה אותו ב-11 בנובמבר 1991. היא כתבה את כל השירים יחד עם איאן דווייני ואנדי מוריס, שגם הפיק את האלבום. הוא זכה לביקורות חיוביות ממבקרי מוזיקה והגיעה לעשירייה הראשונה במצעדים במדינות שונות, כולל המקום השלישי בבריטניה, המקום החמישי בהולנד, המקום התשיעי בגרמניה, והמקום העשירי בבלגיה. בארצות הברית, הוא הגיע למקום השישי במצעד אלבומי ה-R&B/היפ-הופ, ולמקום ה-43 במצעד הבילבורד 200. האלבום זכה למעמד של פלטינה כפולה בבריטניה וזהב בארצות הברית, קנדה, גרמניה ושווייץ. הסינגל הראשון "Change" הפך ללהיט, והגיע לטופ 10 באיטליה, בלגיה, ספרד, הולנד, קנדה ובריטניה. בארצות הברית הוא הגיע למקום הראשון במצעד שירי הדאנס קלאב, למקום ה-12 במצעד שירי ה-R&B/היפ-הופ, ולמקום ה-27 במצעד הבילבורד הוט 100. הסינגל השני מהאלבום, "All Woman", הגיע לטופ 40 במדינות שונות באירופה, כולל מספר עשרים בבריטניה. בארצות הברית הוא זכה להצלחה במצעד ה-Hot R&B/Hip-Hop Songs, והגיע למקום הראשון במצעד זה באפריל 1992. במצעד ה-Billboard Hot 100, השיר הגיע למקום החמישים ושש. שני הסינגלים הבאים שיצאו באירופה כללו את "Time to Make You Mine" ו-"Set Your Loving Free", שהגיעו למקום ה-14 וה-28 בבריטניה. הסינגל האחרון בארצות הברית, "A Little More Love", הגיע למקום השלושים במצעד הHot R&B/Hip-Hop Songs. ב-1992, סטנספילד יצאה לסיור הופעות בבאירופה, אסיה וארצות הברית, והוציאה את הסרטון הביתי "Live at Wembley". בסוף 1992 היא הייתה שותפה לכתיבה והקליטה את השיר "Someday (I'm Coming Back)" עבור האלבום של פסקול המצליח The Bodyguard. השיר שוחרר כסינגל באירופה בדצמבר 1992, אחריי I Will Always Love You של ויטני יוסטון, והגיע לעשירייה הראשונה בבריטניה. היא גם כתבה שיר לדיון וורוויק בשם "Friends Can Be Lovers", אותו הפיקו איאן ואנדי יחד עם שיר נוסף שכתבה דיאן וורן, "Much Too Much". ליסה שרה קולות רקע ב-2 הרצועות, המופיעות באלבום של דיון וורוויק "Friends Can Be Lovers".

(1996–1993) So Natural

באפריל 1993, הוציא ג'ורג' מייקל את המיני-אלבום צדקה שלו "Five Live" (ביחד עם קווין). הוא כלל את השיר These Are the Days of Our Lives שהוקלט עם סטנספילד וקווין במופע המחווה לפרדי מרקיורי באפריל 1992. האלבום זכה להצלחה והגיע למקום הראשון בבריטניה שם שהה שלושה שבועות במצעדים. במהלך קונצרט המחווה של פרדי מרקורי, שיצא גם בVHS, סטנספילד הופיעה גם עם I Want to Break Free. בתחילת 1993 היא כתבה והקליטה את "In All the Right Places" שהיה פסקול הסרט הצעה מגונה (סרט), בכיכובם של רוברט רדפורד ודמי מור. הסינגל יצא במאי 1993, והגיע למקום השמיני בבריטניה ובאירלנד. מאוחר יותר הוא נכלל באלבום האולפן השלישי של סטנספילד, So Natural, שיצא ב-8 בנובמבר 1993. So Natural זכה לביקורות חיוביות ממבקרי המוזיקה, והופיע בצורה מתונה במצעדים, הגיע למקום השישי בבריטניה וקיבל מעמד של פלטינה. זה גם הגיע לשיא בין ארבעים הראשונים באיטליה, שוודיה, גרמניה, שווייץ, אוסטריה והולנד. האלבום קודם על ידי שני סינגלים, "So Natural" ו-"Little Bit of Heaven", שהגיעו למקומות החמש עשרה והשלושים ושתיים בבריטניה. האלבום לא יצא לאור בצפון אמריקה. בשנת 1994, סטנספילד הופיעה ביפן ובבריטניה. בסוף 1994 היא הוציאה שני סינגלים בארצות הברית: "Make It Right" מתוך אלבום הפסקול "Beverly Hills 90210: The College Years" של הסדרה בוורלי הילס 90210 ואת "Dream Away" (דואט עם בייביפייס) מתוך הסרט ריצ'ארד וסוד הספרים האבודים. סטנספילד גם הקליטה את הקאברים לשירים הבאים: "Friday's Child" עבור No Prima Donna: The Songs of Van Morrison (שנת 1994), "They Can't Take That Away from Me" מהאלבום "The Glory of Gershwin" (שנת 1994), "Just to Keep You Satisfied" מהאלבום Inner City Blues: The Music of Marvin Gaye (שנת 1995) ו-"Take Me Away" (דואט עם Aska) לאלבום "Chage and Aska" (שנת 1996).

(2000–1997) Lisa Stansfield אלבום האולפן הרביעי שלה " Lisa Stansfield" יצא ב-21 במרץ 1997. הוא זכה לביקורות חיוביות ממבקרי מוזיקה, וזכה להצלחה מסחרית, הגיע למקום השני בבריטניה, למקום השישי בבלגיה, והגיע לשיא בין ארבעים הראשונים במדינות רבות באירופה וביפן. הוא אף הגיע למעמד של זהב בבריטניה, ספרד ושווייץ. בארצות הברית האלבום הגיע לשיאו למקום ה-30 במצעד אלבומי ה-R&B/היפ-הופ, ולמקום ה-55 במצעד הבילבורד 200. הסינגלים שיצאו באירופה כללו את "People Hold On (The Bootleg Mixes)," "The Real Thing," "Never, Never Gonna Give You Up," ואת "The Line." כולם נכנסו למצעד הסינגלים הבריטי והגיעו למספרים ארבע, תשע, עשרים וחמש ושישים וארבע, בהתאמה. בארצות הברית, "Never, Never Gonna Give You Up" הגיע לשיא במקום השבעים וארבע במצעד הבילבורד הוט 100 ולמקום הראשון בBillboard Top Dance Tracks. האלבום גם הוליד ארבעה סינגלים-מספר 1 במצעד שירי הדאנס קלאב של המגזין בילבורד: "People Hold On (The Bootleg Mixes)," "Never, Never Gonna Give You Up," "Never Gonna Fall," ו-"I'm Leavin'". הצלחה זו גרמה לאריסטה רקורדס להוציא את "The Remix Album" ביוני 1998. סטנספילד ביצעה סיבובי הופעות בדרום אמריקה, ארצות הברית ואירופה ב-1997 וב-1998 כדי לקדם את האלבום. ביולי 1999, הדואט של סטנספילד עם בארי וייט "The Longer We Make Love" שוחרר כסינגל מאלבומו "Staying Power". בסוף שנת 2000, היא הקליטה 2 שירי קאברים: "You Keep Me Hangin' On" של הסופרימס מהאלבום " Motown Mania" (יצא לאור בדצמבר 2000) ו"Somewhere My Baby Waits for Me" כפס הקול של מארגנת החתונות (יצא לאור בינואר 2001).

(2003–2001) Face Up and Biography: The Greatest Hits סטנספילד הוציאה את אלבום האולפן החמישי שלה Face Up ב-20 ביוני 2001. הוא כלל שירי פאנק (Funk) ומוזיקת נשמה וגם את השימוש ההרפתקני במקצבי 2-step garage בסינגל המוביל "Let's Just Call It Love". עם זאת, Face Up הופיע בצורה לא מוצלחת במצעדים, והגיע לארבעים הראשונים במדינות בודדות בלבד, כולל שווייץ, אוסטריה, גרמניה ובריטניה. האלבום לא שוחרר בצפון אמריקה. סטנספילד ביצעה סיבובי הופעות באירופה בשנים 2001 ו-2002. ב-3 בפברואר 2003, סטנספילד הוציאה את אלבום הלהיטים הגדולים הראשון שלה, "Biography: The Greatest Hits". הוא הגיע למקום השלישי בבריטניה (שם הגיע למעמד של זהב) למקום הרביעי באיטליה, וגם במדינות אחרות באירופה. זה הונפק במקביל בDVD. סטנספילד ביצעה סיבובי הופעות במרץ ובאפריל 2003 כדי לקדם את האוסף. ביוני 2003, אריסטה רקורדס שידרה מחדש את כל אלבומי האולפן שלה והוציאה אותם מחדש בנפרד עם רצועות בונוס. האוסף השלם, מארז של שישה תקליטורים, הונפק במקביל. בנובמבר 2003, היא הופיעה בפס הקול של הסרט חיוך של מונה ליזה עם השיר "I've Got the World on a String".

(2012–2004) The Moment

בשנת 2004, סטנספילד הקליטה את "Too Hot" עבור האלבום "The Hits: Reloaded" של Kool & the Gang (יצא לאור באפריל 2004) ואת "Breath In, Breath Out" (בדואט עם Lââm) עבור אלבומה שכותרתו פשוט הייתה Lââm (יצא בספטמבר 2004). לאחר שמילאה את חובתה כלפי Arista Records, סטנספילד חתמה ב-ZTT Records. זוכה פרס הגראמי טרבור הורן הפיק את אלבומה הבא מוכוון מוזיקת פופ The Moment, שיצא בבריטניה ב-27 בספטמבר 2004. הוא התקבל היטב על ידי מבקרי המוזיקה, אך נכשל מסחרית בבריטניה והגיע לשיא במקום החמישים ושבעה. בפברואר 2005, The Moment הונפק בשאר אירופה על ידי "Edel SE & Co. KGaA" והשיג הצלחה מתונה במצעדים באוסטריה, גרמניה ושווייץ, והגיע למספרים חמש עשרה, שש עשרה ועשרים ושתיים, בהתאמה. זה גם הגיע למעמד של זהב בגרמניה. ידי שני סינגלים: "Treat Me Like a Woman" ו-"If I Hadn't Got You". היא ביצעה סיבוב הופעות באירופה ביוני ויולי 2005.

(2016–2013) Seven בין מאי ליולי 2013, סטנספילד יצאה לסיבוב הופעות באירופה ושרה את להיטיה הגדולים. ב-13 באוגוסט 2013, היא הודיעה שאלבום האולפן השביעי שלה בשם הפשוט Seven ייצא ב-21 באוקטובר 2013.[8] באוקטובר 2013, הוכרז כי תאריך היציאה של האלבום נדחק ל-31 בינואר 2014 בגרמניה, ול-10 בפברואר 2014 בבריטניה. הסינגל הראשון, "Can't Dance", הושמע בבכורה בתוכנית של קן ברוס בBBC Radio 2 ויצא דיגיטלית ב-16 באוקטובר 2013. Seven, שהופק ונכתב בבריטניה על ידי סטנספילד ואיאן דווייני, כולל את השירים "Can't Dance", "The Rain", "Stupid Heart", "Conversation", "The Crown", "So Be It".," ו-"Picket Fence"[8] הוקלט בו זמנית בלוס אנג'לס ובמנצ'סטר, סטנספילד שיתפה פעולה עם ג'ון רובינסון (מתופף) וזוכה פרס הגראמי ג'רי היי, ששניהם היו חלק בלתי נפרד מהיצירה של האלבומים Off the Wall, Thriller ו-Bad של מייקל ג'קסון.[8] "Carry On" נבחר כסינגל השני, והקליפ שלו הוצג בבכורה ב-31 בינואר 2014.[9] האלבום הגיע לשיא במקום ה-13 בבריטניה. כמו כן שוחררה מהדורת דלוקס הכוללת חומרי בונוס. סטנספילד הופיעה בממלכה המאוחדת בנובמבר 2013, וסיבוב ההופעות שלה "Seven Tour" נמשך באירופה במאי ויוני 2014.[10] סיבוב ההופעות הסתיים בסדרה של קונצרטים בבריטניה בספטמבר 2014 ובמדינות אחרות באירופה באוקטובר ובנובמבר 2014. באוקטובר 2014, Seven שוחרר מחדש בתור Seven+ כולל שיר אחד חדש וחמישה עשר רמיקסים.[11] בנובמבר 2014, הוציאה Edsel Records את The Collection 1989–2003, ערכת קופסה של שלושה עשר תקליטורים וחמישה DVD, עם חמישה מאלבומי האולפן של סטנספילד ורצועות נוספות נדירות, רמיקסים, סרטוני פרומו, קטעי הופעות חיות וראיונות חדשים.[12][13] כל האלבומים יצאו גם בנפרד. האלבום/קליפ Live in Manchester שוחרר ב-28 באוגוסט 2015.[14] (2021–2017) Deeper וסיבוב הופעות באוקטובר 2017, סטנספילד הכריזה על אלבומה החדש Deeper, ועל סיבוב הופעות באירופה.[15] הוא שוחרר ב-6 באפריל 2018.[16] בבריטניה, Deeper הגיע למקום ה-15 במצעד האלבומים הבריטי[17] בעוד שהסינגל "Everything" הגיע למקום הראשון בSoul Chart. בארצות הברית, הסינגל "Never Ever" הגיע למקום השישי במצעד שירי הדאנס קלאב. זה סימן את הופעתה הראשונה במצעד מזה 20 שנים, לאחר ש"I'm Leavin'" הגיע לראש המצעד ב-1998.[18] ביוני 2018, בעקבות שורה של תאריכי סיבוב הופעות באירופה, הודיעה סטנספילד על תחילת סיבוב ההופעות שלה בצפון אמריקה באוקטובר.[19] זה היה סיבוב ההופעות הראשון שלה בצפון אמריקה מזה שני עשורים, והוא החל ב-9 באוקטובר בטורונטו וכלל עצירות במונטריאול, בוסטון, ניו יורק, פילדלפיה, אטלנטה, שיקגו, לוס אנג'לס ועוד, לפני שהסתיים בסן פרנסיסקו ב-26 באוקטובר. באוקטובר 2019, יצאה סטנספילד בסיבוב הופעות בשם "Affection 30th Anniversary Tour" שחגג 30 שנים לאלבום הבכורה שלה. בנובמבר באותה שנה יצא האלבום מחדש בויניל. סטנספילד הייתה אורחת מיוחדת בסיבוב הופעות הקיץ של סימפלי רד ב-6 ביולי 2021.

קריירת משחק

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי 1999, סטנספילד עשתה את הופעת הבכורה שלה בסרט. היא גילמה את ג'ואן וודקוק בסרט Swing בבימויו של ניק מיד, גם בכיכובו של הוגו ספיר, והקליטה שירים לפסקול. האלבום, המלא ברצועות של ג'אז וסווינג, יצא לאור ב-10 במאי 1999. האלבום "Swing: Original Motion Picture Soundtrack" זכה לביקורות חיוביות ממבקרי מוזיקה, והגיע לשיא במקום השישי במצעד טופ אלבומי הג'אז של מגזין הבילבורד. בפברואר 2002 היא הופיעה לראשונה על הבמה במחזה מונולוגים מהווגינה בArts Theatre בוסט אנד (רובע), ביחד עם אניטה דובסון וסיסיליה נובל. סטנספילד שיחקה את עצמה בסדרה הקומית Monkey Trousers באמצע שנת 2005. בסוף 2006 היא הופיעה בסדרת הדרמה Goldplated כשגילמה את טריני ג'יימיסון. בספטמבר 2007, סטנספילד הופיע בסדרת טלוויזיה נוספת, Agatha Christie's Marple המבוססת על ספריה וסיפוריה הקצרים של אגתה כריסטי. היא גילמה את מרי דוראנט בפרק שכותרתו "Ordeal by Innocence". סטנספילד דיבבה את אחת הדמויות (מילי, שדון) לגרסה האנגלית של סרט האנימציה הפיני Quest for a Heart, שיצא בדצמבר 2007. היא גם הקליטה את שיר הנושא שנכתב על ידי צ'רלי מול ולי הול. סטנספילד הצטרפה לצוות השחקנים של הסרט "The Edge of Love" משנת 2008 בבימויו של ג'ון מייברי, כשגילמה את התפקיד של רות ויליאמס. ב-2009, היא שיחקה בסרט התיעודי בבימויו של ניק מיד, Dean Street Shuffle כשהיא מגלמת את עצמה. ב-2012 היא שיחקה בתפקיד בסרטה של איליין קונסטנטין, Northern Soul. הסרט, המתרחש ב-1974, הוא דוקודרמה עצמאית על התופעה והדור החברתיים של מוזיקת הנורת'רן סול ויצא לאקרנים ב-2014.

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1987 נישאה סטנספילד למעצב האיטלקי אוגוסטו גרסי, אותו הכירה במהלך חופשה בתוניסיה. הטקס נערך בכנסיית הלב הקדוש ברוצ'דייל. בני הזוג עברו להתגורר בזגארולו באיטליה, אך נישואיהם נמשכו ארבעה חודשים בלבד. לאחר סיום הנישואים, חזרה סטנספילד לבריטניה. לאחר שנים רבות של חברות ואירוסין, היא ואיאן דווייני נישאו ב-25 ביולי 1998. הטקס המינימליסטי נערך בוושינגטון סקוור פארק בניו יורק, והאורחים היחידים היו הוריה ואמו.[2] בשנת 2008, סטנספילד מכרה את ביתה הוויקטוריאני עם שישה חדרי שינה בדרך טורקה (Torca Road) בדאלקיי, אירלנד, תמורת 6 מיליון אירו לאיל העסקים של יורקשייר אד קלארק (לאחר שביקשה במקור 8 מיליון אירו במאי 2007).[20]

דיסקוגרפייה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Affection (1989).
  • Real Love (1991).
  • So Natural (1993).
  • Lisa Stansfield (1997).
  • Face Up (2001).
  • The Moment (2004).
  • Seven (2014).
  • Deeper (2018).

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ליסה סטנספילד בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Greatest of All Time Top Dance Club Artists, Billboard, ‏2016-12-01 (באנגלית אמריקאית)
  2. ^ 1 2 http://www.lisastansfield.net/bio.html
  3. ^ 1 2 https://www.manchestereveningnews.co.uk/news/local-news/shock-as-singers-mum-dies-at-holiday-1046457
  4. ^ 1 2 https://www.encyclopedia.com/education/news-wires-white-papers-and-books/stansfield-lisa
  5. ^ Manchester Evening News, Playing Pooh in the school play was my big break, Manchester Evening News, ‏2006-06-07 (באנגלית)
  6. ^ Fort Worth Star Telegram 14 August 1997 "Britain's queen of soul prepares to re-conquer the world" by Fred Shuster p.58
  7. ^ Publications from Great British Life: Cheshire Life, www.greatbritishlife.co.uk
  8. ^ 1 2 3 https://web.archive.org/web/20130817083133/http://lisa-stansfield.com/lisa-announces-new-album-seven-and-uk-tour/
  9. ^ 'Carry On' Announced As New Single - Lisa Stansfield, web.archive.org, ‏2014-02-22
  10. ^ Lisa Stansfield, Gigs and Tours (באנגלית)
  11. ^ Lisa Stansfield - Seven+ (באנגלית), 2014, נבדק ב-2023-10-01
  12. ^ Lisa Stansfield - The Collection : tracklists, web.archive.org, ‏2014-10-27
  13. ^ Exclusive: First pictures takes you inside the reissues 'The Collection 1989-2003', LISA STANSFIELD | THE OFFICIAL FANSITE (באנגלית)
  14. ^ earMUSIC - LISA STANSFIELD - THE NEW LIVE ALBUM “LIVE IN MANCHESTER” OUT AUGUST 28th, web.archive.org, ‏2015-07-01
  15. ^ Lisa Stansfield announces "Deeper" album release date. First track "Everything" now available., earMUSIC (באנגלית אמריקאית)
  16. ^ Deeper, 2018, נבדק ב-2023-10-01
  17. ^ https://www.officialcharts.com/artist/25590/lisa-stansfield/
  18. ^ Lisa Stansfield | Biography, Music & News, Billboard (באנגלית אמריקאית)
  19. ^ Macon Prickett, Legendary Soul Singer Lisa Stansfield Announces North American Tour Dates, BroadwayWorld.com (באנגלית)
  20. ^ Vincent Browne puts beloved house for sale as Village proves too costly for him, Independent.ie, ‏2010-09-12 (באנגלית)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ליסה_סטנספילד&oldid=39427011"