לדלג לתוכן

מדינת אידל-אורל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מדינת אידל-אורל
İdel-Ural ştatı
אידל-אורל במרכז המחוז הפדרלי של הוולגה.
ממשל
Sadri Maqsudi
רשות מחוקקת Millät Mäclese עריכת הנתון בוויקינתונים
גאוגרפיה
יבשת אירופה עריכת הנתון בוויקינתונים
היסטוריה
תאריכי הקמה 1 במרץ 1918 עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריכי פירוק 28 במרץ 1918 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מדינת אידל-אורל הייתה רפובליקת טטרית קצרת מועד שמרכזה היה בקאזאן שביקשה לאחד את הטטרים, בשקירים, הגרמנים של הוולגה (אנ') ואת הצ'ובשים במהלך מלחמת האזרחים הרוסית. חלק ראו בה ניסיון לשחזר את חאנות קאזאן. הרפובליקה הוכרזה ב-1 במרץ 1918 על ידי קונגרס של מוסלמים מרוסיה וסיביר. "אידל-אורל" פירושו "וולגה-אורל" בשפה הטטרית.

הרפובליקה, שבפועל כללה רק חלקים מקאזאן, נכבשה על ידי הצבא האדום ב-28 במרץ 1918.[1][2][3]

נשיא אידל-אורל, סאדרי מקסודי ארסל, נמלט לפינלנד בשנת 1918. הוא נקלט על ידי שר החוץ הפיני קרל אנקל. הנשיא הגולה גם נפגש עם נציגי אסטוניה לפני שהמשיך ב-1919 לשוודיה, גרמניה וצרפת, בחיפוש אחר תמיכה מערבית.

אידל-אורל הייתה רשומה בין "מדינות שבויות" (אנ') בחוק הציבורי מהמלחמה הקרה (1959) של ארצות הברית.[4][5]

סמל לגיון אידל-אורל של הוורמאכט

בשנת 1942 הקים הוורמאכט לגיון בשם אידל-אורל (גר') ששירתו בו 12,500 מוסלמים וטטרים שפוצלו לשבעה גדודים ובהם בין 825 ל-831 חיילים. ב-23 בפברואר 1943, סמוך לוויטבסק, ערק גדוד 825 מהלגיון לצד הפרטיזנים.

אחד ממנהיגי הלגיון[דרושה הבהרה] היה המשורר הטטרי מוסא ג'ליל (אנ'), שהוצא להורג על ידי הגסטאפו באשמת חבלה.[דרוש מקור]

בשנת 2018 הוקמה תנועת אידל-אורל החופשית שמטרתה להחיות מדינה זו.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מדינת אידל-אורל בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ The Trans Bulak Republic- view after 85 years[דרושה הבהרה]
  2. ^ Commissar and Mullah: Soviet-Muslim Policy from 1917 to 1924, Glenn L. Roberts, Universal-Publishers, 2007, p.178
  3. ^ The New Central Asia: The Creation of Nations, Olivier Roy, I.B.Tauris, 2000, p.44
  4. ^ Campbell, John Coert (1965). American Policy Toward Communist Eastern Europe: the Choices Ahead. University of Minnesota Press. p. 116. ISBN 0-8166-0345-6.
  5. ^ דו"ח שבועי של טטרים ובשקירים