יומן מסנן ההשחתות

'{{פירוש נוסף|נוכחי=ערך כללי על מחלת הסוכרת}} {{מחלה |שם=סוכרת |תמונה=[[קובץ:Blue circle for diabetes.svg|200px]] |כיתוב=הסמל הבינלאומי למחלת הסוכרת |שם בלועזית=Diabetes mellitus |InfoMed= |ICD10={{ICD10|E|10||e|10}}–{{ICD10|E|14||e|10}} |ICD9={{ICD9|250}} |ICDO= |OMIM= |DiseasesDB= |MedlinePlus= |eMedicine={{EMedicine|Subj=article|Topic=117739}} {{EMedicine|Subj=article|Topic=117853}} |DSM-5= |Mesh= }} [[קובץ:Inzulín.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[אינסולין]] להזרקה]] [[קובץ:Insulin pump with infusion set.jpg|שמאל|ממוזער|250px|משאבת אינסולין עם עירוי]] '''סֻכֶּרֶת''' (ב[[לטינית]]: '''Diabetes mellitus''') היא [[מחלה]] [[מטבוליזם|מטבולית]] המתאפיינת בריכוז גבוה של [[גלוקוז]] ב[[דם]] ולעתים גם ב[[שתן]]. [[ארגון הבריאות העולמי]] מכיר בשלוש צורות עיקריות של סוכרת: '''[[סוכרת מסוג 1]]''' (סווגה בעבר כ"סוכרת התלויה ב[[אינסולין]]" וכ"[[סוכרת נעורים]]"), '''סוכרת מסוג 2''' (סווגה בעבר כ"סוכרת שאיננה תלויה באינסולין"), ו'''[[סוכרת בהיריון]]'''{{הערה|שם=WHO1999-DefDiagClass|1=[http://whqlibdoc.who.int/hq/1999/WHO_NCD_NCS_99.2.pdf Definition, Diagnosis and Classification of Diabetes Mellitus and its Complications] [[ארגון הבריאות העולמי]], 1999}}. כל צורות הסוכרת נגרמות בגלל קושי בייצור אינסולין או בקליטתו: מצב שבו [[תאי בטא]] ב[[לבלב]] לא מייצרים מספיק אינסולין ומצב בשם [[תנגודת אינסולין]] המתבטא ברגישות פחותה של התאים לאינסולין בצד ייצור עודף שלו{{הערה|{{Cite news | url = http://www.healthline.com/health/diabetes/insulin-resistance-symptoms#Overview1 | title = Symptoms of Insulin Resistance | newspaper = Healthline | access-date = 2016-10-24 }}}}. החולים בסוכרת סובלים משני מצבי קצה הפוכים: מצב של '''עודף גלוקוז בדם''' ([[היפרגליקמיה]]), שנוצר לרוב מכמות לא מספקת של אינסולין בדם, ומצב של '''מיעוט גלוקוז בדם''' ([[היפוגליקמיה]]) שנוצר לרוב כתוצאה מכמות גבוהה מדי של אינסולין בדם. בישראל כ-90% מהחולים בסוכרת סובלים מ'''סוכרת מסוג 2''' וכ-10% מ'''[[סוכרת מסוג 1]]'''{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=המרכז הלאומי לבקרת מחלות|כתובת=https://www.health.gov.il/UnitsOffice/ICDC/Chronic_Diseases/Diabetes/Pages/default.aspx|כותרת="סוכרת"|אתר=|תאריך=}}}}, והיא סיבת המוות הרביעית בשכיחותה (2010){{הערה|{{קישור כללי|הכותב=הכנסת:מרכז המידע והמחקר|כתובת=http://www.chemitec.co.il/images/stories/news/sukeret_in_israel.pdf|כותרת=ריכוז נתונים על הסוכרת בישראל (2010)|אתר=|תאריך=}}}}. == היסטוריה == מחלת הסוכרת ידועה עוד מימי קדם, והיא תועדה עוד משנת 100 לפנה"ס ב[[יוון העתיקה]], ואובחנה כמחלה שכרוכה בהטלת [[שתן]] מוגברת וצמאון, מצב שבו המים זורמים בגוף ישר למוצא ומכאן שמה ביוונית Diabetes שפירושו "לעבור דרך" שניתן ע"י ארטאוס מקפדוקיה{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Konstantinos Laios,1 Marianna Karamanou,1 Zenia Saridaki,2 George Androutsos1|שם=Aretaeus of Cappadocia and the first description of diabetes|כתב עת=HORMONES 2012, 11(1):109-113|קישור=https://www.researchgate.net/profile/Marianna_Karamanou/publication/221981946_Aretaeus_of_Cappadocia_and_the_first_description_of_diabetes/links/00b4952bb25ec0281f000000.pdf}}}}. מאוחר יותר הוסף המונח [[wiktionary:mellitus|mellitus]] שפירושו "מתוק כדבש" אולם הגורם לה התגלה רק בסביבות תחילת [[המאה העשרים]]. חלקו של ה[[לבלב]] בסוכרת התגלה בשנת [[1889]] על ידי יוזף פון מרינג ואוסקר מינקובסקי, שגילו שכלבים שמגופם הוסר הלבלב פיתחו את תסמיני הסוכרת, ומתו תוך זמן קצר. ב-1910 העלה סיר אדוארד אלברט שרפלי שייפר את ההשערה שהסוכרת נגרמת ממחסור בגוף בחומר כימי יחיד. לחומר ההיפותטי הוא קרא "[[אינסולין]]". את הטיפול באינסולין לחולי סוכרת פיתח צוות ב[[אוניברסיטת טורונטו]] שב[[קנדה]], שכלל את [[פרדריק בנטינג]], [[ג'ון מקלאוד]], [[צ'ארלס בסט]] וג'יימס קוליפ. בנטינג ובסט חזרו על הניסוי של פון מרינג ומינקובסקי, אך הפעם טיפלו בכלבים חסרי הלבלב בעזרת אינסולין שהפיקו מ[[איי לנגרהנס]] בלבלב של כלבים בריאים. זריקת האינסולין הראשונה ניתנה לחולה בן 14 בשם לאונרד תומפסון ב-[[11 בינואר]] [[1922]]. החומר שבזריקה הראשונה לא היה טהור מספיק, וגרם לתגובה אלרגית, אך תוך 12 יום הצליח הצוות לייצר אינסולין טהור מספיק, והטיפול הוכתר בהצלחה. בנטינג ומקלאוד זכו על כך ב[[פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה]] לשנת [[1923]]. בנטינג מחה על כך שבסט לא שותף בפרס, וחלק איתו את סכום הזכייה, ואילו מקלאוד שיתף בכספי הפרס שלו את קוליפ. החוקרים לא רשמו [[פטנט]] על הטיפול, ובכך הוא הפך לנחלת העולם תוך זמן קצר. ההבחנה בין [[סוכרת מסוג 1]] לסוכרת מסוג 2 נעשתה על ידי [[הרולד הימסוורת]] בשנת [[1935]]. [[יום הסוכרת הבינלאומי]] מצוין ב-[[14 בנובמבר]], יום הולדתו של [[פרדריק בנטינג]]. == אפידמיולוגיה == הסוכרת היא בין המחלות הנפוצות בעולם, ושיעור התחלואה בה נמצא בעלייה מתמדת. בישראל יש כ-458,769 חולים מאובחנים בסוכרת והמהווים 6.5% מהאוכלוסייה ([[2012]]){{הערה|שם=:0|{{קישור כללי|כתובת=http://www.camoni.co.il/index.php?idr=400&p=210714|כותרת=כמוני - הסוכרת במספרים|אתר=כמוני|תאריך_וידוא=2016-10-23}}}}. ישנם בהערכה עוד כ-100 אלף חולים שאינם מאובחנים ובסך הכל כ-7.6%-8.8% מהאוכלוסייה. כ-10% מהחולים במחלה סובלים מ'''[[סוכרת מסוג 1]]''', הדורשת טיפול באמצעות אינסולין וכ-90% '''מסוכרת מסוג 2''', שמטופלת באמצעים שונים לפי הצורך (תזונה, ספורט, תרופות ואינסולין). '''סוכרת מסוג 1''' מופיעה לרוב לפני גיל 30 בעוד שכיחות '''הסוכרת מסוג 2''' עולה עם הגיל וכ-15% מבני 70+ לוקים בה. על פי [[ארגון הבריאות העולמי]], בשנת [[2009]] היו בעולם למעלה מ-220 מיליון חולים בסוכרת, וב-[[2005]] כ-1.1 מיליון בני אדם בעולם מתו ממחלה זו. הארגון מעריך כי משנה זו ועד שנת 2030, יוכפל מספר מקרי המוות{{הערה|1=World Health Organization, Diabetes fact sheet http://www.who.int/mediacentre/factsheets/fs312/en}}. נכון ל־[[2013]], מדינות עם שיעור חולים גבוה מכלל האוכלוסייה (גדול מ-12%) מתרכזות באזור [[אוקיאניה]] (כדוגמת [[מיקרונזיה]] ו[[איי מרשל]] בהם השיעור החולים עומד על 35%) וב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]] (כדוגמת [[ערב הסעודית]], [[קטר (מדינה)|קטר]] ו[[כווית]], בהן אחוז החולים גבוה מ־23%). גם ב[[הרשות הפלסטינית|רשות הפלסטינית]], ב[[לבנון]], ב[[מצרים]] וב[[טורקיה]] שיעור החולים גבוה. מבחינה כמותית, ב[[ארצות הברית]], סין והודו ישנם מעל 20 מיליון חולים בכל אחת מהמדינות. שכיחות גבוהה של סוכרת מסוג 1 מופיעה במדינות [[סקנדינביה]], [[אנגליה]], [[קנדה]] ו[[ערב הסעודית]]. לסוכרת מסוג 2 קיים מרכיב גנטי חזק, ו[[קבוצה אתנית|קבוצות אתניות]] כמו שחורים והיספנים מועדים ללקות בה בין פי שניים לפי שלושה מלבנים. בישראל, השכיחות הגבוהה ביותר של סוכרת מסוג 1 קיימת בקרב יוצאי [[תימן]]. בקרב אוכלוסיית [[ערביי ישראל]] ישנו שיעור כמעט כפול של סוכרת מסוג 2 בהשוואה לאוכלוסייה היהודית{{הערה|[http://www.cbs.gov.il/archive/quarterly/q154_heb.htm תקציר דו"ח מצב מצב בריאות האוכלוסייה הערבית בישראל: 2008]}}. נתון זה מוסבר בחלקו בשכיחות גבוהה יותר של [[עודף משקל]] בקרב ערביי ישראל, ובנוהגים תרבותיים המביאים לצריכה גבוהה של [[פחמימות]], [[שומן רווי]] ו[[סוכר פשוט]], לצד מיעוט ב[[פעילות גופנית]]{{הערה|{{ויקירפואה|סוכרת באוכלוסיה הערבית בישראל - Diabetes in Arab population in Israel}}}}. נכון לראשית [[המאה ה-21|המאה ה־21]], סוכרת היא מהמחלות היקרות ביותר וגובה משאבים גדולים [[מערכת הבריאות בישראל|ממערכות הבריאות]] ברחבי העולם. בישראל, ההערכה היא שמדובר בעלות שנתית כוללת של כ-10 מיליארד שקל{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=|כתובת=http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/660/965.html|כותרת=מעריב:עלות הטיפול בסוכרת|אתר=|תאריך=}}}} ועלות ממוצעת של כ-10,613 ש"ח לחולה{{הערה|שם=:0}} בארה"ב מוערכת עלות הסוכרת ב-245 מיליארד דולר, מתוכם כ-176 מילארד דולר בעלות רפואית ישירה{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.diabetes.org/diabetes-basics/statistics/|כותרת=Statistics About Diabetes|אתר=American Diabetes Association|תאריך_וידוא=2016-10-23}}}}. == הסדרת הגלוקוז בדם ואינסולין == {{הפניה לערך מורחב|ערך = [[אינסולין]]}} [[אינסולין]] הוא [[הורמון]] המופרש מתאי בטא ב[[איי לנגרהנס]] שב[[לבלב]] אל [[מחזור הדם]]. לאינסולין כמה תפקידים בגוף כמו עידוד של [[תא]]ים ל[[מיטוזה|התחלק]] ול[[התמיינות תאים|התמיין]]. בהקשר של סוכרת יש לאינסולין תפקיד מרכזי והוא שליטה ברמת "חומרי המזון" ב[[דם]]. הריכוז של חומרי מזון בדם, כגון [[סוכרוז|סוכר]], [[שומן|שומנים]] ו[[גופי קטון]] (חומרי מזון הנוצרים מפירוק לא מלא של שומנים, בעיקר במצבים של חוסר חמור ב[[גלוקוז]] בתאים) נשלט על ידי האינסולין בשתי דרכים עיקריות: * הראשונה היא ב[[כבד]]. האינסולין מעכב את ייצור הסוכר בכבד מחומרי מוצא ופירוק [[גליקוגן]] (רב-סוכר שמשמש [[חומר תשמורת]] עיקרי לאנרגיה בגוף האנושי) ומעודד את ייצור הגליקוגן מ[[גלוקוז]]. * השנייה היא בתאי ה[[שומן]] וה[[שריר]]. בתאים אלה אינסולין מעודד את הכנסת הגלוקוז לתוך התאים על ידי הגדלת כמות הנשאים שמעבירים גלוקוז על [[קרום התא|קרומי התאים]] ובכך מאפשר הכנסת יותר גלוקוז לתוך התאים ומקטין את כמותו בדם. בנוסף, בתאים אלה אינסולין מעודד את ייצור השומן ומעכב את פירוקו. אינסולין הוא ההורמון המרכזי המשפיע על איזון רמת הגלוקוז בדם, אבל הוא אינו היחיד. [[הורמון|הורמונים]] נוספים משפיעים על רמות הגלוקוז בדם בדרכים שונות ואף משפיעים על רמת האפקטיביות של האינסולין. בין ההורמונים הנוספים ניתן לציין הורמוני דחק ([[דחק|סטרס]]) כגון [[אדרנלין|אנדרנלין]] [[קורטיזול|וקורטיזול]], שפעולתם מביאה לעליה בתנגודת לאינסולין, הורמונים נוספים המופרשים [[לבלב|מהלבלב]] כגון  [[סומטוסטטין]] [[אמלין|ואמלין]] ([[:en:Amylin|Amylin]]), הורמונים המיוצרים ב[[בלוטת התריס]] וכן [[הורמון גדילה|הורמוני גדילה]] שונים. ריבוי ההורמונים וההשפעות ההדדיות שלהם הוא חלק מרכזי בקושי להגיע לאיזון אצל חולי סוכרת, ודרך הפעולה של חלק מהמנגנונים האחראים על כך טרם הובהר לחלוטין {{מקור}}. ==סוגי סוכרת== אומנם כל סוגי הסוכרת מקורם בשיבוש בתפקוד ההורמון אינסולין או בהיעדרו ובעקבות כך קושי באיזון רמות הגלוקוז בדם, אולם סוגי הסוכרת שונים בגורמים להם, עצימות התסמינים, ההשפעה היומיומית על חיי החולה וכן בדרכי הטיפול וההתמודדות. ===סוכרת מסוג 1=== {{ערך מורחב|סוכרת מסוג 1}} כ-10% מחולי הסוכרת סובלים מסוג זה, שהייתה ידועה גם בשם '''"[[סוכרת נעורים]]" ו"סוכרת תלוית אינסולין"'''. עיקר ההופעה היא בחולים מתחת לגיל 30 בייחוד מיד לפני גיל בית-ספר ושוב בגיל ההתבגרות. סוג זה מאופיין בהרס של [[תאי בטא|תאי הבטא]] ב[[לבלב]] האחראים על ייצור ההורמון אינסולין מסיבות שעדיין לא הובהרו לחלוטין. הרס זה, מוביל בסופו של דבר, לחוסר מוחלט באינסולין '''ולתלות מלאה''' במתן אינסולין חיצוני באמצעות זריקות תת-עוריות או [[משאבת אינסולין]]. התגלות המחלה מתרחשת בדרך כלל באופן סוער, כאשר רמת התפקוד של תאי הבטא בלבלב מגיעים לרמה של כ-20% וחלק מהחולים מאובחנים במצב של [[חמצת קטוטית סוכרתית|חמצת קטוטית.]] לאחר אבחון המחלה והתחלת הטיפול, מתקיימת אצל חלק מהחולים תקופה ממושכת (חודשים עד שנים) בה קיים ייצור אינסולין עצמאי מסוים במקביל לקבלת אינסולין ממקור חיצוני, תקופה זאת מוכרת בשם "'''ירח הדבש'''" והיא מסתיימת עם הרס תאי הבטא האחרונים והפסקת ייצור האינסולין בלבלב כליל. נוהגים לחלק את ה[[סוכרת מסוג 1]] לשני סוגים הנבדלים בהימצאות של הוכחות ל[[מחלת חיסון עצמי|תגובה אוטואימונית]] (כלומר תגובה של מערכות ההגנה של הגוף כנגד עצמו): בסוג A1 ישנן הוכחות בדמות [[נוגדן|נוגדנים]] כנגד מרכיבים של תאי הבטא בעוד שבסוג B1 חסרות הוכחות אלה. סוג B1 נדיר יותר וקיים בעיקר אצל [[היספנים]] ו[[אפרו-אמריקאים]]. הסיבה שבגללה תוקפים [[לימפוציט T|תאי T]] (תאי דם לבנים) את תאי הבטא והורסים אותם לא לחלוטין ברורה ולכן לא ניתן למנוע את התפתחות המחלה. אי לכך, סוכרת מסוג 1 היא [[מחלה|מחלה כרונית]] ללא מרפא, והטיפול בה דורש מעקב יומיומי רציף של החולה אחר רמת הגלוקוז בדם באמצעות [[גלוקומטר|מד-סוכר (גלוקומטר)]], והזרקת אינסולין תוך שימוש בזריקות תת-עוריות או [[משאבת אינסולין]]. '''סוכרת מסוג 1''' היא סוג הסוכרת עם הקשר הנמוך ביותר ל[[גנטיקה]]. {| class="wikitable" | style="float: left; margin-right: 1.5em |+השוואת תכונות סוכרת מסוג 1 ו-2{{הערה|''illiams textbook of endocrinology'' (12th ed.). Philadelphia: Elsevier/Saunders. pp. 1371–1435. [[International Standard Book Number|ISBN]] [[מיוחד:BookSources/978-1-4377-0324-5|978-1-4377-0324-5]].}} !תכונה !סוכרת מסוג 1 !סוכרת מסוג 2 |- |'''דרך הופעה''' |מהירה |הדרגתית |- |'''גיל גילוי''' |לרוב ילדים |לרוב מבוגרים |- |'''מבנה גוף''' |רגיל או רזה |לרוב [[השמנה|שמן]] |- |'''[[חמצת קטוטית סוכרתית|חמצת קטוטית]]''' |נפוץ |נדיר |- |'''נוגדנים [[מחלת חיסון עצמי|אוטואימונים]]''' |נפוץ |נדיר |- |'''ייצור אינסולין עצמי''' |נמוך או ללא |רגיל, מופחת או מופרז |- |'''סיכוי הופעה אצל [[תאומים|תאום-זהה]]''' |50% |90% |- |'''כמות מהחולים''' |כ-10% |כ-90% |} ===סוכרת מסוג 2=== כ-90% מחולי הסוכרת סובלים '''מסוכרת סוג 2''' (לשעבר נקראה '''סוכרת מבוגרים''' וגם '''סוכרת שאינה תלויה באינסולין''' ולעתים נקראת גם '''סוכרס'''). סוג זה פוגע בעיקר במבוגרים מעל גיל 30 אך לעתים גם במתבגרים, בעיקר אלה הסובלים [[השמנה|מהשמנת יתר]]. המחלה מופיעה באיטיות ומתגלה לעתים קרובות ב[[בדיקת דם]] מקרית. סוג זה של סוכרת הוא בעל מרכיב [[גנטיקה|גנטי]] חזק מאוד, אך למאפייני אורח חיים יש השפעה מכריעה על התפתחות ומהלך המחלה. סוכרת סוג 2 היא מחלה פרוגרסיבית, החולים נדרשים ליותר ויותר טיפול עם חלוף השנים. המפתח להבנת סוג זה של סוכרת נעוץ בהבנת ההתנגדות לאינסולין ממנה סובלים החולים. בניגוד לסוכרת מסוג 1, בסוג זה אין הרס של [[תאי בטא|תאי הבטא]] (לפחות לא בשלב הראשון), אך יש תגובה מופחתת של תאי שריר, שומן וכבד ל[[אינסולין]] המופרש כך שבפועל רמת [[גלוקוז|הגלוקוז]] בדם עולה למרות נוכחות מוגברת של אינסולין. מצב זה קרוי [[תנגודת אינסולין]]. התנגודת לאינסולין קשורה קשר הדוק למצב הנקרא [[התסמונת המטבולית]] (או תסמונת X). [[תסמונת]] זו כוללת השמנה בטנית (באזור הבטן וסביב איברים פנימיים), [[יתר לחץ דם]], בעיות ברמות שומנים בדם, [[מחלות לב]] וכלי דם, נטייה ליתר קרישיות ותסמינים נוספים. בעיקר חשובה ההשמנה, שהיא הגורם עם הקשר ההדוק ביותר להתפתחות סוכרת מסוג 2. כרגע לא ידוע אם הקשר הוא קשר של סיבה-תוצאה (כלומר אחד משני המצבים, סוכרת סוג 2 ותסמונת X, גורמים זה לזה) או ששני המצבים קשורים לגורם יסודי אחד. בגלל הקשר הישיר בין [[השמנה|השמנת יתר]] לסוכרת מסוג 2 (יותר מ-90% מהחולים סובלים מהשמנה{{הערה|{{Cite news | url = https://asmbs.org/resources/weight-and-type-2-diabetes-after-bariatric-surgery-fact-sheet | title = Type 2 Diabetes and Obesity: Twin Epidemics - American Society for Metabolic and Bariatric Surgery | newspaper = American Society for Metabolic and Bariatric Surgery | language = en | access-date = 2016-10-25 }}}}) הוצע לשנות את שם המחלה '''לסוכרס''' (הלחמה של המילים "סוכרת" ו"כרס", באנגלית '''Diabesity'''){{הערה|{{קישור כללי|הכותב=EUFIC|כתובת=http://www.eufic.org/article/en/artid/diabetes-diabesity/|כותרת=Diabetes and 'Diabesity' (EUFIC)|אתר=www.eufic.org|תאריך_וידוא=2016-10-25}}}}{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=A. Astrup, N. Finer|שם=Redefining type 2 diabetes: 'diabesity' or 'obesity dependent diabetes mellitus'?|כתב עת=Obesity Reviews: An Official Journal of the International Association for the Study of Obesity|כרך=1|עמ=57–59|שנת הוצאה=2000-10-01|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/12119987}}}} עם התקדמות המחלה נראה בדרך-כלל גם הרס של [[תאי בטא|תאי הבטא]] בלבלב שמתרחש, ככל הנראה, מפעילות יתר של הלבלב לאורך זמן או מנזק ישיר לתאי הבטא עקב רמות הסוכר הגבוהות. בשלב זה יכולה להפוך הסוכרת לחמורה יותר ובעלת מאפיינים דומים לסוכרת מסוג 1. ===סוכרת הריונית=== {{ערך מורחב|סוכרת בהיריון}} במהלך ה[[היריון]] המבנה ההורמונלי של ה[[אישה]] עובר [[פיזיולוגיה של ההריון|שינויים נרחבים]]. שינויים שכאלה, בכל מצב מלבד היריון, היו גורמים תסמינים קשים מאוד לסובל מהם. גוף האישה מתמודד עם מצב זה באמצעות שורה של תגובות הסתגלות המאפשרות לעבור את ההריון עם מינימום הפרעות הורמונליות. למרות זאת, השינויים מרחיקי הלכת מהווים עומס אדיר על מערכת האינסולין. לצד תצרוכת סוכר מוגברת והשמנה, מופרשים לדם האישה הורמונים רבים המתנגדים לאינסולין (כגון [[קורטיזול]]). מסיבה זו, היריון חושף בעיות קודמות שעד כה היו חסרות משמעות. לדוגמה, תנגודת אינסולין קלה, שעד כה הייתה תת-קלינית, הופכת לסוכרת לכל דבר עם העומס הנוסף שמוטל על תאי הבטא בהיריון. 3% מהנשים ייפתחו סוכרת עם הכניסה להיריון, מתוכן 40-60% יפתחו סוכרת סוג 2 בהמשך חייהן{{מקור}}. === סוכרת סמויה === סוכרת סמויה מהווה שלב מעבר מאדם בריא לאדם חולה סוכרת. סוכרת סמויה או גבולית (IGT) הוא מצב שבו יש לאדם יכולת תקינה לייצור [[אינסולין]] בשגרה, אך קיימת אצלו מגבלה לייצר כמות גדולה של אינסולין במהירות מספקת, ולכן בדיקת סוכרת רגילה לא תגלה ערכים יוצאי דופן ברמת הסוכר שבדם. על פי הסטטיסטיקות, אצל כשליש מחולי הסוכרת הסמויה היא תהפוך לסוכרת גלויה בתוך עשר שנים, שליש ימשיך במצבו, ושליש יבריא ממנה. כדי לאבחן סוכרת סמויה מבצעים העלאה חדה של רמת הגלוקוז בדם ובחינת הזמן שלוקח לרמת הגלוקוז בדם לרדת חזרה לרמה נורמלית. בדיקה זו קרויה [[העמסת סוכר]]. חלק מהסובלים מסוכרת סמויה סובלים גם ממצב של רמת גלוקוז תקינה בדם, אבל '''רמה גבוהה של אינסולין בדם'''. מצב זה קרוי [[היפראינסולינמיה]] ומחקרים מראים שהוא מעיד על תנגודת אינסולין מתפתחת וסבירות גבוהה לפתח סוכרת{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://healthinhebrew.co.il/2015/11/30/joseph-kraft-why-hyperinsulinemia-matters/|כותרת=ד"ר יוסף קראפט – למה היפראינסולימיה משנה ?|אתר=בריאות בעברית|תאריך=2015-11-30|תאריך_וידוא=2016-10-22}}}}. רמת האינסולין בדם לרוב אינה נמדדת בבדיקות דם רגילות. === סוגים נוספים של סוכרת === קטגוריה זו כוללת בתוכה מיני סוגי סוכרת שלא נופלים בקטגוריות האחרות. דוגמאות אחדות: ;* '''Maturity Onset Diabetes Of the Young''' ({{כ}}[[MODY]]) : שורה של מחלות גנטיות בעלות מאפיינים משותפים. כל המחלות כוללות בעיה גנטית הגורמת פגם בהפרשת אינסולין. הבעיות מגוונות ומשפיעות על תהליכים שונים ב[[מטבוליזם]] הסוכר. ה[[תורשה]] היא אוטוזומלית דומיננטית והמחלה מתבטאת תמיד בגיל מוקדם. ;* '''Latent Autoimmune Diabetes in Adults''' ({{כ}}[[LADA]]) : סוכרת [[מחלת חיסון עצמי|אוטואימונית]] מאוחרת במבוגרים. פורצת בקרב אנשים מעל גיל 30, ומאופיינת בהיותה איטית מאד. בשלביה הראשונים היא מזכירה במידה רבה '''סוכרת מסוג 2''' ולכן לעתים יאובחנו החולים בה באופן שגוי כסובלים מסוכרת סוג 2. לפחות חלק ממאובחני ה-LADA לא יזדקקו לאינסולין ב-3–5 השנים הראשונות שלאחר האבחון, והטיפול שיינתן להם במרפאה המבוסס על תרופות לסוכרת סוג 2 ודיאטה יספיק כדי לאזן אותם. מכיוון שמדובר בסוכרת אוטואימונית, המרצת הלבלב להפרשת אינסולין מוגברת מאיצה כנראה את השמדת תאי הבטא בלבלב מה שיכול להביא את החולה למצב של '''סוכרת מסוג 1'''. לכן, סוכרת זו נקראת לעתים '''"סוכרת סוג 1.5"'''. ;* '''פגמים בקולטן לאינסולין''' : פגמים נדירים וקשים בגן לקולטן לאינסולין. מאחר שלאינסולין תפקידים חיוניים רבים בגוף בנוסף לתפקידו במערכת הסוכר, לאנשים אלה פגמים רבים וקשים. בייחוד חשוב אינסולין כגורם גדילה תוך רחמי, לכן החולים כולם נולדים קטנים מאוד, עם מומים רבים. ;* '''סוכרת בעקבות זיהום''' : מעט מאוד מקרים של סוכרת הם זיהומיים ב-100%, אך נגיפים שונים יכולים לתקוף את תאי הבטא ולהרסם. ;* '''סוכרת נאונטלית''' {{הפניה לערך מורחב|סוכרת נאונטלית}} סוכרת נדירה המופיע אצל ילודים במהלך החודש הראשון לאחר הלידה. == הגורמים לסוכרת == === הגורמים לסוכרת מסוג 1 === '''סוכרת מסוג 1''' היא מחלה [[מחלת חיסון עצמי|אוטואימונית (מחלת חיסון עצמי)]], בה הגוף הורס את תאי הבטא בלבלב האחראיים על ייצור האינסולין. הערכה היא שמדובר בשילוב של נטייה תורשתית (גנטית) יחד עם נסיבות סביבתיות. במחקרים של תאומים-זהים, כאשר לאחד מהתאומים הייתה סוכרת מסוג 1, הסבירות שגם השני יסבול מהמחלה היא 50%{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.diabetes.org/diabetes-basics/genetics-of-diabetes.html|כותרת=Genetics of Diabetes|אתר=American Diabetes Association|תאריך_וידוא=2016-10-24}}}}. הנסיבות הסביבתיות הספציפיות המובילות להתפרצות המחלה טרם הובהרו כראוי, אם כי משערים שמזון, רעלים ואפילו הורמון האינסולין עצמו יכולים לקחת חלק בהתפרצות המחלה{{הערה|שם=:00|{{Cite news | url = https://www.niddk.nih.gov/health-information/diabetes/causes | title = Causes of Diabetes {{!}} NIDDK | newspaper = National Institute of Diabetes and Digestive and Kidney Diseases | access-date = 2016-10-24 }}}}. אצל חלק מהחולים מתפרצת המחלה תוך כדי מחלה וירלית או אחריה. ייתכן שה[[נגיף]] המדביק פוגע בתאי הבטא וגורם לתגובה חיסונית. ייתכן גם שדמיון בין חלבונים המבוטאים על פני הנגיף לבין אלו המבוטאים על פני תאי הבטא גורם למערכת החיסון לזהות את תאי הבטא בטעות כגורם חיצוני ולפעול נגדם ("[[חיקוי מולקולרי]]"). [[תאוריה]] זו מתאימה לשכיחות העונתית המשתנה של סוכרת מסוג 1 ומסבירה מדוע סוכרת מסוג זה נוטה להופיע לאחר [[מגפה|מגפות]] של נגיפים מסוימים. ==== [[עקה]] (סטרס) ==== דו"ח מ-28 ביולי 1996 של הוועדה לבדיקת הקשר בין סוכרת לבין שירות צבאי, קבע שאין הוכחה מדעית חד משמעית כי מצבי לחץ נפשי גורמים להתפתחות סוכרת נעורים. למרות זאת, החליטה הוועדה שאם התגלתה סוכרת אצל חייל לאחר שלוש שנים מתחילת שירותו בצבא, לא ניתן לשלול שהגורם להתפתחותה נובע מאירועים שקרו תוך כדי שירותו, וכי במקרה שהסוכרת פרצה תוך שלושה חודשים מאירוע הדחק, יש לקבוע כי יש קשר בין שני האירועים{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/09/950/084/w01/09084950.w01.htm רע"א 8495/09], סעיף 4}}. פאנל מומחים במינוי מנכ"ל משרד הבריאות שהוקם בשנת 2008 הגיע לאותה מסקנה, קרי שאין אסכולה רפואית מוכחת המכירה בקשר סיבתי בין דחק נפשי לבין התפרצות סוכרת נעורים, אולם קשר סיבתי כאמור עשוי להתקיים במקרים פרטניים, ומשכך יש לבחון כל מקרה לגופו{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/11/960/016/w03/11016960.w03.htm רע"א 1696/11]}}. כמו כן נטען שנצפו התפרצויות של סוכרת מסוג 1 באנשים שחוו [[תאונת דרכים]]. === הגורמים לסוכרת מסוג 2 === הופעתה של '''סוכרת מסוג 2''' קשורה באופן משמעותי בנטייה תורשתית וסגנון חיים. כאשר לאחד מתאומים-זהים יש סוכרת מסוג 2, הסיכוי של התאום השני לסבול מהמחלה הם כ-90%. על הסיכוי לחלות בסוכרת מסוג 2 משפיעות בין השאר [[השמנה|השמנת יתר]], צריכת מזונות תעשייתים ובעלי כמות גבוהה של [[פחמימה|סוכרים פשוטים]], העדר פעילות גופנית, העדר שינה, לחץ נפשי וצריכה מרובה של [[חומצת שומן טראנס|שומן טראנס]]. מרבית חולי הסוכרת מסוג 2 סובלים מ[[התסמונת המטבולית|תנגודת אינסולין]] - מצב בו רגישות התאים לאינסולין פחותה. כדי להתגבר על היעילות המופחתת של האינסולין, מייצרים תאי הבטא בלבלב כמות מוגברת של אינסולין אשר מגבירה את התיאבון לפחמימות, מחזקת את תנגודת האינסולין וחוזר חלילה. כלומר, שאחד הגורמים בהתפתחות הסוכרת מסוג 2 היא נוכחות מוגברת של אינסולין. שכיחותה היתרה של סוכרת מסוג 2 באוכלוסיות שעברו תיעוש בתקופות יחסית מאוחרות הוביל לפיתוחה של '''תאוריית הגן הקמצן'''. התאוריה גורסת שבאוכלוסיות כאלה, שסבלו מחוסר מזון יחסי זמן רב, היה יתרון הישרדותי למבנה גנטי שנוטה לחסוך אנרגיה ולאגור שומן. כאשר אוכלוסיות אלו נחשפו לתיעוש ולעושר חומרי המזון שזה הציע, אותו מבנה גנטי כעת מתפקד "יותר מדי טוב" ואוגר שומן מעבר לצורך. מחקרים על הקשר בין [[הורמון גדילה והזדקנות]] מצביעים על קשר בין ההורמון למחלות [[סרטן (מחלה)|כסרטן]] וסוכרת. אצל ילדים שטופלו באמצעות הורמון גדילה הסבירות לסבול מסוכרת מסוג 2 עלתה{{הערה|{{Cite news | url = http://www.webmd.com/diabetes/news/20000218/growth-hormone-kids-linked-risk-diabetes#1 | title = Growth Hormone in Kids Linked to Risk of Diabetes | newspaper = WebMD | language = en | access-date = 2016-10-25 }}}}, בעוד החולים ב[[תסמונת לרון]], הסובלים מחוסר בהורמון גדילה, אינם חולים לעולם בסוכרת. תאוריה נוספת גורסת לקיומו של פגם כלשהו בקולטן האינסולין בתאים, אם כי פגם כלשהו כזה טרם זוהה. == אבחון ותסמינים == דרכי האבחון של סוגי הסוכרת השונים זהים, אם כי בשל העובדה '''שסוכרת מסוג 1''' מתבטאת בסימפוטמים חמורים ומהירים יותר, המחלה מתגלה לעתים קרובות כשהחולה כבר במצב של [[חמצת קטוטית סוכרתית|חמצת קטוטית]]. '''סוכרת מסוג 2''', לעומתה, יכולה להיות מחלה שקטה ואדם יכול לסבול ממנה במשך שנים רבות בלי לדעת על כך כלל, דבר השם את החולה בסיכון גבוה לסיבוכים ארוכי טווח. [[קובץ:Diabetes health cheack.jpg|300px|ממוזער|מכשיר לניטור סוכר - בדיקת סוכר בעזרת מכשיר מד סוכר, מזרק אינסולין ופירות המועשרים בסוכר טבעי]] === אבחון === *'''בדיקת סוכר בשתן''' - בבדיקה זו יבדקו האם נמצא [[סוכר]] בשתן. אצל אדם בריא, לא אמור להופיע כלל סוכר בשתן. אולם, כשרמת הסוכר בדם גבוהה מ-180mg/dl (מה שמכונה "הסף הכלייתי"), עובר הסוכר דרך הכליה ומגיע לשתן. *'''בדיקת רמת הסוכר בדם בצום''' - בבדיקה זו יבדקו את רמות הסוכר בדם. בדיקה זו נערכת בשעות ה[[בוקר]], לאחר [[צום]] לילי. רמת סוכר '''מעל 126mg/d'''l נחשבת כאבחנה של סוכרת, 100-126mg/dl טרום-סוכרת (או סוכרת גבולית) וטווח של עד 100mg/dl כאדם בריא. *'''בדיקת [[העמסת סוכר]]''' (GTT) - מבחן הנעשה במידה וקיים חשד לסוכרת או [[סוכרת בהיריון|סוכרת-הריונית]] על ידי בדיקת סבילות המטופל להעמסת [[סוכר]] בשתייה. אצל אדם בריא, רמת הסוכר בדם עולה מיד לאחר שתיית או אכילת מוצרים המכילים סוכר, וחוזרת לרמה הרגילה לאחר מספר שעות. חולי סוכרת, לעומת זאת, לא יצליחו להתמודד עם הכמות הגדולה של הסוכר בגופם. ערכי סוכר לאחר שעתיים של עד '''140mg/dl''' יחשבו כתקינים, 140-199mg/dl כסוכרת-גבולית ומעל 200mg/dl כחולה סוכרת. *'''בדיקת רמות [[המוגלובין מסוכרר]]''' - בדיקת חלבון ההמוגלובין בכדוריות הדם. מכיוון שאורך חייהן כ-120 יום הבדיקה נותנת ממוצע של רמת הגלוקוז לאורך התקופה. אצל אדם בריא, אחוז ההמוגלובין A1c יהיה בין 4 ל-5.4. לאחר שקלול גיל החולה, חומרת הסימפטומים בהם הוא לוקה, מצבו הגופני וההיסטוריה הרפואית שלו ניתן לאבחן האם מדובר '''בסוכרת מסוג 1''' או '''סוכרת מסוג 2'''. אבחנה של '''סוכרת מסוג 1''' יכולה גם להתקבל במידה ונמצאים בדם [[נוגדן|נוגדנים]] שתוקפים את [[תאי בטא|תאי הבטא]] בלבלב המייצרים אינסולין, או במידה ונמצאות חומצות בשתן. נוגדנים אלו כוללים '''נוגדן לאינסולין''', '''נוגדן לתאי הלבלב''', וכן '''נוגדנים לGAD.''' לעומת זאת, לא קיימות בדיקות ספציפיות לאבחון '''סוכרת מסוג 2''' והאבחון נעשה על דרך השלילה של סוכרת מסוג 1. === תסמינים === טרום האבחון הרפואי והטיפול, כל תסמיני הסוכרת קשורים לרמות גבוהות של סוכר בדם ([[היפרגליקמיה]]). גלוקוז מופרש לשתן כל הזמן באופן טבעי דרך הנפרון שבכליה (הנפרון הינו יחידת העבודה הבסיסית של הכליה, כאשר כל כליה מכילה כ-1.5 מליון נפרונים), אך אצל אנשים בריאים כמות הגלוקוז שמופרשת לשתן הינה כזו שהכליות מסוגלות לספוג חזרה לכלי הדם באופן אקטיבי. כאשר ריכוז הסוכר בדם עולה מעל הרמה הנורמלית והכליות כבר אינן מסוגלות לספוג חזרה את כל הגלוקוז שהופרש לשתן, ריכוז הגלוקוז בשתן גורם למים לצאת מכלי הדם המקיפים את הנפרון אל תוך השתן עד למצב של מאזן ריכוזים בין השתן לדם, עליו מסוגלת הכליה שוב לשמור. לכן, אחד התסמינים הראשונים להופעת המחלה הוא מתן עודף שתן, כולל באמצע הלילה. תסמינים נוספים כוללים [[צמא]] מופרז, תחושת רעב מופרזת, עייפות וירידה במשקל המתרחשת בעיקר אצל חולי '''סוכרת מסוג 1''' כתוצאה מפירוק של שומנים וחלבונים. תסמינים נוספים הם טשטוש ראייה, נטייה לנמנום, [[בחילה|בחילות]] או כאבי בטן, עור יבש וזיהומי עור, תחושת גירוד באיברי המין{{הערה|1=[http://www.camoni.co.il/index.php?idr=400&p=4996 סימפטומים סוכרת סוג 1], אתר [[כמוני]]}}, ירידה בסיבולת במהלך פעילות גופנית, [[נוירופתיה]], ופגיעות ל[[זיהום (רפואה)|זיהומים]]. == סיכונים וסיבוכים == '''סיבוכי הסוכרת''', על סוגיה השונים, מתחלקים לשניים: סיבוכים בטווח הארוך (שנים) כתוצאה ממצב ממושך של '''יתר גלוקוז בדם ([[היפרגליקמיה]])''' וסיבוכים '''בטווח הקצר''' שנובעים בעיקר ממצב של '''מיעוט גלוקוז בדם ([[היפוגליקמיה]])''' שמתרחש לרוב בעקבות טיפול תרופתי ב[[אינסולין]] או תרופות אחרות. סיבוך אפשרי נוסף בטווח הקצר הוא מצב של [[היפרגליקמיה]] חמורה שיכולה להוביל ל[[חמצת קטוטית סוכרתית]] (בעיקר אצל חולי סוכרת מסוג 1) או ל[[מצב היפרגליקמי היפראוסמולרי]] (בעיקר בחולי סוכרת מסוג 2). ===היפוגליקמיה=== {{הפניה לערך מורחב|היפוגליקמיה}} [[קובץ:GlucaGen.jpg|שמאל|ממוזער|250px|זריקת [[גלוקגון]] לטיפול ב[[היפוגליקמיה]] חמורה. במצב של היפוגליקמיה קלה, יהיה די בצריכת [[סוכר]]ים במאכל או משקה, או צריכת טבליות [[גלוקוז]].]] '''[[היפוגליקמיה]] (מיעוט גלוקוז בדם)''' היא מצב רפואי מסכן חיים והסיבוך '''המיידי''' ביותר אצל חולי סוכרת. במצב זה, רמת [[גלוקוז|הגלוקוז]] בדם יורדת במהירות מתחת לערכים הנורמליים{{הערה|רמת הגלוקוז הנורמלית בדם מוגדרת באופן משתנה, אך מקובל להתייחס למצב של רמת גלוקוז בדם מתחת 70mg/dl ולעתים מתחת ל50mg/dl.}}, דבר המוביל למגוון סימפוטמים הכוללים בלבול, טשטוש, [[ערפול וחוסר הכרה|איבוד הכרה]], [[פרכוס אפילפטי|התקף אפליפטי]] ואף מוות. בחלק מהמקרים יתווספו גם [[רעב|תחושת רעב]], [[רעד (נוירולוגיה)|רעד]], [[זיעה|הזעה]] [[חולשה|וחולשה]]{{הערה|{{Cite news | url = https://www.niddk.nih.gov/health-information/diabetes/preventing-diabetes-problems/low-blood-glucose-hypoglycemia | title = Low Blood Glucose (Hypoglycemia) {{!}} NIDDK | newspaper = National Institute of Diabetes and Digestive and Kidney Diseases | access-date = 2016-10-21 }}}}. הסיבה הנפוצה ביותר לנפילת רמת הגלוקוז בדם היא [[מינון יתר]] של תרופות המורידות את רמת הגלוקוז בדם כגון [[אינסולין]] ו[[סולפוניל-אוראה|סולפוניל]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.wjgnet.com/1948-9358/full/v6/i1/30.htm|כותרת=World Journal of Diabetes - Baishideng Publishing|אתר=www.wjgnet.com|תאריך_וידוא=2016-10-21}}}}{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Robert W. Schrier|שם=The Internal Medicine Casebook: Real Patients, Real Answers|מו"ל=Lippincott Williams & Wilkins|שנת הוצאה=2007-01-01|קישור=https://books.google.ca/books?id=zbuKcQwh2b0C&pg=PA119#v=onepage&q&f=false}}}}. וגורמים רבים נוספים הכוללים: תזונה, פעילות גופנית, שתיית [[משקה חריף|אלכוהול]] וגורמים נוספים. הטיפול בהיפוגליקמיה מתבצע באמצעות אכילת מזון בעל [[מדד גליקמי|ערך גליקמי]] גבוה (לרוב סוכרים פשוטים או טבליות [[גלוקוז]]). במקרים חמורים, או במקרים בהם החולה איבד את ההכרה, ניתן לטפל בהיפוגליקמיה באמצעות זריקת ההורמון [[גלוקגון]]. במרבית המקרים חולי סוכרת ירגישו בסימפטומים המוזכרים לעיל, אבל כ-17% מהם מפתחים לאורך השנים רגישות מופחתת למצבים של רמת גלוקוז נמוכה בדם הקרויה Hypoglycemia Unawareness. הדבר מתרחש כתוצאה ממקרי היפוגליקמיה חוזרים ונשנים ומוביל לכך שחלק מהסימפטומים אינם מופיעים כלל, או מופיעים בצורה מופחתת, גם כאשר רמת הגלוקוז בדם נמוכה{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.diabetesnet.com/diabetes-control/low-blood-sugars/hypoglycemia-unawareness|כותרת=Hypoglycemia Unawareness {{!}} Diabetesnet.com|אתר=www.diabetesnet.com|תאריך_וידוא=2016-10-21}}}}. === היפרגליקמיה === {{הפניה לערך מורחב|היפרגליקמיה}} '''[[היפרגליקמיה]] (עודף גלוקוז בדם)''' הוא הסימפטום השכיח ביותר אצל חולי סוכרת טרום-האבחנה והטיפול וגם לאחריה. הסימפוטמים הראשונים של היפרגליקמיה כוללים צמא, רעב, עייפות, בלבול וראייה מטושטשת אבל יכולים להגיע, במקרה של היפרגליקמיה חמורה, להזיות, איבוד כושר הדיבור, [[אובדן הכרה]] ומוות. היפרגליקמיה מתרחשת לרוב משתי סיבות אפשריות: הראשונה, אכילת כמות גדולה מדי של סוכרים (לרוב בצורת פחמימות) ביחס לכמות האינסולין שהוזרקה או בתזמון שאינו תואם את מהירות הספיגה של האוכל. השנייה, רמה נמוכה של אינסולין בדם או תנגודת-אינסולין חריפה כתוצאה ממחלה, פציעה או זיהום, דחק (סטרס) ונוכחות של הורמונים נוגדי-אינסולין. רמת גלוקוז בדם של מעל 250mg/dl (ולעתים אף יותר מ-600mg/dl) יכולה להחשב היפרגליקמיה חמורה במידה ונמצאים בדם קטונים. אם מצב זה לא מטופל הוא עלול להוביל אצל חולי סוכרת מסוג 1 [[חמצת קטוטית סוכרתית|לחמצת קטטית סוכרתית]] ואף למוות. הטיפול בהיפרגליקמיה נעשה על ידי טיפול באינסולין. ===סיבוכים בטווח הארוך=== הסוכרת היא סיבת המוות הרביעית מבין סיבות המוות בישראל{{הערה|בריאות 2013. המרכז הלאומי לבקרת מחלות ואגף המידע, משרד הבריאות. פרסום 354, 2014}}. כ-70-78% ממקרי [[גפיים|קטיעות הגפיים]], כ-44% מטיפולי [[דיאליזה|הדיאליזה]] וכ-13% ממקרי [[עיוורון|העיוורון]] בישראל קשורים בסוכרת{{הערה|שם=:0}}. לאורך זמן, רמה גבוהה של גלוקוז בדם (היפרגליקמיה) גורמת לשינוי בדפוסי זרימת הדם ובמבנה כלי הדם ויכול לגרום למצבים רפואיים רבים: * '''[[טרשת עורקים]]''' - רובד טרשתי מצטבר על דפנות העורקים, מקשיח אותם ואף חוסם אותם. בעורקים הקטנים הדפנות ניזוקים ועלולה להיות דליפת דם לרקמות. הטרשת עלולה לגרום למחלות לב, ל[[שבץ]], ל[[נמק]] בכפות הידיים והרגליים, ואף ל[[אימפוטנציה]]. * '''[[רטינופתיה]]''' – סוכרת היא הגורם הראשי ל[[עיוורון]] בעולם המערבי. רמות הסוכר הגבוהות גורמות להרס הרשתית ועיוות במבנה של כלי הדם בה. * '''[[כליה]]''' – סוכרת היא הגורם העיקרי ל[[אי-ספיקת כליות]] סופנית, בעיקר בעקבות סיבוך - '''[[סוכרת כלייתית]]''' המאלצת את החולה לעבור [[דיאליזה]]. הנזק הוא ליחידה התפקודית של הכליה, ה[[נפרון]]. * '''עצבים''' – סוכרת עלולה לגרום נזק לכל אחד ואחד מהעצבים בגוף הנמצאים מחוץ ל[[מערכת העצבים המרכזית]], מכיוון שחילוף החומרים של הגלוקוז איננו תקין, ובשל אספקת דם הלקויה, נזק זה גורם לאבדן תחושה, תחושת עקצוץ, שיתוק ופגם בתפקודים שונים של מערכת העצבים. * '''[[רגל]]''' – סוכרת היא הסיבה העיקרית לכריתת רגל בעולם המערבי. ברגל סוכרתית מחזור הדם לעתים אינו טוב, העור יבש, ועלול להיות מצופה בקשקשים. במצב כזה נמצאת רגלו של החולה בסיכון להיווצרות פצע או כיב שאינו מחלים. אחד מהגורמים המגבירים את הסיכון הוא העובדה שאצל חולי סוכרת רבים נפגעים עצבי תחושה ברגליים. במצב הזה, במקרה של פגיעה בכף הרגל, אין החולה מרגיש כי נפגע. הוא לא חש תחושות של כאב, חום או קור, הגורמות לאדם בעל תחושה תקינה לסגת מגירויים מזיקים. חולה סוכרת שידרוך על מסמר לא ירגיש זאת בחלק מהמקרים, וכך נוצרים יותר פצעים ברגליו. בנוסף לכך, גם כלי הדם בגפיים של חולי הסוכרת פגועים ולכן זרימת הדם לפצע ירודה ומגיע פחות חמצן. כמות מספקת של חמצן היא הכרחית להחלמה מהירה של הפצע. כמו כן, מגיעים פחות תאי דם לבנים, וגם זה מעכב את ריפוי הפצע. כתוצאה נוצרים יבלות וכיבים. בהמשך עלולים להתפתח זיהומים, דלקות ובצקת הרקמה, הגורמים הפרעה נוספת באספקת הדם וחוזר חלילה. לכן במקרים רבים אפילו פצעים פשוטים מזדהמים, ויכולים להתפתח לכיבים רציניים בכף הרגל ולנמקים. * '''[[דם]]''' - התפקוד של התאים הלבנים נפגם, מה שגורם לרגישות לזיהומים, במיוחד בדרכי השתן ובעור. נזקים אלה נובעים מבעיות בזרימה בכלי הדם הקטנים. אך יש בעיות רבות גם בכלי הדם הגדולים, ולמעשה בעיות אלה הם [[גורמי תמותה|גורם התמותה]] העיקרי בסוכרת מסוג 2. הבעיות כוללת [[התקף לב|התקפי לב]], [[טרשת עורקים]] וחוסר אספקת [[חמצן]] לרקמות שונות. ==טיפול ומעקב== [[קובץ:Glucose-measuring-statistics.tiff|ממוזער|400px|צילום מסך של רמות הגלוקוז בדם ב-252 בדיקות שנלקחו לאורך חודש אחד בחולה סוכרת מסוג 1]] הטיפול בכל סוגי הסוכרת הוא טיפול מורכב. בעוד הטיפול '''בסוכרת מסוג 1''' מחייב שימוש באינסולין ממקור חיצוני (באמצעות זריקות או [[משאבת אינסולין]]), הטיפול '''בסוכרת מסוג 2''' יכול לכלול שילוב של דיאטה דלת [[פחמימות]], [[פעילות גופנית]], תרופות בבליעה ולעתים אף טיפול באינסולין. חלק מהותי בטיפול בסוכרת הוא מעקב אחרי רמות הגלוקוז בדם. המעקב נעשה על ידי בדיקת דם עצמית באמצעות [[גלוקומטר|מד-סוכר]] (גלוקומטר). תדירות הבדיקה משתנה בהתאם לסוג הסוכרת ואופן הטיפול הנבחר ויכולה אף להגיע ל6–8 פעמים ביום{{הערה|{{Cite news | url = https://www.niddk.nih.gov/health-information/diabetes/manage-monitoring-diabetes/know-blood-sugar-numbers-manage-diabetes | title = Know Your Blood Sugar Numbers: Use Them to Manage Your Diabetes {{!}} NIDDK | newspaper = National Institute of Diabetes and Digestive and Kidney Diseases | access-date = 2016-10-21 }}}}. בשנים האחרונות נוספו גם מדי-סוכר רציפים המאפשרים, במגבלות שונות, מעקב רציף לאורך כל היום והלילה. במעקב רפואי שוטף ניתן לעקוב גם אחרי רמת [[המוגלובין מסוכרר]] (Hb_A1c). היות וגלוקוז נקשר להמוגלובין בכדוריות הדם, והיות ואורך חייה של כדורית דם הוא כ-120 יום, ה[[המוגלובין מסוכרר|המוגלובין המסוכרר]] משמש מדד מצוין לרמות הסוכר ב-3 החודשים האחרונים. איזון מוצלח אצל חולי סוכרת הוא מאבק בלתי פוסק בניסיון לשמור את רמת הגלוקוז בדם תקינה ולהימנע ממצבים של [[היפרגליקמיה]] ו[[היפוגליקמיה]] ולשמור על איזון טוב ככל הניתן על מנת למנוע סיבוכים ארוכי-טווח. הדבר מורכב עוד יותר עקב כמות הגורמים הידועים (והלא ידועים) המשפיעים על מדדים אלה, הכוללים תזונה, פעילות גופנית, דחק נפשי, וסת (אצל נשים) ואפילו מזג האוויר. ההתמדה הנדרשת למעקב וטיפול בסוכרת יכול אף להשפיע על מצבו הנפשי של החולה לאורך זמן ולהוביל למצב של שחיקה{{הערה|{{Cite news | url = http://www.diabetes.co.uk/emotions/diabetes-burnout.html | title = Diabetes Burnout - What is Diabetes Burnout | access-date = 2016-10-21 }}}}. מחקרים רחבי היקף (ה-[[:en:Diabetes_Control_and_Complications_Trial|DCCT]] בסוכרת סוג 1, שכלל 1441 נבדקים, וה-[[:en:United_Kingdom_Prospective_Diabetes_Study|UKPDS]] בסוכרת סוג 2, שכלל 5102 נבדקים) הוכיחו שטיפול מוגבר בסוכרת, השואף לאיזון נורמלי ככל האפשר של רמת הגלוקוז בדם, מוריד את הסיכון לחלק מסיבוכי הסוכרת בצורה דרמטית{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=|כתובת=https://www.niddk.nih.gov/about-niddk/research-areas/diabetes/dcct-edic-diabetes-control-complications-trial-follow-up-study/Documents/DCCT-EDIC_508.pdf|כותרת=The Diabetes Control and Complications Trial and Follow-up Study|אתר=|תאריך=}}}}. אולם, בטיפול אינטנסיבי גוברת הסבירות ל[[היפוגליקמיה]] ולכן יש נטייה לצוות הרפואי לכוון את החולים להשיג ערכי גלוקוז בדם גבוהים מאשר אצל אדם בריא. הערך המדויק אליו יש לכוון נתון במחלוקת. === יעדי הטיפול וערכי מטרה === '''ערכי המטרה המומלצים על ידי [http://www.diabetes.org/ איגוד הסוכרת האמריקאי]:''' * ערך HBA1C הנמוך מ-7% (ממוצע גלוקוז בדם של 154gl/dl) * רמות גלוקוז טרום ארוחה הנעות בין 70–130 מ"ג לד"ל * רמות גלוקוז לאחר ארוחה (שעה-שעתיים לאחר ארוחה) שהן פחות מ-180 מ"ג לד"ל * חשוב לציין שבשנת 2008 פורסמו [http://www.diabetes.org/newsroom/press-releases/2008/joint-statement-from-acc-ada-aha.html הנחיות זהירות יותר] בעקבות ממצאי מחקרים (ACCORD, ADVANCE and VADT) שמצאו העדר תועלת או אף עליה בתמותה במטופלים בטיפול התרופתי המוגבר. ערך HBA1C האופטימלי שנמצא במחקר על קשר לתמותה כללית בבני 50 שנים ומעלה שנטלו יותר מתרופה אחת לסוכרת הוא 7.5%-8%{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Craig J. Currie, John R. Peters, Aodán Tynan, Marc Evans|שם=Survival as a function of HbA(1c) in people with type 2 diabetes: a retrospective cohort study|כתב עת=Lancet (London, England)|כרך=375|עמ=481–489|שנת הוצאה=2010-02-06|doi=10.1016/S0140-6736(09)61969-3|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20110121}}}}. === טיפול באינסולין === {{ערך מורחב|טיפול תרופתי בסוכרת}} טיפול באינסולין ממקור חיצוני ניתן לכל חולי '''[[סוכרת מסוג 1]]''' ולחלק מחול'''י סוכרת מסוג''' 2 באמצעות זריקה תת-עורית או [[משאבת אינסולין]]. בעבר היו מפיקים אינסולין מלבלב של בעלי-חיים (דבר שהיה גורם במקרים לא מעטים לתגובות אלרגיות קשות אצל המטופלים), אבל כיום מדובר על סוגים שונים של אינסולין סינתטי.  רמות האינסולין בגוף התקין מורכבות ממרכיב בסיסי (בזאלי) השומר על רמה קבועה כל הזמן, ומרכיב "בולוסי" היוצר קפיצה ברמות אינסולין בהתאם למזון שאנחנו אוכלים ורמת הגלוקוז בדם. כדי לחקות התנהגות זו פותחו אינסולינים סינתטיים השואפים לשמור על רמה קבועה לאורך זמן (לבמיר, לנטוס) ואינסולינים שרמתם עולה ויורדת בצורה מהירה מאוד (נובורפיד, הומולוג, אפידרה). כמו כן, עדיין נעשה שימוש בסוגי אינסולין ישנים יותר כמו אינסולין רגיל (Regular) ואינסולין בעל טווח בינוני (NPH). הקושי המרכזי באיזון רמת הגלוקוז בדם קשור לאופן שבו פועל הלבלב. בעוד שאצל האדם הבריא הלבלב מגיב באופן מיידי לאוכל ולשינויים ברמת הגלוקוז בדם, אצל חולה הסוכרת יכולות להתרחש שתי טעויות מרכזיות: טעות בכמות האינסולין המוזרקת ביחס למזון הנצרך, בעיקר [[פחמימה|פחמימות]] (מצב שיכול להוביל ל[[היפוגליקמיה]] או [[היפרגליקמיה]]) או טעות בתזמון, שכן בניגוד ללבלב שהתגובה שלו מיידית, לאינסולין המוזרק מתחת לעור לוקח זמן להיספג, כתלות במיקום ההזרקה, בחום, בפעילות וגורמים נוספים. רוב החולים עושים שילוב בין זריקות של אינסולין לטווח בינוני-ארוך (פעם או פעמיים ביום) עם מספר זריקות אינסולין לטווח-קצר (לפני האוכל או על מנת לטפל ב[[היפרגליקמיה]]). חלק מחולי ה'''[[סוכרת מסוג 1]]''' עושים שימוש ב[[משאבת אינסולין]], המחוברת אל החולה ומזליפה אינסולין קצר-טווח ברמות קטנות לאורך כל היום ובכך מחליפה את הצורך בזריקות אינסולין ארוך-טווח. השימוש במשאבה עדיין דורש מהמשתמש לעקוב אחרי רמת הגלוקוז בדם ולהפעיל "בולוסים" של אינסולין קצר-טווח בעת האוכל. בשנת [[2014]] אישר [[מנהל המזון והתרופות האמריקאי]] שימוש ב[[משאף]] אינסולין קצר-טווח המשווק בשם "אפרזה". === טיפול בתרופות === {{ערך מורחב|טיפול תרופתי בסוכרת}} בסוכרת סוג 2 ניתן לנצל את התפקוד השיירי של תאי הבטא ולהימנע ממתן אינסולין חיצוני. הדבר נעשה במספר שיטות: *'''תרופות שמונעות ספיגת סוכר ממערכת העיכול''' - בחולי סוכרת סוג 2, הפרשת האינסולין היא בעלת תבנית שונה. במקום הפרשה מהירה וחזקה לאחר האוכל, האינסולין מופרש לאט יותר. כדי להתאים את רמות הסוכר לשינוי זה בהפרשת אינסולין פותחה [[תרופה]] שמעכבת את ספיגת הסוכר במעי (אקרבוז). *'''תרופות הגורמות להפרשת אינסולין''' - תאי הבטא הנותרים בלבלב צריכים להתמודד עם תנגודת לאינסולין ברקמות המטרה (כזכור, זה היסוד של סוכרת סוג 2). דרך אחת לעשות זאת היא באמצעות יותר אינסולין. יש כיום תרופות ([[סולפוניל-אוראה]], תרופות ממשפחת הגלינידים כגון [[רפאגליניד|רפגליניד]]) שפועלות על תאי ביתא בלבלב וגורמות להפרשת אינסולין לדם. למרות יעילותן באיזון רמות הגלוקוז בדם, תרופות אלו עלולות לגרום להיפוגליקמיה (בדומה לאינסולין חיצוני) וגם כרוכות לפעמים בעלייה במשקל הגוף (כנראה מכיוון שהאינסולין המוגבר שמופרש, בהיותו הורמון אנאבולי, גורם לעליה במשקל הגוף לאורך זמן). *'''תרופות שמעלות את רגישות התאים לאינסולין''' - תרופות המייעלות את פעילות האינסולין. תרופות אלו כוללות את אבנדייה ([[רוזיגליטזון]]), או [[מטפורמין]], ומורידים את התנגודת לאינסולין ב-75% מהחולים. תופעות לוואי שעלולות להופיע בעקבות שימוש בתרופות אלו הן השמנה ובצקות. השימוש ברוזיגליטזון איננו נפוץ כיום, מאחר שנמצא כי התרופה הייתה כרוכה בהעלאת הסיכון לאי ספיקת לב ותמותה קרדיו-וסקולרית. המטפורמין, לעומת זאת, משמש קו ראשון לטיפול בסכרת סוג 2 (יתרון חשוב בתרופה זו הוא שהיא אינה גורמת להיפוגליקמיה ולכן המטופלים אינם חוששים ליטול אותה). *'''תרופות המגבירות הפרשת גלוקוז בשתן''' - בתהליך סינון הדם והשתן בכליות, הגלוקוז עובר ספיגה מחדש בכליות על ידי קו-טרנספורטר שנקרא SGLT2 ‏ (Sodium GLucose co-Transporter 2). לאחרונה אישר מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) שימוש בתרופות מקבוצת חוסמי ה-SGLT2 בסוכרת סוג 2 הגורמת לעליית הפרשת בגלוקוז בשתן, לאחר שמחקרים הראו ירידה ברמת HBA1C וגלוקוז בצום. *'''תרופות שגורמות להפרשת אינסולין כתלות בגלוקוז''' - תרופות חדשות מקבוצת [[מעכבי האנזים DPP4]] (כגון [[סיטאגליפטין]] ווילדאגליפטין), מעלות את רמת ההורמונים האינקרטינים על ידי שימוש במנגנון פיזיולוגי, הפועל רק בתגובה להימצאות גלוקוז במעי, ובכך גורמות לעליה ברמות האינסולין המופרש מהלבלב מיד לאחר האוכל ולוויסות טוב יותר של רמות הסוכר בדם. תרופות מקבוצה זו נלקחות בכדור דרך הפה, אינן "סוחטות" את הלבלב, אינן גורמות לעליה במשקל או להיפוגליקמיה משמעותית, ולכן נחשבות בטוחות ונוחות לשימוש. ==תזונה ופעילות גופנית== === תזונה === בעבור חולי '''סוכרת מסוג 1''', טיפול ב[[אינסולין]] יהיה הכרח לאורך כל החיים, אולם גם חולי סוכרת מסוג 1 וגם 2 יכולים לראות שיפור דרמטי ברמת הגלוקוז בדם שלהם דרך הקפדה על [[דיאטה]] מתאימה, ואצל חלק מחולי הסוכרת מסוג 2 תזונה מתאימה יכולה להביא לשליטה מלאה במחלה. אכילת [[פחמימה|פחמימות]], ובמידה מופחתת יותר [[חלבון|חלבונים]], משפיעה באופן ישיר על רמת הגלוקוז בדם. לכן, [[ספירת פחמימות]] והתאמת הטיפול בהתאם, בשילוב עם אכילת מזון בעל [[מדד גליקמי|ערך גליקמי]] נמוך, שאינו מעלה את רמת הגלוקוז בדם במהירות, מומלצים לחולי סוכרת. ההמלצה המקורית של איגוד הסוכרת האמריקאי משנת 1994 ש-60-70% מצריכת הקלוריות היומית תבוא מפחמימות הפכה בשנים האחרונות למעוררת מחלוקת, כאשר יותר ויותר מחקרים מראים שחולי סוכרת יכולים לשפר באופן משמעותי את האיזון שלהם ולהוריד את הסיכוי לאירועים [[היפוגליקמיה|היפוגליקמיים]], על ידי [[דיאטה דלת-פחמימות]]{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=פרופ׳ רם וייס|כתובת=http://media.wix.com/ugd/0c2ffb_a615f2c73fab4b50a4f655535aa26441.pdf|כותרת=מגזין מאוזנים אביב 2016|אתר=|תאריך=}}}}. ב-[[2013]] [[שוודיה]] הייתה המדינה הראשונה ששינתה את [[תזונה|ההמלצות התזונתיות]] שלה להמליץ על דיאטה דלת-פחמימות ועשירה בשומן{{הערה|{{Cite news | url = http://healthimpactnews.com/2013/sweden-becomes-first-western-nation-to-reject-low-fat-diet-dogma-in-favor-of-low-carb-high-fat-nutrition/ | title = Sweden Becomes First Western Nation to Reject Low-fat Diet Dogma in Favor of Low-carb High-fat Nutrition | date = 2013-10-18 | newspaper = Health Impact News | access-date = 2016-10-24 }}}}. [[דיאטת הרזיה|הפחתה במשקל]] אצל חולי סוכרת סוג 2 ומטופלים שהם "טרום-סוכרתיים", כמו גם הפחתת [[שומן טראנס]] בתזונה, עוזרת להגביר את רגישות התאים לאינסולין ולהפחית את רמת [[תנגודת האינסולין]]. מחקרים הראו [[חומץ|שחומץ]] מסייע בהורדת רמת הגלוקוז בדם{{הערה|{{Cite news | url = http://healthimpactnews.com/2013/sweden-becomes-first-western-nation-to-reject-low-fat-diet-dogma-in-favor-of-low-carb-high-fat-nutrition/ | title = Sweden Becomes First Western Nation to Reject Low-fat Diet Dogma in Favor of Low-carb High-fat Nutrition | date = 2013-10-18 | newspaper = Health Impact News | access-date = 2016-10-24 }}}}. משקאות [[משקה חריף|אלכוהוליים]] משפיעים על רמת הגלוקוז בדם, וצריכתם יכולה להוביל [[היפרגליקמיה|להיפוגליקמיה]] או [[היפרגליקמיה]] וצריכתם איננה מומלצת לחולי סוכרת. === פעילות גופנית === פעילות גופנית יכולה להועיל מאוד לחולי סוכרת מכל הסוגים. היא משפרת את [[מטבוליזם|חילוף החומרים]], מעלה את רגישות התאים לאינסולין ומורידה את [[תנגודת האינסולין]]. מבחינת אופי ועוצמת הפעילת הגופנית ההמלצות לחולי סוכרת אינן שונות מההמלצות הרגילות לאנשים בריאים הנמצאים בגיל ובכושר דומה. עם זאת, ביצוע פעילות גופנית יכול להשפיע על רמות הגלוקוז בדם - בפעילויות מסוימות להוריד את רמת הגלוקוז בדם (לרוב [[פעילות אירובית]]) ובאחרות להעלות את רמת הגלוקוז בדם (לרוב [[פעילות אנאירובית]] או ספורט-תחרותי). {{ש}} מכיוון שהשפעת הפעילות הגופנית על רמת הגלוקוז בדם משתנה מאדם לאדם ותלויה בגורמים רבים - יש צורך בהקפדה יתרה [[גלוקומטר|ובבדיקת רמת הגלוקוז]] בדם טרם, תוך כדי ולאחר הפעילות הגופנית. כמו כן נהוג להימנע מפעילות גופנית במקרה של רמות גלוקוז גבוהות או נמוכות מדי (לרוב מתחת ל-100mg/dl או מעל 250mg/dl). == סוכרת בבעלי חיים == סוכרת אינה מחלתם של [[בן אדם|בני האדם]] בלבד, גם [[יונקים]] רבים סובלים מסוכרת אולם בניגוד לבני האדם אצל בעלי חיים הסוכרת מסתיימת לרוב במוות. על-פי מחקר של "איחוד גני החיות האירופאי" כ-5% ממקרי המוות אצל [[שימפנזה|שימפנזות]] נגרם כתוצאה ישירה מסוכרת. הסוכרת נפוצה גם בקרב ה[[פיל]]ים, ה[[דולפין|דולפינים]] וה[[מכרסמים]]. ==ראו גם== * [[האגודה הבינלאומית לסוכרת]] * [[האגודה לסוכרת נעורים]] * [[האגודה הישראלית לסוכרת]] * [[מטבוליזם]] * [[ג'ימנמה]] * [[סוכרס]] ==קישורים חיצוניים== {{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Diabetes mellitus|שם ויקישיתוף=סוכרת|ויקימילון=סכרת}} * {{ויקירפואה|סוכרת}} * {{האקדמיה ללשון העברית - מילה|סַכּרת או סוּכּרת?|2011/09|סַכּרת-או-סוּכּרת}} * [http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Category/xCT/213 סוכרת], באתר "דוקטורס" * [http://www.beok.co.il/vl/9/סוכרת סוכרת], באתר "BeOK" * [http://www.infomed.co.il/disease-7/ סוכרת (Diabetes)], באתר InfoMed * [http://www.camoni.co.il/index.php?idr=400&t=6 סוכרת], באתר [[כמוני]] * [http://www.lelosukar.co.il/default.asp ללא סוכר – פורטל המתרכז בנושאי סוכרת סוג 1] * {{דוידסון|ארז גרטי|סוכרת סוג 2|maagarmada/med_and_physiol/סוכרת-סוג-2|2 ספטמבר 2009}} * {{דוידסון|ארז גרטי|ייצור אינסולין וסוכרת סוג 1 (סוכרת הנעורים)|maagarmada/med_and_physiol/ייצור-אינסולין-וסוכרת-סוג-1-סוכרת-הנעורים|14 פברואר 2010}} * {{ynet|שרית רוזנבלום|ישראל 2014: מקום ראשון בעולם בתמותה מסוכרת|4489555|18 בפברואר 2014}} * {{mako|יואב אבן|הטיפול הנסתר לחולי הסכרת|2b221a621059c41004|news-channel2/Channel-2-Newscast-q2_2015|7 באפריל 2015}} * {{הארץ|חוליו וינשטיין|איך ניתן לפרוץ את מעגל הקסמים של הסוכרת וההשמנה|1.2736896|8 באוקטובר 2015}} * [http://www.sukeret.co.il Sukeret.co.il] - אתר האינטרנט של [[האגודה הישראלית לסוכרת]] * {{כל-זכות|סוכרת}} * [http://www.medportal.co.il/pagedisplay.asp?Artnum=1194 סוכרת בעקבות הכרס] - MedPortal * {{ישראל היום|אילן גטניו|יש תקווה: התרופה לסוכרת מסוג 1 קרובה מאי פעם|350891|26 בינואר 2016 01:06}} ==הערות שוליים== {{הערות שוליים}} {{הבהרה רפואית}} [[קטגוריה:סוכרת|*]]'